פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

אמורה לעבור ניתוח להוצאת הבורג הסינדסמוטי אחרי ניתוח קיבוע שבר בקרסול. למה עלי לצפות כעת? האם אוכל להתחיל לדרוך על הרגל (הניתוח הראשון היה לפני שישה שבועות)? האם ממשיכים לקחת את זריקות הקלקסן אחרי הניתוח? סליחה על מבול השאלות ושתהיה לך שנה נהדרת .אתה אחלה רופא ולמדתי מהפורום הזה הרבה (טוב ,זה מה שקורה שיש עודף זמן ,לא?!)

שירה שלום. מאחר ולא אני ניתחתי אותך ואני לא מכיר את השבר שלך או אותך לא אוכל לדעת מה יהיה מבחינת הקרסול או המלצות להמשך טיפול לאחר הניתוח שאותו את אמורה לעבור. לכן לא יכול לענות בעניין הדריכה וכ"ו. לגבי קלקסאן, במידה ואת מפעילה את הקרסול ומניעה אותו אז אין צורך בקלקסאן בד"כ. בברכה - דר' טיטיון

שלום שאלתי איך אפשר להזמין תור למרפאה לד"ר יחזקאל טיטון. בקשר לקיצור גיגים בעקבי הרגליים

בהחלט. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. לתיאום תור - 03-9376666. בברכה - דר' טיטיון.

שנת בריאות, שנת שלמות (של הגוף והנפש) שנה של התגשמות וגם הגשמה והכי חשוב - שנה של סבלנות, סובלנות ודרך ארץ ולא פחות מזה - אהבת האדם באשר הוא אדם!! גמר חתימהטובה, דנה

דנה היקרה. את חסרה לי בפורום. מוזמנת תמיד להיות אורחת בפורום זה וימותו הקנאים . שנה טובה וכל האיחולים גם לך. בברכה - דר' טיטיון.

כתבתי לך בעבר לאחר שהאורטופרד איבחן לי דורבן בעקב. קראתי את המאמר המעניין שלך, אבל עדיין כואב לי.... חזרתי למידרסים (יש לי קשת גבוהה וכ 20 שנה עם מדרסים, נראה לי שבגלל שהוצאתי אותם והתהלכתי כל הקיץ כמעט עם קרוקס נגרם לנזק) וכמובן שהרבה יותר טוב אבל עדיין סובל מכאבים. קבלתי כדורי "ארקוקסיה 90" מהרופא, אבל הבנתי מנמאמרך שזאת לא דלקת. מה עושים עכשיו? זריקה, פיזיו, גלי הלם או סתם מחכים. אוהב ספורט ועושה עדיין 3 פעמים בשבוע 40 דקות ספינינג (עם נעליי ספינינג מיוחדות + המדרס בתוכן...האם מותר? ) אני שייך לקופת חולים מכבי, אפשר איכשהו להגיע אליך? ממתין לתשובתך, תודה, ירון

.

ירון שלום. מה עושים עכשיו? זריקה, פיזיו, או גלי הלם - כן. אוהב ספורט ועושה עדיין 3 פעמים בשבוע 40 דקות ספינינג (עם נעליי ספינינג מיוחדות + המדרס בתוכן...האם מותר? אם זה מחמיר את הכאב אז זה לא ממש כדאי. אם לא מחמיר את הכאב אז בסדר. אני שייך לקופת חולים מכבי, אפשר איכשהו להגיע אליך? ניתן להגיע לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. לתאום תור - 03-9376666. בברכה - דר' טיטיון

שלום: לפני כשבוע וחצי דברתי איתך על הבעיה בכף הרגל שלי. על מנת שתייעץ לי ואמרתי שאני שהטיפל לרגל היא מנוחה. קרח. ואלה. ואני עשיתי את הכל והנפח ברגל ירד לי . אבל אני מרגישה כאבים איומים שאני דורכת על כף הרגל. ונוסף לזה אחרי הנפח נהיה לי ברגל כחול ונראה לי גם דימום מה שלא הופיע ליפני הנפח . אני רוצה לדעת מה אפשר לעשות בתודה מראש.יעל.

יעל היקרה שלום. כנראה שאין מנוס מבדיקה אורתופדית מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. מעבר לכך אין לי המלצות נוספות . בברכה - דר' טיטיון.

