פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות. לפורום הפעיל - כף רגל וקרסול
15632 הודעות
14734 תשובות מומחה

מנהל פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

04/01/2010 | 00:23 | מאת: l.m

תראה אני בן 21 חייל,לפני שלוש שנים לערך שברתי את קרסול ימין(את הפטישון)...מאז השבר יש לי כאבים מאוד חזקים בקרסול ימין,יש ימים שזה ממש בלתי נסבל ויש ימים שהכאב חלש יחסית אבל הוא קיים תמיד,בוא נאמר שאני לא יכול לעמוד על קצות האצבעות על רגל ימין לבד 3 שניות בלי להיעזר במשהו שיתמוך בי.הלכתי לבית חולים איכילוב לאורטופדיה ובדק אותי רופא שם. הוא אמר שהוא רואה בצלומי הרנטגן טראומה מתחת לרצועה של הפטישון,אז הוא שלח הוא לעשות c.t ובתוצאות רשמו לי שם: "משני הצדדים מודגמת אי-סדירות בחלק מהמפרק בין הנביקולר לקוניפורם המדיאלי-ייתכן קואליציה.אין ליראות עדות לטראומה גרמית ישנה.פרט לנ"ל העצמות והמפרקים שמורים." סיכום: חשד לקואליציה דו"צ נביקולו-קוניפורם. דוקטור אשמח אם תסביר לי מה זה אומר ומה אפשר לעשות כדי שלא יכאב לי יותר. תודה מראש עלם.

09/01/2010 | 10:01 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

דוקטור אשמח אם תסביר לי מה זה אומר ומה אפשר לעשות כדי שלא יכאב לי יותר. - זה אומר שיש לך שתי עצמות מחוברות. במידה והכאב קשה, הטיפול בבעיה ניתוחיכשטיפול שמרני במדרסים וכ"ו לא עוזר. בברכה - דר' טיטיון.

10/01/2010 | 14:12 | מאת: l.m

אני כבר 10 שנים כמעט נועל מדרסים שמותאמים לכף רגל שלי ומסתובב רק עם נעליים ארטופדיות(כמו ניו באלאנס) והכאבים נמשכים...בקשר לניתוח יש לי שאלות. א. הניתוח הזה נחשב למסובך?? ב.האם אחרי הניתוח לא יהיו לי כאבים יותר?? ג.כמה זמן לוקח שיקום מניתוח כזה???

03/01/2010 | 23:18 | מאת: אביחי אוחנה

היי אני מנשר וגם אני שברתי את עצם הפיפולה והטיבה זה נורא כואב גמלי עשו ניתוח + ברגים והכול ואני ממליץ לללך לללחחחת לרופא זה מאוד חשוב

09/01/2010 | 10:00 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

03/01/2010 | 22:13 | מאת: הדס אורן

שלום שמי הדס אורן אני בת 22. נפצעתי בקרסול לפני מס' חודשים. עשיתי CT וקצת קשה לי להבין מה הפיענוח אומר רשום כך: מבנה תקין של החלק המרוחק של הטיביה והפיבולה משני הצדדים. המפרקים הטיביו-טלרים שמורים דו-צדדי. הטלוס משני הצדדים במבנה תקין.אין עדות לשבר או חבלה. שינויים ארטרוטיים מינימליים בחלקו התחתון הלטרלי של הטלוס משמאל עם ציסטות סובקורטיקליות זעירות. המפרק הטלו-קלקנאלי שמו משני הצדדים. בעצם העקב משמאל שינויים סובקורטיקליים קלים וציסטה זעירה,ללא סימנים לשבר. שאר המפנה הגרמי של עצמות כפות הרגליים תקין. הרקמות הרכות תקינות. מה זה בעצם אומר? מזה ציסטה סובקורטילית? מה אפשר לעשות נגד הציסטות? האם השינויים בקרסול משמעותיים? בתודה מראש הדס

09/01/2010 | 09:59 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מה זה בעצם אומר?- לא אומר כמעט כלום ללא בדיקה פיזיקלית מסודרת. מזה ציסטה סובקורטילית? - ציסטה מתחת לסחוס. מה אפשר לעשות נגד הציסטות? - תלוי אם זה מה שגורם לכאב. במידה וזה מה שגורם לכאב, תלוי במיקום, יש לשקול טיפול ניתוחי. האם השינויים בקרסול משמעותיים? - שוב לא ניתן לדעת ללא בחינת הבדיקה וביצוע בדיקה פיזיקלית. בברכה - דר' טיטיון.

שלום!! אני בת 17 וחצי משחקת כדורסל מקצועי כמה שנים. מכיתה י' (כיום בי'ב) יש לי כאבים בחלקים העליונים של הרגליים בזמן ריצה. הכאבים הללו מופיעים רק בחורף ורק כאשר אני רצה לבד.וכאשר אני מתאמנת עם הקבוצה אין לי בכלל כאבים. הכאב הוא מן תחושה כזאת שכאילו נרדמת לך הרגל ולמרות זאת אתה רץ עם התחושה הזאת. הכאב מופיע לאחר 5 דקות ריצה בערך ומתגבר. לאחר הריצה הכאב חולף תוך 3-5 דקות בערך. מה זה הכאב הזה? ומה אני יכולה לעשות כדי שזה ייעלם? תודה!

