פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

לאבי יש בצקות ברגליים כבר מעל 3 שנים ללא הצלחה להורדת הנפיחות משתמש בפוסיד 80 מ"ג ליום ותרופות קבועות נוספות.

בנימין שלום. מדובר במקרה מורכב. יש לפנות ראשית לבדיקת רופא המשפחה. הוא יפנה לבדיקות ובירור לפי הצורך. בברכה - דר' טיטיון.

מה ההבדל בין פלטפוס קשיח? לגמיש? ואיך אפשר לדעת איזה סוג יש? האם זה מלווה בכאבים?

יפית שלום. ההבדל הוא שהגמיש הוא גמיש והקשיח קשיח...תלוי גם אם מדובר בילד או במבוגר. הסיבות שונות, הטיפול שונה, במידה ויש כאב וצריך טיפול. לא ניתן לתת את כל התורה על רגל אחת במסגרת הפורום. את יכולה לכתוב FLAT FEET בכל מנוע חיפוש ברשת ולקבל כמה חומר בנושא שאת רק רוצה. בברכה - דר' טיטיון.

שלום אני בן 59 לא שמן וסובל שנים מדורבן בשתי הרגליים. במשך השנים הנ"ל טופלתי ע"י אורטופד (מכבי). הטיפולים שעשייתי: טיפול פיזוטרפי, כדורים וטיפולי הלם במירפאה פרטית, אני נמצא כחצי שנה לאחר הטיפול אבל לצערי הכאבים לא עברו ואני ממשיך לסבול אבל פחות. בתגובות לכתבה מוזכר טיפולי "טוינה" אני לא מכיר סוג טיפול כזה. תודה

שלום לך טווינה היא שיטת טיפול יעילה מאוד לדורבן. היא בעצם שיטת עיסוי סינית, המבוססת על הרפואה הסינית. דיקור, כוסות רוח וצמחי מרפא יעילים אף יותר. אשמח להפנותך למטפל באזור מגוריך. רק בריאות, צחי שגב.

בוריס שלום. במידה וגם הטווינה לא תועיל, הטיפול שניתן להציע הוא ניתוחי. בברכה - דר' טיטיון.

לרופאים שלום, אני סובל מעודף משקל ניכר מאוד. לאחרונה אני מנסה להפחיתו ע"י הליכות ארוכות (לא מהירות) כשעתיים וחצי ביום, שלוש פעמים בשבוע. בעבר סבלתי מדרבנים, אך כיום זה לא מציק לי. יש לי כאבים בשתי הכפות, באיזור הקדמי-הכריות במיוחד. בימין כואבת גם כל הכף. בשמאל כאמור יש לי באיזור הכריות גם איזור מעוגל בגודל מבע של 5 ש"ח ששורף לי בתנוחות מסוימות.מדרסים שהכנתי משפרים אך לא מונעים את הבעיה. אני חושש שאאלץ להפסיק את ההליכות, שכן הכאבים מתגברים מפעם לפעם. אנא עזרתכם. תודה,

אבי שלום. להערכתי המדרסים שלך לא מתאימים לך. פנה לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

כבר מס' חודשים לסירוגין יש לי כאב שמתחיל מתחילת הירך(בחלק האחורי) ונמשך דרך השוק עד לעקב. הכאב מתחיל בעיקר לאחר ישיבה ממושכת. האם יתכן ומדובר בדלקת? או בשריר תפוס? יש לציין שהכאב הופך לבלתי נסבל ונעלם רק לאחר הליכה.

שלום סיגלית, לפי התיאור שאת נותנת יתכן ומדובר בהקרנה מחוליות הגב התחתון עקב לחץ שנוצר שם. טיפול בדיקור יעיל מאוד לפתרון הבעיה. בינתיים ממליץ לך על תרגילים להנעת הגב התחתון והאגן. פלדנקרייז מומלץ בהחלט על מנת להקנות לך הרגלים נכונים לתנועות בריאות. אשמח להמליץ לך על מטפל באזור מגורייך. תרגישי טוב, צחי.

סיגלית. קראי את תשובתו של צחי. אני מסכים איתו ומודה לו. צחי. אם אתה קורא תשובה זאת, אתה מוזמן להמשיך לכתוב בפורום כשיש לך מה לתרום, תודה. בברכה - דר' טיטיון.

סיגלית שלום. פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד. מדובר בכאב מוקרן שמקורו לא בקרסול או בכף הרגל. בברכה - דר' טיטיון.

יש לי פלטפוס ואני מתאמן בכדורסל, מה אני צריך לשים כדי שלא יהיו לי בעיות בעתיד חוץ ממדרסים ושני זוגות גרביים?

גל שלום. שום דבר מיוחד. בברכה - דר' טיטיון.

מזה כשנה אני סובלת כאבים בכל כף הרגל התחתית -שני הרגליים. במיוחד בהליכה אך גם במצב של מנוחה במיטה. איזה מצב בריאותי משקפים כאבים קבועים בכל שטח כף הרגליים?

רות שלום. יש אין ספור גורמים לכאבים בכפות הרגליים. פני לבדיקת רופא באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, אמא שלי בת 65 ויש לה כאבים חזקים בברך (כנראה שזה הסחוס), לפני כחודש היא התחילה פשוט ללכת כשהיא סוחבת/גוררת את רגל ימין. הלכתי איתה לרופא שנתן לה ארקוקסיה-60 מ"ג ליום. אמא שלי לקחה אותו וחשה טיפה יותר טוב. אחרי שלושה שבועות היינו אצל רופאת המשפחה שאמרה שלא בריא לה להשתמש יותר מדי בכדור הזה ושתפסיק ושתלך לרופא אורטופד שוב. התור שקבעתי אליו הוא רק אחרי פסח. עכשיו אמא שוב גוררת את הרגל. השאלות הן: מה לדעתכם יכולה להיות הסיבה לבעיה ברגל (אמא גם סןבלת מאוסטראופרוזיס-זה קשור?) והכי חשוב: אמרו לי שיש גרה אלסטית לברך עם חור באמצע שיכולה לאחד את הקטע של הברך. הציעה לי חברה לקנות לאמא כדי שזה יקל לה על הכאבים. האם זה מסוכן? האם עלי להתייעץ עם רופא לפני שאני קונה לה את זה? המון תודה! דורית

פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד.