ביום ראשון צאת החג עברתי תאונת אופניים ומאז אני סובל מכאבים בגב כל עוד הוא לא נתמך ע"י משענת או מזרון, כמו כן הבעייה בגב משפיעה לי קצת על הנשימה ועל הדיבור של משפטים. אני גם מתקשה לסובב את הצוואר בחופשיות מאחר וזה מלווה בכאבים. בצילום של הגב נשלל שבר והמצב הוגדר כמכה יבשה אך אין סימנים של חבלה כלשהיא בגב לכן זה נראה לי תמוהה. במה מדובר?

פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב. מזה כמה חודשים שאני סובלת מכאבים בכפות הרגליים אשר מתרחשים מיד עם הקימה והדריכה על הרצפה. מה שקורה זה שאני קצת צולעת עד שזה עובר. במקביל שמתי לב,שבזמן שאני יושבת על המחשב,אני מקפלת את אחת מכפות הרגליים ,כשכריות הרגליים דורכות,בגלל שהכסא קצת נמוך,ואז מיד כשאני קמה,שוב יש לי כאב עז בכף הרגל. אשמח מאד לשמוע את חוות דעתך, כל טוב.

NOM שלום. קראי את המאמר המצורף, אם עדיין יש שאלות אשמח לענות. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה הקדמה ומבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל. קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, עלול לגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

אני סובלת מזה שנה כאבים בצד העקב הימני וחוץ מזה יש לי פלטפוס. פניתי לאורתופד והוא המליץ על מדרס. ניסיתי זאת אבל הכאבים ממשיכים. אני צועדת על מכשיר הליכה יום יום במשך שנים. האם הדבר מותר ? האם הוא מחמיר את הכאב ? הכאבים חזקים יותר כשאני עוברת ממצב של מנוחה לעמידה, ולאחרונה הכאבים נמשכים לאורך כל היום. האם אבחנת האורתופד נכונה וחד משמעית ? ומה ניתן לעשות כדי לשפר את איכות חיי בתודה מראש, סופי

סופי שלום. אני צועדת על מכשיר הליכה יום יום במשך שנים. האם הדבר מותר ? האם הוא מחמיר את הכאב ? - אם זה מחמיר את הכאב רק את יודעת. אם זה אכן מחמיר את הכאב אז כדי להמנע מזה עד שלא תקבלי טיפול מתאים שיוריד את הכאב. הכאבים חזקים יותר כשאני עוברת ממצב של מנוחה לעמידה, ולאחרונה הכאבים נמשכים לאורך כל היום.האם אבחנת האורתופד נכונה וחד משמעית ? - מאחר ולא כתבת מה האבחנה אני לא יודע. בכל מקרה לא אוכל לדעת ללא בדיקה מסודרת ובחינת בדיקות עזר והדמייה לפי הצורך. ומה ניתן לעשות כדי לשפר את איכות חיי - שוב, לא אוכל לדעת ללא בדיקה מסודרת ובחינת בדיקות עזר והדמייה לפי הצורך. הכי מומלץ שבמידה והטיפול אותו את מקבלת בינתיים לא עוזר , חזרי שוב לרופא שמטפל בך או שלחלופין נסי לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, בימים האחרונים אימי (בת 53) חשה מעיין צריבה באמצע כף הרגל. הצריבה מגיעה בלי שום דבר מקדים, וללא קשר לדריכה על הרגל. מדובר בכאב שבין צריבה לזרמים. האם זו בעיה מוכרת ומה צריך לעשות? תודה רבה מראש, טל

טל שלום. נשמע כמו בעיה עצבית מקומית אך יש צורך בבדיקה פיזיקלית מסודרת ולעיתים גם בבדיקות עזר והדמייה כדי להגיע לאבחנה. פנו לבדיקת אורתופד באזור מגוריכם ועדיף כזה העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

תודה רבה על התשובה הזריזה. ובאותו הקשר - אם אכן מדובר בבעיה עצבית מקומית, האם ניתן לפתור אותה? שוב תודה, טל

בת 43 . לפני כחודשיים הופתעתי לגלות כי נעלי (נועלת נעלי ספורט בעבודתי כאחות) נקרעו . קניתי חדשות ומאז אני סובלת מידי יום ובכל רגע מנעל ברגל הזו. הרגל בפרוש התרחבה "בלי הודעה מוקדמת". הדבר נכון לגבי כל הנעליים שלי בבית. מה עושים?. הצורה החיצונית של הרגל נשארה כשהיתה והבעיה מופיעה רק לאחר נעילת הנעליים. מה עושים?.

