בעלי רוצה שאני אעשה הפלה

גיליתי לפני כמה ימים שאני בהריון. אני מאוד שמחתי אבל בעלי ממש כעס עלי. הוא רצה לחכות עם ההריון לפחות עוד שנתיים. אני בת 21 ואנו נשואים שלושה חודשים. אני לא רוצה לעשות הפלה גם בגלל שאני רוצה לשמור את הילד וגם בגלל שאני מפחדת שיווצרו סיבוכים ואז אני לא אוכל להכנס בכלל להריון... מה לעשות?

היי סיוון, א. בעלך יכול לרצות הרבה דברים אך מאחר ואתם נשואים ובמידה וההריון תקין רוב הסיכויים שלא יאשרו לכם לעשות הפלה. (ישנה וועדה שמאשר הפלות). ב. ישנם המון נשים, לצערנו, שעושות הפלה (כל אחת וסיבותיה שלה) היום זה לא כמו פעם ולכן אין חשש לסיכון בהמשך, יש לי שתי חברות שעברו שלוש הפלות יזומות ולא טבעיות והיום לאחת יש 3 ילדים ולשניה 2 אך אני לא רוצה שתתפסי אותי במילה כי אני לא רופא ולדעתי זה מאד אינדיודואלי. בנוגע לבעלך זה משהו ביניכם ואף אחד לא יכול לייעץ לכם מה לעשות ואך לעשות כי כל אחד יש לו את הבעיות משלו שאחרים לא יודעים ועל כן אי אפשר לייעץ מה לעשות. את יכולה לשתף אותו ברגשות ובתחושות שלך לקחת אותו לאולטראסאונד ראשון אולי גישתו תשתנה. מקווה שתצלחי לשכנע את בעלך ולשמור על ההריון כי זה דבר נפלא. מקווה שעזרתי ושיהיה המון הצלחה. רונית

הבעיה היא שהוא לא רוצה לבוא איתי לאף בדיקה ואומר שהדבר היחיד שהוא מוכן זה לבוא לאסוף אותי מבית חולים אחרי ההפלה... אני לא מצליחה לדבר איתו כי הוא לא מוכן להקשיב. ניסיתי הכל אבל הוא בשלו. אני מפחדת שאם אני אמשיך את ההריון למרות ההתנגדות שלו, אז הוא לא יתמוך בי ולא יעזור לי כשאני אצטרך בתירוץ שהוא התנגד ולכן ההריון הוא הבעיה שלי. הוא כבר רמז על זה- אולי כדי להפחיד ואולי כי הוא רציני. אני חוששת לבדוק אותו... שווה להפיל בשביל דבר כזה? שווה לקחת סיכון בריאותי?

היי סיוון, אני חושבת שההתייחסות של בעלך להריון הזה הוא סיפטום למשהו הרבה יותר מורכב ביניכם ומי שענתה לפני צודקת הוא אמור לתמוך בך ולא לתת לך הרגשה שזאת אשמתך. אני גם חושבת שנישאת בגיל צעיר מאוד וזה חלק מהבעיה אבל כרגע את נשואה ואת צריכה לעשות את המיטב שאפשר. קשה,קשה לי להגיד לך לעשות הפלה כשאני עצמי בהריון שהוא יקר לי עד מאוד שאין לך מושג, אני באמת חושבת שצריך לפנות לשיחה עם איש מקצוע כדי לברר עם עצמכם מה הכי טוב לעשות. רק אל תתני לו לקבוע את כל הכללים תבהירי לו שזה מה שאת רוצה ושזה חשוב לך בהנחה שאת מסכימה איתי שאיש מקצוע יכול לעזור. בקיצור אם תעריכי את עצמך ואת הרצונות שלך ,הוא יעריך אותך וזה חצי מפתרון הבעיה. שיהיה בהצלחה כל מה שלא תחליטו.

