פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

התגלה אצלי בוריסיטיס ברגלי הימנית. הרגל כואבת לי מאוד ואני לא יכולה לתפקד כבר שבוע. מה הפתרון המהיר ביותר כדי שהדלקת תעבור ?!!

שרון שלום. זה תלוי היכן הבורסיטיס. התוכלי לפרט יותר? בכל מקרה בד"כ מתחילים לטפל המנוחה מניעת עומס ולחץ מקומי, נוגדי דלקת מקומי וסיסיטמי, פיזיוטרפיה מתאימה ובמידה וכלום לא עוזר ניתן לשקול התערבות ניתוחית. בברכה - דר' טיטיון.

שלום ד"ר אני בת 21, אשר סובלת מכאבים בקרסול משנה המצב הוא שעשיתי מיפוי עצם ומצאו קליטה מוגברת בפרק הקרסול של רגל שמאל בבדיקת CT אמרו לי שיש סקלירוזיס אינטרה מידולרית והתעבות קורטיקלית קלה בטיביה דיסטלית איזור ליטי מאורך מרכזי אינטרה מידולרי סקלירוזיס וציסטות סאב -כונדרליות זעירות בטאלוס שרירים שמורים ורקמה תת עורית שמורה הכאבים כבר נמשכים יותר משנה בבקשה תעזור לי, כבר פניתי ל 3 רופאים ואף אחד לא נתן לי תרופה שתעזור, וגם כבר עשיתי פיזותרפיה ללא שום תועלת!! מה לעשות עכשיו? האם יש חשד להתפתחות סרטן בעצמות?

dema שלום. זה מסוג המקרים שללא בדיקה מסודרת ובחינת בדיקות ההדמייה בעיניים לא ייתן להציע עזרה. להערכתי יש להשלים הבירור אצלך לפי ממצאי הבדיקה הפיזיקלית ולשקול טיפול. לא נשמע לפי התאור שהטיפול הוא בתרופות. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון

שלום אני בת 31 בריאה בדר"כ ללא בעיות רפואיות. לאחרונה בשבועיים האחרונים בהפרש של שבוע מפעם לפעם קרה לי שפעם אחרי ריקוד ופעם ללא סיבה מיוחדת כגון מאמץ התנפחו לי כפות הרגליים וכן אזור הקרסול ואזור השוקיים. שאלתי ממה זה נובע?האם קשור למאמץ(למרות שפעם זה קרה גם ללא מאמץ מיוחד)האם יש סיבה לחשוש?האם זה מעיד על צורך בבדיקות מיוחדות(דחופות) האם זה סימפטום למשהו מיוחד.?האם קשור לתזונה או לשתייה? אודה על תשובה מהירה

טלי שלום. נפיחות ברגליים יכולה לנבוע מסיבות רבות. פני לרופאת המשפחה לבדיקה ראשונית ולפי הצורך בוודאי תופני לבדיקת נוספות ולגורם המברר המתאים. בברכה - דר' טיטיון

בחודש האחרון אני סובלת מכאב באזור העקב בזמן קימה משינה או אחרי ישיבה ממושכת ללא תנועה וזה עובר מיד עם התחלת התנועה. כיצד ניתן לפתור בעיה זו?

הבהרה- הכאב נמצא בכרית העקב (חלק תחתון של כף הרגל). תודה.

יעל שלום. קראי את המאמר המצורף. אם עדיין יש שאלות, אשמח לענות. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

תודה על המאמר.

היום "נתקלתי" ברגל הספה בביתי. הכאב בזרת הרגל אינו מרפה והאצבע וכן החלק העליון הכחילו מעט. האם זהו נקע? שבר? ומה ניתן לעשות בנדון? תודה.

חלי שלום. יכול להיות שבר נקע או סתם מכה. פני לבדיקת אורתוטפד באזור מגורייך. בינתיים לנוח עם הרגל מורמת ולשים קרח. בברכה - דר' טיטיון.

חלי שלום. יכול להיות שבר נקע או סתם מכה. פני לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. בינתיים לנוח עם הרגל מורמת ולשים קרח. בברכה - דר' טיטיון.

תודה רבה

אל צוות doctors.co.il שלום רב, אשמח אם תוכלו להשיב על בעייתי הנ"ל: אני בת 15, ושוקלת 67 ק"ג. לפי המלצת המורה לספורט נבדקתי אצל אורטופד, אשר המליץ לי על מדרסים לפי מידת גבס. לאחר שקיבלתי את המדרסים, התחלתי לחוש כאבים באמצע כף רגל ימין, בעוד שברגל שמאל אינני חשה בכאב. אני הולכת עם המדרסים במשך שבוע. האם תופעה זו טבעית, והיא תעבור עם הסתגלות הרגל למדרס, או שיש בעיה עם המדרס? אודה לכם אם תוכלו להמליץ לי על חוות דעת ללא התחייבות מצדכם. בתודה מראש, איה.

סבלנות !!! זמן הסתגלות יכול להגיע לחודש . האם לקחו לך מידות בתחבושות גבס ?

איה שלום. עם כל הכבוד (ויש כבוד) למה מדרסים? כאב לך משהו? הפריע לך משהו? פני לבדיקת רופא אורתופד לעניין הצורך במדרסים ולדיאטיקנית לעניין ה-67 ק"ג. בנוסף לזה, מדרסים זה לא אינסטנט. לפעמים יש צורך בעידכונים ושינויים במדרס עד שהוא מתאים. אל תתיאשי. פני למכון בו ביצעת את המדרס והסבירי מה מפריע לך. הם יבצעו תיקון במדרס. בברכה - דר' טיטיון.

יש לי בן בן 16 ובשבועיים האחרונים סובל מכאבי ברכיים שהתחזקו ונוצר מצב שהוא אינו יכול ללכת הרבה וממצב של ישיבה לעמידה קשה לו לקום ומלווה בכאב לציין שזה הופיע יום אחד ללא חבלה ואינו עושה פעילות גופנית מלבד שכיבות שמיכה . רופא המשפחה הפנה אותנו לצילום רנטגן והתוצאה שהכל תקין. רופא אורטופד שבדק וקבע בבדיקה ידנית שיש לו דלקת בסכוס והוא צריך לקבל אורטופן 400 פעמיים ביום(לציין שלא בוצע בדיקת דם). כמו כן יש לשים מגיני סיליקון ולבצע פיזוטרפיה שאלתי: איזה בדיקות נוספות הוא צריך לבצע כדי לשלול דברים אחרים

שלום רב , רציתי לשאול על כפות רגליים נפוחות . לא ברורה לי בדיוק מה הסיבה , כנראה ממאמץ יתר (אני רקדנית, רוקדת כל יום כמה שעות) או נעליים לא נוחות, כתוצאה מאחד הדברים או שניהם יחד התנפחו לי כפות הרגליים בחלק העליון של כף הרגל , מתחת לאצבעות , האם יש סיבה לדאגה או שזה רק מצריך מנוחה ?