לפני כחצי שנה ספגתי חבטה בכף רגל ימין ומאז כואבת לי הבוהן. לאחרונה עברתי מיפוי עצמות. במיפוי הוזרק לי: TC - 99 MDP 30 mCi הממצאים: "קיימת קליטה מעט מוגברת בדיסטל פלנקס באצבע 1 בכף רגל ימין". שאלתי: מה זה "דיסטל פלנקס" ומה עליי לעשות? תודה

רותם שלום. דיסטל פלנקס זה הגליל המרוחק של הבהן. עליך לפנות לבדיקת אורתופד באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

לדר' שלום לאחרונה אני סובלת מהתכוציות שרירים של כפות הרגליים .כאב שמעיר משינה. כף הרגל חמה מאוד אבל לא אדומה.המצב איננו רק מתוך שינה זה בא בפתאומיות ואחרי 6-7 דקות עובר.יכול להיות מספר פעמים ביום ויכול להיות פעם במספר ימים. מבחינה רפואית אני בריאה פרט לאלתרוקסין עקב כריתת בלוטת התריס, לוסק לצרבות,וכרגע זריקות לויטמין b12 הכול בסדר.ממה ההתכוצויות ואך ניתן להתגבר עליהן? תודה תמי

תמי שלום. למעשה בשאלתך יש את התשובה. בד"כ תופעות כאלו נובעות מחוסר איזון הורמונאלי או מחוסר איזון אלקטרוליטארי. פני לבדיקת רופא המשפחה. בברכה - דר' טיטיון.

שלום,שמי דניאל , אני כרגע לוחם בחייל השיריון, קצת רקע:ליפני הצבא התאמנתי תקופה ארוכה,בריצות ארוכות עם ובלי משקלים,חדר כושר וכו ממש כשבוע ליפני הגיוס (ליפני שנה במרץ) החלו לי כאבים חזקים מאוד בברך ימין- שהפסיקו לאחר כ4 חודשים,לאחר מיכן החלו לי כאבים קשים באיזור עצם המסרק והקרסול,הייתי אצל אורטופדים רבים ואחר מיפוי-אובחן לי שבר מאמץ דרגה 4 + הארה באיזור הקרסול והברך(שמשום מה התעלמו מיזה). בעיית שבר המאמת ניפתרה על ידי מנוחה ממושכת שהאורטופד המליץ עילה. כרגע יש לי כאבים חזקים מאוד בקרסול ולאחר בדיקת C.T (בהרצליה מדיקל סנטר אם זה משנה) אובחן לי :"בעצם הטלוס הימנית באספקט המדיאלי מודגמים שינויים ליטיים במשטח המפרקי עם הטיביה המערבים את הקורטקס. הממצאים מתאימים לO.C.D. אין עדות לממצאים הרסניים אחרים בעצמות הקרסול . רקמות רכות תקינות. קרסול שמאל תקין. לסיכום:קרוב לוודאי O.C.D בטלוס ימין." (ע"פ דר גרניאאק מומחה לרדיולוגיה אבחנתית). מה זה אומר, ע"פ מה שרשום באתרי הרפואה זה ניתן לפיתרון רק על ידי ניתוח?? תודה דניאל.

דניאל שלום. כדי להחליט אם מקור הכאב הוא אכן ב-OCD יש צורך בבדיקה מסודרת. אם אכן מקור הכאב הוא בנ"ל יש מקום לשקול התערבות ניתוחית. בברכה - דר' טיטיון.

תודה רבה על ההתייחסות של שניכם

לדניאל שלום, קראתי את שאלתך ואת תשובתו של ד"ר טיטיון מנהל הפורום. תשובתי אינה באה להחליף ניתוח, אך יכולה להקל עליך בתפקוד. לעתים , במצב כמו שלך הכאב מופיעה רק בעת דריכה ואם משנים את זווית הקרסול ימינה או שמאלה הכאב נפסק. אם זה המצב גם אצלך, ניתן - באמצעות מדרסים מתאימים להקל עליך בתפקוד. מדרסים יש רבים ושונים והם נבדלים זה מזה בשיטת העבודה, באיכות החומרים ובמומחיותו של האדם המבצע אותם. אני מצרף מאמר על השיטות השונות: http://pedia.walla.co.il/?w=/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9D בברכה יעקב חיים וינברג http://www.footsupport.co.il

טופלתי על ידי אורטופד מנתח. קבלתי שתי זריקות קורטיזון. זריקה ראשונה. בצידו השמאלי של העכב והוטב לי.לאחר כחודשיים או שלושה.החלו כאבים בצידו הימני של העכב.קבלתיזריקה שניה.לפני כחודש ימים בערך.ללא הטבה. אני שוב חש כאבים במרכזו של העקב.אשמח מאד לקבל חוותת דעת בנידון.ותודה על כך.

רפאל שלום. דעתי היא שכדאי לך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגוריך. לא ניתן להגיע לאבחנה או להציע טיפול ללא בדיקה מסודרת. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, אני בצ 19 ויש לי דורבנים בעקבב בשני הרגליים... שמעתי שקיים טיפול בדורבנים בעזרת מכשיר עם גלי קול או משהו... זה קיים בארץ??

מיאו שלום. אתה מתכוון לגלי הלם. כן זה קיים בארץ, לא במסגרת סל הבריאות. בברכה - דר' טיטיון.

אני אמנם טופלתי במכשיר זה ולאר חודשיים הכל חדר ובגדול לא מומלץ

אני סובלת מכאבים חזקים בגב תחתון ,קושי רב בישיבה. עשיתי צילומי רנטגן ולא היה ממצא. אך למרות הכל הכאבים החזקים ממשיכים ומקשים. דבר נוסף יש לי דלקות גידים חוזרות ונישנות מזה יותר משנה. באזור הישבן ומקרין לירך, וביד אחרי המרפק עד קושי לאחוז אפילו כוס. הרופא אורטופד נותן לי תרופה אטודלק 400 מ"ל פעמיים ביום למשך 10 ימים. וזה אכן עובר אך לאחר פחות משבוע שוב הכאבים חוזרים. אני רוצה לציין שאני סובלת מתת פעילות בלוטת התריס ומקבלת אלקטרוסין 600 מ"ל לשבוע. הכאבים קיימים גם במצב איזון. אנא, תעזור לי ותכוון אותי מה לעשות כדי לפתור את הבעיה. בתודה מראש.

פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד.

שלום! לאחרונה אני חשה כאבים חזקים בקרסול ימין בעיקר לאחר שאני הולכת או עומדת במשך זמן לא רב (15 דק ) כאשר אני מתיישבת ונחה, אז הכאב נרגע מעט והופך להיות עמום, אך בהחלט מורגש. מה זה יכול להיות? אני קצת חוששת שאולי זה הגב מקרין לרגל, האם זה ייתכן? תודה מראש נוני

נוני שלום. מה זה יכול להיות? - כנראה שזה כאבים בקרסול הנובעים מבעיה בקרסול. אני קצת חוששת שאולי זה הגב מקרין לרגל, האם זה ייתכן? - יתכן. אני ממליץ לך בחום לפנות לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

מזה מס' שנים אני סובל מכאבים קשים בקרסול שנפגע כתוצעה מפציעה .העצמות לא התעכו כמו שצריך ויש בליטה בעצם האחורית ולכן אני חייב להיעזר במדרסים.המדרסים אכן עזרו מס' שנים אך לאחרונה חזרו הכאבים.הרופא שהתייעצתי איתו המליץ על חידוש המדרסים וזה לא עזר.האם ידוע על פתרון אחר לבעיה.

