פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

שלום, אני סובלת מדורבן כשנה. בימים האחרונים התחלתי להרגיש מעין זרמים חשמליים חזקים המלווים בכאב עז מקומי באיזור הקרסול בתדירות די גבוהה במהלך היום. שמתי לב, שבניסיון ליגוע במקום, איך שאני מקרבת את היד למקום (מבלי ליגוע אפילו) אני מרגישה שוב את הזרמים. האם יש קשר לדורבן? מה משמעות התופעה ולמי עלי לפנות? תודה, דלית.

שלום דלית, ממש לא רופאה, אבל - זרמים חשמליים - מעידים על פגיעה עצבית לעתים , למיטב ידיעתי, דורבן לאורך זמן יכול להשפיע גםעל פגיעה עצבית, אולם - אין לי כל הסבר להרגשת הזרם החשמלי גם בלי לגעת ברגל. כדאי לגשת לבדיקת אורתופד כף רגל וקרסול, שיוכל גם הוא לראות ולהרגיש קלינית במה מדובר. בהצלחה, דנה

דלית שלום. אין לי מה להוסיף לתשובתה המצויינת של דנה. בברכה - דר' טיטיון

שלום רב, אחרי חודשיים שהיה לי גבס בשתי עצמות ליד הקרסול היה לי ניתוח בקרסול לפני כחודשיים ועכשיו הרופא הרשה לי כבר ללכת - החל מיום חמישי העניין הוא שנורא נורא כואבת לי הרגל עכשיו השאלה היא אם זה נורמלי הכאב החזק מתי זה נחלש? האם עלי לגשת לרופא? תודה עדי

שלום עדי ממש לא רופאה, אבל - לא כתבת מה היה סוג השבר, האם היה עם תזוזה או בלי מה סוג הניתוח שעברת האם הוכנסו קיבועים/מסמרים/פלטינות וכו'? בת כמה את/ה ? ממה קרתה הפציעה הזו? כל הפרטים האלה חשובים כדי לנסות לתת לך תשובה בעניין שאלתך. אם תרצי, הוסיפי הפרטים... דנה

עדי שלום. אין לי מה להוסיף לתשובתה המצויינת של דנה. בברכה - דר' טיטיון

שלום דוקטור, אני חייל שהתגייס לפני כשנה וחצי. בבקו"ם קיבלתי נעליים שהיו גדולות ממני במידה אחת (45, לעומת מידה 44 שלי). הדבר הסב לי חוסר נוחות, כי עקב המידה הגדולה נאלצתי לפצות בהליכה שלי, בין היתר על-ידי כיווץ אצבעות הרגליים בתוך הנעל, על-מנת ליצור חיכוך מירבי (על-מנת למנוע את תזוזת הרגל בתוך הנעל, עד מידת האפשר). בספטמבר השנה, התחלתי להרגיש רגישות יתר בכל פעם שאני דורך על רגל שמאל. התחושה היא סוג של נוקשות, ואני מרגיש את העצם של האמה והקמיצה ברגל זו (וגם את האיזור שמחבר ביניהן) ביתר רגישות. זה לא כואב, אבל פשוט מרגיש כאילו עם האצבעות הללו אני דורך על ריצפת עץ קשה, ואילו עם שאר האצבעות (בשתי הרגליים) הכול בסדר. התבוננות עצמית ויזואלית לא מראה שום נפיחות או שוני אנטומי בין האצבעות הללו לבין השאר (כלומר, אני לא רואה הבדל ביניהן). רגל שמאל שלי היא הקטנה מבין השתיים בכחצי מ"מ (לפי רופא אזרחי) ועל-כן חשדותיי הם שעקב כך היא נפגעה קודם, או לחילופין כי היא החלשה מבין שתיהן. אני חושש שזעזועים בגלל הליכה לא נוחה ניכרים כבר בבירכי השמאלית וכן גם בגב התחתון (עקב כך שיש סוג של צליעה קטנה בהליכה לי, כפיצוי על הרגשת הנוקשות באצבעות). יש לציין שכבר ניסיתי מדרסים מותאמים על-פי מידת גבס. הרופא הצבאי לא מצא שום בעיה אך הפנה אותי לאורתופד (לא של כף הרגל - אורתופד כללי). אשמח לדעת מהי דעתך המקצועית בנוגע לבעיה שלי. האם יש סיכוי שהבעיה היא עצבית בלבד?

שלום אורן ממש לא רופאה, אבל - ראשית - מהתיאור שלך, אף שהוא מאוד מפורט ומדויק, אי אפשר להסיק מסקנות אבחוניות. י צורך בבדיקה קלינית, די לברר את המיקום המדויק של הכאב ובמיוד - את טיבו. המיקום שאתה מעיד עליו והכאב כפי שאני מבינה מבין השורות, בהחלט יכול להצביע על כאב עצבי (אולי אפילו מה שמכונה מורטון'ס נוירומה) אבל, שוב - אי אפשר להחליט על הבחנה כזו ללא בדיקת רופא. גש לאורתופד, זו הדרך היחידה. בהצלחה, דנה

אורן שלום. אין לי מה להוסיף לתשובתה המצויינת של דנה. בברכה - דר' טיטיון

לפני שבוע בדיוק נפל על הבוהן חפץ כבד. בצילום נראה שבר ללא תזוזה. המקום עדייו נפוח ןכואב מאד. מה עלי לעשות להחלמה מהירה? מתי לדעתך ניתן לחזור לשיעורי הספורט?

שלום אורלי, ממש לא רופאה, אבל - שבר בבוהן הוא שבר שאי אפשר לגבס, בד"כ. הוא מאוד כואב ואורך זמן עד החלמתו ועד הפסקת הכאב. מה שמאוד מועיל להפחת הכאב והנפיחות הוא קומפרסים של קרח, וגם חבישה אלסטית שמצמידה את הבוהן לשאר הבהונות ולכף הרגל, כך שתימנע ממנה תזוזה בעת הדריכה וההליכה, כך יכאב לך פחות וכמובן - מנוחה, ולא להתאמץ יותר מדיי. בד"כ - משהו כמו שלושה שבועות-חודש והכל חוזר לקדמותו. בריאות שלמה, דנה

אורלי שלום. אין לי מה להוסיף לתשובתה המצויינת של דנה. בברכה - דר' טיטיון

אני בת 55 סובלת מכאב בזמן דריכה ונפיחות באיזור החיבור שבין הבוהן למרכז כף הרגל ימין הכאב מתעצם לאחר מאמץ פיזי, גורם לצליעה בהליכה וצריבה בזמן מנוחה. נאמר לי כי יש ניוון של מפרק וניתוח לא תמיד עוזר. הפתרון הוא מדרסים רק שהם מותאמים לזוג נעליים אחד. פתרון לא כל כך מעשי. האם יש טיפול אחר לבעיה שלי?

