פורום הריון ולידה - תמיכה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות. לפורום הפעיל - הריון ולידה - הלל יפה
30195 הודעות
15213 תשובות מומחה

מנהל פורום הריון ולידה - תמיכה

04/09/2003 | 13:11 | מאת: איילת

שלום רב. לפני שבוע גליתי שאני בהריון (שבוע 3-4) ובאמת היו לי כל מיני תחושות מוזרות (כאבים בחזה, מתיחות בבטן וכו'...) היום אני לא מרגישה כלום! האם כל יום צריכים להרגיש משהו או שזה בא והולך? תודה

04/09/2003 | 13:29 | מאת: נורית

לא חייב כל יום. ואל תהיי מודאגת מכל דבר.... שיהיה בכיף!

04/09/2003 | 14:26 | מאת: איילת

תודה :-)

04/09/2003 | 11:50 | מאת: talitali

האם לידה יכולה לחבל בטבעת שהותקנה לקיצור קיבע? מישהו יודע???

05/09/2003 | 07:41 | מאת: עמית

אני מציעה לך להוועץ עם הרופא שלך בזמן הקרוב (אם את כבר בהריון). נסי לשאול את אותה שאלה בפורום המתעסק בנושים של מערכת העיכול. נמצא תחת הכותרת: מומחי המרכז הרפואי רמב"ם משיבים - פורום גסטרואנטרולוגיה. (שם תקבלי תשובות מרופאים)

04/09/2003 | 11:46 | מאת: לילך

הי מתוקה, שמחתי לשמוע ממך, זכרתי שגם את היית אמורה לעבור דירה, מתי נראה לך שתעברו? אנחנו קנינו בישוב בת - חפר אם שמעת עליו זה ישוב קהילתי שמונה 1400 משפחות , הכל קוטג'ים וממש כיף לגור שם. לי יש שתי בנות בבית בת 9.5 ובת 6.5 , הקטנה שלי עלתה עכשיו לכיתה א'. האמת שההריון עד חודש חמישי עבר ממש מהר ומאז הזמן לא עובר זה נראה כזה הריון ארוך אפילו אנשים אומרים לי איזה הריון ארוך מה עוד לא נגמר? האמת שלי נראה שאצלך כבר עבר מהר הנה עם כל החששות שהיו כבר הגעת לשבוע 25 טפו טפו , אבל למישהו מהצד זה יכול להיראות מהר ולך כאילו עצר הזמן. לגבי המשקל...... עליתי די הרבה עד עכשיו 10.5 ק"ג ואני נורא מתוסכלת מזה , לא יודעת איך אני אוריד את כל זה אח"כ. בהריונות הראשונים עליתי 9 ק"ג ו 11 ק"ג כל ההריון והפעם נראה לי שזה הולך לעבר ה 15 - 16 ק"ג וזה נשמע מפחיד, אבל אין מה לעשות זה הרי שווה את הכל רק כדי להחזיק כבר את הפיצי בידיים. איך עבר לך עד עכשיו ההריון?, ואיך את מסתדרת עם החום הנורא? בקשר לתסכול שהעלית באחת ההודעות, אני די מבינה אותך קשה גם להיות לילה בלי הבעל , זו תקופה של מצבי רוח משתנים בגלל שינוי ההורמונים ולא קל לכולנו לעיבור אותה, אבל תמיד יש לך אותנו כאן כדי לשפוך את הלב או סתם לקשקש. מחכה לשמוע ממך שוב חיבוקים ונשיקות לילך

04/09/2003 | 13:11 | מאת: מיכלי

ראשית נתחיל מהסוף ומזה שאני שולחת לך חזרה המון חיבוקים ונשיקות בבת חפר יש לבעלי משפחה הדוד שלו הוא רופא שיניים שם אני מאד מודה לך שאת מבינה את החששות שלי אני עליתי יותר ממך וכבר כתבתי את זה בפורום כנראה שאת פיספסת את זה אני 1.63 הייתי 51 ק"ג ואני עכשיו 61 ק"ג אבל לא אכפת לי כל עוד אני אדע שהילד שלי בסדר גמור אני מאד מחזיקה מהדיאטה של שומרי משקל אז אחריי הלידה בעזרת השם אני פשוט אעשה את הדיאטה וזהו בקשר לחום חם לי נורא אני פשוט כל הזמן במזגן וכמו שכתבתי לך אני צריכה לבצע עכשיו את בדיקת הסוכר של 100 גרם מקווה שהכל יהיה בסדר אני אודיע לכן יום קודם כדי שתחזיקו לי אצבעות תודה על הכל ונדבר אני תמיד שמחה לשמוע ממך

04/09/2003 | 14:12 | מאת: מיכלי

עכשיו סיקרנת אותי לגבי הדוד בבת - חפר, אולי זה הרופא שלי , קוראים לו ליאור? מתי יש לך את הבדיקה של הסוכר? לגבי המשקל, תתנחמי את התחלת ממשקל נמוך אז זה ממש לא נורא , אני התחלתי את ההריון עם המשקל שאת נמצאת בו עכשיו, זאת אומרת 10 ק"ג מעלייך ובגלל זה אני מוטרדת אבל נלך לחדר כושר להוריד את הכל אחרי הלידה

04/09/2003 | 10:27 | מאת: חניתה

קודם כל אברך אותך ואת בנות הפורום בבוקר טוב!!! גם אני נמצאת בשלבי הריון מתקדמים, שבוע 15+4 ומאוד חרדה ומפוחדת וכל זאת מהרבה סיפורים שאני שומעת וקוראת מעל גבי האינטרנט. אני עוקבת בדריכות רבה אחר הנעשה כאן בפורום ובמצב מעמיק יותר לאחר שניקלטתי וניכנסתי להריון. אני רוצה לומר לך שאינך היחידה שנמצאת בפחד וחרדה אני חושבת שאפילו מצבי הנפשי גרוע יותר משלך. השבוע לאחר שקראתי את המקרה של קלי ושל יעלי שפחות או יותר היו בשבוע הריון שבו אני נמצאת כרגע, אז אני נורא נבהלתי והתפרצתי בבכי במהלך העבודה ומיד התקשרתי לאימי ובכיתי לה וניסיתי לשאוב ממנה הרבה כוחות ואופטימיות שהלוואי והיו לי. מחר אני אמורה לעבור בדיקת סריקת מערכות מוקדמת וכולי פחד וחרדה ומחשבות ואף משחזרת בדימיון הפורה שלי את השתלשלות המצב ואיך מודיעים לי שלא רואים דופק לעובר (חס וחלילה) ואיך אני הולכת לבי"ח לביצוע הפלה. המצב הזה רודף אותי בעיקר במהלך שעות הלילה ותוך כדי שינה. אני לתומי חשבתי שכמה שאת עוברת עוד שלב ושלב במהלך השליש הראשון להריון והנה את אחרי עוד בדיקה אזי סיכוייך להמשך הריון תקין גבוהים מאוד אך נוכחתי לדעת שהמציאות שונה מאוד מהאמת. גם אני בזמן האחרון לא מרגישה בהריון, לא בחילות, לא רעב יתר, לא כאבים ואף הריצות לשירותים פחתו אז האם כל זה הגיוני? היתכן מצב שבו תהיי בהריון אך ללא כל "תופעות לוואי"? אני מבינה אותך מאוד על אחת כמה וכמה שגם אני במצב שבו את נמצאת. בשבילי זהו הריון ראשון שהגיע לאחר הרבה מאמצעים וניסיונות ולהפתעתנו הרבה גם באופן טבעי ולא באופן מלאכותי כמו שחשבנו כל הזמן שזה מה שיהיה. כולי תקווה ומחזיקה אצבעות עבורך ועבורי ועבור כל הבנות הנמצאות במצבנו שנדע רק דברים טובים ושבסוף כל הפחדים, המחשבות והחששות יהיו לשווא ועוד יהיו ימים שנצחק על כך - א מ ן ו א מ ן.

04/09/2003 | 13:20 | מאת: מיכלי

כל מה שאמרת אני אוסיף אמן ואמן ושנדע כולנו רק אושר ונצא בידיים מלאות מבית החולים עם תינוקים בריאים אני אספר לך משהו שקרה עכשיו ותביני כבר לבד לא היו לנו פירות בבית היום ואת השוקולדים הורדתי בגלל בדיקת הסוכר וכמה שעות לא הרגשתי את הילד שלי אז רצתי לירקן בשיא החום לקנות פירות ונשכבתי על הגב כדי להרגיש אותו את מבינה את מצב החרדה אני רוצה להזכיר לך שהחל מהטרימסטר השני התופעות של ההריון פוחתות עד נעלמות אזיי את יכולה להיות רגועה איפה את עושה מחר את הסקירת מערכות? בכל מקרה שיהיה לך רק טוב אני אתפלל בשבילך ואחזיק לך אצבעות ותתכונני לטוב ביותר כי יהיה לכם מאד כיף מחר וגם תדעי מה יש לך בבטן את בחורה רגישה וטובה

04/09/2003 | 10:26 | מאת: עופרה

מי שרוצה לעבור סקירה מוקדמת במחיר של 600 ש"ח שתתקשר לתל השומר 03-5303168 אם מישהי עשתה שם סקירה אשמח לשמוע פרטים

2 חברות שלי ביצעו סקירת מערכות אצל ד"ר ראבן אחירון, שהוא ראש אגף אולטרסאונד בתל השומר ומומחה בעל מוניטין גדול באיבחון מומים בעוברים. אין לי מושג אם הוא מבצע את הבדיקה בתל השומר - אבל אם כן, ממליצה בחום!!!!

04/09/2003 | 10:06 | מאת: לי

מישהיא מכירה רופא לשקיפות עורפית בירושלים?

04/09/2003 | 10:22 | מאת: צליל

04/09/2003 | 10:45 | מאת: נורית

אני שילמתי 305 ש"ח בשערי צדק.

04/09/2003 | 13:27 | מאת: ליהי

שילמתי 150 ש"ח, עם ביטוח משלים. זה בקניון, את הטלפון קיבלתי מקופ"ח שלי (כללית בשערי צדק), היה ממש נחמד.

04/09/2003 | 09:47 | מאת: הילה

מה קורה בשבוע 6? מבבחינת העובר והתפתחותו, אני, בדיקות שאני צריכה לעשות..תודה.

05/09/2003 | 07:57 | מאת: עמית

דבר ראשון תקבעי תור לרופא שלך בקרוב. כנראה שהרופא יבצע בדיקת אולטרסאונד (או ישלח אותך לבצע) על מנת לוודא שההריון נמצא ברחם וההתפתחות תקינה. מעבר לזה, הוא יתן לך פירוט של מעקב ההריון (את יכולה לבקש אם לא מוצע לך) מבחינת כל הבדיקות ומתי הן מתבצעות. יתכן שתתבקשי לבצע בדיקת דם. בשבוע 8 בערך תעברי בדיקת אולטרסאונד נוספת, כי כבר ניתן להבחין בדופק התינוק - מה שמעיד על התפתחות תקינה של העובר. לגבי התפתחות העובר - אני ממליצה לך להכנס לאתר "הורים" - http://www.horim.co.il/ לקטגוריית "הריון ולידה" -> "הריון" -> "את בהריון-שבוע אחרי שבוע". שם תמצאי תמונות והסברים לגבי התפתחות העובר, בדיקות, תופעות. לינקים נוספים שיכולים לעניין אותך: http://www.tipa.co.il/ - יש שם מחשבון נחמד למדידת גיל ההריון. http://www.miok.co.il/

גם אנחנו בדרך לשם , נוכל לפתוח פורום: "נשים הרות במודיעין" אם זה ימשיך ככה :) וקלי , נדמה לי שאמרת שגם את ממודיעין , את רואה? אנחנו עיר עם פריון! וממתינות לך בקוצר רוח שתצטרפי אלינו!!!

אני יעבור למודיעין ברגע שיסיימו את פרויקט לוקי גייטס החדש

מבנייני לוקי....:) אני במגדלי מודיעין...:)

אני מתגוררת במודיעין כבר חמש שנים אחלה של עיר ! עיר נהדרת לגידול תינוקות וילדים קטנים. אני מאחלת לכל בנות הפורום ולתושבות מודיעין בפרט המשך הריון קל ולידה מוצלחת.

04/09/2003 | 10:48 | מאת: מיכלי

לבהריון גם אני מקווה מקסימום תבואי להציל אותי ושאלה לשתיכן זהו יהיה ילדכם הראשון או שיש עוד בבית?

03/09/2003 | 22:10 | מאת: מיכלי

גם אתן כשאתן קוראות בפורום או בכלל שומעות שלמשהי הייתה הפלה במיוחד בשלב מתקדם של ההריון אתן נכנסות למצב של בכי וחרדה? כל פעם שאני שומעת על איזה שהוא מקרה זה גומר אותי אז אני רוצה לדעת אם אני המשוגעת היחידה אני רוצה לשתף אתכן חוץ מזה במשהו לא קשור כל כך לפורום אבל בכל זאת אם יש לכן ראש לזה יש לי שכנה בת גילי שלאמא שלה היו הרבה הפלות ועכשיו אבא שלי חזר הביתה ואמר שראה את הבת שלה שכזכור היא בת גילי ואמר שהיו לו ממש דמעות שמחה בעיניים ושהיא בהריון ואני אמרתי לו שיהיה לה בשעה טובה ואז הוא אמר כל כך התרגשתי בשבילה בטח זה הגיע בטיפולים אז אמרתי לו שלא היא נכנסה להריון בטבעיות ופתאום הרגשתי ומה איתי לי כן היה קשה להשיג את ההריון הזה למה על כולם מרחמים ורק עליי לא זה לא יודעת אולי זה קשור לקשר שלי עם אבא שלי ואולי גם העובדה שהיום בעלי ישן אצל ההורים שלו ואני מאד זקוקה לו והוא הבן-אדם שמבין אותי הכי הרבה אז השתפכתי בפניכן שיהיה לכן לילה טוב ותמיד נקווה לטוב ואם יש לכן דרכי התמודדות עם הפחדים כשאתן שומעות על נשים אחרות אשמח מאד להעזר בהן תודה

04/09/2003 | 01:13 | מאת: ליבי לי

אני לא חושבת שאת צודקת במקרה זה. נכון כששומעים על מקרה טוב או רע שנוגע לנו במצבינו הרגיש אז מתרגשים. אבל במקרה של השכנה שלך, למה לא סתם לשמוח בשמחתה, אולי גם היא נשואה הרבה זמן ומחכה נואשות להריון? חוץ מזה זה לא נכון לקשר בין המקרה שלה לבין מה שהיה לך, כי מה זה שייך? את בוודאי לא מחפשת רחמים כל ה-9 חודשים על מה שקרה ועכשיו צריך להסתכל קדימה בלי "שטויות" ולראות רק טוב, כמו אבא שלך

או שזה באמת קשור לקשר שלי ולציפיות שלי מאבא שלי ממש לא קשור כאן לפורום אני מתנצלת על כך שנשמעתי כל כך אגואיסטית

04/09/2003 | 09:34 | מאת: עופרה

הי, מעניין מאד, מאתמול בערב גם לי יש הרגשה מוזרה כזאת, אני חושבת שזה קשור למה שקרה לקלי, ואנחנו לקחנו יותר מדי ללב. היום קמתי ברבע לשש ופתאום שמתי לב שהלילה לא קמתי לפיפי, וזה אולי סימן רע חס וחלילה, וגם אני לא רעבה במיוחד אם בכלל, ומה פתאום קמתי ערנית לפני שש כשהלכתי לישון באחת עשרה בלילה. אני לא יודעת אבל משום מה גם נראה לי שהבטן נעצרה קצת בגדילה (אמצע שבוע 12). ואולי הכל בגלל שהתוכחתי אתמול עם בעלי על איזו שטותואני סתם מצוברחת. טוב נחזור לעבודה יום טוב לכולן ודרך אגב אני לא יודעת אם קראת את ההתכתבות שלי אתמול עם צליל לגבי מכשיר ביתי לבדיקת דופק עוברי. נראה לי שאני הולכת לקנות אותו בשביל הש'קט הנפשי שלי. ביי

04/09/2003 | 09:34 | מאת: רונית ס.