יעל שלום. כמובן שלא ניתן לתת לך תשובה רצינית ללא בדיקה. נסי לנוח יום יומיים , לא ללכת עם הנעליים שגרמו לך לבעיה, ובמידה ואין שיפור, פני לבדיקת רופא באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

אני בת 59 ויש לי כאבים בכרית כף רגל בכל מצב ,אבל כואב יותר בעמידה ובהליכה.הכאבים מקרינים עד אזור שרירי המיפשעה .מה הסיבה ומה עלי לעשות?

אני בן 55 עבודתי כרוכה בעמידה ממושכת. מזה שבןע יש לי כאבים נקודתיים בכרית כף הרגל. בלחיצה במקום מרגיש נפיחות (גו'לה) שלא נראית כלפי חוץ. מה עליי לעשות? תודה ושבוע טוב איציק

על פניו הבעיה נראית מכנית ואז הפתרון הוא מדרסים , אך יש להיבדק ע"י מומחה לכף רגל

איציק שלום. עלייך לפנות לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. עדיף כזה העוסק בבעיות קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

קלרה שלום. עלייך לפנות לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. עדיף כזה העוסק בבעיות קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

מזה חודשים אני סובל מעוקץ בעקב רגל שמאל תופעה שחוזרת מדי כמה זמן. הטיפול שהרופא נתן לי הוא מדרס ג'ל ואמבטיות חמות לרגל. למרות זאת הכאב נמשך. האם יש עוד דרך טיפולית להפגת הכאב?

ייתכן שיש לך דורבן ,תיעץ עם הרופא האורטופד שלך ניתן לעשות פיזיוטרפייה.זריקת קורטיזון.גלי הלם תרגילי מתיחות סד לילה ביי

אם אכן זה דורבו הפתרון הוא מדרס תיפקודי ביומכני ופיזיוטרפיה מדרסים פונקציונלים היסטוריה שימוש במדרסים ידוע בעולם כמאה וחמישים שנה, הטיפול הצטמצם לטיפול בבעיות בכף הרגל עצמה. בתחילת שנות השבעים פרופ' מרטון רות בבית הספר לרפואת כף הרגל בקליפורניה, מפתח תיאוריה האומרת שבעיות אורטופדיות רבות נובעות מבעיה בתפקוד כף הרגל, הוא מצליח להראות שברגע שנייצב את כף הרגל בצורה הנכונה, וכפי שהוא קורא לזה "במנח הניטרלי" , הרי נוכל לטפל בבעיות רבות שעד אז לא היה להם פתרון אמיתי אלא רק טיפול בסימפטומים. פרופ' מרטון הגדיר מהוא המנח הנכון של כף הרגל , וכיצד למדוד מצב זה, ומתוך כך למדנו מהוא המנח הלא נכון , הפתולוגי. פרופ' מרטון גם לימד אותנו כיצד להעתיק מצב זה, כיצד לקחת תבנית מכף הרגל שתשקף את המצב האופטימאלי, וממנה לבנות מדרס שיוכל לייצב את כף הרגל בכל שלבי ההליכה במנח הנכון, וע"י כך לטפל במגוון בעיות הנובעות מהמנח הלא נכון, הרעיון הוא לטפל במהות הבעיה ולא רק בסימפטומים. מאז ועד היום זאת השיטה המקובלת בעולם, ומשמשת כאחת מדרכי הטיפול החשובות של רופאי כף הרגל. אני מלמד זה שנים את תיאוריות השיטה במסגרת הקורס בביומכניקה של הרגל בביה"ס למקצועות הבריאות באוניברסיטת תל-אביב. כיצד מבצעים זאת? העתקת המנח האופטימאלי של כף הרגל מתבצעת ע"י תחבושות גבס המעתיקות את צורת הרגל. החולה שוכב כאשר הרגליים באוויר ואינם נושאות כל משקל, וזאת על מנת לאפשר למטפל להעמיד אותם בצורה הטובה ביותר שניתן.[ רוב המדרסים הנבנים היום בארץ נבנים לפי תבניות ספוג המעתיקות את כפות הרגליים בעמידה, ובעצם מנצחם את הפתולוגיה] המטפל עוטף את כפות הרגליים בתחבושות גבס לחות, מחזיק את כף הרגל במנח הנכון עד שהגבס מתייבש, ואז מסיר אותם מהרגליים. התבניות שהתקבלו נשלחות למעבדה בארה"ב שם סורקים אותם במערכת לייזר, מאזנים את התבניות, ומעבירים למערכת ממוחשבת המייצרת את המדרס. המדרסים בנויים מחומרים פלסטיים ומגרפיט, הם עמידים לשנים רבות, וניתן להתאימם לכל סוגי הנעליים, גם לנעלי נשים אלגנטיות. הבעיות הנפוצות שבהם ניתן לטפל באמצעות מדרכים פונקציונלים: כאבי גב. כאבי שרירים. עייפות ברגליים. כאבי עקב ["דורבן"] נקעים חוזרים. כאבי ברכיים. עצמות בולטות בכפות הרגליים. שיפור יציבה אצל ילדים. חולי סוכרת. שברי הליכה אצל חיילים. הגנה על רגלי ספורטאים מקצועיים.

דני שלום. קרא את המאמר המצורף. אם עדיין יש שאלות, אשמח לענות. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

ד"ר שלום בגלל כאים עקב נשלחתי לבדיקת אי אם ג'י ,הרופא כתב "אזור ליטי באזור הטובריסיטי התחתון" אודה לך באם תסביר לי מה אומר משפט זה

יגאל שלום. לא ברור לי הקשר בין איזור ליטי בעקב ל-EMG. תבדוק את עצמך שוב. בברכה - דר' טיטיון.

שלום אני נער בן 17 ובמסגרת עבודתי אני עומד כ- 6 שעות ( אם הפסקה של רבע שעה) ולעתים 5 שעות ללא הפסקה. לעתים יש לי כאבים ברגל אך זה חולף מהר. שאלתי היא : האם זה בריא לעמוד כמה שעות והאם הכאבים הם תוצאה של זה?

שרון שלום. לאחר עמידה רצופה של כמה שעות לכל אחד יכול להיות כאבים פה ושם. בצבא תאלץ לעמוד וללכת אפילו יותר...תתחיל להתאמן. בברכה - דר' טיטיון.

