פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

לפני שבוע הרגשתי ששרירים נתפסים לי כול פעם במקום אחר ברגל, חהלכתי לאורטופד והוא אמר שלא מצא כלום ואמר שיכול להיות ששריר נתפס וזה יכול לקחת עד 3 שבועות עד שזה יעבור. שאלה אם שריר שנתפס יכול שכול פעם הוא נתפס במקום אחר כי אחרי מנוחה או הליכה הוא משתחרר.

אלכס שלום. לא בדקתי אותך ולכן אני לא יכול להתחייב אבל קורה ששרירים "נתפסים". בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב רציתי לברר היכן ניתן לבצע ניתוח carpel tunnel באנדוסקופ? והאם יש לקופ"ח כללית השתתפות חלקית\מלאה? תודה מראש רותם

פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד.

לאחרונה קניתי נעלים חדשות והחלו לי כאבים חזקים בקשת כף הרגל ובעקב האם זה קשור לנעלים או אולי יש סיבה אחרת? ומה אני יכולה לעשות? תודה מרים

מרים שלום. בתור התחלה אל תלכי עם הנעליים שגורמות לך לכאבים. אם לא יעזור, פני לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

1+1=2 אם הכאב החל יחד עם נעילת הנעליים החדשות סביר מאד שהם הגורם, קשה לאבחן כפי שכתב לך דר' טיטיון מבלי לבדוק, בדקי אם יש הבדל בגובה העקב לו היית רגילה, שינוי בגובה העקב יכול לעורר כאב כפי שאת מתארת.

אני בת 30, אחרי 2 לידות (לידה אחרונה לפני שנה), לאחרונה אני סובלת מכאבים עזים בעקב כפות רגליי, בעיקר בצד שמאל, אין לי בעיות אורטופדיות, אני בריאה לחלוטין, מחליפה נעליים כמט מידי יום יש לי כ3 זוגות, נעליים שטוחות. אני לא רואה או מרגישה במימוש משהו חריג. אני עוסקת בבדיקות תוכנה כך שאני יושבת רוב היום (9 שעות). הכאב חזק יותר כאשר אני מתהלכת אחרי מנוחה ממושכת. כאשר אני קמה מהמיטה אחרי שינה אני כמעט לא יכולה להתהלך.

אביבית שלום נשמע שאת סובלת מ-PLANTAR FASCIITIS, מחלת החיתולית הכפית, דורבן. קראי את המאמר המצורף. אם עדיין תהיינה שאלות, אשמח לענות. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

חומר נוסף ומעודכן בנושא טיפון ב"דורבן" ניתן לגלוש לכתובת המצורפת http://www.podiatrym.com/pmarticle.cfm?id=103

??

!!!

גילי 33 לאחר שבר באמצע השוק פיבולה וטיביה השבר טופל שמרני במשך 14 שבועות אני אדם בריא ברוך השם. עמדת השבר טובה. שאלתי היא כמה שבועות של פיזיוטרפיה ושיקום אני צריך כידי לחזור לאיתני הראשון כולל עבודה פיזית. בברכה דוד

דוד שלום. כבר שאלת אותי. אין לי תשובה יותר טובה ממה שכבר קיבלת. מאז ימי חורבן בית שני הנבואה ניתנה לשוטים. בברכה - דר' טיטיון.

שברתי את היד לפני כשבוע ואני מעונינת להחליף את הגבס הרגיל בגבס קל. היכן ניתן לעשות זאת? שמעתי שקיים גבס קל שניתן להתרחץ איתו בעזרת ריפוד מיוחד. היכן ניתן להשיג אותו?

פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד.

שלום בתקופההאחרונה התחלטי להרגיש כאבים בשתי כפות רגלי. לפתע ראיתי שבחלק הפנימי [של 2כפות הרגלים ] יצאו לי 2 בליטות עגולות [הנראות כעצם מעוגל]. שאלתי [1]מה התופעה?[2]האים מזה הכאב?[אני בת 56].תשובתך בהקדם תודה

שיר שלום. מאחר ולא בדקתי אותך ולא ראיתי צילומים לא אוכל לדעת, במיוחד שהתיאור שלך לא ממש ברור ולא ממקם את הממצא במדוייק.ץ פני לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום בתקופההאחרונה התחלטי להרגיש כאבים בשתי כפות רגלי. לפתע ראיתי שבחלק הפנימי [של 2כפות הרגלים ] יצאו לי 2 בליטות עגולות [הנראות כעצם מעוגל]. שאלתי [1]מה התופעה?[2]האים מזה הכאב?[אני בת 56].תשובתך בהקדם תודה

