סבירות בכשל לב במהלך צינתור

סבא שלי אדם מבוגר, בן 80, בריא באופן יחסי, צלול ומתפקד. חלילה לא סיעודי בעל נשמה וסגנון חיים של נער בן 16. סבל מהתקף לב פתאומי וקשה מאד - פרמדיקים של מד"א ביצעו בו החייאה במשך למעלה משעה, והוא שרד ובתוך מספר שעות חזר לעצמו בצורה בלתי רגילה, נשם בכוחות עצמו, מדדים פיזיים ולבביים תקינים ויציבים וצלילות דעתו עוררה השתהות בקרב צוות הרופאים ובתוך כך נאמר לו כי סביר שמלחרת ישתחרר ויחזור לביתו. כחצי שעה לאחר מכן הוא סבל מהתקף נוסף (קטן הפעם שהיה מלווה בהזעה, קושי נשימתי קל ולחץ בחזה) והוחלט להכניס אותו לצינתור מיידי שבפועל החל רק לאחר שעתיים כשהושלמה עבודת הניירת! שעתיים בהמלכן החולה מותקף ולא מקבל טיפול, אלא טרטור בין מחלקות שונות! האם ההחלטה להכניסו לצינתור לאחר כל כך הרבה זמן במהלכו הלב נחלש, ולאחר האירוע הקשה של ליל אמש הייתה נכונה? לא הייתה אלטרנטיבה נוספת לטיפול בה יכל לבחור הרופא? (תרופות נוגדות קרישה למשל בהנחה שיש סתימה בעורק) *** חשוב לי לציין כי החולה בטרם לקה בהתקף התנגד נחרצות לצינתור, וכי הוא עבר מיפוי לב שבועיים קודם לכן בליווי בדיקות נוספות ורופאו ציין בפניו כי יש לו לב כשל שור ותפקודו תקין בהחלט! מצפה לתשובתך, בתודה מראש כמובן!

עינב, הגעת לפורום ניתוחי לב תשובות לשאלותיך - רופא מטפל ו/או פורום קרדיולוגי. בברכה, ד"ר ארז שרוני