שלום תמר, ממש לא רופאה, אבל - טיפול באמצעות מדרסים הוא הדרך השמרנית הקיימת לעניין זה. מדרסים אכן מותאמים בד"כ לנעל אחת, אולם, אפשר ליצור מדרס שתאים למבנה של סוג מסוים של נעליים, וכך תוכלי להעביר אותם בין נעליים דומות. מטרת המדרס - לסייע לך ביציבה כך שהעומדס לא ייפול על המפרק הבעייתי, כך שאם את רוצה להימנע מסכין הניתוחים, זו היא הדרך היחידה, למיטב ידיעתי בהצלחה, דנה

תמר שלום. אין לי מה להוסיף לתשובתה המצויינת של דנה. בברכה - דר' טיטיון

ד"ר שלום , סבתי בת ה-63 חוותה תאונת דרכים לפני שמונה חודשים , ברגל השמאלית היתגלו שברים בעיקבות התאונה והיא גובסה . היא אימצה את רגל ימין ולאחרונה החלה להרגיש כאבים עזים ברגל ימין, היא נשלחה לעשות מפוי עצמות ולהלן התוצאות: קליטה מוגברת בדופן עליונה של פרק ימין , קליטה מוגברת בקרסול וטרזוס ימין . מה זה אומר? האם יכוטל להיות שיש לה שבר גם ברגל זאת? אשמח לתשובתכם המהירה , תודה

שלום שרון, ממש לא רופאה, אבל - הממצא במיפוי עצמות מתאים למה שסבתך מדווחת - כאבים ברגל ימין. הקליטה המוגברת אומרת שיש סימנים של מאמץ או חבלה באזור הקרסול הימני. בד"כ בסוף התיאור של הממצא אמור להיות גם אמירה של המפענח - מה אומרת הקליטה המוגברת - האם מעידה על טראומה או על תוצאה של מאמץ סביר להניח שכאן מדובר בתוצאה של מאמץ יתר ארוך. (צריך לראות בתוצאה האם כתבו שמדבור בשברי מאמץ או רק בעומס יתר) בכל מקרה- הטיפול הוא בעיקר מנוחה. כדאי ללכת לרופא המטפל כדי שיחליט אם יש מקום בהמשך בירור. בריאות שלמה דנה

שרון שלום. אין לי מה להוסיף לתשובתה המצויינת של דנה. בברכה - דר' טיטיון

לאחרונה התחלתי ללכת עם מדרסים. המדרסים גורמים לי לכאבים ביחוד בבוהן. לאחר שטכנאי המדרסים ניסה ללטש פה ושם, הוא טוען שהפתרון הוא נעלים חדשות הגדולות בחצי מספר. רציתי לשאל אם היו דברים מעולם, וזה אמנם פתרון שלפעמים נידרש, או שמדרס טוב הוא מדרס שאינו דורש הגדלת הנעל?

מדרס צריך להכניס לנעל טובה ולא בהכרח גדולה, אני ממליץ על נעלי ספורט בעיקר ניו באלאנס, השאלה אם המדרס נבנה נכון ולצורך זה יש לך מאמר מצורף מדרסים פונקציונלים היסטוריה שימוש במדרסים ידוע בעולם כמאה וחמישים שנה, הטיפול הצטמצם לטיפול בבעיות בכף הרגל עצמה. בתחילת שנות השבעים פרופ' מרטון רות בבית הספר לרפואת כף הרגל בקליפורניה, מפתח תיאוריה האומרת שבעיות אורטופדיות רבות נובעות מבעיה בתפקוד כף הרגל, הוא מצליח להראות שברגע שנייצב את כף הרגל בצורה הנכונה, וכפי שהוא קורא לזה "במנח הניטרלי" , הרי נוכל לטפל בבעיות רבות שעד אז לא היה להם פתרון אמיתי אלא רק טיפול בסימפטומים. פרופ' מרטון הגדיר מהוא המנח הנכון של כף הרגל , וכיצד למדוד מצב זה, ומתוך כך למדנו מהוא המנח הלא נכון , הפתולוגי. פרופ' מרטון גם לימד אותנו כיצד להעתיק מצב זה, כיצד לקחת תבנית מכף הרגל שתשקף את המצב האופטימאלי, וממנה לבנות מדרס שיוכל לייצב את כף הרגל בכל שלבי ההליכה במנח הנכון, וע"י כך לטפל במגוון בעיות הנובעות מהמנח הלא נכון, הרעיון הוא לטפל במהות הבעיה ולא רק בסימפטומים. מאז ועד היום זאת השיטה המקובלת בעולם, ומשמשת כאחת מדרכי הטיפול החשובות של רופאי כף הרגל. אני מלמד זה שנים את תיאוריות השיטה במסגרת הקורס בביומכניקה של הרגל בביה"ס למקצועות הבריאות באוניברסיטת תל-אביב. כיצד מבצעים זאת? העתקת המנח האופטימאלי של כף הרגל מתבצעת ע"י תחבושות גבס המעתיקות את צורת הרגל. החולה שוכב כאשר הרגליים באוויר ואינם נושאות כל משקל, וזאת על מנת לאפשר למטפל להעמיד אותם בצורה הטובה ביותר שניתן.[ רוב המדרסים הנבנים היום בארץ נבנים לפי תבניות ספוג המעתיקות את כפות הרגליים בעמידה, ובעצם מנצחם את הפתולוגיה] המטפל עוטף את כפות הרגליים בתחבושות גבס לחות, מחזיק את כף הרגל במנח הנכון עד שהגבס מתייבש, ואז מסיר אותם מהרגליים. התבניות שהתקבלו נשלחות למעבדה בארה"ב שם סורקים אותם במערכת לייזר, מאזנים את התבניות, ומעבירים למערכת ממוחשבת המייצרת את המדרס. המדרסים בנויים מחומרים פלסטיים ומגרפיט, הם עמידים לשנים רבות, וניתן להתאימם לכל סוגי הנעליים, גם לנעלי נשים אלגנטיות. הבעיות הנפוצות שבהם ניתן לטפל באמצעות מדרכים פונקציונלים: כאבי גב. כאבי שרירים. עייפות ברגליים. כאבי עקב ["דורבן"] נקעים חוזרים. כאבי ברכיים. עצמות בולטות בכפות הרגליים. שיפור יציבה אצל ילדים. חולי סוכרת. שברי הליכה אצל חיילים. הגנה על רגלי ספורטאים מקצועיים.

