פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

שלום ד"ר זה שלושה חודשים אני סובלת מכאבים בכרית כף הרגל בעמידה והליכה במיוחד. קיבלתי כדורים נוגדי דלקת מאורטופד , אולם הכדורים לא עזרו לי . נא עצתך מה עלי לעשות?.

עדנה שלום. לכאבים בקדמת כף הרגל באזור המתואר יכולות להיות סיבות רבות. אני ממליץ לך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגורייך. לא ניתן להציע טיפול או להגיע לאבחנה לפי תאור במחשב. יש צורך בבדיקה פיזיקלית מסודרת ובדיקות עזר לפי הצורך. בברכה - דר' טיטיון.

אני בת 48 מזה שנים מתכווצות לי אצבעות הרגליים זה קורה בים בברכה ובאמצע השינה מלווה בכאבים עזים רציתי לדעת האם זה נובע מחוסר ויטמין או מינרל האם יש לזה טיפול בכלל תודה ריקי

אבי כבן 73 עבר לפני כחצי שנה ארוע מוחי מסוג דימום תוך מוחי בצד שמאל של מוחו. בבדיקות שנעשו לאחר מכן הצביעו על סוכר גבוה וכולסטרול גבוה בדמו, מאז מטופל בכדורים להורדת הנ"ל וכן להפחתת ל"ד. לפני כחודש סבל מבצקת וצהיבות בכף רגל שמאל. לפני כשבוע התלונן על חוסר תחושה ברגל שמאל. במרפאת האם נמדד ל"ד 150/90 אקג לא תקין. הוא נשלח מייד לבית החולים שם בוצעו שוב בדיקות ובינהן בדיקות דם. נמצא כי ההמלוגלובין עומד על 12 וכי ספירת כדוריות הדם הלבנות גבוהה מהנורמל. על מה הממצאים הנ"ל מעידים מבחינה אורתופדית ?

רווית שלום. הממצאים לא מצביעים על בעיה אורתופדית. לאבחון בעיה אורתופדית נדרשת בדיקה פיזיקלית ולא בדיקות דם כללית. בברכה - דר' טיטיון.

בני התגייס השבוע ומתלונן על נימול והרדמות בוהן רגל ימנית. הוא גבוה 188 בעל פלטפוס מידת נעליים צבאיות 48 (לא קיבל מידרסים). מה עליו לעשות ? דחוף

מינה שלום. עליו לפנות לבדיקת רופא. בברכה - דר' טיטיון.

הי, כמו כן רציתי לדעת, לעיתים רחוקות קורה שכל כף הרגל נתפסת באיזשהי צורה. היא פשוט מתקשה בעיקר במצב של "פוינט" מתוח, לפרק זמן קצר. מה הפרוש של התופעה? שמעתי פעם שבננות עוזרות במניעת התופעה, האם נכון ו/או האם יש דרכי מניעה אחרות (כמובן בהתאם למקור התופעה)? בברכה

ד"ר טיטיון שלום, אנסה להתמקד באזור הכאב: אם תמתח קו דמיוני או תנסה להקיף מקרסול אחד לקרסול האחר של אותה הרגל, כשהקו עובר מהחלק האחורי של הרגל ולא הקדמי, שם בדיוק כואב לי, בחלק האחורי שבין שתי הקרסוליים בכל רגל. אם להתמקד יותר אז הכאב הוא בגיד או בעורק או איך שקוראים לזה, העובר באחורי הרגל באזור שתואר. שוב, כאב זה מופיע אחרי שאני קמה משנת הלילה ולכמה דקות מקשה על הליכה יציבה. האם עכשיו תוכל לסייע לי להבין מה פשר הכאב ? בברכה

כמו כן, הכאב מתבטא במסגרת של כפות הרגליים. אני הולכת כאילו כמו אחרי שדרכתי על אספלט או חול רותח. תודה

ורד שלום. התאור שלך מעניין ומעורר השראה... יחד עם זאת, לצערי לא ניתן להגיע ממנו לאבחנה. אני מציע לך לפנות לבדיקת אורתופד באזור מגורייך ועדיף כזה העוסק בבעיות קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב. בת 48 סובלת מהתכוציות באצבעות הרגלים רציתי לדעת ממה זה נובע והאם זה חסר של וטמין או מניראל ומה עלי לעשות אשמח לקבל תשובה בהקדם בתודה מראש ריקי

ריקי שלום. יכול להיות חסר ויטאמינים, חוסר איזון במלחי הדם, חוסר איזון הורמונאלי, בעייה עצבית, בעיית כלי דם וכ"ו. פני לבדיקת רופא המשפחה. בברכה - דר' טיטיון.

לפני שנתיים קרעתי גיד במשחק כדורסל. אחרי יומים ניגשתי לבי"ח תה"ש וגובסתי.למחרת הוסבר לי שזו פרוצדורה של אישפוז ושחרור - ושוכנעתי שניתן לנתח גם בלי אולטרסאונד. אינני רוצה לפרט ולהאריך. אך הגיד נותר מעובה ולא תקין.בד בבד נוצרה לי בעיה חמורה בעקב כתוצאה מהשימוש במגף ההליכה. האורטופד בתה"ש לא טרח עד שהתעמתתי עם סגן מנהל המחלקה - לערוך לי u.s בביקורות אליהן הגעתי . רק 5 חדשים אח"כ - נעשה לי הצילום. במשך השנתיים הללו חיי נהרסו.אני מלא כעס על האורטופד.הגיד,העקב-לא תקינים.גם לא יהיו לדעתי. אני מבקש לדעת כיצד ייתכן נוהל כזה שבו מחליטים שאפשר להימנע מצילום לפני ניתוח וגם לאחריו. תודה.

אריאל שלום. עיקר האבחנה בבעיות של קרעי גיד האכילס ניתנות לביצוע בבדיקה ידנית פשוטה ואין צורך בבדיקות הדמיה נוספות. בדיקות ההדמיה שהן בדיקות עזר בלבד לצורך אבחנה, מבוצעות לפי הצורך. אני מעריך ומשער כי האבחנה היתה כה ברורה בעבר שהרופא שטיפל בך לא ראה צורך בבדיקות הדמיה. בהחלט מותר לך לכעוס אך בוודאי הסבירו לך גם לפני ניתוח שבכל ניתוח עלולים להיות סיבוכים וסיכונים, גם אם מדובר בפרוצדורה לא גדולה באשפוז יום ושאין הצלחה של 100% בניתוחים. אם כבר עברו שנתיים מהניתוח ועדיין יש בעיה ואתה לא מרגיש טוב, פנה לבדיקת אורתופד המתמחה בבעיות קרסול וכף רגל, לבדוק אם יש משהו שניתן לעשות לשפר את מצבך. בברכה - דר' טיטיון.

