פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

שלום, קצת רקע אני משחק כדורסל, לאחרונה החלו כאבים מתחת לחיבור גיד אכילס בעקב(2 ס"מ מעל העקב), כרגע אני עובר פיזיוטרפיה. התחלתי לחזור לשיגרה של חימומים וריצות קלות. שאלתי, במקום שתיארתי כאשר אני מותח את הגיד ושריר התאומים הופיעו 3 נקודות קטנות מאוד(בגודל של נקודות חן על מנת להמחיש לך) , כלומר כשמותחים את העור ניתן להרגיש אותן על האצבע והן מתחת לעור כמובן הנקודות האלה לא כואבות במישוש ויש להן תחושה של בצקת מה זה יכול להיות?

אבי שלום. יכול להיות בעיה בגיד או במעטפת הגיד. צריך לברר. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, בעלי סובל מחתכים די עמוקים בכף הרגל מה אפשר לעשות? תודה, מיה

מיה שלום. לפנות לבדיקת רופא עור. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, לפני כשבוע וחצי נפלתי בעת רכיבת אופניים, בשל הכאבים העזים ברגל ימין הלכתי לעשות צילום שהראה כי אין שבר. כעת לאחר שבוע וחצי יש לי כאבים חזקים מאוד באזור הכרית ואיני יכולה לדרוך על הרגל כראוי. בעת ישיבה או שכיבה אין כאבים. אני חוששת כי זהו יותר מאשר נקע או מכה חזקה כי אין שיפור לאורך זמן והמידע היחיד שקיבלתי הוא שאין זהו שבר... הייתכן שנגרם לאזור נזק עצבי ומה הדחיפות שבה עליי לפנות לאורטופד בשנית? תודה, שירה.

ירה שלום. הכל יכול להיות. יכול להיות גם שיש שבר שלא ראו בצילום. ממליץ לך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

שלום לפני כחצי שנה שברתי את עצם הסירה בכף הרגל. אני בצבא ורק לפני חודש עלו על השבר בעזרת בדיקת CT. ממצאי הבדיקה העלו כי יש לי שבר של 2 מ"מ ללא תזוזה בעצם הסירה. הוחלט לגבס אותי למשך חודש. כמו כן המליץ לי האורטופד שטיפל בי על מכשיר אולטרסואנד לאיחוי שברים(שכמובן נדחה ע"י הבירוקרטיה הצבאים הנהדרת). השאלה שלי היא מה הסיכוי שלאחר זמן זה השבר לא התאחה בהתחשב שהסתובבתי חצי שנה ללא קיבוע? כמו כן במקרה כזה הבנתי שמנתחים, מה יהיו ההשלכות העיתידיות של הניתוח על הרגל. יש לציין כי אני משחק כדורסל באופן פעיל. המון תודה!

אבי שלום. השאלה שלי היא מה הסיכוי שלאחר זמן זה השבר לא התאחה בהתחשב שהסתובבתי חצי שנה ללא קיבוע? השאלה לא ברורה. אם השבר עדיין לא התאחה לפי הבדיקות שעברת, אז וא לא התאחה ונדרש טיפול, בד"כ ניתוחי. כמו כן במקרה כזה הבנתי שמנתחים, מה יהיו ההשלכות העיתידיות של הניתוח על הרגל - תלוי בשבר וסוג הטיפול שצריך חעבור. לא אוכל לענות ללא בדיקה מסודרת ובחינת בדיקות ההדמיה. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב אודה לכם אם תועילו לתת לי מס' סיבות אשר גורמות לנפיחות כף הרגל ללא כאבים והאם יש טיפול עבור הבעיה ברצוני לציין שהחולה הינה בת 74 סובלת מסוכר רמה2 והאם יש קשר לכליות או עודף מלח בגוף תודה מראש אגנס

אגנס שלום. יש סיבות רבות לכך ולא ניתן כתוב כאן ספר שלם. בעקרון יכול להיות בעיות כלי דם, אי ספיקה לימפאטית, אי ספיקת לב, דלקות שונות ועוד. בברכה - דר' טיטיון.

שלום. מאז שהייתי ילד קטן כאבו לי הרגליים, בד"כ מדרסים עזרו לי רק מעט. לפני כשנה עשיתי מדרסים יקרים מאוד שהוזמנו מחו"ל ומאז הכאב ברגליים הוא קטן מאוד. הרופא אמר שיש לי פלטפוס רציני מאוד. אני בן 17 וקיבלתי צו ראשון. רציתי לדעת האם פלטפוס מהסוג שיש לי מוריד פרופיל ואם כן אז כמה. בתודה מראש, יוסף.

בדרך כלל זה שיבדוק אותך בלשכת גיוס לא יבחין בכך, וגם אם כן זה לא מוריד

יוף שלום. במידה ומובר בפלאטפוס קשה לעיתים זה מוריד פרופיל ל-64. תלוי בממצאים בבדיקה אורתופדית. ברכה - דר' טיטיון.

שלום רציתי לשאול אם יש מאמרים לגבי plantar fasceitis והאם ניתן להתאים מדרסים לבעייה זו. תודה

שלום איריס מה שאת מתארת נקרא בעברית דורבן העקב. תסמונת דורבן העקב היא תהליך דלקתי- ניווני באזור חיבור של רצועות וגידים בכף הרגל אל עצם העקב. --- בהקשר של מדרסים 1. תפקידם של מדרסים במקרה של דורבן הוא: 1. הורדת עומס ולחץ ממקום הכאב. 2. ריפוד האיזור באמצעות שני אלה נותנים למקום להרגע וזה מאפשר, א. שיפור בתפקוד ב. עזרה בהחלמה מדרסים יש רבים ומסוגים שונים והם נבדלים זה מזה בחומרים מהם הם בנויים, בשיטת העבודה וברמה המקצועית של האדם המבצע אותם. למען הרחב ידיעותיך בנושא מדרסים אני מצרף קישור למאמר על סוגי מדרסים שונים: http://pedia.walla.co.il/?w=/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9D בברכה יעקב וינברג

איריס שלום. יש הרבה חומר ומאמרים על הנושא. הקישי PLANTAR FASCIITIS בוגל ותקלי חומר בלי סוף. בברכה - דר' טיטיון.

