חסימה? חולשה? כיוון.....

בן 56, אירוע לבבי לפני כשנה צנתור ראשון.הוסבר שהיה אוטם. צנתר מוביל bl 3.5 עם תמיכה טובה.עם שימוש במיקרוצנתר הועבר תייל ga1a1 דרך החסימה אך לא היה ניתן להעביר את המיקרוצנתור מעבר לחסימה.בוצעו ניפוחי בלון מדורגים ולאחר מכן הושתל תומכן מהחלק האמצעי לריקני של העורק.החלק הקריבני הורחב ע"י בלון nc גדול יותר. מעבר לתומכן היצרות ארוכה שלא הגיבה למתן ניטרו. לכן בוצעה הרחבה שלו עם dcb. בשל היצרות במוצא הענף האלכסוני נופח בו בלון קטן.העורק עם זרימה טובה.החולה אתסמיני. ניסיון להעביר תומכן היה לא מוצלח ולכן לא הושתל תומכן.בהוצאת הצנתר לא נמצא התומכן על הבלון. לא נמצא בעורק הכלילי בצילומים חוזרים. לאחר כשנה אשפוז חוזר בשל כאבי חזה , נאמר שלא היה התקף לב אך הסבירו שכנראה מדובר בתעוקת חזה. לא היה שינוי באקג או בבדיקת הטרופונין ולכן המתינו מספר ימים ולבסוף כן ביצעו צנתור. צנתור שני = מחלה חד כילית ב lad prox' ניסיון הערכה פיזיולוגית לא צלח עקב בעייה טכנית. ב oct הודגם רובד טרשתי שגורם להיצרות משמעותית ב prox lad עם סימני קרע של הרובד, לאחר מכן הוחלט לטפל והותקן des/ לאחר השתלת התומכן בבדיקת ה oct הודגמה דיסקציה בחלקו הקריבני של התומכן שלא הודגמה באנגיוגרפיה. לאור קרבה לפיצול, היעדר סימפטומים וזרימה עורקית תקינה הוחלט טיפול שמרני. לציין כי מייד לאחר הצנתור – כאבים בחזה – האם אופייני ?? אשמח מאוד להסברים !! 1. מה למעשה היה בצנתור הראשון ? האם לא הצליחו לפתוח חסימה ? מה הכוונה שנשאר תומכן שלא ידוע איפה הוא? 2. בצנתור השני האם שוב מדובר בקושי לפתוח חסימה? לא הבנתי מה הכוונה לא צלח עקב בעיה טכנית /דיסקציה שלא הודגמה… 3. מאז הצנתור השני ישנו כאב בחזה שחוזר – לפני כמה ימים התקף חריף – ללא עליית טרופונין/אקג ללא שינוי – כאב לא במאמץ אך חריג בעוצמתו, חולשה כללית, נימול וחוסר תחושה באצבעות הידיים. 4. הוצע כעת מיפוי לב – האם יכול לעזור? האם יש צורך בצנתור נוסף ולא להמתין למיפוי לפי הסימנים? 5. האם מיפוי היא בדיקה מספיק אמינה כדי לדעת אם ישנן היצרויות נוספות/חדשות? 6. האם כאב בחזה המתואר ללא קשר למאמץ אופייני למצב של חסימות? נימול/הירדמות בידיים? *** כל הכוונה/עיצה/הסבר מפורט ככל שניתן וכמובן במסגרת זו תתקבל בברכה – שיהיה חג שמח ובריא לכולם !