פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

לד"ר שלום בני בן ה-17 היה בטיולמבית הספר וגב כף הגרל התנפח וכאב לו אחרי הליכה של 16-17 ק"מ. הינו אצל אורטופד ועשינו צילום ונאמר לנו שיש דלקת. הטיפול שקיבלנו הוא כדוריםבשם nabuco עם המלצה למנוחה במשך 5 ימים.שאלותי: האם הדלקת היא תוצאה של ההליכה המרובה? האם יתכן שיש גם שברי מאמץ שלא הובחנו בצילום? בעוד שנה הגיוס והילד מוטרד והאם הטיפול בשברי מאמץ דומה לזה של דלקת? כיצד ניתן למנוע השנות המקרה בעתיד? תודה אמא מודאגת

תמי שלום. האם הדלקת היא תוצאה של ההליכה המרובה? סביר להניח. האם יתכן שיש גם שברי מאמץ שלא הובחנו בצילום? כן. והאם הטיפול בשברי מאמץ דומה לזה של דלקת? דומה אבל לא זהה. כיצד ניתן למנוע השנות המקרה בעתיד? ללכת עם נעליים טובות, לעשות ספורט בצורה מסודרת וכן ואולי הילד צריך מדרסים? פנו לבדיקת אורתופד באזור מגוריכם. בברכה - דר' טיטיון.

האם אפשר להעביר נעליים מילד לילד? כולל נעלי צעד ראשון.

נחמה שלום. רק אם אין ברירה. בברכה - דר' טיטיון.

אני צריכה לבצע ניתוח אלוס וולגוס, שאלתי, האם לאחר הניתוח אני אוכל ללכת להליכות ארוכות למטרה כושר גופני ללא הגבלה

רוני שלום. אם הכל יהיה בסדר, לא יהיו סיבוכים וכ"ו ולאחר שתחלימי החלמה מלאה, אין סיבה שלא. בברכה - דר' טיטיון.

אני בת 60 ויש לי בשנה האחרונה כאבים עזים ברגליים, בייחוד בברכיים, ובדורבנים שבכפות הרגליים. בצילום שעברתי לפני שבוע התגלו הממצאים הבאים ואבקש לשמוע מה פשרם בלשון פשוטה, מה אומרות התוצאות. תודה מראש. צילום כף רגל - צד אחד עד 2 מבטים צילום ברכיים AP?+ LAP שינויים ניווניים עם הצרות המרווח התוך פרקי באספקט הפנימי והתחדדות האמיננציה האינטרקונדילריס. באספקט הקדמי של הפטלה השמאלית מודגם ממצא סקלרוטי מחולק שמידותיו 0.5*2.2 בקירוב – טיבו אינו ברור: האם הסתיידות גסה בליגמנט הפטרלי? האם הסתיידות בכרית השומן האינפראפטלרי? האם מצב לאחר חבלה? אחר? באספקט הקדמי של הפטלה הימנית מודגמת הסתיידות עדינה מאורכת בליגמנט הפטלרי. באספקט האחורי של הברכיים דו"צ מודגם וריאנט אנטומי גרמי = פבלה. צ. כפות רגליים דו"צ חזיתי ואלכסוני: שינויים ניווניים בעצמות הגליליות במפרקים המרוחקים והאמצעיים. וריאנטים אנטומיים גרמיים מודגמים באספקט התחתון של הקובואיד ועצם הסירה.

מלכה שלום. נשמע שאת סובלת משחיקה ושינויים ניווניים של מפרקים רבים בגוף. פני לבדיקה וטיפול של אורתופד באזור מגוריים. בברכה - דר' טיטיון.

שלום דוקטור אני עברתי ניתוח לתיקון אליוס ולגוס לפני 7 חודשים ועדין יש נפיחות רבה וכאבים בדריכה הרופאים המנתחים אומרים שיש חיבור טוב אבל הכאבים עדין חזקים איך יכול להיות שאחרי 7 חודשים עדין כואב לי?

ניר שלום. ראשית אני ממליץ לך לשאות את הרופאים המנתחים. שנית, לעיתים לוקח הרבה זמן אפילו שנה עד שכל הנפיחות עוברת. בברכה - דר' טיטיון.

שלום לך ד"ר יש לי כאבים חזקים בבוהן הגדול של רגל ימין ובעצם שמאד בולטת משמאלו של הבוהן(אותה עצם שגם יוצרת מבנה בעייתי לכף הרגל בגלל בליטת היתר שלה) .כמוכן כואבת לי גם כרית כף הרגל מתחת לבוהן ולכאב מתלווה גם הרגשה של צריבה תחושה מאד לא נעימה. וכל זה קורה רק ברגל ימין.אודה מקרב לב להתיחסותך

עלי לציין כי אני בת 57+ עושה ספיננג פעמים עד 3 בשבוע הרבה הליכה ברגל ועוד כל מיני חוגי אירובי ,עלי לציין כי אני מקפידה על נעלי הליכה איכותיים ונעלי ספיננג מקצועיים. אני עם הכאב הזה כבר הרבה זמן אבל הוא החמיר ונהפך לבלתי ניסבל בתקופה הארונה.

פנינה שלום. נשמע שאת סובלת מהלוקס ואלגוס, מצב בו הבוהן הגדולה בכף הרגל פונה כלפי שאר הבהונות יחד עם בליטה גרמית לא תקינה במפרק שבבסיסה. נשים המרבות לנעול נעלי עקב ובעלי כפות רגליים חלשות או שטוחות נוטים לפתח מצב זה וכן יש נטייה הנה תורשתית. הנעל הצרה משפשפת את המפרק לאורך שנים ולוחצת עליו, וכתוצאה מכך נוצרת רקמת יבלת ורקמת עצם עודפת באזור המפרק. המצב עשוי לגרום לכאבים, נפיחות ואודם באזור. הטיפול בכאבים הוא שמרני כולל: נעילת נעליים נוחות ורחבות, ריפוד האזור ונעילת רפידות מיוחדות. במצבים שאינם מוטבים ע"י טיפול שמרני אז הטיפול ניתוחי. בברכה - דר' טיטיון.