שיר שלום. מאחר ולא בדקתי אותך ולא ראיתי צילומים לא אוכל לדעת, במיוחד שהתיאור שלך לא ממש ברור ולא ממקם את הממצא במדוייק.ץ פני לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום בוקר טוב, ד"ר יחזקאל טיטיון , אבקש עתה רפואית בקשר לאחותי התאומה מורן היא בת 26.5 נולדת עם שיתוק מוחין שנפגעה ברגלים עברה סידרת ניתוחים מילדות בכדי לשפר את הליכתה אני פונה אלייך מיכיון שאני קצת הרבה דואגת מהסיבה היא לפני כחודשיים הירגשה כאבים בקרסול תחתוון למטה צמוד לכף הרגל עם נפיחות וכאבים עד כי קשה לה ללכת הרופא המטפל נתן לה אנטיביוטיקה אולי מדובר בדלקת אך הכאב טיפה נחלש למרות שסיימה את האנטיביוטיקה , היא הופנתה למיפוי עצמות - וזה מאוד מדאיג אותי !! מה זה יכול להיות אני מאוד מוטרדת מיזה !!! מה זה יכול להיות על פי הבנתך מודה מראש , יום טוב עינבל

עינבל שלום. את מתארת מצב לא ברור ומורכב, שלא אוכל לתת לך עליו תשובה ללא בדיקה מסודרת ובדיקות הדמייה. אני ממליץ לך לפנות לאורתופד באזור מגורייך לבדיקה עם אחותך ולשאול את כל השאלות. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר טיטון שלום גילי 33 לאחר שבר באמצע השוק פיבולה וטיביה השבר טופל שמרני במשך 14 שבועות אני אדם בריא ברוך השם. עמדת השבר טובה. שאלתי היא כמה שבועות של פיזיוטרפיה ושיקום אני צריך כידי לחזור לאיתני הראשון כולל עבודה פיזית. בברכה דוד

דוד שלום. מאחר ולא ראיתי את השבר ואני לא בדקתי אותך לא ו\אוכל לתת הערכה טובה . בד"כ זה לוקח בין חצי שנה לשנה, וגם לא בטוח שתחזור להיות 100% מה שהיית. בברכה - דר' טיטיון.

שלום ד"ר. האם הליכה מרובה גורמת לפגיעה בברכיים . אני בן 55 והולך כל יום כ-40 דקות הליכה מהירה ולאחרונה יש לי כאבים בברכיים . האם הסיבה יכולה להיות ההליכה ? תודה

בעבר כתבתי לכם אודות בעיית אשתי ורגלהץ לפני חמעלה מ20 שנה שברה כף רגלה בתאונת סקי בחו"ל (רומניה). במקום לנתח שמו לה בגבס וכיום המצב קשה-נדמה לי-לפי אבחון-שאין לה כמעט סחוס שם. הכאבים מתרבים וקשה לה לעמוד זמן ממושך על רגליה. מבקש מאד לקבוע לה תור לאבחון נוסף ואולי אם יש צורך גם תור לניתוח. כמובן עם כל ההסברים במה זה כרוך. כיצד קובעים תור אצלכם-מה השלבים השונים ? מודה לך מראש. רמי

נשמח לקבלכם לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. לתאום תור - 03-9376666. בברכה - דר' טיטיון.

אשמח אם תכנסו לאתר החדש למחלות ניוון שרירים ותנו חו"ד http://www.md-il.org/ תודה

אימי עברה ניתוח בבית החולים בלינסון בה רשלנות בפעולת העיקור של בית החולים לכן הכלים אינם היו מעוקרים. אני מחפשת עוד מנותחים שעברו ניתוח בתקופה הזו על מנת לגבש קבוצה ולחפש משרד עורכי דין רשלנות רפואית שייקחו את התביעה המשותפת. לאחר שחקרתי את הנושא התגלו המון מנותחים שאינם קשורים למקרה בתאריך הנל אך עברו ניתוחים בשנים אחרות אך התגלה בהם מחלות זיהומיות סופניות. בהם לא עשו דבר על מנת למצוא את גורם ההדבקה אך לכולם מכנה משותף בית החולים בלינסון דבר שהדליק אצלי נורה אדומה! ועפ דעתי ישנו קשר לכן הנני החלטתי לחקור את העניין בפרט מהמקרה של אימי ברצוני להפעיל חוקרים פרטיים הזמנת עדים עובדים מבלינסון לבית המשפט לכן החשיבות בהקמת תביעה קבוצתית מפנה לינק למקרה ההוא ולתאריך התקלה. תאריך הרשלנות שפורסם 3-7-2006 כל מי שעבר ניתוחים בבלינסון בחודש הנל ליצור קשר צרו קשר והשארו פרטים באשכול ההודעה כגון אימייל קופיטסט מאתר MSN על המיקרה. בילינסון: סניטציה ירודה סיכנה מנותחים אחד העובדים שעסק בניקוי ערכות הניתוח, לא העביר אותן את תהליך הסטריליזציה הראוי. מנהלת היחידה לבקרת זיהומים בביה"ח: "זו התרחשות זניחה, אין מדובר בסכנה חריגה" שכח לייבש (ארכיון: AP) 04/07/06 14:42 מאת: הדס שטייף מחדל בבית החולים "בילינסון" (4.7.06): רשלנות בתהליך עיקור של מכשור המיועד לשימוש בחדרי ניתוח, גרמה לכך שעשרות חולים שעברו ניתוחים בימים האחרונים נותחו בתנאים סניטריים ירודים. משנודע הדבר להנהלת בית החולים מונתה ועדת בדיקה, והודעה הועברה להנהלת שירותי בריאות כללית ולמשרד הבריאות. בעקבות הפרשה, שנחשפה בגלי צה"ל, נלקחה רשימת החולים שעברו ניתוח והם יטופלו בהתאם. בית החולים: "אין מדובר בסכנה חריגה" אתמול בשעות אחר הצהרים הבחינה אחות בית החולים שאחד העובדים שעסק בניקוי הערכות, לא העביר אותו את תהליך הסטריליזציה הראוי, דבר שעלול לסכן את החולים. בבית החולים טוענים כי מדובר במשמרת אחת בלבד, ושהצוותים יידעו את החולים ואף נתנו להם את הטיפול האנטיביוטי הדרוש. מנהלת היחידה לבקרת זיהומים בבית החולים, הדוקטור בינה רבינוביץ' הגיבה על הדיווחים בראיון לגלי צה"ל ואמרה כי "מדובר במספר ערכות שעברו תהליך עיקור תקין לחלוטין, למעט תקלה בייבושם". עם זאת, רבינוביץ' ציינה כי התרחשות מסוג זה היא זניחה וכי "אין מדובר בסכנה חריגה". השאירו פרטי מייל באשכול