טעיתי בכותרת: אלו כאבים בחלק העליון של הרגל בזמן ריצה

03/01/2010 | 22:12 | מאת: נגה

בגוף ההודעה הקודמת רשמתי בטעות , שהכאבים הם בחלקים העליונים של הרגל , אבל הם בחלקים העליונים של כפות הרגלים

03/01/2010 | 20:32 | מאת: יוסי

שלום, אני גבר בן 39 שלא עוסק כמעט בפעילות גופנית. לאחרונה שמתי לב שרגלי נוטות החוצה בזוית של כ--80-75 מעלות בעמידה נוחה. בישיבה על כסא, אם אני מנסה להצמיד רגליים וברכיים, אני מרגיש התנגדות. האם זה תקין ? אם לא- מה לעשות ? האם זה יכול להיות קשור לבעיות כרוניות בגב אמצעי (רמבויד) ? האם זה יכול להיות קשור לנקעים קלים חוזרים ? תודה מראש יוסי

09/01/2010 | 09:56 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

האם זה לא קשור לקרסול ? לגבי הבעיה הכללית- האם לפנות לאורתופד כללי, או יש איזושהי התמחות ?

03/01/2010 | 11:14 | מאת: דידוש

בת 53 במצב בריאותי מצויין, בספורט בעיקר הליכה. לפני כ- 7 חודשים חשתי בכאבים במפרק ואובחן אצלי בורסיטיס טרוכנטרית בדרגה קלה מימין. קיבלתי אביטרן 100 לא עזר ולפני כחודש קיבלתי זריקת קורטיזון, הכאבים חלפו לחודש ולצערי התחלתי להרגיש מיחושים בצד ימין במפרק. עדיין ללא משככי כאבים ולא חזרתי לעסוק בספורט. אודה לך באם תוכל לייעץ לי מה המשך הטיפול שעלי לקבל. תודה דידוש

09/01/2010 | 09:55 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

02/01/2010 | 21:54 | מאת: אבישי

בפענוח של בדיקת סי טי של הגפיים שעברתי לפני כשבוע נכתב כי"בפמור שמאל, בשליש המקורב של הדיאפיזה,יש תהליך תופס מקום מאורך בצד הלטרלי" בהמשך נכתב " אורך התהליך כ 8.3 ס"מ בקירוב"ולאחר מכן " האבחנה הסבירה ביותר היא non ossifying fibroma במצב לאחר ריפוי". אינני יודע מה המשמעות של הפענוח ולצערי התור לרופא הוא בעוד זמן רב. אשמח אם אוכל לקבל איזשהי אבחנה על סמך מה שרשמתי. תודה רבה

09/01/2010 | 09:54 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

שלום דוקטור יקר, ביולי 2009 שברתי קרסול וגובסתי בבית חולים איכילוב ב- C.T שבר מרוסק באספקט הקדמי של הקלקלנאוס הימני ושל התלוסהימנית באספקט האחורי ובצקת ברקמות . ישבתי כ- 5 חודשים בבית ועכשיו חזרתי לעבודה ברוך השם אבל עדין יש לי כאבים לא נורמלים וצליעה ברגל , ביטוח לאומי קבע לי כ- 30% נכות זמנית. השאלה שלי האם זה יעבור? ולמה הרגל שלי נפוחה עדין למורות שאני עושה פיזוטרפיה ועם גרב לחץ בהתחלה הרופא אמר שאולי ינתחו אותי ותודה לאל לא ניתחו אותי הכאבים משגעים אותי מה לעשות? למה הנפיחות לא יורדת לי? יכול להיות שאולי בגלל שאני יושבת 9 שעות בעבודה מבלי לקום? אודה לך מאד על תשובתך אור

מקרה דומה מאוד, אני קצת יותר מתקדמת בהחלמה.. תכתבי לי ואפרט לך יותר.. מיכל

הי מיכל, ספרי לי קצת מה זאת אומרת מקרה דומה? וגם כמו שלי האם את עובדת ? חזרת רגיל לעבוד? תודה אור

02/01/2010 | 19:15 | מאת: סוניה

שלום מה משך השיקום לאחר ניתוח כף רגל? מאחר ואני חולה ב-RA ,ואיני יכולה להיעזר בקביים לאחר הניתוח ואצטרך להיות בכיסא גלגלים מה משך השיקום לאחר הניתוח? תודה סוניה

08/01/2010 | 09:52 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

תלוי באיזה ניתוח מדובר. בברכה - דר' טיטיון.

01/01/2010 | 21:18 | מאת: שלומית

שלום באופן לא קבוע אחת לכמה זמן (חודש חודשיים לערך)מתחיל לי כאב בקרסול ימין ואני מתקשה לדרוך על הרגל. הכאב מזכיר כאב כמו אחרי נקע. אני מתקשה ללכת רגיל כי הקרסול כואב מאוד . אין שום סיבה שאני יכולה לומר שבגללה זה קורה. הכאב יכול להמשך מספר ימים (2-4). ואחר כך הכאב עובר כאילו לא קרה דבר.בזמן הכאב אני ממש מוגבלת בהליכה . בדרך כלל אני אישה בריאה עושה ספורט פעמיים בשבוע. האם מוכרת לכם תופעה שכזו? מה עלי לעשות ? וכיצד ניתן לטפל. אשמח לקבל תגובתכם שלומית

08/01/2010 | 09:52 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

לא ניתן להגיע לאבחנה לפי המתואר. עלייך לפנות לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

01/01/2010 | 17:24 | מאת: איריס

התקבלה תשובה מיפוי עצם שעשיתי ב-28.12.09 והנה התשובות: קיימת קליטה מוקדית באספקט התחתון של הrt. calcaneus אין לראות קליטה פתולוגית בכף רגל שמאל ובגוף השלד. הכליות מודגמות בגודל ומיקום תקינים. סיכום:קליטה מוגברת ב-plantar fasciitis-rt.calcaneus? דורבן? לציין קיימת קליטה מוגברת דיפוזית לאורך אמה וכף יד שמאל על רקע טכני עקב קושי בהזרקה. מה זה אומר? תודה איריס.