מה זה שבר הליכה ?ומה הטיפול בזה?!

דליה שלום. שבר הליכה – (stress fracture ) פציעה הנגרמת בעיקר ממאמץ אינטנסיבי כמו בספורט או חיילי חי''ר בטירונות וכ"ו. נובע מלחץ על העצם החוזר על עצמו יוצר למעשה שבר קוי קטן. מופיע לרוב בעצם השוק או בכף הרגל הטיפול - מנוחה. בברכה - דר' טיטיון.

?

אני מבולבל בהגדרות בין סוגי דירוג השברים והשלכותיו. נשבר לי שבר הטלוס נקבע לי בחירום בשני ברגים. בעוד 3 שבועות יורידו לי גבס. האם סיכויי החלמה בשבר סוג 3 טובים מבסוג 2 ? תודה על הסבלנות

האם כל האמור מתיחס לשבר בקרסול?

יונתן. השוקית זאת העצם הדקה בצד של הקרסול. השוק זאת העצם העבה. בברכה - דר' טיטיון.

אני גבר בן 23, יש לי סינוביטיס בקרסול רגל ימין כבר שנים רבות על רקע המופיליה ודימומים חוזרים לאותו המפרק. האורטופד רשם לי מדרסים וגרב אלסטית. פעם הכאבים היו זמניים עכשיו הכאב כרוני ויש לי צליעה. ברצוני לדעת אם ישנם טיפולים שהיו יכולים לעזור ואם אפשר להביא את הרגל למצב קודם או שהנזק הוא בלתי הפיך? כמו כן אשמח לקבל המלצה על נעל נוחה שתתאים למקרה שלי. בתודה מראש, שגיא ו.

שגיא שלום. כנראה שהנזק לא הפיך. במידה והמפרק הרוס הטיפול הוא ניתוח לאיחוי המפרק או להחלפת המפרק. בברכה - דר' טיטיון.

תודה רבה לד''ר יחזקאל על המענה

שלום, אני סובל מזה כמה חודשים מדורבן עברתי בדיקות כולל מפוי עצמות וטופלתי בתחילה ב 24כדורי קורטיזון במינון יורד ולפני חודש כשזה לא עזר קיבלתי זריקת קורטיזון לעקב ולאחר חודש זריקה נוספת והיום חודש לאחר הזריקה המצב לא השתפר . האם יש פתרון לבעית דורבן?

רני שלום. קרא את המאמר המצורף, אם עדיין תהיינה שאלות, אשמח לענות. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה הקדמה ומבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל. קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, עלול לגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

שלום רב, הנני סובלת מגלומוס טומר ביד ימין(לאור בדיקת MRI+ CT) . לאחרונה הכאבים הולכים ומחריפים והדבר מציק לי מאוד. האם יש פתרון מלבד פתרון ניתוחי? אודה על תשובתכם, תודה מקרב לב.

פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד.

רופא אורטופד התאים לי מכשיר גב, ונאמר לי להשתמש בו 22 שעות ביום. רציתי לברר אם זה אכן הזמן, או שאמרו לי כדי שבפועל אשתמש בכמה שצריך...

פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד.

שלום רב, אני בת 58, בשנה האחרונה החלו אצבעות כף רגלי להתעקם בנטיה כלפי הבוהן, כאשר אחת האצבעות החלה לעלות על האצבע הסמוכה(הבוהן).אני חוששת שהמצב רק ילך ויחמיר ויגרום לבעיות נילוות. האם ישנה דרך לעצור את התהליך? מזה שבועות מספר שקיבעתי את האצבעות בחיבורן ע"י פלסטר אחת לשניה במאמץ לעצור את נטייתן\התעקמותן אך לא ניראה לי שזה נורמלי. אודה לך אם תוכל לסייע בעניין ותנחה אותי מה עלי לעשות ומדוע זה קורה? תודה מקרב לב.

אהבה שלום את מתארת תופעה של בוהן רוכבת. פני לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגורייך. הטיפול בבעיה הוא ניתוחי. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב יש לי בצקת ברגליים, באזור הקרסוליים בחלק הקדמי של הרגל. ראיתי שבצקת כזאת יש לנשים בהריון בחודשים האחרונים (אני לא בהריון). מה יכולות להיות הסיבות לכך? אני אפילו לא יודעת אם עלי לפנות לרופא אוקטופד... אשמח לכל עצה בתודה זוהר

זוהר שלום. לבצקת יכולות להיות אין סוף סיבות... פני לבדיקת רופאר המשפחה. בברכה - דר' טיטיון.

שלום! יש לי תינוקת בת שנה וחצי לפני כמה חודשים לקחתי אותה לאורטופד כי היא התחילה לעמוד על קצה האצבעות והרופא אמר שזה עניין של עצלנות שהיא לא הולכת, הרופאת ילדים שלחה אותי לנורולוג והוא אמר שיש לה טונוס מתוח ושזה ישתחרר לבד, בינתיים הילדה המשיכה לעמוד על קצה האצבעות וללכת על קצות האצבעות ,לקחתי אותה למכון התפתחות הילד ושם איבחנו שהיא צריכה גבס בגללהיא הייתה עם גבסז במשך 3 שבועות ואחרי שהורידו לההם רשמו באבחון ככה:קיצור ברור אכילס שמאל, בכפוף ברך DFL 5 רגל ימין תקינה לאחר הסרת הגבס דורסיפלקציה 20 שפור ניכר ביותר קימת פרונציה של כף רגל בעקבות זה המצליצו על סד. אני קצת חוששת מהסד למרות שרק השבוע שמו לה אותו , אני לא יודעת איך בדיוק הסד יעזור אני פוחדת שהרגל לא תישאר לה עקומה כי היא נוטה את הרגל הצידה וגוררת אותה בעקבות הגבס אודה לך לתשובה מהירה

מה השאלה?