משה שלום. מאחר ולאבדקתי אותך ולא ראיתי צילומים לא אוכל לאבחן מה מפריע לך או להמליץ על טיפול. פנה לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון

שלום ד"ר אחרי שעמרו לי שיש לי METATARSALGIA ולאחר מזה עמרו לי על MORTON NEUROMA עשיתי MRI והתוצאות הם: סיגנל לשד העצם תקין גידים ורצועות תקינים כמות קטנה של נוזל במפרק הטיביו טלרי יותר באספקט הקדמי כמות קטנה של נוזל במפרק הטלו קלקנאי בפסט האחורי אפשאר לקבל קצת הסבר על MRI בתודה ארמנדו

armando שלום. בקצרה - ה-MRI שלך לא מראה כלום. בברכה - דר' טיטיון.

לפני 10 שנים התגלה דורבן עברתי טיפולים פיזיוטרפים זריקה בעקב מדרסים כולל מדרסים ביומכנים כדורים ולבסוף הופנתי לניתוח ע"י פדיוטר אצל פרופ' דקל באיכילוב.באחד הטיפולים במחלקת הפיזיוטרפיה נפלתי מהמיטה וקרעתי את שריר 4 ראשים נותחתי וגובסתי למשך חודשיים והייתי בשיקום 3 חודשים מסתבר שהמנוחה כנראה ריפאה את הדורבן ובמשך 8 שנים אחרונות לא סבלתי לצערי לאחר חודש טיפולים באמא שלי בבית חולים ועמידה על הרגליים חזר הדורבן יש לי כאבים חזקים מאד בינתיים לא הלכתי לאורטופד אבל אני הולכת עם מדרס סיליקון לעקב אבל הרבה לא עוזר. האם להתחיל שוב את כל התהליך מחדש? אני אובדת עיצות כי גם לפני שנים לא עזר לי כלום והייתי צריכה ניתוח מה לעשות?

גילו לי שיש לי בעיות בגב משהו שקשור לL15 מישהו מוכן לומר לי איפה ממוקם האזור הזה בגב?

פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד.

שלום אני סובל משחיקת סחוסים בבירכיים. בזמן האחרון היו לי כאבים חזקים והרופא אורטופד שלי הזריק לי שתי זריקות קורטיזון במשך שבוע. רציתי לדעת מהי ההשפעה של זריקת הקורטיזון, האם מטרתה בהפחתת כאב בלבד או גם ריפוי הברך? מלבד זאת רציתי לדעת מה מידת ההצלחה בהפחתת הכאבים, ממתי זה צריך להתחיל לפעול ובמידה וזוהי זריקה להפחתת כאבים בלבד לכמה זמן היא מפחיתה את הכאבים תודה רבה שי

שלום לך... אני לא אמא או משהו כזה אני ילדה בת 12 ואני רוצה מאוד לדעת מה זה רגלי איקס... אני לא יודעת עם זה בדיוק קשור לפורום זה אני פשוט חושבת שיש לי רגלי איקס ואני רקדנית(זה מה שאני רוצה לעשות עתיד גם) ואני מפחדת שזה יפגע בי.... הברכיים שלי פונות כלפי פנים כשאר אני עומדת אם כפות רגלי ישרות... האם יש לי רגלי איקס!? האם זה יפריע לי בהמשך דרכי בתחום הריקוד? אשמח מאוד אם תעזור לי... בתודה תמי (שם בדוי)

תמי שם בדוי שלום. רגלי X זה מצב בו הברכיים יותר קרובות אחת לשניה באופן משמעותי מאשר כפות הרגליים ואז כשעומדים ומצמידים כפות רגליים הברכיים מתנגשות אחת בשניה. אם מסתכלים מלפנים זה נראה כמו X שהמרכז שלו בברכיים. מהתאור שלך לא ניתן להבין אם יש או אין לך רגלי X אבל אם את רוקדת חופשי מרגישה טוב וסבבא לך בחיים אז הכל בסדר עם הברכיים שלך. בברכה - דר' טיטיון.

פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד.

שלום רב בן זוגי נפגע לפני ארבעה שבועות ברגל במהלך משחק כדורסל. הוא אובחן מהסתכלות ותיאור כקרע בשריר והטיפול שנקבע היה מנוחה, לאחר שלושה שבועות התברר (בעקבות אולטרסאונד) שמדובר בקרע בגיד אכילס- הרגל הושמה בגבס ונקבע ניתוח לשבוע לאחר מכן. אנחנו יומיים לפני הניתוח ושמענו דעות (לא מקצועיות אך בעלי ניסיון) אשר מתארות את הניתוח כמיותר ושאינו מקל על ההחלמה. נשמח לשמוע חוות דעת נוספת. תודה חן

חן שלום. תהליך ההחלמה דומה עם או בלי ניתוח. היתרון של הטיפול הניתוחי הוא בכך שהוא מוריד באופן משמעותי את הסיכון להארעות של קרע חוזר של גיד האכילס. בלי ניתוח יש 20%-30% קרעים חוזרים. עם ניתוח 3%+/-. לאיש צעיר ופעיל, הטיפול המומלץ - טיפול ניתוחי. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב בן זוגי נפגע לפני ארבעה שבועות ברגל במהלך משחק כדורסל. הוא אובחן מהסתכלות ותיאור כקרע בשריר והטיפול שנקבע היה מנוחה, לאחר שלושה שבועות התברר (בעקבות אולטרסאונד) שמדובר בקרע בגיד אכילס- הרגל הושמה בגבס ונקבע ניתוח לשבוע לאחר מכן. אנחנו יומיים לפני הניתוח ושמענו דעות (לא מקצועיות אך בעלי ניסיון) אשר מתארות את הניתוח כמיותר ושאינו מקל על ההחלמה. נשמח לשמוע חוות דעת נוספת.

חן שלום. תהליך ההחלמה דומה עם או בלי ניתוח. היתרון של הטיפול הניתוחי הוא בכך שהוא מוריד באופן משמעותי את הסיכון להארעות של קרע חוזר של גיד האכילס. בלי ניתוח יש 20%-30% קרעים חוזרים. עם ניתוח 3%+/-. לאיש צעיר ופעיל, הטיפול המומלץ - טיפול ניתוחי. בברכה - דר' טיטיון.

צהריים טובים, לפני כשלושה חודשים נקעתי את הקרסול בצורה רצינית. לדאבוני, הקרסול עדיין לא התחזק ואני סובלת מכאבים. אודה לך אם תייעץ לי על תרגילים שאוכל לבצע בבית על-מנת לחזק את הקרסול ולהקל על הכאבים. בתודה מראש

inbala שלום. לא ניתן לתת הדרכה לתרגול קרסול דרך המחשב. פני ליעוץ במכון פיזיוטרפיה, ניתן לקבל הפנייה לפיזיוטרפיה מהרופא שלך בקופת חולים. בברכה - דר' טיטיון.

