פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

נפצעתי פצע יריה ( כדור שעבר מכף רגל ויצא מכף הרגל ) לפני 10 שנים למזלי הוא לא פגע בשריר ולכן יכולתי לבצע את רוב הפעולות ולעיתים השתמשתי במגן כרסול אלסטי. לפני מספר ימים יצא באיזור של יציאת הכדור בליטה כלשהיא שמפריעה לי בהליכ. האם עלי להתייעץ עם אורטופד / רופא עור? האם כל אורטופד או שצריך התמחות בכף רגל? תודה על התשובה

[email protected] שלום. פנה לבדיקת אורתופד באזור מגוריך. אם יהיה צורך הוא כבר ימליץ לך על מומחים וכ"ו. בברכה - דר' טיטיון.

בעקבות תאונת אופנוע, בין השאר הופיעו כאבים חזקים בעקב שמאל. פיזיוטרפיה בחימום עמוק לא עזרה.מיפוי עצמות הראה ריכוז גבוה המצביע על סוג של טראומה, ובבדיקת סי טי נכתב: עצם הטאלוס תקינה. מודגם אוס טריגונום עם שינויים ציסטיים בעלי שוליים סקלרוטיים בשוליו ושינויים פסאודו-אורטרוטיים בינו לבין הטאלוס.הרופא אמר שהוא לא רואה כלום על המחשב אך המליץ על זריקה של: betamethasone dipropionate 5 mg betamethasone sodium phosphate 2 mg lidocaine hcl 100 mg הבנתי שמדובר בסטרואיד ושיש סיכון בהזרקה למרות שהיא מקומית וחד פעמית. מה המשמעות של הממצאים ורמת הסיכון בזריקה? תודה יאיר.

עמי שלום. הממצאים שכתבת בבדיקת ההדמייה הם לא טראומאטיים. יחד עם זאת לעיתים, הכאב מתעורר בעקבות טראומה. במידה והרגישות מקורה באוסטאריגונום אכן יש טעם להזרקה מקומית לפחות כסטס לראות שאכן זהו מקור הכאב ואח"כ במידה וזה נמשך, אפשר לטפל ניתוחית. בברכה - דר' טיטיון.

האם נעלי crocss האופנתיות כל כך עכשיו בריאות לילדים קטנים (4,7) ?

תמלב שלום. לא יותר בריאות ולא פחות בריאות מכל נעל אחרת, אבל מנסיון - מאוד נוחות. הבן שלי (בן 3) מאוד אוהב את הקרוקס שלו (גם אני). גם בנותי הבוגרות יותר. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, אודה לכם על תשובתכם, אך ניתן להבחין בדלקת פרקים, האם מספיק הדבר לפי הסימפטומים, יש לי קושי גדול לרדת ולעלות מדרגות, בבוקר כאשר אני יורדת מהמיטה יש לי כאבים חזקים ולוקח לי הרבה זמן לעשות את הצעד הראשון, כמו כן יש לי מחטים ברגל (רגל רדומה) מעצם הזנב עד כף הרגל. כמו כן כאשר אני שוכבת קשה לי מאוד ליישר את הרגל. האם זה דלקת פרקים? שאלתי האם יש תרופה חוץ מכדורים משכך כאבים כגון קספו, זריקות עם קורטיזון, נבוקו כינין וכו'. האם זה יחלוף וכמה זמן עד שזה יעבור אודה על תשובתכם

pnikd שלום. אני מציע לך לפנות לבדיקת רופא המשפחה שלך. בברכה - דר' טיטיון.

ביום חמישי במהלך משחק כדורסל נקעתי את הקרסול הרגל התנפחה מאוד ולכן הלכתי לבית חולים שם עשיתי צילום והאורטופד אמר שאין שבר. עכשיו שלושה ימים לאחר מכן הפיחות ירדה במקצת אך יש לי שטף דם כחול או סגול(אני עיוור צבעים ולכן איני מבדיל ) צירפתי תמונה http://img265.imageshack.us/my.php?image=dsc00498qn7.jpg האם זה נורמלי? או האם יש צורך בבדיקות נוספות?

חביב שלום. שט"ד הוא תהליך טבעי כשיש נקע רציני. מומלץ לפנות להמשך מעקב אורתופדי. בינתיים לנוח עם הרגל מורמת ועם קירור מקומי. בברכה - דר' טיטיון.

כבר שנים הנני עוסקת בספורט, בעיקר שיעורי אירובי. פעם במספר חודשים קורה שאני גם יוצאת להליכה מהירה (על כביש או מדרכה) או הולכת על הליכון בחדר כושר. בזמן ההליכות ולאחריהן אני מרגישה שהבוהן משתפשפת לי עם האצבע שלידה. קרה אפילו שנהיית לי "בלוטה" עם דם. הלכתי לרופא שטען שאולי יש בעיה ברוחב הנעל (למרות שכפות הרגלים שלי בגודל סביר ולא משהו חריג). שאלתי היא מדוע זה קורה דוקא בהליכות (כמובן שאני נועלת נעלי ספורט טובות) ולא במהלך שיעורים בסטודיו? האם זה באמת בגלל רוחב הנעליים?

מיכל שלום. יתכן שהבעיה אכן ברוחב הנעל, יתכן שיש לך איזה שהו עיוות בבוהנות שגורם להן להשתפשף. פני לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל , אם אכן זה כך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום אני בחורה בת 20. יש לי כאבי ברכיים מזה מספר שנים,גם נפשיים וגם פיזיים..בשנתיים האחרונות למרות שהפסקתי פעילות, התחילו לכאוב גם הקרסוליים. לאחרונה אני עובדת כברמנית כל יום כ3 שעות ואני נועלת נעלי עקב (לא פלטפורמה) כואבות לי הקרסוליים (לא כל הזמן) ובטיפול הרפלקסולוגי שאני נמצאת המטפלת שלי באיבחון כף הרגל אמרה שכנראה השימוש שלי בעקבים קיצר לי את הגידים, ובנוסף המליצה גם על עיסוי מקומי בקרסול. הייתי שמחה לקבל חוות דעת בנושא: כתבות על עיסוי בקרסול?,טיפול בקרסול במצבים כאלה.. נוסף לציין שהכאבים שלי הם בעיקר נפשיים, אני אמנם צעירה אבל יש לי המון סטרס ביום יום והייתי מעוניינת לקבל מידע על פעילות שמומלצת על מנת לטפל בכאבים. כל טוב

גלי שלום. אני לא עוסק בבעיות פסיכולוגיות. בעניין זה כדאי לך לפנות לגורם מתאים. לעניין כפות הרגליים, לכי עם נעליים נוחות ולא עם נעלי עקב. לעניין העיסויים וכ"ו, ללא ספק זה נעים מאוד. כמו כן פני לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום.. היתה כאן אי הבנה. שאלתי אותך לגבי העיסוי המקומי בפן הטיפולי ולא בפסיכולוגי. כלומר : האם לעיסוי מקומי בקרסול יש השפעה מסויימת בהפחתת הכאבים? לצורך העניין הפסקתי לנעול נעלי עקב כך שיש פחות עומס....... הכאבים לא התחילו מהתקופה שהתחלתי להשתמש בנעלי עקב הייתי ספורטאית בעבר ויש לי כאבים שלא ברור מאיפה הם נובעים,בדיקת MRI לא איבחנה כלום וגם אורתופד,פיזיוטרפיסטית מוינגייט,ועוד אורתופד (מן הסתם חוות דעת נוספת) לא ממש "מתרגשים" מהכאבים.

