איך להתייחס להפרעת אכילה של אחותי

יש לה הפרעת אכילה. יש לה את כל התסמינים של הפרעות האכילה כולל חוסר שינה, מחסור חמור של סידן ברזל סוכר וכל מיני שאני בטח לא יודעת. היא מודעת למחסור ובכל זאת לא עושה כלום. היא משקרת לי המון וזה משפיע על הקשר ביננו. אני גם חוששת לשלומה הבריאותי ושהיא פתאום תמות או תחלה מאוד ונצטרך לטפל בה. התפרצה לה מחלה של התעלפויות פתאומיות. אני חוששת לשלומה אם תיכנס להריוןואם תגדל ילדים שאולי בעצמם יהיו חולים כי בזמן ההריון היא לא אכלה אז זה השפיע על העובר. האם להתעלם? כי לא עוזר לדבר איתה על זה. איך להתייחס למצב? ההורים שלי ממש לא בתמונה.

היא עוד מעט מתחתנת. יש טעם לדבר על זה עם ארוסה? היא במצב בריאותי מאוד לא טוב. מכירה את המיון מקרוב מרוב התעלפויות ובעיות שונות. אבל הגוף שלה לא מקבל כלום. היא בבית לא עובדת. לובשת סחבות רחבות. עייפה כל הזמן לא ישנה. ההורים שלי מצד אחד מראים המון לחץ וקופצים בראש אבל מצד שני לא עושים דבר.

הדר יקרה, לפי מה שאת כותבת אחותך במצב מאד בעייתי וטוב שאת מנסה לעזור. עם זאת מאד קשה לעזור למי שלא רוצה עזרה או שמרגיש שאין לו בעייה. לכן חשוב מאד שכמה שיותר אנשים אשר קרובים לאחותך יהיו בתמונה ויסייעו לה. בעיקר חשוב שההורים יהיו מעורבים כיוון שלהם יש את יכולת ההשפעה הגדולה ביותר. במידה וההורים מבולבלים וחסרי אונים הם יכולים לפנות לגורם מקצועי בכדי שידריך ויכוון אותם. למעשה מאד מומלץ שיעשו זאת. בהצלחה, רן