שלום רב, אני סובל מצפורן חודרנית. האם אתה מכיר פודיטריסט מהצפון או מכון לטיפול בבעיות כף רגל בצפון? תודה רבה,

לצערי לא מכיר. נסה בדפי זהב. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב. אני אשתדל לפרט בדיוק את התקרית והבעיה ברשותך: לפני כ-3 שבועות החלקתי ליד בריכה ונפלתי על הברך - בצורה סיבובית ועקומה ומאז אני חש כאבים כל הזמן בברך. זה לא משהו רגיל אלא מלווה אותו כל הזמן וממש מפריע . פניתי כמובן יום אחרי המקרה למרפאה - שם חבשו את המקום ונתנו לי כדורים משככי כאבים ואם זה לא יתאושש אמרו לי לחזור לטיפול. (הם לא אבחנו שבר) אחרי שבוע כשזה לא עבר - שוב הייתי במר"מ שם המליצו לי על כדורים (אלגוליזין) ולקבוע תור "לא בהול " לאורטופד. ביום שישי האחרון הלכתי לאורטופד - ועשיתי צילום רנטגן - ברוך השם הרופא לא אבחן שבר ואמר שכעקרון אני יכול לחזור לפעילות רגילה. הבעיה היא שהכאב בברך עדיין ממשיך - זה מעין כאב חד בדיוק בברך שמאל ..ואמנם משככי כאבים טיפה מרגיעים אבל לא מרפאים את המקום.......אני מודאג כי עבר קצת הרבהה זמן: 1. מה אתה ממליץ לעשות? אני מתכוון אולי לנוח ולהרים את הרגל למעלה...לגשת להמשך טיפול נוסף ? שמעתי שיש טיפול מיפוי עצמות.....האם זה קשור? 2. 2 דוקטורים ראו את זה ואורטופד ועדיין כואב לי - אני לא מדמיין....תעזור לי משחה כמו BEN-GAY או וולטרן אמולג'ל? תודה רבה - אשמח לתשובה מפורטת עד כמה שניתן

פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד.

שלום רב, הומלץ לי ע"י האורטופד שלי לקבל זריקת ARTHREASE במינון של 10MG\2ML 3PRS ואני מעוניין לדעת קצת ויתר על הזריקה. מה ההשפעה שלה? במה היא עוזרת ומה הן תופעות הלוואי? תודה.

גבי שלום. אני מציע לך לשאול את הרופא שמטפל בך. פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד. בברכה - דר' טיטיון.

בתשובה למיפוי נכתב כך:הודגמו קליטות מוגברות בחיבורים המטטרזו-פלנגיאלי של הבוהן דוצדדית ובמידה ניכרת נשמאל. הממצאים מתאימים לשינויי הלוקס וולגוס,קשים יותר משמאל.אין לשלול טראומה משמאל אשמח לקבל הסבר על הממצאים. תודה..

עמליה שלום. המיפוי קולט במקומות בהן יש בעיה אצלך לפי הכתוב הבעיה היא של עיוות ושחיקה של המפרק בין בהן 1 למסרק 1. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב ד"ר טיטיון, פנייתי מגיעה לאחר מס' ימים של כאב, המופיע לסירוגין בקרסול שמאל.הכאב הופיע בפתאומיות ללא סיפור של חבלה. מאז הפעם הראשונה בה חוויתי את הכאב, הוא מגיע לדרגת שיא בעיקר לפנות בוקר, ומעיר אותי מהשינה. הכאב מוקל באופן משמעותי ונעלם מס' דקות לאחר הירידה מהמיטה. היום הכאב הופיע לאחר תנועה חדה (פניתי לאחור) וניטרל אותי לחלוטין מכל תנועה- עד שעיסיתי נמרצות את האיזור- לאחר העיסוי, הכאב הופג באופן משמעותי, אך עדיין אני "חשה" את הקרסול. הכאבים מגיעים מחלקו הקדמי של הקרסול. רקע כללי- בת 42, אמא לחמישה, בריאה בד"כ, משקל תקין (BMI 19- תזונה לא ממש עשירה...) פעילה מאוד והתופעה הזו החלה להטריד אותי: א. היות והיא נמשכת כבר מס' ימים- דבר שאיני מורגלת אליו ב. התופעה מגבילה אותי מבחינה פיזית- וכשאני מוגבלת בגלל כאב מסתבר שאני יכולה להיות ממש לא נעימה לסביבה הקרובה- תגלית מטרידה ביותר לכשעצמה. ג. זו בפירוש אינה התכווצות השרירים המוכרת לי כל-כך טוב מעברי ההריוני.... בקיצור ד"ר- HELP

בריאה בד"כ שלום. לצערי אין לי מושג מהתאור שלך מה הבעיה. עלייך לפנות לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום היום סיפרה לי חברה בעבודה שיש לה כבר כמה חודשים בעיה מוזרה בשתי רגליה, מהברכיים ומטה, כולל כפות הרגליים, היא סובלת מתחושת צריבה בלתי נסבלת בעור ובזמן הליכה היא מרגישה כאילו היא דורכת על כדורי קל-קר ??? היא קיבלה תור לנוירולג (נקבע לעוד עוד הרבה זמן) ובינתיים היא סובלת. האם יש לך מושג במה מדובר? האם זאת בכלל בעיה אורתופדית? תודה מראש

אילנה שלום. יש הרבה גורמים העלולים לגרום לתחושות כאלו. החל מבעיות כלידם, לחץ על עצבים , מחלות סיסטמיות שונות כמו סוכרת, בעיות גב, חוסר איזון הורמונאלי, חסר ויטאמינים, חסר מגנזיחום ועוד. כדאי ראשית לפנות לבדיקת רופא המשפחה. בברכה - דר' טיטיון.