בן זוגי סובל מכאבים בעקב הרגל לא היכן שדורכים עליה אלה בקטע החיצוני של העקב.הוא גבר גבוה 178 עם קצת משקל עודף.ממה יכולים לנבוע כאבים אלה?אודה על תשובתכם

רונית שלום. יש אין סוף וחצי סיבות לכאבים בכף הרגל. על בן זוגך לפנות לבדיקה של אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל. לא ניתן להגיע לאבחנה לפי התאור שלך. בברכה - דר' טיטיון.

יש לי כאב בכפות הרגלים עשיתי צילום רנטגן ולהלן התוצאות שאיני מבינה אותן. אנא פרשו לי בבקשה. מלבד geode באפיפיזה הרחקנית של עצם המסרק 2 השמאלית. מבנה גרמי תקין של העצמות. המרווחים המפרקיים שמורים. אשמח לקרוא את הבחנתכם תודה יוני.

יוני שלום. אני לא יודע מה זה "geode". בכל מקרה אני מציע לך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגוריך. אורתופד מסתכל על צילום אחרת מרנטגנולוג ולפיענוח הנ"ל אין משמעות. בברכה - דר' טיטיון.

שלום דוקטור אני סובלת זה מספר חודשים מכאבים עזים באזור קשת כף הרגל בין האזור בו מסתיים העקב לאמצע כף הרגל הכאב הוא עצום ואיני יכולה ללכת על הרגל ישר אלה בזוית חשוב לציין שהכאב חד יותר לאחר מנוחה וכי התחיל בעקבות עמידה ממושכת עקב עבודה חדשה מה עליי לעשות לתשובתך אודה

שלום וברכה. אני סובלת מכף רגל רחבה יחסית לאורך, העצמות באזור כף הרגל העליון (שקרוב לאצבעות) מאוד רחב וזה מאוד מקשה עליי בבחירת נעל למעשה לוקח לי המון זמן עד שהנעל מקבלת את צורת הרגל בימים שאני נמצאת יום שלם על הרגליים אני גם סובלת מכאבים באזור. האם יש אפשרות ניתוחית לטפל בבעיה שכזו למשל כמו לשייף את העצמות?

הילה שלום. יש אפשרות טכנית כזאת, אך אם כל מה שמפריע לך זה שקשה להתרגל בהתחלה לנעל, לא הייתי עושה ניתוח. בברכה - דר' טיטיון.

לא יודעת אם זה קשור אליך או אם תוכל לעזור לי בכך,אך מה עושים כשמעסיקים לא מוכנים להעסיק אותי(בעבודות שונות-שלאו-דווקא דורשות הליכה או עמידה רבה),רק בגלל עיניין זה(של נקע וחוסר יציבות בקרסול)? איני יכולה לא לציין זאת,אך כשאני מציינת זאת יחסם משתנה,למרות שלפני-כן הם העבירו אותי מספר 'מבחנים' ומספר שלבים,עד שהגעתי לשלב של הראיון. יש עיצה כלשהיא שתוכל לתת לי בעיניין זה?

לצערי לא. בברכה - דר' טיטיון.

אובחנתי אצל אורטופד עם דלקת בגידי הקרסול. ביום שני הזריק לי הרופא זריקה. עד היום אני לא יכולה ללכת רגיל על הרגל (כאבים). האם זה רגיל שיש כאבים לאחר זריקה? - תוך כמה זמן הם נמשכים? (האורטופד אמר לי שתוך 3 שבועות עד חודש וחצי אוכל לראות את השיפור בקרסול).

רבקשה שלום. לעיתים יש כאבים כמה ימים לאחר זריקה. יחד עם זאת לעיתים יש סיבוכים להזרקה ואם יש כאבים חזקים, נפיחות אודם או סימני זיהום יש לפנות לבדיקה. כמו כן זריקות באזורי גידים יודעות גם לגרום לקרע של גידים. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, במקרה של דלקת בגיד הקדמי בקרסולת הומלץ לנו להשתמש בתרופה בשם arecxia (בגלל תופעות לוואי בשימוש בארתופן) . לא הצלחנו למצוא את התרופה בבית המרקחת. האם יש תרופה אחרת או פיתרון ידוע אחר לדלקות בגידים שכדי לנו להשתמש. (כמובן שהמלצה לתרופה תאושר ע"י רופאינו). תודה,

התרופה שאתם מחפשים נקראית ARCOXIA. ניתן לנסות להשתמש בכל כדור אנטי-דלקתי אחר כמו וולטרן, אביטרן, אינדומד, נאקסין, נובוקו, קסיפו וכ"ו. בברכה - דר' טיטיון.

מזה חודש אני סובל מכאבים בתחתית חיצון שוק ימין ולאחרונה גם בגב כף הרגל ובגב הקרסול העליון והרגשה של התאבנות הרגל בזמן הליכה כאילו כל השרירים מכווצים. הבעייה התחילה בהתפרצות חריפה שלא יכלתי לדרוך על הרגל מכאבים בתחתית שוק ימין החיצונית . טופלתי בארקוקסיה וב קספו שגרם לי לטשטוש. אחר מיקלחת ונגיעות יתר במקום הכואב רמת הכאבים עולה. היום אני כבר יכול ללכת אבל בבוקר הכאבים מטריפים את הדעת . עשיתי מיפויי עמצות ובעקבותיו מדרסים חדשיםלהלן התוצאות של מיפויי העצם. השלד כולו. קליטת יתר בשתי כפות הרגליים ובקרסוליים שיכולה להתאים לעומס יתר בנוסף קליטת יתר בצד הפלנטרי של שתי קלקנאוסים שיכולה להתאים ל - FASCITITIS PLANTARIS ויתכן דורבנים . אין לי בעייה לעמוד על כךף הרגל הכאבים המסיביים הנם כאמור מעלה.. מכיון שאני לוקח נוגדי דלקות וכאבים זה למעלה משבועיים והחלפתי למדרסים לאנשים כבדים (115 ק"ג) אשמח לעצתך

אני סובלת מעצם בולטת ליד אגודל רגל ימין ורגל שמאל. יש לי כאבים מידי פעם , במיוחד אחרי הליכה ממושכת, מעין צריבה שלא מרפה אפילו כשהרגל במנוחה. אני יודעת שיש ניתוח הפותר את הבעיה. רציתי לדעת מה עושים בניתוח כזה? כמה זמן החלמה? לאיזה רופא מומחה לפנות? אני מחולון, בת 22 . מלבד הבעייה הכואבת זו גם בעייה אסתטית שמפריעה לי מאד. אני לא נועלת סנדלים, כי זה לא אסתטי. אודה לך מאד, דוקטור טיטיון אם תענה לי.

