פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

אני סובלת באופן קבוע מקרסוליים נפוחים הנפיחות מתיחילה באיזור הקרסוליים ועוטפת את כל החלק העליון של כף הרגל אני בת 59 לפני כ-3 שבועות התחלתי להרגיש כאבים ותחושת קור בקרסוליים כשברגל שמאל הכאב חזק יותר הכאבים בשכיבה ובעמידה וגם בהליכה אני סובלת מכולסטרול גבוה הולכת כ-6 ק"מ ליום ללא שום פעילות ספורטיבית נוספת הגובה שלי 165 אני שוקלת כ76 ק"ג

שלום פרידה, ממש לא רופאה, אבל - מה שאת מתארת הוא מצב "סימטרי" באופן יחסי. השאלה הנשאלת היא - האם יש לך גם סכרת בנוסף לכולסטרול הגבוה? מהתיאור שלך עולה כי מדובר בענין מערכתי של הגוף, ולא בפגיעה נקודתית בכף הרגל או הקרסול. נראה לי נכון לפנות לרופא המשפחה ולשאול לעצתו ... בהצלחה, דנה

פרידה שלום. נפיחות בקרסוליים יכולה לנבוע מסיבות רבות. אין מנוס מפניה לרופא המשפחה לברור ראשוני והמלצות לגבי המשך בירור אצל הגורם המתאים. בברכה - דר' טיטיון.

שלום נחבלתי בקרסולי(נקע) לפני כשנה הבדיקות שעברתי רנטגן-תקין סטרס-9 מעלות סטייה מרגל הבריאה אולטראסאונד-הרבה נוזלים באיזור לטראלי (אין נפיחות חיצונית) יתכן על רקע קרע של atfl מיפוי עצמות- הדגשהמוגברת קלה באיזור קרסול ימין ....(וכן הדגשה באגן וגב תחתון מה שהתחיל לכאוב לי כתוצאה משינוי בצורת ההליכה ...והתלוננתי אף לפני הבדיקה על כאבי באגן {שעבר} ובגב התחתון) כיום: ישנם כאבים בקרסול בזמן מנוחה (כאבים קלילים...הם מורגשים תוך עכדי הזרימה של הדם...כלומר אני פשוט מרגיש שהדם זורם שם) בזמן הליכה אין תמיד כאבים (ואפילו ריצה מהירה ) אלא אם כן הרגל מתעייפת(אחרי עמידה של יותר מ10 דקות) אז אני מרגיש כבדות ברגל טווחי התנועה מוגבלים לעומת רגל שמאל וכן כיום אני יכול לקפל את הקרסול לצורה שבה הוא ננקע (מה שלא יכולתי ללא כאב) שאלותיי: 1)בקשר לאולטראסאונד-מסתומרת יתכן על רקע קרע....יכול להיות שיש קרע רק לא יודעים? 2)בקשר למיפוי עצמות...אם היו הדגשות באיזורים שבהם אני מתלונן על כאבים(אומנם ההגדרה הייתה הדגשה מוגברת קלה) למה הרופאים אמרו שהמיפוי בסדר? 3)מהי אבחנתך הרפואית לבעייתי? 4)מה הטיפול?(בפיזיוטרפיה אני סובל מאוד... דרך אגב) 5)במהלך בדיקה פיזית אצל אורטופד לפעמים הרופא אומר שיש יציבות ויום אחר הוא אומר אין יציבות בכלל (וזה קרה לי כבר אצל כמה רופאים ו2 פיזיוטרפיסטים שלי)....מה ההסבר לתופעה? נב: דר' סידרתי את שאלותי כדי שיהיה לך נח לקרוא ולהבין אותי אשמח את תגיב לי גם בסדר על מנת למנוע שאלות נוספות ואני מצטער על כך שאני שואל הרבה שאלות בנושא פשוט מול רופאים שתחת יום עבודה והם לחוצים בזמן קשה לי לשאול שאלותולבטא את עצמי ולהבין את פציעתי תודה מראש בני

שלום בני, ממש לא רופאה, אבל - אנסה לענות לשאלותיך. ראשית - נתחיל מכך שאם עדיין כואב לך אחרי שנה , ייתכן שכדאי לפנות לבדיקה גם אצל רופא כאב. ייתכן שיהיה לו מה לחדש לך. שנית - אענה לשאלותיך לפי סדרן: בקשר לאולטראסאונד-מסתומרת יתכן על רקע קרע....יכול להיות שיש קרע רק לא יודעים? "יתכן על רקע קרע" - זה אומר שייתכן שיש לך קרע, וייתכן גם שלא. אולטרא סאונד הוא מכשיר לא מאוד מהימן, ולא תמיד הוא יודע לתת "פרשנות" לממצאים שהוא רואה. אני מניחה שאם כתבו על רק ע קרע אפשרי, הם מתכוונים לומר שלא רואים את הרצועה הזו, אבל לא בטוחים שלא רואים בגלל הנוזלים או בגלל קרע. מה שיוכל לתת תשובה חד משמעית יותר - הוא אמ.אר.איי 2)בקשר למיפוי עצמות...אם היו הדגשות באיזורים שבהם אני מתלונן על כאבים(אומנם ההגדרה הייתה הדגשה מוגברת קלה) למה הרופאים אמרו שהמיפוי בסדר? הרופאים אומרים שהמיפוי בסדר מכיוון שהוא מאשר את מקומות הכאב שלך ומכין שהוא מראה הדגשה קלה, ףואל משמעותית, וכנראה- גם לא מצין את הסיבה להדגשה, כך שמבחינה טיפולית - לא ממש יש מה לעשות עם זה. שוב, בדיקת אמ.אר.איי אולי תתן יותר מידע 3)מהי אבחנתך הרפואית לבעייתי? אי אפשר לתת לך אבחנה על סמך התיארוים הללו. בדיקה קלינית אצל אורתופד כף רגל וקרסול היא המתבקשת כאן, ומכיון שתיארת שהיית כבר אצל כמה רופאים אולי זה הרגע לפנות ל"חוות דעת שנייה" אצל רופא חיצוני לקופת החולים, לשלם כסף ולקבל בתמורה זמן רציני, שבו הוא יבדוק את כל "מעלליך" הרפואיים בשנה החולפת, את כל בדיקות ההדמיה, ויעשה בדיקה קלינית אחת מקיפה וטובה. על פניו, יש לי תחושה, שאם כל בדיקות ההדמיה מראות את הסימנים הללו (ולא ציינת אם הרגל נפוחה או אדומה או יש הבדלי טמפרטורה בינה לבין הרגל השנייה) - ייתכן שיש לךסוג של תסמונת כאב, ואז - הטיםול הוא אכן במרפאות כאב. 4)מה הטיפול?(בפיזיוטרפיה אני סובל מאוד... דרך אגב) כאמור. 5)במהלך בדיקה פיזית אצל אורטופד לפעמים הרופא אומר שיש יציבות ויום אחר הוא אומר אין יציבות בכלל (וזה קרה לי כבר אצל כמה רופאים ו2 פיזיוטרפיסטים שלי)....מה ההסבר לתופעה? כנראה תלוי במידת הנפיחות והכאב שלך. שוב, גש לבדיקה נורמלית אצל רופא חוו"ד שנייה. בהצלחה, דנה

בני שלום. אני מציע לך לפנות לבדיקה טובה אצל מומחה לבעיות קרסול וכף רגל. לא ניתן לטפל בבעייתך דרך המחשב. נשמע שאתה סובת מבעיה משמעותית. חוסר יציבות על רקע קרע רצועות? CRPS? בעיה אחרת? צריך בדיקה טובה ולפי הצורך לשקול בדיקות הדמיה נוספות כפי שכתבה דנה. בברכה - דר' טיטיון.

בתי (20) שברה את הקרסול (ללא תזוזת העצם ). לאחר כחודש , כאשר הגיעה למרפאה לצורך הורדת הגבס התברר שיש שבר נוסף ועל כן נשארה עם הגבס כ-3 שבועות נוספים. כעת , שבוע וחצי לאחר הורדת הגבס,קיימת צליעה ( שהשתפרה מעט) אך היא טוענת שינם כאבים וחוסר יכולת לכופף את הרגל (בחיבור שבין גב הרגל לרגל עצמה)- דבר המגביל מאוד את תנועת הרגל. השאלה : האם יתכן שקיים נזק לרגל כתוצאה מכך ההרגל לא תפקדה במשך כחודשיים ? האם ייתכן נזק בלתי הפיך לרגל ? מהי מקור הבעיה וכיצד ניתן לטפל בה? כרגע היא מטופלת ע"י פיזיוטרפיה ופילטיס. אודה לתשובתך.