לinbala שלום, קראתי את שאלתך ואת תשובתו של ד"ר טיטיון. כדי לתת לך תועלת מקסימלית אתן לך כאן מספר עצות. 1. את התרגילים אכן כפי שכתב ד"ר טיטיון קשה לתת במחשב אך אשמח לתת לך בטלפון. 2. יש להבדיל בין ביצוע תרגילים לבין התפקוד היומיומי. את התרגילים מבצעים כשלוש פעמים ביום לעומת זאת התפקוד היומיומי הוא לאורך כל היום. לתפקוד היומיומי כדאי להשתמש במדרסים. 3. אני מצרף הפניה למאמר "טיפים לטיפול בנקעים" http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forum=164&a=8011&c=1013&sc=0&ssc=0 בברכה, יעקב חיים וינברג - מומחה לפתרון בעיות רגליים http://www.footsupport.co.il

ד"ר טיטיון בוקר טוב, אבחנת אצלי בעקב "האגלונדס דפורמיטי" .אודה לך אם תפנה אותי למונח בלועזית כדי שאוכל לחפש חומר על התופעה-לפי מה שקראתי על "דורבן" הבנתי שאין לי אחד כזה. כמו כן, התחלתי דיקור סיני במקביל לפיזיותרפיה ואחרי הפעם הראשונה המצב הורע-הקרסול התנפח והרגשתי כאבים כל היום,לא רק בזמן מתיחת הרגל. האם למיטב ידיעתך לנסות שוב או להימנע מהדיקור?

הדס שלום. אין לי מושג לגבי הדיקור הסיני. לגבי עניין זה שאלי את הדוקר. בלעז - "Haglund's Deformity" בברכה - דר' טיטיון.

בממוצע אני רץ בסביבות 40-50 ק"מ בשבוע (לפני מרתון טבריה עליתי ל 60-70 ק"מ). בחודש דצמבר החלפתי נעלי ריצה (ולהפתעתי טען המוכר שבגלל שכף הרגל מתרחבת אני צריך נעל גדולה בשני מספרים). לאחר המרתון - שיניתי תכנית אימון שכוללת אימון מהירות אינטנסיבי (שחלקו בעלייה) ואימון טמפו. וכפי הנראה פתחתי דלקת בגיד האכילס. הדלקת מתבטאת באדמומיות קלה, וכאב קליל בבוקר (שעובר אחרי מספר דקות). שאלותי: האם ייתכן שנעל שאינה מתאימה גרמה לדלקת? האם הפחתת קילומטראז' (נניח 20 ק"מ במקום 40) קומפרסים - מספיקים ע"מ להיפטר מהדקלת? האם להשתמש באדוויל כנוגד דלקות? ואם כן באיזה מינון? לתשובתך אודה

פיני שלום. הורדת עומס היא בהחלט חלק מהטיפול. יתכן שנעל לא מתאימה גרמה לזה ויתכן שעומס ייתר. לגבי טיפול, מעבר להורדת עומס מהרגל לא אוכל להמליץ. פנה לאורתופד באזור מגוריך, עדיף העוסק ברפואת ספורט או בכירורגיית קרסול וכף רגל, לבדיקה מסודרת והמלצות טיפול לפי הצורך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, אימא שלי (55) שברה את הקרסול (lat.malleolus) לפני שבוע וגבסו אותה מכף הרגל עד הברך.היום היא התלוננה על כאבים עזים ברגל כשהיא מורידה את הרגל, כאבים חדים שחולפים לאחר כמה רגעים, או כשהיא מרימה את הרגל חזרה למעלה. מה יכולה להיות הסיבה לכך? האם כדי לשכנע אותה (וזה לא יהיה קל..) ללכת לבית חולים שיבדקו את זה? תודה רבה מראש

נועה שלום. די טבעי שיש כאבים כשמורידה את הרגל. אם יש כאבים מוגזמים, נפיחות או שינוי צבע כדאי לפנות לבדיקה. בברכה - דר' טיטיון.

נועה שלום. די טבעי שיש כאבים כשמורידה את הרגל. אם יש כאבים מוגזמים, נפיחות או שינוי צבע כדאי לפנות לבדיקה. בברכה - דר' טיטיון.

אני סובלת שנים רבות לאלוס וואלגוס רוצה לדעת מה הסיכונים בניתוח? איזה סוג טעויות יש לרופאים מתוך סך הניתוחים עד כה? והאם לאחר ניתוח הרגל באיזה שהוא שלב תתפקד כרגל בריאה לגמרי ומה לגבי נעילת עקבים אחרי החלמה מניתוח תודה!

אן שלום. לכל ניתוח עלולים להיות סיבוכים, כולל זיהום בפצע, פגיעה בעצבים ובכלי דם, חוסר חיבור של העצם שטופלה וכ"ו. אם עושים את הניתוח באינדיקציות הנכונות ואת הניתוח הנכון לפי צורת העיוות וכ"ו מורידים משמעותית את הסיבוכים וכן המטרה שהכל יהיה בסדר לא יהיו כאבים לאחר ההחלמה שתמשך כ-3 חודשים עד חצי שנה. לגבי העקבים, לא לפני חצי שנה לאחר הניתוח וגם אז במידה ובטוב טעם... בברכה - דר' טיטיון.

אני בן 60 ,יש לי כווצים וכאבים חזקים מאד רק ברגל שמאל של שרירי השוק--אין שום סיבה רפואית ,עשיתי את כל הבדיקות . מה לעשות ?איך אני יכול להקל בכאב?

זיו שלום. אין לי מה להציע במסגרת הפורום. פנה לבדיקת רופא המשפחה באזור מגוריך, שיפנה אותך לגורם המטפל המתאים. בברכה - דר' טיטיון.

אני בת 29 מזה 5 שנים אני סובלת מנפיחות בכף רגל ימין במיוחד בחודשי הקיץ . עברתי כל מני בדיקות כמו דופלר, בדיקת כליות ,ובדיקת אורטופד, כל הבדיקות היו תקינות ,בסוף רופא אורטופד שהייתי אצלו אמר שזה כלום וזה קורה להרבה נשים ,האם בכל זאת ניתן לעשות משהו כי זה מפריע לי מאד והנפיחות מגיעה לפעמים לאורך כל השוק,\ תודה

בני חזר הבייתה לפני יום מבית החולים לאחר ניתוח שבו הוחדרו 4 ברגי טיטניום לקרסול. לאחר שהורדנו את הסד העוטף לצורך מקלחת, התברר כי כף הרגל התנפחה וצבעה נעשה אדמדם בהשוואה לרגל הבריאה. האם יש טיפול מיידי או לתת לזמן לעשות את שלו???

אייזיק שלום. אני מציע לפנות לבדיקת הרופאים המנתחים. בברכה - דר' טיטיון.

