פנוימוטורקס (חזה אוויר) - מיניבלוג

הקדמה: לפני שבוע בדיוק החלו כאבים חדים באזור הריאה השמאלית שלי, כאבים המלווים בקוצר נשימה ובחוסר יכולות פיסיות כגון לעלות לעלות מדרגה או להתכופף כדי להרים חפץ. הסיעו אותי לחדר המיון בבלינסון שם היו רופאים מנוסים שאיתרו את הבעיה שלי (פנוימוטורקס) תוך פחות מ - 15 דקות. מיד נלקחתי לחדר טיפולים, חיברו אותי למכונת הנשמה, ביצעו הרדמה מקומית וחיברו לי נקז (זה השם אם אני לא טועה). נאמר לי שאאלץ לשהות בבית החולים כשבוע. לקחתי הכל בקלות ובהומור למרות הכאבים העזים... הועברתי למחלקת ניתוחי חזה ושהיתי בחדר עם עוד שני אנשים. החדר היה מעולה (שמו אותי ליד חלון :-)), היחס והטיפול ללא רבב ומשככי כאבים כיד המלך. כן, הכאבים עצומים, וגורמים לצעוק מידי פעם אבל זה כנראה כלום אם משווים כאבים אלו לכאבים קצת יותר רציניים כגון כאלו שהם כתוצאה מתאונת דרכים, קטיעת רגל, כוויות וכו'. ההשוואה קצת עודדה אותי. המראה המרשים של הבניין בו מצויה המחלקה והחדרים היפים מטעים. במקום מטופלים אנשים במצב מאד קשה (בארבעת הימים בהם שהיתי הכרתי חולה בסרטן ריאות, מישהו מאד מבוגר, מעל 80, שצריך לעבור ניתוח לב מסובך שספק אם יצא ממנו בחיים, מישהו שגורר אחריו ריאה מלאכותית כי שליש מאחת הראיות שלו לא ממש קיים ועוד ועוד...). מוזר שלא ראיתי שם נשים בכלל... באופן כללי המראות הזכירו לי קצת תא נידונים למוות אבל זה לא דיכא אותי. החיים הם לא רק מסעדות צרפתיות, חופשות בחו"ל ורגלים ארוכות של נשים. :-) עישון: עד לפני שבוע עישנתי כקופסת סיגריות ביום. בשבילי זה לא היה מעט ותופעות הלוואי היום-יומיות אצלי (לדעתי) היו חמורות מאצל אחרים. זה כלל כאב גרון כרוני נוראי - כאילו מישהו חונק אותך כל הזמן, ליחה שגורמת לך לרצות להקיא וכאבים בריאות. כמה ימים לפני אירוע ה - פנוימוטורקס כבר תכננתי להפסיק לעשן. רציתי לבצע זאת ב - 1 באפריל, בגלל התאריך המיוחד. משעשע שהגורל גרם לי להפסיק כמה ימים לפני כן. ובכן, קשה לתאר את הרגשת ה - Craving שלי לסיגריה (גם במהלך השהות במחלקה) וגם בבית כעת. זו הרגשה מאד חזקה ורציפה של רצון חוזר לתקוע שוב את תולעי העשן האלו לפה שלך, להדליק, ולהכניס אוויר מטונף לריאות שלי. זו הרגשה שחוזרת על עצמה לעיתים מאד תכופות וגם גורמת להרגשת אבל מסויים - אני נאלץ לוותר על מנהג של כ - 13 שנים וזה מאד לא פשוט. זה ממש כמו להתאבל עם מישהו. אבל אסור לי... אסור שהעטיפה היפה והמעוצבת של ה - Camel Lights תקרוץ לי ותכניס אותי למעגל ההרעלה העצמית הזו שוב. יכול להיות שבכלל יש לי מזל עם כל אירוע ה - פנוימוטורקס הזה. מה שבטוח זה שהבירה (ללא הסיגריה) לעולם לא תהיה יותר אותה הבירה... כאמור אבל, אין ברירה. תופעות בהווה: אתמול הורדתי את התחבושת. עושה רושם שתהיה לי צלקת מגעילה ובולטת אבל זה כמובן לא סוף העולם. יש שם גם כמה תפרים שאני לא יודע מתי ואיך להוריד אותם. לפנות לקופ"ח? בנוסף, קשה לי להתכופף, לעבור לתנוחה של שכיבה על הגב ולקום מהמיטה. קושי לדוגמא הוא לשתות ישירות מהברז בכיור - אני פשוט לא מסוגל להתכוף אליו - כואב לי מידי. אני מאד מקווה שזה כאב זמני... תופעה נוספת היא הרצון שלי לגשת למיטה ולנמנם לשעה-שעתיים ואז לחזור לפעילות רגילה וכך הלאה... זו התנהגות הגיונית? וויתורים (פחות קשים מעישון) - הקפאתי את המנוי שלי בחדר הכושר. כי מה הטעם בעצם? עושה רושם שבתקופה הקרובה (אם בכלל), לא ממש אוכל להתאמן. גם כי כואב לי וגם בגלל החשש שהאימון בחדר הכושר עצמו הוא זה שגרם ל - פנוימוטורקס (יום לפני, היה לי אימון מאד מאסיבי). ויתור נוסף הוא נהיגה ובכלל יציאה מהבית למקומות ציבורים בגלל שכואב לי ושאני הולך לאט. אסור גם לטוס, אבל זו בעיה קטנה כרגע. זהו לבינתיים. אעדכן בהמשך...