08/01/2010 | 09:50 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

למעשה הפענוח לא אומר כלום ללא בדיקה אורתופדית מסודרת ובחינת בדיקות עזר נוספות במידה ויש. התמונה בכללותה יכולה להתאים לפלאנטאר פאסאיטיס = "דורבן". בברכה - דר' טיטיון.

01/01/2010 | 15:53 | מאת: אור

שלום דוקטור יקר, ביולי 2009 שברתי קרסול וגובסתי בבית חולים איכילוב ב- C.T שבר מרוסק באספקט הקדמי של הקלקלנאוס הימני ושל התלוסהימנית באספקט האחורי ובצקת ברקמות . ישבתי כ- 5 חודשים בבית ועכשיו חזרתי לעבודה ברוך השם אבל עדין יש לי כאבים לא נורמלים וצליעה ברגל , ביטוח לאומי קבע לי כ- 30% נכות זמנית. השאלה שלי האם זה יעבור? ולמה הרגל שלי נפוחה עדין למורות שאני עושה פיזוטרפיה ועם גרב לחץ בהתחלה הרופא אמר שאולי ינתחו אותי ותודה לאל לא ניתחו אותי הכאבים משגעים אותי מה לעשות? למה הנפיחות לא יורדת לי? יכול להיות שאולי בגלל שאני יושבת 9 שעות בעבודה מבלי לקום? אודה לך מאד על תשובתך אור

03/01/2010 | 15:52 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

זה סוגג המקקררים שלא ניתן לתת להם תשובה טובה ללא בדיקה מסודרת ובחינת בדיקותצ עזר. בכל מקרה - השאלה שלי האם זה יעבור? - לא יודע. ראי הנ"ל. ולמה הרגל שלי נפוחה עדין למורות שאני עושה פיזוטרפיה ועם גרב לחץ - בגלל פגיעה בההחזר ורידי ולימפאטי בגין הפגיעה. בהתחלה הרופא אמר שאולי ינתחו אותי ותודה לאל לא ניתחו אותי הכאבים משגעים אותי מה לעשות? - לפנות לבדיקת אורתופד מומחה לבעיות קרסול וכף רגל. למה הנפיחות לא יורדת לי? - כדי לגרום לנזקק המתואר בעצם יש צורך באזנרגיה חזקה שעוברת לעצם דרך הרקמה הרכה מסביב שגם היא נפגעה וצריכה להתרפא. לוקח הרבה זמן. יכול להיות שאולי בגלל שאני יושבת 9 שעות בעבודה מבלי לקום? אולי. בברכה - דר' טיטיון.

01/01/2010 | 11:27 | מאת: ליאת

שלום רב, נקעתי את הקרסול לפני שבוע. בצילום לא אובחן שבר. מכיוון שהכאב ממשיך ואני לא מצליחה לדרוך בכלל על הרגל חזרתי לאורטופד. בבדיקת US נמצא שבר תלישה בגודל 6 מ"מ בקלקנאוס. האם צריך לגבס את הרגל? אם לא, מתי מותר להתחיל לדרוך? כמה זמן יקח עד לדריכה מלאה ? תודה

03/01/2010 | 15:48 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

האם צריך לגבס את הרגל? - כן זה יקל על הכאב. אם לא, מתי מותר להתחיל לדרוך? - עם גבס מותר לדרוך. כמה זמן יקח עד לדריכה מלאה ? - תלוי בשבר בדיוק ובריפוי. בברכה - דר' טיטיון.

31/12/2009 | 20:03 | מאת: יהודית.

השבת לפני זמן מה לבחורה שעברה ניתוח דורבן והתחילו לה בעיות. אני בסיפור דומה עברתי ניתוח של דורבן לפני מספר שנים לפני חודשיים התחילו בעיות. בדיקת רופא מנתח נרשם רגישות רבה למשוש שטחי נאורמה מטאטארסלגיה. הומלץ על נסיון של שלוש זריקות של LIDOCAYN וCELESTONE. עשיתי זריקה אחת היה לי שקט שבועים שלוש ועכשיו הכל חזר והזרמים נורא התגברו "ועברו" גם למקום אחר. אני פשוט לא יכולה ללכת והצלקת כל הזמן צועקת היי אני פה!!!! (הבנתי מהרופא שיש כנראה לחץ על העצב. האם הפתרון הוא לכרות את העצב כי ככה אני לא מתכוונת להמשיך יותר לחיות (בבדיקת אולטרסאונד נרשם נוזל דלקתי ליד הבורסה משהו כזה סליחה על השאלה המורכבת

03/01/2010 | 15:47 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

נראה לי שכבר עניתי לשאלה זאת קודם. לא?

31/12/2009 | 08:02 | מאת: אתי

שלום עקב סחרחורות נשלחתי לצילום צוואר. בצילום ע"ש צווארי: צלעות צוואריות רנדומיטליות אנא עזרה

03/01/2010 | 15:46 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

30/12/2009 | 22:24 | מאת: זהבה

אודה על תשובתכם לקבלת שם של רופא מומחה ופרטים נוספים באיזור הצפון- נצרת עילית.

03/01/2010 | 15:46 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

בררי אצלך בקופה. בברכה - דר' טיטיון

30/12/2009 | 18:56 | מאת: יהודית הרפז

מה הפתרון? פיזיוטרפיה לא עוזרת

03/01/2010 | 15:45 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

השאלה כללית מידי. תלוי במיקום הדלקת ובסיבה שגורמת לה. בברכה - דר' טיטיון.