הנני ספורטאית מתעמלת ומאמנת כל יום מס שעות. בשבוע האחרון התחילו כאבים בבוהן ימין אשר מופיעים בעיקר בזמן היקיצה בבוקר. אין אודם מקומי, הכאב אינו קשור בתנועה- אין לי הגבלה בטווח, והכאב אינו מתגבר בזמן תנועה. אין אודם מקומי ו/או נפיחות. הכאב נסבל. יש לציין כי באותה כף רגל - אותה בוהן אני סובלת מהלגוס ולגוס בסטייה של 30% (עפ"י הצילום האחרון). מומלץ ניתוח, האם יש קשר? מה יכולה להיות הסיבה? האם גאוט? לאיזה רופא כדאי לי לפנות? תודה על תשובתך, ורד

ורד שלום. מומלץ ניתוח, האם יש קשר? - לעיתים יש קשר. צלגבי המלצה לניתוח זה אוכל להמליץ רק לאחר בדיקה מודרת. מה יכולה להיות הסיבה? האם גאוט? אולי אבל אז הייתי מצפה לאודם נפיחות וחום מקומי. לאיזה רופא כדאי לי לפנות? אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב אני בן 57 וסובל מהרגשה של חום צריבה שרפה כאילו אני דורך על גחלים בשתי כפות הרגליים . ההרגשה מאוד מאוד מפריעה לי ובעיקר כאשר אני הולך לישון או במצב של ישיבה מנוחה.מאוד מקשה עלי להרדם התחושה הנל.אני מרגיש את זה כמעט בכל שטח כפות הרגליים למעט האצבעות.יש לציין שאני לא סובל מסכרת ולא נערך כל בירור בנושא.תודה רבה וכל טוב.

שלום! שמי אלכסנדרה סבא שלי בן ה60 סובל שנה מכאבים בכף הרגל בכל פעם זה עובר מרגל לרגל ולא מתרפה. פנינו לרופאים והם כנירא מסננים את הבעיה ואומרים שאי אפשר לעזור. אני פונה אלייך בשביל שתיבדוק את הבעיה או שתיתן לנו הפניה לפרופסור כלשהו כי איני חושבת שאי אפשר לפתור בעיה זו, אני בטוחה שאפשר לבדוק וחובה לבדוק כל בעיה רפואית לעומק ואין דבר שאפשר להגדיר אותו כ"אין פיתרון". תודה מראש מחכים לתשובתך.

אלכסנדרה שלום. לא אוכל להגיע לאבחנה או להציע טיפול ללא בדיקה מסודרת ובדיקות הדמיה לפי הצורך. אשמח לקבלכם לבדיקה מרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

אליהו שלום. בד"כ מדובר בעיה עצבית. מאחר ועד היום לא עברת בירור, פנה לבירור. נסה ראשית לפנות לרופא המשפחה שישקול מהו גורם המברר המתאים לך. בברכה - ר' טיטיון.

שלום שמי גלית ואני בת 31 ומגיל 14 אני סובלת בחיבור שבין הרגל לכף הרגל. אני לא יכולה ללכת מהר ובטח שלא לרוץ זה מאוד כואב לי שמקרין לי לכל השוק. כל בוקר יש לי קליקים בעיקר ברגל שמאל. כיצד אוכל לטפל בזה. אני מתאמנת במכון כושר ובגלל בעיה זו אני לא הולכת על מסילה אלא על אלפטי, אך כפות הרגליים בעיקר הכריות שורפות לי מאוד. מה עליי לעשות? אשמח לתגובה

שלום דוקטור כתבתי לך בעבר אך לא קיבלתי תשובה מפורטת. אני סובלת מעיוות באצבעות הרגליים. אצבע אמצעית ארוכה יותר מכל האצבעות בשתי הרגליים. אני מתבייישת ולא הולכת עם נעל פתוחה הדבר מפריע לי מאוד. האם תוכל להמליץ לי על רופא באזור תל אביב אליו אוכל לפנות דרך כללית מושלם .? אני מעוניינת לעבור ניתוח קוסמטי אם קיים, לבעיה זו. האם קיים ומה סיכויי ההצלחה? תודה רבה מראש, מחכה לתשובתך..

רה שלום. אני מנוע מלהמליץ על רופאים בפורום זה. נסי לברר בפורום www.rofe.co.il ברכה - דר' טיטיון.

שלום, אני בת 25, בריאה אופן כללי, בעלת גמישות יתר. מאז ומתמיד הייתה לי נטייה ליפול קצת יותר מהרגיל אך בזמן האחרון המצב החריף. בשנה האחרונה נקעתי 3 פעמים את הרגל, אובחן אצלי שבר מאמץ ועכשיו נוסף שבר. רציתי לשאול ממה דבר כזה יכול לנבוע, מה הטיפול היעיל ביותר וכיצד אני יכולה למנוע נפילות נוספות (מיותר לציין כי זה פוגע בי מאוד בתפקוד היומיומי). תודה מראש, עלמה

עלמה שלום. במידה ואין בעיה נוירולוגית שורם לך לנפיחות או סחרחורות מסיבות אחרות יתכן והסיבה היא חוסר יציבות בקרסול ולכן נקיעות חוזרות ונפילות. פני לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, אני בת 52 ולפני כחודש החלו לי כאבים ממש בכריות כפות הרגליים, תחילה כאב כאשר קמתי מישיבה או משכיבה כמו עקצוצים לאחר הליכה קצרה עבר. עכשיו המצב החמיר וכואב לי יותר . עשיתי צילום ולא רואים מאומה. אודה לך באם תוכל לעזור לי.

לפי התאור שלך נראה שאלו כאבי דורבן מאמר מאוד מקיף בנושא http://www.reader.co.il/article/11679

ניצה שלום. לא ניתן להגיע לאבחנה מתאורך. פני לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

מה זו בדיקת מיפוי עצמות?מתי יש צורך בבדיקה כזו וכיצד היא מתבצעת ?

אפרת שלום. בבדיקה זו סורקים את העצמות במצלמת גמא מיוחדת לאחר הזרקת חומר רדיואקטיבי לתוך הוריד. בדרך כלל מזריקים טכנציום דיפוספונאט המתרכז באיזורים בעצמות שיש בהם חילוף חמרים שאינו תקין. איזורים אלו נראים לאחר הצילום במצלמת גאמא מיוחדת כאיזורים כהים או חמים. לדוגמה במקומות של זיהום בעצם. בברכה - דר' טיטיון.

ילד בן שבע עם כאבים בעצם הקרסול בלי יכולת לדרוך על הרגל ללא חבלה או מחלה.ישלו חום לא גבוה(8.2)עולה ויורד.הוא התעורר בלילה מהכאב לפני כיומיים.הוא מאושפז כרגע ולא ממש יודעים מה זה אם כי מדברים על דלקת בעצם. אודה לכם על הבהרה בנושא והאם יש כיוונים אחרים.ממה זה נובע?

אפשרת שלום. נסי לשאול שאלה ספציפית. בברכה - דר' טיטיון.

לפני שלושה ימים ביצעתי ארטרוסקופיה . לאחר היתאוששות אמר לי המנתח כי ביצע לי Microfracture surgery. וזאת עקב נזק לסחוס .לפי הרשומים הנזק הינו בקוטר 0.5*0.5 ס"מ. הדיאגנוזה של הרופא הינה:cartilage damage to femoral groove(ob3 &mfc(gr4 0.5*0.5 c"m small medial plica. אין כמעט מידע על נושא זה בעברית.אני בן 31 אוהב ספורט ,מה זמן ההחלמה ?מה סיכויי ההחלמה.

מהם הדרכים לטיפול בדורבן בעקב כף הרגל?