שלום מילי, ממש לא רופאה, אבל - ראשית, תמיד אחרי גבס ובמיוחד אחרי תקופה ארוכה, יש פגיעה בתנועה של האבר המגובס. הסיבה פשוטה - חוסר פעילות, גורמת לקיצור הרקמות הרכות, גורמת לעתים לסוג של אוסטיאופניה, שתיעלם אחרי החזרה לפעילות, ועוד. עם זאת - כאב "סתם" לא ממש אמור להיות בשלב הזה. השאלות הן: האם יש שוני בצבע העור? האם יש נפיחות? הבדלי טמפרטורה בין הרגליים? שאלות אלה יכולות לכון לשאלה של "CRPS/RSD" שהיא תסמנות שלעתים נוצרת כתוצאה מטיפול ארוך בגבס, עם זאת - שבוע וחצי לאחר הורדת הגבס - יתכן שאין לצפות מהרגל לחזור לפעילות מלאה. פיזיותרפיה היא הדרך היחידה שיכולה לשפר את המצב ולהחזירו , ככל האפשר, לקדמותו. אם יש משהו מהסימנים שציינתי לעיל - כדאי לעבור בדיקה קלינית נוספת אצל אורתופד, אם אין, אני חושבת שכדאי לתת עוד קצת זמן.... ולראות לאן הפיזיו' מובילה אתכם. בהצלחה, דנה

מילי שלום. קראי את תשובתה המצויינת של דנה, אין לי מה להוסיף לכך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, אתמול פספסתי מדרגה ועיקמתי "טוב" את רגל שמאל (למזלי הרע הייתי עם עקבים). בהתחלה הרגשתי כאב קל ורק מאוחר יותר באותו יום התחלתי להרגיש כאב חזק גם בשכיבה ועד לצליעה בהליכה. אין סימני נפיחות או שטף דם אך אני מרגישה מידי פעם בשכיבה הרגשת נימול וכאילו שהרגל הולכת להרדם. שאלותי: 1. האםנורמאלי נקע ללא סימנים חיצוניים של נפיחות ושט"ד? 2. מהם הנימולים והנטיה להרדמות של הקרסול ומה הקשר? תודה מראש ציפי

שלום ציפי, ממש לא רופאה, אבל - נקע הוא שם כללי לכל פגיעה ברקמות רכות, בעצם. מה ש"יפה" בנקע הוא שהוא בבד,כ כאוהב יותר ויותר לפחות בשלושת הימים הראשונים שלו, ורק אחר-כך מתחילה מעין הקלה בכאב, עד שהוא שוכך לגמרי. אם אין שט"ד ואין נפיחות - זה כבר חשוב, בעיניי, כמשהו שהוא פגיעה בגיד או עצב. גם ה"נרדמות" שאת מתארת מתאימה לסוג של פגיעה עצבית, שייתכן, שאם אכן היה עיקום "טוב", כמו שציינת, נגרמה. בקיצור - רופא אורתופד כף רגל וקרסול הוא הכתובת. צילום רנטגן לוודא שאין כל פגיעה רצינית יותר, וגם - לתאר את הנימול ובבדיקה קלינית הוא יוכל לדעת אם מדובר בפגיעה עצבית או גידית אחרת. בהצלחה, דנה

ציפי שלום. קראי את תשובתה המצויינת של דנה אין לי מה להסיף. בברכה - דר' טיטיון.

שלום לך דוקטור כבר מספר חודשים אני סובלת מכאב בכל רגל ימין במיוחד שאני יושבת או שוכבת זהו כאב נורא מוזר יומיים כואב לי ואחר כך עובר ולאחר שבוע חוזר מרגישה כמו לחץ לכל אורך הרגל לא הלכתי לרופא כי הפחידו אותי שזה יכול להיות סרטן(חשוב לי לציין שהנני סובלת מבעיות בגב העליון כבר מס שנים וגם לא ניבדקתי)מה זה יכול להיות מחכה לתשובתך ותודה מראש

שלום יסמין, ממש לא רופאה, אבל - ממה שאת מתארת אין לדעת ממה את סובלת. מה גם שהכאב שלך מפושט ולא רק בכף הרגל או הקרסול, כך שאין שאלתך שיכת ממש לפורום זה. בכל מקר ה- לפי תיאורך, עושה רושם שהבעיה היא לא ממקור ממוד, אלא אולי מהגב דווקא או מסיבות שונות אחרות. גם זה שהכאב נמצא יומיים ונעלם - לא ממש ברורה. בקיצור - את צריכה לפנות לרופא במקום מגורייך. אולי כדאי להתחיל דווקא עם רופא משפחה, שיאמר לך לאיזה תחום הוא חושב שזה שייך, ואז להמשיך עם הבירור הקליני. לבדיקה הקלינית יש כאן משקל רב בהצלחה, דנה

יסמין שלום. קראי את תשובתה של דנה, אין לי מה להוסיף לכך מלבד העובדה שטמינת הראש בחול לא עוזרת גם לבנות יענה. פני לבדיקה. בברכה - דר' טיטיון.

לכי לבדוק אם אין לך חוסרים בברזל ובFERRITIN, לעתים זה מה שיוצר את הכאב העמום הזה. תקראי בוויקיפדיה על ה-restless legs syndrome, אולי התיאור מתאים לך. בכל אופן, חייבם להיוועץ ברופא, ויפה שעה אחת קודם.

אני סובלת מזה מספר חודשים מכאבי גב תחתון אשר התגברו במשך הזמן. הכאב מקרין לאורך רגל ימין מאזור האגן עד כף הרגל יש תחושה של שריפה וכאב חד בתוך העצמות במיוחד בברך ימין . לפני מס' ימים עשיתי בדיקת MRI ואני להגיע לרופא בשבוע הבא הממצאים הם: מודגם בקע דיסקאלי אינטרא פורמינלי שמאלי בגובה L5-L4 עם לחץ על שורש L4 משמאל . עלי לציין שהכאב מתגבר ברגע שאני יושבת או שוכבת. מחכה לתשובתכם תודה.

שלום מלכה, ממש לא רופאה, אבל - אני מניחה שד"ר טיטיון יציין בתשובתו אלייך, כי הפורום עוסק רק בבעיות קרסול וכף רגל, ובכל זאת - מה שמתואר באמ.אר.איי שלך הוא שיש לך "פריצת דיסק" כפי שמכנים אותה בלשון העם, ואכן - יש לחץ על חוט השדרה, מה שמסביר את הכאב שלך, שעיקר אופיו הוא עצבי. שיבה או שכיבה מגבירות את הכאב, מכיון שאז יש יותר לחץ על האזור ה"פרוץ" מבחינה אנטומית. גשי לרופא המטפל. הוא יאמר לך מה עלייך לעשות. בריאות שלמה, דמנה

יש לי כאבים חזקים מאד בעצם הבוהן ואני מטופל אצל אורטופד ואני כרגע לוקח כדורים בשם נקסין כדי להוריד את הדלקת שזה גורם לי לאחרונה יעץ לי האורטופד לעבור ניתוח בעצם הבוהן ואני קצת חושש בגלל שהיתיעצתי עם רופאת המשפחה שלי ולטענתה הרבה ניתוחים בעצם הבוהן לא מצליחים. רציתי לקבל חוות דעת נוספת ומיקצועית כי זה מגיע עד כדי נפיחות.

שלום ארז, ממש לא רופאה, אבל - נוטה להסכים עם רופאת המשפה שך באשר לאי-ההצלחה של ניתוחים מסוג זה. עם זאת - אם המצב הוא של כאב כרוני, נפיחות וה מפריע לך בתפקוד היומיומי, ובשלב מסוים - גם משככי הכאבים ונוגדי הדלקת (שבהם אתה משתמש כרגע) יפסיקו להועיל - הרי לא תהיה לך ברירה אלא לול את העניין של ניתוח, בלית ברירה. המלצה קטנה - לפני שהולכים לניתוח, כל ניתוח, מבררים היטב מי הם הרופאים הטובים ביותר בתחום, לא כל אורתופד מטפל שממליץ על ניתוח הוא אכן הרופא שאצלו כדאי לעבור את הניותח, יש לשמוע מחולים אחרים של אותו מנתח מה מידת ההצלחה של ניתוחים אלה, וכמובן - לשמוע מנו מה מידת הניסיון שלו בניתוחים מסוג זה ומה מידת ההצלחה. בהצלחה, דנה

ארז שלום. יש סיבות שונות לכאבים בבהן וסוגים שונים של עיוותים הגורמים לבלט של "יעצם הבהן" כדבריך. אין מה לרוץ לניתוח לפני שמנסים טיפול שמרני אם כי אני לא מסכים עם רופאת המשפחה שלך ועם דנה לגבי חוסר ההצלחה של ניתוחים אלו. פנה לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

אני מזהה בערב נפיחות בקרסול מצד שמאל ללא כאבים מה פשר הדבר האם זה קשור ללחץ דם שמטופל אצלי? תודה על הבהרה

רות שלום. יתכן וזה קשור לל"ד או לתרופות שאת מקבלת או לבעיות אחרות,יש לפנות ללבדיקת רופא המשפחה. בברכה - דר' טיטיון.

שלום! נקעתי את הרגל לפני חמישה חודשים ורק עכשיו עשו לי MRI תוצאות הבדיקה הן:קרע חלקי של הרצועה הטלופיבורלית הקדמית,ה-ATFL ומוקדים בעלי אות גבוה מפוזרים במספר עצמות אשר יכולים להצביע על אוסטיופניה. ברצוני לדעת מה זה אומר? וכיצד ניתן לטפל בבעיה?

חסיבה שלום. לא מטפלים בתוצאות MRI כי אם בבני אדם, אבל מה שכתבת מצביע על קיום נזק לאחת מהרצועות המייצבות את הקרסול ולכך שלא השתמשת ברגל לאחרונה (בשל כך יש אוסטאופניה). אני ממליץ לך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגורייך, כי אין ספק שנגרם לך נזק. בברכה - דר' טיטיון.

שלום אני בן 46 , לא מעשן ומקפיד על תזונה נכונה וכושר גופני לאחרונה , החלו אצלי בכף רגל ימין כאבים מיד לאחר היקיצה באזור העקב, קשה לי לדרוך על העקב. התחושה חולפת כעבור כמה דקות וחוזרת בקביעות ביקיצה הבאה אשמח לספק כל מידע נוסף שידרש תודה רבה א מ

א מ יש לי מקרה דומה למקרה שלך , אני סובל מבעיה זהה אפילו על חול חוף הים אני לא מסוגל ללכת , פניתי לאינטרנט ומצאתי מידע על מרפאה בשכון דן בתל אביב , שמטפלים בגלי הלם ,היגעתי לשם טופלתי ומיד אחריי טיפול אחד חשתי הקלה , אני ממליץ לך על המרפאה הזו ,, תפנה ולא תצטער 03-6496888 בדוק ומומלץ

אלי שלום. קרא את המאמר המצורף ואם עדיין תהיינה שאלות, אשמח לענות. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

בצילום נראה שבר תלישה קטן בפטישון החיצוני הרופא נתן ליאפשרות לבחורמקבע גבס או מגף אווירעם ספוג בחרתי מגף שאלתי מדוע לאחר קימה מהמטה אינני יכול לדרוך בכלל וסובל מכאבים אך לאחר כמה צעדים זה מסתדר זה מצב רגיל.?מה לעשות? אני כבר מתוסכל. מחכה לתשובה חג שמח ותודה.