דניאל שלום. נראה לי שכדאי לפנות לבדיקת אורתופד באזור מגורייך ועדיף כזה העוסק בבעיות קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

בעלי קיבל מכה במרכז כף הרגל בחלק העליון בעקבות זה שנתקל במשהו בחוזקה הוא לא עיקם את הרגל או משהו אך מיד נעשתה נפיחות גדולה במקום שלאחר מכן קצת ירדה והיום יש לו צבע סגול בכל מני גוונים אמרנו לו שילך לצילום ,אך הוא כרגע אינו מעוניין מה נראה לך יותר נכון נשמע לך?? תודה

חנה שלום. נשמע לי שכדאי לפנות לרופא ולבצע צילום. בברכה - דר' טיטיון.

קיבלתי זריקה לטיפול בדרבן ולא עזר הרופא יעץ לי טיפול באינדומד ואם לא יעזור לעשות עוד שתי זריקות מה דעתך על האינדומד?

שלי שלום. אינדומד זה כדור אנטי דלקתי ובעיית ה"דורבן" היא לא בעיה דלקתית. קראי את המאמר המצורף, אם עדיין יש שאלות אשמח לענות. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה הקדמה ומבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל. קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, עלול לגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

שלום אני נולדתי עם מחלת הארטרוגריפוזיס באופן שפגע לי ברגליים בלבד, אני הולכת אך יש לי כאבים רבים וקושי רב. אני בת 25. כתוצאה מניתוחים רבים שעברתי ברגל יש לי צלקות ועיוות בראגל שמאל, הייתי רוצה לדעת למי ניתן לפנות על מנת לשפר את מראה הרגל המעוותת שזהו חלום חיי!. אודה אם תחזור אליי עם תשובה שתגרום לי לחייך. בברכה, מאור.

מאור שלום. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון כדי לראות אם אוכל לעזור. לתאום תור, מוקד תורים בבלינסון - 03-9376666 בברכה - דר' טיטיון.

חלי שלום. תלוי. בד"כ בין 2-8 טיפולים. לפעמים פחות. כמו כן, כמו כל טיפול רפואי, אין בזה 100% הצלחה. כדאי לך לברר יותר פרטים במכונים שמבצעים את הטיפול. בברכה - דר' טיטיון.

בתי בת 8 סבלה מכאבים עזים בכפות רגליים לאחר בדיקה אצל אורטופד התברר שיש לה פלטפוס,באיזה גיל רצוי להתחיל ללכת עם מדרסים והאם יש צורך לשנות את כל סוגי הנעלים?ומה אפשר לעשות להקל על הכאב?

בתי בת 8 סבלה מכאבים עזים בכפות רגליים לאחר בדיקה אצל אורטופד התברר שיש לה פלטפוס,באיזה גיל רצוי להתחיל ללכת עם מדרסים והאם יש צורך לשנות את כל סוגי הנעלים?ומה אפשר לעשות להקל על הכאב?

לילי שלום. אין לזה גיל קבוע. אם הילדה סובלת מכאבים בשל מבנה כפות הרגליים אז מומלץ ללכת עם מדרסים ונעליים בהן המדרסים נכנסים בנוחות. בברכה - דר' טיטיון.

חמותי בת 68 כבר המון שנים קופצות לה הרגליים באופן לא רצוני, פנתה לכל הרופאים האפשריים ועברה את כל הבדיקות כולל C/T מוח. בזמן האחרון התדירות גבוהה מאוד. האם התופעה מוכרת לך?ומה אפשר לעשות?ולמי לפנות? תודה רבה ושנה טובה

לאה שלום. יותר מכל זה נשמע כמו בעיה נוירולוגית. אני ממליץ לפנות לנוירולוג. בברכה - דר' טיטיון.