לא נעים לי לאמר, אבל נראה לי שאת לא מספרת הכל. את כותבת שאם הוא ידע ששיתפת את הפורום הוא... מה הוא יעשה סיוון, ירביץ לך? כמוך אני נוטה לחשוב שכדאי לך לעשות הפלה אבל במקביל גם להעיף אותו מכל המדרגות. אך... אם בעלי היה מתנהג אלי כך הוא היה מוצא את עצמו רק עם התחתונים שלו וגם על זה הוא היה צריך לאמר אלף פעמים תודה. גם כאשר אין הסכמה במערכת יחסים, לא מדברים כך ולא מתיחסים אחד לשני כך. אחרי הכל את בהריון וממנו!!! לא מהחלבן. מיצאי לך משהו שיכבד ויאהב אותך וילך איתך בטוב וברע לאורך כל הדרך ולא רק כשיתאים לו. אחרת, תמצאי את עצמך עוד כמה שנים חד הורית מטופלת בילדים או שמא נקברת תחת החיים של עצמך יחד איתו. מיכל

הי סיון, מה שיש לי לומר לך הוא לא נעים, אבל חייב להאמר. הבנות כאן היו יותר מדי מנומסות ועדינות. בעלך מתנהג כמו בהמה. כשמשתמשים באמצעי מניעה כמו דיאפרגמה יש סיכוי מסויים להכנס להריון. נקודה. אם הוא כל כך רצה למנוע את זה הוא היה יכול להשתמש באמצעי מניעה משלו. שיפסיק להתנער מאחריות! אתם אחראים ל"פשלה" בדיוק חצי-חצי. זוהי מנורת אזהרה לגבי המשך דרככם המשותפת. ההתנערות הזו עלולה לייצג דגם התנהגות שעוד יצוץ בהמשך. שיהיה המון בהצלחה, נורית

הי סיוון אני מצטערת על המצב שלך ועל ההחלטות שאת צריכה לקבל זה מאד קשה - ברור לכולנו. אני מוכרחה להדות שאני מסכימה עם שאר הכותבות. יש לי מעט ניסיון עם מערכות זוגיות לא תקינות (אני מתנדבת במרכז סיוע טלפוני) וכמה סימפטומים שאת מתארת והעונות האחרות כבר פירטו אותם בהחלט "זועקים" לקוראת מהצד. הפחד שלך ממנו, חוסר השותפות שלכם, המחשבה שלו שיש לו זכות מלאה להיות המחליט היחיד לגבי חייכם ושלדעתך אין שום משמעות, זה שהוא "אוסר" עליך לשתף אחרים כמו חברות ומשפחה ועוד. חשובה לך הזוגיות ולכן כדאי מאד שתלכו לייעוץ. תבדקי איפה את עומדת לגבי כל השאלות האלה וכמה את רואה את עצמך היום כשותפה והאם זה מתאים לאיך שאת רוצה שייראו הדברים. אל תתנו לו להפעיל עלייך מניפולציות ש"מקטינות" אותך, את דעותייך ואת תחושותייך (למשל על-ידי פער הגילים בינכם "אני יודע", "יש לי ניסיון", " תאמיני לי זה לטובתך" וכדו') גם לא ב"את כל עולמי ולא רוצה שיכנסו ביננו..." המון הצלחה. את זכאית לכל מה שאת מאחלת ואיחלת לעצמך בחיים. ליבי איתך

גלי - ניסחת מצויין את מה שהרגשנו כולנו. אולי תוכלי לכתוב כאן מה הטלפון של מרכז הסיוע, או כל כתובת אחרת שאת מכירה מנסיונך ? אני חושבת שאפילו שיחה בעילום שם, בלי שהבעל יידע, יכולה לסייע לסיון לחשוב מחדש על כל הסיטואציה, וחשוב מאד לעשות את הייעוץ הזה בהקדם האפשרי. תודה !

סיוון, הצטערתי לקרוא את סיפורך. קודם כל עצם העובדה שאת עוברת הריון ללא סביבה תומכת נראה לי תמוה, אפילו אם בעלך לא רוצה לשתף אף אחד, איפה ההורים שלך. נישואים הם עניין לשניים, לא יתכן שכבר היום שלושה חודשים בלבד לאחר נישואיכם הוא יחליט בעצמו על עתיד ילדך. אני מצטערת להגיד לך אבל קשה לי להאמין שנישואייך ישרדו הרבה זמן לאחר הפלה כי תמיד עמוק בפנים תאשימי את בעלך באובדן הילד. חוצ'מה מה אם באמת לא תוכלי להרות יותר ? מה אז יגיד בעלך כשירצה ילדים ? תחשבי טוב טוב לפני - למרות שזה רק עובר של מ"מ, אלו הם חיים חדשים של אדם בגופך.

