פורום הריון ולידה - תמיכה

הנני נמצאת בשבוע ה - 7 להיריון , לא נטלתי שום ויטמינים וחומצה פולית לפני שנקלטתי מחוסר ידיעה. היום זה מס' ימים בלבד שהנני נוטלת פרנטל. האם קיים חשש שהעובר לא בסדר מסיבה שלא נטלתי חומצה פולית לפני כן? יש לציין שלפני שנקלטתי שמרתי על תזונה מאוזנת . האם יש נשים שלא נטלו חומצה פולית והכל היה בסדר אצלן? תודה

בוקר טוב לך גם אני עברתי שתיי הריונות ובמשך כל אחד מההריונות לא נטלתי חומצה פולית וגם לא ויטמינים והכל היה בסדר אצלי תאכלי הרבא במבה קורנפלקס וכד עוף

הרבה שנים לא הוסיפו חומצה פולית, ורוב ההריונות נגמרים בשלום. אם את אוכלת מאוזן, יש המון חומצה פולית ברוב סוגי האוכל (בחלקם זו תוספת יזומה - מתוך הנחה שבאמת הוסיפו, ולא כמו רמדיה...) ולא נראה לי שיש סיבה לדאגה. מה שכדאי עכשיו זה לקחת טבלית נוספת של 5 מ"ג חומצה פולית כל יום (קונים בלי מרשם), ואין חשש מעודפים - החומר המיותר פשוט נשטף מהגוף. הריון קל, בריא ומוצלח !

אני לאחר החזרת עוברים ביום ה12 לפניי 3 ימים עשיתי בדיקת שתן של מקלון הזהב והתשובה חיובית האם הכדורים שאני נוטלת יכולים להשפיע על התוצאה פרוגינובה ואוטרוגסטן עליי לציין שאני סובלת מבחילות וכאבים ונפיחות בשדיים אודה לך אם תעני לבקשתי בהקדם האפשרי

לשני - אוטרוגסטאן לא משפיע על הבדיקה. אם פרוגינובה זה שם מסחרי של כוריגון - הוא כן עלול להשפיע. כדאי להתייעץ בפורום פוריות עם בנות שמכירות מה התרופה הזו. בהצלחה !

היי בנות, האם חברות מכבי צריכות הפניה מרופא לביצוע בדיקת דם להריון, או שעדיין אפשר לגשת ישירות למעבדה? תודה מראש ויום נפלא! שיר

היי שיר, צריך הפניית רופא. בהצלחה

לצערי הרב צריך הפניית רופא מה שסתם מטריד ומטריח , אני לא יודעת למה שינו את הנוהל כל חודש שניסיתי הייתי הולכת למעבדה ואחה"צ כבר הייתה לי תשובה עכשיו אני צריכה להיפגש עם הרופא וכו' . אותי זה ממש מעצבן.

בשביל בדיקת הריון (לדעת האם את בהריון או לא) לא צריך שום הפניה ואפשר לגשת מתי שרוצים כמה פעמים שרוצים. בדיקות דם של הריון מחיבים כן הפניית רופא.

כן, את צריכה הפניה מרופא נשים או מרופא משפחה. הבדיקה מתבצעת בין 07:30 ל- 10:30 בבוקר בלבד.

שלום, יש לי שאלה ואני מקווה לקבל תשובה מהירה, היום זה 31 יום עבר מאז המחזור האחרון השאלה שלי האם אני הרה? ומתי כדאי לעשות את הבדיקה הביתית לפני בדיקת הדם (שאני יודעת שהיא הכי בטוחה ) אבל גם הבדיקה היא די מדוייקת . רינת

מדוע לא עשית את הבדיקה הביתית? לכי עכשיו לבית מרקחת, עשי את הבדיקה ועדכני אותנו! (מקווה ל 2 פסים !) בהצלחה!

שלום לרופאים, היום קיבלתי את תוצאות החלבון העוברי: חלבון עוברי - 1.34 MoM גונדוטרופין שילייתי - 1.26 MoM אסטריול - 1.16 MoM הסיכון לפי הגיל - 1:1018 הסיכון לפי גיל+ תוצאות - 1:5991 אציין שאני בת 28, הריון טבעי, כיום בשבוע 19 כבר, עד כה בדיקות השקיפות העורפית, סקירה מוקדמת וכל הבדיקות השגרתיות היו תקינות. אשמח לדעת האם תוצאות החלבון העוברי הנ"ל נחשבות תקינות????? ולשמוע חוות דעתכם בהקדם, כי לרופא הנשים שלי יש לי תור רק בעוד שבוע ובינתיים אני סקרנית ומתוחה כמובן .... תודה מראש, אירית.

היי אירית, התוצאות הן מצויינות, לפי הקריטריונים של משרד הבריאות אין הצדקה רפואית לביצוע דיקור מי שפיר. יש כמובן לזכור שמדובר בבדיקה סטטיסטית, ולא ניתן לשלול פגמים כמו תסמונת דאון בוודאות ללא דיקור מי שפיר שגם לזה יש מחיר - סיכון של 1:200 להפלה. את ההחלטה רק את ובן זוגך יכולים לקבל. בהצלחה !!!!

תוצאה טובה, גם אם התור לרופא בעוד שבוע תתקשרי אליו ותקריאי לו את התוצאות דרך הטלפון, שקט נפשי.

לשמח אותך רק............. היום קבלתי תשובה של חולבן עוברי 1 :146 ואני מזה חרדה

לצוות הפורום שלום רב, אני בשבוע 30 להריוני הראשון. בבדיקת האולטרסאונד שביצעתי בשבוע האחרון התבשר לי כי לעובר לב וראש מוגדלים. נשלחתי לרופא מומחה בעקבות התוצאה. אני מאוד לחוצה לאור התשובה שקיבלתי ועד שאלך לרופא המומחה לא אוכל לעמוד בלחץ. האם התוצאות האלו מרמזות על תיסמונת דאון לדוגמא? האם יש לי מה לדאוג? אודה לכם על תשובה מהירה ותודה מראש.

אביטל היקרה, ראשית תהיי רגועה, אל תלחצי. לא ידוע לי שראש גדול ולב מורחב הם סממן לתסמונת דאון, ידוע שמוקד אקוגני בלב הוא רק סממן "רך" לתסמונת דאון. אני מניחה שלא ביצעת דיקור מי שפיר, לכן אם שקיפות עורפית וחלבון עוברי היו תקינים הרי שאין לך יותר מידי מה לדאוג. אם לדוגמא היה לך 1:5000 לפי הבדיקות ונמצא מוקד אקוגני בלב (מה שאין אצלך!), אז הסיכון לתסמונת דאון גדל ב 3 ועדיין קטן - 1:1666 . בקיצור - תהיי אופטימית ואם את צריכה המלצה על רופא מעולה באיזור המרכז תכתבי ואני אשלח לך את הטוב ביותר שיש.

תודה רבה על התייחסותך. בתקופה הנוכחית אני חיה בארה"ב ולכן לא ביצעתי את הבדיקות שציינת. בכל אופן, תודה רבה לך, ואודה לך אם תסבירי בקצרה על המוקד האקוגני.

אביטל, איפה את נמצאת בארה"ב ?

אני נמצאת ביוסטון טקסס

עקב הקשיים המובנים בקיום יחסי מין בהריון, התחלתי לפנק את בעלי במין אוראלי על בסיס יומי! לא תאמינו, אבל פשוט התמכרתי לזה, וזה פשוט מצויין!! אין כמו לגרום לגבר את ההנאה הזאת שיש רק בסוג זה של יחסי מין, וה"שליטה" עליו מחממת! מומלץ!!

צליל, אני שמחה לשמוע על הריגושים המיוחדים שאת חווה בהריון.. :-) גם אני דיי אוהבת את זה, אבל זה לא חידוש כזה גדול.. בהצלחה ומיצוץ נעים.. :-)

היי צליל, אני יכולה להבין את ה"חרמנות" שלך... אני אישית מעדיפה לקבל מין אורלי מאשר למצוץ, אבל כל אחת ומה שהיא אוהבת.

ואם אפשר לשאול אותך אם היו לך תחושות כלשהן בשבועיים האחרונים? אני גם מצפה לבוא ההריון,שהמחזור לא יגיע .

תודה, הבנתי שזה הריון, אבל לא ברורה לי משמעות הבטא - מה משמעות המספר עצמו? לשאלתך: תחושות לא היו לי, נהפוכו-אפילו היו לי תחושות של מחזור והייתי בטוחה שלא נקלטתי. שיהיה לך בהצלחה ותעדכני בהמשך. אם את יודעת מה משמעות הערך עצמו, תכתבי לי בבקשה. תודה

לי יצאה תוצאה שלילית לפני האיחור ואני בהריון........

אתמול מדדתי לחץ דם והוא היה נמןת 95/66 עד עכשיו היה לי בסביבות 110/77 מה זה אומר שהוא ירד לי ככה?

רציתי לציין שאני בשבוע 31 להריוני הראשון ואני מרגישה חולשה וכאבי ראש

אני כל ההריון מסתובבת עם לחץ דם נמוך, כזה, וחוץ מעייפות - אין שום בעייה בכך. (זה בוודאי עדיף על לחץ דם גבוה !) מה שעוזר, קצת : לשתות ה-מ-ו-ן, ומפעם לפעם גם קפאין. לא להגזים עם תנועות חדות (לא לקפוץ מהמיטה ישר על הרגליים - קודם לשבת, ורק אחרי רגע להיעמד) ולזכור שזה עובר מיד אחרי הלידה. עוד בונוס, למרות שלא מוכח - הרבה פחות סיכון לדליות או ורידים.

שאלה קצת מביכה. האם יש מצב שבזמן יחסי מין הזרע יוצא החוצה בסיומם?!? האם יכול לקרות שזו בעיה?!? זה קורה לי הרבה...ואני מקווה שאני אוכל להיכנס להיריון. האם יש תנוחות מסויימות שטובות יותר? והאם טכנית יש המצלצות או הצעות (כגון, האם הגבר צריך להישאר בפנים כמה דקות? אולי זה יעזור לזרע לא להיפלט החוצה?!?)

היי שימרית, גם לי זה קרה עם בעלי. כל פעם שהיינו שוכבים, הייתי קמה וכאילו הכל נשפך החוצה. (סליחה על הגועל). שהתחלתי להילחץ שאני לא נכנסת להריון, לקחתי את בעלי לבדיקת זרע, ונאמר לי שהזרע מעט דליל. אבל עדיין נכנסתי להריון. אז המצב שלך לא חריג, גם לי זה קרה. עצה שלי- תהיה סבלנית. לא בכעס ולא במתח. הכל יהיה בסדר בסוף. שיהיה לך המון בהצלחה. רווית

היי, המצב שאת מתארת לא כ"כ חריג,ברוב המקרים חלק מן הזרע יוצא החוצה מעצם הוצאת הפין... והרבה פעמים נדמה שלא נשאר כלום אבל תאמיני לי שנשאר. מבחינת תנוחות,רצוי לבחור תנוחות שבהן את לא צריכה להסתובב מדי (למשל....כשאת למעלה...סביר שמשהו יברח עד שתגיעי למצב שכיבה :-) ממליצים גם לא להתקלח מיד אלא לחכות 10-15 דקות במיטה ,יש הממליצות גם להרים מעט את איזור האגן ע"י כרית... בכל מקרה,בלי לחץ ודאגות מיותרות...בד"כ אם שני בני הזוג בריאים וצעירים (האישה מתחת לגיל 30 ) אז מתחילים לברר פריון אחרי שנה של נסיונות ,במידה וחלילה זה לא הצליח. בהצלחה !

תודה! למרות שאני מנסה לא לחשוב על זה, זה מגיע באיזהו מקום כל יום אפילו קצת לחשיבה!!! אבל תודה על העצה, זה קצת מרגיע.

שלום בנות, רציתי לדעת באיזה שבוע הראש של העובר הוא כלפי מטה? האם זה נכון שבכל שלב עד הלידה הוא יכול להסתובב? אשמח לקבל תשובתכם בהקדם. תודה, רווית

רווית - העובר יכול להסתובב כל הזמן. רוב העוברים מתייצבים בצורה המתאימה להם עד שבוע 36 בערך, אבל יש כאלה שכבר מגיל צעיר מחכים לרגע האחרון... לי היה עובר שהתהפך בסוף שבוע 40, כמה דקות לפני שהיתה ירידת מים והתחילה הלידה.