אריאל שלום. אין לי מה להוסיף לתשובתו המצויינת של מר' מנהיים.. בברכה - דר' טיטיון

רופא מומחה כף רגל וקרסול קבע שיש לי דורבן אז הוא שלח אותי לעשות מדרסים. תוך כמה זמן ( עם המדרסים) הכאב אמור לעבור?

שלום מאיר, ממש לא רופאה, אבל - מדרסים הם רק אחת הדרכים לטפל בדורבן. מתי עובר הכאב - הוא עניין אישי. יש מי שיחול אצלו מייד שיפור ניכר בכאב, ויש מי שיארך יותר זמן. יהיו גם מי שמדרסים לא ישפיעו על מידת הכאב שלו, ויצטרך לפנות לדרכי טיפול אחרות. תצטרך להתאזר בסבלנות ולברר מה המצב אצלך. בהצלחה דנה

שלום רב בעיה זו מטופלת ביעילות רבה על ידי דיקור סיני, לעומת מדרסים שלרוב לא עוזרים. אתה מוזמן לקרוא הודעות בפורום בנושא. אשמח להפנותך למטפל מוסמך באזור מגוריך. רק בריאות, צחי שגב

מאיר שלום. יש צורך בטיפול פיזיוטרפי מתאים ובעיקר תרגילים למתיחת הפאציה הפלאנטארית והאכילס. פנה לרופא בקופ"ח שיפנה אותך לפיזיוטרפיה. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, אבי כבן 57 סובל מזה זמן רב מנפיחות מוגזמת בקרסולו (הקרסול השמאלי מוגדל פי 2 מהימני). הוא אינו מתלונן על כאבים, אמנם הנפיחות נראית מוגזמת ולא נורמלית. נאמר לנו שקיים קשר בין בעיות בזרימת הדם ללב לבין נפיחות בקרסול, וכאן חשוב לציין שלאבי קיימת הסטוריה של מחלות לב במשפחה. האם יתכן שהנפיחות המטרידה בקרסולו נובעת מבעיית לב כלשהי שטרם אובחנה? ואם לא, מה הסיבה לנפיחות?

שלום עינב, ממש לא רופאה, אבל - יש תופעה של נפיחות בגפיים תחתונות שנובעת מבעיית זרימת דם ללב. היא מאובחנת בד"כ על -ידי הרופאים המטפלים די מהר, ובמיוחד אם ידוע על היסטוריה של בעיות לב. זו בד"כ אכן נפיחות שאינה כואבת. למיטב ידיעתי, היא בד"כ מופיעה בשני הקרסוליים בו"ז. מכל מקום - כדאי לפנות לרופא משפחה ולברר את העניין בבדיקה קלינית, כי יש משמעות גם לאופי הנפיחות (רופאים יודעים להבחין בין בוגיהבצקות...) ולמקיומה ועוד. בהצלחה, דנה

עינב שלום. בבצקת לבבית מדובר בנפיחות בשתי הרגליים. כאן מתוארת נפיחות רק ברגל אחת ולכן יש לבצע בירור בשאלה של חסימה ורידית או לימפאטית. פנו לבדיקת כירורג כלי דם. בברכה - דר' טיטיון.

אני סובלת מזה 6 חודשים מנפיחות הקרסול ב2 הרגליים. יש לי אמפיזמה קשה, ו-COPD ובזמן האחרון אברתי בדיקות לב גם אצל קרדיולוג. נראה שהכל לגבי הלב תקין למעט הלחץ פנים ריאתי, שזה מובל מאליו. מה אני יכולה לעשות כדי לעזור לקטע של הנפיחות - ככל שזה מתנפח יותרת זה כואב. רופא המשפחה אומר רק להרים את הרגליים כמה שיותר. תודה מראש על כל עזרה שמתקבלת.

שלום רב.. אחרי ניתוח חניכיים שעברתי קיבלתי תרופה בשם זאלדיאר לכאבים. התרופה עזרה לי מאוד וההקלה היתה כבר מהכדור הראשון ושאלתי היא האם לעוד אנשים יש ניסיון איתה כי הבנתי שהיא חדשה בשוק!

שלום רב, אני סובל מכאבים 3 חודשים בכף רגל שמאל. האורטופד אבחן דלקת גיד אכילס(בחיבור כף הרגל). רכשתי מדרס אורטופדי , מטופל כחודש בכדורים - ארקוקסיה ולאחרונה הרופא שינה לי ל- קספו וגיבס לי את הרגל עם "סד" (שניתן להוציא לצורך מיקלחת ותרגיל מתיחה) . אני עם גבס 12 יום. לאחר שגם הטיפול הפיזטורפי המקביל לא הקל את הכאב, הם המליצו לי רק לשים קרח כמה פעמים ביום, ופעם ביום את הרגל בגיגית מים פושרים. השאלה ברשותך: 1.תרגיל המתיחה (העמסה אקצנטרית עם רצועת גומי) מאוד כואב, האם מומלץ עדיין לבצע אותו לצורך ההחלמה ? 2.הכאב עדיין ממשיך והרגל התנפחה.... מה לדעתך השלב הבא בהנחה שהכדורים והגבס לא יעזרו? אודה לתשובתך, שי כהן.

שלום שי גם אני סבלתי מדלקת בגיד אכילס, טופלתי בגלי הלם מספר טיפולים והיום אני רק עם מדרסים והכאב עבר כמעט לגמרי . ממליץ לך בחום על טיפול בגלי הלם וכמה שיותר מוקדם . בידידות אוריה

שי שלום. יש לבצע בירור כולל בדיקות הדמיה למשל אולטראסאונד ולפי הממצאים לשקול טיפול. ניתן לנסות טיפול בגלי הלם. יש מצבים בהם כלום לא עוזר ואז צריך אפילו ניתוח. בברכה - דר' טיטיון.

שלום לך דוקטור אני עברתי בחודש מאי ניתוח קיבוע שיחזור של שבר תלת פטישוני על ידי פלטינות וברגים אחרי זה נוצר דלקת והייתי חייב לעשות ניתוח שני להורדה של הפלטינות והברגיים עכשיו אחרי חצי שנה אין איחוד של השברים מעונינים לעשות לי ניתוח נוסף למילוי חומר וקיבוע נוסף אני מבולבל אלא יודע אם הניתוח הנוסף מסוכן מה ששמעתי עד כדי קתיעה של כף הרגל אם יבוא סיבוך נוסף לפי הניסיון שלך איזה עצה תוכל לתת לי בתודה מראש רנטו

שלום רנטו ממש לא רופאה, אבל - מצבך דורש ייעוץ רציני, צריך לראות את הצילומים, לראות איפה בדיוק היה השבר, ומה היה טיבו. אם אינך בטוח ברופאים המטפלים, כדאי לפנות לחוו"ד נוספת אצל רופא חיצוני. בהצלחה, דנה

רנטו שלום. אין לי מה להוסיף לתשובתה המצויינת של דנה. בברכה - דר' טיטיון.