סיוון יקרה, ליבי איתך. הסיפור שלך באמת נוגע ללב. אני לא מתכוונת להוסיף על האמירות החד משמעיות של החברות הטובות כאן, איני יכולה ליעץ לך, רק להצטער ביחד איתך. אני ממליצה לך רק למצוא חברה טובה אמיתית שמכירה את שניכם, אולי אפילו חבר טוב של בעלך שאת בוטחת בו, וספרי לו מה קורה. גם תרגישי טוב יותר וגם אולי תקבלי נקודת מבט שלא חשבת עליה או חיזוק לקום ולהלחם על רצונך וגם אזור נעים "להקלט" בו. אל תפחדי להלחם בשבילך. את בודאי שווה את זה.

טוב טוב מה את עושה. שיהיה לך כל טוב.

סיוון שלום אני מעריך שאת לא נחה בראש בימים האלה אני אשתדל להיות אובייקטיבי ולנסות להראות גם את הצד השני של המטבע. ההנחה הבסיסית שכל אשר כתוב כאן מדוייק. כאשר זוג מתחתן ומתכנן להביא ילד לעולם בעוד שנתיים, מסיבות שאתם החלטתם עליהן. לעיתים ישנן תקלות קשות, לא הכל לפי התכנון. כל מי שתיכנן משהו בחייו מבין שחייב להשאיר מקום לשינוי בתכנון. ולפי מה שאת מספרת זהו שינוי בתכנון, הרי אף אחד מכם לא תכנן או רצה את ההריון בימים האלה. אילו ההריון היה שייך לאחד מכם הפתרון היה פשוט, רק אדם אחד היה צריך להחליט. כרגע שניכם צריכים להחליט ואתם חלוקים בדעותכם. אני מבין את הרגשות שיש לך לתינוק ואת החששות להפסיק את ההריון. אני גם לא מנסה להציע לך פיתרון להפסיק או להמשיך את ההריון. אלא אנסה להכנס לראש של בעלך, ואולי קו המחשבה שלי יעזור לך להתמודד עם המצב. קראתי על נשים שמספרות על חייהם עם הילד שהתנגדו לו והיום האושר גדול. כנראה שכל הילדים שחייהם נהרסו בגלל הריון לא רצוי הם לא כותבים כי הם לא מגיעם לרשת . כאשר מחליטים החלטה כזאת חייב שאחד הצדדים ישתכנע. כגבר אני חייב לומר שההרגשה שיש אישה בהריון ממני אני נושא באחריות באותה מידה כמו האישה. האחריות אינה לבד, עם האחריות באה גם הזכות. המשמעות הינה לחיוב ולשלילה. למרות כל הנתונים שכתבת עדיין חסר המון, אני חושב שלא ניתן להעלות את כל הנתונים על הכתב ולכן לא אבקש ממך עוד. עצתי: 1. להרגע, לעשות RESET ליום יומיים ורק אח"כ לחשוב. 2. בלי לוותר על הדעות שלך, לא ללכת נגד הבעל ולהכנס למלחמות עולם. חשוב לדעת שמשהו מציק לו, נסי לברר מה מציק לו בדיוק, דברי איתו פתוח ורק אח"כ נסי להרגיע אותו. התהליך יכול להמשך גם כמה ימים, לא להיות בלחץ גדול של זמן. אם כל אחד מכם יתחפר בעמדותיו כנראה שלא תגיעו לעמק השווה לכן נסי להתקרב אליו ואז להסביר לו שוב את הבעיות שבפתרון המהיר. 3. לחפש את ההיגיון בדבריו של בעלך, לנסות להבין היכן הבעייה שלו ולתת לו פיתרון שיניח את דעתו (לאו דוקא הפלה). 4. כנראה שאת מכירה אותו טוב מכולנו. את יודעת שיש אנשים שהרגש חזק אצלם ויש שהשכל חזק אצלם. תפני אל החלק החזק שלו. לסיום רוצה לאחל לכם: שבורא עולם יתן לכם את השכל, התבונה והכוח להגיע להחלטה הנכונה. בהצלחה