נשלחתי לבדיקת CT בעקבות כאבים בקרסול. התוצאות של הבדיקה מראות כי נראה אוסטריגונום גדול הנכנס בין התאלוס והקלקנאוס ומקיים שינויים ארטריטים משמעותיים עם התאלוס והקלקנאוס. שאר המבנה הגרמי תקין. הרופא המטפל ממליץ על ניתוח להוצאת העצם. אבקש לדעת האם קיימים טיפולים אחרים - מלבד ניתוח להוצאת העצם כמו למשל בדרך של המסת העצם (או בכל דרך אחרת) ואם מדובר בניתוח מה משך ההחלמה. בתודה שי

03/01/2010 | 15:44 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

לא מכיר טיפול לא ניתוחי במקרה המתואר. החלמה היא אינדיוידואלית. בכל מקרה כמה שבועות. בברכה - דר' טיטיון.

30/12/2009 | 13:42 | מאת: נורית

דר טיטיון שלום רב אני סובלת מעצם בולטת בכף הרגל בשתי הרגליים הכאבים חזקים במיוחד עכשיו בחורף ומאוד רוצה לעבור ניתוח .הייתי רוצה לעבור את הניתוח אצלך במחלקה האורטופדית ברבין .אני חברה במאוחדת איך אפשר להגיע אליכם ? חמותי עברה שני ניתוחם אצלכם אחד אפילו איתך והשני לאחרונה ואנו מאוד מרוצים מהמחלקה והצוות המדהים יישר כוח אודה לך אם תוכל לענות לי בהקדם

03/01/2010 | 15:43 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

איך אפשר להגיע אליכם ? - עם טופס 17 והפניה לקבוע תור דרך מוקד תורים בלינסון - 03-9376666. בברכה - דר' טיטיון.

30/12/2009 | 13:06 | מאת: עדנה

אני סובלת מיזה כשנתיים בכאבים בשני עקב הרגליים. עברתי טיפול בפיזרוטפיה .זריקות בקורטיזון,10 טיפולים בגלי הלם אבל עדיין קשה לי לעמוד כי עמידה גורמת לי לכאבי תופת . אני לא מםוגלת היום לבצע כמעת שום עבודה בעמידה מה עלי לעשות?

03/01/2010 | 15:42 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

לפנות לאורתופד מומחה לבעיות קרסול וכף רגל באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

29/12/2009 | 18:00 | מאת: עינב

שלום, אני חיילת שסובלת מהלוס ולגוס.בארבעת השנים האחרונות אני מוגבלת ביותר.הכאבים לא מאפשרים לי את ההליכה בנעל סגורה בכלל! מומחה כף הרגל אצלו אני מטופלת המליץ לי על ניתוח במהרה. החלטתי לא לעשות זאת לפני הצבא כי הבנתי שאם אעשה זאת לא יגייסו אותי. התגייסתי עם הכאבים ואני נתונה במאבקים אינסופיים עם צה"ל בנוגע לפטורים לנעליים וכו' (בחודש הבא אני מתחילה את שנתי השנייה בצבא). אני הולכת פעם בשבוע לפזיותרפיה (שלא עוזרת לי) והכאבים מחמירים מיום ליום ועכשיו בחורף יש בהם הקצנה נוראית . לפי דברי הרופא,מבנה הרגל יוצא לחץ על האצבעות ויש לי ציפורניים חודרניות (שאני מוציאה פעם בשבוע בפדיקור). בעקבות כך אני מוגבלת ביותר בשל כאבים.הגעתי למצב שנגיעה קלה של האצבעות במשטח קשה (כדוגמת נעל) גורמת לי לבחילה וסחרחורת. שאלתי היא כזאת: האם תהיה לי אפשרות לצאת לניתוח אותו אני אמורה לעשות במהלך הצבא? אינני חושבת שאוכל לסבול חורף נוסף עם הכאבים ועם הקטנת הראש של הצבא בנוגע לכאבי (לדוגמא רופאת היחידה אומרת שאני מפונקת ושלא כואב לי באמת ). תודה רבה, עינב.

03/01/2010 | 15:41 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

האם תהיה לי אפשרות לצאת לניתוח אותו אני אמורה לעשות במהלך הצבא? - לדעתי כן. ניתחנו לא מעט חיילים עם הלוקס ואלגוס בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

29/12/2009 | 14:44 | מאת: עומר שמאי

עברתי בדיקת MRI ללא החומר המוזרק התוצאות הן: ארטרוגרפיה של כתף ימין \ שמאל MRI להלן ממצאי בדיקת הטכניקה: תחת שיקוף הוזרקו לתוך מפרק הכתף 15 סמ"ק של תמיסת 0.1 סמ"ק גדוליניום מהול ב -20 סמ"ק סליין . עם דיכוי שומן במישורים שונים כולל T2- ו T1 בוצעה בתהודות MRI- בדיקת ה .ABER בתנוחת התוויה קלינית : בירור כאבים. ממצאים: מודגם תקין. A/C - מפרק ה מודגם נוזל בכמות קטנה בבורסה הסוב-אקרומיאלית. הגידים המסובבים הודגמו תקינים. גיד הביצפס הודגם שמור. הלברום הודגם תקין. הרצועות הגלנו-הומרליות הודגמו תקינות. הקפסולה הודגמה שמורה. הודגמו אותות תקינים ממח העצם ללא עדות לשברים או בצקות. מודגם נוזל בכמות קטנה בבורסה הסוב-קורקואידית. סיכום : כמתואר. מזה אומר? האם בגלל שלא הוזרק החומר יכול להיות שלא רואם את כל התוצאות? תודה מראש,

03/01/2010 | 15:39 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

29/12/2009 | 14:05 | מאת: שרה

אני סובלת מכאבים בעצם הבולטת, בסןפר פארם מוכרים כרית מסיליקון לכיסוי העצם, האם זה עוזר לשיכוך הכאב עקב לחץ מהנעליים, ואולי יש משהו אחר שיכול להקל על הכאב.