שלום ד"ר אני בת 60 בד"כ בריאה. מזה מספר חודשים הופיעה נפיחות מאחורי העקב , מעליו , באיזור הגיד של אכילס . נבדקתי ע"י אורטופד בקופ"ח אשר לא התרשם במיוחד ושלח אותי לבצע 6 טיפולי us לאיזור הנפיחות אך לצערי אין כל שינוי. איך תוכל לעזור לי ?

שלום רות, ממש לא רופאה, אבל - ממה שאת מתארת - אי אפשר לתת "הבחנה" ברשת. זה נשמע כמו סוג של דלקת באכילס, ולכן נתן אולטרא-סאונד. עם זאת - ייתכן שיש מקום לקחת במקביל לטיפול גם טיפול תרופתי של נוגדי דלקת. בכל מקרה בדיקה קלינית טובה אצל אורתופד כף רגל וקרסול, שתכלול גם צילום רנטגן במקרה הצורך, היא הדרך היחידה לברר את העניין. בהצלחה, דנה.

רות שלום. אין לי מה להוסיף לתשובתה המצויינת של דנה. בברכה - דר' טיטיון

שלום רב! אמא שלי אישה בת 72, הסובלת מבעיות פרקים בעיקר באזור הברכיים והמרפקים. ברקע, סכרת, לחץ דם ובעבר סרטן השד. היא שמעה על מגה גלופלקס ברדיו ומבקשת לדעת האם התרופה (ויטמין?) עוזרת? האם יש ידע מחקרי בנושא? האם כל אדם רשאי ליטול את התרופה או יש צורך בהוראת רופא" בדיקות מקדימות וכדומה. אודה לך על תשובתך.

שלום ברכה, ממש לא רופאה, אבל - מגה גלופלקס הוא תכשיר רפואי שאינו דורש מרשם רופא. ההתוויה הרפואית שלו היא אכן לשיפור מצב הסחוים במפרקים. לגבי האם הוא עוזר? - לא ברור. יש הטוענים שכן ויש הטוענים לא. ישמחקר רפואי עליו - שהוזמן על ידי החברה המייצרת, מה שאומר שייתכן שיש הטייה של התוצואת, מצד שני - יש אנשים רבים המשתמשים וטוענים שיעיל. כתבי "מגהגלופלקס" בגוגל ותמצאי את מה שנכתב עליו. בכל מקרה - כדאי להתייעץ עם רופא לפני שלוקחים תכשירים כאלה במיוחד במצבה ובגילה. בהצלחה, דנה

שלום האם קרע בATFLמתאחה עם הזמן? האם ניתוח לאיחוי מהיר של הרצועה מומלץ? האם יש בביטוח לאומי אחוזי נכות לגבי קרע מסוג זה והוא חד משמעי? לתשובתכם אודה

שלום שחר, ממש לא רופאה, אבל - קרע בATFL עשוי להתאחות - תלוי מה איכותו, טיבו ומיקומו. אם הוא קרע לחלקי- הוא בד"כ מתאחה בעצמו. אם הוא קרע מלא - יש צורך בניתוח בביטוח לאומי יש אחוזי נכות אם זה פוגע בתפקוד, כלומר - א ם התוצאה של הקרע היא אבדן יציבות של הקרסול וכדו'. דנה

שחר שלום. אין לי מה להוסיף לתשובה של דנה. בברכה - דר' טיטיון.

ערב טוב ד"ר ביתי הבכורה כיום בת 15 סבלה מגיל 0 מעיכוב בהתפתחות מוטוריקה עדינה וגסה ולומדת בכיתה קטנה מגיל 3 בערך בגיל 3 הבחנתי שכפות הרגלים שלה מתנגשות זו בזו והיא נופלת הרבה כשפניתי לרופא איבחן את הבעיה כ "סיבוב בשוק" קבע תאריך לניתוח וברגע האחרון ביטל לדבריו בגלל הבעיה שיש לה במוח היא נותנת הוראה למוח ללכת כך גם בגיל מתקדם יותר המשיכה הבעיה המשכנו את המעקב וקיבלנו את אותה התשובה רק ניתוח בועדה לפני הוחלט שלא עושים ניתוח הילדה סובלת כל השנים מכאבים בקרסול לאחר הליכה קצרה ומאמץ האם יש טיפול אחר לסוג כזה של בעיות ? ד"א הבעיה במוח היא הרחבה בחדרים הצדדיים של המוח לפי תשובה של MRI בגיל 3 חודשים פעם אחרונה שהיינו במעקב היה לפני כשנתיים אצל רופאה אחרת מבית החולים שניידר והיא אמרה שאין מה לעשות עדיף להשאיר כך

אם שלום. בד"כ מקובל במצבים כאלו להמתין לסיום הצמיחה ואז אם יש צורך עדיין להציע טיפול ניתוחי. בברכה - דר' טיטיון.

שלום ד"ר רציתי לדעת אני שואל אותך הרבה על הבעיה מה ששכחתי כמה היא עוד יכולה להחמיר מעבר לגודל שלה כרגע שהוא 1ס"מ ועם זה יכול להשפיעה על השרות שלי העם אולי שווה לצאת מהצבא ולטפל בא כמו שצריך תודה איתי

איתי שלום. מצבך עלול להחמיר אך אין צורך לצאת מהצבא כדי לטפל בבעייתך. הצבא מספק טיפול רפואי לחיילים. בברכה - דר' טיטיון.

מה אפשר לעשות כדי לטפל בשגדון בכף הרגל?

דוד שלום. הטיפול הוא תרופתי (אלופורינול וקולחיצין ועוד) ובדיאטה מתאימה. פנה לרופא המשפחה לקבלת טיפול ולדיאטיקנית להמלצות לגבי תזונה מתאימה. בברכה - דר' טיטיון.