דן שלום. כשאתה קם, הדם "יורד למטה" ואז זה גורם לכאבים. כמו כן כחלק מתהליך הריפוי יש תגובה דלקתית מקומית וזה תמיד כואב יותר בצעדים ראשונים. צריך לזכור שכדי לגרום לשבר בעצם האנרגיה עברה גם דרך הרקמות הרכות, כלומר כלי דם נפגעו וכלי לימפה נפגעו, גם זה תורם לנפיחות ולכאב. סבלנות. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, אני בן 53, סובל מדלקת כרונית בגיד האכילס בשתי הרגליים, דבר המקשה עלי בהליכה פשוטה, שלא לדבר על ספורט שהפסקתי. טופלתי בכדרים אנטי דלקתיים שעזרו ל זמן הטיפול בלבד וכן 3 חודשי פזיוטרפיה שלא שיפרה את המצב. האם ישנן אפשרויות טיפול נוספות? האם להמשיך ולבצע מתיחות כפי שהודרכתי בפיזיוטרפיה? האם מגה גלופלקס או תחליף דומה יכולים לעזור? מה הכדאיות בניתוח מול הסיכון? בתוןדה מראש, מני

מני שלום. האם ישנן אפשרויות טיפול נוספות? כן. צריך לבדוק מה בדיוק הבעיה ומה היקפה ואז לשקול טיפול ים שונים כגון גלי הלם, גבס וכ"ו. במידה וטיפול שמרני לא עוזר אז שוקלים טיפול ניתוחי. האם להמשיך ולבצע מתיחות כפי שהודרכתי בפיזיוטרפיה? - כן. האם מגה גלופלקס או תחליף דומה יכולים לעזור?- לא. מה הכדאיות בניתוח מול הסיכון? - תלוי ברמת הסבל. כשאין ברירה עושים ניתוחים. תלוי בבעיה כך גם היקף הניתוח וסיכויי ההצלחה. אני ממליץ לך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום אני בן 13 ו9 חודשים ומתנשא לגובה \1.78 אני משחק כדורסל ומעניין אותי מה יהיה הגובה שלי לאחר גיל ההתבגרות גובה האמא- 1.63 גובה האב - 1.93 אני שוקל 66 ק''ג ועוד שאלה קטנה: האם הכדורסל גורם לעליה בגובה? תודה רבה

חמוד אני לא רופא אבל אני 1.93 עם הורים נמוכים. והסוד שלי - כילד ונער התעסקתי בספורט בלי סוף וישנתי הרבה והבנתי שהשילוב של ספורט ושינה מאוד תורם לגדילה. אבל תשמע מה הרופא יענה לך. בהצלחה

אביעד שלום. כדי לנסות לחזות את הגובה העתידי שלך צריך לבדוק מה גיל העצמות שלך ולפי זה לחשב בעזרת טבלאות מיוחדות כמה יש לך לגדול בערך. ככה שלא אוכל לחזות זאת כאן. ניתן לבצע זאת במרפאות העוסקות בצמיחה וגדילה. כדורסל לא גורם לצמיחה לגובה, אבל מפתח את הגוף ומקנה כושר גופני טוב. בברכה - דר' טיטיון.

אני בן 11 ו6 חודשים ומתנשא לגובה 1.63 גובה האב 1.83 גובה האם 1.64 ומשקלי 60 ק"ג מה היה הגובה שלי שהיה גדול? וכדורסל משפיע על הצמיחה?

אני בן 11 ו6 חודשים ומתנשא לגובה 1.63 גובה האב 1.83 גובה האם 1.64 ומשקלי 60 ק"ג מה היה הגובה שלי שהיה גדול? וכדורסל משפיע על הצמיחה?

אני בן 11 ו6 חודשים ומתנשא לגובה 1.63 גובה האב 1.83 גובה האם 1.64 ומשקלי 60 ק"ג מה היה הגובה שלי שהיה גדול? וכדורסל משפיע על הצמיחה?

אני בן 11 ו6 חודשים ומתנשא לגובה 1.63 גובה האב 1.83 גובה האם 1.64 ומשקלי 60 ק"ג מה היה הגובה שלי שהיה גדול? וכדורסל משפיע על הצמיחה?

אני בן 11 ו6 חודשים ומתנשא לגובה 1.63 גובה האב 1.83 גובה האם 1.64 ומשקלי 60 ק"ג מה היה הגובה שלי שהיה גדול? וכדורסל משפיע על הצמיחה?

אני בן 11 ו6 חודשים ומתנשא לגובה 1.63 גובה האב 1.83 גובה האם 1.64 ומשקלי 60 ק"ג מה היה הגובה שלי שהיה גדול? וכדורסל משפיע על הצמיחה? מאיר פונס

שלום רב אבי בן 78 סובל מסכרת מזה כחודשיים סובל כאבים לסרוגים במפרק הירך ,מרגיש הקלה כשהרגל מתוחה. לפני יומיים ביצע צילום רנטגן בו לא היו ממצאים ,הומלץ לבצע ct שאלתי ממה יכולים לנבוע כאבים אלו? בתודה מראש ענבל

פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד.

כנראה שקרעתי או מתחתי את הגידים באזור והעצם בקרסול זזה. יש לי ארקסט ואני לא מתאמצת את הרגל. רציתי לדעתמס' דברים: תוך כמה זמן זה בערך אמור לעבור? מתי מותר לחזור להתאמן? יש צורך לעשות פיזוטרפיה? איזה ספורט יהיה לי מומלץ לעשות (אני מנויה לקנטרי: חדר כושר, הליכה, ספינינג, סקי, אירובי, מדרגה, עיצוה וחיטוב, פיטבול, פילאטיס ועוד..) אנא המליצו לי וגם באיזו תדירות תודה מראש! (אני בת 16)

מורן שלום. "נקע" יכול להיות סיפור בעייתי מאוד לעיתים ולהגיע למצב של חוסר יציבות כרונית בקרסול ואף לטיפול ניתוחי. תוך כמה זמן זה בערך אמור לעבור? - תלוי מה הנזק שנגרם. יכול להיות בין מספר ימים ועד חודשים וראי הנ"ל. מתי מותר לחזור להתאמן? ראי תשובה קודמת. יש צורך לעשות פיזוטרפיה? שוב, תלוי בנזק וכ"ו. איזה ספורט יהיה לי מומלץ לעשות - לא מומלץ לבצע שום דבר שמאמץ את הרגל ללא בדיקה טובה של אורתופד ואישורו. בברכה - דר' טיטיון.

אז כך,יש לי משהו מוזר ברגל כבר כמה חודשים,לא הלכתי לרופא עדין כי קוותי שזה יעבור (קבעתי כבר תור) . ברגל שמאל,שאני מסובב טיפה (מזיז מצד לצד) את כף הרגל,הרגל משימעה "קליקים" אחרי הקליקים הברך שלי מתחילה לכאוב כשאני הולך או מזיז אותה,הכאב יכול להמשך כמה שעות. הקליקים תמיד קימים שאני מסובב את כף הרגל ותמיד אחרי הקלקים האלה הברך שלי כואבת. מה זה יכול להיות?

גל שלום. צריך לבצע בדיקה אורתופדית מסודרת כדי לתת לך על זה תשובה. אני מציע לך בחום, לפנות לבדיקת אורתופד באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, יש לי ילד בן שנה ושלושה חודשים. הוא התחיל ללכת לפני כחודש. בבדיקה שנערכה בגיל חודשיים אצל האורטופד הוא שם לב שכפות הרגליים נכנסות פנימה, הוא המליץ לעשות מס'ז ולבוא לביקורת. המשכנו לבוא לביקורות כל חודשיים וכל פעם הוא אמר שהמצב נראה קצת יותר טוב. ואז בגיל 8-9 חודשים הוא אמר לנו לחזור אליו מתי שהוא מתחיל ללכת. חזרנו אליו לפני שבוע הוא ראה איך הילד הולך ובהתחלה אמר שצריך נעל צמודה של צעד ראשון ואחרי שנייה הוא אמר שגבס רק יעזור. הוא יעשה גבס ועוד שבועיים נוריד ונראה ואם צריך הוא יעשה לעוד שבועיים. הילד כל הזמן רוצה על הרצפה ללכת ואם אני שמה אותו לזחול הוא ישר קם בכדי ללכת ואז הוא נופל כי הרי אי אפשר ללכת על גבס. הילד מיום ראשון עם הגבס היום רק יום רביעי וזה פשוט בלתי אפשרי כל הזמן להחזיק אותו על הידיים.טלפנתי אליו הוא אמר לנסות עוד קצת ואם זה ממש בלתי אפשרי אז להגיע אליו ביום שני ואז הוא יפנה אותנו למשהו מומחה על מנת לעשות לו נעליים מיוחדות אורטופדיות ממש ע"פ הרגל שלו. השאלה שלי האם הנעליים פחות אפקטיביות ולא יעזרו.מה אני יעשה אני מפחדת שלא ישארו לו כך הרגליים.אם אני ינעל לו את הנעליים האלו שהוא אומר ממש כל היום על הרגל שלו חוץ מבשינה כמובן זה יעזור? בבקשה עצתך דחוף.תודה רבה וחג שמח

אתי שלום. אם אכן זה מצב כפות הרגליים אז אין מנוס בטיפול בגבסים או בנעליים מתאימות. המשיכו את הטיפול אצל אורתופד ילדים. בהצלחה - דר' טיטיון.

בגלל פגיעה בקרסול אני משתמש ב תומך קרסול AIRCAST . בגלל המבנה שלו ובעיקר החלקים הקשוחים שבו לא ניתן לרוץ עימו. האם יש תומך קרסול אשר ניתן לרוץ איתו. שמעתי על SWEDE O, ועל תומך קרסול AIRSPORT מה ההבדל בינהם ומה מתאים.

