דועכת, עד מתי?!?!

כחמש שנים אני מנסה לרדת במשקל עושה את כל הדיאטות האפשריות ונכשלת כל הזמן מחדש!כל כישלון מעלה אותי בעוד 2-3 קילו ועשיתי אינספור דיאטות!!לפניי שבועיים וחצי התחלתי לקחת רדוקטיל אבל גם זה לא משפיע עליי כלל ואני ממש מרגישה "מקרה אבוד" אין צורך לפרט מה הדבר גורם לי לנפש ול"שקיעה" שאני מרגישה בחיי כל יום כל דקה וכל שנייה.לאחרונה,כשאני "נקרעת" בן הרצון לשמור על התפריט הדיאטטי לבין הרצון העז לאכול אני מוצאת עצמי לועסת את האוכל אך לא מעכלת ,כלומר,מוציאה אותו החוצה.אני נגעלת מעצמי ופשוט לא יודעת אם אי פעם אני אצא מהמצב הזה אני יודעת שהכל תלוי בי והכל תלוי בכח רצון אך כל זה מובן לי בתיאוריה אני פשוט לא מצליחה לייסם!!!!!!יש סיכוי שאי פעם אני אצא מזה ואתחיל להתנהג כמו אנשים אחרים בגילי(23) האם אי פעם אני אהייה מאושרת ומלאה בתוכן (לא באוכל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!)?

ראשית-כל חבל שבחורה צעירה כמוך נוטלת כדורים על-מנת להוריד במשקל; אם אין בעיה רפואית שמונעת זאת,עדיף להוריד במשקל ע"י עשיית כושר-גופני ,בנוסף לדיאטה מאוזנת. שנית - דיאטה נכונה ומאוזנת,אינה הרעבה עצמית,אלא דרך-חיים;אני ממליצה לך להשתמש בעיצה שאני קיבלתי כאן-באתר זה-לנהל"יומן מזון" ולרשום את כל מה שאת אוכלת,זה כבר יעזור לך להכניס את כל עניין האוכל לפרופורציה,ולשלוט במה שאת אוכלת. את פשוט צריכה להכניס לך לראש את המטרה העיקרית,שהיא:לרדת במשקל,להרגיש טוב עם עצמך - להרגיש קלילה יותר וכו'. כל תפיסתך את מושג ה"אוכל" צריכה להשתנות,במקום שאוכל ישמש כפיצוי-נפשי,תשתמשי באוכל רק כדי למלא מאגרי אנרגיה בגוף,ותוך כדי כך גם להנות ממאכלים טעימים ומהאוכל עצמו,והנאה יכולה להיות גם מכמויות קטנות של אוכל. מותר לך פעם בשבוע לאכול "מאכל אסור"(כלומר משמין) אך במידה מסויימת,ועל-חשבון מאכל אחר שתוותרי עליו אם אכלת את זה. וגם,ככל שתוציאי יותר קלוריות ממה שאת מכניסה (ע"י כושר-גופני),תרדי בצורה מהירה יותר במשקל. מקווה שעזרתי. מ.

שלום אלמונית, בנוסף למה שמ. כתבה, תנסי לחשוב מפני מה השומן מגן עליך. כלומר: טראומה נפשית או דברים מהסוג הזה. מקווה שגם עזרתי, עדי

מ.כל מה שרשמת הוא כל כך נכון ומובן לי,כל החדר שלי מפוצץ בספרים,חוברות,תפריטים וכל המידע על אלפיי הדיאטות שיש היום בשוק אבל שוב הכל בתיאוריה משהו מונע ממני לייסם את זה לכן אני יותר מתחברת למה שעדי רשמה על השאלה מה באה ההשמנה שלי לשרת אותי?על השאלה הזאת אני צריכה תשובה לא עברתי איזה טרואומה או משהו כזה אבל כנראה יש שם משהו שהשומן נועד לטשטש/להגן ואני פשוט לא יודעת מה?!!!!!!!אני יודעת שרק שיחות אצל פסיכולוג יעזרו לי כי בכוחות עצמי אני לא יצליח אך אין לי את האמצעים לפנות לטיפול פסיכולוגי לכן אני מרגישה כל כך תיסכול אני יודעת שיש בעיה אך לא מצליחה לטפל בה ובנתיים הזמן ממשיך ללכת ואני נשארת מאחור. תודה לכן על התמיכה!!

שלום לך מקריאת מכתבך ברור הקשר הישיר בין מצבך הנפשי והאכילה. המלצתי לך לפנות לשיחה עם פסיכולוג המתמחה בתחום הפרעות אכילה ולראות האם הוא יוכל לעזור. בהצלחה ד"ר ברק