נטלי שלום. רציתי לדעת מה עושים בניתוח כזה? - תלוי בחומרת העיוות וסוג העיוות המדוייק. כמה זמן החלמה? תלוי בסוג הניתוח אך בד"כ בים חודש וחצי לשלושה חודשים. לאיזה רופא מומחה לפנות- לרופא אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל. באזור המגורים שלך את יכולה לפנות למרפאת כף הרגל של בית חולים וולפסון או תל השומר וכן אם את חברת קופ"ח כללית, אשמח לקבלך במרפאת קופ"ח במנסבך שם אני מקבל פעם-פעמיים בחודש. בברכה - דר' טיטיון.

שלום ד"ר טיטיון. ניסיתי לבדוק דרך אתר הכללית מתי ימי ושעות הקבלה שלך במרפאת מנסבך ולא ראיתי ששמך מופיע. אשמח לדעת כיצד אוכל לקבוע תור אצלך, ובאילו ימים ושעות כדי שתוכל לאבחן מה סוג הטיפול שאצטרך. בתודה, נטלי.

הם דרבן יכול להגרם כתוצאה מתאונה או כה חזקה באיזור?

כה=מכה

כן. בברכה - דר' טיטיון.

תודה.

שלום , בתי בת 17 ולאחרונה מדווחת על כאבים בשתי כפות הרגליים . בביקור אצל האורטופד נמסר שיש לה עצם ליד הבוהן שבולטת קצת ויוצרת לחץ , אבל היא אינה יכולה לרוץ , נגרמים כאבים בהליכה ממושכת וכן יש לה קושי בנעילת נעליים צרות . האם יש טיפול ואם כן מהו והיכן ניתן לקבל אותו ?

ניצה שלום. אני מציע לפנות לבדיקת אורתופד המומחה בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגוריכם. הטיפול בבעיה, במידה וטיפול שמרני לא עוזר, הוא ניתוחי. בברכה - דר' טיטיון.

שלום , בתי בת 17 ולאחרונה מדווחת על כאבים בשתי כפות הרגליים . בביקור אצל האורטופד נמסר שיש לה עצם ליד הבוהן שבולטת קצת ויוצרת לחץ , אבל היא אינה יכולה לרוץ , נגרמים כאבים בהליכה ממושכת וכן יש לה קושי בנעילת נעליים צרות . האם יש טיפול ואם כן מהו והיכן ניתן לקבל אותו ?

ניצה שלום. אני מציע לפנות לבדיקת אורתופד המומחה בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגוריכם. הטיפול בבעיה, במידה וטיפול שמרני לא עוזר, הוא ניתוחי. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, לפני יומיים קיבלתי מכה חזקה בבוהן, הציפורן הפכה סגולה, והבוהן כולה עדיין כואבת מאוד ומעט נפוחה. האם יש טיפול כלשהו? האם כדאי לראות רופא? ואם כן, איזה? תודה רבה, הכואבת..

mint שלום. לפעמים שט"ד כזה גורם ללחץ מקומי חזק מתחת לציפורן ולכן כל כך כואב. ניתן לעשות כמה חורים קטנים בציפורן שהדם יתנקז ואז הלחץ יורד. זה עוזר מאוד לכאבים. פני לאורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל או לפודיאטר, באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

ברצוני לדעת מהו הסיכון ל DVT במדה ומבחן הומן שלילי, והיכן אפשר לקרוא על בדיקה זאת,

פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד.

אבי בן 63 וסובל מכאבים בכף הרגל עקב דורבן. מה ניתן לעשות כדי למנוע את הכאבים?

ר שלום. במאמר הבא יש את כל המידע שאתה צריך. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה הקדמה ומבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל. קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, עלול לגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

שלום רב מזה שבוע כאשר אני מתעורר בבוקר מהשינה ודורך על כף הרגל אני חש בכאבים שנעלנים לאחר שאני צועד מספר צעדים. שמתי לב שזה קורה גם לאחר שאני יושב פרק זמן ארוך במשרד . רופא המשפחה נתן לי אנטיביוטיקה במשך 10 ימים כדור ליום אך הם לא שיפרו את המצב. מה הבעיה ומה עושים?

ערן שלום. נשמע שאתה סובל מפאסאיטיס פלאנטארית. קרא את המאמר המצורף. אם עדיין יש שאלות, אשמח לענות. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה הקדמה ומבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל. קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, עלול לגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

מזה כמה שבועות הופיע אצלי בכף הרגל נפיחות קרוב לקרסול- לא קיבלתי מכה, יש למשהו מושג מה זה?

תפרטי קצת יותר

דויד, מה אתה מתערב?

יעל שלום. זה נשמע כאילו שיש לך נפיחות קרוב לקרסול, למרות שלא קיבלת מכה. כדאי לפנות לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, לפני 5 שנים בגיל 14 עברתי ניתוח בכף רגל להפרדת coalition ברגל ימין. במשך הזמן הזה המשכתי לסבול מכאבים אבל בתקופה האחרונה הכאבים רק היתגברו יש לי קושי ללכת רגיל, אילו כאבים בלתי נסבלים. יש לי גם פלטפוס בשתי הרגליים. השאלה שלי מה אני צריכה לעשות? ממה יכולים לנבוע הכאבים? בתודה מראש.

יפית שלום. השאלה שלי מה אני צריכה לעשות? - לפנות לבדיקת אורתופד מומחה לבעיות קרסול וכף רגל. ממה יכולים לנבוע הכאבים? - שינויים של שחיקה במפרק שהיה בו את הקואלישן כנראה שיש בו בעיה עדיין. בברכה - דר' טיטיון.

תודה רבה על התשובה. יש לי בבקשה עוד שאלה קטנה מותר לעשות פעילות גופנית כמו הליכה מרובה? מותר לעשות מאמץ? בתודה מראש.

בהמשך להודעתי הקודמת: יש לציין כי הבדיקה נעשתה לפי הוראות האנדוקרינולוגית שלי, אשר הורתה על הבדיקה בעקבות גילוי בעיה של היפופאראתירואידיזם, מלווה במחסור בסידן וזרחן גבוה. תודה, שני.

תהי בריאה.

שלום, לפני כמה ימים ביצעתי בדיקת מיפוי עצמות במרכז הרפואי בקפלן. הטכנאית שביצעה את הבדיקה לא נתנה לי הוראות פרט להסרת תכשיטים וחפצים מתכתיים. בהעדר הוראות אחרות, הזזתי את ראשי ימינה ושמאלה וגם דיברתי, כל זאת בשעה שראשי היה מונח מתחת למכשיר הסורק. קיבלתי את התשובות מהבדיקה והן תקינות. אולם בדיעבד, הבתי שאסור לזוז בבדיקה זו. האם ייתכן שהתזוזה השפיעה על התוצאות? האם היא עלולה להיות מסוכנת? תודה, שני.