זאב שלום. לריצה וספורט יותר מתאים AIR SPORT או תומך קרסול מסוג A-60. בברכה - דר' טיטיון.

דר' שלום רב, אני סובלת מכאב בעצם הקוביה (cuboid) שמורגש בעיקר בזמן הליכה. טופלתי בעבר בכדורי אטופן שהקלו על הכאב וטיפלו בדלקת אך למרות הטיפול התופעה חוזרת על עצמה. שאלותיי: 1. האם יש מקום לברר את העניין בצילום או אולסטרסאונד? 2. איזה טיפול תרופתי אחר או טיפול אלטרנטיבי יכול לעזור במקרה הזה? לתשובתך אודה תהל

תהל שלום. בהחלט יש מקום לבירור.פני לאורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגורייך. לגבי טיפול לא ניתן להמליץ ללא אבחנה. בברכה - דר' טיטיון.

רציתי לדעת האם יש מרפאה בה אתה מקבל דרך קופת חולים מכבי?

אני שלום. אני מקל חולים של מכבי בבלינסון, במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל, עם הפנייה וטופס 17. מוקד תורים בלינסון - 039376666. יחד עם זאת יש רופאי כף רל טובים שעובדים עם מכבי. כתוב את אזור מגוריך ואולי אוכל להמליץ. בברכה - דר' טיטיון.

שלום אני בחור בן27 עוסק בספורט כל חיי במהלך השנים נקעתי מספר פעמים במהלך משחק כדורסל את רגל ימין באזור לטראלי(החיצוני) לפני שנה וחצי המקרה חזר והרופא המליץ לי לשחק כדורסל עם AIRCAST במהלך התקופה הזאתי לא נקעתי את הקרסול. לפני כשבוע במהלך שירדתי במדרגות חשתי בכאב מהקרסול והסתבר כי סובבתי אותו מעט. יכולתי לדרוך על הרגל וללכת. הרופא אמר לי שזה כלום והמליץ לי על פיזיוטרפיה רק אחרי שהתעקשתי שמדובר בנקע חוזר. הנקע נראה שהחלים מיום ליום ולפני יומיים לפתע שסתם ישבתי חשתי בכאב הולך וגובר וחשתי שהקרסול מתנפח, לאחר כשעתים לא יכולתי לדרוך על הרגל. למחרת עשיתי צילום שהראה שאין שבר. עשיתי אולטראסאונד שבה התגלה כי: חלל המפרק עם נוזל, גידים פרינאליים מעובים עם נוזל סביבם ללא עדות לקרע, רצועה ATFL מעובה, לא הומוגנית, עם בצקת רקמה מסביב (קרע) הלכתי לרופא מומחה כף רגל שבחן את כל הממצאים ואמר שבענין הנפיחות והבצקת והקרע זה לא מעניין אותו כי זה עניין של זמן החלמה. והוא המליץ רק על טיפול פיזיוטרפיה, מיפוי עצמות לצורך בדיקה האם יש צורך לבצע CT לבחון את מצב הסחוס ולחזור אליו עם התשובות. סליחה על ההודעה הארוכה אבל רציתי לדעת מה דעתם על הטיפול שנבחר לי. תודה רבה כמו כן נרשמתי מזמן לקורס צלילה לשבוע הבא, האם אין שוב מצב שאני יוכל לעשות אותו אשמח אם תחוה דעתך

עודד שלום. לא בדקתי את הרגל ולכן לא אוכל להמליץ על בירור או טיפול. בוודאי שלא אתן כאן ציונים להמלצות של קולגה. בברכה - ר' טיטיון.

עודד שלום. לא בדקתי את הרגל ולכן לא אוכל להמליץ על בירור או טיפול. בוודאי שלא אתן כאן ציונים להמלצות של קולגה. בברכה - ר' טיטיון.

היי זה התשובה ואשמח לפירוש:גיד פטלארי-מתחת לאיזור האחיזה,הודגם קרע חלקי באורך 0.6 סמ,גיד מעובה,היפואקוגני עם כמות קטנה של נוזלים מסביב. עד כאן האם זה מסוכן ומצריך ניתוח?.אם כן איזה ניתוח

פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד.

אז מה אתה מתעצל לענות? לא יודע את התשובה? תענה מהר. עכשיו .

שלום אני מתגוררת בחו"ל בשליחות , בעקבות כאבים ברגליים נשלחתי לעשות מיפוי עצמות. מכיוון שאני חזרתי לחו"ל אין לי אפשרות להתיעץ עם הרופא שלי ולכן אשמח אם תוכלו לעזור לי לפענח את תוצאות המיפוי: בוצע מיפוי עצם לאחר הזרקה של MDP TC 99M בוצע מיפוי השלד האקסיאלי וכפות הרגליים. הממצאים שקיבלתי הם: קליטת יתר בקרסול שמאל באזור הפטישון הלטרלי, קל מאוד קרסול ימין. קליטת יתר בעקב ימין באזור פלנטרי. קליטת יתר בע"ש מותני תחתון. סיכום: ממצאים בקרסולים יכול להתאים לשינויים פוסט טראומטיים או דלקתיים. קליטת עקב ימין יתכן םסיטיס. קליטה בע"ש יכול להתאים לשינויים ניווניים אודה לכם אם תסבירו לי בשפה פסוטה מה התוצאות אומרות, האם אני צריכה לקחת תרופות כלשהם? תודה

בטי שלום. אי אפשר לפי תשובת מיפוי עצםלדעת ממה את סובלת ולהמליץ על טיפול. ללא בדיקה אורתופדית מסודרת, לא ניתן להגיע לאבחנה. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רציתי לדעת מהם ההשפעות/ נזקים (?) של קליקים (יזומים) בידים, ברגלים או בכל מקום אחר בגוף? האם זה שוחק את הסחוס? האם זה יגרום לניוון המפרקים? כמו כן הייתי שמחה אם תוכל להפנות אותי לספרות מקצועית בנושא שכן אנני יודעת אפילו כיצד זה נקרא בשפה המקצועית, אם בכלל יש לזה שם? שאלה אחרונה- איך נגמלים מזה? תודה רבה

פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד.

שלום אני סובל מנקעים חוזרים במשל יותר מ7 חודשים בבדיקת סטרס שעשיתי קיימת סטייה של 9 מעלות מהקרסול השני וכן בצילום ראה האורטופד נזק בסחוס ולכן נשלחתי למיפוי עצמות כמו כן התחילו לי לפני חודש כאבי גב (תחתון בעיקר אך גם עליון) וצוואר (רק בשרירים בזמן תנועה) ולהנלן הממצאים: עמ"ש לאורכו,גולגולת,אגן ללא בגדים גפיים תחתונות וקרסוליים-הדגשה קלושה ב-L1-L2 ייתכן שינויים ספונדילוטים.ריכוז מוגבר קל בצוואר פמור ימין,טיב הממצא אינו ברור ודרושהקורלציה קלינית ורנטגנית. קליטה מוגברת קלה בקרסול ימין באיזור טיביוטלארי, ייתכן חבלה או שינויים ארתריטים . קליטה מוגברת באספקט פלנטרי באיזור mtp1 דו"צ , ייתכן תגובת מאמץ באיזור עצמות ססמואידיות או ססמואידיטיס כמו כן עשיתי פעמיים אולטראסונד עם הפרשים של 4 חודשים 1 מה2 ובשני הבדיקות התוצאות זהות :הדגמה תקינה של הגידים.....והודגמה אי סדירות סונוגרפית ותפיחות של atfl יתכן על רקע קרע הרופא שבדק אותי (שאינו אורטופד) אמר כי המיפוי תקין וכאבי הגב נובעים מהליכתי עם קאב ..... יש לציין שטווחי התנועה שלי בקרסול הפגוע מאוד מוגבלים )לפעמים כשאני מרגיש בריא אני הולך והליכה רצופה של יותר מ5 דקות ממש מכבידה לי על הרגל ופתאום שוב אני צולע.... שאלותיי הן: 1)האם המיפוי הוא חד משמעי ואיני זכאי לבדיקת ct ?והאם לפי המיפוי אני בכלל בריא?(מה שלא מובן לי מתגובת הרופא) 2)האם כאבי הגב נובעים באמת מהקאב? ....כי עם קאב אני הולך לעיתים רחוקות שיש כאבים בדריכה וחוסר יציבות רציני שאני ממש מרגיש שאני הולך לנקוע כל רגע 3)לפעמים בזמן בדיקה פיזית ע"י רופאים או פיזיוטרפיסט שלי הקרסול יציב ולפעמים אינו יציב כלל ...ברצוני לדעת ממה הדבר נובע? דוק אני ממש אודה לך אם תקרא את כל הודעה ותתן לי חוות דעת שלך לעניין (אשמח גם אם תענה על שאלותי לפי המספור ותמספר לי את תשובתך...) תודה מראש

ראובן שלום. 1)האם המיפוי הוא חד משמעי ואיני זכאי לבדיקת ct ?והאם לפי המיפוי אני בכלל בריא?(מה שלא מובן לי מתגובת הרופא) - המיפוי אומר שאין לך פגיעה גרמית בטאלוס. לא שאתה בריא. לפי התאור שלך , ברור כי אתה לא בריא וכי יש פגיעה בייציבות הקרסול. 2)האם כאבי הגב נובעים באמת מהקאב? ....כי עם קאב אני הולך לעיתים רחוקות שיש כאבים בדריכה וחוסר יציבות רציני שאני ממש מרגיש שאני הולך לנקוע כל רגע - יתכן מאוד כי כאבי הגב נובעים מהליכה לא נכונה. 3)לפעמים בזמן בדיקה פיזית ע"י רופאים או פיזיוטרפיסט שלי הקרסול יציב ולפעמים אינו יציב כלל ...ברצוני לדעת ממה הדבר נובע? - לא בדקתי לכן אני מתקשה לענות. בכל מקרה נראה לי כי עליך להבדק ע"י אורתופד המומחה בטיפול בבעיות קרסול וכף רגל ויש לשקול ניתוח לייצוב הקרסול הפגוע. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, אני בת 27. מאז ומתמיד כפות הרגליים שלי מתחילות לכאוב מהר יחסית בעקבות הליכה או עמידה ממושכות, גם בנעלי ספורט נוחות ( בטיולים או הליכות משותפות עם אנשים שונים, רק לי כואב, או שהכאב מתחיל אצלי שעות לפני כל אדם אחר). אינני סובלת מפלטפוס. מה יכולה להיות הסיבה לכך ? האם מדרסים עשויים לעזור ? תודה רבה.