03/01/2010 | 15:39 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

שווה לנסות. לא מזיק. בברכה - דר' טיטיון.

29/12/2009 | 09:52 | מאת: אלכס

00אשתי עברה ניתוח בשבוע שעבר בירך לאחר השיחרור הופיעו כאבים ובאזור הניתוח יש נפיחות, כיום מקבלת אנטיביוטיקה במקום יש בצקת סביב אזור הניתוח בנוסף לחשד לדלקת אבקש את דעתך בנוגע לטיפול בבצקת שכפי שהבנתי עלול לגרום לדלקת אם לא מטופל כיצד לטפל בבדצקת וכיצד למנוע אותה תודה מראש

03/01/2010 | 15:38 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

03/01/2010 | 15:38 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

חיבור בין עצם העקב לעצם הסירה. בברכה - דר' טיטיון.

28/12/2009 | 21:01 | מאת: יהודית

שלום לפני כ36 יום הלכתי ברחוב,עיקמתי את הרגל ושברתי את המטטרסל.הייתי עם גבס 3 שבועות. כרגע אחרי שבועיים כמעט עוד לא מצליחה ללכת טוב ולא יכולתי להתחיל לעבוד. הרופא לא שלח אותי לפיזיותרפיה למה? בקשתי לעשות בדיקת צפיפות העצם ואמר שזא לא קשור..זה נכון? חשוב לציין שאני בת 46 ולפני כמה שנים עברתי תאונת דרכים ויש לי פלטינות באגן..אולי זה קשור? תודה רבה

03/01/2010 | 15:37 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

הרופא לא שלח אותי לפיזיותרפיה למה? - לא יודע עלייך לשאול זאת את הרופא. בקשתי לעשות בדיקת צפיפות העצם ואמר שזא לא קשור..זה נכון? - סביר להניח שזה לא קשור. חשוב לציין שאני בת 46 ולפני כמה שנים עברתי תאונת דרכים ויש לי פלטינות באגן..אולי זה קשור? - לא נראה לי שזה קשור. בברכה - דר' טיטיון.

28/12/2009 | 20:10 | מאת: שי

הבדיקה בוצעה לברור כאבים בקרסול שמאל עם קליטה במיפוי עצמות... התשובה : " ניראה אוסטרוגונום גדול הנכנס בין התאלוס והקלקנאוס ומקיים שינויים ארטיסטים משמעותיים עם התאלוס והקלקנאוס. שאר המבנה הגרמי תקין. אבקש עזרה בפיענוח הבדיקה והאם מדובר בניתוח לשם תיקון המצב. תודה שי

03/01/2010 | 15:36 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אוסטריגונום זאת עצם "מיותרת" שקיימת בחלק מהאנשים באזור אחורי של הקרסול ויכולה לגרום שם צרות. הטיפול הוא הוצאתה בניתוח. בברכה - דר' טיטיון.

28/12/2009 | 18:33 | מאת: shosh

שלום מזה שנתיים יש לי כאבים בעקב וטופלתי כאילו זה דורבן. היום אני מטופלת אצל רמטלוג עם חשש לדלקת פרקים. איך ניתן לאבחן את המחלה בברור

03/01/2010 | 15:35 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

על איזה מחלה אתה שואל בדיוק?

28/12/2009 | 18:00 | מאת: מיכל

שלום ד"ר, אודה לעזרה בהבנת ממצאי CT שנעשו בעקבות כאבים בקרסול. על הרגל הכואבת נכתב: מודגמות ציסטות תת-סחוסיות קטנות באספקט המדיאלי של כיפת הטאלוס. יתר המבנים שמורים. על הרגל השניה נכתב: מבנה גרמי תקין. רקמות רכות שמורות. אודה מאוד לדעת מהו בעצם הממצא, ומה ניתן לעשות? תודה רבה על העזרה, מיכל

03/01/2010 | 15:28 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

הממצא הוא ציסטות תת-סחוסיות קטנות באספקט המדיאלי של כיפת הטאלוס. אזור של פגיעה בעצם מתחת לסחוס ויתכן שזה מה שגורם לכאבים. לקבלת טיפול יש לפנות לאורתופד המומחה בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

28/12/2009 | 15:07 | מאת: ירון

קודם כל שלום, אני ירון, נער אטלט (עד שנה שעברה) בן 17. לפני שנה הפסקתי להתאמן באטלטיקה, ולאחר 4 חודשים צצה לי בעיה בגיד אכילס, סך הכל אמרו לי שזה קרע קטן\ מטיחה ונתנו לי תחבושת וכדורים.......זה לא עזר, הלכתי לאורטופד אחר והוא שלח אותי למיפוי עצמות וראו שיש בעיה אם הקרסול= נקע. אז נתנו לי איירקסט ושלחו אותי לפיזוטרפיה, הפיזוטרפיה עזרה עד לשלב שהייתי צריך לעשות עוד משו חוץ מללכת, כגון לרוץ לטייל וכו.. אני מושך את הפגיע הזאת כבר שנה שלמה, ולפני שבוע התחילה לי דלקת ברגל השניה. אני עבוד אצות. מה לעשות?