שני שלום. האם ייתכן שהתזוזה השפיעה על התוצאות? לא . האם היא עלולה להיות מסוכנת?אם אין אלרגיה לחומר שהוזרק, לא. בברכה - דר' טיטיון.

הנני סובלת מכאבים בקשת כף רגל שמאל. הבחנתי בגוש קטן שכואב לאחר מאמץ . רופא שבקרתי אצלו אבחן את הגוש (מקווה שהאיות נכון) הפלאנטוס פאסיה פיברומטוסיס. רציתי לדעת מה זה וכיצד ניתן לטפל תודה סמדר

סמדר שלום. כנראה הכוונה לפלאנטאר פיברומאטוזיס. זה מעיין גידול שפיר של רקמת חיבור. לא מסוכן. אם כואב וטיפול עם מדרסים שיורידו אתהעומס מהאזור וכ"ו לא עוזר, אפשר לעשות בירור מעט מקיף יותר עם US לאשר את האבחנה ואח"כ לטפל באופן כירורגי. בברכה - דר' טיטיון.

עקב כאבים ברגל ימין, בצעתי אולטראסאונד ננמצא שיש לי דורבן 4.7 מ"מ בגובה קשת שמתאים יותר לפירומטוזיס פלנטרית לאחר שטיפול בתרופות ומדרסים שלא הועילו לי פניתי לטיפול בגלי הלם, והרופא הפנה אותי לMRI מאחר והתור ל MRI מאד ארוך שאלתי האם אין אפשרות לטיפול ללא MRI ולאיזה טיפול כירורגי הכוונה. תודה על תשובתך

שלום, רציתי לדעת ממה זה נובע ואיך מטפלים?

אנני יכול ללכת על העקבים אני מרים את כף הרגל רק במעט (בעמידה) בישיבה אין לי בעיה להרים את כף הרגל .מה יכולה להיות הבעיה?

שי שלום. קיצור של האכילס אולי. בברכה - דר' טיטיון.

שלום לאבי בן 93 בריא בד"כ הוצע טיפול בCOLCHICINE וב זריקה DIPROSPAN בעקבות כאב עיצבי באזור עקב אכילס וקרסול שנמשך חמישה ימים בעיקר בלילה בשכיבה וביום מקשה עליו הליכה וגם כואב. האם הטיפול נראה לך מתאים?האם יש משהו חילופי לא סטרואידים?

לויה שלום. מאחר ולא בדקתי את החולה, לא אוכל להמליץ על טיפול. בברכה - דר' טיטיון.

אהלן ד"ר, אהלן כולם! קוראים לי לניר, ואני רוצה לשתף אתכם בחוויה הלא-כל-כך נעימה שעברה עליי בשנה האחרונה. זה סיפור לא קצר, ואני מודה מראש לכל המקדיש את זמנו לקרוא. בעברי הלא כל כך רחוק- 4-5 נקעתי את הקרסוליים שלי, קודם את שמאל (לפני 5 שנים) שנה וחצי לאחר מכן גם את ימין. החלמתי משניהם, ללא פיזוטרפתיה חייב לציין, וחזרתי לעסוק בספורט תחרותי כמו תמיד. התגייסתי לצה"ל, ולאחר שנה וחודשיים של שירות, נכנס לי שפיץ מתחת בקוטר של ..סנטימטר אני מעריך, לתוך הרגל.. (סיפור עצוב כשלעצמו - זה חדר נעל צבאית.) חדר לקרסול שמאל מלמעלה למטה כאילו לכיוון אכילס, נעצר לפני הגיד הרגיש ודפק שם כמה דברים אני מניח. הפגיעה הייתה דיי רצינית, וטופלתי בהמון אנטי ביוטיקות לוודא שאין זיהום, והבירור היחידי שנעשה ברמה האורטופדית הוא צילום רנטגן פשוט לשלול אפשרות לשבר. הצילום אכן שלל אפשרות שבר וכעבור חודש וחצי ראיתי אורטופד כף רגל שטען שהכל בסדר, אני יכול לרוץ ולחזור לכל ספורט שאבחר, והמליץ לי על מדרסים (עוד לא הבנתי מה הקשר) שהתאוששתי מהפגיעה הזאת, נרשמתי למכון כושר בעיר שלי, והחלתי להתאמן על מנת לחזור לכושר ולהוריד משקל עוד שהצטבר במהלך תקופת הנאחס. הכל היה מצויין, בגלל הרגישות בקרסול שמאל, לא רצתי או הלכתי, אבל הרבה אופניים וקרוסר עזרו לי והתחלתי להרגיש ממש טוב, ממש נכנסתי לשוונג של אימונים. יום שבת אחת בחודש נובמבר של 06 (נדמה לי תחילת החודש) בידיוק חודשיים לאחר ההרשמה לחדר כושר, שיחקתי פעם שניה מאז אותה פציעה כדורגל. לא עברו 10 דקות ומצאתי עצמי על הרצפה מרוח, לאחר עוד נקע. שוב אותו סיפור, העסק מתנפח אני מפונה למיון, שוללים שבר ואני חוזר אחרי 5 ימים לבסיס עם פטורים. אלא שהפעם הרופא ביחידה החליט ליזום ולשלוח אותי לפיזוטרפיה! התחלתי טיפולים פיזוטרפיים לשיפור טווחים, חיזוק עצמות וכו'.. הפטורים שלי הגיעו לקיצם, ובחודש דצמבר באחת התורנויות כחלק ממשימת אבטחה- ירדתי מאוטובוס עם רגל שמאל מושטת מטה, אפשר כבר לתאר את מה שקרה. היא לא החזיקה טוב, היה נורא מחליק כי ירד גשם זלעפות כל אלה הביאו לעוד נקע.. כן כן הריטואל חזר, והפעם מה? הרופא ביחידה לא שלח אותי לעשות צילום אפילו, פשוט מישש ושלל אפשרות לשבר. נתן לי 3 ימי מנוחה ואמר לי לחזור לשרות. נורא נפגעתי מהיחס ופניתי לרופא אנשי הקבע, שהחליט לשלוח אותי לאולטרה-סאונד לבדוק האם קיים פה משהו שעוד לא יודעים עליו. באולטרה-סאונד עלה כי יש חשש לקרע מלא של הרצועה טאלו פיבולרית קדמית, על פי הבדיקה היא לא הודגמה ובמקומה "קיימת תערובת של חומר היפו והיפראקוגני - מתאים לקרע שלם של הרצועה. מעבר לזה, הרופא גם ציין עוד שני דברים- 1 "אספקט חיצוני גידים פרוניאלים תקינים, מסביבם קיים חומר היפואקוגני רב בעיקר בגובה פטישון חיצוני. בתוך החומר המתואר הודגמו פרגמנטים מסוידים קטנים. 2 קיימת דפורמציה של הקצה עליון מדיאלי של הטאלוס- שבר? שאר הדבר שעבר עליהם נמצאו תקינים מפה החל הליך בירור של מה קורה לי ברגל, שכלל צילומי סטרס וכן בדיקת MRI. לאחר צילומי הסטרס לא קיבלתי פענוח אולם קיבלתי סוג של ערכים ( R=X L =X ) שבעצם אלא הערכים למידת הסיבוב של הקרסול בעת הצילום.. צולמו שני הקרסוליים. שבוע שעבר ביצעתי MRI ואתמול קיבלתי את תוצאות הבדיקה: הרצועה הטאלו- פיבולרית הקדמית מודגמת דקה מהרגיל, ממצא המחשיד לקרע חלקי כרוני, שאר הרצועות הלטרליות הרצועות הסינדזמוטיות, ורצועות הדלטוראיד מודגמות תקינות. מודגמים אותות תקינים מלשד העצמות ללא עדות לשברים או בצקות. מודגם אוס-טריגונום לא מחובר. המשטחים הפירקיים מודגמים תקינים. הגידים המכופפים המיישרים, הפרוניאלים וגיד האכילס מודגמים שמורים. מודגם מבנה תקין של הסינוס טרסי, התעלה הטרסלית והפציה הפלנטרית. אין עדות לתפליט תוך פירקי לסיכום: חשד לקרע חלקי כרוני של הרצועה הטאלו-פיבולרית הקדמית כמתור. ד"ר נכבד, מה קורה פה? אני לא מבין יותר מידי, מהי דעתך? האם התערבות כירורגית היא פתרון הולם? נאמר לי שהמקום בעיתי בגלל כלי הדם הקטנים וההחלמה היא נורא ארוכה.. אחרי שסיפרתי את הכל, אפשר להבין באיזה ברוך אני שרוי בו. יש לי כמה וכמה קילוים עודפים שקשה לי נורא להוריד ללא פעילות ספורטיבית שאיני יכול לבצע, ויש לי המון המון תסכול שמתפוצץ בפנים ולא בחוץ באיזו פעילות. תודה רבה רבה, לניר