שלום שרון, בעת עמידה לאורך זמן, נוצר לחץ קבוע על נקודות קבועות בכף הרגל, דבר זה עלול לגרום לכאבים. יש מספר גורמים שמשפיעים על נושא של כאבים בעקבות עמידה: 1. המשטח עליו עומדים. - בטון, מרצפות, שיש, עץ, לינוליאום, שטיח וכו' 2. הנעליים בהן משתמשים 3. מדרסים באם יש 4. תנועה 5. הפסקות 6. הרמת רגליים 1. לגבי המשטח עליו אתה עומד אינני יודע דבר. קיימים משטחים מקצועיים וייעודיים לעבודה בעמידה והם בהחלט מועילים. 2. לגבי הנעליים בהן אתה משתמש - אין לי שום אינפורמציה לגביהן. 3. לגבי מדרסים תוכל לקבל אינפורמציה במאמר שאני מצרף הפנייה אליו. http://pedia.walla.co.il/?w=/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9D 4. בעת עמידה מחזור הדם אינו "רץ" בצורה טובה לעומת זאת בעת הליכה מחזור הדם רץ בצורה טובה יותר מאשר בעמידה. אם אתה יכול לשלב בין העמידות הליכה נמרצת של שתי דקות זה יכול להועיל. 5. אם זה מתאים בעבודה שלך לעשות מדי פעם הפסקות של שתי דקות ישיבה גם זה יכול להועיל. 6. בעת ישיבה כשהרגליים מורמות מעבר לגובה האגן הדם זורם טוב יותר מכפות הרגליים כלפי הגוף וגם זה יכול לתת תועלת. כמובן, שהשילוב המקסימלי הטוב ביותר הוא אחת לשעה לשבת שתי דקות עם רגליים מורמות ולעשות הליכה נמרצת של שתי דקות. להשתמש בנעליים איכותיות. להשתמש במדרסים איכותיים ולעמוד על משטח עבודה איכותי. לדעתי, אדם צעיר ובריא בשילוב כל העצות שנתתי יכול להיות מסוגל לעבוד גם 8 שעות בעמידה ואף יותר מכך. אני מקווה שבעבודתך מתקיימים תנאים לביצוע לפחות חלק מהדברים שכתבתי. נ.ב - עצה נוספת, קנה לך מוצר שנקרא גל-רגל זוהי גלגלת שמגלגלים את הרגליים עליה ולאחר שעות העבודה עסה לך עיסוי של 10 דקות עם הגל-רגל וגם זה יכול לשפר את הרגשתך. בברכה, יעקב חיים וינברג – מומחה לפתרון בעיות רגליים http://www.footsupport.co.il

אני אש הבת 73 ושמעתי שההכלמה היא קשה אחרי הניתוח.קשה לי להחליט מה לעשות

שרה שלום. לצערי אני מתקשה להבין מה הבעיה ואיזה ניתוח מוצע לה. בברכה - דר' טיטיון.

שלום אימי כבת 52 סובלת מנפיחות וכאב בכף הרגל בעקב האכילס . בוצע אולטרסאונד ולהלן הממצאים של סריקה עלקולית של הרקמות הרקות גיד אכילס משני הצדדים . אין עדות לתהליך דלקתי בגיד האכילס. לא הודגם קרע בצד שמאל בולטת נפיחות ריקמה מסביב לגיד, ממצא מתאים למחלה על שם הנגלנד. מה היא המחלה הזו , האם ניתן לקבל הסבר, האם זה מסוכן, האם ניתן לטיפול ואם כן איזה ? תודה ויום טוב

אורית שלום. מדובר ב-HAGELUNDS DEFORMITY זה עיוות או זיז גרמי בולט בעצם העקב מעל אזור חיבור האכילס וזה יכול לגרום לגירוי מקומי וכאב. הטיפול הוא בפיזיוטרפיה מתאימה, מדרסים תרופות וכ"ו. כשלא עוזר ניתן גם לטפל בגלי הלם. אם גם זה לא עוזר - ניתוחית. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר שלום אני קורא בכל מקום שניתוח דורבן עלול לגרום בעיות עצביות. האם ייתכן שבעיות עצביות אלו יתגלו רק לאחר מספר חודשים ממועד הניתוח ? מדוע? תודה רבה גדעון

גדעון שלום. הסיבה היא שיש עצב קטן בכף הרגל שעובר סמוך לאזור הניתוח. לעיתים הוא נפגע בניתוח ולעיתים במועד מאוחר יותר נוצר עליו לחץ בגלל הצלקת הניתוחית ככה או ככה זה סיבוך נדיר. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר שלום האם צלקת על עצב בכף הרגל מקורה בטראומה או בתופעה ניוונית ?

רונית שלום. בעצבים הכל יכול להיות. לעיתים זה לאחר טראומה, לעיתים מסיבות רבות אחרות. בברכה - דר' טיטיון.

בני בן ה-10 הולך בד"כ על קצות האצבעות כשבע שנים. נאמר לנו שזו בעיה של גיד אכילס קצר ושאולי עם הזמן (ךאחר עלייה במשקל) תהיה הטבה רצינית, אבל זה לא המצב. עבר לפני כ-5 שנים MRI של עמוד השדרה-היה תקין.אנו מתלבטים מה לעשות, האם ניתוח זו אופציה רצינית? האם כדאי, מה משך ההחלמה וכו'? בתודה מראש על תשובתך

צחי שלום. אם טיפולים שמרניים של פייוטרפיה וכ"ו לא שיפרו את המצב, ניתוח זאת בהחלט אופציה טובה וצריך לחשוב עליה. בברכה - דר' טיטיון.

שלום , אני אמורה לעבור באוקטובר ניתוח להוצאת עצם מהקרסול עקב תופעת האוסטריגונום - הרופא שינתח אותי הוא פרופ' ניסקה מביה"ח מאיר . הייתי רוצה לקבל פרטים לגבי מהלך הניתוח וההחלמה שלאחריו- ( כמה זמן אסור לעמוד ? קשה ללכת בד"כ וכד') תודה מראש קרן

קרן שלום. חולים שעוברים אצלי הניתוח, מותרת להם דריכה מידית אחרי הניתוח. כמובן שקשה וכואב אחרי הניתוח. כמה ימים עד שבועות. בברכה ובהצלחה בניתוח - דר' טיטיון.

שלום ד"ר יש לי כאבים בכף הרגל ,רופא אורטופד קבע לאחר בדיקות מקיפות שיש לי כנראה בנד פיברוטי שלוחץ על עצבים יש לי שתי שאלות 1) מה פרוש האבחנה הזו ? 2) ממה הדבר נובע ?( טראומטי ? ניווני?) תודה

איציק שלום. 1) מה פרוש האבחנה הזו ? - הפירוש הוא שיש משהו שלוחף לך על עצב וגורם בשל כך לכאב, שריפה, נימול וכ"ו. 2) ממה הדבר נובע ?( טראומטי ? ניווני?) יכול להיות ניווני, גידולי, טראומאטי , על רקע נמחלה לאומאטית או אחרת, ועוד. בברכה - דר' טיטיון

בשבועות האחרונים אני סובלת מאד מכאבים בכפות הרגליים והקרסוליים. הסימפטומים הנוספים הם נפיחות וחום שהרגל פולטת. התופעה פוגעת בתפקוד היומי שלי והכאבים מתחזקים מן הסתם לאחר מנוחה- מעבר משכיבה לישיבה. הבעייה הייתה קיימת בעבר וטופלה ע"י אורתופד מומחה בעזרת כדורים ואף טיפול בהלם. בנוסף התיעצתי עם מומחה לכלי דם שטען שכדור הנרמיטן שאני נוטלת עקב ארוע לבבי שעברתי לפני מספר שנים גורם לדלקות הללו. לצערי כל הטיפולים הנ"ל לא צלחו והכאבים הפכו סלתי נסבלים. אין אני יודעת למי לפנות. אודה לך מאד על תשובה כנה ומראש על הזמן שהקדשת לקריאת הבעיה. שכחתי לציין שאני בת 62.