03/01/2010 | 15:26 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

פנה לבדיקת אורתופד מומחה לבעיות קרסול וכף רגל באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

03/01/2010 | 22:33 | מאת: ירון

אני נפגשתי אם כמה וכמה אורטופדים באיזור שלי ובארץ בכלל. אשמח אם תיתן לי כיוון אחר ללכת אליו. כי את תחום האורטופדיה אני חושב שמיציתי.

27/12/2009 | 21:41 | מאת: שגית

בזמן האחרון יש לי כאבים בעקבים בלי קשר לסוג הנעל שאני נועלת. הכאבים הקרינו לרגליים וגם כאבי גב תחתון. התחלתי לשים מדרסים של חברת אוריאל ואמנם, כאבי העקב נעלמו וגם כאבי הגב כמעט ונעלמו אבל, השוקיים והירכיים מאוד עייפות וקצת כואבות ואני תוהה אם זה נורמלי ויעבור כאשר הגוף יתרגל או שעלי לפנות לאוטופד ואם כן, לאיזה? תודה

03/01/2010 | 15:25 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

נשמע לי די נורמלי אך לא יזיק לפנות לבדיקת אורתופד כללי בקופ"ח. בברכה - דר' טיטיון.

27/12/2009 | 18:53 | מאת: שושנה

השבת לפני מספר שאלות לבחורה בשם רחל לגבי הזרקות של לידוקאין וסלסטון עברתי גם אני זריקה כזו והצלקת שלי התחילה שבועיים לאחר זריקה הראשונה גם לצעוק הצילו. נאמר לי על ידי הרופא לפני הזריקה כי הבעיה היא בעצב שבצלקת . האם זה נכון שניתן לכרות את העצב למרות שהבחורה עברה ניתוח דורבן לפני מספר שנים ואם כן האם ההחלמה מניתוח זה ארוכה.

03/01/2010 | 15:24 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

לא תמיד ניתן לכרות עצב בצלקת או אפילו לזהות אותו בכלל. בברכה - דר' טיטיון

27/12/2009 | 18:28 | מאת: חדי

שבר תלישה דורזלי ופרגמנט קטקנטן בבסיס הגליל האמצעי.של זרת שמאל. כאבים בגיד לאורך כף היד העולה לכיוון הזרוע? הכאב חזק,הבא בגלים.למה ומה עושים בנדון? כרגע בסד ,השבר בן יומיים.

03/01/2010 | 15:22 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

27/12/2009 | 17:08 | מאת: זיוה

לפני כשנתיים נפצעתי בקרסול בMRI אובחן OCD בגודל 8X5 מ"מ. כיום עדיין סובלת מכאבים וממוגבלות. בMRI מלפני שבועיים OCD בגודל 13X16 מ"מ. מה שיטות הטיפול? מה סיכויי ההצלחה? תודה מראש

03/01/2010 | 15:09 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

בOCD בגודל כזה הטיפול המומלץ הוא ע"י לקיחת שתל עצם וסחוס מהברך והשתלה בקרסול או בהשתלת סחוס שמגדלים בתרביות סחוס. הצלחה כ-80-90 אחוז. אפשרות נוספת של קידוח ארטרוסקופי לא מתאימה לנגע בגודל כזה בד"כ. בברכה - דר' טיטיון.

27/12/2009 | 15:17 | מאת: אלינור

דר' טיטיון שלום, לפני כ- 3 שבועות נפלתי בעבודה ועצרתי את הנפילה ברגל ימין. מאז יש לי כאבים בכף רגל, קרסול וברך ימין. הקרסול כבר 3 שבועות נפוחף ניסיתי טיפול באתופן של עזר. הייתי אצל אורטופד טראומה שאמר כי מדובר במתיחה של רצועות בקרסול ובברך אבל מאז התאונה המצב החמיר. והפיזיוטרפיה לא עוזרת. הצילומים תקינים, בדיקת כירורג כלי דם תקינה (למרות שהאצבעות של הרגל קפואות - וגם הרופא שם לב לזה). ואני אובדת עצות. לפני 5 שנים היה לי סיפור ברגל הזו - כאשר איבדתי תחושה באמצע נהיגה, הייתי 3 וחצי חודשים בחופשת מחלה, עם אתופן במשך כחודשיים ופיזיוטרפיה 5 פעמים בשבוע ודבר לא עזר. כעבור 3.5 חודשים הכאבים נעלמו מעצמם ובזה זה הסתיים. מה עוד אני יכולה לעשות היום? אני כבר מעל 3 שבועות בבית לא שיפור משמעותי מחד, ומאידך לא מוצאים דבר. כמו כן, אשמח לקבל את מס' הטלפון במרפאה הפרטית שלך והאם קיים הסדר עם הכללית. תודה רבה.

03/01/2010 | 15:04 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מדובר בסוג המקרים שלא ניתן לתת להם תשובה ללא בדיקה מסודרת ובחינת בדיקות עזר. פני לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

27/12/2009 | 13:53 | מאת: ינג

שלום רב, לפני כ- 5 שבועות שברתי את הקרסול (לשמחתי ללא צורך בניתוח) ומאז אני מגובסת, ללא דריכה. בשבוע הבא (ברוך השם...) מורידים לי את הגבס. וההמלצה היא לקנות AIR CAST. בבדיקה שטחית ביותר שערכתי, מסתבר שיש מספר סוגים (והמחירים בהתאם). האם יש משהו מומלץ ?(אני כבדת משקל וגיל...) (אגב, מדובר בקרסול שמאל, שבר בפטישון) תודה רבה

03/01/2010 | 15:02 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

27/12/2009 | 13:52 | מאת: ינג

שלום רב, לפני כ- 5 שבועות שברתי את הקרסול (לשמחתי ללא צורך בניתוח) ומאז אני מגובסת, ללא דריכה. בשבוע הבא (ברוך השם...) מורידים לי את הגבס. וההמלצה היא לקנות AIR CAST. בבדיקה שטחית ביותר שערכתי, מסתבר שיש מספר סוגים (והמחירים בהתאם). האם יש משהו מומלץ ?(אני כבדת משקל וגיל...) (אגב, מדובר בקרסול שמאל, שבר בפטישון) תודה רבה

03/01/2010 | 15:02 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

המוצרים דומים בכל החברות. בברכה - דר' טיטיון.