כשהאורטופד שיכנע אותי לערוך את הניתוח ללא ה u.s הוא מעין " התלבט " בינו לבין עצמו ואמר שבכל זאת הוא מעדיף לעשות את הצילום משום שיש משמעות לעניין ה " זויות "- כדבריו. לבסוף אחרי הורדת הגבס הזמני הוא אמר שאין צורך משום שזהו קרע מלא.אבל, וזו השאלה שמכעיסה אותי, מדוע כשהעיבוי בגיד ניכר אחרי תקופה " ההחלמה " + הבעיה שנוצרה בעקב- מדוע נאלצתי להשתולל ממש בביה"ח כמעט 1/2 שנה אחרי, ע"מ שיערכו לי צילום ומיפוי ? זו לטעמי שערוריה, רשלנות וזחיחות דעת של הרופא . ואינני מתכוון לעבור על כך לסדר היום. קשה לי להאמין שרופא מנוסה כמוך היה מגיע עם מטופל למצב כזה , ללא צילום יסודי ומקיף של האיזור, במיוחד כשדברים מסתבכים אגב, אחרי שנתיים של סבל ןתסכול וביקורות חסרות טעם בביה"ח ועימותים עם האורטופד - הלכתי לאחרונה לרופא מומחה שלהערכתו ניתן לשפר את המצב בניתוח. אני כבר די מיואש ופסימי ואינני יודע מה לעשות מלבד הכעס על היום המר ונמהר שהגעתי בו לתה"ש .

ד"ר טיטיון שלום, רופא המשפחה שלי אבחן אצלי דורבן לפני כחצי שנה. הכאבים יכולים להיות חזקים מאוד. (אני בת 32). מהן דרכי הטיפול? הוא המליץ לי על מדרסים ותרגילי מתיחות של כף הרגל. האם יש פתרונות נוספים? מהו הזמן הממוצע לפתרון? בתודה, דנה

דנה שלום. קראי את המאמר המצורף, אם עדיין יש שאלות אשמח לענות. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

תודה רבה מכל הלב. עכשיו כשני יודעת שזה ניתן לריפוי ומהן הדרכים, נרגעתי. שוב תודה, דנה

לד"ר יחזקל טיטיון שלום רב יש לי דורבנים בשתי הרגלים ונישלחתי למומחה לכף רגל כדי לברר אולי טיפול ניתוחי,השאלה שלי מה זה טיפול ניתוחי ואיך זה מתבצע? תודה רחל

שלום רב, אני בת 30 וקצת אחרי 3 לידות. טופלתי בעבר אצל פיזיותרפיסט בגין כדור שנחת לי על הראש מגובה רב והזיז לי חוליה בצוואר. לאחרונה טופלתי שוב בטיפול קצר גם בגין כאבים באמצע הגב שלפי הפיזיותרפיסט אלו היו שרירים תפוסים. הוא שיחרר את הגב אם כי לא באופן טוטאלי. עד כאן הרקע. באחרונה כל בוקר בקומי, בעת שאני מניחה רגליי על הריצפה יש לי כאבים לכשתי דקות באזור האחורי התחתון ביותר של הרגל (לא בכף הרגל). אציין עוד כי אינני הולכת באופן קבוע עם נעלי עקב אלא נועלת לסירוגין נעליים שטוחות או נעלי עקב ולאחרונה אני הולכת יחפה ברב שעות היום. האם התופעה מוכרת לך, האם תוכל לתת לי תשובה זמנית וירטואלית ? אודה לך מראש.

ורד שלום. אינני מצליח להבין מתאורך מה כואב לך. נסי להתמקד קצת. בברכה - דר' טיטיון.

אני בחור בן 21 משרת כלוחם בגבעתי, מזה שנה אני סובל מנקעים חוזרים בקרסול ימין כשכל פעם החריפו ונראו יותר ויותר רע, אך לא יצא לי לטפל בעניין או לבדוק אותו ברצינות. לאחר שנקעתי שוב את הרגל בצורה קשה מאוד ומכיוון שהנקעים חזרו על עצמם כ5-6 פעמים בשנה האחרונה החלטתי ללכת להיבדק ונמצא בצילום הרנטגן ממצא שבתחילה אובחן כשבר ואחר כך כאיזשהו ממצא שאינו שבר ובעקבות כל נשלחתי לבצע צילום ct. הניתוח שנשלח לי בדואר נראה כך: ט.מ. קרסוליים סריקה אקסיאלית דקה וצפופה עם שחזור. זיז גרמי קטן בולט מפיבולה דיסטלית מימין לכיוון הטיביה. תפיחות קלה של רקמות רכות סביב הקרסול הימני. אין לראות שבר, המטומה או הסתיידות. סיכום: זיז גרמי מפיבולה ימין יש לציין כי כיום, כחודש וחצי לאחר הנקע האחרון אני עדיין סובל מכאבים ברגל, כרגע מסתובב עם איר-קאסט, כמו כן שהאורטופד שנשלחתי אליו דרך הצבא ציין שיכול להיות קרע באיזשהי רצועה (סליחה על כך שאניני מתמצא בפרטים ובמושגים). אני מעוניין לשאול מספר דברים: 1. מה המשמעות של תוצאות הCT? 2. האם מצבי עלול להצריך ניתוח? 3. באיזה שלב אתה ממליץ לגשת לקבל דעה נוספת מרופא ממוחה? תודה, עידו