שלום שרי בתשובה לשאלתך לגבי הדורבן, מה שעושים בדרך כלל זה לא משהו שעוזר להחלמה של הבעיה אלא דברים שמאפשרים תפקוד למרות הבעיה. קיימות שיטות שונות : פיזיותרפיה גלי הלם ריפודים זריקות קורטיזון ומדרסים גלי הלם זה טיפול די כואב זריקות קורטיזון מחד עלולות להיות כואבות ומאידך לעתים עוזרות לטווח קצר ובנוסף משאירות חומרי לוואי בתוך הגוף. יש אנשים שזריקות פתרו להם את הבעיה. קיימת אפשרות נוספת וזה ניתוח. הריפודים כמעט לא עוזרים (ריפוד נפוץ הוא מסיליקון או סיליקון עם נקודה כחולה) הדבר שעוזר הכי הרבה לתפקד למרות הבעיה הוא מדרסים. למקרה של דרבן צריך מדרסים ספציפיים. מדרסים יש רבים ומסוגים שונים והם נבדלים זה מזה בחומרים מהם הם בנויים, בשיטת העבודה וברמה המקצועית של האדם המבצע אותם. למען הרחב ידיעותיך בנושא מדרסים אני מצרף קישור למאמר על סוגי מדרסים שונים: http://pedia.walla.co.il/?w=/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9D בברכה יעקב חיים וינברג

שרי שלום. קראי את המאמר המצורף. אם עדיין יש שאלות, אשמח לענות. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

מתנצל מראש אם השאלות לא רלוונטיות לפורום, אנא מחקו אם לא רלוונטי. 1. האם חיסון נגד סרטן צוואר הרחם מומלץ לכל הנשים ? האם גם לאישה המקיימת יחסים רק עם פרטנר אחד במשך שנים, יש טעם לקבל את החיסון ? (למשל, אם יש אפשרות שהמחלה תהיה רדומה אצל הגבר, ועלולה לעבור אליה בעתיד, או שהמחלה רדומה אצלה, ועשוייה להתעורר בעתיד) שאלה נוספת בנושא אחר לגמרי : 2. אשמח לקבל המלצה לרופא אורתופד טוב באיזור המרכז, דרך קופת חולים כללית (ביטוח מושלם) - בעיות גב לאדם צעיר (25 - 30). (כאבי גב תחתון בעת עמידה ממושכת, כאבים שונים במקומות שונים לעיתים וכו') תודה !

לד"ר שלום רב!!!! לפני כחודשיים תוך כדי ריצה עם תיק כבד על הגב עיקמתי את רגל ימין ונפלתי עם כל המשקל על הרגל תוך כדי עיקומה. עשו לי צילום סטרס אחרי כשבוע ושם הייתה פתיחה ליטראלית מלאה וחשד לשבר ניתוק בפטישון הליטרלי. שמו לי גבס לשלושה שבועות. לאחר הורדת הגבס הפנו אותי לרופא מומחה אשר הוסיף ואמר שיש קרע של CFL וקרוב לוודאי ATFL. הומלץ על איירקאסט ופיזיוטרפיה אינטנסיבית ומידית ודריכה מלאה על הרגל. מאז עבר כחודש וחצי(תוך כדי פיזיוטרפיה) ואני עדיין מתקשה לדרוך על הרגל ונעזר בקב אחד. לפני כשבוע רופא מומחה הפנה אותי לסיטי לאחר שהוא אמר שיכול להיות שיש לי נזק תוך מפרקי בקרסול או בתת טלאר, להלן ממצאי בדיקת הסיטי: תפיחות קלה/יחסית של הרקמות הרכות בעיקר באיזור הסמוך למלאולוס הליטרלי. אין עדות לשברים. לציין עצם סובמלאולרית בסמוך. בכף הרגל לא הודגם ממצא חריג. קרסול וכף רגל שמאל תקינים. ווריאנט אנטומי באיזור המלאולוס המדיאלי. לסיכום: אין עדות לממצא טראומטי גרמי. שאלתי היא כזאת: מה אומר פיענוח הסי טי??? ואם הוא לא מוצא ממצא חריג מדוע איני יכול עדיין לדרוך על הרגל כרגיל??? האם יש בדיקות נוספות שאפשר לעשות על מנת להיות בטוח שהכל באמת בסדר בתוך הרגל... תודה מראש ובהערכה רבה.

לפני כ-3 שנים שברתי את הקרסול ואובחן אצלי שבר בטאלוס עברתי ניתוח והשבר אוחה בהצלחה עד היום יש לי כאבים אם נתקלת במקרה דומה ומצאת פתרון לכאבים אנא עדכן אותי בתודה מראש אדי

אדי שלום. נתקלתי במקרים דומים. לצורך מתן יעוץ יש צורך בבדיקה פיזיקלית וצילומי רנטגן. לעיתים יש צורך בבדיקות נוספות. בברכה - דר' טיטטיון.

בהמשך לשאלתי מיום 13.6.08 אבקש לדעת מה כרוך בניתוח,כמה זמן משוער אורכת ההחלמה ומה הסיכוי להחלמה. ברצוני לציין כי הנני בן 72.כפי שציינתי אני כרגע בגבס אך אילו טיפולי פיסיוטרפיה מתאימים למצב זה וכן איזה מדרסים מיוחדים מתאימים למקרה שלי. תודתי נתונה מראש.

משה שלום. יש סוגי ניתוחים שונים תלוי בדרגת אי הספיקה וורמים שונים כמו שינויים ניווניים של המפרקים ועוד. לכן לא אוכל לענות ספציפית ללא בדיקה ובחינת בדיקות הדמיה. לגבי פיזיוטרפיה - מדובר בפיזיוטרפיה מקומית בעיקר להקלת כאבים עם US מקומי וכדומה. בברכה - דר' טיטיון.

משה שלום. יש סוגי ניתוחים שונים תלוי בדרגת אי הספיקה וורמים שונים כמו שינויים ניווניים של המפרקים ועוד. לכן לא אוכל לענות ספציפית ללא בדיקה ובחינת בדיקות הדמיה. לגבי פיזיוטרפיה - מדובר בפיזיוטרפיה מקומית בעיקר להקלת כאבים עם US מקומי וכדומה. בברכה - דר' טיטיון.

הבן שלי בן שנה וחצי הולך כבר כחצי שנה. כפות הרגליים שלו שטוחות לגמרי - כשהוא הולך יחף, כל כף הרגל מתלכלכת. האם בגיל כזה כדאי/צריך לבדוק את זה, או לתת לרגל עוד זמן?

אמא שלום. לא צריך בגיל הזה לעשות כלום. תני לו ללכת ולהתלכלך איך שבא לו. ברכה- דר' טיטיון.

בבדיקת מיפוי עצמות .מה יכל להיות ?אילו בדיקות לבצע ?יש לי כאבים וחןלשה באיזור הנ"ל

מימי שלום. לא ניתן להציע בירור או להגיע לאבחנה לפי תאורך. יש צורך בבדיקה אורתופדית מסודרת ואז לשקול. בברכה - דר' טיטיון.