ראי תשובה קודמת.

מזה חודשים אני סובלת מכאבים בכפות הרגליים והקרסוליים. יש לאמר שהתחושות הן שהרגליים מתחממות מאד לעיתים תחושת נימול קלה אך בעיקר כאבים חזקים וקושי בדריכה והליכה. כשנבדקתי ע"י אורתופד בעבר אבחנו דלקת ואף טופלתי בטיפול גלי קול. הייתה הטבת מה אך שוב הכל חזר לקדמותו. כשביקרתי אצל מומחה לכלי דם עקב ארוע לב שעברתי לפני מספר שנים הוא טען שיש להחליף את כדור הנורמיטן שאני מקבלת כי הוא גורם לכאבים ברגליים. לצערי אין הטבה במצבי למרות הניסויים השונים ולאחרונה אף החריף המצב עד לבלתי נסבל. אני לא יודעת למי לפנות יותר. אודה מאד מאד על התייחסותך הכנה.

רחלה שלום. זהו סוג המקרים שלא ניתן לתת להם יעוץ ללא בדיקה אורתופדית מסודרת ובדיקות עזר והדמייה לפי הצורך. פני לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון

בני בן 3 והבחנתי שהליכתו לא תקנית. הוא מרבה ללכת על קצות האצבעות ובעיקר זה מורגש ברגל ימין. בעבר פניתי לאורטופד שיביט בהליכתו אך הוא טען שהוא לא מוצא כל בעיה. הליכתו עדיין מדאיגה אותי האם עליי לפנות לאורטופד ילדים או שמא זה קשור לבעיה התפתחותית (רגישות..) דרך אגב זה לא קורה כל הזמן, ובאופן כללי הוא עושה הכל.

רחלי שלום. לא נדיר שילדים קטנים הולכים על קצות אצבעות. יחד עם זאת כדי להיות רגועים הייתי ממליץ בחום לפנות לבדיקת אורתופד ילדים. בברכה - דר' טיטיון.

אני בת 40, מזה מס' חדשים שאני סובלת מכאבים חזקים בכפות הרגליים בייחוד כאשר אני עוברת לעמידה ממצב של שכיבה או ישיבה ממושכת, עד כדי כך שאני קמה אני ממש צולעת וחוששת שמא אהיה לא יציבה ואפול. הכאב חולף לחלוטין לאחר מספר צעדים. בזמן ההליכה אינני מרגישה דבר. הכאב מתרכז בכל מרכז כף הרגל. בהמלצת אורטופד (שלא מצא דבר ברנטגן) עשיתי לפני כמה חדשים מדרסים שעלו לי הון תועפות, אבל אין שום שינוי במצב. יש לציין שאני עושה ספורט באופן קבוע. מה יכולה להיות הסיבה ? מה יכול להיות פתרון? לתשובתך אודה

ענת שלום. נשמע שאת סובלת מפאסאיטיס פלאנטארית קדמית אך כמובן שללא בדיקה מסודרת לא ניתן לאבחן. פני לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגורייך לבדיקה. בברכה - דר' טיטיון.

שלום ענת, קראתי את פנייתך ואת תשובתו של ד"ר טיטיון מנהל הפורום. אני מעוניין לעזור לך. לצורך זה אני צריך לדעת את המקום המדויק שבו כואב לך. קשה במילים להסביר על מיקום ויותר קל להצביע על מיקום בתמונה. לצורך שיפור התקשורת ביננו אני מעביר לך הפנייה לשרטוט כפות רגליים ואבקש שתעבירי לי את הפרטים הבאים לפי השרטוט. איזו רגל, איזה איזור (חלק עליון, חלק תחתון, פנים או חוץ) ואת המספר הרלוונטי. http://weinbergorthopedics.co.il/contact.html בעמוד זה מצד שמאל למטה יש שרטוט של כפות רגליים - לחצי עליו להגדלה. על פי מה שכתב לך ד"ר טיטיון אני סבור שהמיקום של הכאב הוא בתחתית כף הרגל במספר 12. אם זה אכן כך, דרושה מומחיות מאוד מאוד גדולה להכנת מדרסים שיאפשרו המשך תפקוד למרות הבעיה. כדי להבין למה המדרסים שלך לא פותרים, אני צריך לראות אותם. אשמח לפגוש אותך ללא שום תשלום וללא שום התחייבות מצידך. אין בכל האמור לעיל לומר שאינך צריכה ללכת להבדק אצל רופא אשר יחליט אם יש תורך לתת לך תרופות אנטי-דלקתיות או לא או שיחליט על טיפול אחר. בברכה, יעקב חיים וינברג – מומחה לפתרון בעיות רגליים http://www.footsupport.co.il

עברתי ניתוח בוניון ובוניוניט וכעבור חודש התפתח בהדרגה כאב באצבע השלישית באצבע עצמה וגם קצת מתחת לאצבע האם לדעתך זה יכול להיות קשור לניתוח ואיזה הסבר יש לכאב זה ואיך אפשר לטפל בכאב זה? שאלה שנייה מה הסימנים לשיברי מאמץ באצבעות כף רגל אצבע שנייה ושלישית אני בת 60 אם ירידה קלה בצפיפות העצם והאם אפשרי שכאב באצבעות אלו וגם בבסיס האצבעות שמחמיר אחרי הליכה יכול לנבוע משיברי מאמץ? תודה על העזרה

דינה שלום. מאחר ולא בדקתי את הרגל ולא ראיתי צילום לא יודע לענות אם הכאבים בבהן השלישית קשורים או לא קשורים לניתוח שעברת. לגבי שאלה שנייה סימנים לשבר מאמץ - כאב. כאבים בכף הרגל עלולים לנבוע משברי מאמץ אבל לא בהכרח. צריך לבדוק ולשקול בדיקות עזר כגון מיפוי עצמות. בברכה - דר' טיטיון.

