גאוט

שלום רב, בביקור אצל אורטופד עקב כאבים בבוהן ובעצם מתחתה כי אני סובלת מגאוט. אודה על הסבר קצר על מחלה זו ומהו הטיפול בה. האם יש טיפול תרופתי. בתודה ובברכה, אור

אור שלום. כתוב גאוט בגוגל ותקבל מיליון אתרים בנושא. גאוט -שיגדון רקע כללי:? סוג נפוץ של דלקת מפרקים, הנגרם ע"י ריכוז מוגבר של חומצת שתן (מוצר הפירוק הסופי של חילוף ?חומרים של פורין) בנוזלים הביולוגיים, אשר שוקעת יחד עם גבישי מונוסודיום-אוראט במפרקים, גידים, ?בכליות וברקמות אחרות וגורמת לנזק ניכר ולתהליך דלקתי.? בשתן של גבר ממוצע מופרש מדי יום 200-600 מ"ג של ח.שתן, שהם 2/3 מהכמות המיוצרת בגוף ??(וסה"כ 10-20% מסה"כ נפח הדם). השאר מופרש במיץ המרה ובהפרשות אחרות של מע' העיכול. ?בגאוט כמות ח.השתן בדם עולה משמעותית ואם הדיאטה שלו כוללת ח.שתן – עולה היווצרות הגבישים ?ברקמות. כ – 80% מח.השתן המסוננת בכלייה נספגים שוב לגוף.? ח.שתן היא מולק' מאוד לא מסיסה, אך בדרגת חומציות 7.4 ובטמפ' הגוף היא רוויה בנסיוב ב 6.4-7.0 ?מ"ג ל 100 מ"ל. בטמפ' נמוכות יותר נק' הרוויה של ח.השתן קטנה, ואז מתחילים להיווצר משקעים ?אוראטיים (מסיבה זו המשקעים נוצרים במקומות יותר קרירים בגוף כמו החלק העליון של האוזן). ? ב ?PH? מתחת ל 6.0 ח.השתן בלתי-מסיסה ויכולה לשקוע, כשהשתן מתרכז בצינורות מאספים ועובר אל ?השלפוחית.? גורמי סיכון ואפידמיולוגיה: ? ?1.? מין. גברים מהווים 95% מהחולים.? ?2.? גיל מעל 30.? ?3.? סיפור משפחתי.? ?4.? אכילה מרובה של בשרים, במיוחד איברים פנימיים – העשירים בפורין.? ?5.? צריכת אלכוהול המעכב את הפרשת חומצת השתן ע"י הכליות.? ?6.? השמנה.? ?95% ומעלה מהחולים הם גברים מעל גיל 30.? שכיחות המחלה 1:1,000 מבוגרים (בעוד ש 10-20% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מיתר ח.שתן בדם = ?היפראוריקמיה).? ישנם 2 סוגים של שיגדון: ראשוני ומשני. הראשוני מהווה 90% מכל המקרים.? מהלך המחלה:? ?1.? בשיגדון ראשוני יש רמה מוגברת של נסיוב חומצת השתן מ – 3 סוגים:? ?•? סינתזה מוגברת של חומצת שתן – מצב שכיח אצל רב החולים.? ?•? ירידה ביכולת להפריש חומצת שתן – אופייני לכשליש מהחולים.? ?•? ייצור עודף + הפרשת יתר של חומצת שתן – מאפיין חולים בודדים בלבד.? הסיבה המדויקת לרמה הגבוהה של חומצת השתן אינה ידועה בד"כ אך ישנם כמה פגמים גנטיים ?שבהם היא ברורה.? ?2.? לשיגדון משני סיבות רבות אפשריות, מטאבוליות וכלייתיות.? סיבות מטאבוליות:? ?