אובחנתי ע"י רופא ב ארטריטיס - נפיחות של אצבע הרגל וכאבים חזקים ובגב כף הרגל, כמו כן יש קושי בהפעלת כפות הידיים ונפיחות קלה. שאלותיי הן: האם אפשר לקחת משכך כאבים כמו סלקוקס או ארקוקסיה בנוסף לכדור ביטארן 100SR שאותו אני מקבלת פעם ביום? בנוסף אני מטופלת באלטרוקסין 100 מ"ל ביום האם יש סתירה בין התרופות. האם מותר לי לקחת את כל התרופות הללו יחד. האם מותר לי להשתמש באלגולזין או כל משכך כאבים שהוא בנוסף לתרופות הקבועות שאני לוקחת? אם כן, מהו המינון המותר ובאילו זמנים (האם אפשר לקחת משכך כאבים ב 2 לפנות בוקר?) מחכה לתשובה מהירה בתודה מראש

ורד שלום. לא כדאי לקחת את כל התרופות שציינת יחד. פני לבדיקה וטיפול של ראומאטולוג. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, לפני כשבועיים עשיתי ניתוח מעל כף הרגל להוצאת גנגלין, הכל עבר בסדר,ללא כאב,ללא דלקת, אך יש לי לעיתים קרובות במשך היום תחושה שהרגל רדומה, האם יש קשר בין הניתוח למ שיש לי עכשיו? אפשר לתקן את זה? לתשובתך אודה, המשך יום טוב לכולם,

שירי שלום. את רק שבועיים לאחר ניתוח אז עדיין מוקדם להתעסק עם דברים נוספים. אם זה ממשיך, פני לבדיקת הרופא המנתח. בברכה - דר' טיטיון.

תודה רבה על תשובתך, חג שמח!! שירי (-:

שלום ד"ר טיטיון אני בת 69 עברתי לפני חמישה חודשים ניתוח הלוקס לימיטוס בשתי כפות רגליים. כחודש וחצי לאחר הניתוח נסעתי לחו"ל וחזרתי עם שבר הליכה בכף רגל שמאל. לאחר הליכה של חודש עם נעל גבס השבר התאחה אולם שוב הופיעה נפיחות באותה רגל עם כאבים חזקים. בבקור אצל רופאה אורטופדית ולאחר צילום נקבע שיש לי דלקת וניתן לי אתופן 400 מג"ר פעמיים ביום. אנא עצתך לבעייתי. אני סובלת סבל רב מה תוכל להציע לי? בתודה ניבה

ניבה שלום. אין לי מה להציע מאחר ולא ראיתי צילומים ולא בדקתי אותך. בעקרון עלייך להמנע ממאצים ולפנות לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

שלום ד"ר טיטיון, בת 56 . עקב כאב בעקב רגל ימין, בחודשיים האחרונים - אי יכולת דריכה בבוקר לאחר השינה, ובמשך היום כאב לסירוגין, ובעוצמות שונות, נעשה צילום רנטגן, ונרשם: בכפות הרגליים: שינויים ניוונייים דורבנים בעקבים עד התור לרופא, ובהמשך למה ששאלתי אותך בעבר - לגבי אמבטיות חמות כתבת לי שהן לא מזיקות, אבל לא יביאו לריפוי. האם שילוב של אמבטיות חמות וגם קרות בצירוף מסאג' במקום, יכול להקל ? האם יש בדיקות דם (שקיעת דם ?) שרצוי לעשות בטרם ההגעה לרופא. ? האם ייתכן שיש דורבנים גם ברגל שמאל, כפי שנכתב בתשובה, למרות שאני לא סובלת כלל ברגל זו? תודה , אהובה

אהובה שלום. האם שילוב של אמבטיות חמות וגם קרות בצירוף מסאג' במקום, יכול להקל ? - כן, בטח לא מזיק. האם יש בדיקות דם (שקיעת דם ?) שרצוי לעשות בטרם ההגעה לרופא. ? - לא אין צורך. האם ייתכן שיש דורבנים גם ברגל שמאל, כפי שנכתב בתשובה, למרות שאני לא סובלת כלל ברגל זו?- כן הממצא בצילום הוא ממצא אקראי ולא קשור למחלה ממנה את סובלת. הזיז בעצם העקב שיש בצילום = "דורבן" לא גורם לכאב. בברכה - דר' טיטיון.

.

האם חובה לנתח את הקרסול חר ואמאני כבר לא דורכת על כף הרגל בגלל הכאבים

נילי שלום. לא אוכל לתת יעוץ בעניינך ללא בדיקה מסודרת או לפחות לראות צילומים. אם יש שחיקה קשה, הטיפול בד"כ ניתוחי וטיפולים אחרים לא ממש עוזרים. בברכה - דר' טיטיון.

איזה טיפול קיים למעט כירורגי לנושא הנ"ל.

יעל שלום. למעט טיפול כירורגי, אפשר לעזוב את זה בשקט במקום. יש שנותנים זריקה ומפוצצים את זה אבל בד"כ זה חוזר. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב ביומיים האחרונים אני חשה שרפה וכאב בכפות הרגליים. הן אדומות והכאב מקשה עלי ללכת. התחושה היא בנעל סגורה ובנעל פתוחה. אציין כי אני בתחילת הריון ומעולם לא היתה לי בעיה בכף הרגל האם יש קשר להריון? לאיזה רופא עלי לפנות?

ליהי שלום. פני ראשית לרופא המשפחה. לאחר שיבדוק ויתרשם, יפנה אותך לגורם המברר המתאים. בברכה - דר' טיטיון.

השבוע הייתי אצל רופא היחידה התחילו לי כאבים ממש חזקים הרופא נתן לי מרשם לאלגולזין לנסוע להביא מהחר"פ מה אני יכול לעשות במצב שלא נותנים לי הפניה לרופא מומחה והעם הגינוי לחיות כל החיים על כדורים חזקים שהבעיה היא קיימת וכדור לא פותר אותה בחיים תודה איתי

איתי שלום. אם לא מאפשרים לך להגיע למומחה, הגש קבילה. בברכה - דר' טיטיון.

שלום לכם בני הוא בן 10 ובמרבית הזמן הוא הולך על קצות האצבעות, הדבר אינו מפריע לו והוא אפילו לא מודע לעינין. האם אפשר לשפר את ההליכה על מנת שילך על כל כף הרגל? האם בעתיד זה עלול לפגוע? מדוע זה קורה? אודה על תשובתכם

אבנר שלום. בד"כ ניתן לנסות טיפול פיזיוטרפי למתיחת גידי האכילס ונסיון להתגבר על הבעיה. הבעיה נובעת בד"כ מקיצור גידי האכילס. לעיתים מדובר בבעיה נוירולוגית אך בד"כ לא. במידה ושום טיפול לא עוזר ואין ברירה ניתן גם לשקול התערבות ניתוחית להארכת הגידים הקצרים. אבל אם הוא מרגיש טוב, בד"כ מספיק טיפול פיזיוטרפי ורק בעתיד אם משהו יפריע , לשקול טיפול כירורגי. בברכה - דר' טיטיון.

אודה לך אם תענה לשאלתי הנמצאת בגוף ההודעה מ-26/11/07 שעה 21:42 .