מיכלי חמודה, את לא היחידה ואת בטח ובטח לא משוגעת זו תחושה לגיטימית לכל אישה בהריון וגם לאמא שיש לה כבר ילדים. אין מה לעשות אין לנו האמאהות שליטה על זה. ובמצבך לאחר כמה אכזבות די ברור למה את מרגישה כך. ועל כן אנו מבינות אותך. בשביל להבין לא צריך לעבור את זה מספיק שאת נושאת ברחמך עולל קטן ואת כל הזמן חרדה לשלומו עד שהוא יוצא לאוויר העולם וגם לאחר שהתינוק יוצא לעולם אנו חרדות כך שאין סוף לדאגה האמאית. הכי חשוב שתשמרי על עצמך ותשמרי על אופטימיות אם המון תקווה ומחשבה שאם עכשיו אחרי האכזבות הקודמות אלוהים נתן לי את הברכה אז זה מגיע לי בכבוד. אל תבקשי רחמים תבקשי שישמחו איתך כי זה דף חדש הרבה יותר מוצלח. מאחלת לך כל טוב והמון הצלחה. רונית ס.

היי, חזרתי הביתה והיה כיף לקרוא את התגובות כי הצער הוא בודד.. רק המשפחה הקרובה יודעת בעבודה אני צריכה לשים מסיכה רק 2 חברות יודעות אחת מהן התחילה לבכות כשסיפרתי לה או יותר נכון כתבתי לה על חתיכת פתק כדי שאף אחד לא ישמע ................ אבל החלטתי שאולי הגיע הזמן לספר אם יתעור הצורך בשבוע הבא אני יוצאת לחופש עוד יחשבו שנסעתי לטורקיה........... ממש כיף חיים............. אני כל כך עייפה הסתובבבתי עם אמא שלי והתייעפתי אבל זה טוב אולי אני אצליח לישון הלילה. בנות, אתן גדולות מהחיים. הרבה אהבה והערכה. קלי.

03/09/2003 | 22:00 | מאת: מיכלי

למרות שאנחנו לא ממש מכירות , אני כ"כ רוצה לשמוע שטוב לך , ואני רוצה לחזק אותך בכל דרך אפשרית , את תהיי אמא , ולא עוד הרבה זמן , ואת תראי שהכאב יתמסמס לאט לאט ככל שהזמן יעבור , אני בטוחה.

04/09/2003 | 08:59 | מאת: די

היי מתוקה, בוקר טוב אני ממש מקווה שאכן הצלחת לישון טוב הלילה ושקמת בבוקר וראית שהשמש זורחת בשמיים. אולי היום היא תיזרח גם עליך קצת ותרגישי טוב יותר. הכי חשוב זה להסתכל קדימה ולראות שיש עוד הרבה תקווה!!! את תראי שעוד יהיה טוב, לאנשים טובים בסוף מגיע האושר. שיהיה לך יום מקסים מלא בחיוכים, שלך באהבה, די

04/09/2003 | 09:38 | מאת: עופרה

תרגישי טוב ואולי באמת כדאי לך לשקול איזו חופשה קצרה אחרי ההפלה. עברתי את זה וזה נורא מתיש כי אח"כ גם מקבלים כדורים שמפילים אותך ישר למיטה. שיהיה בהצלחה בפעם הבאה עופרה

04/09/2003 | 09:38 | מאת: עופרה

תרגישי טוב ואולי באמת כדאי לך לשקול איזו חופשה קצרה אחרי ההפלה. עברתי את זה וזה נורא מתיש כי אח"כ גם מקבלים כדורים שמפילים אותך ישר למיטה. נ.ב. אני חייבת לשאול אותך אם בינתיים יש לך כאבים מיוחדים או דימום שיהיה בהצלחה בפעם הבאה עופרה

04/09/2003 | 11:27 | מאת: קלי מתוקה

שתדעי שאנחנו כאן תמיד בשבילך גם לדברים שמחים וגם לעצובים. עכשיו את רק צריכה לאזור כוחות למרות שזה קשה ולהמשיך מכאן הלאה לעבר מחר חדש ולקוות שיהיה רק יותר טוב. מחזיקה לך אצבעות להריוןו חדש ומוצלח שיסתיים בלידה חיבוקים לילך

04/09/2003 | 14:58 | מאת: קלי

אני באמת צריכה להתאורר קצת אחרי כל הדבר הזה לפחות סופ"ש נראה לי בגליל , המקום האהוב עלי, שקט שלוה ושומעים את הציפורים. עשיתי עוד דבר היום, סיפרתי לכולם בעבודה ההסתרה עשתה לי רק רע כמו שאמרה צליל. עשיתי את זה ממניעים אגואיסטיים לגמרי שאני ארגיש איזה הקלה בנטל של הכאב, זה נורא שאתה מרגיש שאסור לך להפגין עצב, עכשיו אם יראו אותי קצת עצובה לא ישאלו אותי מה קרה? שזה הרבה יותר גרוע....... בנות אני ממש מודה לכם על האיחולים אני רוצה להאמין שיכול להיות גם אחרת שפעם אחת בחיים ההריון שלי יסתיים בכי טוב ולא בהפלה. ואיריס היה ממש נחמד לשוחח איתך אולי עוד נדבר. קלי.

03/09/2003 | 21:13 | מאת: אלכסנדרה

שלום, האם תוכל לתת תשובה מוסמכת לגבי דימום בתחילת הריון? עשיתי בדיקת הריון (דם) ב- 1.9 והתוצאה היתה חיובית - 35. היום, ה- 3.9 יש לי קצת דימום, בבוקר היו לי הפרשות כהות. נא הסבריך המלומדים - מה זה אומר? כמה זמן דימום עדיין נחשב בגדר הנורמלי ומתי יש לפנות לרופא. קצת דחוף, תודה.

04/09/2003 | 10:48 | מאת: נורית

שלום אלכסנדרה, רק למקרה שד"ר גדעוני יתמהמה בתשובתו, אני מציעה לך לא לחכות ולגשת להיבדק. אין כמו מראה עיניים אצל הרופא שלך. לדעתי יש הצדקה לבקש להיבדק בדחיפות. בהצלחה.

לכל הבנות, היום התחלתי שבוע 19. בשבוע 17 + 4 ביצעתי חלבון עוברי. עד היום לא קיבלתי תוצאות. הרופא שלי בחופש. לכן התקשרו לרופאת משפחה שלי דחוף מהמעבדה שתגיד לי שהתוצאות לא טובות. אין לי אותן בידי אבל היא אמרה: סיכוי לפי גיל 1:940 סיכוי לפי דם 1:851 היא חושבת שאולי זו בעיה במערכת העצבים והמליצה על ייעוץ גנטי בדחיפות. תעזרו לי בבקשה. זהו היריון שני. הראשון הסתיים בהפלה בשבוע 24 ואני מפוחדת ומרגישה אבודה. האם ייתכן ונפלה טעות במעבדה? האם יצאו לכן תוצאות דומות??? מכירות מישהי שהיו לה תוצאות לא טובות ובסוף הכל הסתבר כלא נכון???? אני כל כך מבולבלת ולא מבינה-עשיתי שקיפות עורפית והתוצאות היו מצויינות. לא ביצעתי סקירה מוקדמת. לפי מה שהבנתי שקיפות עורפית מדוייקת יותר מחלבון עוברי. בבקשה תכתבו לי!!!!! אני לא יכולה לחכות עד מחר להשיג תור ליועץ גנטי. ועוד דבר-מישהי מכירה יועץ גנטי מומלץ באיזור ירושלים או תל אביב? מצפה לתשובתכן במהרה. תודה רבה.

03/09/2003 | 20:56 | מאת: מיכלי

אם קראת הודעות שרשמנו כאן בעבר על חלבון עוברי אזיי את יודעת שזאת הבדיקה הכי לא אמינה שקיימת בדיקה סטטיסטית לחלוטין לך יצא 1:851 לחברה שלי יצא 1:41 היא ביצעה את המי-שפיר והכל יצא מצויין וגם הילדה בת חצי שנה ילדה מדהימה בת"א יש את ד"ר קוהן מקופ"ח מאוחדת גנטיקאית בחסד עליון מעבר לכך למה שלא פשוט תבצעי את המי-שפיר ובטוחני שהכל יהיה בסדר אוי כל כך הלחיצו אותך כל כך לא פייר בשביל בדיקה שהיא כל כך לא אמינה שיהיה לך כל טוב ותעשי לי טובה תקישי בתור מילת חיפוש גם בפורום הזה וגם בפורום של www.tapuz.co.il/forums ותחפשי שם בפורום הריון ולידה את המושג חלבון עוברי ותוודאי כמה הבדיקה הנ"ל לא אמינה בלי שום קשר את תצתרכי לבצע את המי-שפיר ובגלל תוצאת החלבון עוברי הבדיקה תיהיה על חשבון משרד הבריאות ואל תשכחי לבחור רופא מצויין למי-שפיר אפשר לשאול מדוע ואיך קרה שהפלת בשבוע 24 הכנסתי לי פחדים וחרדות תודה ותרגישי טוב

03/09/2003 | 21:26 | מאת: ליאת-ש

הי מיכלי, אז לפי מה שאת אומרת ישלחו אותי למי שפיר בגלל התוצאה? אני גם הבנתי שמי שפיר זה רק עד שבוע 19, כך שזה קצת מאוחר, אני מניחה. בקשר להפלה שהיתה-שלא יכנסו לך פחדים ודאגות כי זה מיותר. כנראה שהילדה שלי הסתבכה קצת עם חבל הטבור ואז נחנקה. הסיכויים לדבר כזה הם קלושים ביותר. אני ממש בלי מצב רוח. תודה רבה שענית לי! באיזה שבוע את? תצליחי בכל. ליאת-ש

04/09/2003 | 09:04 | מאת: נורית

ליאת, רוב הסיכויים שזה בסדר. אל תשכחי שאם 1:851 זה הסיכוי לחולה, אז הסיכוי לבריא הוא: 850:851. אם את מאוד חרדה אז תעשי מי שפיר, אבל כמעט בטוח שזה בסדר. מחזיקה לך אצבעות!

04/09/2003 | 09:30 | מאת: איריס

ליאת שלום, נתחיל מהסוף-אתמול (בשעה טובה) קיבלתי רשמית את התוצאות של מי השפיר שאומרות שהכל בסדר כרומוזומלית עם הקטנה. לפני כחודשיים קיבלתי תוצאות חלבון עוברי: לפי גיל 1:940, לפי גיל+בדיקות: 1:240. לפני כחודשיים ודקה הייתי בפניקה היסטרית, חשבתי שהכל גמור. הרופא שלי המליץ כמובן לעשות מי שפיר שבהן כאמור, הסתר שהכל בסדר. כמו כן הוא ציין שאם הכל בסדר בבדיקת מי השפיר, אפשר לזרוק את תוצאות החלבון העוברי לפח. הבדיקה הזו היא סופר לא מדויקת, ותשאלי כל אחת שהיתה או שנמצאת בהריון, והיא תוכל לספר לך על לפחות 10 מקרים דומים לשלך שהסתיימו בטוב (אני אגב לא מכירה אף מקרה הפוך, חס וחלילה). בקיצור, אל פניקה. אני ממליצה לך לקבוע תור למי שפיר, אם את רוצה (אגב המדינה לא תכסה את זה, כי בכל זאת התוצאה שלך טובה יחסית) ואם את רוצה לקבל תוצאה מהירה, תבקשי בנוסף גם בדיקת פיש (כ 1000 ש"ח נוספים), ואז תוכלי לדעת תוך 24 שעות אם יש תסמונת דאון או לא. אז שיהיה לך בהצלחה ובאמת שנראה לי שאין לך סיבה לדאוג. סך הכל התוצאה יחסית טובה. אני מכירה מישהי שקיבלה 1:18 והיתה בין ה 17 המאושרות... איריס

03/09/2003 | 20:05 | מאת: מירב

רציתי לברר האם מישהי נכנסה להריון ע"י כדורי אקקלומין-לבד?ללא תרופה נוספת? וכן כל מידע בקשר לתרופה יתקבל בברכה.

04/09/2003 | 09:01 | מאת: די

מירב בוקר טוב, אני מכירה הרבה שנכנסו להריון רק עם איקקלומין. איזה מידע את צריכה? מה בדיוק את רוצה לדעת? גם אני בטיפולים ולכן אשמח לשתף אותך במה שאני כבר יודעת. תכתבי... יום טוב ובהצלחה, די

04/09/2003 | 18:49 | מאת: מירב

די הי... בעוד 3 ימים אני אמורה להתחיל טיפול אקקלומין ל-5 ימים פעמיים ביום וזאת לאחר שעברתי הפלה לפני שנה-בשבוע 12 ולפני 3 ח' הריון כימי המחזור הפסיק להיות מסודר לאחר ההפלה. רציתי לדעת איזה תופעות לוואי יש לכדורים,וביכלל אם זה לא הולך מה הצעד הבא?

03/09/2003 | 16:17 | מאת: סימה

שלום, מישהו מכיר את התופעה של נפיחות ברגליים בשליש הראשון של ההריון. גיליתי על ההריון לפני שבועיים, וכבר אני חוזרת הביתה כל ערב כמעט בלי קרסוליים. האם התופעה מוכרת בשלב כ"כ מוקדם בהריון? זה מעיד על משהו? תודה, סימה

סימה שלום, התופעה שאת מתארת נקראת בצקת (אגירת נוזלים בגוף). בדרך כלל היא אופיינית לחודשים יותר מתקדמים אבל אם את עומדת הרבה על הרגליים במשך היום ובתוספת הטמפרטורות הגבוהות של הקיץ, זה יכול לקרות גם הרבה קודם. תנסי להרים רגליים (מעל גובה הלב), כמה שיותר פעמים ביום ולפחות בערב כשאת באה הביתה. אני חושבת שאם הלחץ דם שלך תקין אז אין סיבה לחשש. ובכל מקרה, עדיף להתיעץ ברופא. איריס

03/09/2003 | 15:10 | מאת: קלי

היי בנות יקרות, היום אני מיואשת ולא מצליחה לראות את האור אני יודעת שיש תקוה גם לאחר 3 הפלות אבל עצם העובדה ששלוש הפלות זה גרוע אפילו בעיני הקופת חולים שאת הולכת למרפאה להפלות חוזרות - זה מפחיד אותי , מאוד מפחדת שזה יהיה כך תמיד אותו סיפור זאת דרך מפחידה שאף אחד לא יודע מה יהיה. אני נוסעת לאמא שלי להחליף קצת אוירה אתמול לא יכולתי לישון בכלל. והגרידה נראית כ"כ רחוקה גם נראה לי שאני מתחילה להרגיש לא טוב (כאבים בגב התחתון) אני מקווה שנצא מזה מהר אבל בינתיים אני מרגישה שזה מאוד קשה להיות אני.......... בי בינתיים. קלי.