לניר שלום. ראשית תודה על הסיפור המעניין, מותח וקורע לב... שנית, מסיפורך ברור שאתה סובל מחוסר יציבות של הקרסול שגורם לחוסר יציבות. במידה ויש נקעים חוזרים ושום דבר לא עוזר, כולל הליכה עם תומך קרסול וכ"ו ובמידה ופיזיוטרפיה מתאימה לשיפור תחושה פרופריורצפטיבית (תחושת הקרסול במרחב), אז הטיפול הוא כירורגי לייצוב הקרסול. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאת חיילים בבלינסון או במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר טיטיון; תודה רבה על תשובתך, משמח אותי לשמוע יחס אדיב. כבר התקשרתי וקבעתי תור אליך , זה קורה ב-1.04 אשמח אם תוכל לעזור בהקדמתו, בכל אופן- אני גם אנסה טלפונית. בברכה, לניר

ד"ר שלום רציתי לדעת במקרה של נקע כמה זמן צריך להיות עם גבס אני נפלתי לפני 20 יום ואני עדיין עם אותו קיבוע לפי דרישת הרופא האם זה לא יותר מדי אני נמצאת באיטליה ואולי פה הם דוגלים בשיטה אחרת כמו כן רציתי לדעת מה ההגדרה המדויקת לנקע האם זו קריעת רצועה? ומה עלי לעשות כשמורידים לי את הגבס האם מותר מיד לדרוך על הרגל או שמא לעשות איזה שהם תרגילים מה אתה ממליץ? בברכה ותודה מראש איריס חו"ל נ.ב. סליחה על אורך ההודעה........

איריס שלום. בנקע יכול להגרם קרע חלקי או מלא של רצועה אחת או יותר, תלוי בחומרת החבלה. לגבי טיפול בגבס, אין פרוטוקול ברור לזה. לא כולם מטפלים בגבס ויש לכך גישות שונות. לגבי דריכה והפעלה - לפי המלצות הרופאים שמטפלים בך. מאחר ולא בדקתי אותך ולא ראיתי בדיקות הדמייה, לא אוכל לתת המלצות. בברכה - דר' טיטיון.

לפני כשלושה חודשים נפלתי על קרסול שמאל. בבדיקה ראשונית נאמר לי כי נקעתי אותו. לאחר שלא חלפו הכאבים ונשארה נפיחות שלחו אותי לעשות בדיקת ct בקרסול. להלן ממצאי הבדיקה: התעבות הרצועה הטלופיבולרית הקדמית משמאל מלווה שלושה שברי ניתוק זעירים לאורכה שמקורם מהמלאולוס הלטרלי כנראה קרע חלקי היפרטרפי של הרצועה. הסתיידויות זעירות באינסרציה של גיד אכילס לקלקנאוס משני הצדדים סימני אנתזופתיה. מה אומרים כל המושגים האלה? אודה על תשובתכם.

גל שלום. בעיקר מה שכל זה אומר שיש לך נזק בקרסול שצריך לטפל בו בעיקר נזק לרצוע חיצונית שמייצבת את הקרסול. פנה לביקה וטיפול של אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

בס"ד מה זה גנו ורום בינוני? רגישות על נביקולר צנוח? האם משפיע על תפקוד יציב בעמידה ממשוכת? אשמח לקבל תגובתך 057-8178024

יניב מה זה גנו ורום בינוני - גנו וארום זה ברכי O רגישות על נביקולר צנוח? - רגישות על עצם בכף הרגל. האם משפיע על תפקוד יציב בעמידה ממשוכת? כן. בברכה - דר' טיטיון.

יניב מה זה גנו ורום בינוני - גנו וארום זה ברכי O רגישות על נביקולר צנוח? - רגישות על עצם בכף הרגל. האם משפיע על תפקוד יציב בעמידה ממשוכת? כן. בברכה - דר' טיטיון.

מזה כחודש ימים בזמן מנוחה אני מרגישה בעקב רגל ימין בצד ימין זרמים משונים בכף הרגל אבקש את חוות דעתך בתודה מראש ויקי.

ויקי שלום. נשמע כמו בעיה עצבית מקומית. פני לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

תיקון המדרסים שהכינו לי הם ביופונקציונלים ולא ביו מכנים . תודה רונית

ביאופונקצונאלים זה עוד שיטה למכור מדרסים...

שלום, לפני כשנה התברר לי שיש לי הלגוס ולגוס ברגל שמאל וקשתות גבוהות עם צניחת קשת ברגל שמאל. התחלתי ללכת עם מדרסים גמישים שהקלו על כאבי ,אך ,לפני 8 חודשים עברתי ניתוח הלגוס ולגוס. הכל היה בסדר עד שלפני כחודש החלו שוב כאבים עכב בלאי של המדרסים,הוצע לי במכון לרכוש מדרסים ביומכנים שהם עמידים יותר. לפני כשבוע קבלתי מדרסים אלה ואז החלו כאבים באזור הניתוח,במכון אמרו לי שלוקח זמן להסתגל. 1.האם אכן כך או שהמדסים האלה אינם מתאימים לבעיה שלי ואני צריכה לחזור למדרסים גמישים? 2.האם הליכה עם מדרסים גורמת לתלות בהם? 3.האם קיים טיפול אחר לבעיה ללא מדרסים? תודה , רונית

רונית היקרה שלום. 1 - אכן אין קשר בין מדרסים ביאומכנים לבעיות בקדמת כף הרגל בד"כ. חבל שמנסים "לעשות עלייך קופה". 2. לא בדיוק גורם לתלות אבל כשמתרגלים למשהו טוב קשה בלעדיו. 3. לא יודע להציע טיפול ללא בדיקה מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. בברכה - דר' טיטיון.