27/12/2009 | 06:00 | מאת: אמא שואלת

האורטופד אמר שאשים לבתי (בת 11) מדרסים עקב זה שהכף רגל שלה עקומה "לכיוון פנים הגוף". האם זה לא גיל מאוחר מדי להתחיל לטפל בזה? (רק לפני כחצי שנה שמתי לב לזה ממש), האם יש סיכוי שכף הרגל תתיישר או שמדרסים הם לכל החיים? האם זה נובע מהליכה לא נכונה או פגם בכף הרגל?

28/12/2009 | 22:12 | מאת: אמא שואלת

03/01/2010 | 15:01 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

לא ניתן לענות על שאלותייך ללא בדיקה והכרה של הבעיה. יש בעיות שעוברות מעצמן ויש אחרות. את כל שאלותייך עלייך לשאול את האורתופד המטפל. בברכה - דר' טיטיון.

27/12/2009 | 02:04 | מאת: אורית

שלום, כשאני קמה לאחר ישיבה ממושכת או שינה, תוקף אותי כאב בכף הרגל. זה לא בחלק שאני דורכת עליו אלא מאחורי כף הרגל. יש לציין שאני אחרי לידה. תודה, אורית.

30/12/2009 | 19:34 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

כנראה שאת סובלת מפאסאיטיס פלאנטארית. קראי המאמר המצורף. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results and biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic and treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis and other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis and management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results and review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, and J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, and a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy and excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

26/12/2009 | 21:31 | מאת: נירית

שלום ד"ר טיטיון, אני בת 33 וסובלת מאוד מפלטפוס, הרגל שלי ממש שטוחה ואפילו נשפכת החוצה, כך שכל נעל מתעוותת ואין לי אפשרות לנעול נעליים רגילות.מאז הלדות הבחנתי גם בשינוי תורה של הרגליים, העצם הפנימית של הברך בולטת החוצה ויש לי מעין קיעור פנימה בשוקיים. מלבד הקושי האסתטי יש לי כאבים חזקים בזמן הליכה ועמידה וזאת למרות המדרסים היקרים והמומלצים שקניתי, הדבר מגביל אותי ומצער אותי ביום יום והייתי רוצה לדעת אם יש פתרון לכאבים ולאסתטיקה. תודה רבה נירית

30/12/2009 | 19:32 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

במידה וטיפול שמרני בבעייתך לא עוזר, הטיפול שניתן להציע הוא טיפול ניתוחי. בברכה - דר' טיטיון.

26/12/2009 | 19:14 | מאת: איריס

לפני כשנתיים אובחן דורבן בעקב ימין,מאז אני טיפלתי בכדורים זריקות פזיוטרפיה בגלים קצרים ולבסוף פניתי לטיפול בגליי הלם בבית חולים רמבם.היום עדיין יש לי כאבים לאורך כף הרגל,עשיתי צילום ולא רואים דורבן.הרופא אמר שאולי זה בעיה עצבית,מה זה אומר ומה הטיפול הנדרש????.

30/12/2009 | 19:31 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אין קשר בין ממצא בצילום למחלת ה"דורבן". יתכן ואתה סובל ממחלת ה"דורבן" גם אם אין דורבן בצילום. כמו כן יתכן ויש בבעיה אחרת לדוגמה בעיה עצבית. לכך יש צורך בבדיקה פיזיקלית ובדיקות עזר כדי להגיע לאבחנה ולהציע טיפול. בברכה - דר' טיטיון.

26/12/2009 | 17:11 | מאת: יוסי

ברצוני לדעת האם עישון יכול להפריע לטיפול בחיידק בעצם(סטאף אורוס).הטיפול בעזרת,אנטיביוטיקה לוריד(אורבניל)למשך 8 שבועות?(החיידק כתוצאה משבר בקרסול,ניתוח לקיבוע בעזרת פלטינות).

30/12/2009 | 19:29 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

כן. עישון מפריע לאספקת דם מחומצן ולריפוי פצעים. בברכה - דר' טיטיון.

26/12/2009 | 11:35 | מאת: צבי הכהן-רמת גן

שלום ד"ר אני בן 42 סובל מזה חודשיים שלושה מדורבן ,טופלתי על ידי מדרסים שרכשתי באופן פרטי. לא כל כך עזר. השבוע הייתי בבילינסון בביקור חולים ושם קראתי מאמר של בית החולים של רופא ד"ר רובינסון שאומר שקיים ניתוח אנדסקופי שמועיל לפתור את הבעייה אצל מי שלא הצליח להפטר מהבעייה אך מצד שני הוא כותב שרק מעטים נזקקים לניתוח. השאלה שלי היא האם ללכת עכשיו לניתוח (יש לי כללית פלטינום) או לנסות טיפולים אחרים . שבת שלום ותודה

26/12/2009 | 20:53 | מאת: ש

ראה טור של אודטה במעריב "סופשבוע" או הקלק בגוגל סד לדורבן העקב. רפואה שלמה

30/12/2009 | 19:28 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

יש לנסותכל טיפול שמרני כולל פיזיוטרפיה, הזרקה מקומית, גלי הלם וכ"ו לפני שהולכים לניתוח. בברכה - דר' טיטיון.