אני בחור בן 21 משרת כלוחם בגבעתי, מזה שנה אני סובל מנקעים חוזרים בקרסול ימין כשכל פעם החריפו ונראו יותר ויותר רע, אך לא יצא לי לטפל בעניין או לבדוק אותו ברצינות. לאחר שנקעתי שוב את הרגל בצורה קשה מאוד ומכיוון שהנקעים חזרו על עצמם כ5-6 פעמים בשנה האחרונה החלטתי ללכת להיבדק ונמצא בצילום הרנטגן ממצא שבתחילה אובחן כשבר ואחר כך כאיזשהו ממצא שאינו שבר ובעקבות כל נשלחתי לבצע צילום ct. הניתוח שנשלח לי בדואר נראה כך: ט.מ. קרסוליים סריקה אקסיאלית דקה וצפופה עם שחזור. זיז גרמי קטן בולט מפיבולה דיסטלית מימין לכיוון הטיביה. תפיחות קלה של רקמות רכות סביב הקרסול הימני. אין לראות שבר, המטומה או הסתיידות. סיכום: זיז גרמי מפיבולה ימין יש לציין כי כיום, כחודש וחצי לאחר הנקע האחרון אני עדיין סובל מכאבים ברגל, כרגע מסתובב עם איר-קאסט, כמו כן שהאורטופד שנשלחתי אליו דרך הצבא ציין שיכול להיות קרע באיזשהי רצועה (סליחה על כך שאניני מתמצא בפרטים ובמושגים). אני מעוניין לשאול מספר דברים: 1. מה המשמעות של תוצאות הCT? 2. האם מצבי עלול להצריך ניתוח? 3. באיזה שלב אתה ממליץ לגשת לקבל דעה נוספת מרופא ממוחה? תודה, עידו

עידו שלום. 1. מה המשמעות של תוצאות הCT? - נראה שהיה לך שבר תלישה בו נתלשה חתיכת עצם יחד עם רצועה המייצבת את הקרסול בצד. לכן יש לך נקיעות חוזרות. 2. האם מצבי עלול להצריך ניתוח? - נשמע שניתוח יכול לעזור לך, כל זאת במידה וכבר עברת טיפול פיזיוטרפי מסיבי שלא עזר לך. 3. באיזה שלב אתה ממליץ לגשת לקבל דעה נוספת ?- בהחלט כן, ובהקדם. אל תזניח אחרת תחרבש לעצמך את הקרסול לכל החיים. נשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

לפני חודש קיבלתי מכה חזקה בברך והיה לי סימן כחול מאוד חזק וכאבי תופת ברגל ומאז אני סובלת מכאבים ברגל אבל כאב שמטייל מהברך לכף הרגל לעקב ולאורך כל כף הרגל כאבים בלתי נסבלים האם זה קשור למכה כאשר הרגל במנוחה אני מרגישה קוצים בכף הרגל והרגל מתחממת לי

מירי שלום. בהחלט יתכן שמדובר בפגיעה שנגרמה לך בחבלה אם נחבלת באזור צדדי של הברך. שם יש עצב שעובר ולעיתים כשהוא נחבל או נלחץ נגרמת הבעיה שאת מתארת. פני לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

לפני ברך 10 ימים אופנוע נתן לי מכה חזקה בצד ימין והפיל אותי מהמכה.בבאותו זמן לא היו כאבים מיוחדים אבל בערב ועד היום ממשיך לי הכאבים.למרות שעשו לי צילום.והצילום לא הראה משהו אני חושש מהפגיעה.שאלה לי האם יכולה לי ליהות סיבה לחששות שלי.שאולי קרה לי איזה נזק יותר גדול.ואם כן מה עלי לעשות כי יש לי כאבים ואני מוגבל בהליכה.תודה אליהו

שלום רב אני בהריון בשבוע 23 וראו באולטראסאונד שלתינוק יש כף רגל כלואה- מה זה אומר? עם עוד אילו בעיות זה יכול לבוא.? תודה מראש מעין

מעין שלום. בעניין זה אני מציע לכם לפנות ליעוץ גנטי וכן להכנס לפורום "קלאב פוט" בתפוז, שם יש אנשים שיכולים לעזור לכם ולתת לכם את כל המידע שאתם צריכים. http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/anashim.asp?forum=949&pass=1 בברכה - דר' טיטיון

לדוקטור שלום רב ישנה לי בעיה בזה שפצעי הניתוח לא נסגרו ופתוחים ומפרישים נוזלים איך עלי להתנהג ? דרך אגב ישנם לי כאבים בלי הפסקה וצליעה ונראה לי שרגלי קצרה באורך אני מוראג אשמח לתשובתך בתודה מראש רנטו רוני

רנטו שלום. אם יש בעיה בפצעי הניתוח, עליך לפנות לבדיקה בדחיפות אצל הרופא המנתח. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, לפני כיומיים אחותי שברה את העקב, אושפזה יומיים ובמהלך האשפוז לא ברור מה הטיפול ומה השלכות השבר. לאחר יומיים הוחלט לגבס ולשחרר. את הצילומים שלחנו לאורטופד שמתנגד לגיבוס ומבחין בהעילמות עצם- ממליץ לגשת למומחה. אודה אם אוכל לקבל המלצה ופרטים של מומחה (מתי נוף?) וכל מידע נוסף בנושא. בתודה, האח המודאג

למה ד"ר מתי נוף? ד"ר טיטיון אחלה רופא אחלה בן אדם +בונוס לאחותך, גם חתיך

ראשית תודה לאלמונית. שנית , שרית שלום. אני מנוע מלהמליץ על רופאים באתר זה. בדקי רופאים מומלצים באתר - www.rofe.co.il. בברכה - דר' טיטיון.

אני נוהגת לרוץ בחדר כושר. פניתי לקנות נעלי ספורט חדשות במכון אורתופדיה פרטי שהמליץ לי על מדרסים. האם כדאי לי להיוועץ עם אורתופד לחוות דעת נוספת?

שירי שלום. אם אין לך כאבים בכפות הרגליים ואת מתאמת באופן חופשי ונוח לך ללא מדרסים וכ"ו, אז למה לחפש צרות? אם אין כאבים ואת מרגישה טוב, לא צריך מדרסים. בברכה - דר' טיטיון.

בעיקבות נפילה ולאחר צילום התברר שיש לי שבר ללא הזזה 5m.t בכף רגל ימין.הרופא קיבע את השבר בגבס קל עד הברך ל 4 שבועות.(אני בת 51) האם נחוץ למקרה זה גבס עד הברך לא מספיק באזור השבר? האם חייבים ל4 שבועות? האם אני יכולה ללכת קצת ממקום למקום בבית או מרחקים של עד 5 מ'? (אין לי כאבים ולא נפיחות) ת ו ד ה מראש!