03/09/2003 | 15:45 | מאת: איריס

קלי חמודה, זו אכן מהלומה קשה אבל מהתחתית של התחתית אפשר רק לעלות וזה בדיוק מה שתעשי לאחר הגרידה. אני מאמינה שבסוף תמצאי את הגורם המנחס ותתגברי עליו, ביחד עם הרפואה הסופר מודרנית שמתפתחת כל יום בתחום הזה. למרות שזה ממש לא אותו דבר, אני מכירה את ההרגשה שקופות החולים לא בוטחות בך וזה מערער את הבטחון העצמי- גם אני נמצאת במעקב "הריון בסיכון גבוה" למרות שאני לא ממש מרגישה ככה. מה לעשות, לפעמים מונחים קליניים הם מאוד מפחידים. ככה זה רופאים, מדברים רק מילים מפחידות בדרך כלל. מקוה שהתקופה הזו תעבור לך במהירות ושתוכלי בקרוב להתמקד בעתיד ולא בעבר. שלך, איריס

03/09/2003 | 15:48 | מאת: די

היי מתוקה, ברור שיהיו לך לא מעט ימים קשים עכשיו. הכל עוד כל כך טרי (אפילו את ההפלה עוד לא עברת) אבל את תראי, קצת זמן והאור בקצה המנהרה יופיע. קלי יקירתי, זה חשוב שכן תבכי וכן תרשי לעצמך להתאבל. את חווה אובדן וחשוב שתחווי אותו עד הסוף, כדי שתוכלי, אחרי ההפלה, לעשות סוויץ' ולהתחיל מחדש. אז מתוקה, לכי לאמא שלך להתפנק קצת, להשתפך ולבכות ותזכרי שיש כאן פורום שמלא בבנות שחושבות עליך כל היום ומתפללות לטוב עבורך. יהיה בסדר מתוקה, תני לעצמך קצת זמן ותראי שיהיה טוב... איתך עם הרבה אהבה, די

03/09/2003 | 15:55 | מאת: עדי

היי קלי אני בדרך כלל מהצופות בפורם פחות פעילה אבל קראתי עלייך בימים האחרונים וחשבתי עלייך הרבה. אין ספק שמה שאת ובן זוגך עוברים זה לא נעים, אך אני משוכנעת שיש הרבה מאוד אור בקצה המנהרה והיא לא כל כך ארוכה כמו שאת מרגישה עכשיו. כיום בנושא פיריון לרפואה יש כמעט במאה אחוז תשובות אני מבינה שאת רק בתחילת בירור כך שיש הרבה הרבה מקום לאופטימיות. אני אישית מכירה לא מעט בנות שעברו יותר משלוש הפלות וכיום חובקים יותר מילד אחד. מאחלת לך ולבן זוגך הרבה הרבה טוב . ביי עדי

כל מה שכתבו לך נכון גם ממני... אני חושבת עליך ומקווה בשבילך שתעברי כבר את ההפלה ותמשיכי הלאה , לעלות ולצמוח , ושאמא תפנק אותך עד כמה שניתן , ותבכי, זה בריא.... המון חיבוקים אני שולחת מכאן, תחזיקי מעמד , אני יודעת שאת גיבורה..

03/09/2003 | 16:43 | מאת: מיכלי

אוי קלי ליבי ליבי איתך אני כל כך מבינה אותך כנראה שעכשיו את מתחילה לעקל את מה שקרה חמודה שלי ניסיתי לתפוס אותך בבית אבל כנראה שיצאת כבר אולי באמת כדאי שתלכי לשיחה שתיים סתם כדי שתוכלי לפרוק את עצמך ואז לאסוף את עצמך ולהתחיל מהתחלה מכיוון שזה לא קל ונדרשים כוחות רבים ואולי איש מקצוע יוכל לחזק אותך מכיוון שבטוח שיבואו ימים יפים את רק צריכה להתאבל על הימים הקשים שעוברים עליך ולראיה קרן.פ. שאחריי 3 הפלות ברוך השם ילדה תינוקת מדהימה קלי מאד הייתי רוצה לעזור לך אבל אני לא יודעת איך הדבר היחיד שאני יכולה לעשות זה להיות חברה שלך ולהיות לך לאוזן קשבת ושוב אני מזכירה לך שיש לך את הטלפון שלי ואת תמיד מוזמנת להרים טלפון בכל רגע שרק תזדקקי לי ואם את מרגישה יותר בנוח לכתוב לי אז תעשי את זה בכל מקרה בכל דרך שאוכל לעזור לך אשמח מאד

03/09/2003 | 17:30 | מאת: גלי

קלי יקרה, אני כל כך מבינה מה עובר עליך וחשוב שתוציאי הכל כדי לצאת לדרך חדשה. אם יותר קשה לך לדבר פנים אל פנים עם אנשים שקרובים לך , אז כל הזמן תכתבי לנו , אנחנו כאן בשבילך בכל שעה , תפרקי הכל זה יעזור לך להשתחרר. אין לי ספק שאת הבנאדם שראוי יותר מכל להחזיק תינוק/תינוקת בידם, ואין לי ספק שזה יגיע ובגדול. כמות התמיכה והחום שהענק לנו בנות הפורום היא אינסופית ורק זה מעיד איזה בנאדם נפלא ואוהב את. את חייבת לחשוב חיובי ואם ההריון הזה היה לא תקין אז טוב שזה נגמר ככה למרות הכאב העצום. את ראויה לתינוק/ת בריאים , חזקים ומקסימים בדיוק כמוך, תחזיקי מעמד עוד קצת ותשענו את ובעלך אחד על השני כדי להתחזק ולהתחיל בדרך חדשה. חיבוקים, גלי

03/09/2003 | 18:25 | מאת: אור לי

ערב טוב לך יקירה, התחלתי עבודה חדשה לפני קצת יותר מחודש ובגלל זה אני כמעט ולא נכנסת לפורום. היום אני קצת פחות עייפה ודפדפתי אחורה בפורום עד שנתקלתי בתגובות של בנות לגבייך ונחרדתי להמשיך ולקרוא מה קרה לך....... אני לא חושבת שהשתתפותי הכנה בצער העמוק והכאב הגדול שלך יספיק לך, אך דעי לך שלמרות שאני לא מכירה אותך אישית תרמת הרבה פה בפורום ואני מרגישה קרבה גדולה אליך. מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ומי יתן ותזכי במהירה להרות שוב (והפעם עד הסוף!!!!!!) ולאחוז בילדך המהמם/ת. שיהיה לך הרבה הצלחה ואני אחזיק לך אצבעות ואחשוב עליך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

03/09/2003 | 21:40 | מאת: קלי

היי אור לי שאלתי את עצמי איפה את ........ את היית מהמעודדות הקבועות שלי בכל שבוע לפני אולטרסאונד.. את רואה מה זה החיים מסתבר זה דבר מאוד נזיל אתה לא יודע מה הולך לקרות לא הספקתי למצמץ וכבר ראיתי את הפנים של הרופא מודאגות ואח"כ הבשורה המרה הזאת......... יהיה טוב

03/09/2003 | 19:41 | מאת: צליל

קלי יקרה - כשהתפעלנו כמה את אמיצה וחזקה ושומרת על קור רוח, דאגתי לך הרבה יותר מאשר עכשיו. אם את מסוגלת להפנים מה קרה, להרשות לעצמך להתפרק ולבכות, ולחלוק את כל זה עם אחרים - זו הדרך שתוציא אותך מהעצבות בצורה הכי טובה. לצערי, אני מדברת מנסיון כואב : אני שיחקתי את "הגיבורה", התעקשתי להמשיך הכל כרגיל כאילו לא קרה כלום, וכמובן סירבתי לכל עזרה או השתתפות. הצער שנשאר בפנים גדל וגדל, עד שהתפרץ בצורה הרבה יותר קשה, ואז כבר הייתי זקוקה להרבה יותר מאשר כתף של אמא לבכות עליה וחברות לשתף אותן... זה כמו משבר של אחרי לידה (גם הורמונלית זה די דומה), ואם מדחיקים את הכאב - הוא לא נעלם, הוא עלול לשבור מבפנים. לכן שמחתי כשקראתי מה כתבת, (כמה שמוזר לכתוב על שמחה בסיטואציה הזו) למרות שתיארת מצב קשה : את מוציאה הכל החוצה, וז יתפנה מקום למשהו הרבה יותר בריא ושמח. אולי כאבי הגב מבשרים הפלה שמתחילה באופן טבעי, ואולי הדימום ישטוף איתו גם את כל הרגשות הקשים, ואת הכאב שעדיין בתוכך - חשוב מאד מאד להוציא, בשיחה עם בן הזוג, אמא, חברה טובה או איש מקצוע. אם תרשי לעצמך להתכופף מול הגל שעובר אותך - את תוכלי להרים שוב את הראש ולהמשיך. רק מי שמתעקש לעמוד מול הגלים עלול להישבר מהמכה... אבל אני מרגישה שאת כבר בדרך הנכונה, לעבד את הצער, להמשיך הלאה ואולי אפילו להתחזק מהנסיון הקשה הזה. את תעברי את זה בשלום, ואנחנו נשתדל לעזור לך ככל שנוכל !

03/09/2003 | 13:29 | מאת: דפנה

מישהי יודעת אם יש מיגבלה להיכנס לג'קוזי בהריון ??

03/09/2003 | 13:47 | מאת: ד"ר חגית כהנא

דפנה שלום, אפשר לעשות ג'קוזי בהריון ולהנות. ככלל הריון אינו מחלה ואין מניעה לעשות כל מה שעשית קודם אם הדבר אינו מעייף אותך או גורם לתחושה לא נוחה.

03/09/2003 | 13:49 | מאת: לילך

לפי מה שהרופא אמר לי, אסור להיכנס לג'קוזי בהריון אם המים חמים כי זה עלול לפגוע במערכת העצבים של התינוק. לטובת התינוק נסי להתאפק ולא להיכנס עד סוף ההריון, עדיף.

03/09/2003 | 13:06 | מאת: גילה

האם מותר בתחילת ההריון ללכת לחדר כושר על הליכון, מכשיריי כח (קלים) תרגילים לחיזוק הגב ושרירי בטן?

03/09/2003 | 13:19 | מאת: גלי

מותר ללכת לחדר כושר אבל לא להתאמץ יותר מידי - לא להגיע למצב של התנשפות כפיפות בטן אסור לעשות

03/09/2003 | 12:50 | מאת: לילך

הי חמודה , לא הייתי כאן בערך חודש, עברתי דירה, חופש, וירוס במחשב הכל ביחד מקווה שאת עוד זוכרת. מה קורה איתך באיזה שבוע את כבר, איבדתי קצת את הצפון. איך עובר ההריון, את החלק הקשה כבר עברת . אני כבר בשבוע 32 ונדמה לי שגם לך יש בן בבטן כמוני אם אני לא טועה? מחכה לשמוע ממך לילך

03/09/2003 | 16:56 | מאת: מיכלי

את לא מאמינה זאת הפעם השלישית שאני כותבת לך פעמיים כתבתי לך ונמחקה לי ההודעה אז נסיון אחרון טוב לשמוע ממך איפה קניתם את הדירה? ואיך המעבר לדירה החדשה גם אנחנו קנינו דירה במודעין אבל עדיין לא קיבלנו אותה זה איחור של שנה כבר שבוע 32? וואו אני לא מאמינה איזה כיף לך גם אני רוצה אני בשבוע 25 והזמן לא זז לי איך זה אצלך עבר לך מהר הזמן? או שגם אצלך הזמן זוחל? איך את מרגישה? כמה עלית במשקל עד עכשיו? אשמח לשמוע ביום שני אני הולכת לעשות בדיקת העמסת סוכר של 100 גרם לאחר שניכשלתי בבדיקת ה-50 גרם הסוכר יצא לי גבוהה מקווה לתוצאות טובות ב 100 גרם כי אני מאד אוהבת שוקולד אני לא זוכרת האם יש לך כבר ילדים בבית? להתראות בינתיים ותודה שזכרת אותי

03/09/2003 | 12:47 | מאת: לילך

הי מתוקה, לא הייתי כאן בערך חודש בפורום ועכשיו חזרתי, מצטערת מאוד לשמוע את הבשורות הקשות, החזיקי מעמד ותהיי חזקה עד כמה שאפשר, מה כבר אפשר להגיד במצב כזה נוסף לכל מה שכתבו לך כאן, טוב שיש את הפורום התומך והאוהב הזה שיכול אולי קצת לחזק אותך. מחזיקה לך אצבעות , הלוואי והפעם הבאה תהיה מהירה והרבה יותר מוצלחת ...... אמן! דעי שאנחנו כאן תמיד בשבילך לילך

03/09/2003 | 15:11 | מאת: קלי

זה מעודד אותי לשמוע שדואגים לי.......

03/09/2003 | 11:34 | מאת: הילה

מהו גיל ההריון אם המחזור האחרון ב- 26.07

03/09/2003 | 11:47 | מאת: עופרה

03/09/2003 | 11:06 | מאת: רותם

שלום לך ! לא ניכנסתי לפורום כבר כמה ימים ואני פשוט בשוק ! אני ממש מצטערת בשבילך - זה כ"כ עצוב.. אני ממש בוכה..קשה לי לעקל רק לפני כמה ימים התכתבתי איתך והכל היה בסדר. אני לא יודעת מה לכתוב - כתבו לך כבר הכל, אני באמת מאחלת לכם שהלוואי שלא תדעו (את ובעלך) עוד צער ושיסיקו את המסקנות ממה שקרה ושההריון הבא יעבור בקלות.-ב"ה. תודה לך על כל העצות שתמיד נתת תמשיכי לעדכן אותנו מה קורה. רותם

03/09/2003 | 12:20 | מאת: קלי

היי, אני נזכרת איך התכתבנו שנוא הסיקרה מהוקדמת.... חשבתי שזה כבר בכיס שלי.... אבל מה לעשות החיים שום דבר לא צפוי. כן היום אני יודעת שאני בבעיה ונפנה למומחה ונקווה שיסתדר. שיהיה לך המשך מוצלח ונטול בעיות קלי.

03/09/2003 | 10:09 | מאת: קלי

היי גילי, בוקר טוב, רציתי לספר לך שקבעתי אצת קארפ דווקא בעוד שבוע וחצי, אבל הבעיה זה עם המכונים הגנטיים לבדיקת קריוטיפ כמו שאמרת שיהיה התקשרתי לשלושה ולכולם יש תור רק בנובמבר... ניסיתי להתקשר לקפלן אבל טרם ענו לי אני יודעת שעשית שם והיה תור יותר מהיר בכמה הוא היה יותר מהיר? בחודש, משהו כזה אולי באמת כדאי לנסות כל היום עד שאתפוס אותם. בכל מקרה שיהיה לך יום טוב. אמתול היתה לי קצת "ריגרסיה" בכיתי נורא בעיקרון אני לא ממש אוכלת וקמה ב-3:00 בבוקר מה לעשות לנשמה אין מנוח לפחות עד שלא יעבור קצת זמן.......