עניתי ביום 29.11.07 בשעה 08:35.

שלום אני בן 42 בריא בדר"כ . בדיקות דם אחרונות נערכו לפני חצי שנה והיו סבירות ! אני סובל מפריצת דיסק בחוליות C5 C6 עם לחץ על עמוד השידרה. לפני כחצי שנה החלו לי כאבים באזור הברך כמו לחץ על הברך עם מעין דקירות מהברך כמעט עד כף הרגל. בחודשיים האחרונים הכאבים והתחושה המוזרה ברגליים עברה גם לרגל ימין . בהתחלה זה היה בשעות הערב וכעת מהרגע שאני קם בבוקר. עשיתי לפני חודשיים אולטרסאונד של ברך שמאל שהיה תקין , אך מצד שני זה מטריד אותי הכאבים היומיומיים האלו ומעין חולשה כזו ברגליים בחלק מהברך למטה. זו מעין תחושה כמו של צריבה / דקירה בחלק זה של הרגל. אודה מאוד לחוות דעתך והמלצתך .

האם יכול להתפתח דורבן בעקב אצל ילד בן 12? בני הוא גבוה ורחב לגילו אך לא שמן ועוסק בספורט בצורה סבירה לגילו. יש לו כאבים בעקב עד כדי קושי רב לדרוך על הרגל. לא נמצא משהו מיוחד. תודה.

תמי שלום. לא שכיח, אבל בהחלט קיים שילדים סובלים מפאסאיטיס פלאנטארית. הצעיר ביותר שנתקלתי עם הבעיה של פאסאיטיס פלאנטארית היה נער בן 8.5. בברכה - דר' טיטיון.

חבל"ז, לך על גלי הלם ותיפטר לגמרי מהדרבן, פיזיוטרפיה עזר לי קצת ובסוף רק גלי הלם עזרו לי.

שלום, אני חייל, במהלך אימון גופני-ריצה עיקמתי את הקרסול ונפלתי , הרגל מאוד התנפחה הייתי במיון , לא נמצא שבר, לאחר מכן הופניתי למיפוי עצמות ומצאו שיש בעיה שאני לא זוכר את שמה כרגע, מאז אני בפיזיוטרפיות, היום לאחר טיפול פיזיוטרפיה בדקו לי את כף הרגל ופתאום גילינו שבתנועה של החיבור של הזרת יש קליק חזק ומוזר שמלווה בכאב, בדיוק באזור בו נפגעתי, יש הרגשה כאילו שהחיבור זז מהמקום, ( יש לציין כי רק ברגל הפגועה קיים המצב ועד היום לא גילו את העניין) האם תוכל להסביר לי קצת מה הבעיה? או מה האפשויות לבעיה? ואם כן איזה פתרון יש. הבנתי ממישהו שאינו מבין בעיניין שיש סיכוי שאצטרך לעבור ניתוח. תודה...

דור -חייל שלום. אכן נשמע שיש בעיה של פריקה או תת-פריקה של הבהן החמישית בכף הרגל. עליך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאת החיילים או במרפאת כף הרגל בבלינסון (לבלינסון הסכם עם משרד הבטחון) ולהציע לך טיפול לפי הצורך. בברכה - דר' טיטיון.

2שאלות א. מהו המושג איזון מדרסים וכיצד בודקים אותו? ב. במקרה של דורבן: מה זמן ההיסתגלות למידרסים ותוך כמה זמן אמור הכאב הניגרם בגלל הדורבן להיפסק?

סליחה על האיחור בתשובה איזון: למדרס תפקודי יש מייצב בד"כ מיצב לעקב הקובע את הזוית שבה הרגל מיוצבת, לעיתים יש צורך בשינוי הזויות ע"מ להשיג תוצאות טובות יותר בטיפול, כיצד ליצב? זה החלק המקצועי שעל המטפל לדעת, קצרה היריעה מלהסביר בפורם חודש הוא זמן הסתגלות סביר.

לפני 3 חודשים עקמתי את קרסול ימין ונפלתי במדרגות הרופא אבחן כנקע ומתיחת רצועות עשיתי מיפוי עצמות וגם ct ממצאי בדיקת ה-CT: מימין-מודגם שבר מחובר חלקית בפטישון האחורי המערב את המשטח הפרקי עם יצירת מדרגה בקוטר 2 מ"מ באספקט האחורי של המרווח הפרקי, ללא עדות לפרגמנט גרמי חופשי תוך פרקי. הודגם תפליט תוך פרקי בכמות קטנה. הודגם עיבוי של הרצועה הטלו פיבולרית הקדמית, לא ניתן לשלול קרע חלקי. משמאל-המבנים הגרמים והמשטחים הפרקים מודגמים תקינים. מודגם מהלך תקין של הגידים דו"צ. אני עדיין סובלת מכאבים ולא יכולה לתפקד כמו שצריך. מהם תוצאות הבדיקה ומה אתה מייעץ לי לעשות?

ג שלום. היה לך שבר ובגלל זה יש כאבים. כרגע כנראה שמה שצריך זה הרבה פיזיוטרפיה יחד עם זאת מאחר ולא בדקתי אותך אני לא יכול להמליץ על טיפול. עלייך לפנות לבדיקה וטיפול של אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, 1.האם מזג אויר קר או עונת מעבר משפיעים על כאב בגידול מורטון או בגדם של ניתוח ישן במורטון. 2.נותחתי לפני שנה עקב מורטון ושאלתי היא האם ייתכן כאב חזק במקום שהיה הגידול שהוצא 3.מה עושים אם מופיע גידול וכאבים באותו מקום שנותח.האם מבצעים ניתוח נוסף? תודה,דוד

דוד שלום. .האם מזג אויר קר או עונת מעבר משפיעים על כאב בגידול מורטון או בגדם של ניתוח ישן במורטון. - לפעמים כן. 2.נותחתי לפני שנה עקב מורטון ושאלתי היא האם ייתכן כאב חזק במקום שהיה הגידול שהוצא - כן. קורה. 3.מה עושים אם מופיע גידול וכאבים באותו מקום שנותח.האם מבצעים ניתוח נוסף? - לפעמים כן. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב-עברתי בעבר מס נקעים ופעם אחת שבר באזור הקרסול,לפניי שנה וחצי לבשתי מגן קרסול של כדורסל ובזמן שהייתי משחק היה לוחץ עליי ברגל שמאל על העצם הבולטת מיצד שמאל של הקרסול. מאז הכאבים לא פוסקים באזור כף הרגל הגבית והקרסול נטלתי שתיי סוגים של כדורים שלא עזרו קטפלאן וולטרן עם רול אטופן. .במיפויי עצמות נמצאה בעייה גם בברך ובקרסול רשום כך:קיימת קליטה מוגברת במדור מדיאלי של הברך משמאל וב- RT MEDIAL MALIEOLUS, לשאלתי מה זה אומר ומה מומלץ לעשות-המון תודה.