צילה שלום. אמנם לא ראיתי צילום מולא בדקתי את הרגל אבל - האם נחוץ למקרה זה גבס עד הברך לא מספיק באזור השבר? - השאלה היא האם נחוץ גבס בכלל... יש רבים שהיו שמים רק חבישה מרופדת ללא גבס כלל. אם כבר שמים גבס אז צריך גבס עד הברך. האם חייבים ל4 שבועות? - 4 שבועות זה סביר. אפשר גם רק 3 שבועות ויש כאלה שהיו מתעקשים איתך על 6 שבועות... האם אני יכולה ללכת קצת ממקום למקום בבית או מרחקים של עד 5 מ'?- אם מדובר בגבס הליכה אז כן. אם זה לא גבס הליכה, דריכה תהרוס את גבס. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב,אני חיל בן 26 שלשום 5.8.07 נפלתי במדרגות, הרגל התעקמה. אובחנתי אצל רופא בחדר מיון שיש שבר ב MT5 ,הרגל היתה נפוחה, קיבעו בעזרת גבס את האזור. מאז יש לי שטפי דם במקום השבר, וכרגע השטפי דם מתפשטים לאצבעות למעלה, בנוסף חלה החמרה בנפיחות בכל כף הרגל כולל אצבעות, נקבע תור לרופא אורטופד צבאי רק בעוד שבוע, ואני מאד מודאג. אשמח לשמוע את חוות דעתך, רוב תודות לך על העזרה.

משה שלום. תמיד אחרי שבר יש כאב ונפיחות. אם הכאבים הם קרשים ולא נסבלים, למרות שימוש בתרופות נוגדות כאב, יש לפנות לבדיקה נוספת. בברכה - דר' טיטיון.

אני סובלת מכאבים בקרסול, לאחר עמידה ממושכת,כשאני יושבת כל היום, הכל בסדר,בעיקר בעמידה במטבח, האם עלי לנעול נעליים נוחות? או לגרוב גרביים אלסטיות עד הברכיים, ? תודה

ציפי שלום. האם עלי לנעול נעליים נוחות? - תמיד יותר נוח עם נעליים נוחות... זה מאוד מומלץ. הימנעי מנעילת נעליים לא נוחות. זה עלול להיות לא נוח.... או לגרוב גרביים אלסטיות עד הברכיים, ? - אם זה עוזר למה לא? כדאי לפנות לבדיקת אורופד באזור מגורייך. אולי ניתן לעזור בדרכים נוספות. צריך קודם כל לאבחן מה הבעיה. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, אני ובעלי מנסים להיכנס להריון ובמקביל אני צריכה לעבור בדיקת מיפוי עצמות.. ברור לי שאני צריכה לוודא שאינני בהריון בזמן הבדיקה (אני עוד לא יודעת בוודאות מה מצבי..) נאמר לי ע"י האחות בקופ"ח שהכי בטוח, במקרה שלי, לבצע את הבדיקה בימי הווסת - דבר שלא נראה לי אפשרי מאחר והתור לבדיקה זו הוא אינו במיידי.. שאלתי היא: האם צריך להמתין לאחר הבדיקה כמה ימים/ שבועות לפני שנמשיך לנסות.. ? האם חומר הזריקה והקרינה נשארים בגוף או מהווים סיכון אחר כך ..?

אני גבר בן 35 וסובל מכפות רגליים שורפות לפרקי זמן , לפני ארבע שנים החלו לי כאבים חדים - השמתמשתי בביטוי שרפה מכיוון שכך זנה מרגיש כמו חום עצום שמלהיט לי את הכף רגל,משככי כאבים לא עוזרים לעומת זאת מסא"ג מרגיע. לדעתי זה נובע מלחץ ועצבים, כי זה חוזר בתקופות לחוצות. אך אני מעוניין לדעת אם קיים טיפול רפואי שיעביר את זה? ! אני מאוד סובל ועצבני בגלל זה למשך כל היום. תודה,

נ שלום. כדי להתאים טיפול רפואי יש צורך ראשית להגיע לאבחנה. לכן כדאי לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל ורק לאחר בדיקה מצסודרת, בדיקות עזר לפי הצורך וכ"ו ניתן לשקול טיפול. בברכה - דר' טיטיון.

מניסיון אישי של כפות רגליים שורפות, התברר שהבעיה היתה בעור. היא נפתרה בעזרת משחה מרופא עור ועיצה שלו הרופא להשתמש פחות בסבון.

נכון. גם פטרת יכולה לגרום לכך.

כפות רגליים שורפות מקורה בנימים חסומים בקרסול הרגל . אני מדגיש כי יש עדויות שמדובר בתורשה. ברוב המקרים הדבר מלווה בעייפות , מתחים ותשישות . על מנת להפחית את השריפה יש לנסות החליף נעליים לעתים קרובות ולעסוק באימון גופני כלליעל מנת להזרים את הדם בכל הגוף.

בני בן 13 ולאחרונה בעת משחקי טניס כואבת לו הרגל והוא מפסיק את האימון וכמה ימים לאחר מכן צולע. האורטופד טוען שזו דלקת בגיד אכילס ושצריך לקרר את המקום ולקחת נוירופן עד שעובר. הוא טוען שזה יקרה לו במשך כל תהליך ההתבגרות. האם יש משהו שניתן לעשות שימנע זאת? האם מדרסים יכולים לעזור? האם פזיותרפיה ואם כן איזו? תודה, אריאלה

אריאלה שלום. מה שניתן לעשות זה בעיקר להוריד את עומס הפעילות. ניתן גם לטפל בנוגדי דלקת, מדרסים עם הרמה קלה של העקב, הרבה תרגילי מתיחה לפני פעילות פיזית, בסוף זה עובר בסיום הצמיחה.... מדובר באפופיזיטיס באזור חיבור האכילס כנראה או מחלת סייבר. בברכה - דר' טיטיון.

אני עומד לעבור ניתוח בקרסול בעקבות שבר בקרסול ובפיבולה (שבר סיבובי), וכנראה שהרצועה המחברת בקרסול נקרעה אף היא. אני מתלבט האם לעשות את הניתוח באופן פרטי, או במרכז רפואי מהמובילים בתחום בארץ. מה נחיצות הניתוח הפרטי במקרה זה?

הדר שלום. אני לא יכול להחליט בשבילך בעקרון תמיד עדיף שניתוח יבוצע ע"י מנתח עם נסיון. לא תמיד ניתוח פרטי מבטיח ניתוח יותר טוב, אבל אם אתה רוצה לבחור את המנתח שלך, אין אפשרות כזאת בבתי חולים ציבוריים בד"כ. בהצלחה - דר' טיטיון.