העקב כואב לי מאוד עד כדי אי אפשרות לדרוך עליו. לעומת זאת, הליכה בנעלי התעמלות משכיכה את הכאבים. אבל זה לא פיתרון. מה עושים?הכאב ממוקד ממש בעקב בלבד. תודה

מאור שלום. אני מציע לך לפנות לבדיקת אורתופד באזור מגוריך ועדיף כזה העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

מעדתי מעל בור ביוב של העיריה במודיעין ומאותו רגע אינני יכולה להזיז את כף הרגל , בבדיקת רופא אורטופד נאמר לי שיש כנראה שבר בעצם החיצצונית של כף הרגל וכי שם לא ניתן לעשות גבס, אלא רק מנוחה, בדיקה של רופא מומחה של כף הרגל נאמר בדיוק אותה התשובה, אך כשהתגברו הכאבים הלכתי לטר"מ (רפואה דחופה) נעשה צילום שאכן אישש את העובדה שיש שבר, אך שם הוחלט לגבס את כף הרגל. מדוע אם כך הדבר שני הרופאים הקודמים כשאחד הוא מומחה כף רל טענו שאין טעם לגבס במקום זה? כמו-כן מה הנזק לטווח ארוך? והאם החלמה מסוג זה הינה ארוכה (משך הזמן - בערך) האם יש צורך במוחה מוחלטת או שאפשר ללכת לעבוגדה (הנני מזכירה רפואית). תודה איה

איה שלום. מדוע אם כך הדבר שני הרופאים ....וכ"ו - זכרי, היכן שיש שני רופאים יש שלוש דעות... יש שברים בכף הרגל הדורשים גבס יש שלא ויש הדורשים התערבות ניתוחית. מאחר ולא ראיתי את הרגל או צילומים לא אוכל להציע לך טיפול. מה הנזק לטווח ארוך? תלוי בשבר ובטיפול. והאם החלמה מסוג זה הינה ארוכה (משך הזמן - בערך) - תלוי בשבר ובטיפול. האם יש צורך במנוחה מוחלטת או שאפשר ללכת לעבודה - שוב תלוי בשבר ובטיפול. בברכה - דר' טיטיון.

שלום ושנה טובה . רציתי לשאול לגבי כאב מוזר שלא תמיד קיים . הכאב הוא בכף הרגל בחלקו העליון , זה מין שרפה באזור העליון שבא והולך , זה תחושה של מין מחטים באזור ואחר מספר שניות התופעה נעלמת . מה דעתך ? תודה

מנחם שלום. אין לי ממש דעה בנושא מאחר ולא בדקתי אותך ולא ראיתי בדיקות הדמייה. יתכן שמדובר בבעיה עצבית מקומית ? אולי. בברכה - דר' טיטיון.

emg מיפוי עצמות. ביקות דם. cpk בי 12 הכל טוב. הבעייה: הרגליים מעירות אותי בבוקר . הן כואבות לאחר הליכה קצרה זה עובר. אני סובל 3 שנים. ...

מאיר שלום. לא שאלת שאלה אבל כנראה שאתה רוצה שאגיע על סמך מה שכתבת לאבחנה וגם אציע לך טיפול מתאים שיגאל אותך ממכאוביך מהר וביעילות... לצערי ללא בדיקה מסודרת לא ניתן לבצע את משאלותיך. גש להמשך בירור וטיפול אצל רופא באזור מגוריך. בברכת שנה טובה - דר' טיטיון.

לא שאלתי לא רוצה איבחון. רוצה את דעתך. אין לי מה ללכת להמשך בירור. כל הרופאים הרימו ידיים. לא מצאו כלום.

שנה טובה וכן ירבו כמוך דר' טיטיון. בזכותך ובזכות הניתוח שביצעת בכף רגלי יש לי שנה חדשה בפתח שתהיה הרבה יותר טובה מהקודמת. תודה, תודה, תודה, יערה - הבובה זהבה...

לפני שבוע שמתי לב שנוצר לי מעין שקע באמצע הציפורן צמוד לדופן החיצונית זה נראה כמו מכה ממשהו מאוד כבד אבל זה לא כואב ואין שינויי צבע. אפשר להרגיש זאת במימוש ולראות זאת בעין. האם זה מצביע על חוסר מסויים בגוף או שאולי זו פטריה בציפורן(אף פעם לא היה לי ואין לי מושג איך זה צריך להראות). אשמח לעזרה והפנייה לאיזה רופא שמתאים. תודה רבה, חג שמח ושנה טובה.

מירי שלום. פני לבדיקת רופא עור. בברכת שנה טובה - דר' טיטיון.