לד"ר טיטיון שלום ותודה מראש. לפני 3 שבועות שברתי את עצם הקרסול. תחילה דיברו על שבר סוג 2 שנותח בחרום. מאוחר יותר דיברו על סוג 3. איך קובעים את סוג השבר {במהלך הניתוח או לפי צילומים?) ומהם סיכויי החלמה ? אני נורא זקוק למידע. תודה שוב

יוני שלום. איך קובעים את סוג השבר {במהלך הניתוח או לפי צילומים?) שבר מסוג 3 כמו שכתבת זה שבר בשוקית מעל גובה המפרק עם פגיעה ברקמה המחברת בין השוק לשוקית (סינדסמוזיס) ניתן לדעת לפני הניתוח אבל לפעמים במהלך הניתוח כשבודקים את יציבות המפרק בסוף הניתוח ניתן לאבחן את זה ואז יש צורך בבורג אחד או שנים נוספים- בורג סינדסמוטי. מהם סיכויי החלמה ? בד"כ סיכויים טובים אם הניתוח טוב ואם תבצע פיזיוטרפיה כמו שצריך. כמובן שלא ראיתי צילומים ולא הייתי מעורב בניתוח אז קשה לי קצת לדעת. בברכה - דר' טיטיון.

בני בן 13 הבחנו ברגל שטוחה מידי וברגל שמאל עיוות, בבדיקה גילנו את הבעיה רופאה ממליץ לניתוח, המצב הוא שבני סובל מכאבים רק כאשר הוא מבצע פעילות גופנית או מתהלך יחף. בפורומים שבדקנו בארץ ובעולם לא מדובר על ניתןח כאופציה ראשונה. השאלות שאני מעוניין לקבל עליהם תשובה: 1. האם ניתן לחיות עם מיגבלה זאת ללא ניתוח? 2. נהו הקו האדום שממנו אנחנו חייבים לנתח.? 3. האם בעזרת מידרסים ניתן להקל על הילד? 4. האם הבעיה יכולה להחריף עם השנים? תודה יואל כהן

יואל שלום. 1. האם ניתן לחיות עם מיגבלה זאת ללא ניתוח? - כן בהחלט אך עדיף "לתפוס את זה כשזה עוד קטן". 2. נהו הקו האדום שממנו אנחנו חייבים לנתח.? - לא חייבים לנתח כלום רק במצב של סכנת חיים חייבים לנתח. 3. האם בעזרת מידרסים ניתן להקל על הילד? כן ניתן להקל. 4. האם הבעיה יכולה להחריף עם השנים? יכולה להחריף בהחלט. בעקרון במצב בו יש טארזאל קואלישן שמתגלה בגיל ילדות כדאי לנתח בילדות כי הניתוחים בבוגרים הם פחות אנטומים ופחות משמרים מאשר בילדים שבהם ניתן רק לחתוך את הקואליציה בד"כ, דבר שלא ניתן לבצע במבוגר. במבוגר הניתוחים הרבה יותר מורכבים וכוללים איחוי מפרקים וחיתוכי עצמות ושינוי הזויות שלהם ועוד. בברכה - דר' טיטיון.

גם ללא ניתוח וגם לאחר הניתוח יש משמעות רבה לתמיכת כף הרגל במנח אופטימלי ע"י מדרסים חצי קשיחים 1. לשימור המצב, 2.לאפשר לכף הרגל לבצע תנועות כמה שניתן בתחום המותר

במהלך ריצה אני חש "בקנקים" הבוקעים מהכרסוליים שלי כימעט בכול צעד .כשמדובר בריצה של 3000-4000 מטר מדובר במספר לא מבוטל , לעיתים הדבר גם גורים לי לכאבים לאחר הריצה, אומנם לעיתים רחוקות. הייתי ספורטאי מקצועי ליפני הצבא (כדור -יד) ובצבא הייתי בחיל הרגלים.כשהייתי בתיכון הייתי נוקע את הכרסוליים לעיתים קרובות ורוב הזמן היתי משתמש במגן סיליקון לקרסוליים.הוא מגביל את תנועתם.(כיום הקררסולים שלי כבר יותר חזקים ואני לא נידרש לכך ביכדי למנוע נקיעה) אני בן 23 , האם כדאי ללכת ליעוץ אם כן אצל איזה רופא ומה לדעתך הסיבה, פיתרון...

יוני שלום. אם זה מלווה בכאבים בהחלט כדאי לבדוק את הנושא. לא אוכל לדעת מה הסיבה ומה הטיפול ללא בדיקה מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. פנה לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום וברכה, לא מצאתי פורום לבעיות ברכיים ולכן אני מנסה בפורום הכי קרוב. אודה לעזרתך: אני נמצאת כחודשיים וחצי לאחר לידה (רגילה, ואקום עם אפידורל) וסובלת מכאב בברך לאחר ישיבה עם ברך כפופה. אפילו ישיבה על המיטה על מנת לחתל את התינוקת והברך כפופה מעט, אני קמה עם כאבים ובמשך 5 דקות צולעת עד אשר הכאב עובר. ישיבה מזרחית, ובעצם כל כיפוף של הרגל, אפילו כיפוף הגוף והברכיים ממצב של עמידה לריצפה למשך דקה אחת גורם לי לכאבים.האם לדעתך זה קשור ללידה? מה ניתן לעשות? אודה לעזרתך בנושא

פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד. חפשי פורום אורתופדיה כללית או פורום אחר. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, אני בן 35 ולומד בחו"ל. לפני חודש וחצי כשהלכתי במהירות, מעדתי ברחוב. לא הרגשתי כמעט כלום, אך למחרת היה לי כאב בכף הרגל. במשך שבוע וחצי המשכתי ללכת בתקווה שהכאב יעבור, אולם הוא רק החריף, כאשר הוא התרכז בתחתית העקב. הכאב הכי חזק בבקר, כשאני קם מהמיטה ועומד לראשונה. אחרי שבוע וחצי הלכתי למיון ושם נתנו לי קביים ואמרו שזה נקע שייקח 3 עד 6 שבועות להבריא (בצילום רנטגן לא היו שברים). אחרי שבועיים שלא היה כמעט שיפור הלכתי למומחה לכף הרגל והוא התאים לי מדרס ואמר לי לטבול בקרח שבועיים ואח"כ לסירוגין בקרח ובמים חמימים. מאז הביקור אצלו לפני כחודש - שבמהלכו אני הולך כל הזמן עם קביים וגם עם המדרס המותאם למקרים שאני צריך להוריד את הרגל לרצפה - לא היה שום שיפור (רק המדרס פשוט מקל). קראתי באינטנט ואני מבין שמדובר ב-plantar fasciitis. אולם חשכו עיניי ואני שוקל להפסיק לימודיי ולחזור לארץ: 1) מהחומר שקראתי באינטרנט רציתי הבנתי שמדובר בפציעה שההחלמה ממנה יכולה לקחת חודשים ארוכים וגם שנים? 2) לא הצלחתי להבין - האם מדובר על קריעה של הרקמה או רק דלקת חריפה? 3) האם אפשר בכלל להחלים לגמרי? ואם כן אפשר - כיצד? תודה, המיואש

מ.יואש שלום. קרא את המאמר המצורף. אם עדיין יש שאלות, אשמח לענות. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

אני מקווה שההודעה הבאה תגיע לאוזן קשבת ולאדם שיהיה מוכן לעזור למישהי במצוקה אז הסיפור שלי הוא שעברתי תאונה דיי רצינית עם הרכב שלי וכרגע אני נמצאת בתהליכים עם החברת ביטוח בכל הנוגע לפיצויים שלי. הבעיה היא שאני סובלת מכאבים עזים באיזור הברכיים אך לפי הצילומים אין לי שם שבר או סדק. אני יודעת שזה ישמע מוזר וחולה במקצת אבל שמעתי על דרך לזייף שברים בצילום רנטגן. כיצד אני יכולה להביא צילום שבו יראה שיש לי שבר באיזור..? בתודה מראש יעל

יעל שלום. לא עשו את חברות הביטוח באצבע... אל תנסי לרמות כי זיוף זאת עברה פלילית !!! דר' טיטיון.

שלום רב, הנני בן 35, בעקבות כאבים בכפות הרגליים , הופנתי לאורטופד ששלח אותי למיפוי עצמות , התשובה: "קיימת קליטה מוגברת בקלקנאל טוברוזיטי(אנטזופטיה? PLANTER FASCILLTIS ) וב - IPJ-1 של כף רדל ימין וקליטה מעט מוגברת בטוברקול גדול של הומרוס משמאל סיכום: קליטה מוגברת כנ"ל ככל הנראה על רקע שינויים ניווניים או דלקתיים" שאלותיי: 1. מהו PLANTER FASCILLTIS ? 2. מהו IPJ-1 ? 3. בטוברקול גדול של הומרוס משמאל ? 4. מה יכול לגרום לדלקת מסוג זה ומהם דרכי הטיפול השגורות ? תודה

אייל שלום. 1. מהו PLANTER FASCILLTIS ? ךא כתבת נכון. יש לכתוב Plantar Fasciitis. זאת מחלת החיתולית הכפית או מה שנקרא בשפת העם - דורבן. 2. מהו IPJ-1 ? - המפרק בין גליל ראשון לשני בבוהן הגדולה. 3. בטוברקול גדול של הומרוס משמאל ? הגבשושית הגדולה בראש עצם הזרוע (ליד הכתף). 4. מה יכול לגרום לדלקת מסוג זה ומהם דרכי הטיפול השגורות ? כאן אתה כבר מבקש יותר מידי... פנה להתיעצות עם אורתופד באזור מגוריך. יש לכך המון סיבות שונות ומשונות ובהתאם הטיפול. בברכה - דר' טיטיון.

החלקתי, נפלתי ועיקמתי את הרגל. חיכיתי קצת שהכאב יעבור, והמשכתי לדרוך רגיל. לאחר כמה דקות התחילו פתאום כאבים חזקים ברגל, עברתי לשכיבה ועכשיו אני בכלל לא יכולה לדרוך על הרגל. הרגל לא נפוחה, ולא כואב כשנוגעים בה - אבל אני לא יכולה לשים עליה משקל בכלל. איך אדע אם יכול להיות ששברתי או נקעתי את הרגל? אפשר לוותר על צילום ורופא?

יעל שלום. האפשר לוותר על צילום ורופא? - לא ! בברכה - דר' טיטיון.

לד"ר יחזקאל טיטיון שלום רב. אני סובלת מזה כמה שנים מכאבים קשים בקרסול ועקב רגל ימין מה שנקרא דורבן עקב החמרה בכאבים נשלחתי לבצע בדיקת mri הייתי מעוניינת לדעת האם יש הבדל בבדיקה זו לבין ct האים יש מצב שבבדיקת mri לא יראו ממצאים שיכולים לראות בct או להפך אודה מאוד על תשובתך

לינה שלום. CT ו-MRI הן שתי בדיקות שונות לחלוטין שלכל אחת מהן אינדיקציות שונות. בגדול CT טובה יותר להדגמת עצמות ו-MRI יותר טובה בהדגמת סחוסים, רקמות רכות, גידים וכ"ו. לאף אחת מהנ"ל אין אינדיקציה במצב של פאסאיטיס פלאנטארית (דורבן). אני מציע לך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

מזה חודשיים וחצי אני במנוחה מריצה עקב דלקת בכרית כף הרגל במנוחה אני לא מרגישה שום כאב אובחנתי כרגל מורטון קבלתי כדורים אטופן ואחר כך אטרופן לא עזר במיוחד קראתי מאמר על רגל מורטון שלהקלה ובכלל יש לשים פד דק מתחת לגליל ראשון בצד האחורי של רפידת הנעל כמה זמן עד שהדלקת תעבור ואוכל לרוץ האם הפד יכול לעזור במניעה להבא אם אחזור לרוץ לקראת סוף הכאב האם הדלקת תתחזק שוב? האם טיפולי קרח עוזרים מעבר להרגעת הכאב?

פז שלום. לא אוכל לדעת מה צופן בחובו העתיד. מאז ימי חורבן בית שני הנבואה ניתנה לשוטים. במידה והכאבים ישובו לאחר שתשובי לפעילות ספורטיבית, יהיה צורך בטיפול נוסף, אולי הזרקה מקומית ובמידה ושום טיפול שמרני לא יעזור - ניתוח. בברכה - דר' טיטיון.