03/09/2003 | 13:33 | מאת: גילי

היי קלי, קבעת לכרפ בעוד שבוע וחצי ....אני אהיה שם ב-15.9 עם בעלי לבדיקת סיווג רקמות.... בינתיים לא קיבלתי אישור ממכבי הארורים,אני צריכה להיפגש עם איזה פרופ' ולהתחנן אליו....אני לא מבינה לה הם מפנים למרפאת הפלות חוזרות אם הם לא מאשרים לבצע בדיקות שהם שולחים לעשות....פשוט חוצפה... האמת היא שכרפ המבולבל הזה היפנה אותנו לקריוטיפ למרות שכבר עשינו ובעלי הלך למכון הגנטי וגם נתנו לו לנובמבר...כמובן שניתן לעשות באופן פרטי ואולי לקבל החזר אח"כ...יש לדעתי במעבדה במדיקל סנטר הרצליה אפשרות-אם יגידו לך שאין...כי יש שם איזה מוגבלת ,תגידי לה שדר' אפלמן צבי אמר שניתן לעשות שם. לגבי קפלן,היה לי מוקדם יותר בכ-3 שבועות,אבל זה לא מדע מדוייק,יש שם מזכירה נחמדה בשם דליה,צריך להתקשר נון סטופ עד שהם עונים...וזה קורה....עד 14:00-15:00 אם אני לא טועה. מה עושים לנשמה ? תאמיני לי שמרוב מחשבות ודאגות ,אני נראית כ"כ רע...אין לי כח כבר לספקולציות ותהיות....אני גם לצערי מתעוררת בלילה ובוכה...וזה כ"כ מייסר את בעלי וזה לא בסדר מצידי,אבל אין שליטה בכך.... בשורה התחתונה ,נראה לי שאת מנת חלקנו לכמה גלגולים קיבלנו,אבל הלוואי שהיה מישהו שעושה את החישוב הזה ואומר עד כאן....חוץ מזה שאם אנחנו רוצות להצליח,אנחנו חייבות להאמין בכך....אין ברירה אחרת....זה קורה בסוף כמעט לכולם....ולהיות שקועים ברחמים עצמיים ,זה לא תורם ,לא לנשמה,לא לגוף וגם לא לסביבה... מעבר לבירור שלא נגמר ,אצלי יש דילמה לגבי הקרישיות ,כי נתגלה אצלי משהו פשוט מאוד שבעיקרון מצריך חומצה פולית בלבד ,אבל כל הרופאים שרוצים לכסת"ח את עצמם,ממליצים על זריקות קלקסן ואני יודעת שאת הדילמה הם ישאירו לי בסוף.... אין כח....אבל חייבים להמשיך....הבשורה המצויינת של קרן.פ חייבת לעודד אותנו ולדעת שאפשר... אני בטוחה שאחרי הגרידה תרגישי הרבה יותר טוב ואז תסתכלי כבר קדימה באופן רשמי ואני מקווה שכל מה שאנחנו עוברות זו ירידה לצורך עלייה ...:-) ביי חמודה ותנסי לא לחשוב על זה... המשך יום טוב !

03/09/2003 | 15:04 | מאת: קלי

כן, היום אני קצת (הרבה ) מיואשת אני נוסעת לאמא שלי מרגישה שאני צריכה להיות איתה גילי, רציתי להגיד לך שאם הרופאים ממליצים לקחת קלקסן אז אולי זה הפתרון שלך כי נכנסתי אתמול לפורום פוריות חיפשתי ב"הפלות חוזרות" וראיתי הודעות שונות אחת מהן הייתה בחורה שאצלה הכל פיקס והקרשיות בסדר והיא אמרה שהרופאים החליטו לתת לה קלקסן למרות שאין בעיה בכלל והיא בסוף חודש חמישי אולי עכשיו יותר. אני אוספת את כל האינפורמציה הזאת כי אולי אשתמש בה בעתיד אני לא רופאה אבל אולי כדאי לך לשקול את זה אם הבירורים (הלואי) יצאו בסדר. שיהיה לך המשך יום טוב. קלי.

03/09/2003 | 08:31 | מאת: עופרה

כמו שכתבתי אתמול התקשרתי לברר פרטים לגבי המכשיר שמודד דופק, השארתי להם את הטלפון שלי אבל אף אחד לא חזר אליי, מוזר לא? חוץ מזה שאלתי גם רופא בפורום אחר , ד"ר רון רוזנברג מבי"ח לניאדו, והא אמר שזה לא חדש ולו אישית יש מכשיר כזה כבר עשרים שנה!

03/09/2003 | 09:59 | מאת: צליל

ממש מאכזב ! תמיד פינטזתי שיהיה לי כזה מכשיר קומפקטי, שיוכל להרגיע כל פעם שחששתי שהעובר שלי מכין לי אכזבה נוספת... טוב, זה משאיר רק את האופציה של בדיקת אולטראסאונד רגילה בכל רגע של חששות. תודה על הבירור שעשית !!!

03/09/2003 | 10:30 | מאת: עופרה

היי, אסור להתייאש, מקודם חזר אליי בחור בשם עופר, את האמת הוא נשמע נחמד אם כי ממולחכיאה לאנשי מכירות. הוא אמר שזה דבר ממש חדש, להבדיל מהמכשיר הישן שבו הקרן היתה צרה והיה צורך בעזרת רופא או אחות ל"משש" את הדופק, כאן הרחיבו את הקרן וכל אשה יכולה בן רגע לאתר את דופק העובר. גם העלות נמוכה יותר. מכשיר הישן עלה בין 500$-1000$, והחדש רק 500 ש"ח. ביקשתי שישלח לי פרוספקט הביתה. אני חושבת שאני אקנה את זה כי מה לא עושים בשביל שקט נפשי, בפרט אחרי ששמעתי על מה שקרה לקלי. .עוד דבר חשוב מלבד אישור ה-FDA יש גם אישור של משרד הבריאות הישראלי, שלדבריו, יכול לאשר רק אם יש לו אישור מממכון התקנים הישראלי, אבל לדעתי אין לו אישור, כי עופר הזה אמר שמכון התקנים מאשר רק למוצרים "כבדים יותר" מאשר כאלה שעובדים על סוללה של 9 וולט, כמו זה. מקווה שהמידע מספק ואם לא אפשר להתקשר אליהם:מדיקויפ, חיפה, רח' התעשיה 47, נשר. 04-820-1277

03/09/2003 | 01:43 | מאת: איריס

הנני בת 41 ולאחר הפריה בשיטת מיקומניפולציה. ברור שאצטרך לעבור את אחת משתי הבדיקות. שאלתי היא באם אחת מהם עדיפה על גבי השניה והאם המהמנות זהה?

03/09/2003 | 08:15 | מאת: מיכלי

אני בחרתי במי-שפיר בגלל ה-חצי אחוז המפוסם חלילה להפלה לא עלינו לעומת הסיסי שיליה שבו מדובר על 2 אחוז וכמובן לא לשכוח לבצע אצל הטוב שבטובים

03/09/2003 | 08:57 | מאת: נורית

כמובן יש את היתרון של הפסקת הריון מוקדמת יותר, טפו טפו וחס וחלילה, בבדיקת סיסי שיליה. אף אחת מאיתנו לא אוהבת לחשוב על זה, אבל זה שיקול. מצד שני, יש מצבים שלא ניתנים לאיבחון בסיסי שיליה. במצב (הנדיר) שבו תיתכן מוזאיקה (העובר והשיליה הם לא בעלי אותו קריוטיפ) אפשר לראות את זה בבדיקת מי שפיר, כי שם דוגמים תאים שנשרו גם מהעובר וגם מהשיליה, אך לא בבדיקת סיסי שיליה, כי שם דוגמים רק תאי שיליה. אני מקווה שלא בלבלנו אותך יותר מידי. שיהיה בהצלחה!!!!!

לכל הבנות המקסימות והתומכות חזרתי אתמול הביתה עם הקטנה שלי והבובה שלי החלטנו אחרי מאמצים מופלגים לקרוא לה נופר. היתה לידה מאחלת לכולן את אותו הדבר. הלכתי ביום שישי בשעה 3 לפנות בוקר למיון עם צירים מי שזוכרת הוזמנתי ללידה ביום ראשון וכנראה היא פחדה מזה. בבית חולים עצמו היתה לי ירידת מים העלו אותי לחדר לידה בשעה 6 בבוקר בשעה 12 בצהריים התחילה הלידה הפעילה בשעה 12.08 הילדה יצאה לאויר העולם בשעה 12.18 יצאה השליה . חזרתי אתמול הביתה ורציתי לרשום לכן אבל היו לי מלא מבקרים והקטנה עשתה לי לילה לבן לא ישנה כל הלילה והנקתי אותה . היום כבר היינו בטיפת חלב כי היא קצת הבהילה אותי אבל הם הרגיעו אותי והיו ממש בסדר. מיכלי מחכה לשמוע בשורות טובות ממך וקלי אני ממש מצטערת לשמוע מה קרה ואני חושבת שאת אישה חזקה. צליל אני שמחה שאת פה ונותנת תמיה לכל הבנות. טוב אני הולכת לישון ולנצל את זה שהיא ישנה. לילה טוב בנות.

03/09/2003 | 18:11 | מאת: א.ש

03/09/2003 | 03:31 | מאת: קלי

היי, קרן ומזל טוב שמחה לשמוע שהיה קל ואתם כבר בבית.......... כן יש דברים בלתי צפויים בחיים ומי כמוך יודעת על מה מדובר. נכון אמנם אני משתדלת להיות בחורה (לא אישה........ זה נשמע זקן.........)חזקה אבל אין לי מנוחה לא יכולה לאכול או לישון אבל זה טבעי וסה"כ אני מתפקדת כרגיל בעבודה וכל זה. פשוט יש פחד שזה יחזור על עצמו ומה אני יעשה ואיזה בדיקות אני אעבור והאם זה יעזור לי? הרגשה קשה שרק מי שהייתה או נמצאת בזה יכולה להבין............. בכל אופן קרני את מסמלת אצלי את התקווה שיכול להיות אחרת. שיהיה לכם מזל טוב והרבה נחת. קלי.

03/09/2003 | 04:57 | מאת: צליל

קרו יקרה - המון ברכות ואיחולים לך ולבעלך, להולדת נופר הקטנה !!! הלוואי שיהיה לכם הרבה אושר ממנה, ותגדלו אותה בקלות ובשמחה. שמחתי לשמוע על הלידה המהירה והקלה - היה כדאי לחכות שבועיים כדי להגיע ללידה כזו, ועכשיו את בטח מאושרת בלי סוף. תנצלי באמת את רגעי השינה של הפיצפונת כדי לנוח קצת, אבל גם כדי להישאר בפורום איתנו, במיוחד עכשיו, כשאת כבר אמא, את מקור של עידוד ותקווה להרבה בנות. המון מזל טוב !!!

03/09/2003 | 07:14 | מאת: די

הרבה הרבה מזל טוב. מי ייתן ותדעו רק נחת בחיים. אין לי ספק שנופר תביא לכם הרבה אושר (ודאגות...:-)). כיף לשמוע, אני ממש שמחה בשבילך!!! חיבוק ענק לך ולקטנה, די

03/09/2003 | 07:16 | מאת: מיכלי

המון מזל-טוב אושר ואושר נחת ושמחה מנופר הקטנה לך ולבעלך היקר אני מאד מאד מתרגשת אמא שלי כרגע בבית לומדת למבחן והיא ממש מכירה אותך ויודעת עליך הכל מרגע כניסתך להריון וגם מוסרת לך מזל-טוב קרני את האושר של כולנו והדוגמא של כולנו שוב שתדעי רק טוב בחייך את בעלך והקטנה

03/09/2003 | 07:35 | מאת: שרינה

03/09/2003 | 08:18 | מאת: עופרה

03/09/2003 | 10:23 | מאת: רונית ס.

קרן חמודה, הגעתי לעבודה לא מזמן ונכנסתי לפורום. ממש העלת חיוך על פניי ונתת הרגשה טובה. אינ לא רוצה להגזים אך ככה אני מרגישה עשית לי את היום איזה כיף לשמוע על הבוקר בשורה טובה ובמיוחד לאחר מה שקראנו בימים האחרונים. אני מאחלת לך לזוגך ולכל בני משפחתך הרבה אושר ונחת ושתגדלו את הקטנה לתפארת. אמן שנמשיך ונשמע רק בשורות טובות מכל אחת ואחת מהבנות בפורום הזה. שוב המון מזל טוב והצלחה. רונית ס.

03/09/2003 | 13:15 | מאת: גילי

היי קרן, הרבה מזל טוב להולדת נופר-שתזכו לאושר רב וסוף סוף לרגיעה ושלווה . אני נכנסתי החודש גם למועדון "3 הפלות" לצערי ומתפללת שהפעם הרביעית תהיה סוף סוף מושלמת ובריאה . את באמת דוגמא והשראה לכולנו. בהצלחה ושתדעו רק נחת וימים טובים ! גילי :-)

03/09/2003 | 14:02 | מאת: איריס

איזה יופי של חדשות טובות. טוב לשמוע שהלך לך בקלות ושאתן מרגישות טוב. כשתתאוששי, ספרי קצת יותר פרטים על הלידה.. מאחלת לך תקופה מקסימה עם נופר הקטנה, איריס

03/09/2003 | 18:46 | מאת: קרן פ

לכולכן על הרגעים הללו מי יתן ויהיה לכולן קל ושלא יתיאשו כי הנה אני לאחר שלוש הפלות פעם רביעית היום אמא תודה לאל והיה שווה הכל בשבילה וצריך לחשוב אולי מספר המזל לכל אחת הוא מספר אחר רני למשל יש את מספר 4 התחתנתי ב4.4 הפלה רביעית חדר לידה מס'4 כלומר יש גורל. גילי אני מצטערת לשמוע שנכנסת למועדון אבל צריך לחשוב חיובי וטוב . קלי אני גם מצטערת לשמוע על מה שקרה אבל עדיף ככה לפעמים מאשר שהיה יוצא משהו חס וחלילה. טוב בנות הקטנה רעבה אני הולכת להניק. בהצלחה לכולן נדבר.

קרו, אומנם קצת באיחור, אבל מאחלת לך ולתינוקת המון בריאות ומזל טוב. היא עוד לא יודעת, אבל יש לה אמא מדהימה

03/09/2003 | 16:38 | מאת: תמי

הריון זה לא משהו שיש לו הוראות הפעלה או מתכון מסויים. אני ממליצה להשתדל להנות מהנסיונות, לא להפוך את העיניין למכני. תזונה נכונה חשובה מאד ובריאות הגוף גם כן (נותן נקודות פתיחה טובות יותר). ניתן לרכוש בסופר פארם למיניהם ערכות לבדיקת מועד הביוץ כדי להיות יותר בטוחים בתזמון ולקיים יחסי מין החל מכמה ימים לפני הביוץ. תמיד אפשר להתייעץ עם רופא ולנסות לבקש מרשמים לתכשירים מגבירי פוריות (אבל אין לי מושג מה הנהלים). השורה הסופית - להאזר בסבלנות ואם אין בעיה מיוחדת, זה יגיע (אין מה לעשות, גוף האישה פותח חלון הזדמנויות רק פעם בחודש, אז אם התפספס בחודש אחד - אין ברירה וצריך לחכות עד שיפתח החלון של החודש הבא...בקיצור - סבלנות!!!)

02/09/2003 | 16:57 | מאת: גלית

לפי הווסת האחרונה אני בשבוע ה-6 או ה-7 להריון(המחזור היה קצת מוזר). בדיקות הדם והשתן מאשרות שאני בהריון. כבר 3 ימים מופיעה אצלי לסרוגין הפרשה קצת כהה. האם זה סיבה לדאגה? מה אלי לעשות?

02/09/2003 | 18:26 | מאת: מיכלי

ראשית מזל-טוב שנית לא נראה לי שיש סיבה לדאגה אלא שמדובר בהשתרשות ההריון בעוד כשבוע תוכלי לראות כבר דופק ואז ניהיה חכמים יותר תשתי הרבה מים ותנוחי הרבה שיהיה לך כל טוב והריון קל ומשעמם

02/09/2003 | 20:23 | מאת: גלית

, האם כדאי לפנות למיון?

02/09/2003 | 16:29 | מאת: יעל

שלום קלי. ראשית, קבלי את צערי העמוק למה שקרה לך. אני לא קוראת מתמדת של פורום זה, אך כמות התגובות שקיבלת סיקרנו אותי לראות במה מדובר. את יכולה רק לשאוב עידוד מכמות הפירגון כאן והאהבה שמוענקת לך. לא קראתי את כל התגובות, כך שאיני בקיאה במקרה שלך. אני רק יכולה לספר לך שלקח לנו מעל שנה להיכנס להריון, ולאחר שנקלטתי ( ביוץ טבעי והשבחת זרע) הכל התחיל נפלא. שקיפות עורפית עברתי, בדיקות גנטיות והכל היה תקין. שלושה שבועות אחרי השקיפות חזרתי לסקירה ראשונה והתברר שהעובר הפסיק לנשום, כנראה בשבוע 15 (אני הייתי כבר בשבוע 16). הייתי בהלם, ולמחרת התאשפזתי לעבור גרידה, היום אני כבר 5 חודשים אחרי ההפלה, ועדיין אינני בהריון. כל חודש מתסכל יותר אותי ואת בעלי, אך אנו מנסים להתעודד. בכל אופן, תחזיקי מעמד, ונקווה שבעוד חודשיים שלושה תיכנסי שוב להריון. בהצלחה.