[email protected]

שלום דר טיטיון, מדובר במטופל שלי, שכאשר היה בדרכו לעבודה סבל מכאב חד בעקב. במין אובחן קרע בגיד אכילס. לאחר מכן עבר ניתוח לתפירת הקרע. במכתב השחרור צויין שהקרע ניווני. ואכן בתקופה שקדמה לקרע סבל מכאבים, הוא טופל ע"י תרופות ופיזיוטרפיה והרגיש טוב. האם המקרה ותקופת היעדרותו מהעבודה תיחשב כתאונת עבודה? תודה, ד"ר בסמה

ד"ר בסמה היקרה שלום. מאחר והאירוע הנדון הוא אירוע תאונתי, שארע בדרך לעבודה, הוא נחשב כתאונת עבודה. מאחר ולדברייך הקרע הוא ניווני יתכן ובועדה של ביטוח לאומי יקבעו שהיה "מצב קודם" לתאונה הנדונה ולכן אולי יורידו מאחוזי הנכות המגיעים בשל קרע של האכילס, אך בכל מקרה מאחר וזה אירע בדרך לעבודה, האירוע עצמו נחשב תאונת עבודה. בברכה - דר' טיטיון.

ghfghfghf

אימי כבת 52 סובלת מזה חודש מכאבים עזים בקרסול שמאל. לא נחבלה. ניתן לה אטופן אך לא עזר לה. כרגע היא מטופלת באלגלוזין פוררטה. אימי היא כשנה לאחר ניתוח להחלפת מסתם אורטאלי ומטופלת בקומדין ונורמיטן. בתוצאת מיפוי עצמות נכתב: הודגמה קליטה מוגברת ניכרת בעצם הקובואיד בכף הרגל משמאל- שבר? שינויים אוסטיאוארטריטים קשים? אחר? כמו כן הודגמו שינויים אוסטיאוארטיטיים קלים בכתף מימין ובחןליה L5. פרט לכך ללא שינויים משמעותיים ממוקמים נוספים ביתר אזורי הגוף שנבדקו.אימי סובלת והכדורים עוזרים באופן זמני. מה אתה מציע ? האם תוכל לקבל זריקות למרות הקומדין? ממה נובע הכאב?

דנה שלום. מה אתה מציע ? לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגוריכם. האם תוכל לקבל זריקות למרות הקומדין? תלוי ברמת ה-INR ממה נובע הכאב? לא אוכל לדעת ללא בדיקה מסודרת ובחינת בדיקות ההדמייה, אך נשמע שמדובר בשחיקה ושינויים ניווניים במפרקי כף הרגל.. בברכה - דר' טיטיון.

שלום לרופא המומחה הייתי מבקשת לדעת מה אמורה לבדוק הבדיקה הבאה: פימור דיסטאלי distal Pemor. ומה צריכה להיות תוצאה טובה. בברכה ובתודה רבקה פז

זה למעלה מחצי שנה שאני סובל מכאב בכף הרגל , כ2-3 - ס"מ לפני העקב לכיוון האצבעות. אציין שכף רגלי קמורה ובשל כך נופל עומס רב על העקב (בשתי הרגליים) אני משתמש במדרסים לפי מידת גבס כ- 20 שנה. הכאב בולט לאחר מנוחה (שינה או ישיבה) לאחר מספר דקות הליכה הוא נחלש מאד. האורטופד איבחן דלקת באיזו שהיא רצועה. לאחר פעילות, שאחריה הרגל במנוחה, ואני מתחיל ללכת - הכאב חזק יותר. טופלתי בכדורי ארקוקסיה- כשבוע עם הריכוז הגבוה- ללא כל השפעה על הכאב. טופלתי 10 ימים באטופן - ללא כל השפעה על הכאב. בעבר, קיבלתי זריקות קורטיזון לכאבים אחרים בכפות הרגליים - ללא שום השפעה על הכאב. מה עושים? מה לגבי פעילות ספורט קלה?