שלום שמי רחל ויש לי דורבנים בכפות הרגלים נשלחתי לייעןץ במרפאת כף רגל ברמב"ם, לגבי טיפול ניתוחי שאלתי היא מהו טיפול ניתוחי ואיך הוא מתבצע? תודה רחל

דינה שלום, קראתי את פנייתך ואת תשובתו של ד"ר טיטיון מנהל הפורום. אני מעוניין לעזור לך. לצורך כך אני צריך מידע נוסף. האם הכאב הוא לכל אורך האצבע? או רק בקצה האצבע - בכרית? כשאת אומרת בסיס האצבעות - האם את מתכוונת לחלק האחורי של האצבע או לחלק הקדמי של הכרית הקדמית של כף הרגל? אני מעביר לך לצורך בהירות בתקשורת אני מעביר קישור לתמונה של שרטוט כפות רגליים. http://weinbergorthopedics.co.il/contact.html בעמוד זה בצד שמאל למטה ישנה תמונה של שרטוט כפות רגליים, לחצי עליה להגדלה ואמרי לי איפה הכאבים מופיעים לפי איזור בכף הרגל ומספר באיזור זה. אם הכאב הוא לכל אורך האצבעות - אני לא יכול לעזור לך. אך אם הכאב הוא כפי שמויין בציור מספר 6 ו\או בקצות האצבעות מספרים 2 ו-3 (בחלק התחתון של כף הרגל כמובן) אני יכול לעזור לך. בברכה, יעקב חיים וינברג – מומחה לפתרון בעיות רגליים

שלום, יש לי בעיה שמציקה לי כבר הרבה זמן.. האצבעות בשתי הרגליים שליד הזרת יותר קטנות מהזרת עצמה ויותר מזה-הן נדחקות פנימה-כאילו אין להן מקום..זה מאוד לא יפה ואסתטי וזה גורם להרבה אנשים להסתכל על זה ולהיגעל.. רציתי לשאול מה יכולה להיות הסיבה לכך? (לא נולדתי עם זה, אני זוכרת את זה שזה התחיל לאט לאט בערך מגיל 6-7) ועוד שאלה-איך אפשר לטפל בזה? ניתוח? איפה? כמה זה עולה? בתודה מראש!

אורנה שלום. לפני שמחליטים על ניתוח וכמה זה עולה...צריך לבדוק את כף הרגל ולבצע צילומים. בד"כ מדובר על בעיה בהתפתחות של המסרקים ובד"כ אין לכך טיפול טוב. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון ולראות אם ניתן לעזור לך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, מזה כחצי שנה בזמן ביצוע פעילות מתפתחת תחושת רדימות בכף רגל שמאל (תמיד זו אותה הרגל) ועד הקרסול ( "צורת גרב"). בתחילה הרדימות היתה מופיעה לאחר כשעה של פעילות, ודווקא בסוגי פעילות בהם כף הרגל כל הזמן על משטח כגון דיווש על אופני כושר או אליפטיקל (ולא היתה מופיעה בזמן ריצה). לאחרונה הרדימות מופיעה לאחר כחמש עד עשר דקות של פעילות ומופיעה בכל סוג של פעילות- אופני כושר, ריצה בחוץ, הליכה ואף בזמן ישיבה. הרדימות מציקה מאוד ואני נאלצת להפסיק לגמרי את הפעילות. הגעתי למצב השבתה מפעילות ) : לציין כי תוך דקה מהפסקת הפעילות הרדימות חולפת. אני עושה פעילות עם גרבים רחבים וקושרת שרוכים לא במהודק מדי. לא מתלווה תחושת כאב, עיקצוץ או דקירות. מזה יומיים אני שמה לב שנשיאת משקל על רגל שמאל מעט מציקה ברגל (אך לא כאב). נולדתי עם רגל אחת ארוכה/קצרה יותר - תלוי איך מסתכלים (: (לא זכור איזו היתה ארוכה יותר) - הבעיה חלפה איכשהו, והיום אין הבדל בין הרגליים ככל הידוע לי.. יש כיוון מה זה יכול להיות? רוב תודות- גל

גל שלום. עניתי כבר על שאלה זאת קודם. בברכה - דר' טיטיון.

לפני מספר חודשים שאלתי על כאבים מאוד חזקים בכף רגל יש לציין שבאותה רגל עברתי ניתוח להפרדת coalition לפני חמש שנים בערך ובשנה האחרונה היתגברו לי מאוד הכאבים עד כדי אי יכולת ללכת בכלל או לעשות מאמץ בה. אחרי שחזרתי לאורטופד כף רגל שלי הוא אמר לי שיש לי דלקת בגידים ובמסרקים באותה כף רגל, ובנוקשות שרירים בכל הרגל לא רק בכף רגל. בינתיים קיבלתי מדבקות וולטרן ל-10 ימים ולעשות פיזוטרפיה. השאלה היא בינתיים לא עוזר לי המדבקות מה הפיתרון לדבר כזה? וממה זה יכול לינבוע דלקת בגידים יש לציין שאני בחורה צעירה. יש קשר בין הניתוח לדלקת? מה הפיתרון לדלקת בגידים ובמסרקים?

רווית שלום. לצערי את שייכת לסוג המקרים המורכבים שלא ניתן לתת להם תשובה או אפילו כיוון ללא בדיקה מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון, לראות אם אוכל לעזור. בברכה - דר' טיטיון.

האם אפשר לגבס כף רגל כשיש שבר בחלק העליון של כף הרגל? השבר הוא באחד העצמות הקטנות בכף הרגל בחלק העליון החשוף.

מאיה שלום. מתאורך לא ניתן להבין מה נפגע אבל תמיד אפשר לעשות גבס , השאלה אם צריך. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר יחזקאל טיטון שלום לפני כמעט 10 חודשיים עברתי שבר בקרסול ימין בפטישון חיצוני,מאז אני יש לי הרבה כאבים במקום. ביצעתי פיזוטרפיה לאחר שהורידו לי את הגבס והמשיכו הכאבים. ביצעתי מיפוי עצמות אולטראסאונד וצילומים בימים האחרונים נשלחי לבדיקת EMG ובדיקת MRI בבדיקת ה-EMG נאמר לי שישנה עדות לניורופטיה תחושתית של עצב סוראליס ימין. בבדיקת MRI נאמר לי שישנה תפליט קטן במדור טאלו-טיביאלי של מפרק הקרסול,ורייאנט אנטומי-אוס טריגונוס קרע ברוחב מלא של ה-ATFL מהקצה הפיבולרי עם שכבת נוזל במדור טאלו-פיבולרי. הייתי מעוניין לדעת מה זה אומר ומה הפתרון לבעיה זו. תודה מראש

דוריאל שלום. בדיקות עזר והדמייה לא אומרות הרבה ללא בדיקה קלינית מסודרת. לפי המתואר נראה שיש לך נזק לרצועות מעבר לשבר שהיה. צריך לבדוק אם יש פגיעה ביציבות הקרסול ואם כן, הטיפול הוא ניתוחי במידה ושום טיפול אחר לא עוזר. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר שלום תודה רבה על התשובה יש נפיחות קבועה סביב הקרסול והרבה פעמים אני מעקם אותו בגלל הקושי ללכת.

דוריאל שלום. נשמע שכרגע עליך להעזר בתומך קרסול מסוג AIR CAST ו דומה ולבצע טיפול פיזיוטרפי טוב ונכון. אם לא יעזור, יתכן ויהיה צורך בניתוח. ברכה - דר' טיטיון.