שושי שלום. יכולות להיות לכך סיבות רבות, פני לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל. סביר להניח שמדרסים מותאמים לפי מידת גבס עשויים טוב יכולים לעזור. בברכה - דר' טיטיון.

שלום לפני כשבועיים טופלתי באנטיביוטיקה המשולשת לחיידק ההליקובקטר ולמרות שסיימתי את הטיפול לפני שבוע אני סובלת מתחושת צריבה בכפות הרגליים וברגליים ויד שמאל עם כאבים בזרת וחולשה חזקה אושפזתי ליום אחד ועשו לי בדיקת עיניים שיצאה תקינה ובדיקת LP שהתוצאתה56- שהערכים הם מ-60 אאמרו לי שזה תקין וזו פשוט חולשה בעקבות הטיפול המשולש והמליצו על מנוחה אבל מאז יום אחד אני מרגישה טוב ולמחרת פתאום הכאבים והחולשה חוזרים אנא עיזרו לי אני מאווד פוחדת ואינני יודעת למי לפנות אני בת 40 וכל הבדיקות דם תקינות תודה רבה

שלום לפני כשבועיים טופלתי באנטיביוטיקה המשולשת לחיידק ההליקובקטר ולמרות שסיימתי את הטיפול לפני שבוע אני סובלת מתחושת צריבה בכפות הרגליים וברגליים ויד שמאל עם כאבים בזרת וחולשה חזקה אושפזתי ליום אחד ועשו לי בדיקת עיניים שיצאה תקינה ובדיקת LP שהתוצאתה56- שהערכים הם מ-60 אאמרו לי שזה תקין וזו פשוט חולשה בעקבות הטיפול המשולש והמליצו על מנוחה אבל מאז יום אחד אני מרגישה טוב ולמחרת פתאום הכאבים והחולשה חוזרים אנא עיזרו לי אני מאווד פוחדת ואינני יודעת למי לפנות אני בת 40 וכל הבדיקות דם תקינות תודה רבה

שלום רב, אודה על חוות דעתך: לפני כשבוע נחתכתי ברגל וכתוצאה מכך נגרמו לי חתכים באצבעות 3 ו-4 בכף הרגל. את אצבע 3 לא הצלחתי ליישר והיא נשארה מקופלת. בבי"ח נאמר לי ששני הגידים באצבע מס' 3 נחתכו ובוצעה תפירה של הגידים.שאלותיי: 1. האם היה צריך לשים סד?כמה זמן החלמה עד ליכולת הליכה רגילה? 2. האם האצבע תחזור להיות כמו שהייתה? היא נראית לי לא ישרה כמקודם. ואם לא מה ההשלכות? האם זה יגרום כאבים בזמן מאמץ או שהנזק יתבטא רק בכיפוף מה של האצבע. 3.מתי אפשר לחזור לריצה? 4. מה הנזקים התמידיים מקרע של גיד באצבע?

שירה שלום. 1. האם היה צריך לשים סד?כמה זמן החלמה עד ליכולת הליכה רגילה? - בעקרון כשתופרים גידים מקובל לקבע מספר שבועות. בד"כ כ-שלושה שבועות. ניתן לקבע עם סד או עם מסמר, כל אחד והגישה שלו. כמה זמן החלמה? תלוי באישיות החולה ובהצלחת הניתוח . בד"כ שבועות עד חודשים. 2. האם האצבע תחזור להיות כמו שהייתה? - עדיין מוקדם לדעת אבל בטח לא תהיה 100% מה שהיתה. האם זה יגרום כאבים בזמן מאמץ או שהנזק יתבטא רק בכיפוף מה של האצבע. - נחכה ונראה... 3.מתי אפשר לחזור לריצה?- כ-שלושה חודשים לאחר ניתוח בד"כ. 4. מה הנזקים התמידיים מקרע של גיד באצבע? - תלוי בהצלחת או אי הצלחת הניתוח. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר טיטיון שלום רב , אני חייל בן 24 לפני כ-4 שבועות נפצעתי בקרסול ימין. אבקש לקבל את חוות דעתך והצעותייך בקשר לתוצאות בדיקת CT . בפענוח נכתב : "הודגם שבר של מלאולוס הלטרלי מימין אינטרה ארטיקולרי מעט מרוסק עם עיוות מינימלי .הודגם פרגמנט קטן של קלקנאוס ימני אספקט עליון אחורי . יתר מבנה גרמי מפרקים ורקמות רכות ללא סטיות . לסיכום: שני שברים מימין כמתואר . ביקרתי אצל אורתופד כף-רגל שראה תוצאות ה-CT והמליץ לי ללכת עם AIRCAST במשך 6 שבועות . עליי לציין גם שכרגע ,איני הולך כשורה ואני צולע במקצת . כאשר אני דורך על הרגליים איני חש בכאב כלל , רק במעט כאב בזמן ההליכה . חשוב לציין כי ממצאיו של האורתופד שבחן את ה CT היו שמדובר בשבר אחד :" שבר רוחבי ללא תזוזה ובר A בפיבולה מימין". למיטב הבנתי האורתופד שבחן את ה-CT לא ראה את הפרגמנט של הקלקנאוס . שאלותיי אליך הן : 1. האם בעקבות הממצאים הנוספים המלצתו של האורתופד תקפה- אני יכול לדרוך על הרגל הפגועה ? 2. האם אני זקוק לגבס? 3. האם אחרי 6 שבועות אוכל ללכת ולרוץ ללא ה- AIRCAST ? בתודה מראש , דיויד.

דויד שלום. לא בדקתי את ה-CT ולא את הרגל לכן קח את תשובותי בע"מ... 1. האם בעקבות הממצאים הנוספים המלצתו של האורתופד תקפה- אני יכול לדרוך על הרגל הפגועה ? - נראה לי שכן 2. האם אני זקוק לגבס?- כנראה שלא וניתן להסתפק ב-AIR CAST. 3. האם אחרי 6 שבועות אוכל ללכת ולרוץ ללא ה- AIRCAST ? - ללכת כן אבל לרוץ...עוד יקח זמן כנראה. בברכה - דר' טיטיון

תודה על התשובה ! אם אפשר שתי שאלות נוספת אודה לך מאד. 1) האם יהיו השפעות בלתי הפיכות כתוצאה מהשברים שתוארו ב CT 2) לאחר כמה זמן הרגל אמורה להחלים באופן סופי ומלא ? 3) האם יש צורך במדרסים ? תודה מראש וגמר חתימה טובה.

כתוצאה ממשחק בכדור סל הרגשתי פתאומית כאב עז אי יכולת הליכה בבדיקה ע"י אורטופד התברר שזה קרע בשריר. והחלתה של 6 שבועות. כעבור יומיים של כאבים ואי יכולת הליכה הופיע שטף דם סמוך לקרסול. מה ניתן לעשות להקלה בכאבים וריפוי מהיר יותר?

נחום שלום. אין הרבה מה לעשות. מנוחה עם רגל מורמת, קירור מקומי ושמירת טווח תנועות הקרסול. בעיקר....הרבה סבלנות. בברכה - דר' טיטיון.

אני בן 16 ומתאמן קבוע 4 פעמים בשבוע כדורסך + פעמיים מכון (כוח) בזמן האחרון לאחר אימונים ופעילויות ספורטיביות אני מרגיש כאב בשתי הרגליים בקרסול בצד הפנימי של הקרסול (בקרסול ימין בצדו השמאלי ובקרסול שמאל בצדו הימיני), קרוב לעצם. אמרו לי שזה יכול להיות שברי מאמץ ... האם אני צריך לחכות ולראות אם זה עובר או ללכת לאורטופד ? ואם תוכל להסיר מה אלו שברי מאמץ אני אשמח ..

ראה תשובה קודמת.

שלום, זה כבר כמה חודשים שכואבת לי כף רגלי השמאלית. בהתחלה חשבתי שאולי יש קשר לאימונים שלי בחדר הכושר, אך גם לאחר תקופה בה הפסקתי להתעמל, הכאב לא עבר. הכאב מופיע בהליכה או תנועה אחרת, לא במנוחה. שאלתי היא איך ניתן לדעת האם מקור הכאב הוא בבעיה של מערכת עצמות-שרירים או שמקור הוא בבעיה בכלי הדם? תודה מראש

בת 27 שלום. לא ניתן לדעת לפי התאור. עלייך לפנות לבדיקת רופא. בברכה - דר' טיטיון.

שלום אני בן 16 ומתאמן קבוע 4 פעמים בשבוע כדורסך + פעמיים מכון (כוח) בזמן האחרון לאחר אימונים ופעילויות ספורטיביות אני מרגיש כאב בשתי הרגליים בקרסול בצד שמאל של הרגל קרוב לעצם. אמרו לי שזה יכול להיות שברי מאמץ ... האם אני צריך לחכות ולראות אם זה עובר או ללכת לאורטופד ? ואם תוכל להסיר מה אלו שברי מאמץ אני אשמח ..