אמירה שלום. נסי גרביים אלסטיות. בכל מקרה אם את בריאה והכל בסדר לא צריכה להיות נפיחות. צריך לבדוק מה הסיבה לכך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, הנני אמא לתינוק בן 8 חודשים שעבר ניתוח לחיתוך גיד אכילס בגיל חודשיים. כיום הומלץ על נעליים בזוית מיוחדת עם ברזל המחבר ביניהן לשינה בלילה, דבר המקשה על התינוק וגם עלינו ההורים. (שיטת פונסטי הגורסת כי עד גיל 3 קיים חשש שהגיד יתקצר שוב ויגרום להתעקמות כף הרגל מחדש ולכן יש צורך לישון עם הנעליים עד גיל שלוש). אנחנו מתוסכלים מאוד כי הילד רוצה לישון על הצד ואינו יכול והלילות הופכים לסיוט כשלבסוף אנו נכנעים ומורידים את הנעליים לאחר מס' שעות. רציתי לדעת האם ישנן שיטות אחרות לטיפול בבעיה זו והאם לבישת נעל הפוכה תוכל לעזור? אשמח לשמוע תגובות גם מהורים אחרים באותה הזדמנות. תודה מראש, רוית

רוית שלום. אל תקחו צ'אנסים. טפלו בילדה לפי מה שהמליץ אורתופד הילדים ותמנעו מעצמכם צרות בעתיד. בברכה - דר' טיטיון.

בזמנו היה מכשיר הנקרא CRS שתפקד כמו הדניס בראון שאת מתארת אך לא הגביל את הילד בתנועה, לא מייצרים את זה יותר אולי ניתן למצוא ב"יד שרה"

ישנו פורום קלאבפוט בתפוז. מומלץ מאד. גם לנו יש ילד עםקלאבפוט. הוא כבר בן שנתיים וחצי ומגיל חודשיים וחצי עם הדניס בראון. אין דרך טיפול טובה ואפקטיבית יותר בקלאבפוט.

שלם רב,אני בת 28 ,יותר משנתיים אני סובלת מיבלת וירלית טורדנית בכף רגל שמאל. טופלי בחנקן, ורומאל, כריתה בליזר ואף הגעתי לניתוח בהרדמה להוצאת היבלת. היום, אני כמעט 5 חודשים לאחר הניתוח, כואב לי מאוד, אני הולכת בצורה לא נכונה (צולעת), לא יכולה לדרוך על הרגל וגם כשאני לא דורכת ,בקיצור בכל מצב-כואב לי מאוד :( !!! אני כבר עובדת עצות..לא יודעת מה לעשות (לציין שרופא מומחה לכף רגל ניתח אותי ואת הלייזר עברתי בהדסנ עין כרם)..מה אתה ממליץ? האם עליי להשלים עם העובדה שאצרטך לחיות ככה ?תודה על הסבלנות ושבת שלום.קארין

קארין שלום. מאחר ולא בדקתי אותך אין לי המלצות להמשך טיפול. פני שוב לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל אולי יש מקום לבירור או להתערבות ניתוחית נוספת. בברכה - דר' טיטיון.

לקארין שלום, את כותבת ש: "כואב לי מאוד, אני הולכת בצורה לא נכונה (צולעת), לא יכולה לדרוך על הרגל" מזה אני מבין, שבעת הפעלת לחץ בדריכה על מקופ היבלת הויראלית המצב מחמיר. צריך ליצור מצב שבו גם בעת העמסת משקל הגוף על כף הרגל, כלומר בעת דריכה, לא יהיה לחץ על היבלת הויראלית. ניתן לעשות זאת. צרי קשר. בברכה, יעקב חיים וינברג - מומחה לפתרון בעיות רגליים http://www.footsupport.co.il

לד"ר שלום רב! אני סובלת מכאבים בכף רגל ימין מזה מספר חודשים. אורטופד אבחן ללא צילום שיש לי דורבן בכף רגל ימין.1.קיבלתי כדורי אטופן לקחתי אותם 5 ימים והפסקתי בגלל כאבי בטן יש לי fmf וכנראה האטופן והקולכיצין ביחד גורמים לי לכאבים חזקים יותר כך שהפסקתי לנטול את האטופן.2.התחלתי במקביל פיזיוטרפיה שאני מתמידה ומקווה שזה עוזר+ אולטראסונד. 3.הרופא המליץ על מדרסים הגעתי לחנות שעושה ונאמר לי שמה שמכבי נותנים זה מדרס פשוט מאוד שלא עוזר ויש מדרסים ממש מעולים שמחירם נע בין 900 שקלים ל- 1800 שקלים . האם יש צורך להיכנס להוצאה שכזו ומה ההבדל? 4. אני הייתי צועדת רצה כל יום במשך שנים האם מותר להמשיך בפעילות זו האם זה יכול להזיק יותר? 5. מתי זה עובר אם בכלל אשמח לקבל כל מידע או הפנייה למקומות המתאימים . שבת שלום גילי

גילי שלום. 1. האם יש צורך להיכנס להוצאה שכזו ומה ההבדל - אני לא הטכנאי שעושה את המדרסים אבל ההבדלים הם כנראה בשל איכות הייצור ואיכות החומר. ב"דורבן" בד"כ מספיק מדרס פשוט שבולם זעזועים מהעקב ונעל עם סולייה רכה. עיקר הטיפול הוא פיזיוטרפי ע"י תרגילי מתיחה אותן את מבצעת בעצמך. 2. אני הייתי צועדת רצה כל יום במשך שנים האם מותר להמשיך בפעילות זו האם זה יכול להזיק יותר? לדעתי עם נעל טובה ומדרס מתאים את יכולה להמשיך. 3. מתי זה עובר - מאז ימי חורבן בית שני הנבואה ניתנה לשוטים... קראי את המאמר המצורף. אם עדיין תהיינה שאלות אשמח לענות. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה הקדמה ומבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל. קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, עלול לגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

יש לבדוק אם המדרס נבנה נכון, מצ"ב הסבר כיצד יש להכין אותם מדרסים תיפקודיים-(ביומכנים)פונקציונלים היסטוריה שימוש במדרסים ידוע בעולם כמאה וחמישים שנה, הטיפול הצטמצם לטיפול בבעיות בכף הרגל עצמה. בתחילת שנות השבעים פרופ' מרטון רות בבית הספר לרפואת כף הרגל בקליפורניה, מפתח תיאוריה האומרת שבעיות אורטופדיות רבות נובעות מבעיה בתפקוד כף הרגל, הוא מצליח להראות שברגע שנייצב את כף הרגל בצורה הנכונה, וכפי שהוא קורא לזה "במנח הניטרלי" , הרי נוכל לטפל בבעיות רבות שעד אז לא היה להם פתרון אמיתי אלא רק טיפול בסימפטומים. פרופ' מרטון הגדיר מהוא המנח הנכון של כף הרגל , וכיצד למדוד מצב זה, ומתוך כך למדנו מהוא המנח הלא נכון , הפתולוגי. פרופ' מרטון גם לימד אותנו כיצד להעתיק מצב זה, כיצד לקחת תבנית מכף הרגל שתשקף את המצב האופטימאלי, וממנה לבנות מדרס שיוכל לייצב את כף הרגל בכל שלבי ההליכה במנח הנכון, וע"י כך לטפל במגוון בעיות הנובעות מהמנח הלא נכון, הרעיון הוא לטפל במהות הבעיה ולא רק בסימפטומים. מאז ועד היום זאת השיטה המקובלת בעולם, ומשמשת כאחת מדרכי הטיפול החשובות של רופאי כף הרגל. אני מלמד זה שנים את תיאוריות השיטה במסגרת הקורס בביומכניקה של הרגל בביה"ס למקצועות הבריאות באוניברסיטת תל-אביב. כיצד מבצעים זאת? העתקת המנח האופטימאלי של כף הרגל מתבצעת ע"י תחבושות גבס המעתיקות את צורת הרגל. 1. החולה שוכב כאשר הרגליים באוויר ואינם נושאות כל משקל, וזאת על מנת לאפשר למטפל להעמיד אותם בצורה הטובה ביותר שניתן.[ רוב המדרסים הנבנים היום בארץ נבנים לפי תבניות ספוג המעתיקות את כפות הרגליים בעמידה, ובעצם מנצחם את הפתולוגיה] 2. המטפל עוטף את כפות הרגליים בתחבושות גבס לחות, מחזיק את כף הרגל במנח הנכון עד שהגבס מתייבש, ואז מסיר אותם מהרגליים. 3. התבניות שהתקבלו נשלחות למעבדה בארה"ב שם סורקים אותם במערכת לייזר, מאזנים את התבניות, ומעבירים למערכת ממוחשבת המייצרת את המדרס. המדרסים בנויים מחומרים פלסטיים ומגרפיט, הם עמידים לשנים רבות, וניתן להתאימם לכל סוגי הנעליים, גם לנעלי נשים אלגנטיות.