אלעד שלום. תשובת המיפוי לא אומרת הרבה ללא בדיקה מסודרת ובדיקות הדמיה נוספות. עליך לפנות לאורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון

שלום לפני 4 שבועות קיבלתי מכה חזקה באיזור מפרק הבוהן (במפרק איפה שהבוהן מתחיל) המכה הייתה בצד העליון של כף הרגל מאז אני סובל מכאבים באיזור המפרק וגם התנועתיות של הבוהן נפגעה בכיפוף או מתיחה, לא נוח לי ללכת עשיתי צילום רנטגן והכל תקין השאלה שלי היא כמה זמן דבר כזה יכול להימשך? אני פשוט רואה שזה לא משתפר אני לוקח גם arcoxia ושם וולטרן זה ממש מעיק!!!

שרון שלום. קשה לדעת. לא בדקתי אותך ואיני יכול להתנבא. אם תוך מספר שבועות נוספים הכאבים נמשכים, פנה לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום יש לי דרבן בעקב שמאל.האורטופד רשם לי מדרסים. המדרסים לא עוזרים למרות שכבר תוקנו , שופצו ומה לא. מה השלב הבא אם המדרסים לא פתרו הבעיה? (חוץ מאשר להזמין זוג אחר במכון אחר). בתודה למפרע

פסימי שלום. קרא את המאמר המצורף. אם עדיין תהיינה שאלות, אשמח לענות. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

ולגבי המשפט המופיע בסוף המאמר "המחלה בדרך כלל מגבילה את עצמהוחולפת עם הזמן": האם ניתן להבינו כך שאפילו אם לא מטפלים בכלל, בסופו של דבר נעלם הכאב?

רשמתה לי שיש לבעיה שלי ניתוח טוב רציתי לדעת איזה סוג של נתוח זה כמה זמן החלמה עם אתה יכול להגיד לי אני עם הבעיה של ocd רגל ימין

איתי שלום. תלוי בגודל הממצא וכ"ו. לא אוכל לדעת ספציפיט לעניינך ללא בדיקה מסודרת ובחינת בדיקות הדמייה לפי הצורך. בעקרון ניתן לבצע סוגי ניתוחים שונים החל מניתוח ארטרוסקופי לניקוי וקידוח הנגע ועד לניתוח פתוח להטריית הנגע וביצוע השתלה של סחוס ועצם אזור. בברכה - דר' טיטיון.

שלום. התחילו לי כאבים בבוהן כף רגל ימין, ומתחת לזרת כף רגל ימין. הכאבים התחילו בהדרגה ועכשיו בכל דריכה אני מרגישה כאב. חשוב לציין שאני מתאמנת באופן קבוע 5-6 ימים בשבוע. אולי תוכל להסביר לי ממה הכאבים. תודה

טלי שלום. סביר להניח שמדובר בפגיעה בשל עומס יתר. יש לפנות לבדיקה ולבצע צילומים מתאימים. רק אח"כ ניתן יהיה להסביר מה הפגיעה בדיוק. בברכה - דר' טיטיון.

שלום זאת שוב אני. קבעתי תור לאורטופד בערך לעוד שבועיים. בינתיים הכאבים נעלמו ופתאום החלו להופיע לי כאבים בעקב רגל שמאל- זהו אותו כאב שהיה כמו באצבעות. אני מודאגת ויותר מבואסת מהעובדה שאני פוחדת להתאמן כדי לא לגרום עוד נזק. אשמח לשמוע את דעתך בנושא

לבני יש פטרייה נוקשה מתחת לאצבעות ברגליים שמתי לו מדבקות מיוחדות אבל הם לא עוזרים איך אפשר למנוע זאת?

עדינה שלום. כדאי לפנות לבדיקה וטיפול של רופא עור. בברכה - דר' טיטיון.

או לחילופין מה המקצוע שלו?

נסיה שלום. לצערי אין חוק בעניין בארץ וכל מי שרוצה יכול להיות טכנאי אורתופדיה ולהחליט שהוא מומחה למדרסים. בברכה - דר' טיטיון.

אודה אם תסביר לי מה פרוש מדרס ביו מכני.

גדעון שלום. מדובר במדרס שאמור לשלוט בעיוות של כף הרגל דרך שינוי ותיקון ציר העקב. בברכה - דר' טיטיון.

בוקר טוב האם המדרסים הנ"ל אמורים "לרפא", או שהם פותרים בעיות דורבן רק כאשר נועלים נעלים עם המדרסים? אני,למשל סובל מכאבי דורבן ביחוד כשאנ יחף . אם אנעל נעלים עם מדרסים תקופה מסוימת , האם הכאבים כשאני יחף יחלפו?

המומחים בפורום תומכים, כך ניראה לי, בלקיחת מידות למידרסים ע"י גרב גבס. למרות זאת המון בעלי מקצוע לוקחים מידות ע"י התבעה בחומר דומה לספוג. מוכר לי לפחות רופא אחד בכיר למדי, בבית חולים מהידועים בארץ (ואולי הבית חולים ב"ה" הידיעה) שממליץ על השיטה האחרת. בסקר ראשוני שערכתי לפני הזמנת מידרסים,בונה מידרסים מסוים אמר לי שהוא עובד בשתי השיטות ומעדיף דווקא את השיטה השניה והוא משתמש בגרב גבס רק אם המזמין לוחץ באופן מיוחד. .אנא עיזרו לי להחליט.