רועי שלום. אני מציע לך לפנות לבדיקה. לגבי שברי מאמץ - שברי מאמץ יעקב וינברג ו ו תאריך הוספה: 23/05/2005 ו עדכון: 19/10/2004 הדפס מאמר מאת יעקב וינברג, מומחה לפתרון בעיות רגליים ומנהל מקצועי במכון "וינברג אורטופדיה", תל אביב וירושלים 03-5283068 www.footsupport.co.il העצם היא רקמה פעילה מאד. אף שצורתה החיצונית נשמרת ללא שינוי הרי שבתוכה חלים שינויים מתמידים. כל הזמן העצם נהרסת ונבנית, מלחים נספגים בה ויוצאים ממנה. היא גמישה וקלה, אך נוקשה במידה הנכונה. כמו כל איבר בגוף האדם, העצם היא מנגנון עדין ומורכב. מנגנון כזה חשוף לפגיעות. אחת מהאפשרויות לפגיעה במנגנון זה הוא שבר מאמץ. מהו שבר מאמץ? "שבר מאמץ" (“Stress Fracture”), או "שבר עייפות" (“Fatigue Fracture”), הוא סוג פציעה. בסלנג הצבאי קיבל את הכינוי "שבר הליכה", משום שהוא נפוץ בקרב טירונים של יחידות חי"ר, ונגרם לרוב ברגליים עקב המסעות המפרכים שהם עוברים. שבר מאמץ נגרם משחיקת העצם כתוצאה מעומסים רציפים המופעלים עליה בתחום יכולתה. זאת להבדיל משבר רגיל שנגרם מהפעלת כוח חד פעמי שגדול ממה שהעצם מסוגלת לשאת. שברי מאמץ מופיעים כאשר השרירים עייפים ואינם יכולים לספוג מאמץ נוסף, ואז מעבירים השרירים את העומס לעצם הקרובה שעליה הם נאחזים. העצם לא מצליחה להסתגל לעומס המוטל עליה ונגרמים בה שברים זעירים. בדרך כלל השבר הוא תולדת מאמץ יתר שנוצר בחיבור שבין הגידים לעצם, בגלל העמסת העצם בציר האורך שלה. השבר הוא שבר אורך, שמוריד שכבה קטנה – שבב – של עצם. העמסת יתר היא דבר יחסי. העומס שמסוגלות לספוג עצמות של אדם אחד שונה מהעומס שמסוגלות לספוג עצמות של אדם אחר. אצל אנשים בריאים – שאין להם בריחת סידן, מחלות מטבוליות (של חילוף חומרים) אחרות, או דפורמציות של כף הרגל - נגרם שבר המאמץ כתוצאה מהפעלה מהירה מידי של עומסים גבוהים על העצם. כך שיעור שחיקת העצם גבוה מקצב השיקום והחיזוק שלה על ידי הגוף. שבר המאמץ לא נגרם מעומס סטטי שפועל על הגוף, אלא מהפעלת עומסים בתנועה על משטחים קשים. בלי תנועה, העצם יכולה לשאת עומסים גבוהים מאד – גם של מאות ק"ג. אלמנט התנועה הוא שמחליש את העצם. העצם מתעייפת, נחלשת ונסדקת. בכל רגע נתון יוצר הגוף רקמת עצם חדשה בכדי להחליף רקמת עצם שנשחקה תחת עומסי הפעילות היומיומית. התהליך הזה בדרך כלל מאוזן ורקמת העצם שנוצרת זהה לזו שנשחקת, אולם כשמפעילים בפתאומיות עומסים גבוהים על העצם וממשיכים לעשות זאת ברציפות, עלול קצב שחיקת העצם לעלות על יכולת הגוף לבנות ולחזק אותה, ואז נוצרים סדקים מיקרוסקופיים במעטפת העצם, שמתפתחים – בהיעדר טיפול ומודעות – לשבר מלא. בעומסים גבוהים, של מעל 20 ק"ג, וללא הכנה מוקדמת, עלול שבר המאמץ להתפתח בתוך ימים ספורים, ובמקרים קיצוניים תוך יום-יומיים. ככל שהעצם עברה אימונים במהלך השנים, וככל שהיא מגובה על ידי מערכת שרירים מאומנת עם תיאום בין-שרירי טוב, הסיכויים לשברי מאמץ קטנים יותר. וההפך מתבקש. לבעלי קשת שטוחה (פלטפוס) וקשת קמורה-גבוהה (הולפוס) יש עומס גדול על עצמות כף הרגל והשוק – הם בסיכון גבוה לקבל שבר מאמץ. כמו כן, גם אנשים בעלי צפיפות עצם נמוכה הם בסיכון. הכאב מתחיל בפתאומיות – לפתע יש כאב חד בכף הרגל או בקרסול, ישר מעל לנקודה בה נפגעה העצם. הכאב הולך ומתחזק ככל שהפעילות המאומצת נמשכת. שבר בשלב ההתהוות - דהיינו בדרגה 1 - דועך לגמרי, או כמעט לגמרי בזמן מנוחה. ברוב המקרים תיווצר באזור השבר גם נפיחות ובזמן לחיצה נחוש כאב חד. אם הכאב נמשך גם בזמן מנוחה, אז זהו שבר מאמץ מוגמר - דהיינו בדרגה 4. שבר מאמץ הינו תוצר של: 1. העלאת העומס והתדירות של הפעילות הגופנית מהר מדי וחזק מדי. 2. מאמץ חוזר וממושך של השרירים המחוברים לעצם, שגורם לכיפוף העצם ולשבירת קליפת העצם. 3. יצירת לחץ במינון גבוה על העצם, גם אם עצמתו חלשה – למשל, ריבוי ניתורים. 4. עייפות יתר של האדם ושל האיבר - התעייפות השרירים ואובדן כושר בלימת הזעזועים שלהם, ועקב כך מעבר של כל הלחצים לכיוון העצם. 5. משטח קשיח כמו אספלט, בטון, שטח סלעי ואדמה קשה. 6. משטח לא חלק – למשל, שטח סלעי – שם המאמץ לייצוב הרגל הוא גדול. 7. שינוי פני השטח שעליו מתבצעת הפעילות הגופנית (מעבר מריצה על משטחים רכים כדרכי עפר, לריצה על משטחים קשים ככביש). 8. נעלים לא מתאימות לסוג הפעילות הגופנית, נעליים לא גמישות מספיק, נעליים בלי בלימת זעזועים או בעלי בלימת זעזועים שאינה מספקת. 9. ביצוע מאמצים ללא מדרסים איכותיים המותאמים למאמץ. 10. בעיות הורמונליות, במיוחד אצל נשים. למשל, וסת לא סדירה, הפרעות אכילה, אוסטאופורוזיס. 11. מתח נפשי. 12. היתכנות לחולשה מובנית. כלומר, הסיכויים שספורטאי או חייל או תרמילאי בטרק, שנמצאים תחת עומס פיסי מוגבר, במידה ולא ניתנו להם מספיק שעות מנוחה להתאוששות, ובמידה שהם נמצאים במתח נפשי – הסיכויים להופעת שברי מאמץ גדולים יותר. לעניין תזונה – לא ידוע על תזונה כסיבה להופעת שברי מאמץ, אלא במידה שהיא מספיק קיצונית לגרום להחלשה של העצם, או לחילופין לחוסר מנוחה מספקת, כפי שעלול לקרות במצב של צריכת סמים. כמובן שכדאי לכלול בתזונה סידן שנספג בקלות בגוף, ובויטמינים. בתיאוריה, שבר מאמץ עלול להיגרם בכל עצם בגוף. בפועל, מרבית שברי המאמץ מופיעים בגפיים תחתונות וכפות הרגליים. הפגיעות הנפוצות של שברי המאמץ הן: 1. כחמישית מהפציעות הן בעצמות השניה והשלישית של כף הרגל (אלה העצמות שמובילות מאיזור הקרסול ועד לתחילת האצבעות. ניתן לחוש בעצמות אלה כשנוגעים בגב כף הרגל. מדובר בעצמות שמובילות לאצבע שליד הבוהן ולאצבע האמצעית) – בשפה המקצועית נקראות עצמות המטטרסל 2, 3. גם בעצם המטטרסל 4 ניתן להיפגע. הפגיעה בעצמות כף הרגל אופיינית לטירונים בצבא, ולהם קוראים "שברי הליכה". 2. כחצי מהפציעות הן בעצם השוקה – הטיביה, שזו העצם הגדולה בשוק. הפגיעה בעצם השוקה היא הסוג הפחות סימפטי של שבר מאמץ, וידועה בתור "סינדרום שבר המאמץ של אמצע הטיביה". במקרה הזה לרוב לא מדובר בשבר ממשי, אלא בדלקת חריפה של הקורטקס (מעטפת העצם), כחמישה עד עשרה ס"מ מעל לקרסול. 3. 12% מהפציעות הן בעצם השוקית – הפיבולה – היא העצם הקטנה בשוק - בשליש התחתון שלה. 4. בעצם הירך. 5. עצם העקב עלולה להיפגע משבר מאמץ לעתים נדירות. מי עלול להיפגע האוכלוסיות שעלולות להיפגע משברי מאמץ, הן אלה שעושות מאמצים קיצוניים: 1. חיילים – המאמצים שעוברים החיילים, בעיקר בשלב הטירונות, הם גדולים מאד, ועם משקלים של עשרות ק"ג. לפני שפיתחו בצה"ל מודעות לשברי מאמץ עמד אחוז הנפגעים על כרבע מהטירונים. כיום, עם הטמעת סרגל המאמצים ירד אחוז הנפגעים לכעשרה אחוזים – שזה עדיין הרבה. 2. ספורטאים – הספורטאי עוסק במאמצים גדולים, ובדרך כלל שואף לשפר את ביצועיו. שיפור ביצועים משמעו שכל פעם הביצוע הוא יותר טוב. כדי להגיע לכך, חייב הספורטאי להתאמץ. הוא מעוניין להגיע במקסימום של המאמצים שלו ליותר. אם העליה תהיה לא מדורגת מספיק – הוא עלול לחשוף עצמו לפגיעה. סוגי הספורט בהם שכיח ביותר שבר המאמץ: • מרוצי שדה – רצים למרחקים ארוכים • כדורגל • כדורסל • טניס • התעמלות • רקדנים, בעיקר בשלב הראשון של אימוני מחול 3. תרמילאים – מי שיוצא לטיול עם תרמיל גדול וכבד על הגב, מעמיס אף הוא מאמצים על הגוף. מי שיוצא לטרק – מסע רצוף של מספר ימים בהרים – חשוף אף הוא לשברי מאמץ. * עבודות מחקר מראות כי נשים סובלות יותר מאשר גברים משברי מאמץ, במיוחד עקב הירידה במסת העצם המגדילה את הסיכון לשברי מאמץ. בעייתם של הספורטאים וחיילים בעלי מוטיבציה גבוהה להצליח היא, שהם אינם מפסיקים את האימון לצורך מנוחה זמנית, גם כשהם חשים את סימני ההתפתחות הראשוניים של שבר המאמץ. בדרך כלל הם פונים לטיפול כשהכאב קשה מנשוא ואיננו חולף, שהוא השלב שבו לא ניתן כבר למנוע את התפתחות השבר. טיפול בשבר המאמץ זיהוי הבעיה וטיפול הולם יחזירו את הספורטאי, חייל או התרמילאי לפעילות רגילה במהירות. זה קריטי לזהות סימפטומים ראשונים של שבר מאמץ ולהתחיל בריפוי עוד לפני שהכאב ממשיך גם בזמן מנוחה. שבר מאמץ בתחילתו, דורש לצורך ההחלמה לפחות שבוע של מנוחה וטיפולים. זה נשמע נורא, אבל אם לא מזהים שמתחיל השבר, עלולים להגיע למצב שצריך יהיה לקחת מנוחה ארוכה באמת. מהסימפטומים הראשונים של שבר מאמץ ועד לשבר מוגמר זה עניין של חמש שעות. זאת אומרת, בחמש שעות עלולים לגרום לגוף נזק שלוקח לתקן 12 שבועות. אם שבר המאמץ אובחן בשלב מוקדם, ניתן להבריא תוך שבועיים. אם השבר מוגמר והדלקת חריפה, צריך חודשיים וחצי עד שלושה חודשים להחלמה מלאה. שבר המאמץ הוא שבר ללא תזוזה ועל כן אין צורך לקבע אותו בגבס. בשבר שאובחן בתחילתו חשוב להפסיק ללכת במשך שבוע עם עומס. אפשר להפעיל לחץ על הרגל הפגועה, אבל חשוב להימנע מתנועות דפיקה של הרגל – כמו ריצה, קפיצה, טיפוס מדרגות וכו´. רכיבה על אופניים, חדר כושר עם סטפר - אלה פעילויות חיוביות שתורמות לחיזוק הרגל מבלי לפגוע בעצם הבעייתית. במהלך שבוע המנוחה חשוב לטפל בפציעה כאילו הייתה פציעת שריר, כלומר לקרר את איזור הפציעה (20 דקות בשעה), לחבוש אותו בלחיצה ולהרים הרגל הפצועה. בשבוע השני, אפשר להתחיל בהליכה ללא משקל. משך ההליכה צריך להיות מדורג. בשבוע השלישי ניתן לחזור להליכה עם עומס. במקרה של שבר מאמץ חמור, כף הרגל צריכה להיות במנוחה מוחלטת. בשלב הראשוני משתמשים בקרח ובהרמת הרגל. אחר כך, רטיות חמות וקרות לסירוגין. יש לעסות את המקום עיסוי קל מאד, ובין הטיפולים לשים תחבושת אלסטית לוחצת (התחבושת האלסטית רק במצב של שבר בשוק). כדאי להתייעץ עם פיזיותרפיסט בקשר לתרגילים לחיזוק השרירים ולגמישות. החזרה צריכה להיות הדרגתית. כדאי לבצע אימוני כוח, גמישות וכושר המתאימים לסוג הפעילות. חשוב להשתמש במדרסים איכותיים בטכניקה של חבישת הרגל בתחבושות גבס (E.F.S), והעשויים כולם מחומר בולם זעזועים. דרכי מניעת החמרת שבר מאמץ מומלצות: 1. עם הופעת כאב, הפסקת הפעילות הגופנית ופניה לאורטופד או רופא ספורט לזיהוי הבעיה וטיפולה. 2. חשוב לחזור לפעילות הגופנית – ניתן לעשות פעילות גופנית שאינה דורשת לחץ על הרגל, כמו מכשירים בחדר כושר, משקולות בישיבה. אחר כך ניתן לרכב על אופניים – כי זו פעילות שלא גורמת זעזועים. חזרה מוקדמת מדי לריצה עלולה להחמיר את מצב השבר ולהאריך את זמן ההחלמה. 3. הגברת עומסי ותדירות פעילות גופנית חדשה בהדרגה. כיוון שהשבר נגרם מעומסים גבוהים על הרגליים ללא מוכנות טובה שלהן, חשובה הפעלה מדורגת של העומסים. 4. תזונה נכונה ועשירה בסידן. 5. שימוש במדרסים טובים ומתאימים לפעילות בעת המאמצים הראשוניים עשוי להקטין את הסיכוי לשברי מאמץ. שימוש במדרסים לאחר שברי מאמץ עשוי לקצר את משך ההחלמה והחזרה לפעילות. חשוב לזכור שאם תכירו את הסימנים לפציעה ותטפלו נכון ובזמן תוכלו לחזור לפעילות ברמה שאליה הייתם רגילים.