שלום ד"ר טיטיון , רציתי להתייעץ איתך לגבי בעיה שאובחנה אצלי - הלוקס ולגוס. הרבה שנים אני סובל מבעיה בכפות הרגלים שכללה ניתוחים ליישור ציפורניים חודרניות שוב ושוב (כולל לייזר) בבהונות באצבעות הרגליים ומבנה "עקום" (מגיל קטן - זה דבר תורשתי) של האצבעות הגדולות בשתי כפות הרגליים. מבדיקת רופא אורטופד/כף הרגל התברר כי קיימת גם בעיה בבהונות בשם: "HALLUX VALGUS INTERPHALANGUES" וזאת מהסתכלות מיידית במבנה הרגל ואזור אצבעות הרגליים. הוצע לי לבצע ניתוח בשם AKIN לתיקון הבעיה באופן מיידי (כלומר הרופא המליץ על הניתוח) והוסבר במה כרוך הדבר?. בנוסף הומלץ לי על פטור קבוע מנעלי צבא, ונעילת נעלי ספורט רחבות (אזרחיות). רציתי להתייעץ איתך, 1 . במה כרוך הניתוח? האם יש חשש לסיבוכים? ואיזה סוג הרדמה מבוצעת לרוב? (הבנתי שמדובר בדר"כ במקומית אולם קיימים מקרים שהיה צורך להרדים כללי?). 2. כיצד היית מגדיר בעיה שכזו מבחינת החומרה שלה ? קלה/ בינונית/ קשה/ חמורה וכו' מבחינת רפואית? 3.מבחינת פרופיל, האם הצבא מכיר בבעיה זו ויאפשר תוספת סעיף ליקוי שיתאים לפטור קבוע מנעלי צבא כפי שהומלץ לי ע"י הרופא, ואכן יתאר את חומרת הבעיה ? 4. האם קיימת משחה או אנטיביוטיקה כלשהיא או מוצר עזר לנושא על מנת להקל הכאב מבלי לנתח ישר ? או שרק הפתרון הוא - המנעות מלחץ באזור הבעייתי על ידי שימוש בהנעלה נכונה ובמקרה אצלי - ניתוח ? 5. ההחלמה מהניתוח - כמה זמן לכל היותר היא יכולה להארך ומה סיכויי ההצלחה בניתוח? מקווה שתוכל לעזור לי ותודה מראש!

יוני שלום. 1 . במה כרוך הניתוח? בהרדמה אזורית כמה זריקות סביב הקרסול וכף הרגל, חתך באזור בו מבצעים תיקון בעצם, חיתוך העמם בצורה מסויימת לתיקון העיוות וקיבוע של ה"שבר" שנוצר. האם יש חשש לסיבוכים? בכל ניתוח עלולים להיות סיבוכים זיהום, פגיעה בעצבים, כלי דם גידים וכ"ו. ואיזה סוג הרדמה מבוצעת לרוב? בד"כ מקומית כמו שתארתי. כללית רק עם החולה דורש במיוחד. 2. כיצד היית מגדיר בעיה שכזו מבחינת החומרה שלה ? קלה/ בינונית/ קשה/ חמורה וכו' מבחינת רפואית? לא בדקתי אותך לכן אני לא יודע מה חומרת הבעיה אצלך. 3.מבחינת פרופיל, האם הצבא מכיר בבעיה זו ויאפשר תוספת סעיף ליקוי שיתאים לפטור קבוע מנעלי צבא כפי שהומלץ לי ע"י הרופא, ואכן יתאר את חומרת הבעיה ? - כן. 4. האם קיימת משחה או אנטיביוטיקה כלשהיא או מוצר עזר לנושא על מנת להקל הכאב מבלי לנתח ישר ? אין משחות. או נעליים רחבות שלא לוחצות ולא מפריעות ואם לא מסתדר אז ניתוח. 5. ההחלמה מהניתוח - כמה זמן לכל היותר היא יכולה להארך ומה סיכויי ההצלחה בניתוח? סיכויי הלחה גבוהים מאוד (מעל 95%) החלמה זה תלוי בסוג התיקון, סוג ואיכות הקיבוע ואישיות החולה . בד"כ בין 6 שבועות ל-3 חודשים. בברכה - דר' טיטיון.

אימי סובלת זה מס' חודשים מנפיחות חמורה בקרסול ימין שמשנה את עוצמתה ואת צבע האור (אדום-רגיל וכו'). הבדיקות שעברה במהלך החודשיים: צילום - אין שבר בדיקות דם - הראו שלא מדובר בקיומה של דלקת. בדיקת זרימת דם (דופלר) ברגליים תקינה בדיקה אצל ראומטולוג (קבע שלא מדובר בדלקת פרקים) מיפוי עצמות (נתגלתה בעייה ניוונית ברגל השנייה - לא זו הנפוחה). בימים הקרובים אמורה ללכת להתייעצות עם ראומטולוג לתוצאות מיפוי העצמות. מה עוד ניתן לעשות?? למי עוד כדאי לפנות??

לירון שלום. כדאי גם לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

יש לי כאבים בזרת ובבוהן כף הרגל, ניגשתי לייעוץ אצל מומחה כף רגל חושב שיש לי דלקת מקומית, נתן טיפול רק נגד כאב, ציין באופן מפורש כי כפות הרגליים מאוד יבשות, איזו משמעות יכולה להיות לכך?

רונה שלום. לא יודע איזה משמעות יש לזה במקרה שלך. יש מחלות עור ומחלות סיסטמיות שונות בהן יש עור יבש, ויש אנשים שככה זה אצלם בלי מחלות. בברכה - דר' טיטיון.