אשמח לדעת מה הטיפול המקובל לשבר בפלאנגס המדיאלי באצבע השניה

יויו שלום. תלוי. שבר סגור? פתוח? עם תזוזה ? בלי תזוזה? תוך או חוץ מפרקי? בכף רגל או בכף יד? תענה ואענה. בברכה - דר' טיטיון.

יויו שלום. תלוי. שבר סגור? פתוח? עם תזוזה ? בלי תזוזה? תוך או חוץ מפרקי? בכף רגל או בכף יד? תענה ואענה. בברכה - דר' טיטיון.

אני בת 25, עד לפני כמה חודשים הייתי רצה פעם בשבוע ומשתדלת לעשות מתיחות לשרירים. לפני כשבוע התחלתי להרגיש מין זרם או קוצים ברגע שאני מתכופפת לכיוון כפות הרגליים, ברגע שאני מתישרת ונעמדת זה מפסיק. השערתי היא- שעשיתי מתיחות בצורה לא נכונה. אשמח לקבל תשובה מה זה? ומה לעשות עם זה?

חמוטל שלום. אני מציע לך לפנות לבדיקת אורתופד, נשמע שמקור הבעיה בכאבים המורקנים מבעיית ע"ש ולא מכאבים מקומיים בכף הרגל. בברכה - דר' טיטיון.

חמוטל שלום. אני מציע לך לפנות לבדיקת אורתופד, נשמע שמקור הבעיה בכאבים המורקנים מבעיית ע"ש ולא מכאבים מקומיים בכף הרגל. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, בתי בת השנה ו-10 נפלה היום בבוקר (בין המדרכה לאוטו החונה) ומאז לא מסוגלת להניח את כף רגלה בצורת עמידה.צעידה. היא איננה משעינה משקל על הרגל (וברור לחלוטין שכאשר מנסה - מדי פעם - זה כואב לה מאד ולכן מוותרת. רצנו לצילום (במוקד רפואה דחופה) ולא ראו שם כלום. לא קיבלנו תשובה ברורה לגבי מה זה כן יכול להיות? כמה זמן זה סביר שהמצב יימשך? האם יש עוד מה לעשות כעת או מתי צריך לעשות משהו נוסף אם התמונה אינה משתנה? תודה.

הילולה שלום. זה שבמוקד לא ראו כלום זה עדיין לא מחייב... אני מציע בחום לפנות עם הילדה לבדיקת אורתופד ילדים באזור מגוריכם. בברכה - דר' טיטיון.

שלום ד"ר,אמורה לעבור ניתוח להלוס ולגוס,לפי מה שקראתי באינטרנט ושמעתי מאנשים ,לעיתים הניתוח לא מצליח,העצם חוזרת לבלוט ולהציק ,ישנם אנשים שהכרתי שנאלצו לעשות מספר ניתוחים אצל אדיוט כמו דוד הרו...בכל מקרה מה באמת סיכויי ההצלחה ?באיזה מקרים המצב חוזר לקדמותו?מעיבר לזה שמעתי שההחלמה קשה ביותר לכן אני כ"כ מהססת גם ניתוח מאוד קשה,גם שתי רגליים ואולי ללא הצלחה,מה אתה אומר?

יעלה שלום. מאחר ולא בדקתי אותך ולא ראיתי צילומים לא אוכל להמליץ ספציפית לגביך. באופן כללי נכון שההחלמה לא קלה ולא קצרה מאוד. כחודש וחצי דורכים רק על עקב הרגל המנותחת וגם אח"כ עוד לוקח זמן להבריא לגמרי. לגבי חזרה של העיוות, בד"כ אם עושים ניתוח כמו שצריך, אין חזרה או שחזרה קטנה שלא מפריעה. באופן כללי אני ממליץ לבצע הניתוח רק מבחינות פונקציונאליות ולא מסיבה אסתטית בלבד. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב לאחרונה בעת הליכה אני סובלת מהבליטה ברגל ימין שלי. האם ניתן לטפל בנושא זה שלא באמצעות ניתוח?תודה חני

יעלה שלום קראתי על ההתלבטויות שלך, מלפני שנה עוד מעט. גם אני באותו מצב. אם עשית כבר משהו, אולי תשתפי אותי? גלי

מבקשת ייעוץ לגבי ניתוח הלוס-ולגוס בתודה מראש דליה

שלום רב, מה משמעות המושג Orif fracture neck femur תודה, יוסי

פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד.

שלום רב, אודה לסיועך מתוקף מקצועיותיך ונסיונך ואודה לקבלת קבלת מידע , מאמרים ,קישורים הפניות מתאימות אודות ה קשר בין נפילה לפוסט פוליו סינדרום . האם כל רופא אורטופד בעל ידע ויכולת לסייע לי בתחום .? האם אתה מכיר רופאים בארץ שתחום התמחותם הינו טראומות ופוסט פוליו סינדרום ? מייחל לתשובתך והתייחסותך המהירה . בברכת חג פורים שמח ! דן

דןגבריאל שלום לגבי ספרות בנושא - הקש POST POLIO SYNDROME בGOOGLE ותקבל כמה חומר שתרצה ואף יותר... לגבי מומחים לטיפול בבעיה אני מציע לך לפנות לרופאי שיקום ממרפאה אורתופדית שיקומית באזור מגוריך. במרכז למשך במרפאה אורתופדית שיקומית בבית לוינשטיין או בתל-השומר. בברכה - דר' טיטיון

אני עוזי בראל. ת"ז: 055073613 יליד: 19/2/58 נפגע פוליו בכף רגל ימין ומטופל במרפאת פוסט-פוליו באסף הרופא. ואני בהרגשה שאף אחד לא יודע שאני חולה פוליו למעט ד"ר אלכס שפירא מאסף הרופא. אם ויש ביידכם הזדמנות לעזור לי בכל אשר נוגע למחלה הזו, כגון: כתובות, מספריי טלפונים, עמותות, וקישור לאתרים מסויימים. אשמח להיעזר בכם. בתודה מראש:עוזי בראל. מ"ס: 08-6340408 052-5874164

ד"ר טיטיון שלום לך, שאלתיך לפני כשבועיים האם הפיזיטרפיה יכולה לעזור לדורבן+דלקת, וענית בזו הלשון : 1. - האם הפיזיותרפיה יכולה לעזור? - בהחלט כן במיוחד תרגילי מתיחה לאכילס ולפאציה הפלאנטארית, DEEP FRICTION ו-US מקומי. שאלתי : איך אני מבצע את תרגילי המתיחה לאכילס ולפאציה הפלאנטארית, ואיך אני עושה DEEP FRICTION ו-US מקומי ? תודה מראש. אריאל

אריאל שלום. פונה לטיפול פיזיוטרפי דרך קופת החולים שלך. בברכה - דר' טיטיון.