25/12/2009 | 22:26 | מאת: רחל

שלום ד"ר עכשיו ברצינות מה זה הוצאת גליגליון.

30/12/2009 | 15:06 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

גנגליון. זה מין גידול מקומי שנוצר מפריצת נוזל ממפרק או ממעטפת גיד. לא מסוכן. בברכה - דר' טיטיון.

25/12/2009 | 20:59 | מאת: אלמוג

שלום ד"ר טיטיון עברתי ביום רביעי ניתוח להוצאת גושון קטן קשה כאבן 3 ס"מ, לא נייד, מקובע לעור ופציה?? שהיה לי בקשת של כף הרגל במרכז. האבחנה היא כנ"ל. הרופא טען שהגוש יכול לחזור בצורה אגרסיבית, האם הכוונה למשהו סרטני? אגרסיבי?? (הגוש נשלח לפתלוגיה)קיבלתי גם כדורים נגד דלקת ארקוקסיה, מה זה? בתודה ובברכה אלמוג.

25/12/2009 | 22:25 | מאת: אורית

סתם שאלה איפה עברת את הניתוח

30/12/2009 | 15:05 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

לא מדובר בסרטן כי עם בבעיה מקומית, גידול שפיר אך יש לו נטיה לחזור מקומית ולכן הוא נחשב אגרסיבי יחסית כמו כן לעיתים חוזר יותר בגדול מקודם. בברכה - דר' טיטיון.

31/12/2009 | 20:54 | מאת: אלמוג

על התשובה

24/12/2009 | 20:38 | מאת: אורנה

דר שלום אני סובלת מזה חודש ימים מדורבן בכף רגל אני עוסקת בספורט 3 פעמיים בשבוע ניתן לי כדור אנטיאנפילטורי בשם כטר ל לא זוכרת את שם הכדור הכאבים חזרו אחרי 6 ימי טיפול תרופתי מה ניתןם לעשות אורנה

25/12/2009 | 00:38 | מאת: מיכי מנהיים

חביבתי, אם תדפדפי מעת בפורם תגלי הרבה תשובות הנוגעות לבעייתך, למדרסים תפקודיים אשר המידות עבורם נלקחות באמצעות תחבושות גבס,יש סיכויים טובים לפתור את בעייתך

26/12/2009 | 13:03 | מאת: שושנה

לא רוצה לייאש אותך אבל עברתי ניתוח דורבן לפני שלוש שנים ועכשיו כאילו כלום. הלכתי לקנות מדרסים לפי המלצת רופא אורטופד שניתח אותי במכון של המדרסים אמרו לי שזו טעות לעשות ניתוח דורבן 90 אחוז מהמקרים זה לא פותר את הבעיה כדאי שתתיעצי עם עוד רופא

30/12/2009 | 15:04 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ממליץ לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל. בד"כ יש צורך בהתאמת מדרסים פונקציונאלים, פיזיוטרפיה מתאימה כמו כן ניתן לשקול טיפול בגלי הלם, הזרקה מקומית ועוד. בברכה - דר' טיטיון.

24/12/2009 | 17:55 | מאת: שחף

ד"ר יחזקאל טיטון שלום רב, אני בן 23, ולפני כחודשיים במהלך אימון כדורגל בעקבות תנועה לא טובה, עיקמתי את הקרסול ותוך זמן קצר הוא התנפח. כעבור מספר ימים פניתי לרופא מטעם מכבי שהסתפק במבט חטוף על הרגל ובהפנייה לפיזיוטרפיה שלא תרמה יותר מדי. רציתי לדעת האם יש פתרונות נוספים לטיפול בקרסול נפוח, או שמא הבעיה היא אחרת. או שהאם מומלץ לפנות לרופא פרטי. בתודה מראש, שחף.

30/12/2009 | 15:02 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

נשמע שבהחלט יש מקום לפנות לבירור נוסף ועדיף אצל אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

24/12/2009 | 14:40 | מאת: ליאור

אשתי בהריון ובסקירה אמרו לנו שיש לעובר כף רגל עקומה קצת האם יש לזה טיפול או השלכות לטווח הרחוק

30/12/2009 | 15:01 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

לעיתים כן. בעניין זה עליכם לפנות ליעוץ מיילדותי ולא אורתופדי. בברכה - דר' טיטיון.

24/12/2009 | 08:35 | מאת: תמיר

שלום דוקטור, מה זו התרופה הזו קסרלטו ריברוקסבאן למניעת קרישת דם אחרי ניתוח ומדוע אם עברתי ניתוח אורתופדי היא כל כך נחוצה לי ?

30/12/2009 | 15:00 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

23/12/2009 | 21:11 | מאת: ויקטור

שלום ד"ר יש לי חשד שיש לי גאווט בן 37 והכאב חזר לי כעבור 2 ישש לציין שבמהלך ההתקף של הכאב לא יכולתי לדרוך על הרגל רק לאחר יומים השאלה שלי מה הם התופעות של הגאוט ומה המאכלים שאסור לי ללאכול דה ונמצא אצלי הגאוט תודה

30/12/2009 | 14:59 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

יש כתבות רבות וטובות ברשת בנושא גאוט. רשום גאוט ב-google ותקבל בלי סוף מידע שיענה לכל שאלותיך. בברכה - דר' טיטיון.