אני בת 40 מזה שנים אני סובלת מכאבי רגלים לאחרונה אני סובלת מכאבי רגלים חזקים מאוד. הכאב הוא בכל הרגל ומתרכז בעקב, ואיני מצליחה לעמוד פרק זמן ארוך. לציין אני בחורה רזה לכן זאת לא בעית משקל. יש לי גם בעית ורידים והתנפחות ברגלים האם יש לזה קשר לכאבים? ומה עלי לעשות?

אתי שלום. הדבר היחידי שאוכל להמליץ לך עליו זה ללכת ולהבדק ע"י רופא באזור מגורייך. לא ניתן להגיע לאבחנה לפי מה שתארת. בברכה - דר' טיטיון.

האם יש קשר בין אבחנה זו לסינדרום הגנטי "נוירופיברומטוזיס"? והאם פיברומטוזיס כשלעצמו הוא מחלה גנטית? תודה.

בר שלום. פיברומטוזיס לא גנטית אבל יש קשר משפחתי למיטב ידיעתי. בנאורופיברומאטוזיס יש שכיחות יתר של פיברומטוזיס בכל מקום, גם פלאנטאר פיברומאטוזיס. בברכה - דר' טיטיון.

שלום לכם יש לי כבר כמה שנים כאבי קורסול אני חשבתי כאבים האלו נובעים רק שאני שמן אבל לפני כמה זמן אני עשתי צילום רנגן היתברר יש לי בקרסול ימין דורבן אחורי ותחתון של עקב אני רוצה לדעת אך ניתן לטפל בזה מיכבן אני בן 23 ואני סובל מי זה תודה

יבגני שלום. פנה לבדיקה ולטיפול של אורתופד באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

מזה כשנתיים הנני סובל מכאב חד בכף רגל שמאל המתחיל מאזור העקב השמאלי ונמשך לרוחב קשת כף הרגל,גם במנוחה,אם כי קצת פחות.בנוסף לזה בברכי השמאלית יש גם כן כאב בלתי פוסק.צילומי הc.t הראו כי הכל תקין,אך באולטראסאונד נתגלתה דלקת ונרשם כי הגיד הפרוניאלי מעובה-מתאים לטנדניטיס.ניתנו לי שלושה סוגי כדורים אך ללא הועיל.בבדיקה האחרונה בemg נתגלה חשד ל-tts.למעלה משנה הנני הולך עם מדרסים ביו מכאניים שהותאמו לי אך שוב ללא הועיל. כל חיי התעסקתי בספורט ובעקבות הכאבים תסכולי אינו מרפה ממני.בחודשיים האחרונים החלה אותה תופעת כאב גם ברגל ימין.אשמח לקבל יעוץ מה עלי לעשות. בתודה,

אסי שלום. לא בדקתי אותך אך אם מקור הבעיה הוא אכן בתסמונת התעלה הטארזאלית (TTS), הטיפול הוא ניתוחי, בשחרור הלחץ על העצב.. בברכה - דר' טיטיון.

בבדיקת mri נמצא הממצא קרע נרחב של הנ"ל בחיבור המיוטדינוזי של שרירי ברוויס ולונגוס. כמו כן הקרע מפצל את הגידים עד לגובה הגבשושית הפרונאלית .כנראה קרע חלקי. מה הטיפול המומלץ? האם קיימת בעיה או סיכון כלשהו במידה ולא יטופל ?כיום יש צליעה קלה. האם הגידים יכולים להשתקם מאליהם או שחייבים ניתוח? מה אחוזי ההצלחה בניתוח? לתשובתך אודה

יצחק שלום. סוג הטיפול שמרני או ניתוחי תלוי בגורמים רבים כולל מי החולה, מה מצבו הכללי, גיל וכ"ו. מה גרם לפגיעה? מחלה? טראומה? וכ"ו. לכל חולה הטיפול המתאים לו. גש לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

חבל שהתשובות של דר טיטיון כל כך קצרות ושטחיות. קחו דוגמה מהפורם אחת מתשע ומההתיחסות היסודית של הרופאים

הרופא הגיע לאבחנה BIL HALLUX RIGIDUS . אבקש פרוט הבעיה.

אריה שלום. HALLUX RIGIDUS זה פגיעה במפרק בין הבהן הגדולה למסרק הראשון. נובע משחיקה של המפרק מסיבות שונות, תחלואה רגילה, שחיקה, פוסט טראומה וכדומה. גורם להגבלה בתנועות ולכאב. במידה וטיפול שמרני עם מדרסים וכ"ו לא מספיק, הטיפול בבעיה הוא ניתוחי. בברכה - דר' טיטיון.