שלום ! אני כבר יותר מ-8 חודשים סובל מבעיות בכפות רגליים בעקבות הקשת המאוד גבוהה שיש לי . יש לי ממש נקודות ספציפיות שמשפיעות על התפקוד בהליכה ובדריכה בכלל. הנקודות הם בעקב ובכרית כף הרגל, יש לציין שהנקודות הן זהות ב2 כפות הרגליים. עברתי כבר את כל סוגי הטיפולים : זריקות, כדורי אטופן, 3 סוגי מדרסים, מנוחה של חודשיים, פיזיוטרפיה, משחות ושום דבר לא עזר לצערי. האורטופד אמר שאין מה לעשות אלא לעשות ניתוח שיאפשר כף רגל נורמאלית ולא את הקשת הגבוהה שיש לי. רציתי לדעת איך קוראים לניתוח מה האחוזי ההצלחה ואיך משתילים לי עור ברגל... בנוסף רציתי לדעת אם זה בטוח יפתור את הבעיה ?.. בתודה, תמיר

תמיר שלום. אני חושב שכדאי שתשאל את מי שמתכוון לנתח אותך... לא בדקתי אותך ולא ראיתי צילומים לכן גם לא ברור לי על איזה ניתוח מדובר. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב.. אני חייל קרבי. ורוב היום אנחנו מתאמנים בריצות ומשקלים על הגב... היה לי בעבר קרע בגיד בברך כתוצאה מגביה מהירה אבל זה עבר ויש לי עקמת קטנה.. אני רוצה לרכוש מדרסים שלא דרך הצבא ורציתי לדעת האם המדרסים שמפרסמים באינטרנט שווים משהו? הנה לדוגמא המדרסים הכי יקרים שמצאתי למכירה באינטרנט http://www.netoshops.co.il/product.asp?productid=8716 המדרסים האלה טובים?

יבגני שלום. המדרסים היחידים שיכולים להיות שווים אלו מדרסים שבנויים לפי מידת גבס, של כף הרגל שלך. בברכה - דר' טיטיון.

בנוסף לכך שהמידות צריכות להילקח באמצעות תחבושות גבס,הם צריכות להילקח כאשר אתה שוכב ולא נושא משקל על הרגליים ,רק כך יכול המטפל ליצב את כפות רגליך נכון.

שלום רב, מזה כחצי שנה בזמן ביצוע פעילות מתפתחת תחושת רדימות בכף רגל שמאל (תמיד זו אותה הרגל) ועד הקרסול ( "צורת גרב"). בתחילה הרדימות היתה מופיעה לאחר כשעה של פעילות, ודווקא בסוגי פעילות בהם כף הרגל כל הזמן על משטח כגון דיווש על אופני כושר או אליפטיקל (ולא היתה מופיעה בזמן ריצה). לאחרונה הרדימות מופיעה לאחר כחמש עד עשר דקות של פעילות ומופיעה בכל סוג של פעילות- אופני כושר, ריצה בחוץ, הליכה ואף בזמן ישיבה. הרדימות מציקה מאוד ואני נאלצת להפסיק לגמרי את הפעילות. הגעתי למצב השבתה מפעילות ) : לציין כי תוך דקה מהפסקת הפעילות הרדימות חולפת. אני עושה פעילות עם גרבים רחבים וקושרת שרוכים לא במהודק מדי. לא מתלווה תחושת כאב, עיקצוץ או דקירות. מזה יומיים אני שמה לב שנשיאת משקל על רגל שמאל מעט מציקה ברגל (אך לא כאב). נולדתי עם רגל אחת ארוכה/קצרה יותר - תלוי איך מסתכלים (: (לא זכור איזו היתה ארוכה יותר) - הבעיה חלפה איכשהו, והיום אין הבדל בין הרגליים ככל הידוע לי.. יש כיוון מה זה יכול להיות? רוב תודות- גל

גל שלום. נשמע כמו פגיעה עצבית מקומית אולי תסמונת התעלה הטארזאלית. צריך לבדוק. פנה לבדיקת אורתופד באזור מגוריך ועדיף כזה העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

שלום ד"ר טיטיון, ראשית- תודה רבה על תשובתך. ביצעתי היום בדיקת EMG וגם NCV - שתיהן תקינות. פירוט: עצבים מוטורים ברגל שמאל - תקין. עצבים סנסורים בשתי הרגלים- תקין. אינטרפרטציה ותנועה רצונית( ע"פ חלוקה לשרירים- גסטרוקנמיוס, דיגיטורום ברביס, טיביאליס קדמי) בשתי הרגלים- תקין. האם הבדיקה התקינה הזו, כפי שהבנתי, שוללת את תסמונת התעלה הטרסלית? האם תם לו החלק הנוירולוגי של הברור? האם כדאי לבדוק רמות b12? או בקיצור- מה כעת? נ.ב.- שכחתי לציין קודם כי אני בת 23, בחורה ספורטיבית ובריאה בדרך כלל.

שלום דר" אני בת 65 יש לי דליות בשתי הרגליים שהתפשטו אחרי טיפולים כימוטרפיים.(עלי לציין שאינני מטפלת בבעיה.)מטופלת בארימידקס מיקרופרין ריתמקס .רופאת המשפחה המליצה לי לגרוב גרביים אלסטיות בשעת טיסה וכן מספר שעות לאחר הנחיתה.שאלתי:האם הלחץ שיוצרות הגרביים על כלי הדם אינן בניגוד להמלצות, שבטיסה יש להניע את הרגליים.?

איטה שלום. אין העניין בתחום מומחיותי. עלייך להתיעץ עם כירורג כלי דם. בברכה - דר' טיטיון.

קבלי עצה של לא מומחה-- יש גרביים הנקראות TRAVENO של חברת SIGVARIS שאין צורך במרשם עבורם, והם נותנים תמיכה , ועוזרים לשיפור מחזור הדם ברגליים. אין הדבר פותר אותך מלקום כל שעה ולהתהלך בזמן הטיסה.

שלום דר יש לי דליות בשתי הרגליים שהתפשטו אחרי טיפולים כימוטרפיים.אני מטופלת בארימידקס במיקרופרין בריתמקס.עד היום לא טיפלתי בבעיה.רופאת המשפחה המליצה לי לגרוב גרביים אלסטיות בזמן טיסה ומספר שעות לאחר נחיתה.האם בזמן הטיסה הלחץ על כלי הדם אינו עושה פעולה הפוכה מזו המומלצת על נוסעים--להניע את הרגליים?

איטה שלום. אין העניין בתחום מומחיותי. עלייך להתיעץ עם כירורג כלי דם. בברכה - דר' טיטיון.