אני לאחר סקירת אברים ראשונה ונמצא שיש בצקת עורפית (או כמו שנכצב בסיכום septated cystic hygroma) הרופא אמר שיש סיכוי של 10% לתסמונת דאון. בקצת שקראתי באינטרנט ראיתי גם כל מיני מחלות אחרות שהרופא לא הזכיר. אשמח לקבל הסבר קצר על התופעה ועל הסיכון. בכל מקרה, מי שפיר אני מתכוונת לעשות. האם אחרי הבדיקה אני אוכל להיות רגועה? תודה

גם לי הרופא מצא בצקת עורפית והוא ממליץ על מי שפיר. העניין הוא שאחד ל20 זוגות יש להם בצקת עורפית , זה די שכיח ובתסמונת דאון ב-70% מהמקרים ישנה הבצקת הזו. זה כל העניין. הבנתי שמי שפיר נותן לך תוצאה ודאית של 100 %. האם עשית כבר ? אני מתלבטת... שיהיה המון בהצלחה

היינו אתמול אצל היועץ הגנטי וגם הוא המליץ מי שפיר (ובשבוע 22-23 אקו לב עובר) - הבדיקה ביום שישי הקרוב. אני בת 33 וזה הריון שלישי - שני הריונות קודמים היו תקינים לחלוטין... לפי היועץ - הסיכוי לילד בתסמונת דאון הוא 1% בלבד (בשקלול הגיל). מעבר לנ"ל יש עוד תסמונות כרומוזומליות שונות - טרנר וכו - לכל אלה בדיקת מי השפיר תיתן תשובה של 100%. בהריונות קודמים לא ביצעתי מי שפיר. בהצלחה, ושנהיי בריאים

שלום . הנני בשבוע ה-38 להירון, לאחרונה הצטננתי מאוד, כאבי גרון לחילופין , עיניים דומעות והרבה נזלת (אף סתום) . בהתייעצות עם רופא המשפחה נאמר לי כי אין הרבה מה לעשות ואו לקחת תרופות כגון אנטיביוטיקה וכו'.. ע"מ להקל על המצב . מיכוון שאני בשבוע מתקדם ויכולה ללדת כל יום , ברצוני לדעת מה כן יוכל להקל על המצב שכן אינני מעוניינת להגיע ללידה בצורה שכזו . בתודה מראש .

מה שעובד גם ללא הריון מתקדם-להתחפר במיטה (הכי חשוב!), מרק עוף וטישו עם אלוורה. למיטב ידיעתי, אנטיביוטיקה כלל לא עוזרת לצינון. לפני כחודש הצטננתי קשות ועד שלא אשפזתי את עצמי במיטה, זה פשוט לא עבר אלא החמיר. אז תשכחי קצת מהעולם ולכי לראות אודטה במיטה. תרגישי טוב, איריס

בדקתי הריון בערכה ביתית ביום ה26 למחזור כאשר המחזור שלי חל מ28- יום ואילך (כל חודש זה מספר ימים שונה ) התוצאה היתה שלילית האם אתן חושבות שבדיקה ביתית היכולה לתת תשובה כמה ימים לפני האיחור במחזור אמינה בשלב זה של הבדיקה שעשיתי.

דנה בוקר טוב! מנסיוני האישי, הבדיקות האלה אמינות גם מס' ימים לפני האיחור במחזור, אך בגלל שאת אומרת שלפעמים את מקבלת מחזור יותר מאוחר מיום ה- 28 אז תנסי בעוד מס' ימים שוב. בכל מקרה בהצלחה בהמשך. שרית

שלום בנות יקרות, ראיתי את ההתכתבות שלכן והחלטתי, מכיוון שכמעט השלמתי את כל הבדיקות (לאילת, גילי מכירה אותי אבל אם את לא יודעת את הסיפור אז עברתי 3 הפלות בשבועות 7,8,14) החלטתי שאני רוצה לגשת לפרופ' בר-טוב מבר אילן, אם תוכלו לתת לי מס' טלפון או איך לאתר אותו (איפה המרפאה שלו?) אני אודה לכן אני חטשבת שזה שווה בדיקה בהחלט. תודה לכולן.....

בינתיים חיפשתי באינטרנט ומצאתי הפרטים, שאלה לגילי, באמת ניתן לבקש הפניה מהרופא אליו, לא יעשו לי "בעיות"?

אני לא ידעתי שאפשר לקבל הפניה מרופא אליו - האם זה מכוסה ע"י קופת חולים? בכל מקרה, הלכנו אליו באופן פרטי - פשוט קבענו פגישה איתו וערכנו את הבדיקות לפי המלצתו. לפי זה גם קבענו המשך טיפול ועברנו רופא. בכל מקרה, ממליצה מאוד לבוא לפגישה איתו גם אם זה עולה כסף, זה שווה - כי מעבר לבדיקה הטכנית של הזרע, הוא מסתכל על כל התמונה, מבקש פרטים לגבי כל השתלשלות העניינים (כדאי לבוא עם תוצאות כל הבדיקות שלך וכל דבר שיכול להיות רלוונטי) וממליץ על פי הנתונים. במקרה שלי (ואני מודעת לזה שזה מאוד אישי וכל אחד מרגיש אחרת) - הרגשתי שהפגישה איתו ממש שינתה לנו את התמונה, - פתאום מישהו התייחס ברצינות למה אנחנו חושבים - בלי "לקטול" או להעביר ביקורת על מה שהיה עד עכשיו - אז, מבחינת החוויה האישית שלי - זה מאוד מומלץ ובכל מקרה באמת שאין מה להפסיד, גם אם לא מקבלים את ה"הארה". הוא גם בקשר עם רופאים - גינקולוגים, אורולוגים ואפילו אקופונקטורה, למרות שהלכנו לאורולוג אחר כי פשוט הייתה לנו המלצה. שיהיה לך המון המון בהצלחה.

הי, מתוקה קודם כל אני שמחה לשמוע שהשלמת כמעט את כל הבדיקות. עד כמה שאני זוכרת, את עברת בירור אצל פרופ' כרפ, ואני בזמנו המלצתי לך עליו בחום. אם אני טועה, אז תתעלמי ממה שאני הולכת לכתוב, אבל אני מבינה שאת רוצה להחליף רופא. אני הגעתי עליו אחרי 3 הפלות ועם הבחנה של קרשיות יתר, למרות שהוא הודה שזה לא כ"כ מסתדר לו בגלל שהפלות קרו בשלבים מוקדמים מדי. בינתיים אני עברתי הפלה נוספת, רביעית כבר ואני לא יכולה להתפטר מהרגשה שהוא פספס אותי. רק עכשיו הוא החליט לשלוח אותנו לסיווג רקמות, למה לא לפני זה, אולי זאת הסיבה? אז אני ממש לא בקטע של ללכלך, אבל אני גם חשבתי שלמרות שהוא מומחה גדול וזה התחום שלו, בכל זאת אולי כדאי למצוא מישהו אחר. שוב, אני מצטערת אם כתבתי משהו לא לעניין, אני פשוט זכרתי שבעבר בקשת חו"ד עליו ועכשיו רק רציתי לשתף אותך. בכל מקרה, שיהיה בהצלחה בכל מה שתעשי ולמי שתפני.

יצא לי לאכול במהלך ההריון פעמיים סושי צמחוני שהוכן בבית. (פעם 1-בחודש רביעי ופעם 2-בחודש שמיני). אני אכלתי רק סושי צמחוני כי אני יודעת שאסור לאכול דגים נאים. אבל, קראתי כתבה שבאמריקה בין דברים אחרים ורבים אוסרים גם סושי צמחוני כי הסכין שחותכת אותו חתכה גם את הסושי הלא צמחוני. והם ציינו שסושי צמחוני לא מפחית את הסיכון. בבקשה תגידו לי אם סיכנתי את העובר, כי אני ממש נלחצת! תודה

:הככ זא ..... םיגדב ןכל םדוק העגנ ודקובאב העגנש ןיכסהש תויהל לוכי יכ יאדכ אל רב ישוסב ....םיענ םיגדב ןמזה לכ עגונ (םיידיב) ודקובאה לור תא ןיכמש ןמ ישוסה ךכל טרפ םע עגמ ןיאו החנהב - לוכאל רתומ ןבומכ ךכו) !!!!תיבב ןיכהל דמל ילעב : ילש ןורתפה (ענ רשב תועבצא יל יקיזחת - םויה הנושאר תוכרעמ תריקס יל שי בגא !!!!!!!!!רדהנ םוי ךל הייהיש

שלום מאיזה‮שבוע‮צריכים‮ללכת‮לביקור‮הראשון‮לרופא תודה

ליאת בוקר טוב! על מנת שלא יהיו שום ספקות , עדיף שתלכי לרופא רק מהשבוע ה-8, כדי שיוכלו לראות את הדופק של הקטנצ'יק. בהצלחה, שרית

היי אני בשבוע השישי להריוני, אני עושה עיצוב גוף מזה ארבעשנים. שאלתי היא האם מותר לי להמשיך להתאמן כרגיל 3 פעמים בשבוע, והאם מותר לי להמשיך לעשות כפיפות בטן או כל תרגיל בטן אחר? תודה

רינת היי בתור מורה לאירובי וחדר כושר לנשים בהריון רצוי דבר ראשון להיתיעץ עם הרופא שלך , ובמידה והכל תקין אין שום בעיה לעשות שרירי בטן עד סוף טרימסטר ראשון (תחילת חודש רביעי ) שכן אחר כך אסור לשכב על הגב (מפני ששריר נבוב תחתון נימצא שם) חשוב לעבוד על הרחב בטני ועל המיצבים ולא לשכוח את השרירים הטבעתיים שיהיה לך בהצלחה!

מכירה את התחושה הזו - גם אני חוויתי קטע כזה - בהזרעה קודמת - הייתי בטוחה שהפעם אני בהריון, זה היה לי פשוט כל כך ברור שלא יכולה להיות אפשרות אחרת, ואז, הסתבר לי שלא, ופשוט התפרקתי - באופן שלא קרה לי אף פעם בחיים... אבל, אני יכולה לעודד אותך ולאמר שהיום, (אחרי הזרעה שניה שלא הצליחה) כבר ברור לי שהדברים אמנם לא הולכים בדיוק כמו שמתכננים, אבל עם הרבה סבלנות, זה בסוף יצליח - כנראה לא בקצב שרציתי, לא באופן שרציתי, אבל העיקר שבסוף זה יגיע והרבה יותר קל היה לי לקבל את הפעם השניה שלא הצליחה - אז קחי לך ת'זמן, זה באמת לגיטימי להרגיש רע ובמקביל, תעשי כל מה שאת יכולה, תמצאי לך משהו להאחז בו, כדי לצאת מזה ולהמשיך הלאה. ושוב, המון המון המון בהצלחה ושבוע טוב

הי, אילת פשוט הימים אחרי זה הם מאוד קשים, אני מחכה ומקוה שזה ישתפר עם הזמן. בינתיים לא בא לי לדבר על זה עם אף אחד ודבר יחיד שגום לי לחייך, זה הכלב החמוד שלי. וכמובן זה שבפורום אנחנו חוות הכל ביחד לטוב ולרע, מאוד עוזר. הלוואי ויהיה כבר משהו טוב. אז המון תודה לך ותעדכני, נעבור את זה כולנו יחד.

ברצוני לדעת אם יקלט הריון בתאריך 15-16.11, האם מותר להשתמש בכדורי אימודיום עד לתאריך 25.11.03? אני מבינה שיש בעייתיות בתרופות בייחוד בטרימסטר הראשון, אך בכל זאת מדובר רק בשבוע לאחר הביוץ.

בירושלים : 02-6243663/9 כל יום בין 9:00-15:00....הם הכי מוסמכים לענות על שאלות כאלה.... אגב,למיטב ידיעתי בלי קשר להריון ,אסור לצרוך אימודיום לכ"כ הרבה זמן....אני מקווה שאת יודעת את זה. בהצלחה !

שלום, אני ביום ה- 15 מההחזרה (בטא = 1000) באולטראסאונד לא ראו שק הריון ואמרו לי לחזור בשבוע הבא. האם זה קרה למישהי ?

מיטל. בדר"כ רואים כאשר תוצאת הבטא היא מעל ל1500 אז את באמת צריכה להמתין קצת בסבלנות ... בהצלחה!!

היי, והרופא שלי אומר שרואים שק הריון מ-2000 ומעלה...אז לא לדאוג ,את בדרך הנכונה :-) בהצלחה!

והיום יש לי תינוק בן חמישה חודשים. בהצלחה ומזל טוב

אני שמחה לשמוע. באיזה שבוע לא ראו אצלך ? ומתי כן ראו ?

נהפוך הוא קוראת בשקיקה את דבריך ,מוכרחה להודות שזוהיא ההתייחסות הרצינית הראשונה שמקבלת לרבות תשובת הבלתי ברורה של הרופא,,,, כך שאני מודה לך לגמרי. אני בהחלט מתלבטת אף חוששת במידת מה, מעין חשש מקפיא שמביא אותי לאמר לעצמי שאולי באמת מוטב שאמתין עד לפעם הבאה,,ובכל זאת ברור לי שככל שאקדים כך ייטב,,, האמיני לי שאני מבולבלת לגמרי,, זה כל כך מטריד אותי כך הנושא יושב לא רק בבבק אוף מיי מיינד אלא כל העת חושבת תוהה, וכמובן מעמידה פנים שהכל כשורה,,אבל זה לא לצערי. זו הפעם הראשונה שנכנסת לפורום הזה ומוצאת שאינני לבד,,זה מחזק נורא( כדברי השיר " ספר לי קצת על רגעי הפחד,, קל יותר לפחד ביחד"- אם כי הייתי משנה וכותבת על רגעי התקווה ) מודה לך שוב אילת.

בעניין "רגעי הפחד" - אני יכולה לאמר לך מנסיוני, הלא מאוד נעים, שעברתי דרך ארוכה עד שהגעתי עד הלום, ואמנם, כרגע אין לי עדיין ילד, אבל היה לי הרבה יותר קל כבר לעבור את הטיפולים, לקבל זריקות, ואפילו לקבל את האכזבה שזה לא הצליח ושוב קיבלתי מחזור. חלק מזה נובע מהתהליך הממושך שעברתי - אחרי שתקופה ארוכה, באמת לא נתתי לעצמי "להתפרק" ואז באה ההתפרקות בגדול אחרי ההזרעה הראשונה. קשה גם לאחרים (חברים, משפחה וכו') - תומכים ככל שיהיו - להבין עד הסוף את התחושות הקשות, את חוסר הרצון להגיע שוב לבדיקת דם (ברמה שכשלא הצליחו להוציא דם פשוט התחלתי לבכות - וזה מאחת שתמיד הלכה בקלות לכל בדיקה, תרומת דם, זריקה או כל דבר אחר). מותר, אגב, להעזר בדברים חיצוניים - ולא מאוד משנה איזה סוג - רק לפי מה שמתאים לך, אם זה פסיכולוג, פיזותרפיה, טיפולים אלטרנטיביים, אפילו תחביבים שנותנים לך אפשרות להוציא קצת. הרבה פעמים יש חוסר הבנה ואפילו אטימות אצל רופאים ומטפלים אחרים וזה כמובן מגביר את התסכול, הצער והאכזבה, אבל, יש גם אחרים!. במקרה שלי, כשהגענו לפרופ' ברטוב בבר אילן, הרגשתי שנפתחה לי התקווה - אפילו רק מההתייחסות המדהימה שלו - הסבלנות, ההקשבה, והרצון האמיתי לנסות לפתור את הבעיה. בכל מקרה, אני אשמח לענות לך שוב אם יש עוד שאלות- את יכולה לפנות אלי גם באימייל - [email protected] שבוע טוב אילת

אילת, שוב אני מודה לך על האדיבות והפתיחות, בהודעותיך מוצאת את עצמי מתחזקת ואף מקבלת יותר ויותר מימד רציונאלי לכל החוויה הלא נעימה הזו שעד כה עובדה בכלים אמוציונאליים לגמרי. בעוד ימים אחדים אמורה לבצע שוב בדיקת דם כדי לוודא שאכן ערכי הבטא ירדו לחלוטין וגם ספירת דם,, ובזה תם מחזור נוסף של הניסיון וכשלונו... אך אין ספק שיוצאת למחזור הנסיונות הבא מעודדת יותר חכמה יותר הודות לך ולבנות הנפלאות גילי גליה שהוסיפו ותרמו מנסיונן, אני מחזיקה לך אצבעות ומתפללת עבורך ועבורן,ועבורי שמסע העינויים הזה יפסק ובסופו נזכה כולנו לצאצא קטן, בריא ומחייך שנושא את פנינו ופני בני זוגינו.. מצאתי בכן הרבה יותר ממגיבות לשאלתי אלא ממש שותפות לדרך ואפילו אם תרשי או תרשנה האחרות ,,חברות לדרך. זהו מקווה שנשמע בשורות טובות, ומבטיחה להיות כאן אם זקוקה למילה טובה תמיכה ואפילו אם סתם בא לך לקטר,,וכמובן שוב תודה.

שמעתי שאסור לאכול סושי בגלל דגים נאים, שאלתי היא האם מותר לאכול סושי צמחוני, כי אני אוכלת סושי צמחוני עם אורז ואבוקדו או מלפפון. והאצה היא ירק - האם יש בעיה עם זה? הרופאים בפורום כל הזמן מדברים על איסור אכילת סושי בגלל הדגים הנאים אבל לא אומרים מה לגבי סושי צמחוני. תודה ובבקשה שיענו לי רק מי שבירר את הנושא

אז ככה: בסושי בר לא כדאי כי יכול להיות שהסכין שנגעה באבוקדו נגעה קודם לכן בדגים ..... פרט לכך הסושי מן שמכין את רול האבוקדו (בידיים) נוגע כל הזמן בדגים נעים.... הפתרון שלי : בעלי למד להכין בבית!!!! (וכך כמובן מותר לאכול - בהנחה ואין מגע עם בשר נע) אגב יש לי סקירת מערכות ראשונה היום - תחזיקי לי אצבעות שיהייה לך יום נהדר!!!!!!!!!

גם אני מאוהבי הסושי שקשה לה לחשוב שאסור לאכול סושי 9 חודשים לכן בררתי את הנושא לגבי סושי צמחוני והתשובה היא שישנם סוגי דגים נאים שאסורים לאכילה בגלל שהכספית שלהם מזיקה לנשים בהריון מכיוון שהן רגישות יותר לזיהום סושי צמחוני לא אסור לאכילה אך הינך חייבת לדעת שמכינים את הסושי במקום נקי שלא ישארו שאיריות ופסולת של דג נא אז שיהיה בתאבון ויש לי המלצה במסעדת סושידו מכינים סושי עם עוף והוא מדהים בהצלחה

שלום לכולם, מאד מאד חשוב לנו לשמוע דעות ועצות. לפני שנה היתה לנו לראשונה הפלה טבעית "רגילה", עם גרידה, בשבוע 7. מאז אותה הפלה, היו לנו שלושה מקרים זהים (האחרון בהם - אתמול) של הפלה מאד ראשונית שצורתה כזאת: בדיקת הריון ביתית עם פס חלש, לאחריה בדיקת בטא שערכיה נמוכים ביותר (סביב ה-20 , בשבוע 5 או 6) וכמה ימים אח"כ דימום (כמו במחזור רגיל), ללא צורך בגרידה וללא אינדיקציות לשום דבר באולטרסאונד. הבדיקות שערכנו ויצאו תקינות הן: בדיקות הורמונליות (בחודש בו לא נכנסנו להריון), בדיקת קרישיות יתר, בדיקות של זיהומים, היסטרוסקופיה (צילום פנימי של הרחם). את תוצאות הקריוטיפ (בדיקות גנטיות) עוד לא קיבלנו. כלומר - לא נמצאה בבדיקות בעייה עד כה. עם זאת - ברור שמדובר בסיבה ספציפית ונשנית שמונעת הריון תקין באותו אופן כל פעם. אנחנו בסה"כ חיים בהרגשה של פספוס - שיכולה להיות סיבה מסוימת אחת ועם זאת - היא נסתרת מעינינו. האם ייתכן שמדובר בפגמים בזרע או בביצית? (אנחנו לא יודעים אם זה שהיו לנו 4 הפריות שנפלו זו עדות לכך שאין בעייה בזרע, או שבעיה בזרע יכולה להתבטא גם בהפלה ולא רק באי הפריה) האם ייתכן שמדובר בחוסר בפורגסטרון? האם מישהו נתקל בסיפור דומה? כל רעיון/מחשבה יתקבלו בברכה. תודה רבה גליה

לשאלתך בעניין הפגם בזרע - בהחלט יכול להיות, זה אמנם נחשב איזה "גילוי" חדש, אבל, כנראה שנכון ואפשרי - במקרה שלנו, עברתי שתי הפלות ולא בדקו את בעלי (בדקנו קרישיות, צילום רחם וכו'- בשלב מאוחר יותר גם הורמונים) - אחרי כן הסתבר שאכן יש בעיה בזרע - בשלב זה, הוא עבר ניתוח וריקוצלה שאמור (אנחנו מקווים) לשפר את המצב, ובמקביל אנחנו עושים הזרעות (בינתיים לא הצליח אבל...) - בכל מקרה, לפעמים הבעיה בזרע פתירה גם בדרכים קלות יחסית (במקרים מסויימים זה אפילו רק עניין של דלקת שדורשת אנטיביוטיקה). אם מסתבר לכם שיש בעיה בזרע, אני ממליצה לך לפנות לפרופ' ברטוב בבר אילן - הוא חוקר את פוריות הגבר - יש להם שם מכון לפוריות הגבר - הוא אדם מקסים עם הרבה סבלנות, פתיחות נכונות וכמובן ידע.

היי, אני חוויתי את מה שאת מתארת פעמיים ,פעם בטא 26 ופעם 21....וגם גרידה בשבוע 9 אחרי שהיה דופק ופסק . התופעה הזו של בטא נמוכה ואח"כ מחזור נקראת (בטח כבר אמרו לך...) הריון כימי/ביוכימי-משמע ,יש תוצאה חיובית אבל לא נצפה באולטראסאונד שק הריון ובד"כ מה שקורה זה שאותה בטא יורדת ומקבלים מחזור. בקרב הרופאים יש כמה אסכולות...2 קיצוניות וביניים -קיצונית אחת גורסת שזו לא הפלה בכלל ונשים רבות עוברות את זה בלי לדעת וכיוון שהיום הבדיקה כ"כ רגישה ידוע שהיה נסיון השתרשות שנכשל,אבל בעיקרון לא מייחסים לזה חשיבות ולא סופרים במניין ההפלות, קיצוניות אחרת מתייחסת לזה כהפלה ,סופרת אותה וממליצה לחכות חודש אחרי ההריון הזה ורק אז לנסות ואם זה חוזר 3 פעמים ויותר לבצע בירור מעמיק (שאני רואה שכבר עשית) דרך הביניים מתייחסת לזה כמיקרו הפלה ומייחסת את זה לעובר לא תקין או שהיתה הפרייה וההשתרשות לא הצליחה ועדיין לא מייחסים לכך הרבה חשיבות. מסתבר מכל הרופאים שראיתי (וראיתי מומחים ורבים כאלה ) שזה באמת קורה למיליוני נשים...ומי שבודקת כ"כ מהר גם עולה על זה ורבות לא כאמור.... בכל אופן,מעבר ללעשות את כל הבדיקות שציינת אין הרבה מה לעשות,רק לנסות ולקוות לטוב ! לגבי בדיקת הזרע שאילת ציינה ,פרופ' בר טוב הוא בין הבודדים שטוענים שזרע פגום יכול להפרות ואני חלילה לא מזלזלת במקצועיותו הרבה ,אבל רוב הרופאים טוענים שאם היתה הפרייה -הזרע תקין ....את יכולה למען השקט הנפשי לבקש מבעלך לעשות זאת..אנחנו עשינו במעבדה של פרופ' בר טוב אגב(ניתן לקבל הפנייה מקופ"ח למעבדה שלו),שיהיה ...מה זה עוד בדיקה במבול הבדיקות :-) :-( לגבי הורמונים,אני מתכוונת לעשות מה שצליל ממליצה וברגע שתהיה תשובה חיובית וטובה (אמן ! )אגש לבדיקת פרוגסטרון.... יש גם את פרופ' כרפ מתה"ש שמציע חיסון לאישה מהכדוריות הלבנות של הבעל וזה אמור לאפשר זיהוי של ההריון ע"י גוף האישה ואי דחייתו בעקבות כך...חיסון מאוד שנוי במחלוקת ובעל השלכות.... זהו בערך...אם עשית הכל כולל קריוטיפ והכל תקין...פשוט תנסי ותהיי אופטימית ,הרי הריון אחד בכל זאת הגיע לשבוע 7 והתפתח...כך שהשתרשות תקינה היתה. בהצלחה ,מקווה שעזרתי !

אילת וגילי, קודם כל המון תודה על ההקשבה ועל העזרה. גם המידע מאד חשוב לנו, וגם הרגשת ההשתתפות והתמיכה היא משמעותית. אז תודה! אם נוכל בהמשך לעדכן ולהתעדכן במידע חדש, זה יהיה מעולה. (האי-מייל שלי: [email protected]). רצינו לשאול את אילת - האם הבנתם שהרופא שלכם חושב שבעיית הזרע יכולה להסביר את ההפלות? (גם אצלכם מדובר בהפלות מוקדמות?) רצינו לשאול את גילי - כתבת שאת מחכה לבדיקה "חיובית וטובה" (אכן אמן!) כדי לעשות בדיקת פרוגסטרון. האם במילה "טובה" את מתכוונת לבטא גבוהה? האם לא ייתכן שדווקא חוסר בפרוגסטרון הוא הגורם לערכי הבטא הנמוכים (כבר בשלב מוקדם של ההריון) ואז, בעצם, למה לא להתחיל לקחת פורגסטרון מיד אחרי האיחור במחזור? (או קודם?!) זהו, נקווה לשמוע מכם, ושיהיה מזל משובח לכולנו גליה

אצלנו היה מדובר בהפלות בשבוע 8-9 והרופא שלנו (אמנם באיחור של חצי שנה ואחרי שלא הצלחנו להכנס להריון אחרי ההפלה השניה) אמר שזה מאוד סביר שזו הסיבה (פשוט לקח המון זמן עד ששלחו את בעלי לבדיקות). בכל מקרה, גם הרופא שלנו (שבינתיים החלפנו אותו), גם הרופא הנוכחי וגם פרופ' ברטוב אמרו בהחלט שסביר שהסיבה להפלות הייתה הבעיה בזרע, והסיבה שלא הצלחתי אחרי כן להכנס להריון היתה שמצב הזרע פשוט החמיר במשך הזמן. העובדה שנכנסת להריון בקלות יחסית ושהבדיקות ההורמונליות תקינות, יכולה בהחלט לאמר שהבעיה היא בזרע (למרות שכמובן מומלץ לבדוק לפני שמסיקים מסקנות) - אם יש לך עוד שאלות, אני אשמח לתת מידע - במקרה שלנו, בזבזנו הרבה מאוד זמן בגלל חוסר מידע, וגם חוסר תשומת לב של הרופא (שנחשב אגב מומחה גדול וכו' וכו', אבל בסוף החלטנו שזה לא מתאים לנו ועברנו לרופא שהומלץ ע"י פרופ' ברטוב- ותשומת הלב, ההתייחסות, הבדיקות והטיפול נהיו הרבה יותר יסודיות ורציניות). אגב לגבי פרוגסטרון - באמת בזמנו (אחרי ההפלה השניה) המליצו לי שבהריון הבא פשוט אקח פרוגסטרון, ליתר בטחון - בכל מקרה, לא הגענו עדיין לשם... אם תרצי עוד מידע, אשמח לענות - אם את מעדיפה, אני יכולה גם לשלוח לך לאימייל. בינתיים, בהצלחה

הי, גליה תגידי , איפה אוספים כוחות אחרי 4 הפלות, גם הרביעית שלי קרתה בימים האחרונים. אני מאיושת לגמרי, לא מאמינה כבר ב"יהיה בסדר", כי כבר מזמן היה צריך להיות בסדר.

אני יודעת שפנית לגליה - מקווה שאני לא פולשת לטריטוריה לא לי.. בכל מקרה, לא יודעת בדיוק מאיפה שואבים כוחות - לכל אחד זה מאוד אישי אני חושבת. אבל, יכול להיות שאפשר להתנחם (כן, אני יודעת שזה לא תמיד מנחם ...) בזה שמשהו כנראה בכל זאת בסדר כי הצלחת להכנס להריון, וגם בזה שהתחום הזה היום מאוד מאוד מאוד מפותח ויש סיכויים טובים להגיע בסופו של דבר להריון תקין ולילד המיוחל - אני מאחלת לך שתצליחי באמת בקרוב, ובכל מקרה, אל תתייאשי - תמצאי תקווה בדברים שעושים לך טוב, אצל האנשים שמשפרים לך את ההרגשה - בין אם זה הרופא שלך, משפחה או כל דבר אחר, חופש, נופש - תשקיעי בעצמך ואל תתביישי לדאוג שיהיה לך טוב. - זה לגיטימי גם להתפרק קצת לפעמים, לא חייבים להיות חזקים כל הזמןצריך לקחת בחשבון שזה לוקח זמן, וגם תהליך ההתמודדות לוקח זמן עד שלומדים איך לקחת את זה - וזה מאוד מאוד לגיטימי, לא משנה איך נראה לך שהסביבה מגיבה - תנהגי כמו שאת מרגישה. שיהיה לך המון המון בהצלחה

נטלי הי, אני שמחה על המכתב שלך (רק עכשיו ראיתי אותו, ואיתו גם את תגובתה המרגיעה של אילת ואת תשובתך אליה). אני מסכימה איתך שלפורום יש תפקיד מאד משמעותי (וחדש עבורי) של תמיכה ועידוד. זה גם מאד מרגש. לגבי הכוחות - בהתחלה זה ממש שבר אותי (אני עכשיו יומיים מאז תחילת ההפלה, אבל בכל התהליכים האלה, יומיים כאלה זה כמו שבוע במובן שעוברים בהם כל-כך הרבה רגשות ותהליכים). בדיוק כמו שאת מתארת אצלך - אנחנו שנינו היינו די משוכנעים שהפעם זה ילך בסדר, גם מתוך רצון עז שכך יהיה, גם כי הפעם השתמשנו בערכת ביוץ, וגם בגלל שאחרי בדיקות שיצאו תקינות, הרופא שלנו אמר: "הכל בסדר, אין סיבה שלא תיכנסו להריון". ולאור כל זאת - זאת היתה סטירת לחי רצינית. מה שעזר לי מאז זה גם הפורום, גם לבכות, גם לדבר עם אנשים קרובים ולבכות להם (למרות שזה לא תמיד עובד מנסיוני, כי לפעמים הם יותר נלחצים ממך ונותנים לך הרגשה שאת מסכנה נורא כשממש לא בא לך להיות בתפקיד הזה). אני מסכימה עם אילת שדבר עיקרי שעוזר זה להיאחז בהיבטים החיוביים: הכניסה להריון פעם אחר פעם היא סימן טוב. המחשבה שהיום פותרים בעיות מאד קשות מעודדת, ואת אומרת לעצמך: זאת בטח בעייה יותר קלה, רק עוד לא גילו מהי. ובאמת בפורום הועלו רעיונות להסברים אפשריים (פרוגסטרון, בדיקות זרע למיניהן), אז יש עוד למה לקוות. וגם, אני באמת לא יודעת אם אני בהכרח רק אוספת כוחות. בסה"כ זה באמת חרה בלבן, ולא מגיע לנו, וזה לא פר. זה גם חלק מהסיפור, פשוט להתבאס "מכל הלב". אני אשמח אם תכתבי מה שלומך. גליה

נטלי, עניתי למכתבך, רק בטעות הוא מופנה "לגליה" במקום לנטלי. אז תשימי לב שזה מופנה אלייך. גליה

שלום איך המגזין "להיות הורים" האם מומלץ? מירב

הייתי ממליצה לך לקרוא את הורים וילדים, עיתון מלא במידע ,מאוד מעשיר להורה את הידע ואת הביטחון לדעת במקרים מסוימים אם הוא הורה "טוב" או לא. אני מנויה כבר שנתיים, מאוד מרוצה.

עברתי בדיקת שקיפות עורפית והתוצאות: 1.9 מ"מ סיכון לפי גיל האם:1:683 סיכון מתוקנן לפי נתוני הבדיקה:1:1313 הרופא שביצע את השקיפות לא הסכים להמליץ לי כיצד עלי לפעול אולי תוכלו לעזור לי? תודה רבה, קשת.

אף אחד לא יכול להמליץ לך לעשו או לא לעשות בדיקת מי שפיר - זו החלטה שלך ושל בעלך בלבד. אבל בשום אופן אל תחליטי על סמך שקיפות עורפית בלבד! תחכי לסקירת מערכות מוקדמת בשבוע 14 וכן לבדיקת חלבון עוברי בשבוע 16 ורק אז תחליטי, לעיתים אין ברירהואחת הבדיקות לא יוצאת בסדר ואז חייבים לעשות. אני התלבטתי קשות ובכיתי המון ובסוף החלטתי שהשקלול של גילי 27, השקיפות שהיתה 0.9 והסיכוי 1 ל-16.000 וכן חלבון עוברי סיכוי של 1 ל-5.000 לא מצריך בדיקת מי שפיר והחלטתי לא לעשות ולהתפלל שהכל יהיה בסדר. אבל יש כאלה שעושים בכל זאת. בכל מקרה אם את עושה לכי למישהו מומחה והמון בהצלחה!

הנני נמצאת בשבוע ה- 6 , רופאת נשים נתנה לי לקחת פוריק היריון כדור אחד ביום. ורופאת משפחה נתנה לי פרנטאל 1 כדור ליום. האם זה בסדר שאני יטול את שני הכדורים יחד או שאני אמורה לקחת רק אחד מהם ? ואם כן איזה? ובמידה שזה אינו מהווה סיכון כלשהוא, לקחת את שני הכדורים, האם אני אמורת לקחת זאת למשך כל תקופת ההיריון? האם יש תופעות לוואי? תודה

לנטלי - פוריק הוא כדור ברזל + חומצה פולית (עלול לגרום לעצירות וכאבי בטן, אבל יחסית לשאר כדורי הברזל הוא עדין). פרנטל הוא מולטיויטמין להריון והנקה. שניהם מיועדים להריון, אבל תוספת ברזל נותנים בד"כ רק אם יש אנמיה (המוגלובין נמוך מ-12) ובד"כ לא בשליש הראשון, בגלל הבחילות וההקאות. הריון קל בריא ומוצלח !

טוב, אז הייתי אצל הרופאה,לאחר דימום מתמשך ובצבעים לא רגילים (מחזור ראשון אחרי ההפלה),היא לא עשתה לי אולטראסאונד בדקה חיצונית,ואמרה שנראה שהכל בסדר ומה שאני מתארת נורמלי. אמרתי לה שיש לי כאבים באים והולכים באזור המפשעה,קצת למעלה (אם אני רוצה לתת מיקום מדויק,אז נגיד כשלובשים תחתונים - בצד הימני,קצת למטה,אם מסתכלים מקדימה ,מקווה שמובן). היא אמרה שלא נראה לה שזה משהו רציני,ואם זה ימשיך אז לחזור אליה עוד שבוע (היא בכלל לא התרגשה מזה שתיארתי לה דם טרי,זה שאמרת שצריך להזהר ממנו). לא הייתי שקטה עם זה,והתקשרתי למיון. הם העבירו אותי לרופא של חדר לידה,וגם הוא לא מאוד התרגש,הוא אמר לי לבוא רק אם יש לי חום,או חולשה,או דלקת בדרכי השתן,אחרת זה נשמע לו נורמלי. הדימום ממושך,לדעתו ,כי זה מחזור ראשון אחרי הפלה. אני קצת חוששת,אולי זאת רשלנות. אשמח לשמוע דעה נוספת. תודה.

נ.ב ההפלה הייתה טבעית,והתרחשה לפני ששה שבועות.

לא יודעת כל כך לענות לך ספציפית, אבל מנסיוני - כדאי ללכת עם הלב ועם תחושות הבטן (תרתי משמע) ואם את מרגישה שהבדיקה לא מספיקה, אז תדרשי בדיקה יותר מעמיקה או שתלכי למישהו אחר שיבדוק אותך - למרות שזה לא נעים ולפעמים נמאס מרופאים וכו', רק את יודעת מה טוב לך ומה מתאים לך ואפילו אם זה סתם בשביל להרגיע, בדיקת אולטרה סאונד זו בדיקה פשוטה ונראה לי שזכותך לדרוש אותה. בכל מקרה - תרגישי טוב ובהצלחה

אני שבוע לפני מחזור ומרגישה בחילה קלה כל היום, האם יכול להיות שזה סממן להריון, או שזה מוקדם מידי ולא הגיוני שכבר אני מרגישה בחילות ?

יכול להיות שכן אך גם יכול להיות מאוד שזה פסיכולוגי אצלך. בדרך כלל וכך זה היה אצלי - בחילות מתחילות כשבוע לפחות לאחר שהמחזור היה צריך להגיע. חכי קצת וקני ערכה לבדיקת הריון - היום יש בשוק ערכות שיודעות כבר ביום הראשון של האיחור במחזור. המון בהצלחה!

הי, בנות אני אחרי 3 הפלות שסיבה להן נמצאה בקרישיות יתר. היום בשבוע שביעי ויומיים התחיל דימום חזק, בתל השומר עשו US ולא היה דופק, ואז פרופ' קרפ שלח אותי לעשות גרידה כדי לשלוח עובר לבדיקות גנטיות. אני עברתי כל הבדיקות עד עכשיו, חוץ מבדיקת רקמות, אני חושבת, אז הייתי בטוחה שיש כבר סיבה להפלות ויש טיפול ועכשיו זה כזו מכה. בקיצור, לא רציתי לעשות גרידה, גם כי אני מפחדת מהסתבכויות( לחברה שלי היה דימום 11 חודשים אחרי זה) וגם ד"ר אלקלעי במיון בתל השומר לא המליץ בניגוד לקרפ. אז רציתי לשאול שני דברים- מה אתם חושבות, הייתי צריכה לעבור גרידה וגם איך עושים בדיקת רקמות ואחרי כמה זמן יש כבר תוצאות?

היי, צר לי לשמוע :-( מקווה שאת מחזיקה מעמד... לא הבנתי אם עשית או לא עשית גרידה .....בכל אופן,בשבוע כ"כ מוקדם זו לא גרידה ממש אלא שאיבה של שק ההריון שזה תהליך הרבה יותר פשוט ואין לי מושג מה קרה לחברה שלך ,אבל זה נחשב לתהליך מאוד לא מסוכן ואם נעשה ע"י רופא מיומן אין מה לדאוג (את בטח מבינה שעברתי את זה לצערי ואני מדברת מנסיון...) כך שגרידה זה בד"כ בשבועות יותר מתקדמים.... בכל אופן,אחרי השאיבה הזו שולחים את התוכן לבדיקה פתולוגית. בדיקת רקמות אם אני מבינה למה את מתכוונת ,זו שפרופ' כרפ שולח היא בדיקת סיווג רקמות שבה לוקחים דגימה ממך ומבעלך ועושים הצלבה כדי לראות אם ההצלבה חיובית/שלילית -במרים רבים היא שלילית =אין ביניכם התאמה ואת מבינה בטח שלא ייתכן שכ"כ יולדים ילדים בריאים ללא התאמה -פרופ' כרפ מציע חיסון שניתן לאשה מהכדוריות הלבנות של הבעל מתוך מחשבה שמשהו בגוף האישה דוחה את ההריון ורואה בו גוף זר קחי בחשבון שיש השלכות מרחיקות לכת בעקבות החיסון (מוסיף נוגדנים למע' החיסונית שלך ואז אם חלילה את צריכה מנת דם או חס וחלילה השתלה ,יש לך בעצם נוגדנים נוספים בגוף שהם טובים להריון כדי שיזהו אותו ולא ידחו אותו,אך במקרים שציינתי הם מקשים את התהליך ) רוב הספרות העולמית לא תומכת בחיסון וטוענת שמס' ההפלות באוכלוסיה הכללית ושל זו שעברה חיסון זהה והייתי ממליצה לך לעשות אותו רק כאופציה אחרונה בהחלט... בדיקת סיווג רקמות נעשית במעבדה לסיווג רקמות בשיבא ,צריך לקבוע תור (יש תוך שבוע-שבועיים) ותשובה יש אחרי 10 ימים....מנסיוני אני יכולה לספר לך שעשינו את הבדיקה ולא קיבלתי אישור מקופ"ח כי לא כולם מסכימים לטיפול הזה מסתבר ואני מרגישה שסתם בזבזתי 3000 ש"ח....כי הוא העיף מבט ואמר שזה לא רלוונטי כרגע ובגלל שהיתה לי דלקת מעיים בעבר לא כדאי לעורר את המע' החיסונית ....כך שמי שמוביל את התחום מסייג בעצמו.......מצד שני הוא מציג גם הצלחות....אז אני לא יודעת.... ראיתי ששאלת בעבר בפורום של דר' ציצוביץ...רק שתדעי שהוא גורס שבשבועות מוקדמים כשלך נושא קרישיות היתר כמעט ולא משחק תפקיד כי כמעט ואין התפתחות של כלי דם...ואת אומרת שבדקת כבר הכל (הסטרוסקופיה תקינה ? )... תמיד יש סיכוי שההריון הנוכחי הוא חלק מהסטטיסטיקה המגעילה שחבל שאנחנו נכללות עליה... מקווה שעזרתי מעט....תהיי אופטימית...אני בטוחה שיהיה בסדר !!! בהצלחה !

תודה לך על הסבר כה מפורט אני לא עשיתי גרידה, אני קצת חוששת, אבל אם עד יום ראשון זה לא יסתדר, אז כבר לא תהיה לי ברירה. יש דימום אחרי זה?

שלום, האם יכול להיות מצב שבדיקת הריון ביתית תראה תוצאה שלילית (לאח איחור של 3 ימים) אולם בכל זאת יש התחלת הריון.(כבר עברו 4 ימים נוספים).

אלי - לי יש שלושה ילדים "שליליים" כאלה, שנולדו למרות התשובה השלילית... רק בדיקת דם תיתן לך תשובה אמינה . בהצלחה !

מה מרגישים בתחילת ההריון, עוד לפני אפילו שמגלים איחור במחזור? מהיום ה- 3 לאחר הביוץ ועד עכשיו (שבוע אחרי) אני מרגישה כאבים קלים מאד כמו לפני מחזור, תחושה מוזרה בשדיים ועייפות.

שלום לכל מי שתענה לי אני בסוף שבוע 13 וכבר כמה ימים יש לי כאבים לסירוגין בבטן התחתונה בצד שמאל האם מישהי עברה דבר דומה ומה אלי לעשות.

מירי, את צריכה להבדק אצל רופא. לא מזניחים כאבי בטן בהריון וכל תשובה שתקבלי באינטרנט לא תחליף בדיקת רופא. תרגישי טוב, איריס

כן, אני מבינה אותך גם לי היה בשליש הראשון כאבים בבטן התחתונה בעיקר בצד שמאל, זה כאילו כאבים בשחלה השמאלית. הרופאה שלי אמרה שזה מראה מאיפה היה הביוץ ואין מה לדאוג. זה עובר.

מירי, גם אני בדיוק בסוף השבוע ה-13 ולאחרונה יש לי כאבים בבטן תחתונה, עד שקראתי את ההודעה שלך בכלל לא השקעתי בכך מחשבה, זהו ההריון השני שלי ולדעתי אינך צריכה ליחס לכך חשיבות, בטח לא שלילית. בכל אופן רק על מנת "להרגע", הייתי ממליצה לך להתקשר עם הרופא שלך ורק לשאול על מנת להיות בטוחה. בהצלחה והיריון קל לכולנו. מלי

הי שלום, צליל תודה רבה על העזרה, מסרת מידע שהיה חשוב לנו מאד בנושא חוסר בפרוגסטרון כגורם להפלות חוזרות (בדברים שכתבת מזמן). נודה מאד למי שיודעת: 1. האם הטיפול בבעיית חוסר פרוגסטרון הוא בעזרת כדורים? (אוטרוגסטן?) 2. עד כמה מוקדם בהריון צריך להתחיל לקחת כדורים כאלה? (ישר מתחילת האיחור? או כמה שיותר מוקדם זה יותר טוב? נגיד - ישר אחרי הביוץ?) 3. באיזה מינון נרשמה לכם התרופה 4. אני בתחילת דימום/הפלה בשבוע 5-6 (אחרי הפלות דומות קודמות). האם מישהי יודעת אם כדורי אוטרוגסטן יכולים לעזור לנו בשלב זה? (כמובן שמיד נלך להיבדק, אך חשובות לנו התשובות, אנחנו לא נמצאים עכשיו בארץ ותשובותיכם לכן מאד יעזרו). תודות גדולות גליה

השימוש בתרופה לא יכול להזיק לאחר הפלות חוזרות , אפשר לקחת אותו גם בצורה וגינילית תלוי בהמלצת הרופא הוא ניתן ממש בתחילת ההריון עד שבוע 14 אח"כ מומלץ להפסיק לי המינון היה פעמיים ביום

שרית, קודם כל תודה על התשובה. רציתי לשאול - מה כוונתך ב"מתחילת ההריון"? האם הכוונה לישר אחרי הביוץ? או ישר אחרי האיחור? וגם - כשאת אומרת פעמיים ביום - הכוונה לשני כדורים ביום של 100 מג' אוטרוגסטן? זהו, תודה רבה, גליה

בארזית כדורי הברזל שלי כתוב לקחת לפני האוכל והרוקחת אמרה לי לקחת אחרי האוכל, מה לעשות? אלה כדורים בשם:ferrograd folic/

אחרי האוכל הספיגה קצת יותר נמוכה, אבל יש פחות כאבי בטן. העיקר לא לקחת עם חלבון ומוצריו או עם ביצים, ורצוי לקחת עם ויטמין C (הדרים, עגבניות...) שמגביר את הספיגה בגוף. (גם תה מעכב ספיגת ברזל בגוף).

היי וי! אני שאלתי את ההמטולוג בפורום המטולוגיה כאן באתר(את יכולה להסתכל בחיפוש)והוא ענה שלוקחים תמיד ברזל שעתיים אחרי האוכל וחצי שעה -שעה לפני האוכל.הכוונה שתמיד לבטן ריקה ,כי אז יש ספיגה הכי טובה.וכמובן לא עם מוצרי חלב.

אני בשבוע ה- 15 וסימתי עכשיו לקחת חומצה פולית האם אני חייבת להתחיל עכשיו לקחת ברזל או שזה בכלל מאוחר מה אתן אומרות שמעתי שיש לזה תופעות זועתיות

היי יש לי צירים מוקדמים כבר משבוע 20 , אתמול במיון גילו פתיחה של אצבע ומחיקה של 50 אחוז. אני בשבוע 33 ויומיים - האם מנסיונכן זה אומר שהלידה קרבה או שלאו דוקא? האם כשמתחילה פתיחה זה משמעותי או שלא? בהערכת משקל אתמול העובר שקל כבר 2600 גרם כך שאני מקווה שזה מעיד על לידה קרובה... תודה מראש

נראה לי שכן.. שיהיה בהצלחה ומזל טוב !! כמו כן אל תטרידי עצמך בשאלות של לידה מוקדמת כי לפי המשקל והשבוע הסיכויים לסיבוכים קלושים ואף אפסיים.

היי שלהבת! איזה קטע, אני ואת בדיוק באותו מצב..... אני עם צירים מוקדמים כבר משבוע 27-28 הולכת וחוזרת מחדרי מיון עד שלפני יומיים החליטו לאשפז אותי תחת השגחה כי גם אצלי ראו פתיחה של אצבע וקיצור של 50% בצוואר הרחם. אני היום מתחילה שבוע 32. קיבלתי את 2 הזריקות להבשלת ריאות העובר במידה ותתרחש לידה מוקדמת. (כואב...) שיחררו אותי הביתה אחרי יום והסבירו לי שצריך לשתות 3 ליטר מים ביום. בטח גם לך אמרו את זה.. רק שאתמול הלכתי לעשות מוניטור בקופ"ח כי היתה לי ירידה בתנועות העובר וראו בכלל שיש לי צירים ושלחו אותי שוב למיון. באמת שוב היו צירים והכריחו אותי לשתות 3 ליטר מים בחצי שעה זה היה מזעזע. אבל במוניטור חוזר הצירים נעלמו אחרי הנוזלים. לכן אני ממליצה לך לשתות כל הזמן כי אני לא הייתי מודעת להשפעה של השתייה על הצירים. הם גם הסבירו לי שאסור להתאמץ. הרחם הוא הרי שריר, ובמידה ויש צירים מוקדמים זה אומר שהשריר הזה אצלנו הוא קצת יותר חלש, והוא דוחה את העובר החוצה כי אין לו כח להחזיק אותו הרבה זמן. במקרה שלך העובר במשקל מצוין ואין לך מה לחשוש. אצלי הוא בערך 1900 ג' כרגע אז אני חייבת לסחוב כמה שיותר... לנוח ולשתות ולהיות כל הזמן במעקב. במידה ויחזרו לך הצירים יתנו לך כדורים כדי להפסיק את זה אבל בעקרון אחרי שבוע 35 כבר לא נלחמים בצירים.... טוב, עוד לא קרה לי שכתבתי תשובה כזו ארוכה למישהי, אבל אנחנו ממש באותו מצב. אני מאוד הייתי היסטרית מכל הבלגן הזה ומהרעיון של אשפוז אבל חייבים לעשות הכל למען העובר המקסים שלנו שרוצה כבר לצאת ולהכיר את ההורים שלו. משעמם להם בפנים... שובבים!!! אני מאחלת לך כל טוב ומקווה שהבהרתי לך קצת את המצב אחרי שקיבלתי כל כך הרבה הרצאות מהרופאים בימים האחרונים... דבר אחד אל תשכחי!!! למרות הצירים המוקדמים, תמיד ישנה האפשרות הטובה שנלד בשבוע 41 בסוף... אין לזה קשר.... בהצלחה!!!!!! תעדכני אותי אם בא לך.... דרך אגב, אני הייתי תחת הכינוי עדידוש ב-10 חודשים האחרונים פה באתר, ואני רואה שמישהי מכנה את עצמה כך אז יש פה בעיה.....

שלום רב!!! מהו אחוז ההפלות כתוצאה מבדיקת מי השפיר?? בכל אתר כתוב משהו שונה ואני מאוד מתלבטת אם לעשות את הבדיקה בגלל הסיכון שבהפלה. אני בת 31 בשבוע ה-12 של ההרעון הראשון שלי. זאת אומרת שהמלצה לעשות את הבדיקה אין לי אך אני מאוד חוששת ששאר הבדיקות אינן "מבטיחות" שהכל בסדר גם אם הסטטיסטיקה מראה תוצאות טובות. אשמח לעצות ותגובות תודה...

חמוטל - הסיכון הוא 0.5% או 1:200, כלומר אחת מתוך מאתיים בדיקות עלולה לגרום להפלה. נכון ששאר הבדיקות אינן ודאיות אלא רק סטטיסטיות, אבל גם בדיקת מי שפיר תקינה לא מבטיחה שהכל בסדר, כי יש מומים שלא מגלים אפילו במי שפיר - מחירשות או עיוורון ועד אוטיזם ופיגור. האם בדקת שקיפות עורפית ? השילוב יחד עם בדיקת הדם, נותן תוצאות די אמינות, ואם הסיכון יחסית נמוך - אני לא הייתי מסכנת את ההריון בבדיקת מי שפיר. אבל מעבר לכל - זו החלטה שלך ושל בן זוגך - מה יותר נורא עבורכם : לאבד הריון בריא בגלל הבדיקה, או ללדת ילד פגוע. אף אחד לא יכול להחליט במקומכם !!! מאחלת לך הריון בריא וקל !!!

חמוטל, הסיכון בגילך ללידת תינוק עם תסמונת דאון הוא בערך 1:800, זאת רק עפ"י הגיל. אם בדיקות שקיפות עורפית וחלבון עוברי יהיו תקינות הסיכון אף ירד. הסיכון להפלה הוא חצי אחוז, ז"א 1:200. אילו רק הנתונים הסטטיסטיים, את ההחלטה תצטרכי לקבל בעצמך. בהצלחה !!!

קבלתי מחזור אחרי 23 יום איך אני מחשבת את הביוץ בהתאם? בדרכ הוא 28 יום.. תודה

בדר"כ מומלץ לחשב את הרווחים בין מחזור למחזור בששת החודשים האחרונים. ז"א (23+28+28+28+28+28) לחלק ל-6. = 27.1 ז"א בממוצע כל 27 יום את מקבלת מחזור ולכן 14 יום אחורה את מבייצת. ז"א ש-13 יום אחרי קבלת המחזור מתחיל הביוץ. מומלץ לקחת טווח של יומיים לפני ויומיים אחרי ולכן אפשר להתחיל לנסות 11 יום אחרי היום הראשון שקיבלת.

האם ניתן לדעת אם נקלטתי או לא על פי תחושות גוף ???מיד לאחר מועד הביוץ אני מרגישה את המחזור רוקם עור וגידים הרגשת מחזור "עמומה"..האם אני מדמיינת או ניתן להרגיש בהופעת המחזור הממשמשת ובאה??

שלום, אני בת 29, הריון ראשון, שבוע 22+4/7. לפני חמישה ימים הופיעו התכווצויות תכופות של הרחם כל פעם למשך כדקה מספר פעמים בשעה. לאחר כשעתיים הם "נרגעו" וגם אני. כעבור 3 ימים באולטראסאונד צוואר נמדד אורך 37 מ"מ, סגור, אך באמצע מעין התרחבות קטנה שהרופא לא ידע לאמר אם יתכן שמדובר בתחילת דינמיקה או בפקק הריר שאמור להיות שם בכל מקרה. הוא המליץ לבצע מעקב US צוואר בעוד שבועיים ואם יופיעו שוב התכווצויות תכופות- לפנות להיבדק. באותו יום בשעות הערב הופיעו אצלי סימני גסטרואנטריטיס- חום ושילשולים תכופים. שתיתי הרבה ונחתי. בלילה התעוררתי עם התכווצויות תכופות ( ברחם ולא במעיים), דאגתי ופניתי למיון באיכילוב. נתקלתי שם בצוות אחיות שהתפלאו על החלטתי לגשת למיון שכן "ידוע שיש התכווצויות ברחם לאחר השבוע ה-16". נעשת לי ספירת דם- תקינה, והרופאה התרשמה בבדיקה כי הצוואר סגור ומדובר בצירי ברקסטון היקס, שייתכן שהושרו על ידי פעילות המעיים הערה. בינתיים המצב ממשיך ואני חשה התכווצויות של הרחם- לעיתים כל שעה ולעיתים מספר פעמים בשעה. ההתכווצויות לא כואבות. איך אידע מתי לפנות להיבדק? איך אפשר להבדיל בין צירי ברקסטון היקס לבין צירים מוקדמים? האם העובדה שאין מגמה של התגברות ההתכווצויות מספיקה? מה לעשות? תודה.

לטל - הסימן הכי ברור הוא הכאב. צירים כואבים, ואי אפשר לבלבל אותם עם "סתם" התכווצויות סדירות. אבל כמו בכל דבר שקשור להריון - עדיף להיות היסטרית מאשר שאננה, וכל דבר שמדאיג אותך אל תהססי ותפני מיד לרופא. עדיף להגיע עשר פעמים מיותרות למיון ולא ללדת לפני הזמן !!! תרגישי טוב, ובהצלחה !

שלום! אני נמצאת בתחילת שבוע 11 להריון. נערכו כבר שתי בדיקות אולטרסאונד, שנצפה בהם דופק העובר ונראה כהתפתחותו תקינה. הבדיקה האחרונה הייתה לפני יומיים. היום בבוקר התחיל דימום קל, הדם בצבע ורוד בהיר. הרופאה אמרה לי לשכב, לנוח ולחכות. אני מאוד מפחדת ודואגת. אנא, אם מישהו יכול לעזור לי, מה הסיכויים להפלה בשלב זה של הריון, לאחר שכבר נצפה דופק, בפעם אחרונה לפני יומיים, למה זה פתאום קורה, מה זה יכול להיות ומה ניתן לעשות? בבקשה, מחכה לתשובתכם!!!!!

ילנה - לא כל דימום גורם להפלה !!! יש המון נשים שמדממות לאורך השליש הראשון - והכל נגמר בשלום. לפעמים זה רק נים של דם מצוואר הרחם שרגיש מאד ואולי נפגע (אולי בעקבות הבדיקה?) ובדרך כלל אחרי שרואים דופק - הסיכון להפלה קטן בהרבה. תמידיש חששות, אבל תנסי להאמין שאת שייכת לאחוז הגבוה של ההריונות שיגמרו בשלום. נסי לנוח ולחשוב מחשבות חיוביות, ונקווה לטוב !

מישהי יודעת איזה אחוז מההריוניות יולדות אחרי תאריך היעד? אני מגיעה אליו ולא בא לי להכנס ל "חודש עשירי" !!

היי צליל ! אני רואה שאת "בעניינים", אז מה דעתך? מתי אני כבר אלד?!

היי עדידוש. אני הייתי תחת הכינוי הזה במשך ה-10 חודשים שאני גולשת פה עם חברותיי באתר, ואני מזוהה על פי השם הזה, לכן אני אשמח אם תמצאי לך כינוי אחר כי זה מהווה בעיה קטנה עכשיו... תודה מתוקה ובהצלחה!!

בנות אני רוצה לעדכן אתכן וראשית המון תודה על כל התמיכה האהבה ובכלל אתן פשוט נהדרות אני קראתי את מה שכתבתן לי אבל לא התפנתי להשיב לכן מכיוון שכמו שציינתי כבר כל פעם שאני עושה משהו אחר זה זמן שאני לא עם יונתן אז ככה יונתן יצא מטיפול נמרץ והוא מתקדם מאד מאד יפה ילד מקסים שלי הוא התחיל לעלות במשקל והוא שוקל עכשיו 1264 גרם כי כמו שאתן יודעות אחריי הלידה הוא ירד במשקל ואמא אוהבת אותו מאד מאד אבל עכשיו אמא נופלת מהרגליים ומתחילה לקלוט מה קרה כאן וכבר 3 ימים שאני לא עומדת על הרגליים וגוררת את עצמי ליונתן שלי עם סרחורות נוראיות עד כדי שאני לא יכולה להזיז את הראש לא ימינה ולא שמאלה אני שותה המון ומשתדלת לאכול למרות שלא הרבה מכיוון שאני לא מסוגלת והאמוגלובין שלי היה אחריי הניתוח על 12 שזה מצויין אז חשבתי שהסחרחורות אולי נובאות מדיכאון אחריי לידה ומה שרציתי לשאול אתכן את מי שמבינה האם יש קשר בין שאיבת חלב/הנקה לסחרחורות ושוב אני מציינת שאני שותה הרבה תודה אני זקוקה לכן היום עוד לא הייתי אצל יונתן היום החלטתי שאני מקלה על עצמי קצת למרות שזה עם המון המון רגשות אשמה אבל אני לא עומדת על הרגליים הכל מסתובב לי

אולי את פשוט עייפה ? ואת בוודאי גם קצת מודאגת, עדיין, וכל הלחץ מתרכז בראש... אם את מסוגלת, לכי לישון כמה שעות טובות. אולי אפילו עם כדור (בוודאי יש כדורי שינה שלא מזיקים בהנקה) ואחרי אמבטיה טובה (מותר לשים שמנים כמו לבנדר, שמרגיעים), ומאד יכול להיות שאחרי שינה טובה ורצופה תרגישי הרבה יותר מאוששת. לשאיבות ולביקורים אצל יונתן תחזרי יותר מאוחר, בערב או מחר, ואל תרגישי אשמה : עכשיו את פשוט מכינה לו אמא הרבה יותר רגועה שתוכל לשבת לידו ולהעניק לו חום ואהבה כמו שאת יודעת כל כך טוב לתת... הלוואי שהוא ימשיך לגדול ולהתפתח כל כך יפה, ותמיד טוב לשמוע כאלה עדכונים משמחים !!! לילה טוב, ותרגישי טוב !!!

צליל ממש לא חסרות לי שעות שינה יש לי אפילו עודף אני לא יודעת מה קורה לי יש לי סחרחורות נוראיות ואני לא מצליחה לעמוד על הרגליים יכול להיות שזה על רקע נפשי? והחלטתי ליבש את החלב כי אולי הסחרחורות זה מזה לא יודעת אז שמתי עכשיו כרוב

מיכלי יקרה, טוב לשמוע אותך. למרות הסחרחורות, את נשמעת הרבה יותר טוב. הסחרחורות יעברו ואת תשארי עם ילד מקסים שילך ויהיה יותר ויותר מקסים. שבי לידו אבל אל תזניחי את עצמך. הוא צריך אמא בריאה ובשביל זה את צריכה לאכול, לשתות וגם לישון. קחי לך לבית החולים שקית עם פירות יבשים-זה נותן המון אנרגיה וקל לנשנש את זה. את כבר יודעת שהוא יהיה בסדר אז עכשיו זה הזמן שלך להתחזק. ובלי רגשות אשם-הוא כבר יודע שיש לו את האמא הכי טובה בעולם שאוהבת אותו ! חיבוקים, איריס

הם מכניסים לך פנימה רגשות אשם שתמיד גורמים לך שהרגיש שאת לא אמא מספיק טובה אני לא מסוגלת לנסוע עכשיו ליונתן שלי ותמי שאני חושבת אם הוא יבכה ולא יגשו אליו או איזה בזבוז זמן להיות בבית במקום איתו אבל אני מכינה לו אמא חזקה עכשיו מקווה לפחות

טוב לשמוע ממך ועוד יותר טוב לשמוע שהכל טוב יותר. מותר לך גם לנוח לפעמים, בסה"כ זה לטובת יונתן-רם, כדי שתהיי יותר ערנית עבורו. הרבה אושר ושייצא מביה"ח כמה שיותר מהר, אמן. עופרה

היי מיכלי קודם כל אני ממש שמחה שהילד שלנו מתקדם יפה, ובעזרת השם היו יהיה ילד לתפארת דבר שני, לא בשביל להלחיץ או משהו אני לא חושבת שהסחרחורות קשורות להנקה/שאיבה, פשוט הגוף שלך קצת מותש נפשית, ויכול להיות שזו תופעה שהגוף יודע להגיב. את יכולה לגשת לבית טבע ולקחת משהו להרגעה. גם אם נראה לך שאת הכי רגועה בעולם יכול להיות שאת לא, יש המון דברים שיש לנו בגוף ואנחנו לא יודעים עליהם אפילו. אני עברתי שנים לא קלות עם מחלת החרדה ולא ידעתי על זה, והיו לי תופעות שלא נדע אז בבקשה אל תזניחי את עצמך במיוחד למען הקטן שלנו בהצלחה, ותמשיכי לעדכן אודליה

מיכלי המתוקה עברת ואת עדיין עוברת תקופה לא קלה , אולי כדאי שתעשי בדיקות כלליות אבל זה נשמע כ"כ טבעי כאבי ראש , הם תמיד מגיעים בתקופות של לחץ... אני מאחלת לך וליונתן המדהים את כל האושר בעולם, אני בטוחה שאת אמא נהדרת כי את אדם מדהים לפי כל החודשים הארוכים האלה ששיתפת ועזרת לנו פה... תהיי חזקה הקשה מכל מאחורייך, ותעדכני... שלך שלהבת

מיכלי מתוקה שלי, התגעגעתי אליך, את מאוד חסרה פה בפורום אבל הכל למען מטרות טובות. מאוד שמחתי לשמוע את העדכון שלך, נשמע שיונתן בדרך הנכונה , הוא מתחזק מיום ליום ובטח סופג את האהבה האדירה שאת מרעיפה עליו. לגבי הסחרחורות , גם אני בדעה שאם את לא ממש סובלת מהשאיבות/הנקות אז אל תוותרי, עוד מעט יונתן יהיה איתך בבית וההנקה כל כך חשובה להתפתחות של התינוק ולמערכת היחסים שנרקמת בין האם לתינוקה. אני מאמינה שהסחרחורות הן תופעת לוואי של הלחץ המטורף שעברת, עכשיו שאת יודעת שיונתן כבר יצא מכלל סכנה הגוף מגיב ומשחרר את כל הלחץ בו הוא היה שרוי. תאפשרי לעצמך לנוח מדי פעם כדי לצבור כוחות ללילות ארוכים חסרי שינה. אני מאחלת לכם רק אושר ובריאות ומי ייתן ונשמע רק בשורות טובות, חיבוקים, גלי

היי מיכלוש'! (גלי) זו עדידוש מרחובות. אני עוכבת אחר סיפורך כל הזמן. אני בעצמי הייתי בבי"ח ובריצות מרובות אבל זה כבר מאחורי אני מקווה. אני כל כך שמחה בשבילך שהכל מתחיל סוף סוף להסתדר וכמו שתמיד אמרתי לך: לא להתייאש!! יש לך עכשיו מתנה ענקית שה' העניק לך ולבעלך וצריך להתרכז בזה. עברת תקופה קשה מאוד, של המון לחץ נפשי ופיזי, הראש היה טרוד ובתור בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה שאני לא אפרט פה בדיוק מה למדתי ב-3 שנים , תדעי שזה טבעי מאוד מה שאת מרגישה ולפעמים הלחץ בנפש העדינה שלנו גולשת לאזורים פיזיים וגורמת לכאבים. אני באופן אישי כשאני במתח, לוחצה או עצובה אני מיד מקבלת מיגרנה שזה האפקט הפיזי של התחושה. אל תדאגי! זה רק ילך וישתפר, אני מבטיחה לך! הכי חשוב שהילד מתאושש!!! בכל אופן, לגבי הנקה אני עדיין לא בקיאה כל כך, אבל יש כל יום יועצת הנקה בין השעות 9 ל-12 במוקד הרפואי של קופ" כללית -1-700-707-700 ואת יכולה לשאול שם הכל!!!! המון המון בהצלחה!!!! מתפללת וחושבת עליכם, עדי.

היי, אני בתחילת ההריון (סוף שבוע 6), במשך ארבעת החודשים האחרונים לקחתי חומצה פולית (פעם ביום). אתמול הרופא רשם לי מרשם לויטמינים (פרנטאל), גם כן פעם ביום. שאלתי היא, האם עליי להמשיך ליטול את החומצה הפולית יחד עם הויטמינים? (הויטמין מכיל 1MG של חומצה פולית) תודה רבה ,רוית

הי רוית אני גם לקחתי חומצה פולית עד לפני חודש , אני בשבוע 11 ומזה חודש הרופא הפסיק לי את החומצה פולית ואמר לקחת רק פרנטל 1 ביום כך שלכי לפי מה שהרופא אומר לך וגם לפי בדיקות הדם כל אחת זה משהו אחר . בהצלחה שוני

היי, האם מישהי יכולה להמליץ על רופא טוב שעובד עם מכבי שיש לו US במרפאה. תודה רבה רוית

ד"ר עמוס שפירא מקבל בסניף הדר יוסף ממליצה בחום

לבנות הפורום היקרות והמסורות!! שאלה לי אליכן המבינות- האם לאחר הפלה טבעית ישנו עדיין סיכוי שיופיע הורמון ההריון? אני יומיים אחרי ועדיין מופיע בבדיקת שתן בלבד, האם זה אפשרי?

צריך לעקוב בבדיקות דם עד שהבטא תיעלם לגמרי, זה יכול לקחת גם שבועיים-שלושה, ורק אז הביוץ חוזר ויש שוב מחזור וסיכוי להריון נוסף, ותקין.

היי בנות, אני כבר ממש מבולבלת. לאחר איחור של שבוע ובדיקה ביתית חיובית קיבלתי משהו שנראה כמו מחזור. בעצתה הטובה של עופרה מהפורום(תודה לך!) פניתי לרופא המשפחה וביקשתי בדיקת דם. אתמול לקחתי את הבדיקה ונאמר לי שזה גבולי כי מעל ל 15 זה חיובי ולי יצא HCG 14. אז מה? אני חצי בהריון? שוב שאלתי היא האם יתכן שזו הפלה טבעית? האם צריך גרידה? האם ללכת דחוף בהול לרופא הנשים? אנא עיזרו לי, תודה!

היי לי ראשית לפני הכל מזל טוב,, תשובה זו מראה כי זהו הריון כל תשובה מעל 10 ,,,, אך שוב אני ממליצה לך לפנות לרופא ולערוך בדיקת דם נוספת לבחון באם ההורמון הכפיל עצמו, כך נוהגים להורות במצב מעין זה. על כל פנים אל תחכי לכי מייד,,! בהצלחה ושנשמע רק בשורות טובות.

היי סיוון ותודה על התשובה. מה שאותי מדאיג זה העובדה שהיה לי דימום רציני כמו מחזור, עכשיו זה פסק. היתכן שנשאר שם משהו בכלל?

מאיזה שבוע אמורים לאתר את דופק העובר בבדיקת אולטראסאונד? האם מדובר בראיה או בשמיעה של הדופק? עשיתי בדיקת אולטראסאונד ראשונה באמצע שבוע שישי ולא ראו כלום. אני קצת בלחץ ומחכה לבדיקה הבאה בעוד מספר ימים....

ערב טוב לכל בנות הפורום! לפני כשבועיים לערך כתבתי לכן בפורום שההני נמצאת לאחר בדיקת סקירת מערכות מאוחרת ולצערנו הרב (שלי ושל בעלי) התגלה פיגור של כשבועיים בצמיחת הצרבלום. מאז ועד היום הסיפור התגלגל ככדור שלג בפרצופנו. לאחר שביקרנו אצל 2 טובי המומחים בארץ בנושא התגלה בפנינו כי הסיפור הוא מעבר לכל מה שהדימיון יכול לעלות בראשנו . מתברר כי בנוסף לפיגור בצמיחת הצרבלום התגלו עוד מומים נוספים במוח העוברית - יש ראש ויש מוח אך המוח חסר בחלקיו החשובים ביותר. מאז שהתגלה לנו הנורא מכל אנו מתרוצצים בין בתי החולים ולצערנו הנני עומדת מפני הגרוע מכל והוא הפסקת הריון בתהליך של לידה מוקדמת. אני נמצאת בחרדה, בפחד ובדיכאון. ללא אוכל ובקושי בשתיה חיה כבר מספר ימים על כדורי הרגעה. אני יודעת כי תגידו שהכי טוב שהנורא מכל נודע עכשיו ולא בשלב מאוחר יותר. אבל בכל זאת אני מפחדת לגורלי שלי (ואני לא רוצה להישמע כאישה סוציומטית או כאישה אגואיסטית) אך בכל זאת אני מפחדת מכל התהליך. בתחילה ימיתו את העוברית בעזרת הזרקת חומר לליבה או לחבל הטבור כמו בבדיקת מיי שפיר. לאחר "הריגתה ורציחתה" יתחילו לתת חומרי זירוז לקבלת צירים וזאת יהא או דרך הוריד או דרך החדרת בלון ומכאן ואילך ללידה כולם אומרים לי שכל התהליך הינו כלידה רגילה רק המינוס היחידי הינו שאני פשוט אצא בידיים ריקות והקושי יהא נפשי יותר מאשר פיסי. ובכל זאת בנות יקרות אני מפחדת שמא יקרה לי חס וחלילה משהו ולא אוכל לעמוד בכל התהליך ופשוט אני אמות יחד עם העוברית. אני יודעת שזה נשמע נורא לכתוב ולהגיד דברים שכאלו אך אני מטבעי בחורה פחדנית, היסטרית, היפוכונדרית ורואה רק שחורות לא אופטימית כלל. אנא בנות יקרות, אשמח לשמוע מכן באם אתן מכירות (לצערכן הרב) נשים נוספות שעברו תהליך שכזה ובכל זאת שרדו והמשיכו לחיות? באם אתן יודעות לקראת מה אני עומדת ולאן פני מיועדות? כמה זמן הוא האישפוז? מה קורה במהלך האישפוז, האם זהו אישפוז להשגחה בלבד או גם במהלך האישפוז עוברים בדיקות למיניהן כגון צילום רחם, צילום אולטראסאונד, בדיקות דם ושתן, בדיקות פנימיות למיניהן או שלאחר יום יומיים של השגחה משחררים הביתה כמו לאחר לידה רגילה? האם ההחלמה הינה כגון לידה רגילה? ומה לגבי הדימומים? בקיצור כל דבר שקשור לנושא אשמח לשמוע מכן בנות הפורום היקרות. כולי תקוה שנשמע להבא רק דברים טובים ובשורות משמחות ולכל הבנות ההריוניות אני מאחלת מכל ליבי הריון קל וללא כל מכשולים. באהבה חניתה.

חניתה יקרה, הזדעזעתי לשמוע את הסיפור הכואב שלך. כולי תקווה שתהיי חזקה ותצליחי לעבור איך שהוא את הימים הקשים שעומדיפ בפנייך. אינני יכולה לסייע לך מבחינת פרטים לגבי היילוד עצמו אבל דעי שאני איתך בכל ליבי ואחזיק לך אצבעות שהכל יעבור בשלום. אני בטוחה שכרגע את רואה רק שחורות ומאוד פוחדת לקראת מה שאת הולכת לעבור אבל תדעי שהכוחות הנפשיים שלנו דווקא בעתות משבר הם כל כך עצומים שפשוט אין לך מושג כמה. דווקא ברגעים הללו יש מעין כוחות אל אנושיים שאת לא מצליחה לדעת מהיכן הם באים אבל הם מצויים בתוכנו וזה מה שעוזר להתמודד עם מצבים כאלה. אני חושבת שהכי נכון בשבילך זה לגמור עם הסיוט הזה ולהמשיך הלאה. חשוב שתזכרי שכל הריון עומד בפני עצמו ואולי ההריון הזה היה פחות מוצלח אבל את חייבת להמשיך ולנסות ולהאמין שההריון הבא יהיה הכי טוב שרק אפשר את חייבת את זה לעצמך על מנת שלא תיכנסי לדיכאונות שלא תוכלי לצאת מהם. יכול להיות שתזדקקי לעזרה מקצועית אבל הכי חשוב שלא תשאירי דברים בבטן זה בסדר לבכות וזה בסדר להיות עצובה אבל החיים חייבים להימשך. אני שולחת לך המון חיבוקים ומחזיקה לך אצבעות, גלי

חניתה היקרה, כואב ועצוב לשמוע מילים אלו. ליבי איתך, תחשבי קדימה ותאמיני שהכל יבוא על מקומו בשלום ואת תחבקי כמה וכמה ילדים בזרועותיך בעזרת השם בקרוב. אני מכירה מישהו מהעבודה שאשתו עברה תהליך דומה והיום (טפו טפו) יש להם 3 ילדים מקסימים! ואני גם נמצאת בהריון חודש שמיני לאחר שנתיים של טיפולים ויאוש. אז זיקפי ראש קדימה, החיים ממשיכים ובמיוחד הם יאירו לך פנים להבא. מחזיקה לך אצבעות ומתפללת שרינה

היי חניתה, בוקר טוב! (ביקשתי שרק את תקראי כי אני כותבת לך סיפור גם כן קשה ואני לא רוצה שאישה בהריון תקרא אותו ולכן אם מישהי בכל זאת נכנסה להודעה הזו אז תחשבי טוב אם בא לך לקרוא.) צר לי מאוד לשמוע את סיפורך הכואב. אני יודעת שמילותיי לא ירפאו לך את הכאב אבל ביקשת סיפור דומה ולכן החלטתי לכתוב לך (למרות שפיזית אין דמיון, נפשית אני חושבת שזה די דומה). מישהי מהעבודה שלי הצליחה להיכנס להריון לאחר קשיים רבים. בסקירה המאוחרת היא סיפרה לכולם בעבודה שהיא בהריון ומצפה לבן. בחודש השמיני להריונה התינוק פתאום בעט בערך 100 בעיטות מהירות ואז יומיים היא פשוט לא הרגישה אותו. 4 שבועות בערך לפני ההריון התינוק שלה מת. בשלושה ימים היא עברה את הגיהנום של חייה. כפי שכתבת- זירוזים, בלונים ועוד כל מיני. יום חמישי התגלה העניין וביום ראשון היא כבר שוחררה הביתה אחרי הכל. לקח לה חודש לחזור לעצמה פיזית (זו בכל זאת לידה לכל דבר) ואז היא גם כבר חזרה לעבודה. היום, בערך שלושה חודשים אחרי, היא נראית ממש טוב, מדברת על זה ומבינה שהכל לטובה. גם הרופאים אמרו לה שאם התינוק לא היה מת בבטן סביר להניח שהיה מת מוות עריסה בשנה הראשונה לחייו. לכל דבר בחיים יש סיבה וכנראה שגם לזה. הפחדים שלך הם הכי מובנים בעולם (אני בגרידה רגילה עם הרדמה כללית פחדתי פחד מוות) אבל תחשבי על כך שהרפואה היום מתקדמת ביותר. התהליך שתעברי הוא לצערנו תהליך מאוד שכיח ולכן הסיכונים בו מועטים מאוד. אני בטוחה שהכל יהיה טוב. יהיה בסדר מתוקה, את תעברי את זה בשלום וב"ה ההריון הבא יסתיים בהצלחה עם תינוק/ת בריא/ה בזרועותייך. מחזיקה לך אצבעות שתעברי את זה בקלות ואשמח לשמוע איך את מרגישה אחרי... שולחת לך חיבוק ענק, עדי

