אנמיה לאחר זיהום ממושך בשתן

שלום, אמי סיעודית דמנטית בת 81, לפני כחודשיים וחצי אושפזה בעבקות זיהום חיידקי בשתן, במשך כחודש וחצי נמצאו בשתן 4 סוגי חיידקים בזה אחר זה (חלקם חטפה באשפוז) , טופלה במספר אנטביוטיקות+ hyprex שבמהלך לקיחתן שמנו לב שהמוגלובין יורד, בתחילת אשפוז נמצא גם חיידק בדם וטופלה במס' מנות של וקומיצין. כעת לשמחתנו מזה 3 וחצי שבועות ללא זיהומים, ללא קטטר וחזרה פחות או יותר למצבה הקודם. בדיקות דם לפני הזיהומים היו תקינות למעט בלוטת התריס שקצת זזה מקצה לקצה. במהלך אשפוזים ירידה חדה בהמוגלובין (7.1 בשיא הנמוך) בקריאטנין עליה(בשיא 3.9), כעת מדדים התייצבו למעט המוגלובין שנע בין 8-9 ובהתאמה המטוקריט ,RBC:2.93 , טרומבוציטים על אף שהיו יציבים באשפוז כעת נעים בין 500-590 (בדיקה אחרונה 545) ,שאר המדדים הבוחנים כדוריות דם תקינים), בנוסף מעט מיובשת (קריאטנין 1.5, שתנן 58, מקבלת תוספת יומית 0.5 ליטר S/C) יש פצע לחץ בעכוז בשלבי החלמה ובלוטת התריס על הגבול התחתון. בבדיקה נמצא דם סמוי בצואה וברזל נמוך במגמת עליה, אך הרופאה לא מייחסת אנמיה לכך היות והמוגלובין עולה ויורד. שאלותיי: האם מצבה אופייני לאחרי זיהום ממושך בשתן, האם המוגלובין אמור לעלות ותוך כמה זמן, מדוע טרומבוציטים חורגים והאם נדרש בירור המטולוג, הרופאה מציעה לשלוח אותה ללקיחת דגימה ממח עצם משהו, האם יש צורך בכך ? אודה להתייחסותך.