משמעות תוצאת מיפוי לב

שלום ד"ר נכבד אבי (68) סובל מי.ל.ד וסוכרת סוג 2. פחות או יותר מאוזן ע"י טיפול תרופתי (טריטייס,מיקרופירין,סימבקור,גלוקומין).. נוהג לאכול בצורה הנחשבת בריאה, עורך הליכה כפעילות גופנית 3 פעמים בשבוע- אינו מעשן וללא עודף משקל. עקב פניה לרופא משפחה שבה סיפר על מיחושים בחזה (בעת מנוחה בלבד!) נשלח לארגומטריה שבה נכתב צניחת ST 2 מ"מ וחיובי לאסכמיה שקטה. א.ק.ג. במנוחה LAHB מכיוון שאינו חש תעוקה בעת מאמץ נשלח לבדיקת מפוי לב ספקט תליום ולהלן התוצאה: מהלך הבדיקה: בוצע ע"ג מסילה נעה לפי פרוטוקול BRUCE זמן המאמץ הוא 9 דקות. מהירות מסילה 3.4 מייל/שעה. שיפוע מירבי 14% דופק בשיא מאמץ 141 לדקה, ל"ד במאמץ 140/90, הושג דופק 91% מדופק מירבי. הערה:צילומים במנוחה בוצעו ללא הזרקה נוספת של תליום כאבי חזה תעוקתיים במאמץ:לא שינוי א.ק.ג במאמץ: צניחת ST במאמץ שנעלמה מהר במנוחה. תוצאות המיפוי: במיפוי ספקט זה הודגמה איסכמיה נרחבת והפיכה בתחום LAD, הבאה לידי ביטוי בדופן הקדמית ובחוד ובמחיצה, ללא ביטוי קליני (silent ischemia) וללא סימנים ברורים בא.ק.ג. שאלותי: 1) מהן המלצותיך להמשך הטיפול? האם מדובר בצינתור אבחנתי/טיפולי, ניתוח מעקפים או תהליך אחר? 2) האם הנזק בר תיקון, באיזו מידה ולכמה זמן? 3) מהן המשמעויות מבחינת איכות חייו של אבי. מראש תודה!

תוצאות מבחן המאמץ ומיפוי הלב מדגימות כי יש אזורים בלב הסובלים מאספקת דם מופחתת וכתוצאה מזה שריר הלב סובל ונמצא בסכנה להתקף לב. בדר"כ מדובר בהיצרות של עורקים בלב. הדבר מחייב צינתור להדגמת הבעייה. בהתאם לממצאי הצינתור ניתן להחליט אם הבעייה ברת פתרון בצינתור או יש צורך בניתוח.