•? ייצור מוגבר ראשוני של פורין:? ?1.? אדיופתי.? ?2.? פגמים אינזימתיים, למשל תסמונת ?Lesch-Nyhan? או מחלת אחסון גליקוגן.? ?3.? פעילות אינזימתית מופחתת, למשל היפוקסנתין-גואנין פוספוריבוסיל-טרנספראז ?מופחת אצל 1-2% מחולי השיגדון.? ?4.? פעילות אינזימטית מוגברת, למשל פוספוריבוזילפירופוספאט סינתאז.? ?•? ייצור מוגבר משני של פורין:? ?1.? תחלופה מוגברת של פורינים:? ?1.? סרטן.? ?2.? תרופות ציטוטוקסיות.? ?3.? אנמיה כרונית עקב התפרקות/הרס כדוריות.? ?4.? ספחת (פסוריאזיס).? ?2.? סינתיזה מוגברת, למשל מחסור בגלוקוזה-6-פוספטאז.? ?3.? פירוק מוגבר של פורינים:? ?1.? נטילה אוראלית או תוך-ורידית של פרוקטוזה.? ?2.? פעילות גופנית.? סיבות כלייתיות:? ?•? פינוי מופחת ראשוני של ח.שתן מהכליות:? ?1.? מחלת כליות פנימונית.? ?•? פינוי מופחת משני של ח.שתן מהכליות:? ?1.? פגם תפקודי בהפרשה צינורית הנגרם ע"י:? ?1.? תרופות כגון אספירין ותרופות משתנות, לדוגמא: תיאצידים, ?פרובנצידים, סליצילטים, אתאמבוטול, פירזינמיד.? ?2.? היפרלקטיקמיה, למשל חמצת-לקטית, אלכוהוליזם, רעלת דם הריונית, ?מחלת בריליום כרונית.? ?3.? עודף גופי קטון וחמצת בדם (היפרקטואצידמיה), למשל קטואצידוזיס ?סוכרתי, סוכרת כרונית, סוכרת תפלה (חסר ב ?ADH-Anti Diuretic ?Hormon?).? ?4.? תסמונת ברטר.? ?5.? בשיגדון סטורניני: הרעלת עופרת כרונית.? ?6.? מחסור בגלוקוזה-6-פוספטאז.? סימפטומים:? ?- ל 50% מהחולים הסימפטום הראשון הוא התקף לילי חריף של כאב-מפרקים חזק, התוקף באופן ?טיפוסי את המפרק הראשון של אגודל הרגל (או יותר נדיר את הקרסול או קימור הרגל). ל 90% מכלל ?החולים מפרק זה יפגע.? ?- הכאב מתואר כזה של פריקת מפרק, עם תחושה כאילו נשפכו מים קרים על האזור. הוא הולך ומתגבר.? בהמשך בהתקף מופיעים חום גבוה, צמרמורות ורעידות.? בשיא ההתקף הכאב מתמקד בעצמות וברצועות של שורש-הרגל ועצם כף-הרגל, עד מתיחה וקריעה ?אלימה של הרצועות. לעיתים החולה חש כאב מכרסם ואולי גם לחץ והתהדקות.הכאב הופך לבלתי נסבל ?עד כדי חוסר יכולת לשאת את משקלה של השמיכה או קולו של אדם אחר הצועד בחדר.? את השלב זה הגדירו חולים כעינוי. הלילה עובר בחוסר שינה, סיבוב החלק שנפגע ושינוי מתמיד של ?תנוחה – מה שלא עוזר ולא מקל על החולה. טלטולי הגוף אינם פוסקים, כמו הכאב, אלא מחמירים בעת ?ההתקף.? ?- את ההתקף מקדים בד"כ אירוע כגון אכילה מופרזת, שתיית אלכוהול, חבלה, לקיחת תרופות מסויימות ?או ניתוח.? ?- המחלה מתאפיינת בהתקפים חריפים, בדר"כ בתוך שנה, עם הפוגות בסימפטומים. רק 7% מהחולים לא ?יסבלו מהתקף שני.? בברכה - דר' טיטיון.