במהלך טיול שנתי עיקמתי את קרסול ימין,אני יכולה ללכת על הרגל רגיל ללא שום כאב אבל כשאני עולה מדרגות או מרימה דברים כבדים יש כאב הבעיה היא שהקרסול מאוד נפוח והוא בצבע סגול נוטה לשחור וזה מגיע גם למקומות ברגל שלא כאב לי בהם מלכתחילה.

רוני שלום. פני לבדיקת אורתופד. בברכה - דר' טיטיון.

בטרם פנייתי לד"ר לוגר, חששתי לאחר שקראתי את תגובתו של "עוד חולוני" שהדגיש ופרסם על צורת התנהגותו הלא הולמת של ד"ר לוגר. בכל זאת, ניגשתי לד"ר לוגר עם אבי החולה ואפילו לא חלמתי עד כמה הוא מקסים, סבלני ואנושי.

אני מסכים ב-100% עם הכותבת. דר' לוגר הוא אכן בן אדם ויותר מזה, רופא מעולה, בעל נסיון רב בתחום.

מסכים בהחלט עם דר' טיטיון, הוא טיפל בכמה מבני משפחתי, ממש ברגישות יתרה

לד"ר לוגר ! תודה על הטיפול המסור תודה על מי שאתה שרואה לנגד עיניו מטרה אחת - לתת ולעזור לא חוסך במאמץ ועבודה הראויים להוקרה זה בודאי פלא כי היום לא רואים רופאים כאלה אשר נותנים מתוך הנשמה לא מספיק רק ללמוד רפואה המשך להיות רופא מיוחד רופא שכמותו אין עוד אחד משפחת בן יקר

לד"ר לוגר ! תודה על הטיפול המסור תודה על מי שאתה שרואה לנגד עיניו מטרה אחת - לתת ולעזור לא חוסך במאמץ ועבודה הראויים להוקרה זה בודאי פלא כי היום לא רואים רופאים כאלה אשר נותנים מתוך הנשמה לא מספיק רק ללמוד רפואה המשך להיות רופא מיוחד רופא שכמותו אין עוד אחד משפחת בן יקר

שמעתי שד"ר לגר מטפל בבעיות ברכיים (ללא צורך בניתוח) שחיקת סכוס ומיניסקוס.- אשמח לשמוע על כך במייל

לכבוד דר' אלחנן לוגר . בתאריך 4.3.09 עברתי ניתוח מפרצת באורטה הבטנית , אושפזתי במרכז רפואי רבין במחלקת כלי דם. כסיבוך של הניתוח הופיעו קרישי דם באצבעות כפות הרגליים {אמבוליות} 3+5 רגל ימין , בוהן ואצבעות 2.3.5 ברגל שמאל. בתאריך 11.3.09 שוחררתי מבית חולים עם מכתב המלצה: הליכה מרובה, משככי כאבים לפי הצורך , אמבטיות מים פושרים , הנחת משחה EMLA לאצבעות הפגועות ברגליים , ביקורת והוצאת התפרים במרפאת כלי דם אזורית בתאריך 25.3.09 . שוחררתי מבית החולים לביתי בתאריך 11.3.09, ללא המלצה או הדרכה נכונה למצבי, (ביחס לקרישי הדם שהצטברו באצבעות רגלי). בביקור בתאריך 25.3.09 להוצאת התפרים מהניתוח, לא העירו את תשומת ליבנו לגבי בעיית קרישי דם [נמק ] באצבעות הרגלים. לאחר חודש של ריצות וסבל בלתי יתואר אצל "מומחים לכלי דם" התברר לי שקרישי הדם באצבעות למעשה זה נמק וכל אותם אזורים כ 70% - 80% מכל אצבע במצב השחור יתייבשו, יצטמקו ובאופן טבעי ינשרו החלקים השחורים הפגועים . בתאריך 30.3.09 בביקור אצל אחד המומחים לכלי דם טען אותו פרופסור שאני צריך לפנות להמשך טיפול לאורטופד מומחה לכף רגל ושהם כמומחים לכלי דם גמרו את תפקידם. למזלנו מצאנו ונפגשנו בתאריך 5.4.09 עם מלאך בשם דר' אלחנן לוגר, לדעתו המקצועית והניסיון שלו רק פולידין נוזלי יעזור. במרפאתו של דר' לוגר ראינו בפעם ראשונה איזה סוג של טיפול עושים כדי להתגבר על קרישי הדם,[נמקים] .דר' לוגר לבש כפפות והראה לרעייתי כיצד לחבוש אצבע אצבע עם פולידין נוזלי. 19.4.09 בביקור חוזר אצל דק' קורן לבדיקת האצבעות , כתב בסיכום הביקור: " חל שיפור משמעותי " אין מילים לתאר את עצתו הטובה , הנכונה , והמתאימה של דר' לוגר , היום מצב האצבעות בשתי הרגלים לאחר 20 יום טיפול עם פולידין לפי עצתו של דר' לוגר ,” חל שיפור משמעותי ויש סיכוי שכל קרישי הדם ייעלמו ואצבעות רגלי לא ינזקו” תודה מכל הלב. טוב שיש עוד מלאכים טובים. מש' ישראלי . 09-7406146 057-7684127