שלום לכם , אני בן 15 . סובל מכף רגל שטוחה פרונציית יתר ובוהן עקומה , משתמש במדרסים על פי מידת גבס . אני עוסק בספורט בעיקר ריצה ונועל נעליים מתאימות. בשנה וחצי האחרונות הברך כואבת לי לאחר כיפוף של הברך . גם בתחילת ריצה ההרגשה היא שקשה לי לכופף את הברך . כמו כן יש לי "חריקות" בברך לאחר ישיבה , לפעמים יש לי קליקים בברך. בבדיקות דם יש לי 0.1 חיובי לדלקת פרקים נאמר לי ע"י ראומטולוג שזה יחלוף ולא מעיד בהכרח בדלקת פרקים . קראתי מאמר בו נאמר על "ברך רצים" (Runner's knee) רופא המשפחה טוען שזה לא יתכן מאחר ואני צעיר מידי ולא עוסק בספורט זמן רב , לפי הכתבה גם אנשים שעוסקים בספורט זמן קצר יכולים לסבול מאותם תופעות . שאלתי היא האם יכול להיות שאני סובל מברך רצים האם יכולות להיות בעיות אחרות בגילי . ואלו בדיקות מומלצות ע"י אורטופד . יש לציין שעשיתי צילום ולא נימצא בו כלום . תודה רבה לכם.

בזמן האחרון יש לי כאב בכף הרגל (הימנית) הנקודה המרכזית היא במרכז כף הרגל , סמוך לכריות כף הרגל. הכאב מורגש בהליכה וביתר שאת כשאני הולכת יחפה. אבל מדי פעם הכאב מורגש גם בעת מנוחה ולעיתים אני מרגישה שהוא כאילו נמשך לאורך כל השוק מצד אחג ולכיוון האצבע הרביעית של כף הרגל (זו הנמצאת בקו ישר עם האיזור המרכזי של הכאב) מצד שני. ניסיתי לחבוש את כף הרגל בתחבושת אלסטית , בעיקר כדי לרכך את המגע של הרגל עם סולית הנעל. יש הקלה מסוימת. שאלתי היא האםלהמשיך בכך? האם כדאי לתת לרגל מנוחה? אולי להעזר בקביים למספר ימים? או פשוט להמשיך לצלוע עד שהכאב יחלוף?

רחל שלום. לא ניתן להציע טיפול דרך המחשב. למה שלא תפני לבדיקת אורתופד באזור מגורייך, במקום לנסות כל מיני טיפולים ? בברכה - דר' טיטיון.

שלום ברצוני לבקש את עזרתך בנושא של מציאת מידע על ניתוח ע"ש ברוסטרום...לאחר חיפושים מיגעים באתרים רפואיים לא הצלחתי למצוא מידע בנושא. אודה לך מאוד אם תוכל להפנות אותי למקורות מידע רלוונטים. תודה ליאת

ליאת שלום. אולי לא כתבת נכון? קראי ב- http://wheelessonline.com/ortho/modified_brostrom_procedure בברכה - דר' טיטיון.

אשמח לחוות דעתך בנושא הנ"ל. אני מיום שישי מגובסת עקב שני שברים בעצמות המסרק בכף הרגל הימנית. כרגע, ללא כאבים ויחסית בתנועה סבירה עם ובלי קביים. האם ניתן לנהוג כך מבחינת מאמץ לרגל? האם זה יכול לגרום נזק לכף הרגל? תדוה רבה!

עינת שלום. השאלה היא לא האם ניתן לנהוג כך, ברור שטכנית ניתן. השאלה היא אם מותר לנהוג כך ולפי החוק אסור. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, אני רוצה לעשות ניתוח בעצם שמחוברת לבוהן האם כדאי לנתח את שתי הרגלים יחד? והאם עדיף הרדמה מלאה(בכל זאת מדובר בשתי הרגלים)? תודה מראש.

סיון שלום. בד"כ אני לא ממליץ לעשות שתי רגליים יחד בגלל שזה כואב מאוד ומאוד מקשה על הניידות למשך כחודש וחצי +/-. תלוי באישיות החולה גם כן. יש אנשים עם סף כאב גבוה שעוברים את זה בלי בעיות. את מכירה את עצמך הכי טוב. לגבי הרדמה כללית או מקומית, תלוי שוב באישיות המנותח ובסוג הניתוח הנבחר. יש ניתוחים קצרים יותר וארוכים יותר, תלוי בסוג העיוות ובנסיון המנתח. בהצלחה - דר' טיטיון.

ספגה מכה שם לפני שבועיים.מאז הלכה עם כפכפים וחטפה שוב מכות באזור. היום הבוהן נפוחה ממש.האם יש משהו משמעותי לעשות בגיל ובמקום כזה? תודה

שאלה שלום. צריך לעשות צילום ולטפל בהתאם. יש שברים שדורשים התערבות ניתוחית. בברכה - דר' טיטיון.

שלום דר שמי שרי הינני בת שלושים. עבודתי מצריכה ממני עמידה רבה על הרגליים. מרגע הגעתי לעבודה הינני מקפידה להחילף את נעלי לנעליים אורתופדיות. בעיתי:עצם אשר מתחת לבוהן יוצאת החוצה וכמו כן יבלת וגם בעוד שתי נקודות בהמשך כרית כף הרגל[בשתי כפות הרגליים] מה עליי לעשות? תודה על צומת ליבך לב שרי

שרי שלום. עלייך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

הי, לפני שנתיים נותחתי בעקבות נימול בידי. בשתי הידים הוזז העצב האולנרי. בימים האחרונים יש לי תחושה קלה של נימול בתחתית כפות הרגליים. היש מקום לדאגה?

יעל שלום. אין קשר בין העצב האולנארי לבין כף הרגל. בברכה - דר' טיטיון.

לפני כחודש החלו כאבים בכף הרגל . השבוע ביצעתי צילום ואולטרא סאוטנד. ממצאי האולטראסאונד הם: גיד פרונאוס ברביס מעובה עם נוזל סביבו. שאר הממצאים תקינים. מה זה מביע. תודה עך תשובתך.

איריס שלום. גיד פרונאוס ברביס מעובה עם נוזל סביבו = דלקת במעטפת הגיד וטנדינוזיס של הגיד עצמו. בברכה - דר' טיטיון.

בני בן 7 נחתך משבר זכוכית גדול בכף רגל ימין, ה וא עבר תפרים בהרדמה מלאה . הפציעה באיזור כרית הרגל והאצבעות ליד הבוהן . העור שנחתך נתפר למקומו וניתן טיפול באנטיביוטיקה ואיסור לדרוך על הרגל . מה משך ההחלמה של כף הרגל במקרה כזה מהם הסיבוכים שיכולים לקרות הייתי רוצה לפגוש מומחה לכף רגל ילדים האם תוכלו להמליץ לי

כרמל שלום. מאחר ולא ראיתי את הפצע ולא בדקתי את הילד לא אוכל לענות ספציפית. מה משך ההחלמה של כף הרגל במקרה כזה - בד"כ בין מספר ימים למספר שבועות, ראה הנ"ל. מהם הסיבוכים שיכולים לקרות - זיהום בפצע בעיקר. כמו כן יתכן ונשאר גוף זר בפנים או שנגרם נזק לעצב או לגיד. פנה למעקב אצל אורתופד ילדים בבאזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

לדר טיטיון שלום יש לי כאב בכרית כף הרגל בהליכה בלבד מזה חודשים.בצילום אובחנה דפורמציה של אצבע שנייה שהיא מקופפת וגם עצם הולווס בולטת.נאמר לי שניתוח יפתור הבעיה.אני מעונינת לדחות הניתוח לזמן מה.מה ניתן לעשות כדי למנוע הכאב?

אניטה שלום. ללכת עם נעליים רחבות שלא לוחצות ועם מדרסים מותאמים לפי מידת גבס למניעת לחץ ועומס באזור הכאב. בברכה - דר' טיטיון.

מצב של crps הוא בכאב בלתי נסבל ומתלווים אליו מצבים נפשיים כגון דכאון והתבודדות השאלה האם ניתן לצאת ממצב זה של דכאון ואיך? והאם הכאבים האלה הם לנצח או שניתן לטפל בהם. (הפגיעה היא בקרסול עקב פריקתה ולאחר שנה החלו סממנים של המחלה מה הסיבוכים שלה המחלה תהיה אם לא עושים פיזוטרפיה אין כח סבל לעמוד בכאב?)

שרית שלום. אני מציע לך לפנות בשאלתך לפורום הרדמה וטיפול בכאב. בברכה - דר' טיטיון.

מה זה אומר פורום הרדמה וטיפול בכאב?

דוקטור טיטיון שלום עברתי ניתוח בוניון ובוניוניט וכעבור חודש התפתח לי בהדרגה כאב באצבע השלישית באצבע עצמה וגם קצת מתחת לאצבע האם לדעתך זה יכול להיות קשור לניתוח? ואיזה הסבר יש לכאב זה ואיך אפשר לטפל בכאב זה?

שלום לך דוקטור.אני כבר כמה שנים סובלת מכאבים בגב העליון בצד ימין.בימים האחרונים יש לי כאב מוזר בברך ובקרסול והרגשה של הירדמות של רגל ימין.אני נורא לחוצה האם זה קשור לכאבי גב? נ.ב קראתי שאחד התסמינים של סרטן זה הירדמות של חצי הגוף וזה נורא מפחיד אותי. חייבת לציין שכשאני יושבת או שוכבת איני מרגישה דבר. אנא ענה לי אני ממש לחוצה ותודה מראש.

לחוצה שלום. בהחלט יכול להיות והכי סביר שמקור הבעיה בגב. פני לבדיקת רופא אורתופד באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון

יש לי כאבים נוראיים כאשר אני עושה "פויינט" כאילו שאני עושה קשת עם הרגל. הכאבים הם בין גיד אכילס לעצם medial malleolus העצם הבולטת. לצורך המחשה, כאשר אני בועט בכדור (בעיטה מלאה) ומפעיל לחץ והתנגדות על כף הרגל שהיא בצורת קשת נוצרים כאבים איומים. מזה יכול להיות?!?! ואיך אני מטפל בזה?!?!!

ניצן שלום. יש סיבות רבות לכאבים. אני מציע לך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגוריך, כי באינטרנט לא תמצא מזור לבעייתך. כדי להגיע לאבחנה יש צורך בבדיקה מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, לפני יומיים נקרע לי (חלקית) שריר התאומים,זאת לפי בדיקה של אורטופד. "נגזרה" עליי מנוחה בת 6 שבועות, בסופם עליי לבצע פיזיוטרפיה. עבודתי קשורה בספורט, משמע, אני נטולת עבודה כרגע. ברצוני לדעת כיצד ניתן לזרז ההחלמה? אודה על תשובתך בהקדם.

מיטל שלום. אין דרך לצערי, וסבלנות לא ניתן לקנות בשום חנות... בברכה - דר' טיטיון

שלום דר טיטיון, האם מומלץ להוציא קיבוע וברגים? הנני שואלת מכיון שלאורך תקופה ארוכה יש לי "כל מיני כאבים בקרסול". ובצילום אחרון התגלה שאחד הברגים זז לו לטייל במפרק בהשואה כמובן לצילום שנעשה לפני שנה.נראה לי שכרגע זו סיבת הכאב המציק. יכולים להיות סיבוכים כשמוציאים ואם כן איזה ? זה כרוך בהרדמה ואישפוז,או שחוזרים באותו יום הביתה? אחרי כמה זמן חוזרים לתפקוד רגיל של הרגל,בהנחה שלא תיווצר בעיה עם העצם ומה שישאר זה בעצם להוציא תפרים? תודה ,

מימי שלום. האם מומלץ להוציא קיבוע וברגים? - רק אם הם מפריעים. יכולים להיות סיבוכים כשמוציאים ואם כן איזה ? - כמו בכל ניתוח, זיהום בפצע, פגיעה בעצבים או כלי דם וכ"ו. זה כרוך בהרדמה ואישפוז,או שחוזרים באותו יום הביתה? - תלוי בחולה, במנתח ובקיבוע... אחרי כמה זמן חוזרים לתפקוד רגיל של הרגל,בהנחה שלא תיווצר בעיה עם העצם ומה שישאר זה בעצם להוציא תפרים? - כנ"ל. בגדול, אם זה היה הקרסול שלי והקיבוע הפנימי לא היה מפריע לי, לא הייתי מוציא אותו. בברכה - דר' טיטיון.

דר טיטיון , הרבה תודה על התשובה המהירה , ולמה לא היית מוציא את הקיבוע אם זה היה שלך? קראתי מאמרב E MED, שאומר שיש "תופעות לואי מצטברות ביניהן מחלות ממש לא נחמדות" בגלל המצאות של מתכות למיניהן בגוף, ממה שאתה אומר אני מבינה שיכולים להיות סיבוכים לא צפויים... היכן אני יכולה לקרוא מאמרים על סיבוכים אפשריים? תודה ,תודה , וערב נפלא לך.

שלום מזה זמן מסויים אחי סוכל מכאבים עזים בכף השמאלית , הוא עשה צילום ,, ולא מצאו משהו מיוחד ,, הכאבים מקרינים ליד ומגבילים בתנועה ,בזמן נהיגה לפעמים לוחץ לו מאד בכתף שהוא חייב לעצור בצד ,, האם לדעתך טיפןל בגליי הלם או חימום המקום , ומריחה של משחה שמכילה אוזון תעזור ????????? אודה לתשובתך יהל

שלום, אני בת 24, לפני כשנה התחלתי להרגיש כאבים חדים ועזים בעקב שמאל כל פעם שהתישבתי והייתי צריכה לקום ממש לא יכולתי,אני ממש טפסתי על הקירות.(אגב, עד היום אני מרגישה כאב זה) עשיתי צילום והתגלה שיש לי דלקת בעקב שמאל, האורטופד הפנה אותי לזריקות DEPO-MEDROL 3 פעמים בשבוע, מאחר ולרופא משפ' זה היה נראה מוגזם מידי הלכתי לאורטופד אחר אשר הפנה אותי לפיזיוטרפיה ואמר לי לקנות מדרסים, נכון להיום אני עושה פזיוטרפיה בעקב במשך 5 חודשים ולא מרגישה שינוי כלל!!! בפזיוטרפיה עשו עיסוי בעקב,אולטרא-סאונד,חשמל וכדומה... לפני שבועיים התחילו אותם כאבים גם בעקב רגל ימין. לא קניתי מדרסים משום שבפזיוטרפיה אמרו לי שאין צורך, מאחר ומבנה הרגל שלי הוא טוב. בכל אופן אם אתה כן ממליץ על מדרס האם הוא רק עוזר ללכת או פותר את הבעיה, הרי אם יש דלקת צריך קודם להוציא אותה, לא?! אגב, אין לי דורבן (לפי צילום) וכן אין לי פלטפוס. מה אתה ממליץ לי לעשות? אני ממש סובלת.....

קראי את מאמרו של דר' טיטיון מדרסים תפקודיים אכן בכ 90 % מהמקרים לפי הספרות יעילים לפתרון בעיתך אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

ktfdkjt

מיטל שלום. אין לי מה להוסיף לתשובתו של מיכי מנהיים. אם עדיין יש שאלות אשמח לענות. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר יקר שלום רב, אני בן 20 בריא בדר"כ, אובחנתי כסובל מפלתפוס, הלוקס וולגוס. אני נועל נעליים רחבות יחסית אולם בחודשים האחרונים - חצי שנה, שמתי לב שכואב לי מאוד בעת נעילת הנעל (נעל עור כמו של חתונה/בר מצווה וכדומה לא עם סוליה גדולה מס"מ) באזור מפרקי האצבות הצמודות לבהונות בכפות הרגליים (בשתי כפות הרגליים). אציין שהוולגוס מפריע בחיי היום יום בכך שאיני יכול לנעול כל נעל שאני רוצה - אלה הצמודות/צרות לא ניתנות כלל לנעילה. בעת הורדת הנעליים הללו - כשאני מיישר את האצבעות הנ"ל (הם כמעט כל הזמן בכיפוף גם בלי הנעליים ובמפרק שם יש אודם כל הזמן) אני מרגיש בדקות לאחר ההורדה ביתר שאת את הכאב. השאלות שלי הם : מה הבעייה לדעתך? האם יש מקום לראות אורטופד? כיצד פותרים אותה? תודה!

אורי שלום. מה הבעייה לדעתך? - הבעיה היא שאתה סובל מעיוות בכפות הרגליים והנעליים שאתה נועל לא מתאימות לך. האם יש מקום לראות אורטופד? - כן ועדיף כזה העוסק בבעיות קרסול וכף רגל. כיצד פותרים אותה? - הפתרון הוא ניתוחי, במידה וטיפול שמרני עם התאמת מדרס ומנעל מתאים לא עוזר. בברכה - דר' טיטיון.

שלום אורי, קראתי את פנייתך ואת תשובתו של ד"ר טיטיון מנהל הפורום. ד"ר טיטיון המליץ בתשובתו טיפול שמרני קודם לנסיון הטיפול בניתוח. בנוסף גם ציין שהטיפול השמרני כולל שימוש במדרסים. מדרסים יש רבים ומסוגים שונים והם נבדלים זה מזה בחומרים מהם הם בנויים, בשיטת העבודה וברמה המקצועית של האדם המבצע אותם. למען הרחב ידיעותיך בנושא מדרסים אני מצרף קישור למאמר על סוגי מדרסים שונים: http://pedia.walla.co.il/?w=/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9D אשמח גם להמליץ לך על נעליים מתאימות למצבך אך זה קשה בכתב. בברכה, יעקב חיים וינברג – מומחה לפתרון בעיות רגליים http://www.footsupport.co.il

זהוא פורם רפואי ואתה כל הזמן עושה בו פרסומת למדרסים שלך שאין שום הוכחה מדעית שהם שווים משהוא, קצת צניעות בבקשה, לא ניתן לעבוד על כל האנשים כל הזמן

אובנתיmild peronelneuropathy at the level of the fibular head affecting the motor fibers האם אפשר לטפל בבעיה זאת לא רק בניתוח,ואיך? וכמה אחוזי הצלחה יש לניתוח לשחרור הלחץ העצבי. וכמה זמן לוקח הניתוח עצמו?

רינה שלום. האם אפשר לטפל בבעיה זאת לא רק בניתוח,ואיך? הטיפול המוכר לי הוא ניתוחי. וכמה אחוזי הצלחה יש לניתוח לשחרור הלחץ העצבי - 60-70% וכמה זמן לוקח הניתוח עצמו? חצי שעה - שעה. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב יש לי ילד בן 6 שנולד עם רגלי o עם השנים הרגליים היתישרו לו אבל הכפות רגליים ניכנסות לביפנים היינו אצל כמה מומחים והם אמרו שעד גיל 10 זה אמור להיתישר ועם לא אז צריך לעשות ניתוח השאלה שלי היא עם יש משהו שאפשר לעשות כידי לאזור לו כידי שהרגליים לא יכנסו לביפנים והוא ילך ישר כמו כולם? הודה לכם מאוד על תשובה.

נטלי שלום. בד"כ לא צריך לעשות כלום וזה מסתדר. תעזבי בינתיים את הילד בשקט... בברכה - דר' יטיון.

בבדיקת סיטי נאמר שיש דיסק מנוון ומכיל גז תופעת ואקום מה זה אומר?

כאשר בני בן השנתיים עומד כפות הרגלים שלו נוטות מעט מאוד כלפי חוץ והקרסול כמעט ומגיע לרצפה , הברכיים שלו לא נראות כמו בצורת איקס אלא רגילות. מבדיקה נמצא כי אינו סובל מטונוס נמוך ונאמר לנו שכאשר יגיע לגיל 3 הכל יסתדר מאחר והשריר שתומך בקרסול (זה שפועל בזמן עמידה על אצבעות) יתחזק עד אז. החשש שלי שה"תבנית" של היציבה הזו תתקבע עד אז והמצב לא יוכל לחזור לקדמותו-האם יש בסיס לחשש שלי ? האם זה יתכן שמצב כ"כ קיצוני פתאום יהיה כרגיל ? מה עוד ניתן לעשות ?

מיטל שלום. בד"כ לא צריך לעשות כלום וזה מסתדר. כדאי להיות במעקב של אורתופד מומחה לאורתופדיית ילדים. בברכה - דר' טיטיון.

מיטל שלום. בד"כ לא צריך לעשות כלום וזה מסתדר. כדאי להיות במעקב של אורתופד מומחה לאורתופדיית ילדים. בברכה - דר' טיטיון.

אבקש לקבל פרטים אודות ארטרוזיס טלו נביקולרי ומה הטיפול המתבקש. תודה

ישראל שלום. מדובר בשחיקה במפק בין הטאלוס לנאויקולאריס. תלוי בחומרת הפגיעה, כך הטיפול. מנסים ודם כל טיפול שמרני עם מדרסים, פיזיוטרפיה וכ"ו אם אין ברירה ניתן לטפל ניתוחית עם ניקוי המפרק או איחוי המפרק. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב מה אפשר לעשות לילד בן 6 שכפות הרגליים שלו ניכנסות לביפנים כזה הוא הולך או רץ העם יש משהו שאפשר לעשות כידי שהוא ילך ישר כמו כולם?

נטלי שלום. בד"כ לא צריך לעשות כלום וזה מסתדר. תעזבי בינתיים את הילד בשקט... בברכה - דר' טטיון.

שלום רב, יש לי עצמות בולטית בצידי כף הרגל מעל הבוהן, זה מאוד מציק וכואב עם נעלים סגורות, בהתייעצות עם רופא אורטופד הוא הציג בפני את האפשרות של ניתוח HALLUX VALGUS על שתי כפות הרגלים. האם אפשר לקבל מעט פרטים על הנדון,משך ההחלמה, האם יש דרכים חלופיות לניתוח זה תודה מראש

שלום,בת 60 סןבלת מסןכרת כבר 32 שנים. סובלת מנאורפטיה קשה ,אין לי תחושות בכף הרגל ובזמן האחרון החלו כאבים בלתי נסבלים .הכאבים לא רצופים ,פעם בשבועיים,במשך לילה ארוך.....איך אפשר להקל על הכאבים?תודה מראש.

חיה שלום. יש תרופות שונות שמורידות את הרגישות העצבית ומקילות על כאב נוירופאטי. פני לבדיקה וטיפול במרפאת כאב באזור מגורייך. ברכה - דר' טיטיון

לכל מי שיוכל לעזור לי , שלום , יש לי דלקת ונפיחות באזור הגיד tibialis posterior אחרי מנוחה רבה וחבישת מגן קרסול קיבלתי טיפול פיזיותרפיה באזור הרגיש . ובטיפול הראשון ,הירגשתי יותר כאבים ואני מרגיש כיביכול כאילו חזרתי למצב ההתחלתי שבו היו הכאבים הכי חזקים למה בכלל צריך טיפול פזיותרפיה אם אני יחסית מתחיל להרגיש יותר טוב ?ובסופו של דבר הגוף מרפא את עצמו לבד ?

מיכי שלום. טיפול פיזיוטרפי אמור לעזור. אם הטיפול שאתה עושה ורם לך לכאבים, דבר עם מטפל ונסו טיפול אחר. בברכה - דר' טיטיון.

אחד הטיפולים המקובלים בארה"ב עם הוכחות מדעיות רבות הוא שימוש במדרס תפקודי - ביומכני על מנת להפחית את העומס מהגיד ובכך לאפשר לגוף לשקם את עצמו.

שלום רב, לפני כחודש, ולאחר כאבים עזים ביותר בהליכה, אובחנה אצלי דלקת בגידים בקרסול רגל שמאל. לאחר שני סיבובי אטופן ופיזיותרפיה הכאב חלף. בדיוק יומיים לאחר מכן החל כאב במיקום זהה בקרסול רגל ימין, אם כי הפעם הכאב פחות מציק (אולי כי למדתי להתמודד איתו?). האם מצב כזה שבו דלקת מסתיימת ברגל אחת ומיד מופיעה ברגל השניה הוא ידוע? אולי בשל לחץ רב יותר על רגל ימין בעת שהשניה היתה פגועה? אילו טיפולים אחרים מומלצים לדלקת כזו מלבד טיפול באטופן (ששיבש לי לחלוטין את התפקוד)? תודה מראש!

אורי שלום. האם מצב כזה שבו דלקת מסתיימת ברגל אחת ומיד מופיעה ברגל השניה הוא ידוע?- קורה , לא נדיר. אולי בשל לחץ רב יותר על רגל ימין בעת שהשניה היתה פגועה? - יתכן. אילו טיפולים אחרים מומלצים לדלקת כזו מלבד טיפול באטופן (ששיבש לי לחלוטין את התפקוד)? - אפשר טיפול אנטי דלקתי מקומי עם משחת וולטרן או משהו דומה, טיפול מקומי בפיזיוטרפיה וכן יש תרופות אנטי לקתיות רבות חוץ מאטופן שאולי איתן תרגיש יותר טוב. פנה לבדיקה וטיפול של אורתופד באזור מגוריך. ברכה - דר' טיטיון.

שלום רב מהי השיטה הטובה ביותר לטיפול בדורבן בכף הרגל . והיכן בדרום

יורם שלום. לגבי הדרום אני לא יודע. בעקרון טיפול שמרני - פיזיוטרפיה, מדרסים, הזרקה מקומית וכ"ו. לא עוזר? אפשר לנסות טיפול בגלי הלם. לא עוזר? ניתוח. בברכה - ר' טיטיון.

יורם שלום. לגבי הדרום אני לא יודע. בעקרון טיפול שמרני - פיזיוטרפיה, מדרסים, הזרקה מקומית וכ"ו. לא עוזר? אפשר לנסות טיפול בגלי הלם. לא עוזר? ניתוח. בברכה - ר' טיטיון.