שלום רב דוקטור... איני יודעת אם זה קשור לאורטופדיה אך אני אנסה... מזה לפחות שנה (ממה שאני זוכרת) בשעת פעילות אירובית או הליכה מופיע כאב עמום ברגל שמאל מקדימה הכוונה מהברך עד הקרסול למטה ורק בחלק הקידמי, לא כאב חזק, אלא כאילו מן משהו מציק,, לאחרונה התחושה הזו הוחלפה בהרגשה של מעין צריבה, נמלים, איני יודעת בדיוק איך להגדיר זו וביומיים האחרונים זו תחושה שממש נלווית לאורך כל היום? הייתי מודה לך אילו היית נותן לי רק ייעוץ.. להתעלם? לגשת לבדוק? תודה מראש בברכת שנה טובה

שירלי שלום. בהחלט נשמע כמו בעיה אורתופדית. למה להתעלם? הרי ברור שהמצב מפריע לך אחרת לט היית פונה לפורום. אני מציע לך לגשת להבדק אצל אורתופד באזור מגורייך. בברכת שנה טובה - דר' טיטיון.

תודה רבה על תשובתך... אפנה לאורטופד בברכת שנה טובה...

שלום רב. לפני כשבוע נקעתי את הרגל. היום בצעתי עוד צילום בגלל כאבים ולהלן התשובה: "הודגמה הסתיידות מעובה ומצומצמת בסמוך לפרוסט באספקט קידמי של חלק דיסטלי של הפיבולה". אפשר תרגום לעברית בבקשה? מה יש לי? תודה

לילך שלום. אני לא יודע מה יש לך מאחר ולא בדקתי אותך, אבל לא נראה לי שהממצא המתואר קשור לנקע. בברכת שנה טובה - דר' טיטיון.

שלום לך, איזה ממגוון הטיפולים האלטרנטיביים עשוי לדעתך, לעזור במצבי? תודה לתשובתך רחל

רחל שלום. אני לא עוסק ברפואה משלימה. פני לבדיקה במרפאה לרפואה משלימה שם יאבחנו אותך ויציעו לך טיפול מתאים לפי נסיונם ושיקול דעתם. בברכת שנה טובה - דר' טיטיון.

שלום. שמי נתנאל,בן 14 מירושלים. לפני כשבוע בערך התחילו לי כאבים ברגל. בזמן האחרון הכאבים התחילו להיות חזקים יותר ויותר עד שיש פרקי זמן של שעה עד שעה וחצי שאני בקושי מזיז את הרגל. זה קורה לי אפילו בלי שאני עושה מאמץ,לפעמים אפילו שסתם מהליכה בבית הספר או מעיקום קל של הרגל,לא הלכתי לרופא עדיין כדיי לבדוק את זה. אבל אני שם תחבושות וגם משחה שנקרא "טייגר באלם אדום" אם אתה מכיר. אשמח לעזרה ממך. בתודה,נתנאל.

נתנאל שלום. אין מנוס. עליך לפנות לרופא. לא ניתן לעזור לבעייתך דרך המחשב. בברכה - דר' טיטיון.

בני בן 3.5 סובל מזה כמה חודשים לסירוגין מכאבים עזים בכפות הרגליים במיוחד בזמן שכיבה.בדיקה אורטופדית נמצאה תקינה, בדיקות דם מקיפות ביותר נמצאו תקינות. לרופאים אין שמץ של מושג מה מקור הכאבים. הוא מתלונן ששורף לו וכואב לו ומצביע על השקע בכף הרגל. הוא מכופף את אצבעותיו קדימה בכיוון פוינט. כשהיה תינוק נהג לכופף את אצבעותיו וסבל מטונוס גבוה שלפי מיטב ידיעתינו עבר לו. לא הייתה לו שום בעייה או עיכוב בהתפתחות המוטורית. אני עובדת עיצות. האם בזמן "התקפה" ללכת למיון? לאיזה רופא עוד כדאי לי לפנות? אנא עזרתכם. תודה רבה

שירי שלום. אין לי מה להציע מעבר לכך שכדאי לפנות עם הילד לבדיקת אורתופד ילדים. בברכה - דר' טיטיון.

שנת בריאות

שנה טובה גם לך מר' מנהיים. הביקורים שלך בפורום זה מבורכים. המשך להיות בקשר. בברכה - דר' טיטיון.