יש שיטה אחת הנהוגה בעולם המערבי מצ"ב חומר בנושא מדרסים פונקציונלים היסטוריה שימוש במדרסים ידוע בעולם כמאה וחמישים שנה, הטיפול הצטמצם לטיפול בבעיות בכף הרגל עצמה. בתחילת שנות השבעים פרופ' מרטון רות בבית הספר לרפואת כף הרגל בקליפורניה, מפתח תיאוריה האומרת שבעיות אורטופדיות רבות נובעות מבעיה בתפקוד כף הרגל, הוא מצליח להראות שברגע שנייצב את כף הרגל בצורה הנכונה, וכפי שהוא קורא לזה "במנח הניטרלי" , הרי נוכל לטפל בבעיות רבות שעד אז לא היה להם פתרון אמיתי אלא רק טיפול בסימפטומים. פרופ' מרטון הגדיר מהוא המנח הנכון של כף הרגל , וכיצד למדוד מצב זה, ומתוך כך למדנו מהוא המנח הלא נכון , הפתולוגי. פרופ' מרטון גם לימד אותנו כיצד להעתיק מצב זה, כיצד לקחת תבנית מכף הרגל שתשקף את המצב האופטימאלי, וממנה לבנות מדרס שיוכל לייצב את כף הרגל בכל שלבי ההליכה במנח הנכון, וע"י כך לטפל במגוון בעיות הנובעות מהמנח הלא נכון, הרעיון הוא לטפל במהות הבעיה ולא רק בסימפטומים. מאז ועד היום זאת השיטה המקובלת בעולם, ומשמשת כאחת מדרכי הטיפול החשובות של רופאי כף הרגל. אני מלמד זה שנים את תיאוריות השיטה במסגרת הקורס בביומכניקה של הרגל בביה"ס למקצועות הבריאות באוניברסיטת תל-אביב. כיצד מבצעים זאת? העתקת המנח האופטימאלי של כף הרגל מתבצעת ע"י תחבושות גבס המעתיקות את צורת הרגל. החולה שוכב כאשר הרגליים באוויר ואינם נושאות כל משקל, וזאת על מנת לאפשר למטפל להעמיד אותם בצורה הטובה ביותר שניתן.[ רוב המדרסים הנבנים היום בארץ נבנים לפי תבניות ספוג המעתיקות את כפות הרגליים בעמידה, ובעצם מנצחם את הפתולוגיה] המטפל עוטף את כפות הרגליים בתחבושות גבס לחות, מחזיק את כף הרגל במנח הנכון עד שהגבס מתייבש, ואז מסיר אותם מהרגליים. התבניות שהתקבלו נשלחות למעבדה בארה"ב שם סורקים אותם במערכת לייזר, מאזנים את התבניות, ומעבירים למערכת ממוחשבת המייצרת את המדרס. המדרסים בנויים מחומרים פלסטיים ומגרפיט, הם עמידים לשנים רבות, וניתן להתאימם לכל סוגי הנעליים, גם לנעלי נשים אלגנטיות. הבעיות הנפוצות שבהם ניתן לטפל באמצעות מדרכים פונקציונלים: כאבי גב. כאבי שרירים. עייפות ברגליים. כאבי עקב ["דורבן"] נקעים חוזרים. כאבי ברכיים. עצמות בולטות בכפות הרגליים. שיפור יציבה אצל ילדים. חולי סוכרת. שברי הליכה אצל חיילים. הגנה על רגלי ספורטאים מקצועיים.

לא ברור לי שלום. השיטה הנכונה היא לפי תחבושת גבס או גרב פולימרית במנח ניטראלי בישיבה או בשכיבה. לא הטבעת ספוג. נכון שספוג זה יותר נוח, פחות עבודה ויותר קל וזול למכון האורתופדי אבל בהחלט לא יותר טוב. בברכה - דר' טיטיון.

לגבי הכנת מידרסים ע"י "עטרת מדיפוט" בירושלים - אשמח לקבל חוות דעת.

כדאי שתבדוק מי לוקח מידות שם , הבנתי שאין לו כל מושג באורטופדיה , הוא היה שוטר קודם, וקבל זיכיון במקום, הבעלים בת"א של המעבדות הוא בעל מקצוע טוב.

לפני 12 שנה שברתי את הקרסול וקיבעו לי פלטינות ,עד היום זה לא הפריע במיוחד למעט זה שהקרסול מעט נפוח והתנועה קצת מוגבלת, לאחרונה התחלתי בתכנית ספורט להרזיה והפלטינות ממש מציקות- כאבים ורגישות -שאלותי -אם אחליט להוציא אותם האם התנועה תחזור להיות מלאה?או יותר מעכשיו ,האם אוכל לרוץ?והאם תרד הנפיחות ,כרגע אני מתעמלת עם גרב אלסטית ופוחדת לרוץ

שרי שלום. אם המתכות מפריעות, שווה להוציא אותן. בכל מקרה כרגע, אין לך מה לפחד לרוץ וכ"ו. את לא תגרמי נזק, אם זה גורם לכאבים יותר קשים או לנפיחות, אז כן, יש להמנע ממאמץ ולפנות לבדיקה לראות אם משהו מהקיבועים הפנימיים אכן מפריע. בברכה - דר' טיטיון.

שלום עברתי ניתוח של הסרת עצם בולטת ברגל לפני חודש. רציתי לדעת מה יכול להעזור לי להוריד את הניפחות ברגלים ולהקל על הכאבים תודה

שרה שלום. נוגדי כאבים לפי הצורך, מנוחה עם רגל מורמת, חבישה אלסטית. בברכה - דר' טיטיון.

hindfoot valgus מה זה? האם מדובר בפלטפוס?

"קריסה" פנימה של הקרסול - כפות הרגלים "מסתכלות" החוצה, זה יוצר תמונה של רגל שטוחה.

משה שלום. ראה תשובתו של מר' מנהיים. בברכה - דר' טיטיון.

שלום אני בן 19 ונולדתי עם בעיה בכף הרגל ימין שנקראת ocd טאלוס ימין אני לא רופא אז אני לא מבין בזה כרגע אני בצבא לפני זה באזררחות הייתי אצל ממוחים ולא ידדעו בדיוק להגיד לי מה הפתרון יש לי כאבים בלתי נסבלים רציתי לדעת עם יש ניתוח או משהו שאפשר לעשות תודה איתי

אני יוסיף מה שרשם האורטופד אולי זה יתן קצת יותר כיוון : באספק מידיאלי עליון של עצם הטאלוס הודגמו סימני ocd עם פרגמנט מנותק סלקרוטי וסימני בצקת מח העצם מסביב בגודל של 1 ס"מ כמו כן קיימת השטחה של דום עצם הטאלוס ואי סדירות של הסחוס הפירקי מסקנה מדובר בocd של הטאלוס בשלב מתקדם רציתי לדעת כמו חמור המצב של הרגל שלי ועם ניתוח יעזור כאן תודה איתי

איתי שלום. בהחלט למצבך ניתן להציע טיפול ניתוחי טוב. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון

שלום, אבי קיבל מכה בברך ומאז הוא הגיע לאורטופד עם כאבים עזים בברך האורטופד שלוש פעמים (בהפרש של שבוע קצת פחות) כל פעם שואב מזרקים עם מים בן 4-5 מזרקים, רציתי לדעת עם יש פיתרון לסבל הזה שהוא עובר,האם יש טיפול מונע האם האורטופד פועל בצורה נכונה שהוא כל פעם שואב את המים? אבי מאוד סובל אשמח לקבל תשובה תודה

פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד.