פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

שלום רב, יש לי בעיה שמאוד מאוד מציקה לי. הבעיה היא שהזרת בכף הרגל עולה על האצבע שלצידה. האצבע שלצד הזרת נראית מכופפת מידי (הבעיה תקפה בשתי כפות הרגליים). מלבד חוסר האסטטיקה, שאגב מאוד מפריעה לי, הדבר מקשה עלי לנעול סוגים רבים של נעליים מאחר וכמעט כל נעל שאני קונה לוחצת לי מאוד על הזרת, דבר הגורם לנפיחות, כאבים באצבע ויבלות. אמנם התופעה מולדת אך אני מרגישה שעם השנים העיוות הולך ומחמיר (אני בת 30). שאלותי אליך הנן: 1. האם יש טיפול שהוא לא ניתוח? 2. במידה ואעבור ניתוח מהו זמן ההחלמה המשוער? 3. האם יש סיכונים מיוחדים עליהם עלי לדעת קודם? 4. האם אני יכולה לעשות זאת דרך קופת החולים (מכבי)ואם לא אז מהי העלות המשוערת של ניתוח כזה באופן פרטי? אודה לך מאוד על תגובתך, נילי.

nili שלום. 1. האם יש טיפול שהוא לא ניתוח?- מעבר לנעית נעליים רחבות שלא לוחצות והפרדת סיליקון בין הבהונות, לא. הטיפול בבעיה הוא ניתוחי. 2. במידה ואעבור ניתוח מהו זמן ההחלמה המשוער?מספר שבועות. 3. האם יש סיכונים מיוחדים עליהם עלי לדעת קודם?בכל ניתוח יש סיכונים של זיהום בפצע הניתוחי, פגיעה בעצבים או בכלי דם וכ"ו אך הסיבוכים נדירים יחסית ותוצאות הניתוחים טובות בד"כ. 4. האם אני יכולה לעשות זאת דרך קופת החולים (מכבי)ואם לא אז מהי העלות המשוערת של ניתוח כזה באופן פרטי? בהחלט את יכולה לפנות לאורתופדים שעובדים עם מכבי והם ישמחו לעשות לך את הניתוח דרך הקופה. בברכה - דר' טיטיון.

רציתי לדעת שאם לשבר שיש לי שבר רסיסי של עצם העקב עם תזוזה בין הקטעים עם ריסוק של המשטח הפרקי הקלקנאי במפרק האחרון השבר מגיע עד לפרק הקלקנאי-קובדיאלי וטלו-קלקנאי. נאמר לי לאחר 6 שבועות של גבס אני זקוק לעוד 6 שבועות וכל זה לפי בדיקת סיטי שעשיתי לפני חודש ולא לפי צילום עדכני.רציתי לדעת אם פרק הזמן סביר או כדאי להתחיל בשיקום.

יפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוקיפוק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! בברכה - דר' טיטיון.

שלום ד"ר פניתי אל אורטופד ליפני שבועיים והיתלוננתי אצלו על כאב בכף רגל כאב שלא היה ברור לי כל כך איפה הוא ממוכם בהתחלה ואכשיו כצת פחתו לי הכאבים רק מידי פעם כואב, אני חושבת שהוא ממוכם בארך באזור איפה שניגמרת הרגל ומתחילה הכף רגל העינין הוא שבמקביל היתלוננתי גם על כאב בירכיים בעיקר באותו הרגל שכואב גם הקרסול והוא אמר שהבעיה היא בקרסול ושזה קשור אחד בשני והוא שלך אותי לאורטופד (רק שבוע הבא) העינין הוא שאתמול סבלתי מכאבים נוראים בברך ולאחר שסמתי תחבושת אלסתית ועשיתי כמה סיבובים של הרגל באויר כדי להזיז קצת את הברך כי הבנתי שזה טוב, כמובן שאחר כך נתתי לה לנוח, נירגעו לי הכאבים חשוב לי לציין שבאותו יום בבוקר היתי צריכה לרוץ אחרי האוטבוס ואני כמובן לא רגילה להזיז את הרגליים הרבה, והכאבים היו לי רק בערב יכל להיות שזה קשור אחד בשני? ששרירי הברך חלשים או משהוא כזה? ולכן הכאבים תודה לך מראש

אם זה ביגלל ששרירי הברך חלשים מה עלי לעשות? האם אני צריכה לעשות ריצות כל יום כדי לחזק את שרירי הברך? שוב תודה

הלואי קסם שלום, אני מצטרף לתשובתו של ד"ר טיטיון, מנהל הפורום. אני מוסיף שישנם סוגים רבים של מדרסים. הם נבדלים זה מזה בחומרים מהם הם בנויים, בשיטת העבודה וברמה המקצועית של האדם המבצע אותם. אני מצרף מאמר על מדרסים להרחבת ידיעותייך בנושא: http://pedia.walla.co.il/?w=/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9D בברכה, יעקב חיים וינברג – מומחה לפתרון בעיות רגליים http://www.footsupport.co.il

תודה על הקישור אז לפי הבנתי בעצם מידרסים אפקטיביים e.f.s הם הכי טובים לרגל נכון?! האם אתה עובד יחד אם קופת חולים לאומית?

לדוקטור טטיון בתום 6 שבועות שהייתי בגבס ניגשתי להורידו בהדסה הר-הצופים ולקבל המשך טיפול וחוות דעת נוספת על מצב הרגל ושם נאמר לי שעלי לחדש את הגבס לעוד 6 שבועות כשבאתי לחדש את הגבס בברזילי נאמר לי שלדעתו של הרופא אין צורך בגבס וניתן להתחיל בפיזותרפיה ואם יהיו כאבים ניקח תרופות נגד כאבים מה דעתך בנושא רציתי להדגיש שחוות הדעת שקיבלתי בברזילי לא היתה של רופא כף-רגל שטיפל בי בהתחלה ואיך יש הבדל כזה בחוות-הדעת.

איתן שלום. ככה זה. היכן שיש שני רופאים יש שלוש דעות. אני נוהג להוריד את הגבס ולהתחיל הפעלה. כמובן תלוי בסוג השבר וכ"ו. במקרים רבים אני לא שם גבס בכלל ומתחיל בהפעלה מיידית. בברכה - דר' טיטיון.

שלום איתן, קראתי את פנייתך ואת תשובתו של ד"ר טיטיון מנהל הפורום. לאחר שתמיין את דעות הרופאים ובין אם זה יהיה עם גבס נוסף או בלעדיו, כשתגיע למצב שבו תצטרך להתחיל לדרוך על הרגל - תוכל לקבל סיוע נוסף שיאפשר לך לחזור לתפקוד בצורה מהירה באופן משמעותי. בכדי לגרות את האיזור הפגוע כמה שפחות אתה תצטרך משטח דריכה כזה שיוריד את העומס מהאיזור הפגוע. דבר זה משיגים באמצעות מדרסים. בברכה, יעקב חיים וינברג – מומחה לפתרון בעיות רגליים http://www.footsupport.co.il

שמי ליאור ואני סובל זמן רב מ plantar faciitis די קשה ברגל שמאל. ניסיתי מדרסים, הזרקות , מגוןן נעליים אך ללא הועיל. לאחרונה קראתי על נעלי MBT. האם יש בהם תועלת ממשית לבעיה שלי?

ליאור שלום. אין לי נסיון בטיפול בפאסאיטיס פלאנטארית עם נעלי MBT. היצרן והסוחרים בנעל זאת טוענים כי יש שיפור במצב חולי פאסאיטיס פלאנטארית עם שימור בנעל הזאת. בברכה - דר' טיטיון.

הנעל גורמת למתיחה של הפסיה הפלנטרית שהיא כשלעצמה פעולה חיובית,אך ידוע לי כי בבדיקה בביה"ס לרפואת כף הרגל בקליפורניה מצאו כי בחלק מהמקרים שימוש בנעל גרם לדלקת בגיד אכילס כתועאה ממתיחת יתר.

שלום רב, אני בן 70 סובל מגאוט, בתקופה זו עברתי התקף והטיפול שניתן לי הוא כדורי אתופן שלאחר מכן הוחלפו לכדורי ארקוקסיה. אני אדם חולה לב, עברתי התקף לב וניתוח מעקפים, ידוע לי שהתרופה ארקוקסיה נפסלה ע"י ה- FDA. מה הטיפול המומלץ לדעתך, האם יש תרופה אחרת יעילה יותר? ואם לא, איזו תרופה מבין השתיים טובה יותר ומסוכנת פחות? תודה מראש, רפי

רפי שלום. הטיפול בגאוט הוא לא בתרופות נוגדות דלקת כי אם בתרופות להורדת רמת החומצה האורית בדם ובדיאטה נכונה. פנה לבדיקה וטיפול של רופא המשפחה שלך או לראומאטולוג. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, בהמשך להודעה הבאה שלי: http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-920,xPG-164,xFT-78091,xFP-78091,m-Doctors,a-Forums.html הלכתי לבדיקה אצל אורטופד בקופ"ח (עם זאת, לא מומחה לענייני כף רגל או רפואת ספורט). הוא קצת מישש את האיזור ולחץ במקומות שונים, שאל אותי אם כואב לי (ובאחד המקומות כאב לי וכמובן שאמרתי לו), מתח לי קצת את הרגל ולאחר מכן שלח אותי לעשות צילום רנטגן. הוא אמר שהוא לא מוצא בעיה ברגל בצילום. ככה הוא כתב: "כאבים בקרסול ימין מעל חודשיים לאחר חבלה סיבובית בכדורסל עדיין מתלונן על כאבים בחלק ליטראלית של הקרסול תנועות ורצועות תקינים דפקים פריפרים נמושו היטב בצילום ללא ממצא חריג" הוא אמר לי שאני יכול להתאמן בכדורסל עם מגן קרסול ושהכאב הוא תגובה טבעית וסביר להניח שזה יעבור תוך חודש. שאלתי אותו אם ייתכן שיש דלקת והוא אמר שלא. עם זאת, הוא לא עשה לי צילום אולטראסאונד למרות שבמפראה יש גם רנטגן וגם אולטראסאונד. להלן צילומי הרנטגן שנעשו לי (קיבלתי אותם בדיסק...): צילום ראשון: http://www.planetnana.co.il/omer_sh2007/ankle1.bmp צילום שני: http://www.planetnana.co.il/omer_sh2007/ankle2.bmp אשמח אם תתבונן בצילומים ותאמר לי מה דעתך על אבחנת הרופא. כמו כן, אשמח אם תאמר לי מדוע לדעתך הוא לא ביקש לבצע אולטראסאונד. בתודה, עומר.

עומר שלום. אין לי דעה לגבי האבחנה שניתנה לך כי לא בדקתי אותך. לגבי הצילומים הם נראים תקינים ואים לך פגיעה גרמית אך עדיין זה לא אומר שאין בעיה בגידים או רצועות. מדוע הוא לא ביקש לבצע אולטראסאונד - לא יודע, כנראה שלפי הבדיקה שלו הוא לא התרשם שיש בכך צורך. בברכה - דר' טיטיון.

פרקתי פיקה לפני חודש הצליצו לי על גנטרופין 3 עדיין סובלת מכאבים ונפיחות בברך וקשה לי לישר את רגל מה עלי לשוץת

לפני כחודשיים לערך נקעתי את הקרסול , אני מקבלת עדיין טיפולי פיזיוטרפיה ,אך החלו לפני כשבוע כאבים באותה רגל שמאל בחיבור שבין הגוף לירך , כאבים עזים כך שיש לי כאבים אפילו כשאני דורכת על הרגל וגם כאשאני נוגעת בחיצוניות של הירך. א. האם יש קשר בין הנקע לכאב? ב. האם עלי לפנות לאורטופד , אולהמתין? ג. ממה זה נובע והאם זה חולף? תודה והרבה בריאות כמובן

ניצה שלום. א. האם יש קשר בין הנקע לכאב? לא יודע. ב. האם עלי לפנות לאורטופד , אולהמתין? לפנות לאורתופד כמובן. ג. ממה זה נובע והאם זה חולף? שוב לא ייתן לדעת ללא בדיקה ובדיקות הדמייה לפי הצורך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, שמי הוא אור אני בן 15 משחק בקבוצת כדור-יד כ3 שנים. לאחרונה התחלתי לעקם את הקרסול. הוא מתנפח ויוצר שטף דם. תמונה: http://img213.imageshack.us/img213/6963/dscf0294bh8.jpg רציתי לדעת מה אני יכול לעשות בנידון...

אור שלום. לנוח עם הרגל מורמת, לשים קרח, להמנע מדריכה ומאמץ ולפנות בהקדם האפשרי לאורתופד. בהמשך להבדק ע"י אורתופד המומחה בבעיות קרסול וכף רגל ולראות מה אפשר לעשות כדי למנוע נקיעות חוזרות. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, אני גבר בן 40. ביום ראשון נפלתי במדרגות על ברך שמאל( נידמה לי שגם על ברך ימין ). אני לא בטוח אם זה מהנפילה או מסיבה אחרת. אבל למחרת גיליתי שאין ביכולתי להזיז את כף רגל ימין ואת האצבעות של כף רגל ימין. יש תחושה בכף הרגל. אני מסוגל ללכת אבל מתקשה בירידה ועלייה במדרגות. אין כאבים בשום מקום בגוף. קרסול ימין וכף הרגל ניראים לי חיצונית בסדר.( אין נפיחות וכאבים או שינוי צבע) אינני סובל משום מחלה כרונית. ומשקלי נמצא בתחום הנורמה. מה יכולה להיות הסיבה לזה ? האם אני צריך להיות מודאג? בתודה מראש. המודאג.

אבי שלום. נשמע כמו פגיעה עצבית של העצב הפרונאלי שעובר בצד החיצוני מעט מתחת לברך. פנה בדחיפות לאורתופד באזור מגוריך, למרות שאין הרבה מה לעשות כבר. בברכה - דר' טיטיון.

......

.................ץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץתתתתתתתתתת,,,,,,,,,,,,,,\\\\\\\\\\\\\\\\\

שלום רב, קמתי עם כאב חזק מאוד בכרית כף הרגל,באיזור שמתחת לאגודל. המקום קצת נפוח ואדום אם אני נוגעת יש מעין בלוטה. אני לא יכולה לדרוך על הרגל וזה כואב לי גם כשאני לא עומדת , הרגשה כאילו משהו עוקץ וזורם שם כל הזמן. מה זה יכול להיות ? איך אפשר להקל על הכאב ? בתודה מראש, אורלי.

אורלי שלום. פני לבדיקת רופא. זה יכול להיות כל מיני דברים. אולי עקיצה? אולי נחבלת או שיש דלקת מקומית? בינתיים קחי משהו נגד כאבים. בברכה - דר' טיטיון

לרופא שלום, אימי בת 84 וסובלת בזמן האחרון בשריפה בכפות הרגליים, רציתי לדעת ממה זה נובע (היא לא סובלת מסכורת) . ומה ניתן לעשות במקרה כזה ?? תודה נעמי

נעמי שלום. יכול לנבוע מסיבות רבות. החל מבעיה מבנית מקומית וכלה בחוסר ויטאמינים, בעיית כלי דם, חוסר איזון במלחי הדם או חוסר איזון הורמונאלי, בעיה עצבית מקומית או אחרת, תופעת לואי של תרופות ועוד. אני ממליץ לפנות לבדיקת רופא המשפחה. בברכה - דר' טיטיון

שלום רב דוקטור, בני חייל המשרת בקרבי ויש לו כאבים חזקים בכף הרגל הוא עשה צילום ולא נמצא שום ממיצא חריג. מבקשת בכל לשון של בקשה שתומר לי מה עלי לעשות אני ממש חסרת אונים דחוףףףףףףףףףףףף.

אסתר שלום. עליו לפנות להבדק ע"י אורתופד. לא כל דבר רואים בצילום. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, דוקטור. האם ריסוק של טיביה באיזור הסינדסמוזיס הוא שבר בקרסול או נחשב שבר בשוק? זה חשוב לצורך קבלת פיצוי. תודה.

בוני שלום. אם השבר הוא כזה שלא פוגע ברציפות מפרק הקרסול הוא שבר של הטיביה. יחד עם זאת אם נגרמת הגבלה בתנועות הקרסול , יש להתחשב גם בכך בזמן מתן אחוזי נכות. בברכה - דר' טיטיון.

תודה. כוונתי- אם השבר בקרסול אזי בפוליסה אין כיסוי. היה לי "שבר מרוסק של פטישון לטרלי שבר של פטישון מדיאלי ריסוק של טיביה באזור הסינדסמוזיס" (תשובת צילום.) אם זה שבר בקרסול אני לא זכאי לפיצוי. אם בצילום יש שבר נוסף לשבר בקרסול אני מקבל פיצוי. לכן- האם על פי צילום יש לדעתך שבר נוסף? עוד לא שאלץי אף אחד כי אני עוד עם גבז ורק עכשו מצאתי את הפוליסה. תודה.

שלום.. שאלתי אותך לפני איזה חודש אם זה אפשרי לבצע הצמדת אצבעות הרגליים בניתוח..ואמרת לי שזה אפשרי...כשפניתי לאורתופד הוא אמר לי שלא מבצעים ניתוח כזה ושאי אפשר לתקן אצבעות מרוחקות בניתוח... אם תוכל להסביר לי איך מבצעים את הניתוח אני אשמח... שמים תוטב שיחזיק אותם ביחד או ששוברים את העצמות ומצידים אותם יותר קרוב..? וגם יש לי שאלה בנוגע לשיוף העצם האחורים..מתחת לקרסול... היא בולטת יותר מדי...אז אם זה אפשרי גם לתקן את זה... תודה רבה!

גלית שלום. לא אוכל לענות ללא בדיקה ובחינת צילומים. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, אני בת 21 וסוסלת מכאבים איומים ברגלים, יוצאים לי ורידים, נימים כבר בגיל כזה, מה עושים?

הילה שלום. פני לבדיקת כירורג כלי דם. בברכה - דר' טיטיון.

שלום. לפני 7 שנים עברתי ניתוח ברכיים ע"ש FULKERSON(פולקרסון) בשתי הברכיים, לייצוב הפיקות. כיום אני מועמדת לעשותו שוב על מנת לתקנו עקב פגיעה חמורה לפני שנה באזור הניתוח. ברצוני לדעת: האם זה ניתוח שיגרתי\נפוץ?? ומהם הסיכונים הכרוכים בו(אם בכלל)??? מקווה לתשובה במהרה! תודה!

שלום רב. אני בת 29 הסובלת מכאבים עזים במפרק כף רגל ימין. עקב מצב זה איני מסוגלת לבצע תנועה ואף לדרוך עליה. עלי לציין כי כאשר אני לא מזיזה אותה ולא מפעילה עליה לחץ איני מרגישה כאב . עוד הציין כי המפרק שלי 70% תקין והשאר מתפורר. עקב המצב הומלץ לי לעבור ניתוח קיבוע מפרק כף הרגל. מבקשת אני ממך כי תייעץ לי האם זו האופציה היחידה ?מה אומר ניתוח מסוג זה ואיזה מגבלות יש בהליך זה ?תודה רבה

דנה שלום. לא אוכל לתת לך תשובה רצינית ללא בדיקה מסודרת ובחינת בדיקות ההדמייה שבוצעו. איזה מפרק? יש הרבה מפרקים בכף הרגל. בברכה - דר' טיטיון.

החלטה כזאת לא מקבלים כלאחר יד, גשי לד' טיטיון לקבל דעה נוספת

לאחר שכיבה או ישיבה ממושכת, כשאני נעמדת על כפות הרגליים קשה לי להתהלך או להעמד. - הדגש הוא על כפות הרגלים. באופן כללי, גם מעלה הקרסול כואב. מה יכולה להיות הסיבה ומה כדאי לעשות כדי לבררה, ואיך לטפל בכאבים האלו. בת 31, סובלת מהכאבים האלו כבר כמה חודשים.

שירה שלום. יכולות להיות לכך הרבה סיבות. אין ברירה עלייך לפנות לבדיקת רופא באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

בתי בת 28 שבר את הקרסול בתאריך 27/1/07 , היא גובסה בגבס עד הברך למשך 3 שבועות לאחר מכן הוחלף הגבס לגבס דריכה למשך 3 שבועות נוספים, אחרי הורדת הגבס לא הבחינו בלום ואמרו שהשבר התאחה פחות או יותר ועליה להניע את הרגל למעלה ולמטה אחרי שבועיים בבקורת אמרו לה להתחיל פיזיוטרפיה , גם אז לא הבחינו בכלום, אחרי 4 שבועות פיזיוטרפיה אמר הפיזיוטרפיסט שהצליה לא אופינית לשבר ועליה לפנות לרופא, בבדיקה אובחן DROP FOOT כתוצאה מהלחץ של הגבס על העצב. ברצוני לציין שכבר בהתחלה בבקורת אחרי 10 ימים בתי אמרה לרופא שיש לה לחץ והגבס עוד רגע הולך להתפוצץ , אבל הוא טען שזה נורמלי ושלח אותה הביתה. בבדיקת emg שנעשתה בימים אלו אובחנה ירידה באמפליטודה מוטורית בפרונאליס רושם של חסימת הולכה בפרונאליס באזור ראש הפיבולה אין פעילות ספונטנית בשרירים רושם של compression mononeuropathy עצב פרונאלי באזור ראש הפיבולה. האם יש סיכוי שהעצב ישתקם? מה ניתן לעשות. קראתי שיש ניתוחים שיכולים לפתוח את החסימה בעצב, האם זה יכול לעזור או שהסיכון גדול מהתועלת. מבקשת תשובה דחופה - מה ניתן לעשות!!!

שרי שלום. שוחחנו בטלפון כבר. במקרה כזה הטיפול הוא שמרני בד"כ. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, אני בת 25 התגלה אצלי ocd בקרסול לפני מס' חודשים. האורתופד אמר לי שדרוש ניתוח , חוץ מזה לא קיבלתי שום טיפול. האם באמת דרוש ניתוח? האם כדאי לקבל דעה שנייה מאורתופד נוסף או שהדבר כבר חתום וגמור... יש לציין כי במהלך החודשים האחרונים הכאב התחזק, כלומר שלדעתי המצב מחמיר שם. תודה יעלי

יעלי שלום. במידה ומקור הכאב הוא אכן ה-OCD ואין שיפור ספונטאני במצבך, רק החמרה, הטיפול המקובל הוא ניתוחי. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב לפני 9 שנים שברתי את עצם השוקית נותחתי והייתה לי פלטינה ברגל +12 ברגים,כל התקופה הזו סבלתי כאבים לא סבירים שחשבתי שיחלפו להם עם הזמן ,מה שממש לא קרה,הייתה לי בעייה גם גמישות כף הרגל למטה ולמעלה,דבר שגרם לי לצליעה...לאחר החלטה של האורטופד אושפזתי שוב ..בוצע ניתוח ויצאה הפלטה...זה קרה לפני 5 חודשים..כרגע אני עדיין בכאבים והצליעה החריפה עוד יותר נשלחתי למיפוי עצמות וכך רשום "קליטה מודגשת בצורה קלה מפרק מטטרסו-פלנגיאלי אצבע ראשונה שתי כפות רגליים.תהליך דלקתי ארטריטי,אשמח לקבל את דעתך...(עדיין בטיפול פיזוטרפי) תודה

רוני שלום. המקרה שייך לסוג המקרים שלא יכולה להיות לי דעה, ללא בדיקה אורתופדית מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. לכן לא אוכל לתת לך תשובה. בברכה - דר' טיטיון.

תודה על התשובה בנתיים קיבלתי אבחנה אוליי היא יכולה לעזור.. בצילום נמצא פגם בעצם השוקית באזור הסינדזמוזיז וכן בבדיקה הגבלה בתנועות PF DF כאב חד SUBTALAR ללא תנועות SUBTALAR וכן נימול בכף הרגל בזמן מאמץ אשמח לקבל חוות דעתך

שלום ד"ר טיטיון! בני, כיום בן שנה וחצי, נולד עם בעיה בכפות הרגלים. האצבע השניה (ליד האגודל)עולה קצת על האצבע השלישית (מכסה כמחצית ממנה) בשני הרגלים. האם דבר זה יכולה לגרום לו לבעיות / כאבים בעתיד? האם יש לזה השלכות על דברים אחרים? נ.ב. הוא הולך בצורה טובה ולא נראה כי בעיה זו גורמת לו לכאבים כלשהם. אשמח לדעת מה דרך הטיפול בבעיה מסוג זה. תודה

שרה שלום. בד"כ זה לא מפריע. אם בעתיד זה יפריע מסיבה כל שהיא בנעליים או אסטתית ניתן לטפל בבעיה באופן ניתוחי. בברכה - דר' טיטיון.

בעתיד הקרוב מיתפתח פתרון משמעותי ואטרקטיבי

כחודש לארך יש לי כאבים בקרסול. מתחת לאצבעות כאשר אני קמה בבוקר ובמשך היום קשה לי קצת לעמוד על הרגל הרבה זמן גם כאשר אני מנסה לקפל את האצבעות יש לי גם בעיות בגב התחתון עברתי לפני שנה וחצי שאיבת דיסק השאלה שלי האם הכאבים כתוצאה של בעיות הגב או כדורבן מחכה לתשובה תודה אתי ק.

אתי שלום. לצערי לא אוכל לענות ללא בדיקה מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. פני לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

לפני כשנה נקעתי את קרסול ימין בצורה קשה, עברתי פיזיוטרפיה וכו' ומאז לא חזרתי לפעילות ספורטיבית...כעת אני רוצה לחזור לפעילות, בעיקר כדורסל והייתי רוצה לקבל חוות דעת והמלצות לגבי האייר קאסט השונים (כולל הגרב המיוחדת עם הסיליקון בצדדיו)... תודה אייל

אייל שלום. גרביים לא תתאמנה לך. אתה צריך או - AIR CAST או AIR SPORT (יותר נוח בספורט) או תומך קרסול מסוג A-60. בדוק מה מהנ"ל מתאים או נוח לך יותר ותקנה. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, לפני כחודשיים או אולי חודשיים וחצי סובבתי את הקרסול במהלך משחק כדורסל (אני משחק כדורסל בקבוצת נוער). לא הייתי מאז אצל רופא בנושא זה. הייתי פעם אחת בפיזיותרפיה והפיזיותרפיסט אמר לי, על סמך מה שהוא מבין, שיש לי נקיעה די קלה בקרסול ושתוך מספר ימים זה יעבור. אחרי 9 ימים מיום הנקיעה חזרתי להתאמן, עם מגן קרסול (של חברת ASO). הקרסול עדיין כאב. גם בחלוף הזמן הקרסול עדיין כאב, במיוחד כמובן בתנועות חדות. במהלך החודשיים האלה, מלבד המנוחה הראשונית, היתה גם תקופה שנחתי בה 6 ימים ולאחר מכן תקופה שנחתי בה בערך שבועיים, ולפני שבוע חזרתי להתאמן שוב (מאז התאמנתי 3 פעמים). צריך לציין שלפחות במהלך החודש הראשון עשיתי בבית תרגילי פיזיותרפיה שהפיזיותרפיסט נתן לי (עמידה על כף הרגל תוך כדי שאני מכופף את הברך למצב של 90 מעלות בין הירך לשוק ואז חוזר למצב של כ-180 מעלות, עלייה על קצות האצבעות ועמידה על כף הרגל בעיניים עצומות), אפילו קצת יותר ממה שהוא אמר לי לעשות. בכל מקרה, כעת, יותר מחודשיים אחרי, עדיין יש לי כאב מסויים במקום. זה כמובן לא דומה אפילו לכאב שהיה בהתחלה, אבל הוא עדיין כאב מציק ומפריע, שיכול בתנועה חדשה לכאוב יותר, ובכל מקרה, המקום כואב קצת יותר ביום שאחרי אימון. להערכתי, הכאב הוא ברצועות או בגידים או משהו כזה - כלומר, לא בעצם. למרות הכאב, אני עדיין מעדיף להמשיך להתאמן כרגע. מה עושים?

עומר שלום. הולכים להבדק אצל אורתופד בעוסק בבעיות קרסול וכף רגל או ברפואת ספורט. בברכה - דר' טיטיון.

היי. אני בתהליך דיאטה, וכל יום יוצאת לדעה הליכה/ריצה, קניתי נעלי ספורט חדשות השבוע (אולי זה קשור..) לפני כמה ימים החלו לי כאבים בכרית כף הרגל שהתעצמו והיום בבוקר אני בקושי יכולה לדרוך על כף הרגל.. כל דריכה כואבת! ראיתי שיש שם הרבה עור יבש ושלפוחית קטנה.. פיצצתי אותה עם מחט תפירה שחיטאתי ויצא מעט נוזל צהבהב.. עכשיו זה עדין כואב... שמתי גם את הרגל במים חמים ולא עזר.. מה אפשר לעשות?

אתי שלום. ראשית אני מציע לך לפנות לרופא לראות שלא גרמת לעצמך לנזק, זיהום וכ"ו עם הפיצוצים שלך. שנית בדקי אם הנעליים מתאימות לך. לפעמים צריך להתרגל לנעליים חדשות ולא מייד להתחיל לרוץ מרתון עם נעליים חדשות כי אם בהדרגה... בברכה - דר' טיטיון.

נראה לי כי יש לחץ באזור השלפוחית או שכף הרגל מחליקה בתוך הנעל והתנועה הזאת עלולה לגרום לשלפוחית, יש לבדוק שהנעל אוחזת טוב את הקרסול, ויתכן ואתה זקוק למדרס לפיזור טוב של הלחצים

שלום, לפני 3 ימים בתי בת ה- 5 התלוננה כי כואבת לה מאוד כף רגל ימין והיא לא יכולה לדרוך עליה, למחרת פנינו לרופאת הילדים והיא רק ראתה שהילדה הולכת על קצות האצבעות ולא מסוגלת לדרוך על הרגל. אך בבדיקה ידנית לא כאב לה והילדה חזרה לשיגרה. בגן נאמר לי שהיא אכן דורכת על הרגל והכל בסדר. בשעות אחר הצהריים והערב היא שוב ושוב מתלוננת כי כואב לה כף הרגל והיום היא הצביעה על אזור שתי עצמות הקרסול, כאשר נגעתי במקום, אכן כאב לה. אני רוצה לציין שהבת שלי מתעמלת בחוג להתעמלות קרקע ובסיום החוג הכל היה תקין ורק כשעה לאחר מכן היא התלוננה על כאבים. איזו פגיעה יכולה להיות בעצם הקרסול? תודה

דנה שלום. על-פניו לא נשמע כבעיה רצינית, אך למען הסר ספק הייתי לוקח את הילדה לבדיקת אורתופד ילדים באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר שלום, שאלה נוספת - היום ביקרתי אצל מומחה בתחום, אשר אמר לי לדרוך על הרגל (ללא חבישה וללא גבס) ולהתנהל כרגיל ולהגיע לביקורת נוספת בעוד כ-6 שבועות. השבר טרם התאחה. האם יש מקום להתחיל פיזיותרפיה, או שעלי להמתין לאיחוי מושלם? תודה רבה, רותם

רותם שלום. מאחר וביקרת אצל רופא למה לא שאלת אותו את כל השאלות?.... לדעתי יש מקום להתחיל בפיזיוטרפי באופן הדרגתי ובגבול הכאב. בברכה - דר' טיטיון.

רותם שלום רב גם אני שברתי במסרק 5 ברגל ימין בדיוק לפני חודשיים(היום) אבל לצערי יום לאחר השבר ברגל ימין קפצתי על רגל שמאל בדרכי לאורטופד עם הצילומים שברתי את רגל שמאל במסרק 4 (לא יאומן נכון?) היום בצילומים אין סימני איחוי בשתי הרגליים, אך לפני יומיים התחלתי לדרוך על חלק מכף רגל שמאל ועקב רגל ימין, ולהלך עם הליכון בשבר במסרק 5 יש לי עדיין כאבים אם אני מניחה את הרגל על הרצפה, גם לי אמר הרופא שזה עניין של זמן עד לריפוי - אם יהיה ריפוי ואם לא אז ישקול ניתוח. אני לא ממהרת לחשוב על הניתוח מאחר ואף אחד לא יכול להבטיח הצלחה, והתנהלות אחרת לאחר ניתוח, תשתדל להיות סבלני ולפעול בתחילה לפי היכולות שלך, מאחר ולכל רופא יש דיעה אחרת בנושא. וכפי שהציע ד"ר טיטיון כדאי להיבדק ע"י רופא המתמחה בכף הרגל. מקווה להחלמתך בהקדם, (ומאחלת איחולים אלו גם לעצמי)

שלום, אני בת 26, ובגיל 17 גילו אצלי אקזוסטוזיס בחלק הפנימי של ירך שמאל, קרוב לברך. מעולם לא הרגשתי כאב במקום עצמו, אך מגיל 18 בערך התחלתי להרגיש נימול קבוע בחלק הקדמישל השוק באותה הרגל, עד הקרסול - נימול שלא עובר לעולם - כלומר החלק הזה של הרגל "רדום" תמידית - כבר שנים. בקרסול ההרגשה רגילה. בערך מגיל 18 יש לי כאבים לסירוגין מתחת לברך בחלק הקדמי של הרגל - כלומר מעל השוק הרדומה. הכאב יכול להיעלם למשך חודשים ולצוץ פתאום באמצע הלילה, אבל הוא כל כך חד ומרגיש כמו דקירה עד כדי כך שהוא גורם להתעורר. כאשר הייתי אצל מומחה לגידולים מהסוג הזה, לפני כ-6 שנים הוא הסביר לי בצורה לקונית שניתן להוציא את הגידול, אבל היות ומדובר באזור מרובה כלי דם יכולים להיגרר סיבוכים, ואם הגידול לא מפריע לי להמשך חיי התקינים, לא כדאי לנתח. אף רופא לא הסביר לי מדוע נגרם הכאב - או האם בכלל יש קשר בין השניים? יכול להיות שהגידול לוחץ על כלי דם מסויימים או עצבים שגורמים לתחושת הנימול התמידית? והאם ניתן להתמודד עם הכאב בדרך אחרת? האם מומלץ לבצע פעילות גופנית להפעלת הרגליים שתעזור לזרימת הדם? תודה מראש לירון

יש לי כאב דוקרני בעקב שאינו עבר כבר שנה עברתי המון טפולים וזריקות וצלום אך לשב הכאב מתעצם מחפשת פתרון דחוף תודה מראש

רחל שלום. לצערי אין לי שום פתרון שאוכל לשלוח לך דרך הפורום. פני לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

בני התגייס לצבא לפני 4 חודשים, סיים טירונות קרבית. בשבוע האחרון לפני עזיבת הבסיס שיחק כדורסל עם החבר'ה נחבט על ידי חבר, הרגל הסתובבה והוא נפל.הברך נפגעה אבל רופא בצבא החליט רק על 3 גימלים ואז חזר לבסיס. רק לאחר חודש שהכאבים לא פסקו נתנו לו גימלים והחלו פיזותרפיה. היום הוא עושה פיזוטרפיה יום יום, אבל מה שהבנו יש חשש למיניסקוס ואם לא יהיה שיפור ממליצים על ניתוח. שאלותי: בגלל שהוא במסגרת צבאית אנחנו ההורים לא מעורבים האם עלי לקבל דעה שניה ואיך עושים זאת. האם עלי להגיש תביעה לצבא (בני עם פרופיל 97 קרבי) ולא בטוח שיחזירו אותו לאותו מקום. ואם כן מה הפרוצדורה?

בשעת ריצה בלבד יש לי כאבים חזקים באצבע מספר 4 (האצבע כנראה מתקפלת)ייתכן כי הדבר נגרם בעקבות אי החלפת נעלי ריצה אחרי 800 ק"מ כמומלץ (אלא אחרי 2,000 ק"מ)הכאבים הינה מזה כשנה וחצי. האם מדובר במשהו קבוע? אילו מדרסים מומלצים? מה גורם לכאב? תודה

לימור שלום. האם מדובר במשהו קבוע? מאחר ולא בדקתי אותך ולא ראיתי בדיקות הדמייה או בדיקות עזר לפי הצורך, לא אוכל לתת לך תשובה. פני לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. אילו מדרסים מומלצים? מאחר ולא בדקתי אותך ולא ראיתי בדיקות הדמייה או בדיקות עזר לפי הצורך, לא אוכל לתת לך תשובה. פני לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. מה גורם לכאב? מאחר ולא בדקתי אותך ולא ראיתי בדיקות הדמייה או בדיקות עזר לפי הצורך, לא אוכל לתת לך תשובה. פני לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר יקר, אנא עצתך: לפני כחודשיים ויומיים (3.3), בעת טיול עם כלבתי, נפלתי על כף הרגל ושברתי את העצם החמישית (שבר תלישה) ומאז השבר אינו מתאחה. הבעיה היא שאני מקבל עצות סותרות מהרופאים: בתחילה, קיבעו לי את הרגל בסד, מן חצי גבס וקיבלתי הוראה לא לדרוך על הרגל וכל עשיתי. לאחר שלושה שבועות (22.3), ובעקבות נפיחות של הרגל, הורידו לי את הסד והרופא (ד"ר ריאד) אמר לי שחבישה מרופדת מספיקה, תהליך ההחלמה אורך בין חודשיים לשלושה ואין כל מניעה שאדרוך על הרגל. לאחר מכן, בביקורת (1.4), אמר לי רופא אחר (ד"ר פנסקי) כי אסור לי לדרוך על הרגל כי השבר טרם התאחה וכי הגיד מושך את העצם ומונע מהשבר להתאחות עם כל דריכה. לאחר מכן (10.4), אמר לי רופא נוסף (ד"ר סימנובסקי) כי השבר טרם מתאחה וכדי לנסות ולהימנע מאפשרות של ניתוח, הוא מגבס אותי, גבס מלא, לשלושה שבועות נוספים. בנוסף, נתן לי סנדל גבס והורה לי לדרוך על הרגל כי כבר עבר זמן רב. היום, הסירו לי את הגבס, רופא אחר (ד"ר אורן יחיאל) אבחן כי השבר טרם התאחה, אך יש מגמת שיפור והמליץ לדרוך פחות על הרגל ולנוח. עוד הוסיף, כי התהליך יכול לקחות עוד כחודשיים ורק אם אז לא יחול שיפור, נדבר על ניתוח. כמובן שכל ביקור גובה על ידי צילום עדכני. מה דעתך דוקטור? לדרוך או לא לדרוך? כרגע אני ללא גבס וללא שום דבר, האם לחבוש את הרגל? המון המון תודה, רותם יוחנני

אותם שלום. לא אוכל ליעץ ללא בחינת צילום הרנטגן. בכל מקרה שברי המסרק החמישי הם שברים בעייתיים שנותים לא להתחבר ולעשות צרות. אני ממליץ לך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. כמו כן לא לפנות למליון רופאים כי איפה שיש שני רופאים יש שלוש דעות. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, אישה בת 53 (עברה ניתוח להוצאת רחם, כולל שחלות וחצוצרות לפני כ-13 שנה), סובלת מזה למעלה משבוע מזרמים במעלה הרגל (איזור המפשעה) השמאלית הפנימית, מתמשכים בכל מצב (שכיבה \ עמידה \ הליכה). אשמח לדעת במה מדובר (גם אם מדובר בהשערה בלבד)? לאיזה מומחה לגשת? ואילו בדיקות לעשות?

שלום, לפני כארבעה חודשים נקעתי את הקרסול, ורק לאחר כחודש ראיתי אורטופד (אני חיילת, והרופא אצלינו בבסיס טען שאין לי כלום, וביטל בזלזול את הטענות שלי.) היום ארבעה חודשים אחרי, אני מרגישה כאילו הרגל אינה במקומה, והפיזיותרפיסטית שלי, חוששת שאולי יש לי דלקת בגיד אכילס. מספר שאלות: 1) האם יכול להיות שקיים שינוי במבנה האנטומי של כף הרגל בעקבות הנקע? 2) יכול להיות שחלק מהבעיה מקורה בהזנחה? 3)האם מקרים של דלקת בעקבות נקע שכיחים? תודה מראש

ליהי שלום. 1) האם יכול להיות שקיים שינוי במבנה האנטומי של כף הרגל בעקבות הנקע?- כן. 2) יכול להיות שחלק מהבעיה מקורה בהזנחה? - כן. 3)האם מקרים של דלקת בעקבות נקע שכיחים? - כן. בברכה - דר' טיטיון.

מזה תקופה ארוכה אני שמה לב לשינוי במיקום עצם הבוהן שהתחילה לבלוט אחוצה בצורה זויתית . לאחרונה החלו כאבים במיוחד אחרי עמידה או הליכה . למי אני צריכה לפנות? והאם יש טיפול לתופעה?

הילה שלום. עלייך לפנות לבדיקה וטיפול של אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. נשמע שאת סובלת מ-HALLUX VALGUS. הטיפול בבעיה הוא בד"כ ניתוחי במידה ורוצים לטפל בזה. בברכה - דר' טיטיון.

חציתי כביש בריצה. לפתע חשתי בשריפה בכף הרגל ולא יכולתי ללכת. הכאבים היו נוראיים. ע"מ ללכת נאלצתי לגרור הרגל הכואבת. הגעתי למיון ושם אמרו לי, לאחר בדיקות וצילום, שזה דלקת בגיד. ממה זה קורה ומה עושים, פרט לכדורים (אלגולוזזין פורטה שבינתיים לא עוזר, במקביל קיבלתי ארקוקסיה 90 וטרם הישגתי אותם וקיבלתי תחליף אוויטרן 100) לשיכוך כאבים. שאלותי: 1.ממה זה קורה? 2. האם יש טיפול נוסף מומלץ? 3. האם יש הבדל בין אויטרן 100 לארקוקסין 90? אודה לך על המלצות ובדיקות נוספות בתודה אלי

אלי שלום. 1.ממה זה קורה? - לא ניתן לדעת ללא בדיקה מסודרת. האיבחון של "דלקת" הוא מאוד כללי ולא מדוייק. 2. האם יש טיפול נוסף מומלץ?- לא ניתן להמליץ על טיפול ללא בדיקה. אני מציע לך לפנות לבדיקה חוזרת אצל אורתופד באזור מגוריך ועדיף כזה העוסק בבעיות קרסול וכף רגל. 3. האם יש הבדל בין אויטרן 100 לארקוקסין 90? כן יש הבדל אבל שניהם אנטי דלקתיים. אודה לך על המלצות ובדיקות נוספות - שוב לא ניתן לתת המלצות ללא בדיקה. בברכה - דר' טיטיון.

שלום הגיע אלי לטיפול בחור בן 25 לאחר ניתוח שיחזור CFL ו ATFL לפני כשבועיים . מותרת דריכה מלאה עם AIRCAST , מותר לו להוריד בזמן פיזיותרפייה ומקלחת , בהמלצות הרופא המנתח נכתב שיש להתיחס למקרה כמו Acute ankle sprain ! 1.האם קיים פרטוקול טיפול ? 2. האם מותר כבר בשלב הזה מותר להעמיד אותו על משטח לא יציב כמו מזרון למשל ללא ה AIRCAST .? 3. האם מותר לתת תרגילים לכיוון INV ו EVE .

שלום פיזיותרפיסט, ממש לא רופאה, אבל - אם הרופא המנתח כתב להתייחס כך, הרי הוא מתכוון שהפרוטוקול הטיפולי יהיה כאל נקע. עם זאת - מאחר שרק שבועיים חלפו מהניתוח - הייתי נזהרת מאוד עם יותר מדיי דברים מחוסרי יציבות, אבל כן לתרגילי INV EVE , שכן אם לא ייעשו בשלב הזה - עלולה להיווצר צלקת פנימית לא גמישה באזור המנותח, ואז - טווח התנועות לא יחזור לעצמו . בהצלחה לו ולך, דנה

פיזיוטרפיסט יקר שלום. עליך להתיעץ עם הרופא המנתח. קיימות גישות שונות לעניין. למשל, אני מקבע את החולים בגבס לאחר ניתוח ולא מתחיל פיזיוטרפיה לפני חודש-חודש וחצי, ככה שהיכן שיש שני רופאים יש שלוש דעות... בברכה - דר' טיטיון.

יש לי הגבלה בכף רגל שמאל ואני עומד על אותה המון כי היא פחות פעילה בהליכה האם מכך יכול לצאת לי דורבןומה הטיפול בדורבן

קרא את המצורף. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

יש לי בעיה בכל פעם שאני מבצע ריצה השריר שנמצא בחל הקידמי של השוק נמתח לי והכאב הוא בלתי נסבל עד כדי מצב של צליעה אודה לך אם תוכל לענות לי ואם יש לכך פיתרון

ויקי שלום. יתכן ומדובר בתסמונת מדור כרונית, מצב בו יש לחץ מוגבר במדור השריר שגורם לירידה באספקת הדם לשריר וכאבים. פני לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל או ברפואת ספורט. בברכה - דר' טיטיון

שלום ד"ר טיטיון, לפני כשנתיים וחצי נקעתי את קרסול שמאל וקרעתי את רצועת הATFL, לאור המשכות הכאבים לאחר כ"כ הרבה זמן, ביצעתי לאחרונה בדיקת אולטרסאונד שפורשה כתקינה- ללא הדגמת קרע ברצועה זו. בבדיקת מיפוי עצמות עם ספקט נראה כי "קיימות קליטות מוגברות בנוויקולר בכף רגל ימין ופטלו-פמורלי משמאל. ללא קליטה פתולוגית בכף רגל שמאל. קליטות מוגברות כנ"ל ככל הנראה על רקע שינויים ניווניים ויתכן OVERUSE בכף רגל ימין". הכאבים החזקים שאני מרגישה הם דווקא ברגל שמאל בדיוק באזור הרצועה שהתאחתה. יש לציין שמאז הפגיעה אני נועלת רק נעלי ספורט עם מדרסים מיוחדים לא מסוגלת ללכת בנעל אחרת (כי הכאבים מחמירים...). אני יודעת שייעוץ ללא בדיקה מקיפה איננה אפשרית, אך רציתי לדעת מה בדר"כ הטיפול הנדרש במקרה של תשובת מיפוי עצמות כזו? האם יתכן נזק אחר שלא נצפה באולטרסאונד ובמיפוי? בתודה מראש, הילה

שלום הילה, מן הממצאים שאת מתארת, אכן עולה כי לכאורה אין בעיה ברגל שמאל, אולם מאידך גיסא - מעידים על ממצאים ברגל ימין, ומתארים אותם כתוצאה אפשרית של מאמץ/עומס יתר. אני מפרשת את זה כך שכנראה באמת כואב לך בשמאל, ומכיון שאת מנסה (אפילו בצורה לא מודעת) להפחית את המשקל והמאמץ מהרגל הכואבת - את מעבירה יותר משקל ומאמץ לרגל השנייה. כך נוצר המצב ה"לא הגיוני" לכאורה,ש ל ממצאים ברגל הלא כואבת. עם זאת - מיפוי עצמות, לטעמי, הוא לא הבדיקה המתאימה לתיאור מצב של רקמות רכות (לפחות לא הבדיקה האולטימטיבית). וכשאת מדברת על כאב ועל רצועות (או גידים) הבדיקה שיכולה לתת יותר מידע על כך היא האם.אר.איי, אולם סביר להניח שלא תאושר לך בקלות בקופות החולים. נראהלי שיש גם שאלה של מה הוא סוג הכאב שלך ומתי הוא מופיע? ייתכן שלא דווקא פגיע גידית או רצועתית יש כאן, אלא אולי עצבית או אחרת. אם תרצי להוסיף כאן מה אופי הכאב - נראה לי שאפשר יהיה לתת לך כיוון מדויק יותר. מכל מקום - בדיקה קלינית אצל רופא אורתופד היא הכרחית במקרה שלך, ומומלץ - מומחה כף רגל וקרסול. אם שאר הדיקות לא יעלו דב ר- ייתכן שמדובר בסוג של תסמונת כאב שפיתחת. ואז הטיפול הוא בכאב כמחלה ולא כסימפטום. בהצלחה, דנה

תודה רבה על התשובה דנה... במהלך השנתיים וחצי שעברו מאז הקרע ברצועה ATFL עברתי גם סי.טי וגם מ.ר.י הבדיקות היו תקינות. הבעיה שהאזור הכואב בקרסול שמאל הוא בעיקר באזור הרצועה שהתאחתה והכאב מתגבר למשל בעיקר בישיבה ואף במצב של מנוחה. אני גם לא מסוגלת לנעול נעליים שאינם ספורט ואני הולכת רק עם מדרסים מיוחדים- אחרת אני מתחילה מהר מאוד לצלוע...יש לציין שהיתה קריסה של הקשת האורכית (נוצר פלטפוס בעקבות הנקע), ואני כבר לא דורכת כמו בעבר... זה קצת מדאיג אותי שלא ממש ברור מה לא בסדר עם הקרסול אחרי שנתיים וחצי....למרות מגוון הבדיקות שעברתי...

הילה היקרה. קראתי בעיון את השרשור בינך לבין דנה. אין ספק שמצבך בעייתי. כל הבדיקות תקינות אבל את חולה... יש דבר אחד שהפריע לי יותר זה הסיפור של צניחת הקשת האורכית הפנימית בעקבות הפגיעה. האם יש נזק גידי או עצבי? זה צריך לבדוק גם קלינית בצורה טובה. מעבר לכך יתכן ופיתחת תסמונת כאב כרונית שכאורתופדים אין לנו מה להציע לטיפול ואז הטיפול הוא במסגרות של מרפאות כאב וכ"ו. לדעתי אין מנוס מפניה לבדיקה אצל אורתופד המומחה לבעיות קרסול וכף רגל באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

תודה רבה על התשובות המושקעות... חשוב לי להדגיש דבר חשוב אחד, אני כבר שנתיים וחצי בבדיקות אצל מומחה כף רגל וקרסול ועברתי במהלך התקופה הזו כל בדיקה אפשרית - בבדיקות הראשוניות היה במיפוי קליטה דיפוזית בכל אזור הקרסול השמאלי, והודגם קרע מלא באולטרסאונד. בMRI נצפה קרע חלקי בATFL. באולטרסואונד האחרון לא נראתה כל פגיעה ברצועה שהתאחתה ןאת תוצאות המיפוי האחרון כבר ציינתי כאן...אך הכאבים באמת בלתי נסבלים כבר... השאלה היא אם אני מסרבת לקבל טיפול של זריקות (ולכן אין טעם גם לפנות למרפאת כאב..) האם לא נותרה לי אלטרנטיבה כלשהי... יש לציין שאני ספורטאית לשעבר וגם מאוד מתקשה להסתגל לאורח חיים ללא פעילות גופנית בשל הכאב בקרסול שאינו מאפשר זאת... בכל מקרה, אשמח באם אוכל להגיע אליך ד"ר לייעוץ ואם תאמר לי לאן עליי לפנות על מנת לעשות זאת (אני חברת קופ"ח מכבי, אם זה משנה באופן כלשהו..). שוב תודה על ההתייחסות, הילה.

ד"ר שלום אני בן 21 ויש לי בעייה בקרסול וזאת בעקבות בעיית DROP FOOT בגלל בלוק בעצב הפרוניאל ומכך באחד מן הימים באמצע הלכה סובבתי את הקרסול ונפלתי . בעקבות הנפילה הייתה לי נפיחות חריפה מאוד ועברתי בדיקת רנטגן ללא עדות של שברים ובדיקת US . בבדיקת הUS נמצא כי יש לי קרע חלקי ברצועת ה- ATFL . ולאחר חודשיים ללא הטבה לא בנפיחות ולא בכאבים בוצע אצלי US נוסף בו נקבע אי סדירות סונוגפית קלהברצועת ATFL אך ללא סימנים חד משמעתיים של קרע והודגם נוזל יתר במפרק הדיסטלי של עצם הפיבולה. לאחר כבר חצי שנה שבה עשיתי פיזיוטרפיה ללא הטבה שחיתי בבריכה ועשיתי טיפול הידרו-טרפי עדיין נותרה הנפיחות לאחר טיפול באטופן וישנם כאבים קשים בעת הליכה ואף לפעמים בעת מנוחה . לכן הנני פונה אלייך מה ניתן לעושת במצב זה והאם יש צורך בסיטי או MRI . בתודה רבה ארתור

- בעקבות חבלה הובחן אצלי שבר תלישה בקרסול. הרופא אחד המליץ על גבס אך אחרי 5 ימים רופא אחר החליל לי למתקן AIRCARST ואני מסתובבת עם זה כבר כמעט חודש עם כאבים איומים האם זהו אומנם הטיפול הנכון במקרה זה?

שלום רחל, ממש לא רופאה, אבל - ראשית - יש רופאים שונים ודרכי טיפול שונו, לפי גישותיהם. השאלה הראשונה - למה אחרי 5 ימים החלפת רופא? ראוי יותר לתת לרופא שראה את המקרה בתחילתו להמשיך את הטיפול. אז יש היגיון טיפולי. שנית - גם אייר קאסט הוא לפעמים טיפול, אולם - אם יש כאבים - צריך לחזור לרופא. אין הכוונה להסתובב עם איירקאסט כאילו את במצב של רגל רגיל. את אמורה להפחית פעילות, לנוח יותר, לתת לרגל להחלים. לדעתי - בדיקת רופא אורתופד מומחה כף רגל וקסול - חובה. החלמה מהירה, דנה

רחל שלום. קראי את תשובתה של דנה. אין לי מה להוסיף לכך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום ארתור, ממש לא רופאה, אבל - ממש שאתה מתאר - הגידים שלך והרצועות פשוט מאוד נמתחו היטב בנפילה האחרונה שלך והם לא מצליחם לחזור לצורתם ולמקומם . הם איבדו מהאלסטיות שלהם, ובמיוחד כשיש לך דרופ-פט. אם מה שמפריע לך הוא נפיחות - אפשר להוריד אותה באמצעים חיצוניים - קרח, להרים את הרגל, לחבוש בתחבושת אלסטית (ולד"ר טיטיון יש עוד פטנט, שהוא בודאי יכתוב לך אותו כאן). אם יש גם כאב - צריך לברר את סיבתו. ממה שאתה מתאר באולטרא סאונד האחרון - עולה כי יש לך נוזלים באזור, מה שאומר - דלקת. מה שכדאי וצריך לעשות הוא לקחת משככי כאבים מסוד NSAIDS (אתופן וחבריו) למשך ימים מספר ולראות איך זה משפיע. בכל מקרה - כדאי לפנות גם לבדיקה קלינית של אורתופד מומחה כף רגל וקרסול. החלמה מהירה, דנה

ארתור שלום. ראשית קרא את תשובתה של דנה. היא מבינה עניין. שנית לגבי הנפיחות נסה לישון כמה ימים עם עלה של כרוב ירוק קשור בעדינות באזור הנפיחות. מעבר לכך הבדיקות הבאות שיש לבצע תלויות בממצאי הבדיקה הקלינית. אולי צילומים ב-STRESS? אולי MRI? שוב תלוי בממצאי הבדיקה הפיזיקלית. בברכה - דר' טיטיון.

לפני 10 שנים סבלתי מדורבן ניסיתי הכל מדרסים,מדרסים ביומכנים, זריקת קורטיזון בעקב,טיפולים פיזיוטרפים ושום דבר לא עזר לבסוף הוחלט שרק ניתוח יעזור (פודיאטר) נקבע ניתוח באיכילוב אצל פרופסור דקל . לפני הניתוח באחד הטיפולים במחלקת הפיזיוטרפיה נפלתי מהמיטה וקרעתי את שריר 4 ראשים ונותחתי והייתי בגבס עד המפשעה מהקרסול. למשך 8 שבועות שבמהלך הזמן והמנוחה כנראה הדורבן התרפא. עד לפני חודשיים . לצערי שוב התחילו כאבים עקב עמידה רבה על הרגליים בגלל טיפול באמא שלי בבבית חולים. מה לעשות האם להתחיל את כל התהליך מחדש כמו מדרסים זריקות וטיפולים שלא עזרו ? אני ממש אובדת עצות. עכשיו אני נועלת נעלים אורטופדיות עם עקב סיליקון שזה קצת מקל אבל בדרך כלל הכאבים קשים מאד ביחוד בבוקר כאשר יורדים מהמיטה. אנא עזרו לי

בתיה שלום, ממש לא רופאה, אבל - עניין הדורבן עלה כאן בפורום לא מעט. המלצי הראשונ ה- עשי חיפוש כאן תחת הכותרת "דורבן" ותגלי מגוון גדול ורב של שאלות ותשובות הן על מה מהותו של הדורבן והן על דרכי הטיפול השונות בו. המלצה שאני מבקשת לתת לך, לצד כל ההמלצות הרפואיות האחרות שאחרים כתבו ויכתבו כאן , ובודאי המלצתו של ד"ר טיטיון היא - פני למכון אורתופדי טוב, שיודע גם להכין נעליים מיוחדות. בדרך כלל להם יש רעיונות ממש יותר טובים משל כל הרופאים/פיזיותרפיסטיים וכו' - נראה לי שיש שם עוד דרךשלא תמיד מממשים אותה, גם בגלל חוסר מודעות וגם בגלל המחיר הגבוה של הדבר, אולם- אם כבר עשית מדרסם ביומכאניים וכו - המחירים הם בערך דומים. בהצלחה, דנה

בתיה שלום. ראשית קראי את תשובתה של דנה, היא יודעת על מה היא מדברת. שנית אני מציע לך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

הופיעה לי סדרה של "עקיצות" קשות, לא כאבים אלא דקירות עזות, בתוך הבשר הרך של העקב. גם בשעת שכיבה במיטה. קשה לאתר את הנקודה אך גירוד מטריף בכל מיני כיוונים, משתק את העיקצוץ לזמן קצר ואז הוא חוזר. האם זה דורבן העקב? כיצד ניתן לטפל בו? אני נועל מדרסים שהותאמו לאחר השטתחות כף הרגל. תודה.

שלום ד"ר טיטיון לפני כשבוע בערך עיקמת יאת הקרסול בזמן משחק ,לאחר ביקור אצל רופא במחלקת טראומה הוחלט על קיבוע הרגל בעזרת סד גבס למשך שבוע עקב "רושם לשבר מינימאלי באפקס פטישון חיצוני ", מה המלצתך לטיפול בבעיה זו ? לתשובתך המהירה אודה בברכה דותן

נראה כי השבר הוא בסך הכל סדק לפי הטיפול. בעיקרון יש להמשיך להישאר עם הסד עד לאיחוי מלא ולהתחיל פיזוטרפיה לאחר מכן.

דותן שלום. אם אכן זה כל הנזק, מנוחה עם רגל מורמת קירור מקומי וקיבוע עם AIR CAST יספיק בד"כ. פנה לבדיקת אורתופד באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום ד"ר טטיון. בת 55 יש לי פלטה בקרסול מזה 8 שנים, בגלל כאבים המליץ לי האורטופד שלי שכדאי כבר להוציא, אני די מפחדת , במה זה כרוך האם אשפוז ארוך? חזרה לקביים ? הגבלות מסוימות? האם העצם תתאחה? מה עושים אם ימשיך לכאוב? אולי לא צריך את כל הואג'אע ראס הזה, לשבת בשקט ולהמשיך לבלוע משככים ונוגדי דלקת, ומידי פעם איזה קורטיזון לקינוח... תודה , אלינה

אלינה שלום. במה זה כרוך האם אשפוז ארוך? - ניתוח בהרדמה מקומית או כללית תלוי בהעדפה שלך ושל המנתח. אשפוז יום בד"כ. חזרה לקביים ? לא בהכרח. הגבלות מסוימות? - תלוי לפעמים צריך דריכה חלקית למספר שבועות. האם העצם תתאחה? - בד"כ כן. מה עושים אם ימשיך לכאוב? - לוקחים נגד כאבים... אולי לא צריך את כל הואג'אע ראס הזה, - אולי... בברכה - דר' טיטיון.

ברצוני לדעת מהו מיבנה היפואקוגני והאים זה מהוה סכנה

אילנית שלום. אין מספיק נתונים בשאלתך כדי לתת לך תשובה. בברכה - דר' טיטיון.