לד"ר יחזקאל טיטיון שלום רב, לפני שנה וחצי היתה לי תאונת עבודה "אי-כושר" ממנה אני סובלת גם כיום ומדובר בלחץ עצבי על חוט השדרה בע"ש צווארי בנוסף אין לי תחושה לאורך כל יד ימין. יתרה מכך, קיימים בלטי דיסק רבים לאורך כל עמוד שדרה מותני עם כאבים מוקרנים לרגליים וקשיים בהליכה. לפני חודשיים מעדתי ושברתי את הקרסול בצלום ראו קוו שבר בפטישון חיצוני (פיבולה תחתונה)) גובסתי חצי רגל כמעט חודשיים מאחר ולא היה איחוי סביר. לאחר הורדת הגבס בצעתי שוב צילום ומצאו דורבן בעקב לשם כך קבלתי מרשם למדרסים. מאחר ואני סובלת מקשיי הליכה בשל בלטי הדיסק הרבים בע"ש מותני כיום התווספו לי כאבים בכפות הרגליים והדריכה לעיתים בלתי נסבלת מכאבים. ברצוני לציין שאני מטופלת באוקסיקונטין 40 מ"ג פעמיים ביום, ובמרפאת כאב בלי שום קשר לממצא של הדורבן. האם הדורבן הוא תוצאה של השבר ? האם ניתן לטפל בכאב הדריכה מלבד מדרסים? האם כדאי לעשות בדיקות מקיפות נוספות בהקשר לתופעת הדורבן והקושי בדריכה?

לאה שלום. האם הדורבן הוא תוצאה של השבר ? - לא. זהו ממצא אקראי בצילום. האם ניתן לטפל בכאב הדריכה מלבד מדרסים? - מאחר ולא בדקתי אותך ולא ראיתי צילומים איני יכול לענות. האם כדאי לעשות בדיקות מקיפות נוספות בהקשר לתופעת הדורבן והקושי בדריכה? - לדעתי אם את סובלת מכאבים, שווה לבדוק. בברכה - דר' טיטיון.

שלום ד"ר עשיתי אולטרסאונד לקרסול ובמימצאים רשום: הודגמה קולקציה צמודה לקצה המלאולוס. מה הפרוש? תודה: יפה

יפה שלום. קולקציה פירושה הצטברות של נוזלים. בברכה - דר' טיטיון.

לאחר שביצעתי מיפוי עצמות, נתגלתה קליטה בכפות הרגליים והוגדרה כשינויים ארטריטיים. פשוט כואב לי מאד הכריות הרגליים ובאצבעות בזמן דריכה. כמו כן יש שינויים דפורמליים באצבעות. אנא תשובתך בהקדם מה ניתן לעשות בנידון. בתודה ובברכה.

ליזי שלום. ניתן לפנות בהקדם לאורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל לבדיקה וטיפול. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב לדוקטור יש לי שאלה האם יש קשר ביין מחלתיי פולצתמייה ווירה לבין דחיית המתכות האם תבצר בעיה בקרסול וכף הרגל בעתיד עקב מחלתי פולצתמייה ווירה בתודה מראש רנטו

רוני שלום. במידה ואתה מקבל תרופות הפועלות על מערכת החיסון כמו סטארואידים וכ"ו אז זה מעלה את הסיכון לזיהומים. לגבי העתיד קשה לדעת מאחר ולא בדקתי אותך ולא ראיתי בדיקות הדמייה. בברכה - דר' טיטיון.

לדוקטור טיטון שלום רב קודם כל אני רוצה להגיד לך תודה רבה על שאמרתה לי לגשת לרופא המנתח בגלל שהיה בפצע ניתוח זיהום קשה טופלתי בבית חולים באנטיביוטיקה ועברתי ניתוח להוצעת המתכות דוקטור האם יש סכנה לשבר חוזר בגלל הורדה המתכות ובעיות נוספות בקרסול אשמח לתגובתך ?? בברכה ותודה מראש רנטו רוני

רנטו שלום. תמיד לאחר5 הוצאת קיבוע פנימי יש סיכון מוגבר לשבר חוזר עד שהעצם "מתמלאת" מחדש. זה חלוקח חודש וחצי פחות או יותר, אז זהירות. בברכה - דר' טיטיון.

לפני 4 ימים הסירו לי גבס לאחר 6 שבועות בעקבות שבר שהוגדר קל וללא תזוזה בקרסול. ביומים הראשונים הרגשתי יחסית טוב. משלשום יש לי נפיחות וכאבים. יש לי פיזיוטרפיה רק בעוד שבוע. מה בינתים ? האם לחמם או לקרר את הרגל ? האם ללכת יותר או לנוח יותר ? האם זו תגובה נורמלית אחרי גבס ? אשמח לקבל עצה ממישהו.

חנה שלום. מה בינתים ? לנוח עם הרגל מורמת. קירור מקומי ולא חימום. מאמץ בגבול הכאב וחבישה אלסטית. אחרי שבר נפיחות יכולה להימשך זמן ממושך ולא תמיד עובר. בברכה - דר' טיטיון.

התוצאות: הדגשה בטוברוסיטי של הטיביות שיכולה לנבוע מאנטזופתיה, הדגשה זעירה במלאולוס מדיאלי בקרסול שמאל, ייתכן אנתזופתיה או וריאנט של התקין. אם אפשר לקבל פירוש למה שזה אומר. תודה.

נסי שלום. אלו ממצאים האופייניים לעומס יתר. בברכה - דר' טיטיון.

הציפורן השניה הקטנה ברגל (קמיצה) החלה לגדול כלפי מעלה וממש קשיחה (חזקה). ממה זה נובע? האם יכול להיות שזו פטריה? במקום לגדול בצורה שטוחה כמו השאר היא ממש גודלת "כתורן". אודה על תשובתך בהקדם. בתודה ובברכה, גולדי

גולדי שלום. יתכן באמת שמדובר בפטרת. פני לבדיקת רופא עור. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, בן 31 ובריא בדר"כ. כך הרגל שלי רחבה באופן יחסי, ובמשך שנים אני מרגיש כאבים בכף הרגל (בעיקר בעקבים) ובשרירי הרגלים בזמן עמידה ממושכת או מאמץ. לפני כשנה הכאבים התגברו ולאחר כחודש, וללא התערבות, חזרו לרמתם הקודמת והנמוכה (שאינה מפריעה וברוה המקרים אינה מורגשת). בשבועיים האחרונים אני מרגיש שוב כאבים חזקים בעיקר בעקבים ובשרירי הרגלים בזמן מאמץ. הכאב הוא בשתי הרגלים אשר מרגישות גם רגישות יחסית. בבדיקת הנעלים שלי ראיתי שקיימת שחיקה בצדדים החיצונים של העקב. האם יש קשר בין הכאבים בשרירי הרגלים לבין כף הרגל? האם אתה ממליץ ללכת להבדק אצל רופא ואם כן האם אורטופד או רופא כללי? תודה מראש, גיא

גיא שלום. האם יש קשר בין הכאבים בשרירי הרגלים לבין כף הרגל? בהחלט יכול להיות קשר כזה . האם אתה ממליץ ללכת להבדק אצל רופא ואם כן האם אורטופד או רופא כללי? ממליץ להבדק אצל אורתופד. בברכה - דר' טיטיון.