שלום לך אני סובלת מכאבים בכף רגל יותר מ4 חודשים .עשיתי צילום ע''ש וct מותני -יש הצרות בl4-5 ובליטה של דיסק ,הגב עצמו לא כואב בכלל הבעיה היא בכף רגל בעיקר בקשת ,אני אצל רופא אורטופד ונתן לי לעשות פיזיוטרפיה ללא הטבה עשיתי מדרסים ליציבות ןהליכה אבל הכאבים לא עוברים .הייתי עושה הליכות מהבית לעבודה אך בגלל הכאבים הפסקתי . מה אני יכולה לבקש עוד מהאורטופד שיעשה .בתודה .ציפי

ציפי שלום. מאחר ולא בדקתי אותך אין לי יכולת לכוון מהן הבדיקות הנדרשות אם בכלל. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב נחבלתי בנפילה מהאופניים וקרעתי שתי רצועות. בבית החולים הציעו אפשרות של ניתוח לתפירה או גבס לששה שבועות העדפתי גבס על פני ניתוח. אני מבקשת לשאול לחוות דעתך באשר ליכולת ההחלמה של הרצועות? והאם מוטב היה שאנתח. תודה.

חופית שלום. על איזה רצועות מדובר? איך אובחן הקרע? בברכה -דר' טיטיון

הטיפול בדלקת בגיד t.p ברגל. הוצע לי ניתוח קשה של העברת גיד מאצבעות הרגל שמחייב חודשיים ללא דריכה על הרגל וכארבע חודשים לאחר מכן עד להחלמה. האם ידוע על טיפול אחר? בינתיים אני בגבס פלסטי ל 6 שבועות.

משה שלום. אם טיפול שמרני בנעליים ומדרסים מתאימים, פיזיוטרפיה, גבס וכ"ו, לא עוזרים, אזי הניתוח הוא האופציה היחידה. בברכה-דר' טיטיון.

יש לבדוק הייטב את הטיפול השמרני לפי הצעתו של ד'ר טיטיון, גם נעליים מתאימות , לפעמים נעלי טיפוס קשיחות הם תשובה מתאימה, וכן מדרס תפקודי הנבנה לפי מידות גבס ללא נשיאת משקל.

בבדיקת US אובחן פלנטר פצאיטיס לאחר כאבים מזה מספר חודשים בעקב ובקשת כף הרגל. מהו פלנטר פצאיטיס? האם יש טיפול? האם יכול להגרם בעיקבות חזרה לשימוש במידרסים חדשים ומותאמים במכון לאחר ששנים רבות לא השתמשתי בהם? האם קשת גבוהה יכולה "לקרוס" ברגל אחת? תודה על התייחסותך.

לי שלום. קרא המאמר המצורף. אם עדיין תהיינה שאלות, אשמח לענות. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

פלנטר פצאיטיס זה דורבן העקב. מפנה אותך למאמר מאוד מקיף בנושא. לא כמו המאמר בתגובה הקודמת שלא ניתן לקריאה שולח לך כתובת http://www.reader.co.il/article/11679

נוסעת לארה"ב לחודש, לאור העובדה שהיצור שלהם נעשה שם, האם אפשר וכדאי? המטרה היא הוזלת המחיר, וקיצור זמן ההמתנה תודה, יעל

הסיכון שאם צריך איזו שהיא התאמה אין מי שיעשה זאת אח"כ בארץ, גם הזמן שם לא קצר

יעל שלום. אני מסכים עם מר' מנהיים. שווה רק אם את הולכת להיות שם הרבה זמן. בברכה - דר' טיטיון.

בצקת בלשד העצם בניקולור. סינוביטיס במפרקים מרובים בכף הרגל, ממצאים שחשודים לארוזיות בתלוס,קובואיד, בסיסי מטטרסוס 4 ו3 ובראש המטטרסוס הראשון. ממצאים אלו מחשידים לארטריטיס אינפלמטורית. הבדיקה נעשתה בכף הרגל. תודה רבה

אפרת שלום. נשמע שיש דלקת מפרקים במפרקים מרובים בכף הרגל. בברכה - דר' טיטיון.

שלום לד"ר טיטיון ! אני מעוניינת לברר האם ניתן לדעת על פי צילום אולטרסאונד את גודלו של קרע שיש לי בגיד טיביאלי אחורי ? ובמידה והקרע הוא קטן האם אתה ממליץ לטפל בו באמצעות גלי הלם [ברמבם] ? או אולי יש דרך אחרת לאחות את הקרע ללא ניתוח ? תודה, דורית.

dorit שלום. אני מעוניינת לברר האם ניתן לדעת על פי צילום אולטרסאונד את גודלו של קרע שיש לי בגיד טיביאלי אחורי ? - תלוי באיכות מכשיר ה-US ותלוי בנסיון הרופא שמבצע את הבדיקה. ובמידה והקרע הוא קטן האם אתה ממליץ לטפל בו באמצעות גלי הלם [ברמבם] ? - אין לי נסיון בטיפול בקרע של היד הטיביאלי בגלי הלם ולא ברור לי ההגיון שמאחורי טיפול כזה. או אולי יש דרך אחרת לאחות את הקרע ללא ניתוח ? - הקרע לא מתאחה ללא ניתוח אך עם טיפול שמרני טוב כולל נעליים ומדרסים מתאימים, פיזיוטרפיה מתאימה, לעיתים הזרקה מקומית וקיבוע בגבס, הכאבים יכולים להשתפר. בברכה - דר' טיטיון.

שלום! מזה 10 שנים שאני סובלת מכאבי רגליים כשאני קמה בבוקר, כאבים חזקים שמקשים על ההליכה, אך נעלמים אחרי כמה דקות לאחר ההליכה הראשונה של הבוקר. עשיתי המון בדיקות ולא מצאו משהו מיוחד, באולטרסאונד מיוחד נאמר לי שיש דלקת בגידים ברגליים. אך גם לאחר שאני שותה ארקוקסיה למשך 10 ימים של טיפול, הכאבים חוזרים. עשיתי מיפוי עצמות שלא הראה דבר, צילום רגיל שלא הראה דבר, שמו לי מדרסים שהם עוזרים להליכה ארוכה שלא יהיו לי כאבים חזקים, כי גם זה קורה. אך לכאבים של הבוקר שום דבר לא עוזר. יש הצעה מרופאת המשפחה שלי כי אולי זה פירומיאלגיה. מה עוד עליי לעשות כדיי לבדוק מה יש לי. מצאו שיש לי איזה בעיה קטנה בגב בחוליות מסויימות, משהו כמו שחיקה, האם יכול להיות שהכאבים נובעים מזה? בתודה מראש רינת ברנט

רינת שלום. הכאבים המתוארים לא אופיינים לבעיית גב. אם מדובר בפיברומיאלגיה, כדאי לפנות לראומאטולוג. נסי לבצע תרגילי מתיחה של כפות הרגליים כל בוקר לפני שאת קמה וכגם בערב כשאת הולכת לישון. בברכה - דר' טיטיון.