לפני שנה נפגעתי בתאונת דרכים\עבודה ,בגב וברגליים ונזקקתי לטיפולי פיזיוטרפיה (כדורים וכד') וכמו כן ביצעתי בדיקת EMG לרגל שמאל שהראתה עדות לפגיעה עצבית ועקב כך קיבלתי 10% נכות זמנית למשך שנה .היום לאחר שנה אני עדיין סובל מכאבים בקרסול עם הקרנה לאורך הרגל עד לישבן\מותן.וממשיך בטיפולים. היום לאחר שנה ביצעתי שוב EMG ומשום מה הכל נראה בגדר נורמה למרות שאני חש עדיין כאבים חזקים והגבלות בתנועה הליכה וכד'. בימים אלו אני זומנתי לביטוח לאומי לועדה ואני חושש שמא יאמרו לי שהכל תקין ובכך הדברים יבואו לידי סיום למרות כל הכאבים.מבקש לדעת מה עלי לעשות במידה וכך יהיו פני הדברים. אודה על תשובתכם בענין אבי

אבי שלום. אני מציע לך להתיעץ עם עורך דין שעוסק בנזיקין. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב כבר כמעט 6 שנים אני סובל מכאבים ברגליים זה התחיל מכאבים באזור הברך מעט כאבים באזור האצבעות וליד הקרסול , הכאבים היו נסבלים אבל בכל זאת פניתי לאורתופד הוא עשה בדיקה ואמר שלא רואה שום בעיה. עם הזמן הכאב החמיר והיום אפילו כואב לי בכפות הרגליים כאבים עזים אני לא יכול ללכת , לישון ופשוט זה כאב שמפריע לי לתפקד בחיי היום יום . ניסיתי לעשות דיקור סיני אך ללא כל תוצאה . חשבתי לעשות רפלקסולוגיה אבל אורתופד שאליו פניתי המליץ לי על מדרסים. אבל הכל לא עוזר לי . בבקשה תגיד לי לאן ליפנות לעזרה , תגיד לי מה אני צריך לעשות ? אשמח לקבל תשובה בהקדם.

דוד שלום. מאחר ומכאוביך נמשכים כבר שנים לא נראה לי שאוכל להגיע לאבחנה לפי תאורך וללא בדיקה מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. פנה לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגוריך. נשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון

החלקתי וכתוצאה מכך פרקתי את הזרת ויש קרע ברצועה בין שתי האצבעות.האורטופד המליץ על ניתוח בו מקבעים את האצבע עם מסמר.שאלתי היא עד כמה הכרחי הניתוח? יש לציין שעברו שישה ימים מאז הנפילה וחל שיפור ניכר בהרגשתי

גילת שלום. ללא בדיקה אורתופדית ובחינת בדיקות הדמייה לא אוכל להמליץ על ניתוח. יחד עם זאת ההגיון אומר שאם את מרגישה שיפור במצבך ומצבך הולך ומשתפר, אין מה לרוץ לניתוח. תמיד ניתן לבצע ניתוח בעתיד אם משהו יפריע. בברכה - דר' טיטיון.

שלום ד"ר יחזקאל יש לי שאלה ואני מקווה שתוכל לענות לי עליה עשיתי שבוע שעבר MRI והתשובות הם: קרסול ימין: 1. קואליציה טלוקלקנאית פיברוטית המערבת את החלק המדיאלי של המפרק הטובטלרי האחורי ואת המפרק הסובטלרי האמצעי מלווה בצקת אינטראמדולרית מינימלית משני צידי הקואליציה. 2. הרחבה של הפרוצס הלטרלי של הטלוס הגורמת להקטנה של הסינוס טרסי,ממצאים המלווים את הקואליציה הטלוקלקנאית 3. הסננה עדינה של הסינוס טרסי היכולה להתאים לסינוביטיס ויכולה לגרום לסינוסטרסי סינדרום. נא קורלציה עם הקליניקה. רגל ימין:קואליציה טלוקלקנאית גרמית המערבת את החלק המדיאלי של המפרק הסובטלרי האחרוי ואת המפרק הסובטלרי האמצעי. 2.הרחבה של הפרוצס הלטרלי של הטלוס הגורמת להקטנה של הסינוס טרסי, ממצאים המלוויםאת הקואליציה הטלוקלקנאית. הודה לך אם תוכל לומר לי פחות או יותר מזה אומר....תודה

חיילת שלום. קואליציה טלוקלקנאית הכוונה לחיבור בין עתם העקב לעצם שמעליה. חיבור מסוג זה גורם לעיתים לכף רגל שטוחה לא גמישה ולכאבים. כל השאר הן תופעות נלוות לבעיה המבנית. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, באצבע הקטנה שברגל התחילה לי שלפוחית, כנראה מזיהום. הייתי אצל הרופא, הוא הוציא את המים ונתן לי ל 10 ימים אנטיביוטיקה. לא עזר והמשיכו הכאבים. שוב הייתי אצלו והפעם קיבלתי זריקת הרדמה, פתחו את השלפוחית ושוב הוציאו מים ושוב אנטיביוטיקה ל 10 ימים. שום דבר לא עזר עדיין אותם כאביםבמיוחד בהליכה. שמתי על דעת עצמי, חומר שמייבש לכאורה את השלפוחית. לא עזר! עכשיו עברו 10 ימים ועדיין כואב לי. האצבע נפוחה , יש פצע ומתחת לעור יש לובן חזק. מה לעשות, מתי זה יעבור? מה הבעיה? אני סובלת מאוד כבר חודשיים.

שירלי שלום. נשמע שאת צריכה לפנות בהקדם לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל או לפנות לחדר מיון. בברכה - דר' טיטיון.

אני הולך מידי יום כ 30 דקות לצורכי ספורט אחרי כ 15 דקות מתחילת ההליכה אני מרגיש כאבים חזקים בעצמות השוקים, אמרו לי שאני סובל מההיפך מפלטפוס,ושעלי להפסיק ללכת,לצורכי ספורט,הייתכן?

דואיב שמעון שלום. יכול להיות שיש לך בעיה מבנית בכפות הרגליים אבל זאת לא סיבה להפסיק ללכת. עם מדרסים מתאימים ונעליים נוחות תרגיש כנראה יותר טוב. פנה לבדיקת אורתופד באזוטר מגורייך ועדיף כזה העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, הייתי מעוניין לדעת מהו הערך המוסף של מדרסי גרפית על אחרים והאם יש הצדקה לשלם כ1100 שקל על מדרסים אלה לסובל מפלטפוס. האם מדרסי שעם אינם מספיקים? האם מדרסי הגרפית יכולים להזיק באיזושהיא דרך? הדרך שבה נלקחה מידת הרגלייים היתה באמצעות ספוג בעמידה ובישיבה. אודה על התשובה המהירה. תודה. רון.