02/09/2003 | 17:46 | מאת: צליל

שלום יעל ! לי היה סיפור ממש דומה, לפני הרבה שנים : הפרטים לא חשובים, כי לא מצאו שום סיבה להפלה. רציתי רק לספר לך שבערך שנה אח"כ נולד לי בן מקסים (גם התינוק שמת היה בן), וזה היה ממש כאילו אותו התינוק חזר אלינו מחדש, רק בגוף בריא ושלם. תנסי להאמין שהיתה סיבה טובה למה התינוק מת - אני החלטתי שכנראה היה בו איזה מום נורא שלא ניתן לאיבחון (פיגור או אוטיזם), וכך נחסך ממני הצער והכאב של גידול ילד פגוע, וההריון שבא אח"כ הביא ילד שהיה פיצוי מושלם לכל עגמת הנפש, והרבה יותר מזה. אני מאחלת לכם שתזכו במהרה להריון חדש וילד/ה בריא/ה בסופו, וזו תהיה הנחמה האמיתית על הצער שעברתם ואתם עדיין עוברים עכשיו. בתקווה להריון חדש ובריא, במהרה !

02/09/2003 | 17:57 | מאת: קלי

היי, קיבלתי צמרמורת לקרוא את מה שכתבת, אני לא רוצה שדבר כזה יקרה לאף אחת יותר!!!!!! למה למה למה ? אני חזקה אבל יש לי נקודות שבירה כמו עכשיו למשל שאני בוכה הילדה המסכנה שלי לא זכתה להיוולד. אין עונש עותר גרוע מזה..... אני מאחלת לך שהכל יסתדר. אצלי אין בעיה להיכנס להריון הבעיה שתמיד זה הפלה נדחית, כלומר בלי לברר את הסיבה האמיתית להפלות אין טעם שאני אכנס להריון נוסף ולפי מה שאני רואה הבירורים יקחו הרבה זמן, אני מקווה שלא יותר מידי. אני מחזקת אותך . קלי.

02/09/2003 | 23:40 | מאת: בהריון

קלי המקסימה , אני פשוט לא יכולהלהירגע מהמקרה שלך , איך זה יכול להיות בשבוע מתקדם כבר באופן יחסי? זה לא פייר, זה ממש שובר אותי , תמיד אומרים שאחרי שבוע 12 כבר אפשר להירגע , ואני בטוחה שכבר הרגשת שהנה זה קורה , ככה לפחות אני מרגישה עכשיו , ואני רואה שאין שום בטחונות ושום ערובות ולמה זה צריך לקרות לנו הנשים? סליחה שאני מתפרקת ככה , אבל אני לא יכולה להישאר אדישה אל מול כל המקרים שאני קוראת עליהם כאן. שוב אני מאחלת לך שתמצאו במהירות את הסיבה ואל תשכחי שאנחנו חיים בשנות ה 2000 והיום כמעט כל אישה בבריאה שרוצה ילד תצליח לעשות זאת השאלה בכמה זמן ומאמץ. שוב חיבוק , זה כל מה שאני יכולה לעשות מכאן... תשמרי על עצמך ועל בריאותך כי זה הכי חשוב.

03/09/2003 | 08:21 | מאת: עופרה

אני מקווה ומתפללת שבפעם הבאה הכל יילך חלק בעזרת השם.

02/09/2003 | 15:44 | מאת: זואי

אני נמצאת בשבוע 37 והצרבות שמהן סבלתי במשך כל ההריון התחזקו בתקופה האחרונה. עד עכשיו השתמשתי בכדורי "רני" למציצה, אבל האחות המליצה לי לא להשתמש ביותר מ-4 כדורים ליום ואני זקוקה ליותר. אני במצב שהכל עושה לי צרבת, לא משנה מה אני אוכלת - למישהי יש טיפים של אלופים? בנוסף, כואב לי הגב משריר קטן ומעצבן שנתפס ומסרב להשתחרר - אולי למישהי יש רעיון? המלצה למשחה? (אני יודעת שזה כבר הסוף אבל....כל תשובה תתקבל בברכה)

03/09/2003 | 23:07 | מאת: נורה

שמעתי שגינג'ר מיובש זה משהו שעוזר... אני מניחה שזה די ידוע. תחזיקי מעמד!

02/09/2003 | 15:43 | מאת: מאיה

הייתי חייבת לדרוש בשלומך לפני שאני נעלמת לכמה ימים. הסיבה שאתמול לא התקשרתי אליך בערב הייתה, שגיסתי עברה תאונת דרכים קשה מאוד ומיד לאחר העבודה נסעתי לבית החולים.... היום התפללתי בשביל שתיכן, אני מקווה שתפילותי יענו. כל-כך רציתי לפגוש אותך פנים אל פנים, אך אני חוששת שבתקופה הקרובה זה לא יצא לפועל... אני קצת לא בפוקוס, אז תסלחי לי.... בינתיים תרשמי לי מה שלומך, איך את מרגישה? את אחת השורדות החזקות שאני מכירה- כל הכבוד לך! אני מנסה לשאוב אופטימיות ממך ומכל הבנות כאן, אך אני חוששת לגרוע מכל..................... אני מצטערת, אולי לא הייתי צריכה לספר לך על זה- הרי יש לך עכשיו צרות משלך על הראש... פשוט רציתי לשתף אותך כי אני רואה בך חברה. אני אסע לבי"ח ברגע שישחררו אותי מהעבודה, בינתיים אני איתכן באתר, מחפשת נחמה.... ושוב- סליחה אם ההודעה הזו לא במקום.

02/09/2003 | 18:03 | מאת: קלי

היי, תפסת אותי ברגע של חולשה גדולה אבל האמת התחלתי לדאוג שאני לא בוכה אמרתי אולי אני מדחיקה יותר מידי וזה לא בריא עכשיו קראתי הודעה של בחורה בשם יעל שעברה מקרה דומה לשלי וזה הוציא ממני את כל הצער והזעם והתסכול. זה לא פייר מאיה, זה לא מגיע לאף אחת ובכל זאת זה קורה....לכל כך הרבה אם היה לי ילד אחד לפחות היה כואב לי אבל לא הייתי חרדה לעתיד עד כדי כך, אני אמנם מתמודדת עם זה יפה אבל אני לא משלה את עצמי שבטוח יסתדר אני רק בטוחה שאני מצידי אעשה הכל.................

02/09/2003 | 12:54 | מאת: בר

אני בת 25 ומזה כחמש שנים אני סובלת מבעיות נוראיות של פטריות (קנדידה) וזיהומים בדרכי השתן. מידי כמה חודשים אני מגיעה לגניקולוג שנותן לי משחות וכדורים למיניהם. ניסיתי לדעתי כבר הכל, טיפול הומאופטי ואפילו טיפול בבן הזוג שלי. חשוב לציין שאני מקפידה לשמור על היגיינה ונוהגת לפי כל המלצות הרופאים. כל הזמן אני סובלת מגרד וכאב, לא נהנית מקיום יחסי מין ותמיד תמיד מתוסכלת. מה עושים???

02/09/2003 | 15:48 | מאת: עירית

מצטרפת להמלצה של ג', חוץ מזה - האם בדקו אצלך רגישויות, אלרגיות לדברים מסויימים? אני חושבת שכדאי לך לפנות לרופאים נוספים על מנת לקבל דעה נוספת. כנ"ל לגבי טיפול הומאופטי.

02/09/2003 | 12:07 | מאת: גילי

היי צליל, אני לא יודעת אם את מכירה את הסיפור שלי....אני מכירה אותך ויודעת על ברק המתוק,שיהיה בריא ועל אחיו שנולד בשעה טובה :-) (בגלגול הקודם,קראתי לעצמי איילת...) רציתי פשוט להתייעץ איתך....אני בת 31 אחרי 3 הפלות בשנה האחרונה...הראשונה כנראה הריון כימי (בטא 21 שלא התפתחה והיתה הפלה טבעית),השניה -הריון שבוע 8.5 (היה דופק ופסק-הפלה נדחית-גרידה) גילו לי מחיצה ענקית ברחם שהוסרה בהסטרוסקופיה וגם הפרעת קרישה קלה שמצריכה חומצה פולית באופן תמידי,החודש שוב הייתי בהריון ושוב זה הגיע ל-26 וקיבלתי מחזור,כנראה עוד הריון כימי...עשינו קריוטיפ והוא תקין. פניתי עכשיו לפרופ' כרפ מתה"ש ששולח אותי ואת בעלי לבדיקת סיווג רקמות והוא גם מטפל בחיסון שמורכב מכדוריות לבנות של הבעל...לא רוצה לחשוב על האופציה הזו,הבנתי שזה מאוד לא מומלץ והוא היחיד כמעט שמתעסק בזה...(הוא גם נראה כמו האח התאום של פרופ' היס מהמכון הפתולוגי...אמריקאי מפוזר כזה :-) למה אני פונה אלייך ומבלבלת לך את השכל?!.....כי לי נראה שההפרייה בסדר ומשהו בהשתרשות משתבש ...ואולי זה התמיכה הורמונלית. עד כה בדקו לי פרופיל הורמונלי ביום ה-3 למחזור והכל היה תקין....פרופ' כרפ שלח אותי לבדיקת פרוגסטרון ביום ה-21 למחזור... השאלה שלי,האם ככה עלו על הבעיה שלך...?או שצריך הריון ובדיקות במהלכו כדי לדעת אם יש בעיה...? הרופא המטפל שלי בכלל מוכן לתת תמיכה הורמונלית רק אחרי שרואים שיש הריון תקין ודופק...וזה נשמע הגיוני,הוא אומר שלא תומכים בהריון מחוץ לרחם או הריון לא תקין חלילה....השאלה היא אם זה קורה קודם...איך עולים על זה ? ענה לי כאן גם פרופ' זיידמן שנותנים פרוגסטרון באופן מסורתי עד שבוע 7-8 שבו כבר השיליה אמורה לספק אותו והמחקרים לא מעידים על כך שיש לזה משמעות מעבר לשלב שבו מקבלים תשובה חיובית להריון....אז מי צודק ?! אני כ"כ חוששת מהעתיד ומהבדיקות החדשות האלה שנפלו עליי....מקווה שזה רק פרוגסטרון או כלום חוץ מביש מזל....אבל הסטטיסטיקה אחרי כל הפלה פועלת לרעתי...וכבר לא נשארו לי תאים פנויים במוח... אם תוכלי לספר לי לגבי ההפלות שלך ובאיזה שלב היו....אני אודה לך מאוד. אני כמובן אבין אם את לא רוצה לפרט.... תודה רבה לך, גילי

02/09/2003 | 13:53 | מאת: צליל

היי גילי ! אצלי ההפלות הגיעו בסדרה, אחרי שכבר ילדתי שלושה ילדים (בקלות ובלי שידעתי להעריך את זה !), ולכן כל התמונה היתה שונה. ההפלות היו בשבוע 7 (ללא דופק) ושבוע 9 (אחרי שנצפה דופק, אבל זה היה הריון שהתחיל עם תאומים ואחד נספג, ואז אחרי שמירה של כמה שבועות גם השני נפל), ובשבוע 18 (אחרי סקירת מערכות, כנראה שבערך אז העובר מת ולא גילו את זה קודם, בבדיקה לא מצאו שום בעייה בעובר המת). מראש לא בדקו נושאים כמו נוגדנים לבעל, כי כבר היו ילדים. בדקו המון בדיקות "לפי הספר", ומצאו כל מיני שטויות קטנות, וכל פעם אמרו משהו כמו : "מבנה רחם כזה באמת גורם להפלות...אבל יש לך כבר ילדים - אז זה לא זה". כמובן שעדיין נשאר סיכוי שכל הפלה נבעה מסיבה אחרת, וזה היה סתם צירוף מקרים של מזל רע פעם אחר פעם. אחרי שעברנו על כל מה שהרופא מכיר (עשינו המון בדיקות במקביל, זה חסך הרבה זמן), הרופא שאל אם אני מוכנה להרות שוב, כי יש דברים שניתן לבדוק רק בהריון עצמו, וכך עשינו. מיד כשההריון נקלט בדקנו פרוגסטרון, והרופא מיד עלה על הבעייה והתחיל עם תמיכה (אז זה היה בזריקות כל ערב...סיוט אמיתי !)והמשיך עד שבוע 10, אז הפחית בהדרגה את המינון עד שבוע 12 בו השילייה כבר מתפקדת לבד. ההריון ההוא נגמר בשלום (אז זכיתי בברק, שהיום כבר במצב הרבה הרבה יותר טוב), ומאז בכל הריון חזרנו על הבדיקה והיה צורך בפרוגסטרון, וההריון עבר בשלום. אני לא יודעת עד היום אם זו היתה הסיבה להפלות הראשונות, אבל כעובדה - מאז ההפלות לא חזרו, למעט פעם אחת נוספת: היה הריון שפשוט לא התפתח לעובר, והוא נפל לבד, למרות התמיכה - מה שמוכיח שאין בתמיכה הזו סיכון, כי הריון לא תקין אי אפשר להחזיק בכוח אפילו עם מינון גבוה של פרוגסטרון, אבל אפשר לאבד הריון תקין אם ההורמון הזה נמוך מדי. העניין הוא שצריך לבדוק ולטפל מה שיותר מוקדם, ולא לחכות לדופק - כי אז זה כבר עלול להיות מאוחר מדי. רוב הרופאים לא מכירים את הנושא הזה ומזלזלים בו (זה רק פסיכולוגי, רק לאמהות לחוצות וכד'), אבל המחקר מדבר על 3% מההריונות שזו הבעייה בהם, ואם את ב-3% האלה - בשבילך זה 100% הצלחה או כשלון. חשוב לי לספר על הנושא הזה, כי זו בדיקה פשוטה ולא מסוכנת שיכולה לעזור הרבה פעמים, ואם אשה מודעת לנושא - היא תבקש מהרופא לבדוק אותו. אני מקווה שעניתי למה שמטריד אותך, ושתמצאי מהר מה הבעייה שמפריעה לך להשלים הריונות בשלום. ומה שחשוב לא פחות - כל הפלה, לפחות אצלי, היתה ממש אובדן שגרם לי לדיכאון ברמה כזו או אחרת, ומנסיון - אם לא עובדים במקביל על חיזוק נפשי והרבה תמיכה מאנשים אוהבים - גם לגוף קשה יותר לקלוט הריון ולהחזיק אותו. את נשמעת חזקה ואפטימית, אבל אם חלילה מישהי מרגישה שקשה לה להתמודד לבד - חשוב מאד מאד מאד לא להתבייש ולבקש עזרה מאיש מקצוע או מקבוצת תמיכה, כדי לעבד את הכאב ולסגור כל הריון שנגמר, ולהיות פנויים נפשית להתחלה חדשה. המון הצלחה, בבדיקות ובכלל !!!