בת 26, עיקמתי לפני שבועיים וחצי את כף רגלי הימנית. אובחן בצילום בקופ"ח שבר ללא תזוזה ב MT V LT. הרופא הורה אז על חבישה אלסטית עם ריפוד , מנוחה ואיסור דריכה. אתמול לאחר שראיתי שיש בליטה בצד הרגל שלא נרפאית, כאבים ואצבעות נפוחות, פניתי לחדר מיון. צילום חוזר הראה את השבר בבירור וגובסתי עד לברך. כל העניין רק מכביד ומכאיב לי על השבר עם כל תזוזה קלה במנוחה. האם זה חובה? האם גבס קל הוא באמת חסר יעילות? ובכלל הרופא שם עקב ואמר שאוכל לדרוך אבל אי אפשר ליישר אז הרגל או לעמוד עליה בלי ליפול קדימה. מה הטיפול המומלץ והאם זה נורמלי שלאחר שבועיים וחצי של חבישה ומנוחה לא היה שיפור קל? מקווה להיענות מהירה פשוט עבורי זהו מצב בלתי נסבל וכאב נוסף על העצמות בכף הרגל. תודה מראש

עדי שלום. שברים של עצם המסרק החמישית זה נושא מורכב. יש שברים שניתן לטפל בחבישה בחבדף יש שברים הדורשים גבס והמנעות מדריכה ויש שברים הדורשים ניתוח. אני ממליץ לך בחום לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגורייך. לךגבי השאלות - האם זה חובה? תלוי בשבר. האם גבס קל הוא באמת חסר יעילות? לא נכון. יעיל כמו גבס רגיל בדיוק. מה הטיפול המומלץ והאם זה נורמלי שלאחר שבועיים וחצי של חבישה ומנוחה לא היה שיפור קל? תלוי בסוג השבר. בברכה - דר' טיטיון.

מקווה שהטיימינג המוצלח ימשיך... בנוגע ליעילות הגבס הקל התכוונתי להיבט של להקל על האי נוחות והרגישות שלי להיות נתונה בגבס. הוא גם מכביד לי על השבר ורק מכאיב לי יותר. האם מהבחינה הזו הוא יקל עלי? הרופא בחדר מיון גיבס ואמר שאני יכולה לדרוך דריכה מלאה על כל כף הרגל. מעשית- זה לא אפשרי.הרופא הראשון הורה על חבישה ללא דריכה במשך חודש. אורטופד מהקופה שראה את הצילום, אמר שאין צורך בגבס ושאני גם יכולה לדרוך. השניים הראשונים לא היססו למשש את האזור, להכאיב והתוצאה - אני מפחדת שהעניין פשוט יסתבך. כרגע אני מגובסת ואין תועלת בהגעה לאורטופד אם אני מבינה נכון.ובכל מקרה האורטופד היחיד בעירי (חיפה) שעליו אני סומכת מפני שהוא מטפל בי מילדות (פלטפוס והוא גילה שיש לי ANA חיובי) לא יוכל לקבל אותי עד לנובמבר. מאחרים קיבלתי רושם רע. אני לא רוצה שהמצב יסתבך אבל אני גם ממש לא חיה בשלום עם הגבס, במיוחד לא כשעכשיו כואב לי יותר מהנוקשות שלו. האם יש אפשרות לקבל המלצה לאן לגשת בחיפה? אני יודעת שזה לא נהוג אבל למשל גם עכשיו הגבס פשוט לוחץ לי על 2 הבליטות שבחיבור בין השוק לכף רגל ועל השבר, שלא לדבר על כך שאין מצב אפילו לדדות איתו, הסולייה שלו (עם עקב) לא מאפשרת יציבות. סליחה על האורך ועל ההצקה אבל זה פשוט חוסר אונים וחוסר ידע שהביאו אותי לכך. תודה

לפני 10 ימים נתקלתי בזווית מיטה בכף הרגל עליונה שהתנפחה. שטפי דם רבים בכף הרגל . הכף כואבת בנגיעה. בקופ"ח תאונות עברתי צילום רנטגן. אין שבר. הרופא אמר שזה יחלוף מאז שטפי דם הצטמצמו. כאב נמשך שאלתי האם 10 ימים זה זמן סביר להמשך כאב. מה משך הזמן עד שהרגל מחלימה .

האם 10 ימים זה זמן סביר להמשך כאב- תלוי בעוצמת החבלה. מה משך הזמן עד שהרגל מחלימה - תלוי כנ"ל. בברכה - דר' טיטיון.