האם יש פתרון לעניין גם ללא ניתוח? שמעתי משהו על טיפול בעניין באמצעות קרן לייזר האם זה נכון ומי מטפל בדרך זו אני בת 67 והייתי רוצה לפתור את הבעייה ללא ניתוח תודה מראש על ההתיחסות לשאלתי

רות שלום. הטיפול היחידי שמוכר לי הוא בניתוח. בברכה - דר' טיטיון

שלום שוב ראשית תודה על התגובה המהירה ושאלתי מה משמעות התשובה ממיםוי העצם שקיבלתי ? העתקתי אותה ממכתב שקיבלתי אבל עד שאגיע לרופא אני מבקשת לדעת מה הממצאים מה המשמעות? תודה ושוב חג שמחת תורה שמח

חנה שלום. קשה להתייחס לתשובת מיפוי ללא בדיקה אורתופדית ובדיקות הדמייה נוספות אבל בעיקרון מיפוי קולט בקליטה מוגברת באזור בעייתי. ככה שהקליטה המוגברת שיש אצלך באזור הבהן והקרסול יכולה להעיד על בעיה באזורים הנ"ל. בעיה דלקתית או בעיה של שחיקה של המפרקים הנ"ל. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, במהלך השנה האחרונה עליתי כ 20 ק"ג למרות שאני ביעוץ דיאטנית של קופ"ח,אף פעם לא היית לי בעיית עודף משקל חוץ מזמן שסבלתי מתת פעילות של בלוטת התריס.מזה כחצי שנה יש לי בצקות ברגליים,הבצקות התחילו רק בקרסוליים ועם הזמן עלו כלפי מעלה בזמן כרגע יש לי גם בירכיים בזמן האחרון רגל שמאל הרבה יותר נפוחה מרגל ימין הנפיחות מתבטאת מהמפשעה כלפי מטה.תופעה נוספת שקיימת היא נפיחות בבטן בלי שום קשר לעלייה במשקל (אני לא בהריון).יש לציין שאני סובלת מכאבים עזים ברגליים ,אני מאוד משתדלת לא להתאמץ ולעמוד הרבה כי הדבר גורם לי לנפיחות וכאבים מוגברים. כל בדיקות הדם כולל תפקודי בלוטת התריס,הצילומים,האולטרסאונד,סיטי מח ובדיקת ראומטולוג תקינים.הבעיה היא שאין לאף רופא שהייתי אצלו השערה ממה זה נובע ובנתיים מצבי הולך ומחמיר.

אלי שלום. פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד. בברכה - דר' טיטיון.

שברתי את זרת יד שמאל כתוצאה מתאונה בעבודה. הגעתי רק למחרת לכירורג כשאיזור הזרת היה עם שטף דם ונפוח. עברתי צילום ונראה סדק קטן. היד גובסה למשך חודש, לאחר הורדת הגבס היד והאצבעות היו נפוחות ואדומות וכואבות יש לי כאבים בכל תנועת כף היד. מה שמדאיג אותי שכשאני מוריד את כף היד למטה היא הופכת לאדומה ונפוחה. כשאני מעלה את היד למעלה היא חוזרת לצבע הכמעט נורמלי שלה. חזרתי לכירורג והעליתי בפניו את הבעיה אך הוא טען שזה כלום שזה כתוצאה מכך שלא הזזתי את היד כחודש, והתפוצצו לי נימי דם. אני דואג לגבי האודם של כף היד האם זה מצביע על בעיה כלשהיא והאם זה אופייני לאחר הורדת גבס? מה פשר כף יד אדומה שבוע לאחר הורדת הגבס? תודה - שאול

פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר שלום רב! אני סובבלת מדורבן כמה שנים, נשלחתי ל MRI בתשובה כתוב : מפרק טיביו טלרי - מעט נוזל יתר תוך מפרקי מעט נוזל יתר טלו טיביאליס רציתי לקבל הסבר מה פרוש הממצא, האם זה מסביר את הכאבים העזים, וכיצד ניתן לטפל בזה. תודה רבה!!!

לי שלום. הממצאים שאת מתארת ב-MRI לא מסבירים כאב בעקב האופייני למה שנקרא בשפת העם "דורבן". אין לי הסבר לממצא המתואר ב-MRI כי אני לא מכיר אותך, לא בדקתי אותך ואני לא יודע מה כואב לך או מפריע לך. פני לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר יחזקאל טיטיון שלום רב! אני סובבלת מדורבן כמה שנים, נשלחתי ל MRI בתשובה כתוב : מפרק טיביו טלרי - מעט נוזל יתר תוך מפרקי מעט נוזל יתר טלו טיביאליס רציתי לקבל הסבר מה פרוש הממצא, האם זה מסביר את הכאבים העזים, וכיצד ניתן לטפל בזה. תודה רבה!!!

ראי הנ"ל.

שלום רב,אישתי סובלת מזה כחצי שנה מבצקות ברגליים והשמנה כללית.היא מטופלת בבלטות התריס והכל תקין.כל בדיקות הדם,צילומים וסי טי תקינים היא הייתה גם אצל הרמטולוג והכל תקין.היא עשתה בדיקות דם ושתן וגם בדיקה שכל חצי שעה לוקחים דם, והכל יצא תקין.לציין שהיא לא בהריון. תודה מראש.אלי

אלי שלום. נסה למקד את השאלה שלך. אני לא בטוח שאני מבין מה השאלה. בברכה - דר' טיטיון.

מזה מספר שבועות יש לי כאבים בשתי הרגליים שמתרכז בעיקר בעקבים והכאבים מקרינים עד לברכיים. הכאבים גם בשעת מנוחה - ובשעות הבוקר אני מתעורר עם כאבים עזים. החלפתי נעליים פעמיים לנעלי ספורט עם כיסי אוויר נסיתי מסג'ים שום דבר לא עוזר הכאבים ממשיכים הרגליים מתעיפות מהר והגוף מותש. קיבלתי מרופא המשפחה כדורי אנטיביוטיקה מסוג ארקוקסיה ולצערי זה לא עזר. הגיל שלי הוא 40.