ola dr i dont fiil my fingers in the legs AND and in the last 1 month i fiil pain in rigt leg ,the dr hear gave me anti flimatorio like voltern AND its helpd me for 3 weeks, AND naw the pain come beck agein,the pain only in the rigte leg,i did dopler ceke AND evrtyink all writ,but the pain didnt stop . i live in brasil AND i need your opnion , whte i need to asked the dr hear in brasil thenks OR

שלום לך , כבר מעל שנתיים שאני סובלת קבוע מכאבים בלתי פוסקים בשתי הכפות רגלים . ערכתי צילומים כולל MRI לא מצאו משהו,בהתחלה נאמר לי שיש לי דורבן בשתי הכפות רגליים, ואחר כך אמרו לי שלא, ושמדובר בעצב.ניסיתי כדורים בשם פריגבאלין שלא עזרו. הרופא לא יודע ממה נובעים הכאבים. אני גרה בלונדון,ומאוד מעוניינת בחוות דעתך המקצועית בבקשה.גילי הוא 47. תודה

חן שלום. לצערי ללא בדיקה מסודרת ובמידת הצורך בחינת בדיקות ההדמיה, לא אוכל לחוות דעה. בברכה- דר' טיטיון.

עליי לעבור ניתוח בכף הרגל עקב עצב אשר זז ממקומו וגורם לי לכאבים. מיקום העצב ליד אצבעות שלוש ושתיים. האם כדאי לעבור את הניתוח ומה הסיכונים? האם אפשר לקבל הסבר על הניתוח או על העצב המדובר? יש לציין שעברתי טיפולים כגון פיזיוטראפיה והותאם לי מדרסים אך ללא הועיל. יש לציין כי אני אשה בת 56. בתודה מראש.

לבנה שלום. לפי התאור נשמע שאת סובלת מ"Mortons Neuroma". הסיכונים הם כמו בכל ניתוח, כאבים, זיהום בפצע ואי הצלחה של הניתוח מסיבות אחרות. אם קיבלת כבר את כל הטיפולים כולל הזרקה מקומית וכלום לא עזר, הניתוח הוא הטיפול היחידי שנותר להציע. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב יש לי כאבים בעקב כבר חודשיים שרק הולכים ומחריפים. בהמלצת אורטופד לקחתי כדורים שלא הועילו. עשיתי מדרסים. מה עלי לעשות? האם עלי להפסיק להתאמן? האם הינך מקבל באופן פרטי ?(קופ"ח מכבי) אוד על תשובתך.

גלית שלום. לא אוכל להמליץ לך כיצד לנהוג מאחר ולא הבהרת מה בעייתך, כמו כן לפי תאורך לא ניתן להגיע לאבחנה. ממליץ לך לפנות לבדיק'ת אורתופד העוסק בעיות קרסול וכף רגל באזור מגורייך. בברכה- דר' טיטיון.

שלום דוקטור אימי סובלת מדורבן בשתי הרגליים היא סובלת כאבי תופת וממש לא יכולה לדרוך על הרגליים היית אצל אורתופד כמה וכמה פעמים ורק לפני כמה ימים קיבלה זריקות כלום לא עוזר עם הכאבים החזקים שהתפתחו בימים האחרונים רשמו לה משככי כאבים אבל גם זה לא עוזר השאלה שלי היא מה האלטרנטיבות האם לעבור ניתוח ובמה זה כרוך תודה מראש

יש פתרונות מכניים ובינהם מדרסים תפקודיים, יש לפנות למעבדה מקצועית, ואני מצרף מאמר המסביר כיצד נבנה המדרס, גם מדרס איננו בהכרח פותר את הבעיה בכל המקרים בס"ד מדרסים פונקציונלים היסטוריה שימוש במדרסים ידוע בעולם כמאה וחמישים שנה, הטיפול הצטמצם לטיפול בבעיות בכף הרגל עצמה. בתחילת שנות השבעים פרופ' מרטון רות בבית הספר לרפואת כף הרגל בקליפורניה, מפתח תיאוריה האומרת שבעיות אורטופדיות רבות נובעות מבעיה בתפקוד כף הרגל, הוא מצליח להראות שברגע שנייצב את כף הרגל בצורה הנכונה, וכפי שהוא קורא לזה "במנח הניטרלי" , הרי נוכל לטפל בבעיות רבות שעד אז לא היה להם פתרון אמיתי אלא רק טיפול בסימפטומים. פרופ' מרטון הגדיר מהוא המנח הנכון של כף הרגל , וכיצד למדוד מצב זה, ומתוך כך למדנו מהוא המנח הלא נכון , הפתולוגי. פרופ' מרטון גם לימד אותנו כיצד להעתיק מצב זה, כיצד לקחת תבנית מכף הרגל שתשקף את המצב האופטימאלי, וממנה לבנות מדרס שיוכל לייצב את כף הרגל בכל שלבי ההליכה במנח הנכון, וע"י כך לטפל במגוון בעיות הנובעות מהמנח הלא נכון, הרעיון הוא לטפל במהות הבעיה ולא רק בסימפטומים. מאז ועד היום זאת השיטה המקובלת בעולם, ומשמשת כאחת מדרכי הטיפול החשובות של רופאי כף הרגל. אני מלמד זה שנים את תיאוריות השיטה במסגרת הקורס בביומכניקה של הרגל בביה"ס למקצועות הבריאות באוניברסיטת תל-אביב. כיצד מבצעים זאת? העתקת המנח האופטימאלי של כף הרגל מתבצעת ע"י תחבושות גבס המעתיקות את צורת הרגל. 1. החולה שוכב כאשר הרגליים באוויר ואינם נושאות כל משקל, וזאת על מנת לאפשר למטפל להעמיד אותם בצורה הטובה ביותר שניתן.[ רוב המדרסים הנבנים היום בארץ נבנים לפי תבניות ספוג המעתיקות את כפות הרגליים בעמידה, ובעצם מנצחם את הפתולוגיה] 2. המטפל עוטף את כפות הרגליים בתחבושות גבס לחות, מחזיק את כף הרגל במנח הנכון עד שהגבס מתייבש, ואז מסיר אותם מהרגליים. 3. התבניות שהתקבלו נשלחות למעבדה בארה"ב שם סורקים אותם במערכת לייזר, מאזנים את התבניות, ומעבירים למערכת ממוחשבת המייצרת את המדרס. המדרסים בנויים מחומרים פלסטיים ומגרפיט, הם עמידים לשנים רבות, וניתן להתאימם לכל סוגי הנעליים, גם לנעלי נשים אלגנטיות. הבעיות הנפוצות שבהם ניתן לטפל באמצעות מדרכים פונקציונלים: - כאבי גב. - כאבי שרירים. - עייפות ברגליים. - כאבי עקב ["דורבן"] - נקעים חוזרים. - כאבי ברכיים. - עצמות בולטות בכפות הרגליים. - שיפור יציבה אצל ילדים. - חולי סוכרת. - שברי הליכה אצל חיילים. - הגנה על רגלי ספורטאים מקצועיים.