הלכתי בעיר העתיקה בב"ש ונתקעתי במדרכה לא תקינה. המשכתי לכיוון הקופ"ח תוך כאבי תופת, האורטופד איבחן שבר בכף הרגל גיבס אותי ואמר לי לחזור בעוד חודש להסרת הגבס. בינתיים אני יומיים מהתאונה במנוחה מלאה, סובלת מכאבים ולוקחת אלגוליזין (פעם ראשונה בחיים שנטלתי תרופה) 1. לאחר כמה ימים מהתאונה הכאב עובר? אני אמורה להסיר את הגבס בעוד חודש 2. לאחר כמה זמן אחזור לפעילות מלאה? נהיגה הליכה וכדו' 3. האם יש משהו שיכול לקצר את התהליך? אני אמורה להתחיל עבודה חדשה וחוששת שזה יתפקשש לי

ראי תשובה קודמת.

הלכתי בעיר העתיקה בב"ש ונתקעתי במדרכה לא תקינה. המשכתי לכיוון הקופ"ח תוך כאבי תופת, האורטופד איבחן שבר בכף הרגל גיבס אותי ואמר לי לחזור בעוד חודש להסרת הגבס. בינתיים אני יומיים מהתאונה במנוחה מלאה, סובלת מכאבים ולוקחת אלגוליזין (פעם ראשונה בחיים שנטלתי תרופה) 1. לאחר כמה ימים מהתאונה הכאב עובר? אני אמורה להסיר את הגבס בעוד חודש 2. לאחר כמה זמן אחזור לפעילות מלאה? נהיגה הליכה וכדו' 3. האם יש משהו שיכול לקצר את התהליך? אני אמורה להתחיל עבודה חדשה וחוששת שזה יתפקשש לי

עצמאית שלום. . לאחר כמה ימים מהתאונה הכאב עובר? מאחר ואני לא יודע איזה שבר יש לך קשה לי להתנבא. בין שבועות לחודשים.... 2. לאחר כמה זמן אחזור לפעילות מלאה? נהיגה הליכה וכדו' ראי התשובה הנ"ל. 3. האם יש משהו שיכול לקצר את התהליך?- לא ממש... אולי טיפול ברייקי? בברכה - דר' טיטיון.

לד"ר טיטיוו-בשנת 2001 עברתי עקב תאונה של שבר מרוסק ניתוח קטיעה של בוהן 3 -קטיעה מלאה לאחרונה כאבי פנטום בגדם/שורש הבוהן (הרגשה שהבוהן קיימת ותפוסה במלחציים) כאבים לערך לשבוע האם לניסיונך יש פתרון להפחתת הכאב

חיים שלום. כן ניתן להקל גם בטיפולים תרופתיים שונים, לעיתים בהזרקה מקומית ולעיתים בניתוח. פנה לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל או לבדקיה במרפאת כאב באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

מה המשמעות של ורוס בעקבים? תודה

רעות שלום. המשמעות שמנח העקב פונה פנימה. בד"כ גורם לקשת פנימית גבוהה.\ בברכה - דר' טיטיון.

מעוניין בטיפול בבעית דורבן קלה בעיקר בבוקר ברגל שמאל אני בן 51 מצב כשר טוב ?

רוני שלום. אם אתה מעוניין בטיפול, עליך לפנות לאורתופד באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום דוקטור בני לפני גיוס . רגע לפני הגיוס החליט לטוס לטורקיה ( תחילה לטרק בקצקר ואחר כך רגוע יותר) היום שיחק כדוררגל ונקע את הקרסול (בצילומים אין עדות לשבר). תאריך טיסה- 5 באוקטובר(עוד 19 יום) ביום חמישי עליו לרכוש כרטיסים .והדילמה גדולה . האם יעבור הנקע עד אז ? לרכוש כרטיס? וגם אם יעבור האם יוכל ללכת בטרק(תוך זהירות) או שאין סיכוי? אנא-אשמח לשמוע מנסיונך מיותר לציין כמה הוא מצפה לטיול. תודה וערב טוב אמא אמפטית (שכחתי לציין שאולי אולי יוכל לדחות את הטיסה ב-3 ימים , אם בכלל יש לזה משמעות כלשהיא)

ורד שלום. לצערי אינני יכול להתנבא מה צופן בחובו העתיד. לא בדקתי את הצעיר ולא יכול להתרשם מדברייך מה חומרת הפגיעה. מציע לפנות בהקדם לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגוריכם ולהחליט לפי ממצאי בדיקה פיזיקלית. בברכה - דר' טיטיון.

דר' טיטיון שלום רב ראשית תודה על תגובתך המהירה האורטופד יעץ לנוח . ליבי ליבי על בני שמתלבט לגבי היציאה לטיול (אם כי אני מאחלת לו שאלו יהיו כל הצרות שלו בחיים!!). ובכל זאת מנסיונך בתחום, האם יש לך איזה שהוא טיפ שיכול להקל ולזרז את ההחלמה ?? תודה על סבלנותך ורד

בס''ד שלום לך! בני בן ה 7 מאז ומתמיד מתהלך על קצות האצבעות האם עדיין בגילו אורטופד יכול לעזור?! תודה ושנה טובה.

חנה שלום. בהחלט כן. פנו לבדיקת אורתופד ילדים. בברכה - דר' טיטיון.

שלום לך, ברצוני לשאול האם עובר שאובחן שיש לו "קלאפ פוט" עשוי להיות עם תסמונת דאון? למרות שכל בדיקות הדם האולטרה סאונד וכל שאר הבדיקות לאורך ההריון היו תקינות? האם יש צורך בשבוע ה31 להריון לבצע מי שפיר, זה הכרחי אם אין הסטוריה מסוג זה משני ההורים? אין סכנה בביצוע מי שפיר בשלב כ"כ מאוחר לעובר ו/או לאם? אנה תשובתך בהקדם, זה חשוב וקריטי לנו מאוד, תודה מראש, גילה

גילה שלום. תינוק כזה עלול ללהיות עם בעיות שונות ובהחלט היה מומלץ לעשות מי שפיר. לגבי מתי ואיך, עליכם להתיעץ עם רופא נשים, מאחר ואין הדבר בתחום מומחיותי. בברכה - דר' טיטיון

במיפוי עצם כל גופי שעשיתי קיימות קליטות מוגברות בגוף חוליה L5-S1, בשתי כפות הרגליים - מה פירוש הממצא?

צ'אלה שלום. אין לכך משמעות ללא בדיקה וללא ידיעה של מה מפריע לך, רקע רפואי וכ"ו. בברכה - דר' טיטיון

לאחרונה אני מרגישה קהות ברגישות בכף הרגל, ליד הזרת. באותה זרת היה לי לפני זמן מה אירוע של זרת כחולה. במחלקת כלי דם אמרו לי שזה פירור של פלק שסתם לי נימי דם. אני לוקחת אספרין. האם הקהות ברגישות שייכת לעניין? יש לי פטרת קשה באצבאות כף הרגל. האם זה שייך?

אהובה שלום. האם הקהות ברגישות שייכת לעניין? - יתכן. יש לי פטרת קשה באצבאות כף הרגל. האם זה שייך? - גם כן יתכן. לעומת זאת יתכן ולא ושמקור הבעיה בפגיעה עצבית מקומית או בבעיה אחרת. פני לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום וחג שמח. אבי סובל מגאוט כבר כמעט שנה עצם הקרסול שלו נורא נפוחה וזה משפיע גם על תנועות הצוואר. לפני כשנה כשרק גילינו את זה המליצו לו לא לאכול בשר ועגבניות כי זה מוביל לחומצת שתן יתרה בדם. לפני כשבוע הוא עשה צילומי קרסול וצוואר, הרופא שראה את הצילומים הבהיל אותו נורא ואמר לו שעדיין לא ראה צילומים גרועים כ"כ בכל הקריירה שלו!!! הוא נתן לו לקבל זריקת קורטיזון ואם זה לא יעזור לו אז צריך ניתוח- אבל לדברי הרופא:"התוצאות תלויות במזל שלך יכול לתפוס שנה, 5 שנים או 10..." האם יש איזה שהם טיפולים לפני הניתוח? או שהניתוח הכרחי? והאם יש רופא אורטופד מומחה אפילו פרטי שניתן לגשת אליו ושאתם יודעים שהוא יכול לעזור???

ליאת שלום. לא מנתחים חולים לפי הסתכלות על צילום. צריך מכלול של דברים כולל בדיקה אורתופדית, שיחה עם החולה וכמובן שגם צילומים. לא אוכל לדעת אם ניתוח הכרחי מאחר ולא בדקתי את אביך ולא ראיתי צילומים. לגבי יעוץ נוסף, חפשי רופא מתאים באזור מגורייך נסי באתר- "www.rofe.co.il". בברכה - דר' טיטיון.

רכשתי נעליים על עקב רוקי והלכתי איתם הרבה. לאחר כחודש ראיתי שצמחה בליטה בגב כף הרגל, היכן שעור הנעל בדיוק מסתיים. מורגש בבירור שפשוט יצאה שם עצם! הייתכן שזה יקרה ? ברגל השניה אותו דבר רק פחות. התעלמתי מהעיוות כי הנעל היתה נוחה, ואז לפני כשבועיים החלו כאבים עזים בכרית הפנימית של כף הרגל הימנית (מתחת לקמיצה). הכאב מקרין לכל כף הרגל ואפילו לשוק.כואב גם במנוחה. אני בת 40,עומדת הרבה על הרגליים וכעת סובלת מאד. מה זה יכול להיות והאם הדבר הפיך? תודה מראש.

שלי שלום. נשמע שאת סובלת מבעיה משמעותית באזור חיבור גיד האכילס ומבעיה נוספת בכף הרגל. עלייך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.