שש שלום. לצערי לא ניתן להגיע לאבחנה ללא בדיקה מסודרת. אני ממליץ לך לפנות לבדיקת אורתופד ועדיף כזה העוסק בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, בתקופה האחרונה אני סובלת מאוד מכאבים ברגליים. בכל בוקר כשאני קמה מהמיטה כפות רגלי מאוד כואבות וקשה לי מאוד לדרוך עליהן, לוקח לי מספר דקות עד שאני יכולה לפסוע ללא כאבים, בשעות הערב שוב כואבות לי מאוד כפות הרגליים ובכלל יש לי כאבים מהכפות עד הברך. ממה יכולים לנבוע הכאבים? דבר נוסף שקרה לי שפשוט לפני מספר ימים לא הצלחתי לעמוד על הרגליים ובכל פעם שנעמדתי הברכיים רעדו לי ופשוט מעדתי, תופעה זו הייתה חד פעמית

עופרי שלום. יש סיבות רבות היכולות לגרום למכאוביך. אין מנוס מלפנות לבדיקת אורתופד בקופ"ח באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, בעבות כאבים עזים בעקב , פניתי לאורטופד והוא איבחן דלקת בעקב, טופלתי במשך שבועיים עם ETOPAN XL ללא עזקה משמעותית ברצוני לדעת מהם דרכים אחרות הנהוגות בדלקת כזאת ? האם זריקות סטרואידיות מוכחות כטובות יותר ? אם כן , מה הסיכונים ? כמו כן , מה על טיפול בגלי הלם ? תודה אייל

אני עברתי טיפול בגלי הלם (אחרי שעברתי זריקות ומדרסים) וזה עבר לי -כדאי לך לקרוא : http://www.dayan-clinic.co.il/new/content.php?id=13 בהצלחה, שלהבת

אייל שלום. "דלקת בעקב" זה שם מאוד כללי לשק של בעיות שיכולות להיות באזור. לא ניתן מהתאור שלך להגיע לאבחנה ובטח שלא להציע טיפול. פנה לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

לפני שנה התחילו לי כאבים ברגל שמאל בהליכה. מצטבר, לאחר צילום, שזה נפילת מטטרזוס (עצם קטן המחבר כנראה לאצבעות). האורטופד (מקו"ח) אמר לי שאין מה לעשות (חוץ מניתוח) וללכת עם נעלים נוחות ומדרס. עדיין עם מדרס כואב לאחר הליכה קצת ממושכת.. השאלה אם אפשר לעשות משהו בקשר לזה (חוץ מניתוח). אולי הניתוח הינו מוכר ויש אחוז הצלחה גבוה ואשתכנע שכדאי בכל זאת.. אני בן 47 ומוכן לשלוח קובץ של צילומי רנטגן. תודה.

סרגיו שלום. לעיתים אכן יש מטאטארזאלגיה הנגרמת מ"צניחת" ראש המסרק. כשמדרסים ונעליים לא עוזרות הטיפול הוא ניתוחי. יש סוגי ניתוחים שונים לבעיות שונות. אחוזי הצלחה גבוהים. אשמח לראות צילומים אבל ללא בדיקה אורתופדית מסודרת לא ניתן לתת המלצות משמעותיות. אני ממליץ לך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, האצבע השניה בכף הרגל שלי בולטת יותר מהבוהן, דבר שגורם ללחץ עליה בתוך הנעל ולשטפי דם אחרי ריצה. כואב, מה עושים?

מעיין שלום. במידה והתאמה של הנעליים למצבך לא עוזרת, פני לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל, אולי יש משהו שניתן לעשות כדי לשפר את מצבך. בברכה - דר' טיטיון.

במקרה גם לי יש את אותה בעיה, הומלץ לי לא לנעול נעליים "לוחצות"- אני מקפידה לפחות במידה 1 יותר מהגודל הרצוי ועדיין האצבע ממש כואבת -מכחילה (שטף דם) ולאחר מכן נושרת, וזה קורה לי בשתי הרגליים. מה לעשות? דנה

הרגלים "שורפות" לי ונרדמות לי יש לי כמו הרגשה של נמלים בלילה הם נרדמות לי כמו כן האגודל שלי לא זזה בהתחלה נרדמה לי עיקצוצים ועכשיו לא יכול לקפל אותה עשיתי תבדיקה של החשמל ביד וזה הראה שהכל בסדר איזה בעייה עוד זה יכול להיות? אני אחרי הארוע לב שעברתי לפני שנה אבל עשיתי בדיקות וזה לא קשור ללב כנראה אולי בעייה אורטופדית מפחיד אותי הקטע עם הרגלים שנרדמות כל הזמן כי גם האגודל עכשיו לא יכול לקפל אותה בכלל וזה התחיל אותו דבר,לוקח גם טיפול לדלקת שנתן האורטופד הנרולוגית אמרה שמבינתה הכל בסדר אז מה זה יכול להיות?

דני שלום. לצערי לא אוכל לדעת מה הבעיה מהתאור שלך. יש צורך בבדיקה אורתופדית מסודרת. גש לבדיקת אורתופד באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

לפני כשמונה שנים עברתי תאונת דרכים,לאחר זמן מה התגלה שאני סובל מRSD ,כיום ומזה זמן רב אני סובל מכאבים נוראיים שמלווים בבצקות אי ספיקה ורידית ואטרופיה קשה של השוקיים שאלתי היא האם קיים איזשהו סוג של טיפול לתופעה הנ"ל? בתודה מראש יאן

יאן שלום. RSD או CRPS כמו שנקרא היום זאת תופעה קשה ומורכבת. כתוב RSD או CRPS בכל מנוע חיפוש ותקבל הרבה חומר בעניין. בארץ מטפלים בזה מרפאות שונות כמו מרפאת הכאב בבלינסון, בי"ח רעות, בית לווינשטיין ועוד. פנה לקופ"ח שלך לקבלת הפניה מתאימה. בברכה - דר' טיטיון.

יאן שלום. RSD או CRPS כמו שנקרא היום זאת תופעה קשה ומורכבת. כתוב RSD או CRPS בכל מנוע חיפוש ותקבל הרבה חומר בעניין. בארץ מטפלים בזה מרפאות שונות כמו מרפאת הכאב בבלינסון, בי"ח רעות, בית לווינשטיין ועוד. פנה לקופ"ח שלך לקבלת הפניה מתאימה. בברכה - דר' טיטיון.