02/09/2003 | 14:22 | מאת: גילי

02/09/2003 | 10:29 | מאת: קלי

בוקר טוב לכל הבנות המדהימות שנותנות לי הרבה כח!!!!!!!!! ואני כוללת כאן את כל מי שכתבה לי והתפללה בשבילי.. גילי תודה רבה על האינפורמציה, הדפסתי ושמרתי. טוב אז כמו בשיר של משינה "אין מי שיודע מה צפוי בעוד שעה במתח שכזה"...... בנוסף לכל הצרות שלי אני אמורה גם להיות חצי רופאה......... התעוררתי בחמש בבוקר הערתי את בעלי ואמרתי לו האני!!! אני לא יודעת אם אני יכולה לעבור הפלה היום כי עד אתמול לקחתי אספרין (מדלל את הדם אסור בניתוח כי אפשר לדמם בצורה מסוכנת) הוא אמר לי אל תדאגי הרופא יודע את זה הוא לא היה שולח אותך סתם .... טוב נכנסתי לאולטרסאונד אמא שלי היתה מלאת תקווה שאולי הכל בסדר - אין דופק ואף אחד לא היה מופתע חוץ ממנה. אני נכנסת לרופאת נשים לשיחה ואומרת לה את יודעת אני לוקחת אספרין עד אתמול זה בסדר? "לא , אני לא חושבת צריך לעשות הפסקה בין שבוע לעשרה ימים.........." התקשרה לרופא שלי שכנראה שכח מכל ההעניין והציע שאבוא בשבוע הבא........... קיבלתי את הרושם שאם הייתי מתעקשת היו מנתחים אותי היום וזה קשה לסחוב את זה עד שבוע הבא אבל מזל שאני חושבת ישר למרות מה שעובר עלי. אם חלילה היה קורה משהו אני לא חיה רק בשביל עצמי יש לי בעל ומשפחה שצריך לחשוב עליהם.........לכן זה יהיה רק בשבוע הבא. בינתיים אולי כבר אפנה לבדיקות. בנתיים אני כאן בעבודה וזה הרבה יותר טוב מלשבת בבית ולרחם על עצמי. אתמול הייתי זקוקה למנוחה בבית כדי לעכל אבל עכשיו זה כבר מאחרי ואני מתסערת קדימה אוהבת אתכן בנות.

כמה עצוב וקשה כל הכבוד על כך שהלכת היום לעבודה נשמע לי שיש לך בעל מדהים והוא יגרום לך להרגיש מדהים כל החיים ואמן שמעכשיו תדעי רק אושר אושר ואושר בחייך כי באמת מגיע לך כל טוב כמו שאמרתי אני אהיה תמיד לצידך נתתי לך את מס' הטלפון שלי ואת רשאית להשתמש בו בכל רגע שתרגישי צורך בכך אוהבת אותך תמיד

תודה. כנ"ל.....

02/09/2003 | 10:54 | מאת: קלי

אני לוקחת את העצה שלך ומתקשרת לקבוע תור לקריוטיפ . יתנו לי תור ככה? לא צריך הפניה או משהו? כי אמרת שלא צריך לחכות לרופא....

02/09/2003 | 10:58 | מאת: רונית ס.

קלי חמודה, כל הכבוד לך. למרות הקושי יש בך משהו שנותן הרגשת ביטחון ורוגע אני מורידה את הכובע בפנייך. אני לא חושבת שיש משהי שיכולה ככה להמשיך כמוך. בכל אופן נקווה לטוב. ונקווה לבשורות טובות במהרה אמן. מאחלת לך ולזוגך כל טוב אושר ואהבה. אם קו מחשבה שכזה אני בטוחה שיש וזה מה שיחזק אותכם להמשיך להתמודד ולהמשיך הלאה. כמו שכתבתי קודם כל סוף זה התחלה חדשה ואפילו טובה יותר אמן. שלך לכל דבר שתזדקקי. רונית ס.

02/09/2003 | 11:35 | מאת: צליל

מדהים איך את שומרת על חשיבה אחראית ושקולה גם ברגעים קשים, זו הוכחה איזו אמא נהדרת תהיי, ואני בטוחה שזה יקרה בקרוב ! אני זוכרת שבתחילת ההריון שאלת אותי על פרוגסטרון - האם בסוף קיבלת את הטיפול הזה ? ולגבי בדיקות - תבקשי שיבדקו אם השילייה היתה תקינה, ואם את נדבקת חלילה באיזה חיידק או וירוס, אולי זו הסיבה ואז זה לא אמור לחזור בהריון הבא. אל תפחדי מהתווית ה"סדרתית" - עכשיו יתנו לך את כל הבדיקות שתצטרכי, וגם אחרי שלוש הפלות רצופות אפשר ללדת בהצלחה - אני עברתי את זה, ואני יודעת על עוד הרבה מקרים כאלה. חשוב להגיע לטיפול של מרפאה שמתמחה בהפלות חוזרות, ומעודכנת בכל החידושים, ובדרך כלל משם יוצאים עם ילד בידיים, וזה ממש לא נדיר. כדאי לך להיכנס לפורום "אבדן הריון" בתפוז, יש שם קבוצת תמיכה נהדרת ואולי תקבלי גם עצות לימים הקרובים, עד שהכל יסתיים לגמרי... תחזיקי מעמד, ואולי בימים האלה הגוף יתחיל לבד להוציא את ההריון שנגמר, ותחסכי לך חלק מהכאב. תרגישי טוב, ותשמרי על עצמך !!!

02/09/2003 | 11:59 | מאת: קלי

בוקר טוב לך יקירתי. אני בסוף לא לקחתי פרוגסטרון בתחילת ההריון, נראה שזאת לא הבעיה שלי שאלתי את הרופא והוא אמר (לפני שידענו שזאת הפלה) שהפרוגסטרון סיים מזמן את תפקידו זה יותר נחוץ בשבועות נמוכים ואני הגעתי עד שבוע 14. נכון, אני שומרת על ראש צלול אבל אני רואה כבר את הרגשת התסכול הולכת ומתקרבת אילי. אני מוצאת את עצמי שואלת את אלוהים איזה טוב יוצא מזה שאני סובלת ולמה זה מגיע לי אבל יש לי את התשובות בפנים אולי זה בשביל להפוך אותי לחזקה יותר? שנעריך יותר את הילד/ה שיבוא? אבל אני מתכוננת לאפשרות הגרועה ביותר למרות ששמעתי שיש הצלחות אחרי הפלות. אני באמת מתכוונת לגשת למרפאה להפלות חוזרות, איפה שימליצו לי...

02/09/2003 | 12:10 | מאת: די

חשבתי הרבה מה אני רוצה לכתוב לך בתגובה, ומצאתי לבסוף רק את זה- מדהים!!!! זה פשוט מדהים אותי לקרוא את מה שכתבת ולהגיש תוך כדי את הכוחות העצומים שיש בך. דברים טובים קורים למי שמחכה, וכנראה אנחנו מאלו שצרכות לחכות כדי שגם לנו יקרו הדברים המדהימים האלו. אני מאחלת לך מכל הלב שלא תדעו יותר צער ושבקרוב מאוד תהיה שוב בהריון שייגמר אחרי 9 חודשים עם תינוק/ת מדהים/ה. יישר כוח, עם הרבה אהבה והערצה, די

02/09/2003 | 12:16 | מאת: קלי

היי, ריגשת אותי עד מאוד, אני מעריכה את התמיכה לכן ששוה לי זהב בזמנים קשים כאלה. קראתי שהחודש זה עוד לא קרה אבל בחודש הבא מקווה לבשורות טובות ממך ואת צודקת: דברים טובים קורים למי שמחכים.

02/09/2003 | 13:23 | מאת: איריס

אין עליך. את ממש מדהימה ואני משוכנעת יותר מתמיד שבסוף זה יסתדר אצלך, כי את פייטרית אמיתית. אז נכון שאת צריכה להאבק יותר קשה אבל בסוף יהיו לך ילדים מדהימים, לוחמים עשויים ללא חת, כמוך. אני רוצה מאוד להפגש איתך. באיזו עיר את גרה? חיבוקים חמים, איריס

02/09/2003 | 13:38 | מאת: קלי

אני גרה בהרצליה. תתקשרי אילי ל 09-9560897 בערך בשבע אני כבר אהיה בבית. נדבר.

מגיע לך רק טוב , ואני מקווה בשבילך שיהיה לך רק טוב , שתעברי את הפרוצדורה בקלות (עדיין יהיה אפשר לעשות אותה בגרידה? ) ושבעוד חודשיים מקסימום כבר תצטרפי שוב לחבורה הכ"כ מובחרת הזו של נשים שעומדות להיות אימהות עם כל הקושי וגם האושר שבעניין.. הרבה הרבה חיבוקים לך ,את מקסימה ונשמע שיש לך איש תומך לצידך ואין חשוב מזה , הרבה הרבה אושר עוד יגיע בקרוב , אני בטוחה! דרך אגב , אם יורשה לי לשאול , למה לקחת אספירין ובאיזה מינון? אני מניחה שבעקבות בעיות קרישה אבל אני לא מכירה מספיק את ההסטוריה שלך ואשמח להתעדכן , גם אני על אספירין...

02/09/2003 | 15:39 | מאת: קלי

היי תודה על המחמאה..... כן נאמר לי שאפשר לעשות את זה בגרידה. לקחתי אספרין כי הרופא אמר שזה יכול לעזור זה באמת עזר אבל רק עד שבוע 14 ........ אין לי בעית קרישה ונהוג לתת את זה גם אם אין בעיית קרישה.

קלי היי קודם כל חיזקי ואימצי גם אני עברתי 2 הפלות של עוברים ללא דופק ואני יודעת כמה זה קשה לפניחודש ילדתי במזל טוב בונבון מ ק ס י ם ורצית רק לשתף אותך את הזכרת את השיר ש ל משינה את מכירה את השיר של שרית חדד "לראות את הכאב ולהביט לו בעיניים להסתכל ישר אל החיים לא לוותר להאמין בכל הלב שיהיה עוד טוב ושלמרות הכל אנחנו נתגבר...." במשך כל התקופה אחרי ההפלות כל פעם ששמעתי את השיר הזה ממש עמדו לי דמעות והשיר הזה באמת חיזק אותי אז לא נותר אלא לחזק אותך ולקוות בשבילך שהכל יילך חלק בפעם הבאה אגב יש לך עוד ילדים? או שזה הריון ראשון?

02/09/2003 | 15:42 | מאת: קלי

את צריכה לראות איזה חיוך רחב היה על פני כשקראתי שילדת בשעה טובה אחרי כל הצרות. אגב, מה היתה הבעיה שלך אם בכלל? או שזה היה מקרי? לא אין לי ילדים אבל מקווה שיהיו בעתיד הקרוב. רק טוב. קלי.

02/09/2003 | 15:44 | מאת: מיכלי

שיהיה לך מזל טוב אושר ונחת

02/09/2003 | 20:43 | מאת: רוית

היי דנה אני כמעט כל ערב יושבת מול האתר הזה ושואבת ממנו כוח, קוראת וקוראת הלוך ושוב , קראתי את ההודעה שלך ועברה בי צמרמורת , עברתי הפלה בוששת לפני שבועיים ,עובר בשבוע 9 ללא דופק ומאז אין לי מנוח , ועם יש שיר שמתנגן לי כל הזמן בראש זה השיר הזה . ועדיין הזמן לא עובר לי ...........

02/09/2003 | 10:20 | מאת: צליל

קראתי במעריב, וראיתי פרוספטים בחדר לידה. אולי זה יועיל להפגת חרדות ? אולי אפילו ניתן לשכור מכשיר כזה, או להשאיל מ"יד שרה" ? אם מישהי התנסתה - אשמח לשמוע עד כמה זה רציני ! אולטרסאונד אישי בשורה לנשים בהריון שרוצות להאזין לדופק העובר שברחמן גם בבית הקפה: "בייבי-קום" של חברת "מדיקוויפ", מכשיר אולטרסאונד ידני קל לנשיאה (250 גרם בלבד), פיתוח ישראלי שנרשם כפטנט. החל מהשבוע ה-12 להריון יכולה האם להאזין באמצעותו לדופק העובר בכל עת, וגם יתר בני המשפחה יכולים. המכשיר, שמבוסס על עקרון דופלר, אושר על-ידי FDA-ה, מינהל התרופות והמזון האמריקני, ועל-ידי משרד הבריאות בישראל. מחירו 499 שקל ואפשר להשיגו בטל. 390090-800-1. לינק למאמר המלא : http://images.maariv.co.il/channels/4/ART/532/889.html

02/09/2003 | 13:09 | מאת: עופרה

התקשרתי וענתה לי נערה שלא ידעה כל כך במה מדובר, שאלתי אם יש תקן ישראלי והיא לא ידעה. אז השארתי את הס' שלי ונראה אם יחזרו אליי. אני אעדכן

02/09/2003 | 10:13 | מאת: רוני

ביצעתי בדיקת שקיפות עורפית - אולטרהסאונד בשבוע 11+6 N.T 1.0. למחרת בוצע שוב (הרופא טען שבשל איכות המכשיר לא הצליח לראות את ראש העובר) וה- N.T יצא 1.2. ביצעתי את בדיקות הדם בשבוע 12 + 5. בשל ערכי בטא גבוהים הסיכון עפ"י N.T. 1.0 היה 1:190. תוצאה חריגה המחייבת מי שפיר. 1. שמעתי שבדיקת גשר אף מעידה במידה רבה על הסיכון לתסמונת דאון. האם בדיקה זו מבוצעת בנפרד מבדיקות אחרות? מי מבצע? מתי ניתן לעשות את הבדיקה? 2. האם תוצאות בעייתיות בשקיפות העורפית עלולות להצביע על פגמים נוספים אפשריים מלבד תסמונת דאון? 3. האם העובדה שהתוצאה הבעייתית היתה בערכי הבטא והעובדה שבתחילת ההריון הבטא לא הוכפלה, אלא עלתה בעקביות בפחות מחצי (כלומר, בעצם היתה נמוכה מדי) בשילוב העובדה ששק ההריון הופיע יחסית מאוחר ונראה פחוס עד השבוע התשיעי או העשירי לערך עלולה להגביר את החשד שמשהו בחיבור בין הביצית והזרע לא תקין? האם מדובר על אותה בטא הנבדקת בתחילת ההריון ובשקיפות העורפית? 4. האם עושים בדיקת חלבון עוברי למרות ביצוע בדיקת מי שפיר? תודה רבה מאד רוני.

02/09/2003 | 10:27 | מאת: צליל

רוני שלום ! את בדיקת גשר האף מבצעים יחד עם השקיפות העורפית, אני לא יודעת אם יש לה משמעות בשלב מאוחר יותר של ההריון. עד כמה שידוע לי - שקיפות עורפית בודקת סיכון לתסמונת דאון בלבד, ולא למומים אחרים. אם מבצעים מי שפיר, שהיא בדיקה מדוייקת לאיבחון תסמונת דאון - אין צורך בחלבון העוברי (בדיקה סטטיסטית ולא מדוייקת), אלא אם חוששים ממומים שאינם גנטיים (כמו תעלת שידרה פתוחה) שאינם מזוהים בבדיקת מי שפיר. לגבי הבטא - זו אותה הבטא מתחילת ההריון, אבל לא נראה לי שיש קשר בין עלייה ראשונית איטית ובין ערכים גבוהים בחלבון עוברי. בכל מקרה, שיהיה לך המשך הריון בריא ומוצלח !

02/09/2003 | 09:23 | מאת: חניתה

מזה תקופה ארוכה מאוד (בעצם מרגע שנקלטתי וניכנסתי להריון) אני עוקבת בדריכות רבה אחר האתר הנ"ל ואחר הגיבוש שנוצר בין הבנות. גם אני בתחילה הפנתי שאלה בזהות בדויה אך נוכחתי לדעת שנוצרה כאן אחוות בנות נהדרת אשר מחזקת אחת את השניה. אומנם הרבה זמן שלא הפנתי שאלה כזו או אחרת אך כל פעם שעמדתי והנני עדיין עומדת בפני בדיקה כזו או אחרת ישר אני נכנסת לאתר בשביל להירגע. אך אתמול קיבלתי מהלומה חזקה בלב שאינה מרפה ממני ואני מתכוונת למקרה של קלי. לעבור שלב אחר שלב ולהגיע ל"קומה כזו של מדרגה" בהריון ופתאום בבת אחת הכל צונח - אין מילים בפי לתאר את החרדה והפחד שתקף אותי מאתמול. גם אני נמצאת בשלבי הריון מתקדמים (פעם אחרונה שעשיתי אולטראסאונד זה היה בבדיקת השקיפות העורפית שנעשתה ב- 15.08.2003, ז"א לפני כ- שלושה שבועות, הריון ראשון, ונאמר לי שההני בשבוע 12 + 2, נכון להיום הנני בשבוע 15 + 2) ומרגע ששמעתי את המקרה של קלי אני מאוד חרדה לעובר שבתוכי. נכון להיום אני עומדת לפני בדיקת סקירת מערכות מוקדמת שתהא ביום שישי הקרוב, 05.09.2003, ואני כולי חרדה שמא לא יראו את דופק העובר. אני בעקרון מרגישה בסדר, ללא שום תופעות של הריון, לא רעב יתר, קצת צרבות שהיו ונעלמו בקיצור לא מרגישה בכלל שאני מגדלת חיים ברחמי. ופתאום מגיע הסיפור של קלי ואני אומרת לעצמי האם עד כדי כך הגורל אכזרי כלפינו ונותן לנו לסבול. עם כל חרדתי הרבה מאוד, אני מחזיקה לקלי אצבעות ומצטרפת לתפילות עבורה.

02/09/2003 | 09:51 | מאת: צליל

בוקר טוב ! כולנו עקבנו אחרי קלי בהרבה תקווה, ומלוות אותה גם ביום הקשה הזה עבורה, אבל עדיין חייבים לשמור על פרופורציות ולא להיכנס ללחץ מכל דבר (מותר לחשוש, אבל במידה...). יש מקרים של הריון שנפסק גם בשלבים כאלה - אבל זה די נדיר. יש מקרים של הפלות חוזרות - אבל בדרך כלל מתגברים עליהן, וכמעט כל אשה שרוצה להיות אמא - תצליח בסוף הדרך להחזיק תינוק/ת, השאלה רק עד כמה הדרך תהיה ארוכה וקשה. את נכנסת לשליש השני, ולכן הסימנים של תחילת ההריון נעלמו - זה טבעי, וכך צריך להיות כמעט אצל כולן. החרדה שלך מובנת - גם אני פחדתי לפני כל בדיקה שיגידו לי שבעצם אין לי כלום ברחם, וסתם דימיינתי, והתחושה של הריון אמיתי ובטוח מגיעה רק בערך באמצע ההריון, כאשר מתחילים להרגיש תנועות ויודעים בכל יום ויום שהוא חי ומתפתח היטב. תזכרי שרוב הנשים ההרות יולדות בשלום, ותמיד צריך לחשוב על הסיכויים הגבוהים מאד שהכל יסתיים בתינוק/ת בריא/ה, וגם לטובת ההריון - לא כדאי לעבור את השבועות בחרדות ממה שעלול לקרות, אלא בשמחה על שהכל ממשיך כמו שצריך. אני מאחלת לך בדיקה מוצלחת ביום ששי, והמשך הריון בריא וקל, ועם מינימום דאגות !!!

02/09/2003 | 08:47 | מאת: עופרה

02/09/2003 | 08:15 | מאת: מאיה

בוקר טוב לכל הבנות המקסימות!!!! מכיוון שכולנו דואגות לקלי, למה שלא "נאחד כוחות" וביחד נתפלל בשבילה? אפשר לקרוא פרקי תהילים, אפשר תפילה אישית מהלב, העיקר שנפשותינו יהיו מאוחדות בשביל קלי, שעוברת עכשיו משבר שכולנו, לצערנו, מכירות...... אז בנות, לאחד כוחות ולשלוח לקלי המון אנרגיות חיוביות, כי היא צריכה אותנו כרגע!!!!!!!!! אוהבת את כולכן, מאיה

02/09/2003 | 08:30 | מאת: מיכלי

02/09/2003 | 09:53 | מאת: צליל

02/09/2003 | 12:02 | מאת: איריס

מצטרפת בכל ליבי. הלוואי שינתן לה הכוח להמשיך ושתחזור אלינו במהרה.

02/09/2003 | 07:32 | מאת: שרון

די יקרה! אולי זה בכל זאת הריון, ונפתח את הפורום הזה בבוקר עם חיוך על הפנים ואופטמיות לטוב! (לפחות למשהי מאיתנו?) אז אם יש חדש בבקשה תעדכני. בהצלחה!

02/09/2003 | 08:26 | מאת: די

שרון היקרה, תודה על האופטימיות, התקווה וההתעניינות, אבל הרגע התקשרתי לקופ"ח וכמו שחשבתי אין הריון. מה אני אגיד לך, אולי מייאוש כבר אין בי עצבות. מי אמר שאחרי הפלה נכנסים להריון מהר יותר???????? לא נורא, יהיה בסדר! הכי חשוב זה כרגע להיות חזקים בשביל קלי ולהמשיך את החיים בתקווה. אשמח לדעת מה שלומך? איך את עוברת ימים טרופים אלו? שיהיה לך יום נפלא ושוב תודה, די

02/09/2003 | 08:48 | מאת: שרון

הי, כן, אני יודעת עברתי את זה חודש קודם, אני בדיוק יודעת מה זה ... חשבתי שאולי דבר טוב יהיה היום בפורום, אבל לא נורא, העקר הבריאות. כן ומה זה המשפט הזה שכולם אומרים אחרי הפלה נכנסים שוב להריון ומהר!!!?? איך זה?.... טוב, אז שיהיה לכולנו רק טוב, וכל מה שאנחנו מאחלים לעצמנו שיתגשם במהרה! יום טוב גם לך!!!!!

לך חיבוק גדול המון חיזוקים ונשיקות תרגישי טוב יקירתי חושבת עליך המון

02/09/2003 | 07:18 | מאת: די

קלי היקרה, אני מאחלת לך שהיום הזה יעבור במהרה ובקלות. תעדכני אם תוכלי ותזכרי שכולנו כאן לא מפסיקות לחשוב עליך לשלוח לך חיבוקים ונשיקות ולפחות בנפשנו ללוות אותך בסבלך. שולחת לך המון אהבה, שלך- די

02/09/2003 | 00:38 | מאת: גילי

היי, מה שלומך חמודה ? לא הייתי בפורום הרבה בזמן האחרון ועכשיו פתאום ראיתי שאתמול כתבת שאת עושה היום בדיקת הריון ....? נו....יש סיבה לשמוח סוף סוף ? אני מחזיקה לך אצבעות....תעדכני ! ביי :-)

02/09/2003 | 07:23 | מאת: די

היי גילי, בוקר טוב. אתמול בבוקר עשיתי את הבדיקה ובצהריים הייתי אמורה להתקשר לתוצאות. לא תאמיני מה קרה לי... מרוב עצבות לא התקשרתי. בהתחלה בכלל שכחתי ובערב, כשנזכרתי, לא היה לי חשק להתקשר. אני אתקשר היום למרות שזהו, אני מרגישה את הוסת. אני יודעת שאין הריון!!! האמת, כרגע ממש לא אכפת לי. אני לא מאמינה בעצמי איזה עוצמת דאגה יש לי כרגע לקלי ואני כל כך מתפללת בשבילה שהיום הזה יעבור לה בצורה הכי חלקה שאפשר. מה איתך מתוקה? איך את מחזיקה מעמד? אני מקווה בשבילך שיותר ויותר ימים מחייכים אליך ושאת דואגת לחייך אליהם בחזרה. לא בריא לשקוע בעצבות ובטח שלא עוזר להשגת המטרה שלנו. שמחה לשמוע ממך ויותר אשמח להתעדכן מה קורה איתך, תודה שזכרת אותי :-), די

02/09/2003 | 10:43 | מאת: גילי

היי די, כאבי מחזור הם לא בהכרח מעידים על ווסת...אז לא להחליט כבר וקלי המקסימה...נראה לי שהיא מחזקת אותנו בגישה שלה יותר משאנחנו מצליחים לחזק אותה .... אני ובעלי היינו אתמול במרפאת הפלות חוזרות בתל השומר אצל פרופ' כרפ הידוע... שלח אותנו לכל מיני בדיקות ביניהן בדיקת סיווג רקמות כדי לראות לגבי ההתאמה בינינו,הבנתי שמערבבים את הדגימות של שנינו ובודקים כל מיני הצלבות...יש שם במרפאות חוץ הכל...IVF והריון בסיכון והפלות חוזרות ויולדות....הכל יחד.....הרבה "טאקט" יש שם בעלי אמר שלפי הפרצוף של כל אחד,אפשר לדעת לאן הוא שייך... למזלי קריוטיפ כבר עשינו והכל תקין ,אז זה חסך חודשיים מהתהליך זהו,אם נקבל אישור מהקופה נבצע את הבדיקה ב-15.9 ואחרי שבועיים יש לי שוב תור לכרפ. חשבתי שהכל בסדר ואני אופטימית ורגועה ועבר עליי לילה מלא דמעות כאב לב ותסריטים איומים לגבי הבדיקות הללו...על מה יהיה ?ומה נעשה ?ואיך הגענו לזה ....? וכל הדברים הארורים....בעלי אמר לי שהוא מתחנן שאני אפסיק כדי שלא יקרה לי משהו בסוף מרוב שאני מתייסרת ....האמת שהוא צודק,יש לי כבר כל מיני כאבים בגוף ואין לי מושג למה...כנראה שכל המתח והדאגות... אני מקווה שיהיה בסדר כבר אצל כולנו ושנשמע זו על זו רק חדשות טובות,נמאס מבשורות איוב כל פעם. יהיה בסדר !!!!! באהבה, גילי

למיכלי, צליל וכל הבנות המקסימות, אני בשבוע 25 והיום עשיתי בדיקה לאיתור סכרת. הערב בדקתי את התשובות באינטרנט ונראה לי שהתשובות לא תקינות: GCT- 147.4 (הגבול 65.........140) כמו כן הבדיקות של ספירת הדם גם יצאו מחוץ לנורמה: RBC- 3.57 (הגבול: 3.8..........5.3) HEMOGLOBIN- 11.3 (הגבול: 11.7..............16) HEMATOCRIT- 33.5 (הגבול: 35.................47) NEUTROPHILS-75.2 (הגבול: 40.................75) LYMPHOCHTES - 16.5 (הגבול:22 ...............44) אציין כי אני לוקחת פרנאטאל ובנוסף כדור של gentel iron של סולגאר. כמו כן אני צמחונית מזה כ-12 שנה. אני מתחילה להילחץ מה עושים? גלי המודאגת !!!

02/09/2003 | 00:36 | מאת: גילי

לגלי , צירפתי לך את הקישור הבא ששלחתי למיכלי באותו נושא.....תקראי ואני מקווה שיהיה ברור יותר... http://doctors.co.il/forums/read.php?f=9&i=394466&t=394448 חוץ מזה נראה שאת מעט אנמית...יכול להיות שיעלו אותך לשני כדורי ברזל ביום.... תתייעצי עם הרופא.... בהצלחה !

02/09/2003 | 06:13 | מאת: צליל

היי גלי ! בדיוק כמו אצל מיכלי, גילי צודקת לגמרי. פשוט תתכונני לבדיקה דומה של 100 גר' סוכר, יותר מגעילה ויותר ארוכה (שלוש שעות), שסביר להניח שתצא תקינה ותשלול חשש לסוכרת הריון. (וגם אם לא - פשוט צריך דיאטה מיוחדת עד סוף ההריון, וזה ממש לא נורא). לי נולדו תינוקות גדולים (זה עלול להיות תוצאה של סכרת הריון), ולכן בכל הריון הפנו אותי לבדיקת 100 גר' גם אם ה-50 גר' היה תקין, וכשהבדיקה (100 גר') היתה תקינה - אמרו שזו בטח טעות, וצריך לחזור עליה, וכשגם הבדיקה החוזרת היתה תקינה - החליטו "להסתפק במעקב" ולחזור עליה שוב מדי חודש... אז אפשר לעבור את הבדיקה הזו בקלות, למרות שהיא לא נעימה ומטרטרת. פשוט קחי הרבה לימון, ותכיני לך משהו מעניין לקרוא או לשמוע ובוקר פנוי, כי זה לוקח שלוש שעות (נטו), ואחרי הבדיקה יש נפילה של הסוכר והרגשה פיזית לא נעימה,(לפחות אצלי זה קרה כל פעם) ואז גם שאר הבוקר מבוזבז. לגבי הברזל - 11.3 זה לא נורא, אבל כדאי להוסיף או לשנות את כדורי הברזל. (גם אני צמחונית המון שנים, וזה לא בהכרח קשור לאנמיה אם אוכלים מאוזן. בהריון יש ירידה בברזל אצל כולן, וחשוב למלא את המאגרים האלה ע"י תוספת, כי זו גם ההתחלה של התינוק לחודשי חייו הראשונים, וממש לא סימפטי לתת ברזל לתינוק אם אפשר למנוע את זה). בוודאי יפנו אותך עכשיו לבדיקת העמסת סוכר נוספת - אז שיהיה בהצלחה, ותעדכני !!!

לגילי, צליל ומיכלי, תודה לכולכן, אתן מקסימות וכמו תמיד מעודדות ומרגיעות. היום אני אדבר עם הרופא שלי ונראה מה יהיה לו לומר. מבטיחה לעדכן. אוהבת אתכן, גלי

01/09/2003 | 22:17 | מאת: גילי

אני מאחלת לך בכל ליבי ש"כל עכבה לטובה" ושמחר אמןןןן,יסתבר שזו היתה תקלה באולטראסאונד ואם לא....אני מאחלת לך הצלחה בניתוח,שיעבור בשלום ושתצליחי בהמשך ! את צודקת שצריך לדאוג לבעל....הם סובלים כ"כ ואנחנו לפעמים כ"כ מרוכזות בכאב שלנו.... אני מאחלת לשניכם ימים טובים ומוצלחים בהמשך.

01/09/2003 | 23:35 | מאת: קלי

היי גילי, אני לא יכולה לישון, יושבת פה ושוברת את הראש מה הסיבה למצב הביש הזה.. לא יומן אבל לפני שפתחתי את המחשב כרגע חשבתי עלייך ועל הידע שלך והדרך שאת מאתרת מידע רלוונטי באינטרנט אולי באמת את יכולה לעזור לי. אמרתי לך שבדקו לי תפקודי קרישה אבל אולי באמת איזה פקטור אחד התפספס אם תוכלי בהזדמנות לרשום לי מה חשוב לעשות אני אעבור על זה עם הרופא שלי.. קריוטיפ כבר "מגיע לי" לעשות אני יודעת שזה החוק חרי שלוש הפלות הסטרוסקופיה עשיתי, את הבדיקה של ד"ר קרפ אני גם אעשה. פתאום נזכרתי בטנית הבחורה שאצלה הכל פרפקט ועדיין הפילה 4 פעמים כ"כ הצטערתי בשבילה ואני מקווה שלא יהיה לי גורל דומה למרות שהרופא שלי אומר שצריך לשמוח שהבדיקות יצאו בסדר. מה אני אגיד לך, אולי יש דברים שהרפואה עדיין לא עלתה עליהם ובעוד עשר עשרים שנה יהיו סדרת בדיקות הרבה יותר מפורטות לנשים במצב שלי , דברים שהם עדיין לא יודעים לבדוק היום כמה שאנחנו חושבים שהרפואה מתקדמת. את יודעת בפעם הראשונה שהפלתי כבר ידעתי שזה לא מקרי, גם בפעם השניה והיום אני כבר עם חותמת רשמית "הפלות חוזרות" בקשר לבדיקה מחר - אין לי אשליות אני מקווה לטוב אבל יודעת שהסיכוי קלוש. שיהי לך רק טוב את נשמה אמיתית ואם יש איזה בדיקה שאת חושבת שאני צריכה לעבור אז תכתבי לי. ראיתי מה כתבת מקודם לגבי שליחת החומר לבדיקה גנטית והפקטור של הקרישה BETA? אנחנו נעזור אחת לשניה לצאת מהמצב ביש הזה.................

02/09/2003 | 00:23 | מאת: גילי

היי קלי, אני אשמח לעזור את יודעת..... זה פירוט בדיקות קרישיות היתר : Homocystein Antithrombin III activity APC - Resistance Protein C-Activity Protein S Free Thrombin Time-TT PT-Hypercoag PTT -Hypercoag Fibrinogen-Hypercoag Factor V -Leiden Prothrombin 20210 Lupus Anticoag. DRVVT Lupus Anticoag.APTT assay Cardiolipin Ab Remark -Hypercoagulation B2 GLYCOPROTEIN *לגבי פרופ' כרפ...היום הייתי אצלו והוא אמר שעשיתי כמעט הכל...ולהמשך הבירור שלח אותי ואת בעלי לבדיקת סיווג רקמות במעבדה בתה"ש -צריך להביא כמובן טופס 17 מהקופה וזה אמור לעלות (חס וחלילה !) על בעיות בהתאמה בינינו...הבנתי שלוקחים משנינו דם ,מערבבים ובודקים הצלבות שונות ויש גם בדיקה שבודקת איך הדם שלי מסתדר עם כדוריות לבנות של בעלי...כנראה הכנה לחיסון המפחיד הזה ..... אני כבר בלחץ מזה מהצהריים...מקווה שלא יימצא כלום וזה סתם ביש מזל... הוא רופא מוזר כזה,אמריקאי מפוזר...דומה לדר' היס מהמכון הפתולוגי (שלא נדע....) ובפגישה איתנו היה די מבולבל...למזלי,אנחנו עשינו בדיקת קריוטיפ על חשבוננו עוד לפני ההפלה הנוכחית וזה יקצר את התהליך משמעותית.....אם חלילה זו הפלה,כבר תקבעי תור לקריוטיפ... אני עשיתי בקפלן,למרות המרחק כי היה הכי מהיר שם,אבל בכל בי"ח ניתן לעשות...פשוט,עד שיש תור זה כחודש-חודש וחצי ועד שיש תשובה זה גם בערך אותו זמן וזה המון ל"זקנות" כמונו....אז להזדרז...לא לחכות לרופא שייתן הפניה ואז... ולבזבז זמן...חבל... זהו,אני מקווה לטוב...אין לי כבר כח לחשוב ולחשוש....מאחלת לך כל טוב והצלחה בכל מקרה...גם אם זה הכואב מבין האופציות ואני מבקשת ממך שוב לא לשכוח לעשות קריוטיפ...אני עד עכשיו מצטערת על זה שלא ידעתי...פרופ' כרפ דיבר על זה שוב היום,שניתן היה לקבל איזושהי תשובה מזה באופן ודאי....גם לדעת שהיה עובר לא תקין,באיזשהוא מקום זה מרגיע לדעת שהגוף עושה את עבודתו נאמנה...עד כמה שזה מצער... גם אני בלילה שלפני הגרידה לא ישנתי....אין מה לעשות....פתאום הדבר שכ"כ רצית ואהבת,מרגיש כמו נטל ורוצים להתנקות...תחושה ארורה,אני כ"כ מבינה אותך...יש לי דמעות בעיניים עכשיו....אבל חייבים להיות אופטימיים ולקוות לטוב...והוא יגיע ! באהבה ובהזדהות, גילי

01/09/2003 | 21:04 | מאת: קלי

היי בנות. אני פשוט לא היתי בבית ששלחתן הודעה הלכתי לסרט כדי לשכוח קצת מהצרות ....... לא נבדקתי שוב כי אין טעם - מחר יבדקו אותי ממילא - הלחץ לא יועיל לשום דבר מה גם שבלב אני יודעת או שיש דופק או שאין. בנות אשמח לדבר איתכן מחר בערב אחרי שאחזור (יש לי תור על הבוקר)ואף להיפגש מתישהוא אחרי שאתחזק קצת. אגב דיברתי עם מיכלי היום וזה היה נחמד לשמוע את הקול מאחרי ההודעות. נדבר מחר. קלי.

01/09/2003 | 22:19 | מאת: צליל

קלי יקרה - אני מעריצה את העוצמה שלך והיכולת להגיב בצורה כל כך שקולה ! מקווה שתצליחי לישון קצת הלילה, ותחזרי מחר הביתה בשלום, להתאושש ולהביט קדימה, ולאסוף המון כוחות ואהבה מאנשים שאוהבים אותך, כדי לחזור לעצמך מהר ובקלות. אם תרגישי מספיק חזקה - תעדכני מחר כשתוכלי, מה היה ואיך את בתוך הבלגן הזה... לילה טוב, ובהצלחה מחר!

01/09/2003 | 23:51 | מאת: קלי

02/09/2003 | 09:21 | מאת: איריס

קלי, אני חושבת עליך כל הזמן. מקוה לנס או לפחות שיעבור לך מהר. כשתרגישי שאת רוצה לדבר, תני סימן (אני מחוברת רק עד שעות הערב המוקדמות, בעבודה). חיבוקים, איריס

לפורום ורופאים ברכה. סרקתי הודעות קודמות בפורום ואין תשובה לשאלתי. בעבודה אני נדרשת להרים כמעט כל שעה מכשירים ששוקלים כ-18 קילו. לא למרחק רב אבל בכל זאת. אמנם יש גברים צעירים וחסונים שיכולים לסייע לי אבל אני מעדיפה להיות עצמאית ולא לבקש טובות כל הזמן. האם יש חשש להריון שלי? אם כן מאיזה שלב ובאיזה תנאים? תודה מראש גולי

בדרך כלל צריך להזהר בהרמת משקולות בזמן הריון, בעיקר בשליש הראשון, שזה השלב הקריטי ביותר להריון. מעבר לכך, גם אם את לא מסכנת את ההריון או העובר - את עלולה לפגוע בגב שלך שרגיש יותר בגלל כל השינויים הפיזיים שהגוף עובר בהריון. בשלבים מאוחרים יותר של ההריון את עלולה לסבול מכאבי גב (אני בשבוע 37 וכל הזמן כואב לי הגב גם בלי להרים משקלים בכלל). אני ממליצה לך להתייעץ עם הרופא/ה שלך בעיניין. אני בטוחה שעצמאותך חשובה לך מאד, אבל זה לא הזמן להיות גיבורה. תרשי לאחרים לעזור לך.

01/09/2003 | 20:44 | מאת: מחזור חדשי

אני בת 39, הורי ממוצא עירקי ואני סובלת מכאבים ומצבי רוח בתקופת המחזור ובביוץ. ידוע לי שהגלולות יכולות להסדיר תופעות אלו, אך הן גם מסרטנות וגורמות להשמנה ולתופעות נוספות. מה לעשות? מהם הנתונים הסטטיסטיים לסכנות הנ"ל? מודאגת.

02/09/2003 | 09:37 | מאת: אביגיל

הי, אני לא יודעת להגיד לך על סטטיסטיקות, מנסיוני האישי יש המון סוגים של גלולות ואם סוג מסויים גורם לתופעות לואי תמיד אפשר להחליף לסוג אחר. לי לא היו תופעות של השמנה או כל דבר אחר והגלולות בהחלט עזרו לרסן כאבים מצבי רוח ודימום חזק של מחזור. אבל אם את באמת מודאגת מנושא הסרטן (למרות שלא שמעתי על זה, והיום טוענים שכמעט כל דבר מסרטן..) אני יכולה להפנות אותך להומאופטית מצויינת שעזרה לי בבעיות הורמונליות. זה לא כל כך זול אבל זה עובד מצויין, ויכול לעזור בנושא הכאבים ומצבי הרוח. אביגיל.

02/09/2003 | 15:25 | מאת: אורית

מחקרים רבים הראו שגלולות לא רק שאינן מסרטנות אלא מסייעות במניעת סרטן בצוואר הרחם לדוגמה. השימוש בגלולות היום הוא בטוח ביותר - כל עוד הותאמו לך הגלולות המתאימות למצבך הפיזי. לי הגלולות הקלו מאד בכאבי מחזור ואף קיצרו לי את המחזור והמעיטו את הדימום. בנוסף פתרו לי גם את בעיית האקנה שממנה סבלתי. נטילת גלולות תמיד תהיה תוך כדי מעקב רפואי והכי חשוב בדיקת דם בה בודקים תפקודי כבד לפחות פעם בשנה. לגבי השמנה - יש גלולות שעלולות לגרום להשמנה ויש גם כאלו שלא - הרופא/ה שלך כבר יתאים לך את הגלולה המתאימה ביותר.

היית בבדיקה? הייתה טעות? את צריכה לעבור הפלה? מה קורה? מאיה הפולניה המודאגת והאוהבת....

היי מאיה, בסוף החלטתי ביחד עם בעלי לא ללכת לבדיקה היום מהסיבה הפשוטה שאין טעם. את יודעת שלפני הפלה הם עושים עוד אולטרסאונד ממילא רק בגלל אמא שלי שהיתה בהסטריה ורצתה לדעת תיכף אולי זאת טעות, רציתי ללכת אבל בסוף שכנעתי אותה שמה שנדע היום נדע מחר ולפי דעתי גם אין למה לצפות.............. במקום זה הלכנו לסרט כדי לשכוח קצת מהצרות ובאמת חזרתי קצת יותר נורמלית ממה שיצאתי. ממש מודה לכם על הדאגה ונקווה שיטפלו בי טוב מחר שלא יהיה איזה סיבוכים ושאני אעבור את זה בשלום כי אם יש מישהו שאני צריכה להיות בריאה בשבילו זה בעלי היקר שסובל את זה ביחד איתי. שיהיה לילה טוב (אני בטח לא אשן הלילה). כל אהבתי. קלי.

01/09/2003 | 21:14 | מאת: אביגיל

קלי הי, הזדעזעתי לשמוע על מה שאת עוברת. אני מזדהה איתך מאד ועם הכאב שלך. עברתי הפלה בשבוע 12 לפני שבועיים ורצתי לעשות עוד בדיקה כי לא יכולתי להאמין. אני חושבת שעשית בחוכמה שלא הלכת לעוד בדיקה אלא יצאתם לסרט. אסור להתחפר בכאב ואני בטוחה שאחרי מחר תרגישי טוב יותר. תדעי שההריון הזה אולי מאחורייך אבל ההריון הבא הוא לפנייך ובעוד כחודשיים את שוב בדרך הנכונה. זה הכי מתסכל בעולם אבל בעוד כמה שנים כשתסתכלי על הילדים היפים שיהיו לכם אני בטוחה שתרגישי שהחודשיים האלו היו חסרי חשיבות. שיהיה בהצלחה מחר, מאחלת לך התאוששות מהירה. אביגיל.

01/09/2003 | 22:25 | מאת: בהריון

תעדכני כמה שיותר מהר , (אני "משהו ל..") שולחת לך חיבוק חזק חזק!!!

01/09/2003 | 19:17 | מאת: דניאלה

יש לי במשך 4 שעות צירים כל 5 דקות לפעמים כל 3 דקות לפעמים כל 6 דקות והיה גם פעמיים כל 7 דקות. האם יש לפנות למיון או לא?

01/09/2003 | 22:11 | מאת: צליל

לא משנה באיזה שלב את, ואם זה צירים מוקדמים או התחלת לידה - את מוכרחה להיבדק במוניטור כדי לראות במה מדובר, ואיך התינוק/ת שלך מסתדר עם המצב הזה. חבל על ההתלבטות - גשי למיון הקרוב ביותר. בהצלחה !

01/09/2003 | 17:24 | מאת: בת 16

יש כמה דברים שמטרידים אותי והייתי רוצה לקבל עליהם תשובה.... אני והחבר שלי מקיימים יחסי מין ומשתמשים באופן קבוע בקונדום. אני יודעת שקונדום לא בטוח ב-100 אחוזים ורציתי לדעת אם ייתכן מקרה שהקונדום לא יקרע ובכל זאת הבת תיכנס להריון..? המחזור שלי מתעכב, ולמרות שהוא בכל מקרה לא סדיר במיוחד זה די מדאיג אותי, כי התחלנו לשכב רק לאחרונה. כמו כן מגרד לי מאוד בימים האחרונים באיבר המין. יכול להיות שזה נגרם כתוצאה מקיום יחסי מין, מהחיכוך או משהו כזה..? אשמח לקבל תשובות..............

01/09/2003 | 18:53 | מאת: בת 26

אין סיבה שתכנסי להריון אם השתמשתם נכון בקונדום והקונדום לא נקרע. אני ממליצה לך, מנסיוני האישי , לקבוע תור לגניקולוג/ית שיבדוק אותך בדיקה כללית וירשום לך גלולות למניעת הריון. הגלולות הן האמצעי היעיל ביותר למניעת הריון וגם יסדיר לך את המחזור. המשיכו להשתמש בקונדום בכל מקרה, בעיקר בעידן של אידס ושאר מחלות, ותנסו לשנות את סוג הקונדום כי לפעמים יש בנות שמפתחות רגישות לחומרים מסויימים בקונדומים ואולי את אחת מהן ובגלל זה מגרד. החיכוך יכול לגרום יותר לתחושת צריבה ופחות גירוד אבל יתכן שגם זו סיבה. סיבה נוספת לגרוד יכולה לנבוע החל מפטריה ועד כל מיני תחלואים אחרים. מאחר ואינני רופאה אמליץ לך שוב לפנות לגניקולוג/ית (זה לא חייב להתבצע בידיעת ההורים, את יכולה לקבוע תור בעצמך בקופת חולים בה את מבוטחת הקרובה לביתך) שיבדוק אותך ויענה על כל שאלותייך. בהצלחה ובזהירות!!!

01/09/2003 | 17:10 | מאת: בהריון

הי מיכלי , אני זוכרת שבתחילת הריונך היה לך מצב של הפלה מאיימת, אני יודעת שאולי לא תרצי לספר על התחושות שהיו לך אז , אבל אם תוכלי בבקשה לספר לי האם היו לך תחושות גופניות מסויימות לפני הדימום , אני מאוד מאוד מאוד אודה לך אני כנראה עומדת בפני אותו מצב לצערי הרב , פעם שניה.... תודה רבה

01/09/2003 | 17:40 | מאת: מיכלי

.היי ראשית אני מאחלת לך שאת לא במצב הזה אלא שהרופאים מציגים את המצב כאפשרי אצלי זה היה נדמה לי בשבוע 11 או 10 ושוב שלא נדע יותר מצרות כאלה לעולם אמן ואמן היו דימומים ותחושה של התקווצויות כמו מחזור זה מה שהרגשתי הגעתי למיון היה ברוך השם דופק תנועות והרחם היה סגור מה קורה איתך ניגשת למיון לאולטרסאונט? תרגישי טוב והלוואי ויהיה רק טוב

01/09/2003 | 18:39 | מאת: בהריון

אצלי כל תופעות ההריון נפסקו במהלך השבוע , גם אני בשבוע 11 , אין עדיין דימומים אבל אני יודעת שזה לא אומר כלום... יש התכווצויות כמו כאבי מחזור, ו.. אני מנסה להגיע לרופאת נשים עוד הערב , מקווה שהיא צוכל לקבל אותי.... אני מתה מפחד , זה הריון שני אחרי הפלה נדחית..... הסיבה שאני חושת כ"כ היא שהרוםא אמר לי בטלפון שלפי הסימנים נשמע לו שמדובר בהפלה מאיימת... תחזיקי לי אצבעות?