יניב שלום. ראשית לא כל כאב בעקב זה בגלל "דורבן". שנית במידה ואכן הבעיה היא של "דורבן" לפני שהולכים לניתוח כדאי לנסות את כל הטיפולים השמרניים כולל פיזיוטרפיה טובה, ביצוע של תרגילי מתיחה מתאימים, מדרסים מתאימים, טיפול בגלי הלם ורק אם כלום לא עוזר, לשקול פניה לניתוח. אשמח לקבל את אמך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בלינסון. בברכה - דר' טיטיון

היי,בערך כחצי שנה אני סובל מכאבים בכף רגלי השמאלית בצד השמאלי של העקב,עשיתי צילומים כמו גם צילום דורבן(שלא הראו כלום) ואני נמצא במעקב אצל אורטופד ,הוא אומר כי יש לי דלקת וזמן הריפויי הינו ארוך (הכאבים כבר נמצאים כחצי שנה ללא שום שיפור)ראוי לציין כי אני הולך עם מדרסים ועם נעל ספורט איכותית ,אני לא מרגשי שום שיפור וחי עם כאב די קבוע כל הזמן , ישנם ימים בהם הכאב חזק יותר וישנם ימים בהם הכאב פוחת האם יש משהו נוסף אותו אני יכול לעשות על מנת לטפל בבעייה ???

eyal שלום. לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגוריך, לבדיקה. בברכה-דר' טיטיון.

היי ,בהמשך לתשובתך אני מטופל בכללית האם יש מישהו עליו אתה יכול להמליץ באזור נתניה שניתן להגיע אליו או לחלופין האם ניתן להגיע אליך וכיצד אני עושה זאת

שלום רב, אני בת 25.5 , לפני שלושה שבועות עברתי עקירה כירורגית, לאחריה נטלתי אביטרן ואתופן, שהתברר שאינן הולכות יחד.. שבוע לאחר מכן התחלתי להרגיש שריפה בכף הרגל העליונה שנמשכת לכיוון השוק עשיתי בדיקת EMG שיצאה תקינה. ממה יכול הדבר להיגרם? האם יש קשר לערבוב התרופות? תודה על תשובתך!

יעל שלום. לא נשמע שיש קשר לתרופות. ממה יכול הדבר להיגרם? - כנראה לחץ עצבי מקומי למרות תשובת ה-EMG. לא תמיד הבדיקה עולה על כל הבעיות. בברכה - דר' טיטיון.

עשיתי לפני כ3 חודשים מדרסים ביו מכניים. ויש לי רגשה שהם לא עוזרים לי בכלל. הרגל עדיין נוטה כלפי פנים ( פלטפוס) והרגל השניה כלפי חוץ . ועדיין יש לי כאבים ... המדרסים עלו לי קצת פחות מ2000 ש"ח ויש לי תחושה שהמכון הזה לא אמין . האם מדרסים עולים כך? . האם הם לא אמורים ליצב לי לגמרי את הפלטפוס? ( אחרי שביצעתי את ההזמנה שם ,אמרו לי שזה לא בטוח יישר את הרגל לגמרי- כאילו חיכו רק לכסף) ומה ההבדל בין ביו מכני למדרס רגיל ?? נ.ב חיבים לשים אותם רק בנעלי ספורט??

טולטול שלום. ראשית חבל שלא שיתפת אותנו וסיפרת לנו על איזה מכון מדובר. האם מדרסים עולים כך? - כן למרבה הצער. האם הם לא אמורים ליצב לי לגמרי את הפלטפוס? עם עושים את זה כמו שצריך אז כן, אבל לא ניתן לטפל בכל דבר בעזרת מדרס. ההבדל בין ביו מכני למדרס רגיל - ביאומכני אמור לטפל בבעיה דרך שינוי וייצוב זוית ומנח העקב. נ.ב חיבים לשים אותם רק בנעלי ספורט - לא אבל צריך נעליים סגורות עם משמעות. נעלי ספורט או נעלי עבודה , נעלי הרים וכ"ו. בברכה- דר' טיטיון.

שלום טוטול קראתי את פנייתך בפורום כף רגל וקרסול באתר דוקטורס ואת תשובתו של ד"ר טיטיון מנהל הפורום. כאשר את מציינת מדרסים ביומכניים אני לא יודע לאיזה מדרס בדיוק את מתכוונת. האם זה מדרס מחומר קשיח/פלסטי ואני מדבר רק על חלק אחורי של המדרס כי חלק הקידמי תמיד יהיה גמיש או מדרס מחומר גמיש. האם מדרסים בעלי שוליים גבוהים(מחבקים את כף הרגל או רק בתחתית) המונח מדרסים ביומכניים מדבר בדרך כלל על מדרסים שנעשו באמצעות גיבוס כך הרגל בתחבושות גבס או בכפפה פולימרית כאשר הרגל באויר. בין מדרסים ביומכניים יש מספר סוגים והם נבדלים זה מזה : א. האם כף הרגל הועתקה באויר ב. האם גבס עוצב על כף הרגל לדריכהאופטימלית ג. חומרים שבהם משתמשים ד. איש מקצוע שמבצע את העבודה מדרסים בשיטת E.F.S נותנים את הפתרון הטוב ביותר מכל השיטות הקיימות. מדרסים טובים אמורים לייצב את הרגל (פלטפוס)גם זוית הקשת וגם זוית עמידה של העקב. אשמח לעזור לך בברכה יעקב חיים וינברג