עצוב וכואב לקרוא מה שאת עוברת... רציתי לספר לך קצת על התהליך - אני עברתי אותו בשבוע 18 (העובר היה מת, זה ההבדל היחיד). קודם כל, זה לא היה בחדר לידה אלא במחלקת נשים. שמו אותי מול חדר האחיות, בחדר לבד, והשאירו אותי לעבור את כל התהליך שם. באתי בצום, ואחרי הבדיקות נתנו לי איזו מקלון מאצות שמכניסים לצוואר הרחם וכשהוא סופח נוזלים - הוא מתרחב בעדינות ופותח לאט לאט את הצוואר. קיבלתי גם פיטוצין לוריד וגם החדירו יותר מאוחר בלון לרחם, כדי ליצור לחץ מבפנים. הסיפור היה ארוך מאד וכואב מאד, כמו לידה רגילה - אבל בלי הילד בסוף... בכיתי המון, ביקשתי שירדימו אותי ויעירו אותי אחרי הכל - ואמרו שאסור לעבור תהליך כזה בהרדמה כללית, ובסוף ביקשתי טשטוש וחומר נגד כאבים, כי לא היה לי עובר לשמור עליו שמא החומר יזיק לו... ואחרי הכל היתה עוד אחות אכזרית שלא הצליחה להחליט אם צריך לשלוח לפתולוגיה רק את העובר או גם את השילייה, והשאירה אותי במיטה עם עובר מת שעדיין מחובר אלי, עד שהחליטה מה לעשות... לפחות כך היתה לי הזדמנות לגעת בו, להיפרד ממנו. אח"כ עוד עשו לי גרידה (אני לא זוכרת אם זה היה סיבוך או הנוהל הרגיל), ויום למחרת כבר יצאתי הביתה. ההתאוששות הפיזית היתה קלה יחסית, לא כמו אחרי לידה (ואם את רואה גודש בחזה תבקשי כדורים למניעת החלב, שאין לך צורך בו), אבל נפשית היה לי מאד קשה. נעזרתי המון בחברים ומשפחה וסיוע פסיכולוגי, ועדיין זו היתה טראומה רצינית עבורי. מה שהחזיק אותי היתה תחושה שהילד שלא נולד פשוט נכלא בגוף פגום, ואני שחררתי אותו מהגוף הזה, וחיכיתי לו שיחזור אלי מחדש, בגוף בריא ושלם. והחלק השמח יותר - בדיוק שנה אחרי ה"בוארו", הלידה המוקדמת הזו - נולד לי ילד בריא ומקסים. (זה ברק, שסיפרתי עליו בעבר בהקשר אחר, והוא בן עשר היום). הוא היה כמו פיצוי על כל התקופה הקשה, ובתי שהיתה אז קטנה אמרה לי שזה אותו ילד שאיבדנו, והנה ה' לקח אותו והחזיר לנו אותו מתוקן... תנסי לעבור את התהליך הזה עם אנשים אוהבים לידך, לבכות ולפרוק את הכאב והצער, להיעזר בכל מה שיש כדי לא לחוש כאבים מיותרים, ואחרי כן - אל תוותרי על פסיכולוג !!! ותזכרי שעכשיו את מפנה את המקום לילדה שבאמת מגיעה לכם, בריאה ומקסימה ומיוחדת, והיא תגיע בעזרת השם בהריון הבא. אם את מרגישה צורך לשאול או להתיעץ, את יכולה לכתוב לי [email protected] ואשתדל להועיל. תהיי חזקה, ועוד מעט כל הסיוט יהיה מאחורייך !!!

הי חניתה, קודם כל משתתפת בצערך מעומק ליבי ומאחלת לך החלמה מהירה ככל האפשר. סיפור דומה- כן אני מכירה לצערי, חברה שלי עברה דבר דומה לפני שבועיים. לאחר אולטרסאונד שיגרתי של סוף חודש שמיני גילו שיי מום לעובר- במוח והיא עברה את מה שתיארת. היא ילדה בלידה רגילה- אחרי מתן זריקה לעובר, היא מתאוששת ומבינה שבסופו של דבר הכל לטובה- ומזל שזה נתגלה לפני הלידה כי אח"כ ההתמודדות עם ילד מוגבל (אם יחיה בכלל) וההחלטות הרבה יותר קשות- את כבר קשורה אלוי. היא מתכוונת לקחת את מלוא חופשת הלידה , לנסוע לחו"ל עם בעלה לטייל קצת, להירגע ולהתכונן להריון הבא. מאחלת לך גם שתקחי לך קצת פסק זמן, תנוחי, תצברי כוחות -פיזיים ונפשיים, ותאמיני בכל ליבך שההריון הבא יבוא מהר ויהיה מוצלח! חיבוקים וחיזוקים, עינת

חניתה היקרה! אין לי מילים, וצר לי על מה שאת עוברת מה שחשוב שתדעי זה שעדיף לעצור את זה כאן, ולא להמשיך בסבל בסה"כ כולם רוצים את טובתך למרות שזה קשה מאוד הלוואי ותתגברי על כל התקופה הזו מהר ככל שאפשר, ומי ייתן ובקרוב תחבקי ילד חיבוקים, אודליה

בקר טוב, כל כך עצוב לקרוא מה שכתבת, אין נחמה במקרים כגון אלה. אני חושבת שכדאי לך לבדוק את האפשרות לבצע את הפסקת ההריון על ידי ניתוח קיסרי, אולי אפילו בהרדמה מלאה. אם טכנית העניין אפשרי, זה יהיה יותר פשוט בלי להרגיש צירים ובלי לחוות תהליך לידה. לדעתי, זה יכול להקל עלייך קצת, מכיון שבלידה רגילה האשה "אמורה" לקבל משהו בסוף, ואילו מי שהולך לניתוח לא. בלידה רגילה את גם משתתפת פעילה ואילו בניתוח את די פסיבית והרבה פחות תורמת לעניין הכואב הזה של הוצאת הילד המת ממך. אני יודעת שזה נשמע איום ונורא, וגם מפחיד, אבל נסי לקבל זאת כמו שזה, בלי פרשנויות. אני מאחלת לך ולבעלך שתעברו את זה בשלום ובקלות יחסית, ובעזרת השם הפעם הבאה תהיה יותר מוצלחת. שלך, עופרה

אני מבינה את המחשבה על ניתוח קיסרי, ובאמת נפשית זה הרבה יותר קל, א-ב-ל ... ניתוח קיסרי בא בעיקר להצלת חיי העובר. ההתאוששות הפיזית מניתוח תהיה הרבה יותר ארוכה וקשה, הסיכון גבוה הרבה יותר בניתוח, עלולים להיות עוד סיבוכים כתוצאה מהניתוח, ועלולים לגרום קשיים בהריונות הבאים, ואני בטוחה שמתוכנן לפחות הריון אחד נוסף... עדיף לסבול יום או יומיים, ולא לגרור את הסבל שבועות אח"כ ואולי חלילה גם יותר.

חניתה יקרה, הסיפור שלך כל כך עצוב ואין ביכולתי אפילו לחשוב על איך לנחם אתכם. אבל אני מאמינה שעם כל הכאב הייתי רוצה לדעת זאת בשלב בו את נמצאת ולא אחרי לידה. למרות שבטח עדיין קשה לך לחשוב על זה, את חייבת לעצמך לשמור על אופטימיות לקראת הפעם הבאה ולזכור שכל הריון הוא שונה ואחר ואין סיבה שבפעם הבאה זה יהיה דומה. אותי ההריון רק חיזק ועזר לי להגבר על כל מיני פחדים (ואולי בשביל ההריון הבא שלך תוכלי גם את להתגבר על הפחדים שבליבך היום, הרי אין ממש בהם. למרות כל הכאב והצער, הרפואה היום יודעת להפריד לחלוטין בין האם והעובר ואחרי תקופת אבל, תשובי להיות בריאה פיזית כמו שהיית קודם). אני שולחת לך חיבוקים וחיזוקים ומקווה שהסיוט יגמר במהירות האפשרית, שלך,איריס

חניתה היקרה, בנוסף למה שכתבו כל הבנות האחרות, הייתי רוצה לחזק אותך בכך שבאמת הפתרון אחרי המקרה המצער הזה הוא להיכנס מחדש להריון אחרי כמה חודשים ספורים (2-3), ותאמיני לי שבסופו שלך יהיה לך תינוק מדהים שללא ספק ירפא את הצלקת הנפשית הקשה שיש לך. תהיי חזקה, וכן - תהיי אופטימית כי בכל הסיפורים ששמעתי שדומים למקרה שלך בד"כ אחרי כשנה נולד תינוק בריא וזה סגר את המעגל. המון בהצלחה וחשוב גם לחזק את בן-זוגך, שאני בטוחה שקשה לו גם.

היי, מאוד מצער לשמוע את מה שעובר עלייך וזה מאוד לגיטימי שתפחדי מהתהליך...זה לא אומר שאת אגואיסטית או משהו דומה...זה גם לאבד עובר בשלב מתקדם וגם לעבור תהליך לא פשוט...כך שאין לך מה להרגיש רע עם תחושותייך.... מעבר לזה יש את המשפט הבנאלי : כל סוף הוא התחלה חדשה ....אני מאחלת לך בכל ליבי שזה באמת יהיה הסוף לצרותייך ותוכלי בקרוב לפתוח דף חדש ולהביא לעולם ילד בריא ושלם ! בהצלחה בתהליך ,תהיי חזקה עד כמה שניתן ושהכל יעבור בשלום !!!

חניתה לצערי הרב הייתי בסרט אימים שאת עוברת כרגע , לגבי העובדות היבשות את לפחות מכירה טוב את התהליך שאת עומדת לעבור לפרטי פרטיו מה שלי לא היה ברור . הלידה היא לידה קלה כיוון שהעובר הוא קטן מאוד ובלחיצה אחת ללא חתכים הוא יוצא החוצה , שואלים אותך אם את רוצה לראות אותה (אני העדפתי שלא-גם כך יש יסורים שמלווים) משם את נלקחת לחדר ניתוח לבדוק אם הכל יצא או יש צורך לבצע גרדה . מחדש התאוששות (שהייה קצרה מאוד) את עוברת למחלקת נשים, עוד באותו יום את משתחררת .אל תשכחי לבקש כדורים לייבוש החלב כי אחרת תסבלי גם מגודש בימים הבאים, (מה שקרה אצלי) מכיוון שאין צורך שגם תסבלי את כאבי הלידה כמות האפדורל שניתנת היא גדולה יותר כך שאני לפחות סבלתי מכאבי גב בתקופת ההחלמה. תהליך ההחלמה הוא לא כמו לאחר לידה רגילה לצערי חופשת המחלה שאת מקבלת היא בערך של שבוע , פיזית את תחלימי יותר מהר, נפשית ? הרגע הכואב ביותר הוא הרגע של הזרקת הזריקה לעובר ואיבוד הדופק לאחר מכן את כבר משלימה עם העובדה שאין דרך חזרה ויש לסיים את התהליך. אני עברתי את התהליך בבית חולים בלינסון שהיו אנושיים ביותר, קראתי כתבות על מקומות שלא התחשבו כל כך בתהליך ובכאב שאת עוברת (קחי לשיקול דעתך) הודיעי לי אם תרצי עוד מידע או תשלחי לי אי מייל פרטי שלך

אני בשבוע 8 להריוני השני, בניגוד להריון הראשון שאז לא יכולתי לאכול וירדתי במשקל הפעם כל הזמן יש לי טעם לא טוב בפה, ניסיתי סוכריות, מסטיקים וכל מיני דברים אך הדבר לא עוזר האם למשהיא יש רעיון

ד"ר שלום אני בהריון תאומים בשבוע 13 בבדיקות גנטיות נמצא כי גם אני וגם בעלי נשאי CF ביעוץ הגנטי הומלץ לנו על מי שפיר לפי חישוב שעשיתי עד שאני אקבל תשובה אני אהיה בערך בשבוע 20-21 שאלתי היא אם במידה ולפי התוצאה עובר אחד יהיה בריא ואחד חולה האם אפשר לעשות הפסקת הריון רק לעובר אחד

לדלית - נראה לי שמבצעים מי שפיר כבר משבוע 16, זה יקצר את תקופת החששות. לגבי הפסקת הריון - אני יודעת שאין בעייה להרוג עובר אחד (כמו בדילול של הריון רב-עוברי ) כי מזריקים את החומר ישירות ללב או לשק של העובר הפגוע (אם הם תאומים זהים באותו שק, יש להם מטען גנטי זהה, והמצב שתיארת לא יוכל לקרות). לפני כמה שנים כשהייתי בטיפולים היתה איתי בחורה שהיו לה תאומות, ואחת מתה ברחם (מות טבעי). ההריון נמשך בהצלחה עד ללידת התאומה החיה, אבל כל הזמן היא היתה במעקב צמוד שמא העוברית המתה תיצור זיהום בגוף האם, או תגרום לרחם להתחיל להתכווץ כדי לפלוט אותה. זאת אומרת שגם אם אחד העוברים מת (או מומת בגלל מום גנטי) יש לך סיכוי טוב להשלים את ההריון בהצלחה. אני מקווה שהתוצאות תהיינה תקינות לשני העוברים, ותלדי בשלום שני ילדים בריאים, והשאלה תישאר תיאורטית בלבד... בהצלחה !!!

הי דלית, תשאלי את הרופא לגבי בדיקת סיסי שילייה שאני יודת שעושים סביב שבוע 11, וזה בעצם אותה בדיקה כמו מי שפיר. בהצלחה ותרגישו טוב כולכם!

אם מדובר בתאומים זהים הרי שיש להם את אותו מטען גנטי ואז או ששניהם בריאים (75%) או שחס וחלילה שניהם יהיו חולים. נקווה לבשורות טובות !!!!!