אני בת 33 ואמא לשני בנים. לפני יומיים לאחר שעות הליכה ארוכות ביום הכיפור בכפכפי אצבע, התעוררתי בבוקר מבלי יכולת לדרוך על רגל ימין ועם כאב עז בקשת הפנימית ובחלק העליון הקרוב אליה בכף רגלי. הומלץ לי ע"י שירות אחיות לשים קומפרס קר ולקחת כדור נגד כאבים, ולאחר ביצוע הוראותיה ושעתיים מנוחה הכאב חלף. אתמול והיום הכל היה בסדר, כשאני מקפידה לנעול נעל ספורט סגורה . הערב כששכבתי במיטה התחלתי לחוש שוב בכאב, וכשניסתי לעמוד נוכחתי כי הכאב העז חזר ואיתו הקושי ללכת, ותחושת מתיחות בכף הרגל, ויכולת מוגבלת בהזזת הבהונות. שאלתי היא- האם ייתכן כי זהו שריר או גיד מתוח? (בכ"ז הייתי יום וחצי ללא כאבים ובתפקוד מלא). האם לפנות לרופא כבר מחר או לחכות מספר ימים? האם לפנות ישירות לאורטופד או לרופא המשפחה? אודה לכל תגובה או הארה.

שלום, אני סובלת מכאבים בברך ימין מזה כ-7 שנים (אני בת 23, עסקתי בעבר בכדורסל וטיולים), ב-mri אובחן שיש ocd בברך זאת. בקיץ שעבר בוצעה אורתוסקופיה בברך אך לא יכלו להגיע אל הגוף החופשי ולהוציא אותו. מאז נמשכים הכאבים ללא שום שיפור אחרי פיזיותרפיה, פילאטיס, דיקור סיני.. האם יש דבר נוסף שניתן לנסות כדי לשפר את המצב (כאבים גם במנוחה ובעיקר במאמץ)

שרית שלום. פורום זה לא עוסק בבעיות ברך, רק בבעיות קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

כבר מזה כשנתיים יש לי ליפעמים כאבים ברגל ימין בלבד הכאב מתמקד מתחת לברך ובאזור הקרסול ובאצבעות כף הרגל הכאב הוא כמו צריבה עמוקה וכואבת שעובר מהמוקדים שציינתי ליתר חלקי הרגל. הכאב מורגש בעיקר כשהרגל נחה. ולא כל כך בשעת הליכה. אין הבדל כל כך בכאב בין שעה עייפה או לשעת בוקר מוקדמת. הכאב מעביר תחושות וזרמים אף לשאר חלקי הרגל כעין זרמים צורבים?!? מידי פעם אני שומע כעין קנק בפירקי הרגל? לאחרונה הכאב מורגש אף בכיוון מעלה ביותר של הרגל. אשמח לקבל התייחסות מומחה בעיניין תודה רבה

אברהם שלום. נשמע שמדובר בבעיה עצבית. גש לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

לפני כ - 3 שנים כשהייתי בהריון מתקדם סובבתי את כף רגל שמאל ולא עשיתי צילומים ולאחר הלידה טיפלתי בנושא עשיתי כמה פעמים צילומים אבל לא מצאו כלום,לאחרונה המצב מחמיר ואני לא יכולה כמעט לדרוך על הרגל לפני כשבוע נשלחתי לעשות מיפוי עצם בבית חולים בני ציון והממצאים הם: במפוי עצם פרפוזיה, BLOOD POOL לכפות רגליים, כשעתיים לאחר הזרקת 30 מיליקירי של TC MDP קיימת פרפוזיה BLOOD POOL מוגברים בקרסול שמאל. במפוי המאוחר קיימת קליטה מוגברת בעוצמה גבוהה במפרק סובטלרי משמאל (SEVERE SUBTALAR ARTHRITIS? ב- MP1 של כף רגל ימים (שינויים ניוונים או דלקתיים) מבקשת לדעת מה מראים הממצאים דחוף

מזל שלום. הממצאים במיפוי לא מראים כלום ללא בדיקה אורתופדית וללא בחינת בדיקות הדמייה נוספות. בעקרון לפי המיפוי ניתן להבין שיש לך שינויים במפרקים הנ"ל. בברכה - דר' טיטיון.