מצ"ב מאמר המסביר כיצד נבנה מדרס ביומכני ואני מעדיף את השם "תפקודי" A ,functional ORTHOTIC זה השם הרפואי הנכון בס"ד מדרסים פונקציונלים היסטוריה שימוש במדרסים ידוע בעולם כמאה וחמישים שנה, הטיפול הצטמצם לטיפול בבעיות בכף הרגל עצמה. בתחילת שנות השבעים פרופ' מרטון רות בבית הספר לרפואת כף הרגל בקליפורניה, מפתח תיאוריה האומרת שבעיות אורטופדיות רבות נובעות מבעיה בתפקוד כף הרגל, הוא מצליח להראות שברגע שנייצב את כף הרגל בצורה הנכונה, וכפי שהוא קורא לזה "במנח הניטרלי" , הרי נוכל לטפל בבעיות רבות שעד אז לא היה להם פתרון אמיתי אלא רק טיפול בסימפטומים. פרופ' מרטון הגדיר מהוא המנח הנכון של כף הרגל , וכיצד למדוד מצב זה, ומתוך כך למדנו מהוא המנח הלא נכון , הפתולוגי. פרופ' מרטון גם לימד אותנו כיצד להעתיק מצב זה, כיצד לקחת תבנית מכף הרגל שתשקף את המצב האופטימאלי, וממנה לבנות מדרס שיוכל לייצב את כף הרגל בכל שלבי ההליכה במנח הנכון, וע"י כך לטפל במגוון בעיות הנובעות מהמנח הלא נכון, הרעיון הוא לטפל במהות הבעיה ולא רק בסימפטומים. מאז ועד היום זאת השיטה המקובלת בעולם, ומשמשת כאחת מדרכי הטיפול החשובות של רופאי כף הרגל. אני מלמד זה שנים את תיאוריות השיטה במסגרת הקורס בביומכניקה של הרגל בביה"ס למקצועות הבריאות באוניברסיטת תל-אביב. כיצד מבצעים זאת? העתקת המנח האופטימאלי של כף הרגל מתבצעת ע"י תחבושות גבס המעתיקות את צורת הרגל. 1. החולה שוכב כאשר הרגליים באוויר ואינם נושאות כל משקל, וזאת על מנת לאפשר למטפל להעמיד אותם בצורה הטובה ביותר שניתן.[ רוב המדרסים הנבנים היום בארץ נבנים לפי תבניות ספוג המעתיקות את כפות הרגליים בעמידה, ובעצם מנצחם את הפתולוגיה] 2. המטפל עוטף את כפות הרגליים בתחבושות גבס לחות, מחזיק את כף הרגל במנח הנכון עד שהגבס מתייבש, ואז מסיר אותם מהרגליים. 3. התבניות שהתקבלו נשלחות למעבדה בארה"ב שם סורקים אותם במערכת לייזר, מאזנים את התבניות, ומעבירים למערכת ממוחשבת המייצרת את המדרס. המדרסים בנויים מחומרים פלסטיים ומגרפיט, הם עמידים לשנים רבות, וניתן להתאימם לכל סוגי הנעליים, גם לנעלי נשים אלגנטיות. הבעיות הנפוצות שבהם ניתן לטפל באמצעות מדרכים פונקציונלים: - כאבי גב. - כאבי שרירים. - עייפות ברגליים. - כאבי עקב ["דורבן"] - נקעים חוזרים. - כאבי ברכיים. - עצמות בולטות בכפות הרגליים. - שיפור יציבה אצל ילדים. - חולי סוכרת. - שברי הליכה אצל חיילים. - הגנה על רגלי ספורטאים מקצועיים.

אמי בת 79. מרגישה מצויין. בריאה בדרך כלל .בלי תרופות למיניהן למעט כולסטרול. לאחרונה מרגישה הרדמות ברגליים תוך כדי הליכה.. פתאם הרגליים קופאות.. נרדמות והיא משפשפת אותן וממשיכה לצעוד. מה יכולה להיות הבעיה ולאיזה רופא פונים.? לפני 3 שנים בצעה ניתוח בכף היד משום שגם היד נרדמה והבעיה חזרה שוב... וכרגע לא יודעים למי לפנות. רופאת משפחה נתנה ניאורופם ולא יודעת מה הבעיה תדה מראש רונית

רונית שלום. יכול להיות בעיה עצבית, בעיית כלי דם, בעיה באיזון הורמונלי או במלחי הדם ועוד. שווה לפנות לרופא המשפחה שיחליט לאיזה כיוון להפנות לבירור. בברכה - דר' טיטיון.

לפני כשלושה חודשים נקעתי קשה את הקרסול. אני בת 57. מאז יש לי עדיין רגישות במקום. אני הולכת קבוע עם גרב גומי. בשבוע האחרון יש לי מספר פעמים ביום גל חום בקרסול. האם זה דורש טיפול? לאיזה רופא לפנות? האם לאורטופד? בתודה מראש

יונה שלום. האם זה דורש טיפול? - יתכן. לאיזה רופא לפנות? - לאורטופד. בברכה - דר' טיטיון.

לד"ר טיטיון מודה לך על התשובה ועל מהירות המענה.

שלום אני בת 25 ונקעתי את הקרסול לפני כשבוע.מאז אני סובלת מכאבים קשים ומתקשה ללכת אך בכל זאת אני מתפקדת כרגיל (עבודה וכ').אני חובשת את הקרסול בתחבושת אלסטית. אני מתחתנת בעוד כחודש ואני חוששת מכך שהקרסול לא יחלים עד אז ולא אוכל ללכת על נעל עקב ו /או לרקוד... מה אוכל לעשות כדי לזרז את ההחלמה והאם זה בכלל אפשרי בתקופת זמן כזו?

נועה שלום. עלייך לנוח עם רגל מורמת, קירור מצקומי עם קרח, הפעלה של הקרסול, דריכה בגבול הכאב. פני לבדיקת אורתופד אם הכאב כל כך קשה. בברכה - דר' טיטיון.

שלום לפני 7 שבועות נקעתי וקרעתי רצועה בקרסול הימני. כעת אני בטיפול פזיותרפיה . אני חובשת מגן קרסול. באותה הרגל בברך יש לי כאבים בגלל שחיקת סחוס וקריעת סחוס. האם התעמלות במיים יכולה להקל? או להיפך להזיק? מכיוון שתחילת הקורס בהתעמלות מיים מתחיל מחר אודה לכם על תשובתכם. תודה מראש, חיננית

מאחר וזמנך קצר ממליצה לך לפנות לפיזיוטרפיזט טוב, אם מדובר רק בנקע עם טיפול טוב אין סיבה שלא תרקדי בחתונה שלך

לרופא שלום רב יש לי שבר ללא תזוזה בבסיס המטטרסוס החמישי, כרגע אני חבושה בתחבושת כפולה . הפחד שלי מה קורה אם שבר כזה זז מה עושים במצב כזה תראה אני 5 שבועות אחרי לידה וזה לא קרה לי מנפילה אלא פשוט סובבתי את הקרסול עם הנעל ומזה זה קרה. אני רוב הזמן מרימה את הרגל למעלה על כרית אבל אני הולכת גם בבית כי אין לי ברירה אני יכולה ככה להזיק לזה האם זה שבר קל וכמה זמן לוקח לזה להבריא ממש אודה לתשובתך.

יופי שלום. לא אוכל לחוות דעה על חומרת שבר ללא בדיקה וצילום. בכל מקרה, בשברים של בסיס מסרק 5 מותר לדרוך בגבול הכאב בד"כ. לגבי זמן ההחלמה, תלוי בסוג השבר וצריך בכל מקרה הרבה סבלנות. זה לוקח זמן. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר שלום אני סובל זה כחודש מבעיית דורבן ,שמעתי שיש שיטה לטיפול בפרוצדורה ניתוחית בשיטת ה "minimal invasive"( על ידי דקירה או משהו כזה) יש לי מספר שאלות לגבי זה 1) האם מדובר בניתוח לכל דבר 2) מהם הסיכונים בפרוצדורה זו 3) באלו בתי חולים מבוצעים ניתוחם אלו 4) האם מדובר במשהו חדשני רק של השנים האחרונות תודה ושבת שלום

RONEN שלום. 1) האם מדובר בניתוח לכל דבר - כן. 2) מהם הסיכונים בפרוצדורה זו - זיהום בפצע, פגיעה עצבית, כאבים. 3) באלו בתי חולים מבוצעים ניתוחם אלו - לא ידוע לי, אצלנו בבלינסון אנחנו מבצעים זאת. 4) האם מדובר במשהו חדשני רק של השנים האחרונות - לא ממש חדשני. קיים כבר שנים רבות. בברכה - דר' טיטיון.