דר' שלום אני מקבל 60 מ"ג סימבקור תקופה ארוכה 2-3 שנים בשנה האחרונה כאבי שרירים חזקים. נעשו כל הבדיקות האפשריות CPK. דופלר כלי דם. עצבים. הכל בגדר הנורמה. הדבר היחידי שלא נוסה 1.החלפת הסימבקור בתרופה אחרת== הרופא טוען שאין הבדל בין כל הסטטינים 2 . הפסקת התרופה לתקופה מוגדרת הרופא לא ממליץ== מה הסכנה למה לא לנסות הכוללסטרול 190 בגבול המותר! מה דעתכם על ניסוי הפסקת התרופה לזמן מה מס' שבועות תודה יוסי

יוסי שלום. בקש מהרופא שלך שיחליף לך את הטיפול בתרופה חדשה יותר שנראית CRESTOR. בין הסטאטינים זאת עושה פחות תופעות של כאבי שרירים. בברכה - דר' טיטיון.

יש לי בת שראיתיהיום שיש לה בשתי הרגליים שלה בציפורניים סימנים שחורים בשתי האצבעות הבוהן של רגל השמאל ורגל ימין. אני שואלת מה לעשות? האם צריך לגשת למוקד ומספיק רופא שיראה את זה?

מודאגת שלום. כמובן שיש לפנות לבדיקת רופא. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר יחזקאל שלום רב, אני בת 25 ,בריאה בדר"כ, אני בדר"כ רוקדת....אך ביום חמישי האחרון יצאתי מהריקודים עם כאבים בקרסול של כף הרגל בעת הדריכה. ביום שני,שלשום, הלכתי לרופא כדי לבדוק במה מדובר,הוא טען שמדובר בלחץ בקרסול,לא פציעה כולשהי אלא לחץ על הקרסול ושלח אותי לצילום. חזרתי אליו למחרת עם הצילום והוא טען שהצילום מאמת את דברין בקשר ללחץ על הקרסול. וכששאלתי האם תזוזות על הרגל עלולות לגרום להחרפה במצב,הוא ענה שכן. הוא רשם לי תרופה בשם: "ARKOXY " ואמר לי לתת מנוחה לרגל,לא לרקוד,ולנעול נעליים שאינן שטוחות אלא עם עקב קטן. שאלתי אותו כמה זמן לדעתו ייקח לזה להירפא,והוא טען שמדובר בימים. אתמול חבשתי את הכף רגל וישבתי כשהרגל ישרה ומונחת על כיסא כדי שתהייה לגובה, ולקחתי את הכדור וכך עשיתי גם היום. אני מנסה מדי פעם לדרוך על הרגל כמו כרגיל ,כדי לראות האם היא חזרה לתפקוד מלא ועדיין קצת כואב לי בקרסול. השאלה היא: אני מאוד רוצה לחזור לרקוד ובכלל לחזור לפעילות ספורטיבית וקשה לי בלעדיה.....שאלה כמה זמן ייקח לזה להירפא באמת....האם מחר או מחרתיים אוכל לרקוד או לאמץ את הרגל שוב?

ליאת שלום. לצערי לא אוכל לדעת. לא ניתן לדעת ללא בדיקה מסודרת. כמו כן ממה שאת מספרת לא ניתן להבין מה הבעיה ולכן קשה להתנבא. נקווה לטוב. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב דר. ביצעתי מפוי עצמות בגלל כאבים בכרסול לאחר תאונת עבודה. התשובה שקיבלתי היום היא . נמצא pool blood מעט מוגברת בכרסול שמאל. מבקש הסבר ועזרה וכיוון ומאוד מודה לכבודך.

אבי שלום. לא ניתן להגיע לפי זה לאבחנה. הדבר היחידי שזה אומר זה שקיבלת מכה בקרסול. אין קליטה מוקדית כך שאין שבר או פגיעה רצינית כנראה. בברכה - דר' טיטיון.

אבי שלום. לא ניתן להגיע לפי זה לאבחנה. הדבר היחידי שזה אומר זה שקיבלת מכה בקרסול. אין קליטה מוקדית כך שאין שבר או פגיעה רצינית כנראה. בברכה - דר' טיטיון.

לא מכבר הייתי עם בני בן ה 5 חודשים אצל אורתופד שאיבחן שלבני יש מטטרזוס אדדוקטוס והמליץ על נעליים הפוכות (ולא גבס בשל מזג האויר החם). כמו כן הוא ציין שיש לבני ט"ת מלא ? 1- מהו ט"ת מלא ? 2- כמה זמן במהלך היום הילדים נמצאים עם הנעליים על הרגליים (שמעתי שיש רופאים שממליצים לישון עימם) האם הדבר לא מזיק לילד ?

ענבר שלום. 1 - אין לי מושג מה זה ט"ת מלא. 2- כמה זמן במהלך היום הילדים נמצאים עם הנעליים על הרגליים - ביקרון כל הזמן וזה לא מזיק. השאלה אם זה עוזר... כיום רוב האורתופדים שעוסקים באורתופדיית ילדים, ירדו מעניין הזה של נעליים הפוכות כי ראו שהבעיות הללו מסתדרות ככה או ככה ושלנעליים ההפוכות אין השמעה ממשית. בכל מקרה היכן שיש שני רופאים יש שלוש דעות... בברכה - דר' טיטיון.

בליווי כאבים בכף הרגל. מה הסיבות אשר יכולות להוביל למבנה זה של כף הרגל. בבדיקת מוליכות עצבית )NCV) - כל הממצאים תקינים. איזה בדיקות נוספות יש לעשות? מה ניתן לעשות כדי למנוע הדרדרות?

רעות שלום. אם EMG תקין, אין צורך בבדיקות נוספות. אם זה מפריע אפשר להשתמש במדרסים מתאימים לפי מידת גבס לתמיכה במבנה הקשת הגבוהה ואם כלום לא עוזר, הסבל קשה ואין ברירה ניתן גם לשקול טיפול ניתוחי. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, אמא שלי נפלה בבית לפני כשבוע.נסענו לקופת חולים , שם אמרו לה ,לאחר צילום,שיש לה שבר בקרסול. היום, לאחר שבוע עם הגבס, היא הגיעה לקופת חולים לביקורת. בקופת חולים עשו צילום וראו שהשבר אכן מתאחה, אך פתאום גילו שקיים שבר נוסף בקרסול שנהפך להיות רציני יותר, ואמרו לה לנסוע לבית החולים. בבית החולים אמרו שכנראה ייאלצו לעשות ניתוח כי גבס כבר לא יספיק וצריך להחזיר את העצם למקום. מחר אמורים לתת לה תשובה לגבי הניתוח. היא נשארה עדיין עם אותו הגבס. אשמח מאוד לדעת האם ניתוח זו אכן אופציה? והאם לא הגזימו כאשר אמרו שצריך לעשות ניתוח? יש מישהו שעבר מקרה דומה. אודה גם לתגובת הד"ר. תודה רבה ויום טוב:-) עמית

אמרו לנו עכשיו בבית חולים שהיא תצטרך לעבור ניתוח בשם: malleouf lateral האם כתבתי נכון? זה ניתוח שמחברים ברגים רפואיים , משהו כזה... מישהו שמע?