מום בלב

שלום רב. אני בת 16, וכשהייתי קטנה (בת שנתיים) אובחן אצלי חור קטנטן בלב, אשר בצינתור שעשו לי סתמו את החור (לפי מה שסיפרו לי.) לפני שנתיים חוויתי חוויה נפשית מאד קשה שבעקבותיה הרגשתי ממש רע בערך כחצי שנה אחרי, וזה התבטא בהרגשה כללית מאד רעה, הסתייגות מאוכל (לא יכולתי לאכול הרבה כי זה עשה לי בחילה) דאגתי הרבה וזה התבטא גם בכאבי לב רבים ומטרידים. לא הלכתי להיבדק אצל רופא אבל המצב שאליו ניקלעתי מאד הפחיד והטריד אותי, וכל פעם חשבתי שהנה אוטוטו אני הולכת למות. למרות זאת זה עדין לא קרה, וההרגשה לאט לאט השתפרה כבר הפסקתי להרגיש ממש רע אחרי כל פעם שהתעצבנתי והתחלתי לאכול יותר ולהרגיש טוב יותר והתחלתי להירדם גם מהר יותר. כיום חזרתי לחיים נורמליים כמו שהייתי לפני מה שקרה, אך עדיין הזיכרון לא עוזב אותי) *האם יש חשש לנזק בלתי הפיך שקרה ללב והאם זה יתבטא בעתיד בצורה חריפה? *האם הצבא יכול להוריד לי פרופיל רב בגלל החור שנסגר? *האם אני צריכה להיזהר מפעילות גופנית רבה מידי כי זה עלול להזיק לליבי? ו*האם עייפות רבה בשנת הלימודים ולחץ דם נמוך קשור איכשהו, או שזה קשור לזה שאני לא שותה הרבה? (3-4 כוסות ביום) תודה מראש

שלום רב, עפ"י התיאור בפניתך, אינני חושב שיש חשד לנזק בלתי הפיך כלשהו ללב ולדעתי אין צורך להוריד פרופיל. כמו כן, אין להוריד פעילות גופנית עד למידה מסוימת, ותופעה של עיפות בתקופת הלימודים ולחץ דם נמוך אינם קשורים לכמות השתיה היות והשתיה נובעת מצורך הגוף שמתבטא בצמאון. יש לזכור שכמות המים הנכנסת לגוף אינה רק ממקור השתיה, אלא גם כל אוכל מוצק מורכב בחלקו הגדול מנוזלים.