אני בן 20, רץ כבר מעל לחצי שנה שלוש פעמים בשבוע בערך כ- 2-4 ק"מ. העליתי מהירויות מאוד לאט ובהדרגה. במהלך כל הזמן הזה לא היו לי אף פעם שום כאבים או שום בעיה ופתאום לפני שלושה ימים התחלתי להרגיש כאבים קלים יחסית בחלק הקדמי של השוק (האיזור האמצעי תחתון של הטיביה) בעמידה בלבד בלי שום מאמץ שנמשכים כל זמן שאני עומד, בלחיצה על האיזור אני מרגיש גם כאב קל מאוד, מה זה יכול להיות? יש מצב שזה שברי מאמץ? כי אני יודע שמבחינת האיזור זה מתאים, אבל חצי שנה לא הייתה שום בעיה, לא היה מאמץ מיוחד והכל התחיל ישר בכאבים קלים בעמידה מבלי שהרגשתי אף פעם קושי כלשהו במהלך הריצות או במאמץ? מה כדאי לעשות? תודה!

אור שלום. מה זה יכול להיות? זה יכול להיות כל דבר כוללשבר מאמץ. מה כדאי לעשות? פנה לבדיקת אורתופד באזור מגוריך ובינתיים תוריד מהעומס. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב אני בן 47 סובל מלחץ דם 130/90 בממוצע סוכר 150 שוקל 128 קג יש לי תופעות הירדמות של קצות האצבעות של הרגלים וכן כאילו ניתפסות (כמו קיבוץ שריר) הלכתי לבדיקות של אולטרסאונד כלי דם ברגלים וכן בדיקות חשמל ברגלים והכל תקין אני אשמח לקבל דעה מה עלי לעשות או לאיזה רופא אלי לגשת תודה

אבי שלום. אני מציע לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל. לעיתים מדובר בבעיה עצבית או בעיה אורתופדית וכן חוסר איזון הורמונאלי, או חוסר איזון במלחי הדם או חסר ויטאמינים יכול לגרום לכך. אצלך יכול להיות שהעניין נובע גם כסיבוך של מחלת הסוכרת שלך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום אמי בת 78, וסובלת מלחץ דם גבוה, מטופלת בכדורים, אוסטאופורוזיס (מטופלת בפוסלאן), עברה ניתוח תירואיד עקב גידול ממאיר (מטופלת בכדורים). יש לה בעיה של הרדמות כפות הרגליים, בתחילה זה קרה תוך כדי שינה ועכשיו גם במשך היום. היא עברה בדיקת דופלר של הרגלכםם והתשובה תקינה. מה ניתן לעשות ולמי לפנות?

סמדר שלום. אני מציע לפנות ראשית לרופא המשפחה שיבדוק אם מדובר בבעיה עצבית או בעיה אורתופדית וכן יבדוק אם היא מאוזנת הורמונאלית, מאחר ולעיתים מקור הבעיה הוא חוסר איזון הורמונאלי. כמו כן חוסר איזון במלחי הדם או חסר ויטאמינים יכול לגרום לכך. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר שבוע טוב יש לי בעייה בכף הרגל כנראה דורבן ואני חברה בלאומית לא כל כך ברור לי מדוע רופא "מומחה לכף רגל" עדיף על מנהל מחלקה שמטפל בעמוד שדרה האם זה ממש חשוב לאיזה אורטופד אני אלך האם יש הבדלים בידע בין אורטפדים

שולי שלום. יש הבדל. אורתופדיה זה מקצוע גדול ולכן יש התמקצעות ספציפית כל אחד בתחומו. אם יש לך פיג'ו את הולכת למוסך שמטפל בפיג'ו ולא בשברולט נכון? ככה גם באורתופדיה. בברכה - דר' טיטיון.

דוקטור שלום. אני בן 32.בגיל 16 עברתי אירוע מוחי(שטף דם).לאחר שני ניתוחים ושיקום מהיר נותרת עם צליעה ברגל שמאל.הצליעה נראית בבירור בעת עייפות ,אז אני ממש גורר את הרגל ומתאמץ להרים אותה.כאשר אני מצליח להרים את הרגל וללכת "כמו שצריך"אני שומע מין פיקים כאלה בכל צעד נכון שאני עושה. איזה תרגילים ממולץ לעשות לחיזוק הפרקים של רגל ויד שמאל. איזה סוג התעמלות ניתן להמליץ לי לחיזוק אודה על תשובה. חג שבועות שמח.

אבירם שלום. לעניין זה אתה צריך לפנות לרופא מומחה לרפואה שיקומית וכן לפיזיוטרפיסט טוב. בברכה - דר' טיטיון.

האם יש קשר בין שניהם מבחינת הבעיה ומבחינת הטיפול?

מירי שלום. בד"כ אין קשר. בברכה - דר' טיטיון.

פניתי לאורתופד כף רגל עקב כאבים עזים בכף הרגל אחת ובשניה מעט. בצילום רנטגן מסר הרופא שהוא רואה דלקת של המיפרק ועליי לבצע מדרסים. המידה ואח"כ זה לא יוריד מהכאבים, אפשר לבצע הזרקת חומר נגד כאבים במרפאת כאב. האבחנה שהייתה במסמך היא METATARSALGIA ? מה המשמעות ? האם יש ניתוח לזה ? כי הכאבים עזים ואני צולעת על הרגל במיוחד לאחר שנת לילה או מנוחת צהרים. לתשובתכם אודה.

חגית שלום. METATARSALGIA ? מה המשמעות ? - המשמעות היא כאבים מתחת לראשי המסרקים. יכולות להיות לכך סיבות רבות ושונות. בהתאם לסיבה ניתן לשקול טיפול ניתוחי במידה וטיפול שמרני לא עוזר. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר טיטיון שלום, לגבי התפר שלא נספג חצי שנה אחרי ניתוח(שאלה מתאריך 29.5.08), כתבת לי תשובה: נשמע כאילו מדובר בתפר פנימי שלא נספג. אפשר פשוט "לעשות לזה ברית מילה" כמו שאת אומרת. בברכה - דר' טיטיון. איך עושים לזה ברית מילה? ניתוח בהרדמה? שיוף? ניסור?משיכת החוט הסורר ? חיתוך ? זה לא רק שלא נמס יש תחושה גושית כזו ומנקצת כמו קוץ, מקוה שלא צריך הרדמה וכאילו, "להירדם "כל כך הרבה פעמים בגלל קרסול אחד קטן, נראה לי קצת הזוי. גם ככה יש כבר תהליך לא נחמד בקרסול ויתכן ואצטרך ארטוסקופיה, אז אולי כדאי לחכות ולהרוג שתי ציפורים במכה אחת? שבת שלום לך.

לולינקה שלום. איך עושים לזה ברית מילה? - ניתוח בהרדמה מקומית. אולי כדאי לחכות ולהרוג שתי ציפורים במכה אחת? - החלטה שלך יחד עם הרופא המנתח. בברכה - דר' טיטיון.