אלי שלום. מהסיפור נשמע שאתה סובל ממחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS) פנה לבדיקה וטיפול אצל אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

לכל המעוניינים בניתוח שלום, עברתי את הניתוח לפני כחודש ועשיתי אותו מבחינה אסתתית ולא מסיבה אחרת (כאבים לא היו לי). בשורה התחתונה וע"פ מה שנראה לי עד עכשיו בפרק זמן החלמה של חודש ושבוע אני מרוצה מהתוצאות. לפרטים מדויקים ומפורטים יותר אתם מוזמנים ליצור קשר במייל: [email protected]

א. שלום. תודה על כניסתך לפורום ועל מוכנותך לעודד ולסייע . אני מסכים שיש מקרים קיצוניים בהם מומלץ על ניתוח הלוקס ואלגוס מבחינה אסטטית. בברכה - דר' טיטיון.

שלום קוראים לי דנהאני בת 15 וחצי. לפני כ-3 שבועות נקעתי את קרסול ימין, בתחילת אימון ספורט סובבתי את הקרסול אך לא הרגשתי משהו מיוחד ולכן המשכתי להתאמן כל האימון שכולל ריצות,תפיסות וכו.. כשהגעתי הבייתה ראיתי שהאזור נפוח וכואב, הלכתי לרופא הוא פטר אותי מספורט ל-3 ולהיות עם תחבושת אלסטית זה הכל. לבערך שבועיים לאחר המקרה השתתפתי בעוד אימון (משום שהנפיחות עברה, לא הרגשתי שום כאב, הייתי כרגיל), באמעצ הריצה נפלתי על הריצפה, מסתבר שנקעתי את קרסול שמאל עם כאבים מאוד חזקים, שטף דם, ואני בקושי יכולה לדרוך על הרגל. היום 4 ימים לאחר שזה קרה, אני עדיין מרגישה קצת כאבים, אני מרגישה מוגבולות ואני יכולה לדרוך על הרגל אבל לא ללכת. אני לא יוצאת מהבית משום שאני כל היום עם רגל מורמת, רציתי לקחת קביים אבל אומרים שלא כדאי בגלל שכל העומס יהיה על קרסול ימין, וגם הוא לא בדיוק בריא. רציתי לדעת מה כדאי לי לעשות?! לקחת קביים?! תוך כמה זמן אני אוכל לחזור להתאמן?! (ספורט הוא חלק מאוד חשוב מהחיים שלי ואני עושה אותו בכל יום..). תודה רבה.

דנה שלום. קחי קביים. פני בהקדם לבדיקת אורתופד רצוי כזה העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

מעבר לבדיקה האורטופדית , יש לבדוק מדוע הנך נוקעת את הקרסוליים בתדירות שכזאת,יתכן ויש לך בעיה של טווחי תנועה, לכי לבדיקה של רופא כף רגל או פיזיוטרפיסט \טית המתמחים בזה

שלום בת 12 יבלת מטרידה ומכאיבה בכף הרגל בפגישה הוצע ניתוח להסרה מעוניינת ביעוץ נוסף -בדיקת אפשרויות אחרות לפני ניתוח כמו טיפול רפואי ולייזר מה דעתך? ולאן אפשר לפנות- באזור המרכז? תודה מראש

נ-ג שלום. פנו לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגוריכם. בברכה - דר' טיטיון.

שלום דוקטור כמה חודשי פיזוטרפיה אני יצטרך לאחר שבר בשוק בברכה דוד.

דוד שלום. תלוי בהרבה גורמים ולכן לא אוכל לתת תשובה. איזה שבר? איפה בדיוק? איך טופל? מה מצב החיבור? גיל החולה? רקע רפואי? שיתוף הפעולה של החולה? בברכה - דר' טיטיון.

מזה זמן אני חש (בנעל ויחף) תחושה של גבשושיות בכף הרגל - כאילו הגרב מקולבצת או הסוליה גלית (והיא לא) . האם תוכל להסביר התופעה ומה לעשות.

דב שלום. לצערי לא ארוכל להסביר את תופעת הגרב מקולבצת או הסוליה הגלית. גש לבדיקת אורתופד באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון

ד"ר מינהיים שלום צפיתי בתוכנית בה הצגת בניית מדרס ביו מכני לכף הרגל כאשר האדם שוכב!ואין עומס על הרגל. היכן ניתן לרכוש (להזמין) מדרסים כאלו? תודה ושנה טובה

מר מיכי מנהיים לא מנהל את הפורום הזה. אתה יכול לנסות ליצור איתו קשר ברשת המכונים האורתופדים "אשד" אורתופדיה. בברכה - דר' טיטיון.

לקשר עם מיכי מנהיים טל' 1800-20-14-14

לקשר עם מיכי מנהיים טל' 1800-20-14-14

לקשר עם מיכי מנהיים טל' 1800-20-14-14

אני לא ד'ר ולא מנהל את הפורם הזה, אני מלמד ביומכניקה של כף הרגל ותורם בפורם מעט מנסיוני

רופא אחד נתן לי אינדומד והשני וולטרן מה עדיף לדרבן כמו כן יש לי מדרסים שעשיתי לדרבן אך סטנדרטיים האם עדיף מדרסים בגבס יקרים יותר אצל אברבוך

יפית שלום. מאחר ולא בדקתי אותך לא אוכל להמליץ לך איזה מדרסים אם בכלל מתאימים לך. כדאי לך להתיעץ בנושא עם האורתופד המטפל בך. בברכה - דר' טיטיון.

יש לי בעית דרבן רופא אחד נתן לי אינדומד ורופא שני נתן לי וולטרן מה לדעתך עדיף

אין הבדל משמעותי. לפעמים אחד עוזר והשני לא ולהיפך. באותה מידה אפשר לקחת כל תרופה אחרת נגד כאבים. בברכה - דר' טיטיון.

לדר טיטיון אני סובלת מבוניון ובוניוניט כמו כן כואבים לי כריות האצבעות נאמר לי שבניתוח לתיקון העיוות סמים בורג קטן שמישר ומרים מעט את הבוהן והזרת והאם הברגים ששמים בבוהן ובזרת מעלים גם את יתרהאצבעות ועלידי כך זה יפתור את הכאב בכריות האצבעות

שושנה שלום. ממה שאת מתארת נשמע שמעבר לבניון ובניונט את סובלת גם ממטאטארזאלגיה. לעיתים המטאטארזאלגיה נגרמת בשל פיזור עומסים לא טוב בקדמת כף הרגל ואז תיקון העיוות שאת מתארת מטפל בבעיית המטאטארזאלגיה ולעיתים המטאטארזאלגיה נובעת מסיבה אחרת. מאחר ולא בדקתי אותך ולא ראיתי צילומים לא אוכל לדעת מה המצב אצלך. בברכה - דר' טיטיון.

אני בן 69 סוב ל מכאבים בכף הרגל והיא נרדמת

ראה תשובה קודמת.

אני בן 69 סוב ל מכאבים בכף הרגל והיא נרדמת

יונה שלום. אכן סיפורך נוגע ללב, אבל מה השאלה? בברכה - דר' טיטיון.

לי

שלום רב, אני סובלת מכאבי רגליים כבר מספר שנים. עברתי כל הבדיקות אפשריות של אורטפד, EMG, כלי דם, ראומוטולוג. בבדיקה של ניורולוג עלה חשד ל-DENALITIVE DESORDER ושלחו אותי ל- MRI ראש וצוואר. הכל יצא תקין למעט היה כתוב בתשובה של MRI צוואר ש "נצפה חיבור בין חוליות C4 ו-C5". רציתי לדעת מה זה אומר? למה זה יכול לגרום? האם צריך לעשות עם זה משהוא? תודה, מרינה

פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד.

ביתי בת 8 שמתי שכפות רגליה פונות פנימה ולא החוצה בביקורת אצל אורטופד נאמר לי שזה תקין כי הקשת של כף הרגל עדיין לא התייצבה ולכן כפות הרגליים פונות פנימה שאלתי האם פיספסתי משהו או שעדיין אפשר לתקן או שלא צריך כי במשך הזמן באמת הרגל תתיצב

מאיה שלום. בלי יסורי מצפון. אכן אלו דברים שבד"כ מסתדרים עם הזמן. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, אני בת 25 וכשהייתי בצבא נקבע אחרי בדיקות ארוכות ומפרכות שיש לי דורבן בעקבי שתי הרגליים עם דגש על רגל ימין. מאז השחרור הרגשתי את הכאבים לעיתים רחוקות ורק אחרי מאמץ פיזי קשה. לפני כחודשיים, לאחר מאמץ כזה (מעבר דירה) התחילו הכאבים להיות קשים יותר ועכשיו אני מרגישה את עקב ימין כמעט כל הזמן. האורטופד שאליו הלכתי אמר לי שכבר לא משתמשים במושג דורבן וככל הנראה יש לי דלקת כלשהי ושלח אותי להיעזר במשחה (רדיאן B או משהו כזה) שלא ממש עוזרת לי. האם עלי להתעקש ללכת למרפאת כף רגל או בקיצור,מה כדאי לי לעשות? תודה רבה ויום טוב.

עינב שלום. האם עלי להתעקש ללכת למרפאת כף רגל? - כן. פני לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

בכול פעם שאני מתחיל להתאמן בריצה אני סובל משברי הליכה (זו הפעם הרביעית) למרות שאני מתחיל להתאמן בצורה מאוד מתונה בכול פעם,(לא יותר מ- 1 ק"מ על דשא) ולאחר תקופת מנוחה לצורך החלמה של למעלה משנה בכול פעם! האם יש צורך לבדוק רמת סידן או צפיפות עצם עקב חזרת השברים? (השבר הראשון היה בגיל 18 באימונים לקראת הגיוס) האם ישנו טיפול לשבר מאמץ פרט להפסקת אימונים ומנוחה? האם ניתן לזרז את זמן ההחלמה? האם מומלץ לחבוש את הרגל בתחבושת אלסטית? האם ניתן לקבל תוכנית לחזרה הדרגתית לאימונים (אני מתאמן לטריאטלון כך למנוע את הישנות התופעה?

שוקי שלום. האם יש צורך לבדוק רמת סידן או צפיפות עצם עקב חזרת השברים? (השבר הראשון היה בגיל 18 באימונים לקראת הגיוס) כן. האם ישנו טיפול לשבר מאמץ פרט להפסקת אימונים ומנוחה? לא. האם ניתן לזרז את זמן ההחלמה? לא שידוע לי. האם מומלץ לחבוש את הרגל בתחבושת אלסטית? לא משנה. האם ניתן לקבל תוכנית לחזרה הדרגתית לאימונים (אני מתאמן לטריאטלון כך למנוע את הישנות התופעה? פנה לרופא העוסק ברפואת ספורט. בברכה - דר' טיטיון.

בבדיקה אצל אורטופד שביצעתי היה כתוב בסיכום של הבדיקה -הליכה עם stiff it hip רציתי לדעת מה הכוונה במשפט זה

פורום זה עוסק רק בבעיות קרסול וכף רגל.

בבדיקה אצל אורטופד שביצעתי היה כתוב בסיכום של הבדיקה -הליכה עם stiff it hip רציתי לדעת מה הכוונה במשפט זה

פורום זה עוסק רק בבעיות קרסול וכף רגל.

הנני בת 30 וסובלת מזה כשנתיים וחצי מבעיה באצבע 5 כף רגל שמאל עד לפני כחודש הוגדרתי " כתעלומה רפואית" וכל הרופאים טענו יש ממצאים , יש בעיה אך לא יודעים מה, כאשר עשיתי את כל הבדיקות האפשרויות, ביופסיה , סי טי , צילומים, והופנתי לכמה וכמה מומחים בתחומים שונים , קישרו את בעייתי לכל תחום אפשרי אך ללא הועיל. לפני כחודש לאחר ביצוע ביופסיה עצם , נתגלה שיש לי דלקת עצם כרונית באצבע, שבוע לאחר הביופסיה נגרם לי זיהום באצבע ואושפזתי לשבועיים בבית חולים, נכון להיום שוחררתי כאשר מלבד ניקוי הזיהום , האצבע הינה באותו מצב , נפוחה וכואבת ברמות בלתי יתוארות , הטיפול שניתן לי ע"י הרופאים הינו טיפול אנטיביוטי ממושך (בן3 חודשים) שלטענתם זוהי הדרך היחידה לפתור את הבעיה אך אינם בטוחים שהיא תחלוף לתמיד ואולי לא , כי מדובר בדלקת כרונית ויכול להיות שזה לא יחלוף וגם אם כן אז עלול לחזור. שגורמת לי לבעיות בתפקוד היומי, המלווים בכאבי תופת , אי שינה בלילות מאז שזה קרה ועד היום. אשמח לקבל מענה מפורט לגבי: א.האם ניתקלתם בבעיה זו? ב.האם בעיה זו אינה ניתנת לפתרון ואם כן מהו? ג.חשוב לי לציין כי הנני פשוט חיה עם בעיה שלכאורה נשמעת פשוטה (אצבע קטנה) אך כלל לא ואף מפריעה לי בתפקוד הכללי, (כאבים ביום, בלילה) ובנוסף שמזה כשנתיים שאינני נועלת נעליים סגורות אלא נעלי אצבע בלבד , כי אין באפשרותי להכניס את הרגל לנעל כזו. אשמח לקבל מענה בהקדם, בברכת תודה רבה לירון יצחק

לירון שלום. נתקלתי בבעיה דומה. בבהן שניה, לא חמישית. אם אכן זה אותו דבר מדובר ב-GIGANTIC TOE. (בהן ענקית). הטיפול הוא פשוט לקטוע את הבהן החולה. לא נעים לחשוב על זה אבל תרגישי הרבה יותר טוב אח"כ. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

שלום לך שוב ד"ר טיטיון, ברצוני קודם כל להודות לך על הענותך המהירה. אך עליי להבהיר כי תגובתך התייחסה לאצבע הבוהן והנני ציינתי שמדובר באצבע 5 (אצבע קטנה) כף רגל שמאל ולכן לא ברור לי אם מה שענית זהו פתרון גם לאצבע זו? להלן תגובתך הראשונה לאחרר פנייתי, לתיזכורת: נתקלתי בבעיה דומה. בבהן שניה, לא חמישית. אם אכן זה אותו דבר מדובר ב-GIGANTIC TOE. (בהן ענקית). הטיפול הוא פשוט לקטוע את הבהן החולה. לא נעים לחשוב על זה אבל תרגישי הרבה יותר טוב אח"כ. בתודה מראש לירון

הנני בת 30 וסובלת מזה כשנתיים וחצי מבעיה באצבע 5 כף רגל שמאל עד לפני כחודש הוגדרתי " כתעלומה רפואית" וכל הרופאים טענו יש ממצאים , יש בעיה אך לא יודעים מה, כאשר עשיתי את כל הבדיקות האפשרויות, ביופסיה , סי טי , צילומים, והופנתי לכמה וכמה מומחים בתחומים שונים , קישרו את בעייתי לכל תחום אפשרי אך ללא הועיל. לפני כחודש לאחר ביצוע ביופסיה עצם , נתגלה שיש לי דלקת עצם כרונית באצבע, שבוע לאחר הביופסיה נגרם לי זיהום באצבע ואושפזתי לשבועיים בבית חולים, נכון להיום שוחררתי כאשר מלבד ניקוי הזיהום , האצבע הינה באותו מצב , נפוחה וכואבת ברמות בלתי יתוארות , הטיפול שניתן לי ע"י הרופאים הינו טיפול אנטיביוטי ממושך (בן3 חודשים) שלטענתם זוהי הדרך היחידה לפתור את הבעיה אך אינם בטוחים שהיא תחלוף לתמיד ואולי לא , כי מדובר בדלקת כרונית ויכול להיות שזה לא יחלוף וגם אם כן אז עלול לחזור. שגורמת לי לבעיות בתפקוד היומי, המלווים בכאבי תופת , אי שינה בלילות מאז שזה קרה ועד היום. אשמח לקבל מענה מפורט לגבי: א.האם ניתקלתם בבעיה זו? ב.האם בעיה זו אינה ניתנת לפתרון ואם כן מהו? ג.חשוב לי לציין כי הנני פשוט חיה עם בעיה שלכאורה נשמעת פשוטה (אצבע קטנה) אך כלל לא ואף מפריעה לי בתפקוד הכללי, (כאבים ביום, בלילה) ובנוסף שמזה כשנתיים שאינני נועלת נעליים סגורות אלא נעלי אצבע בלבד , כי אין באפשרותי להכניס את הרגל לנעל כזו. אשמח לקבל מענה בהקדם, בברכת תודה רבה לירון יצחק

לירון שלום. נתקלתי בבעיה דומה. בבהן שניה, לא חמישית. אם אכן זה אותו דבר מדובר ב-GIGANTIC TOE. (בהן ענקית). הטיפול הוא פשוט לקטוע את הבהן החולה. לא נעים לחשוב על זה אבל תרגישי הרבה יותר טוב אח"כ. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

שלום דוקטור! יש לי ילדה בת שנה וחצי שמטופלת במכון להתפתחות הילד, היא הולכת על קצות האצבעות ובעקבות זה אמרו שצריכים לגבס לה כף רגל עד הברך בעקבות גיד קצר, במשך 3 שבועות הילדה הייתה עם הגבס שהורידו לה את הגבס אז הפיזיוטרפיטית ואורטופד רשמו סיכום ממצאים:"פישוק מפרקי ירך תקין. החזרים תקינים. קיצור ברור אכילס שמאל, בכפוף ברך DFL - 5. ביישור ברך 20 - ימין תקין. הבדיקה תקינה למעט קיצור אכילס שמאל, לאחר הסרת הגבס- דורסיפלקציה 20. שפור ניכר ביותר, קימת פרונציה של כף רגל. ממליץ סד מולטיפלקס לרגל שמאל. הבעיה שלי היא כזאת: כששמו לה את הגבס אז הרגל הייתה נוטה הצידה וככה גיבסו לה ומה שקורה שאחרי שהורידו לה את הגבס היא עדין הולכת עם הרגל הצידה וגוררת אותה . ומה שאני רוצה לדעת עם הרגל תישאר ככה תמיד או שהסד באמת עוזר ומה התפקיד של הסד? ואני רוצה גם חוות דעת נוספת איך אני יכולה להגיע אליך תודה

אנה שלום. בעייתה של ילדתך נמצאת בתחום ההתמחות של אורתופדים לילדים. אני מציע לך לפנות בשאלותייך לאורתופד המומחה באורתופדיית ילדים. בברכה - דר' טיטיון.

לאחר כאבים ממושכים בגיד אכילס ואזור הטיביאלי האחורי וקבלת פיזיוטרפיה,זריקת קורטיזון וצילומי מיפי עצמות+אולטרסאונד+C.T.+MRI וצילומים רגילים נמצא חשד ל- O.C.D צד לטראלי ויש לשקול טיפול כירורגי. אנא,הסבר לי בשפה פשוטה מה זה OCD , מה יש לי ומה עושים על מנת לטפל בי. תודה מכל הלב. מיכל

מיכל שלום. OCD - אוסטאוכונדריטיס דיסקנס זה מצב בו אזור מתחת לסחוס בעצם לא מקבל אספקת דם ו"מת". לפעמים יש השתחררות של קטעי עצם וסחוס קטנים אל תוך מפרק, שגורמת לכאב, נפיחות והגבלה בתנועה. לעיתים דרוש ניתוח להוצאת קטעי העצם, או להטרייה של האזור הפגוע ככה שיצמח שם עצם וסחוס חדש. מעבר לכך תאלצי לברר אצל הרופאים המטפלים בך. בברכה - דר' טיטיון.

תודה ד"ר מכל הלב והנשמה.לא האמנתי לתגובה כה מהירה ,מובנת ומפורטת כל-כך. יישר כח רופא יקר מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ושנהיה רק בריאים ושוב תודה!!!

שלום, אבא שלי נמצא כרגע בחו"ל, אך בשבוע האחרון הוא סובל מכאבים איומים ברגל. הכאב הוא מאחורי הברך בחלק התחתון של חיבור הברך ובברך בצד השמאלי של פיקת הברך. כאשר הוא עומד כואב לו מתחת לברך מצד שמאל. הכאב לא בפיקה! כאשר הוא מכופף את הברך זה מושך לו וכואב . כאשר הוא ישן קשה לו למצוא תנוחה מתאימה שתניח לו לישון. ממצב של ישיבה עד שהוא נעמד הכאב חזק במיוחד. הרפואה במקום בו הוא נמצא, אינה מתקדמת במיוחד. הוא היה בחדר המיון ושם עשו לו צילום, ראו שזה לא שבר ושחררו אותו. רופאת קופת החולים שם נתנה לו כדורים להרגעת הכאבים ואמרה שאין מה לעשות יותר מזה. אם תשלח אותו לסי טי זה יקח זמן וגם אם תקבל לפני כן הטיפול יעשה רק בארץ. אני מודאגת שאולי מדובר בבעיה שיכולה להחריף בטיסה (הטיסה חזרה ארצה ארוכה מאוד כ-20 שעות!) ובכלל, מהעובדה שאין לנו מושג ממה נובע הכאב הזה. אשמח לקבל כל עיצה שהיא!

עד כדי חוסר יכולת ללכת על הרגל או לדרוך ?

שלום רב, לפני כשלוש שנים קרעתי את הרצועות בקרסול ימין ומאז אני שב ונוקע אותו עם כל מהמורה ברחוב. מה ניתן לעשות חוץ מללכת עם סד?

רחל שלום. נשמע כמו חוסר יציבות של הקרסול. הטיפול לייצוב המפרק הפגוע הוא ניתוחי. אשמח לקבלך לבדיקה וטיפול במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

אבי סובל מזה כמה שנים מבעיית הדורבן, ניסיונות הטיפול שכללו פיזיוטרפיה, זריקות (כמה פעמים ) ומדרסים - לא הועילו, ולאחרונה הכאבים הפכו בלתי נסבלים כך שהוא הגיע למצב של קשיים בהליכה ובעמידה על הרגל. מה ניתן לעשות? ויותר חשוב - למי ניתן לפנות לטיפול הולם מאחר שהרופאים במרפאה לא פותרים את הבעייה.

נועם שלום, אני מכיר את הסיפור שלך מקרוב, גם אני סבלתי מדורבן וניסיתי את כל החלופות ממדרסים ועד זריקות, הומלץ לי ניתוח ושמעתי על טיפול בגלי הלם -החלטתי לנסות (זה יקר אבל מה לא עושים למנוע ניתוח) וזה פתר לי את הבעיה אחרי 5 טיפולים-סופסןף חזרתי לחיים! מידע נוסף: http://www.dayan-clinic.co.il/new/content.php?id=13 בהצלחה, שאול

נועם שלום. אם עדיין לא ניסית טיפול בגלי הלם וידך משגת, נסה זאת. אין לך מה להפסיד. במידה ולא יעזור או שאין ברצונך בכך, עליך לפנות לאורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל, לשקול אופציה ניתוחית. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. לתאום תור - 03-9376666, מוקד תורים בלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

בוקר אור :) רציתי לשאול מה הן האופציות הטיפוליות למצב של חופש בפיקה בבחור צעיר. הוא סובל מכאבים קשים בברך, בעיקר במאמץ... אורטופד שבדק אותו המליץ על תומך סיליקון דינאמי למשך 3 חודשים... האם יש אפשרויות נוספות? מה היעילות של תומך זה? מה קורה לאחר שלושת החודשים? תודה רבה :) יום טוב

בשבועות האחרונים התחלתי להרגיש תחושה שונה בין אצבעות רגל ימין ורגל שמאל. באצבעות רגל ימין יש לי תחושה שהן רדומות במידה מסוימת (לא נימול אלא הרדמות). מה יכולה להיות הסיבה לכך ומה הטיפול הנדרש ? תודה !

משה שלום. יכולות להיות לכך סיבות רבות. לא אוכל להציע טיפול ללא בדיקה מסודרת. גש לבדיקת אורתופד באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

לפני 4 שנים ריסקתי את הקרסול ע"י נפילה מסולם, כל הרופאים הציעו לא למהר לניתוח היום קשה לי לתפקד,הכאבים הם לעיתים תכופות,מכל החומר שקראתי ושמעתי מרופאים שאין הרבה ניסיון בארץ בהחלפת קרסולץ אני קצת מבולבל מהצעות שאלותי הם: האם לבצע את הניתוח או שיש הצעה אחרת? היכן לבצע את הניתוח? האים יש מנותח בסוג הנ"ל שאני אוכל להחליף עימו דיעות? אשמח לקבל תשובתך בהקדם משה

משה שלום. האם לבצע את הניתוח או שיש הצעה אחרת? מאחר ולא בדקתי אותך ולא ראיתי בדיקות הדמייה לא אוכל ליעץ. פנה לאורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל להתייעצות בעניינך, בארץ בעלי הנסיון הרב ביותר בהחלפות קרסול נמצאים במאיר כפר סבא. בברכה - דר' טיטיון.

לד"ר טיסון ,תודה על התשובה המהירה.

שלום דוקטור, רציתי לדעת האם אתה מקבל חולים לבדיקה (חיילים) גם בחר"פ בצריפין או בחר"פ אחר מלבד בבי''ח בילינסון? ואם כן, באיזה חר"פ. אם לא, האם אתה מכיר רופא טוב שאתה ממליץ עליו שמתעסק בבעיות כף רגל בחר"פ? תודה ושבוע טוב.

רונן שלום. אני לא מקבל בחר"פ, רק במרפאת חיילים בבלינסון. אני לא יודע מי עובד בחר"פ. בברכה - דר' טיטיון.