עברתי ניתוח והטרייה בכף רגל הוציעו לי את המפרקת לאחר הניתוח נוצר לי פצע סורכרתי (אני חולה סכרת) בין האגודלים ועדין לא מתרפא שמעתי על ד"ר קאופמן חנה שמטפלת בפצעים כאלה רציתי עוד חוות דעת רפואית כרגע שמים לי אידרוטול בין באצבעות איך אני מגיע לד"ר חנה או ואם יש טיפולים נוספים תא לחץ ואיך אני מגיע לטיפול בתא לחץ כבר המון זמן יש הפצע ולאחרונה רק מחריף והיום ניהיה לי אדום כחול בחיבור באצבע לכף הרגל כבר מיואש אנא אם מישהו יכול לעזור לי כל עוד לא מאוחר בברכה ש. מחיפה

עברתי ניתוח והטרייה בכף רגל הוציעו לי את המפרקת לאחר הניתוח נוצר לי פצע סורכרתי (אני חולה סכרת) בין האגודלים ועדין לא מתרפא שמעתי על ד"ר קאופמן חנה שמטפלת בפצעים כאלה רציתי עוד חוות דעת רפואית כרגע שמים לי אידרוטול בין באצבעות איך אני מגיע לד"ר חנה או ואם יש טיפולים נוספים תא לחץ ואיך אני מגיע לטיפול בתא לחץ כבר המון זמן יש הפצע ולאחרונה רק מחריף והיום ניהיה לי אדום כחול בחיבור באצבע לכף הרגל כבר מיואש אנא אם מישהו יכול לעזור לי כל עוד לא מאוחר בברכה ש. מחיפה

כבר בביקור הראשון ידעתי שאני אצל הרופא הנכון, ההתיחסות בכל הרצינות,(כולל הבדיקות שנשלחתי לעשות)עם כל הסלבלנות,וההומור.

קראתי את דבריך- אני מתלבטת אם לעשות את הניתוח אצל ד"ר לוגר . אודה לך מאד אם תיצרי אתי קשר דרך המייל שלי.אני ממש בחרדה.

אני גרה בחו"ל,והרופא לרגליים אמר לי היום,אחרי צילומי רנטגן שיש לי spurt ברגל,האם אתם יכולים להסביר לי מה זה.הוא נתן לי כדורים לשבועיים ואם לא יעזור,יצטרך להזריק לי זריקה.האם היא מכאיבה,והאם זה עוזר .תודה אתי

אתי שלום. כנראה שהכוונה ל- "דורבן". קראי את המאמר המצורף. אם עדיין תהיינה שאלות אשמח לענות. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה הקדמה ומבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל. קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, עלול לגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

ד"ר שלום רב נפלתי ממדרגה ונקעתי את הקרסול הייתי 20 יום עם גבס על הקרסול ללא דריכה על הרגל. עכשיו אני ללא גבס כבר שבוע הולכת על הרגל למרות הכאב ומנסה ללכת ללא צליעה הבעיה שלי היא כאב חד בקרסול בצד הפנימי שלו כאב חד מאוד מה אני אמורה לעשות לנוח או להמשיך ללכת למרות הכאב?מה הטיפול הנהוג במקרה כזה ? כרגע אין לי אפשרות לגשת לפיזוטרפיה אני בחו"ל......בברכה ותודה מראש איריס

איריס שלום. אני מבין שאת בחו"ל אבל אין לי אפשרות לתת טיפול אינסטנט ממוחשב. עלייך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל לבדיקה טובה וטיפול. בינתיים שמרי על טווח תנועות הקרסול ושימי קיבוע לקרסול עם תומך קרסול כזה או אחר. בברכה - דר' טיטיון.

אני בת 48 סובלת שנה וחצי מהבעייה הזאת.איך אפשר לעזור לי. והאים כדורי סימבסטה צריכים להילקח לתמיד. או לתקופה מדודה.בתודה חווה.

חווה שלום. אם טיפול תרופתי לא עוזר , ניתן לפנות לנסיון טיפולי במרפאת כאב, ואם שום דבר שמרני לא עוזר, ניתן לטפל באופן כירורגי. בברכה - דר' טיטיון.

סובלת שנים מגב תחתון עם הקרנה לרגל שמאל. בשבועיים אחרוניםהרגשת ריפיון וזרמים רק בקרסוליים למטה מטופלת 8 שנים ב-סימוביל להורדת כולסטרול.האם יש קשר ללקיחת תרופה זאת? שאלה נוספת:הופניתי לסיטי עמוד שידרה מותני וליעוץ נואורולוגי האם יש קשר לעצבים?אודה לכם על חוות דעתכם.

רונית שלום. יתכן שיש לתופעות שאת מתארת קשר לתופעת לואי של התרופות או לבעיית ע"ש או לבעיה נוירולוגית, כך שטוב שאת עושה את הבדיקות. בברכת החלמה מהירה - דר' טיטיון.

אבי

יוסי

לפני מספר ימים באמצע הלילה התחלתי להרגיש כאבים בכף רגל ימין,וכל זה בזמן שכיבה . לאחר מספר ימים החל פתאום כאב בכף יד שמאל.זהו סוג של כאב שלא הרגשתי קודם לכן,למרות שמזה כמה חודשים אני מרגיש כאבים מדי פעם בברכיים או ברגלים אבל מדובר בכאב אחר.כיצד עלי להתיחס לכאבים אלו והאם אני צריך להבדק באיזו שהיא בדיקה או אולי לחכות פרק זמן כלשהוא.

יסקו שלום. אני ממליץ לך לפנות לבדיקת רופא המשפחה והוא במידת הצורך יפנה אותך לגורם מתאים לבדיקת הבעיה. בברכה - דר' טיטיון.

מסוף השבוע אני מרגיש כאבים באזור הצוואר מין התפסות שרייר שיורד לכיוון הכתף האם אתם יודעים מה לעשות להקל את הכאב

פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד.

בת 52. מעשנת, מתעמלת על אופני כושר. סוכרת 2, כולסטרול. הכל מאוזן ומטופל במעקב. לאחרונה בעקבות גם הליכה מרובה, הבחנתי בנפיחות נוקשה מאחורי הברך רק כשאני עומדת ומיישרת את הרגל. ישנה רגישות עמומה. יש גם תחושת נימול ורגל קרה. הנפיחות בשתי הרגליים הרגל "הכבדה" בשמאלית. אשמח לעצתך! תודה דניאלה

פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד.

שלום , בן 28 ,מזה כמה חודשים אני סובל מכאבי רגליים וקושי בשיווי משקל בעת עמידה וקושי בייציבות בהליכה איטית (אני מרגיש חולשה בשררים). להלן בדיקות שעבתי :  CT מותניים - תקין לרבות אוסטופיט בגודל 2 מ"מ שלוחץ על שוק דורלית בצד ימין (לפי האורטופיד זה לא משמעותי ולא הגורם לבעיות אצלי).  E.M.G - תקין  מיפוי עצם - הראה דלקת בקרסול ימין .  בדיקת דם: Rheumatoid Factor 2.8 C-reactive protein 0.9 Antistreptolysin 354 (בריצוני לציין כי ביילדותי הוציאו לי את השקדים) . C3 148 C4 49 Antinuclear Ab Neagative ESR 12  זרימת דם בעורכי גפיים תחתונות – תקינה .  נוירולוג – הכל תקין.  ראמטולוג – הכל תקין שאלתי היא מה יכול להיות הבעיה אצלי ולמי לפנות???.

