לד"ר ברק: תסכול ונקודת-שבר בדיאטה.

ד"ר ברק שלום, אני כפי שזכור לך ביקשתי עיצה על איך להתחיל דיאטה לפני כחודש, בעקבות תאונה קטנה וניתוח ברגל שעברתי, שארכו תקופה של כחמישהחודשים,שבמהלכם עליתי כשמונה קילוגרם במשקלי (וזה בלי קשר ל-12 הק"ג הקודמים שהעלייתי בשנה האחרונה).קיבלתי עצות ממשתתפי האתר וממך ד"ר ברק,והן עזרו לי מאוד,בעיקר העצה לניהול יומן מזון -שרק בזכותה כבר התחלתי להגביל את כמות האוכל שנכנסת לפי, כמו-כן הייתי אצל הדיטאנית,והיא נתנה לי תפריט,וציינה גם מה בעיקר אסור לי לאכול, ואני משתדלת להפוך את הדיאטה לדרך חיים,ולא אוכלת יותר אוכל משמין,כמו:עוגות,פיתות, פיצות וכו',ואני עדיין ממשיכה בדיאטה כבר עכשיו,ומדרבנת את עצמי לרדת במשקל ע"י כך שאני רואה שהמכנסיים גדלו עליי פתאום,ושאפשר להדק את החגורה חזק יותר מבלי להרגיש חנק,וקל לי יותר בתנועה (ברוב הזמן),אפילו שירדתי רק בין 3 ל-3.5 ק"ג; אך יחד עם כל הדברים החיוביים הנ"ל,בגלל שאיני עובדת כרגע (פוטרתי מעבודתי בעיקבות התאונה הנ"ל),ואני נמצאת במצב של תסכול מתמיד בעיקבות זה,אני מפחדת נורא להישבר ולחזור "לזלול שטויות" כמו שהייתי עושה עד שהתחלתי את הדיאטה,שזה בעצם היה הפיצוי הנפשי שלי לכל התסכולים. מה עושים עם הפחד התמידי הזה - מ"שבירת"הדיאטה,איך מתגברים עליו? אודה לך מאוד,ד"ר ברק, אם תכוון אותי בעניין זה,כיוון שעצותיך הקודמות עזרו לי מאוד. אשמח לשמוע גם עצות של משתתפים אחרים. בתודה מראש מ.

שלום שאלתך מזכירה את האימרה "אין לנו ממה לפחד, פרט לפחד עצמו". הפחד הזה אינו הבעיה, להפך הוא הפתרון, כל עוד הוא יהיה קיים את תתמידי בהרגלי האכילה, ולכן תתיחסי אליו כאל דבר חיובי. ד"ר ברק