כשנגמרו כל הגימיקים הגיע תורם של מדרסי גרפית, גרפיט = סיבי פחם חומר נהדר משמש בתעשיית החלל בגלל חוזקו ועמידותו , כנ"ל גם באורטוטיקה , מחירו מעט יותר יקר מפוליפרופולין החומר מנפוץ ביותר בעולם ביצור מדרסים, היום כל מעבדה מכובדת בעולם נותנת 3 שנים אחריות נגד שבר של מדרס מפוליפרופילן, ובד"כ גם למדרס הבנוי מגרפיט, ראיתי מדרסים מפוליפרופילן בני 17 (שבע עשרה) שנים, אך מעולם לא ראיתי מדרסי גרפיט "זקנים " כל כך, כאן נגמרת השואת החומרים, ומגיע בשלב החשוב והוא לקיחת מידות, מידות הנלקחות בספוג לדעת כל המומחים לביומכניקה בעולם אינה נכונה ,אינה מדעית, ולא מקובלת בקרב מטפלים מקצועיים, מצ"ב מאמר הסבר על לקיחת מידות ללא נשיאת משקל בגבס, .בס"ד מדרסים תיפקודיים-(ביומכנים)פונקציונלים היסטוריה שימוש במדרסים ידוע בעולם כמאה וחמישים שנה, הטיפול הצטמצם לטיפול בבעיות בכף הרגל עצמה. בתחילת שנות השבעים פרופ' מרטון רות בבית הספר לרפואת כף הרגל בקליפורניה, מפתח תיאוריה האומרת שבעיות אורטופדיות רבות נובעות מבעיה בתפקוד כף הרגל, הוא מצליח להראות שברגע שנייצב את כף הרגל בצורה הנכונה, וכפי שהוא קורא לזה "במנח הניטרלי" , הרי נוכל לטפל בבעיות רבות שעד אז לא היה להם פתרון אמיתי אלא רק טיפול בסימפטומים. פרופ' מרטון הגדיר מהוא המנח הנכון של כף הרגל , וכיצד למדוד מצב זה, ומתוך כך למדנו מהוא המנח הלא נכון , הפתולוגי. פרופ' מרטון גם לימד אותנו כיצד להעתיק מצב זה, כיצד לקחת תבנית מכף הרגל שתשקף את המצב האופטימאלי, וממנה לבנות מדרס שיוכל לייצב את כף הרגל בכל שלבי ההליכה במנח הנכון, וע"י כך לטפל במגוון בעיות הנובעות מהמנח הלא נכון, הרעיון הוא לטפל במהות הבעיה ולא רק בסימפטומים. מאז ועד היום זאת השיטה המקובלת בעולם, ומשמשת כאחת מדרכי הטיפול החשובות של רופאי כף הרגל. אני מלמד זה שנים את תיאוריות השיטה במסגרת הקורס בביומכניקה של הרגל בביה"ס למקצועות הבריאות באוניברסיטת תל-אביב. כיצד מבצעים זאת? העתקת המנח האופטימאלי של כף הרגל מתבצעת ע"י תחבושות גבס המעתיקות את צורת הרגל. 1. החולה שוכב כאשר הרגליים באוויר ואינם נושאות כל משקל, וזאת על מנת לאפשר למטפל להעמיד אותם בצורה הטובה ביותר שניתן.[ רוב המדרסים הנבנים היום בארץ נבנים לפי תבניות ספוג המעתיקות את כפות הרגליים בעמידה, ובעצם מנצחם את הפתולוגיה] 2. המטפל עוטף את כפות הרגליים בתחבושות גבס לחות, מחזיק את כף הרגל במנח הנכון עד שהגבס מתייבש, ואז מסיר אותם מהרגליים. 3. התבניות שהתקבלו נשלחות למעבדה בארה"ב שם סורקים אותם במערכת לייזר, מאזנים את התבניות, ומעבירים למערכת ממוחשבת המייצרת את המדרס. המדרסים בנויים מחומרים פלסטיים ומגרפיט, הם עמידים לשנים רבות, וניתן להתאימם לכל סוגי הנעליים, גם לנעלי נשים אלגנטיות. הבעיות הנפוצות שבהם ניתן לטפל באמצעות מדרכים פונקציונלים: - כאבי גב. - כאבי שרירים. - עייפות ברגליים. - כאבי עקב ["דורבן"] - נקעים חוזרים. - כאבי ברכיים. - עצמות בולטות בכפות הרגליים. - שיפור יציבה אצל ילדים. - חולי סוכרת. - שברי הליכה אצל חיילים. - הגנה על רגלי ספורטאים מקצועיים.

רכשתי מדרסי גרפית מגבס ב1700 שקל ורציתי לדעת, האם זה מחיר סביר...?

שלום, עשיתי השבוע מדרסים בגלל כאבי שהתחילו לי לאחרונה. יש לי פלטפוס ומשהו שנקרא קלואינג אם אני לא טועה. התבניות נלקחו בישיבה, כאשר הבחור שלקח את התבנית לחץ על איזורים ברגל כדי ליצור את ההטבעה. המחיר - 1400 ש"ח לפני הנחה והחזרים, 1200 לאחר כל ההנחות. האם זה סביר? האם צורת לקיחת הטביעה היא הצורה הנכונה, או שהייתי צריכה להתעקש על עטיפה בתחבושות גבס? תודה.

שלום, עשיתי השבוע מדרסים בגלל כאבי שהתחילו לי לאחרונה. יש לי פלטפוס ומשהו שנקרא קלואינג אם אני לא טועה. התבניות נלקחו בישיבה, כאשר הבחור שלקח את התבנית לחץ על איזורים ברגל כדי ליצור את ההטבעה. המחיר - 1400 ש"ח לפני הנחה והחזרים, 1200 לאחר כל ההנחות. האם זה סביר? האם צורת לקיחת הטביעה היא הצורה הנכונה, או שהייתי צריכה להתעקש על עטיפה בתחבושות גבס? תודה.

רון שלום. קרא את תשובתו של מיכי מנהיים. אין לי מה להוסיף האיש מקצוען וצודק ב-100%. בברכה - דר' טיטיון.

שלום אני שבוע לאחר ניתוח בכף רגל שברתי עצמות 345 שאלתי כמה זמן אוכל להשתקם מפני שעבודתי בתחום הספורט והאם בכלל אוכל לאמץ את הרגל כמו בעבר אשמח לתשובה ליטל.

שלום, תתקשר אלי ל-052-3482747 ואספר לך על פתרון יעיל ומהיר.תאמין לי שאין לך מה להפסיד מלבד שיחת פלאפון.

ליטל שלום. מאחר ולא בדקתי אותך ולא ראיתי צילומים לא אוכל לתת לך תשובה טובה. בד"כ זה לוקח לפחות חצי שנה. בברכה - דר' טיטיון.