עאמר שלום. לא ניתן לתת תשובה ללא בדיקה מסודרת ובחינת בדיקות הדמייה. פנה לבדיקת אורתופד באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

רציתי לדעת היכן ניתן לבצע צילום כפות היד? אודה לכם על תשובה

זוהר. במכון רנטגן כמובן. בברכה - דר' טיטיון.

שלום לך, בתי בת השבע מתלוננת לאחרונה כי חשה מעין "טיקים" בעצם הבולטת (סליחה איני יודעת את שמה) בכף הרגל, תחילה בשמאלית ומאתמול גם בימנית. בעקבות זאת היא מטלטלת את כף רגלה - לטענתה על מנת "לשחרר את הטיק. בתחילה חשבתי שהפעולה איננה רצונית אולם משיחה מעמיקה איתה הבנתי שפעולת הטלטול נועדה לשחרור הטיק. בזמן שהיא עסוקה או מרוכזת עובר לפעמים זמן מה בין "שחרור" ל"שחרור" , ואולם לעיתים בזמן הליכה ואפילו של מס' דקות היא נאלצת לעצור על מנת לטלטל את הרגל. ביקרנו אצל רופאת הילדים שלה אשר אמרה שלדעתה עם הזמן היא תפסיק לשים לב לזה, או שהדבר יעבור מאליו אבל בכל זאת המליצה ללכת לבדיקה אצל אורטופד. רציתי לשמוע דעתך, ומה יכול הדבר להיות. תודה רבה

גילה שלום. מתאורך לא ניתן להגיע לאבחנה. פנו לבדיקת אורתופד ילדים באזור מגוריכם. בברכה - דר' טיטיון.

שמתי לב שאנני יכול ללכת על העקבים כאשר אני מנסה אני מצליח קצת .מה יכולה להיות הבעיה

שי שלום. אולי קיצור של אכילסים? אולי בעיה אחרת? למה אתה צריך בכלל ללכת על העקבים? בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, אבי בן 54 עבר ניתוח לאחר קרע אורכי בגיד האכילס. ברצוני לשאול מהו זמן ההחלמה מניתוח שכזה? והאם ניתן לחזור לפעילות מלאה לאחר שיחלים ? (אבי עבד בעבודה פיזית יומיומית) שאלה נוספת בבקשה- כיום הוא 3 שבועות לאחר הניתוח, ולפעמים הרגל שלו מתנפחת מאוד כאאשר הרגל ישרה כלפי מטה. האם צריך לדאוג בגלל זה? תודה רבה מראש!

טרוי שלום. את שאלותיך בעניין עליך לשאול את הרופאים המנתחים. לא הייתי בניתוח, אני לא יודע מה עשו בניתוח ולכן לא אוכל לתת לך תשובות ענייניות. בברכה - דר' טיטיון.

אני מעוניין לקבל פרוטוקול שיקומי אחרי ניתוח גיד אכילס תודה

מהן הרמות השונות של פלטפוס ואיך הן באות לידי ביטוי(תסמיני כאב, צורת הרגל וההשפעה על אורך חיים נורמלי) תודה

אלירן שלום. בעיות של כף רגל שטוחה יכולות לנבוע ממספר רב של גורמים. אפשר לכתוב על זה ספרים שלמים. קשת כף הרגל נוצרת ונתמכת על ידי המבנה הגרמי של הרגל (העצמות) והרצועות הסובבות אותן בעת העמידה. בעת ההליכה, נוספת תמיכה אקטיבית על ידי הגידים והשרירים. במבוגרים חולשה של חלק משרירי הרגל עלולה לגרום לאובדן הקשת ולקשיים ניכרים בהליכה. תופעה זו אינה מתרחשת בילדים, אצלם התמיכה בקשת מקורה בעצמות וברצועת כף הרגל. הסיבות לפלטפוס יכולות, אם כך, להיות פיזיולוגיות (חלק מהתפתחות הנורמאלית של הרגל במהלך הגדילה) או פתולוגיות - בשל בעיה במבנה כף הרגל - העצמות ושרירים או הגידים. כמו בכל דבר באורתופדיה הטיפולים מתחלקים לטיפולים שמרניים עם נעליים ומדרסים וכ"ו ובמקרים קשים - ניתוח. מעבר לכך אתה יכול לכתוב FLAT FOOT בGOOGLE ולמצוא מלא חומר על זה. בברכה - דר' טיטיון.

נפצעתי פצע יריה ( כדור שעבר מכף רגל ויצא מכף הרגל ) לפני 10 שנים למזלי הוא לא פגע בשריר ולכן יכולתי לבצע את רוב הפעולות ולעיתים השתמשתי במגן כרסול אלסטי. לפני מספר ימים יצא באיזור של יציאת הכדור בליטה כלשהיא שמפריעה לי בהליכ. האם עלי להתייעץ עם אורטופד / רופא עור? האם כל אורטופד או שצריך התמחות בכף רגל? תודה על התשובה

[email protected] שלום. פנה לבדיקת אורתופד באזור מגוריך. אם יהיה צורך הוא כבר ימליץ לך על מומחים וכ"ו. בברכה - דר' טיטיון.

בעקבות תאונת אופנוע, בין השאר הופיעו כאבים חזקים בעקב שמאל. פיזיוטרפיה בחימום עמוק לא עזרה.מיפוי עצמות הראה ריכוז גבוה המצביע על סוג של טראומה, ובבדיקת סי טי נכתב: עצם הטאלוס תקינה. מודגם אוס טריגונום עם שינויים ציסטיים בעלי שוליים סקלרוטיים בשוליו ושינויים פסאודו-אורטרוטיים בינו לבין הטאלוס.הרופא אמר שהוא לא רואה כלום על המחשב אך המליץ על זריקה של: betamethasone dipropionate 5 mg betamethasone sodium phosphate 2 mg lidocaine hcl 100 mg הבנתי שמדובר בסטרואיד ושיש סיכון בהזרקה למרות שהיא מקומית וחד פעמית. מה המשמעות של הממצאים ורמת הסיכון בזריקה? תודה יאיר.

עמי שלום. הממצאים שכתבת בבדיקת ההדמייה הם לא טראומאטיים. יחד עם זאת לעיתים, הכאב מתעורר בעקבות טראומה. במידה והרגישות מקורה באוסטאריגונום אכן יש טעם להזרקה מקומית לפחות כסטס לראות שאכן זהו מקור הכאב ואח"כ במידה וזה נמשך, אפשר לטפל ניתוחית. בברכה - דר' טיטיון.

האם נעלי crocss האופנתיות כל כך עכשיו בריאות לילדים קטנים (4,7) ?

תמלב שלום. לא יותר בריאות ולא פחות בריאות מכל נעל אחרת, אבל מנסיון - מאוד נוחות. הבן שלי (בן 3) מאוד אוהב את הקרוקס שלו (גם אני). גם בנותי הבוגרות יותר. בברכה - דר' טיטיון.