זה היה ללא ספק התאור המשעשע ביותר של חוית הפנאומוטורקס שנתקלתי.כמעט עושה חשק להתנסות. בכל אופן כאבים זה חלק מהענין כאן אבל הם ירדו בהדרגה עד להעלמות. כך גם החולשה הנלוות. מבחינתנו ההמלצה להמנע ממאמצים גופניים 6 שבועות לאחר הארוע וא"חכ בהחלט לחזור לפעילות מלאה למרות החששות והפחדים המלווים ארוע טראומטי כזה בתחילת החיים. התפר שנשאר מוצא כשבוע לאחר השחרור או ע"י אחות קופ"ח ואם תעדיף אצלנו במחלקה. וכן, תודה רבה על הפרגון למחלקה.

תודה, אכן חוויה מומלצת ביותר!!! סתם, זה סיוט. אני כרגע כמעל שבוע לאחר השחרור. הכאבים באמת ירדו קצת במהלך השבוע האחרון אך וודאי שלא נעלמו לחלוטין. ניסיתי קצת לנהוג אך המכונית "רמזה" לי בעדינות שטרם הגיע הזמן (פשוט הלך המצבר :-)). היום הורידו לי את התפרים (אחות בקופ"ח) ואני מניח שהשיפור במצבי יהיה מהיר יותר מעתה... קבעתי תור לבדיקת CT ב - 16 לאפריל. מה לעשות לאחריה? לקבוע תור במרפאות החוץ אצלכם לקבלת חוות דעת? וזו דוגמא לאב-טיפוס של רובוט נייד (וזול) שעתיד לפעול בבית חולים (כרגע ב - Washington Hospital Center) - לחלק תרופות, למסור מצעים מלוכלכים ולקחת נקיים, להגיש מזון, לקבל מידע מחולים, לקחת לחץ דם, ולאפשר תקשורת בין החולה לרופא המרוחק ממנו. בסרט אני משחק חולה סארס הנמצא במחלקה מבודדת: http://youtube.com/watch?v=3Z9gsNvpTeg כיוון שסארס/אנטרקס וכדומיהן מדבקות מאד, רצוי שלא יהיה מגע ושלא תהיה קרבה בין הרופאים למטופלים.

אחיין שלי בן 17 .לפני שבועיים נוצר לו חור בריאה כנראה ספונטני.עשו לו נקז.כעבור 3 ימים לאחר צילום הורד הנקז. לאחר מס שעות היו שוב את אותן התופעות-קושי בנשימה.נעשה נקז חוזר. כעבור 3 ימים ,כשלא חל שיפור הוכנס לניתוח לסגירת החור.כעבור שבוע לאחר בדיקה יש לו עדיין בועות אויר .כנראה שיש דלף עדין. הילד עם סוכרת נעורים.שאלותיי:: *האם יש קשר להחלמה עקב הסוכרת? *האםמצב זה יכול לפגוע בריאה בעתיד? *מה המשך הטיפול? *האם תופעה זו לאחר הטיפול שקיבל נפוצה? *האם כדאי לבצע בדיקות נוספות לבירור סיבת היווצרות החור אם כן מהן? מודה לכם מאוד על הסיוע. מצפה לתגובות.

http://www.mypneumothorax.info/ http://www.pneumothorax.org/