לפני שנתיים וחצי עברתי תאונה קשה וכפות רגלי נפגעו (נפילה מגובה). כתוצאה מכך, עברתי מספר ניתוחים ובמהלכם הוכנסו מסמרים קבועים לכפות רגלי. בבדיקה שנערכה לי לאחרונה, התקבלו התשובות המפורטות מטה. אבקש לקבל הסבר בשפה פשוטה ומובנת לחולה שאינו רופא. בדו"מ ממצאי הבדיקה נרשמו השורות הבאות: 1. ארטפקטים גסים נגרמים ע" ברגי קיבוע בעצמות הקרסול. 2. עד כמה שניתן לדון מימין קיבוע טאלו-קלקנארי, טאלו-נביקולרי וקלקנאו-קובואידלי. 3. עד כמה שניתן לדון משמאל מסמור בקלקנאוס. 4. שברים מרותקים בקלקנאי מימין ומשמאל. 5. היצרות ניכרת ואירגולריות של כל המשטחים הפרקיים הנסרקים. תודה רבה מראש.

.

ד"ר נוף בב"ח אסף הרופא

סוני שלום. מה שמתואר בבדיקה זה ניתוח לאיחוי המפרקים קיבוע טאלו-קלקנארי, טאלו-נביקולרי וקלקנאו-קובואידלי. מעבר לכך אין לי יותר מה להגיד ללא בדיקה ובחינת בדיקות ההדמייה. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, אני סובלת מצפורן חודרנית כרונית.הבנתי שיש ניתוח בו מוציאים את הצפורן ומורחים על השורש חומר בשם תנול (נראה לי) המדכא לחלוטין את צמיחת הצפורן. האם מישהו עבר ניתוח דומה?האם פדיאטור רשאי לבצע ניתוח זה? האם מישהו מכיר את קרולין צמח, יודע אם היא עושה ניתוח כזה? אשמח לתגובות. תודה רבה ושנה טובה.

עדנה שלום. אני מכיר את קרוליין צמח והיא בעלת מקצוע מעולה. בברכה - דר' טיטיון.

אני סובלת מדורבן בכף הרגל שנגרם לאחר מאמץ ספורטיבי (בשל עודף משקל). לא ברור לי אם זה קשור אבל באותה רגל התחילו לי לפני כשבוע כאבים חזקים באיזור שמתחת לברך. לא מדובר בברך עצמה. הכאב מרגיש כאילו קיבלתי מכה חזקה בעצם. מה זה יכול להיות? וכיצד יש לנהוג או לטפל? תודה רבה

פורום זה עוסק רק בבעיות קרסול וכף רגל ולא בבעיות ברך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, כף רגלו הימנית של בני בן 7 החודשים, פונה החוצה בזוית חדה כאשר הוא עומד או זוחל. האם זה נורמלי?נראה לי שכף רגל אחת רחבה יותר מהשניה.

רונית שלום. קחי את הילד לבדיקת אורתופד ילדים. בברכה - דר' טיטיון.

בסוף השבוע אמורים להוריד לי את הגבס לאחר 5 שבועות. מדובר בשבר קטן ( ע"פ אבחנת הרופא ) בקרסול , האבחנה : FRACTURE ANKLE MALLEOLUS CLOSED . כרגע אני דורכת מעט על הרגל , ללא כאבים . שאלתי היא מה יקרה אחרי הורדת הגבס? תוך כמה זמן אחזור לתפקוד מלא/ חלקי , האם תאסר דריכה בשלב ההתחלתי? אני משערת שזה אינדווידואלי ...אך בכל זאת חשוב לי לדעת פחות או יותר מה יהיה. אודה על תשובה מירב

מירב שלום. מאחר ולא ראיתי את הרגל או צילומים, מה יקרה אחרי הורדת הגבס? לא יודע. תוך כמה זמן אחזור לתפקוד מלא/ חלקי - לא יודע. האם תאסר דריכה בשלב ההתחלתי? אולי. בברכה - דר' טיטיון.

בעקבות נפיחות בכרית בהמשך לבוהן כף הרגל ערכתי צילום ונמצא עיוות של HV האם יש טיפול לנושא?

במידה והעיוות מפריע, הטיפול ניתוחי. בברכה - דר' טיטיון.

שלום,אני אחרי ניתוח כריתת דיסק L-5 S -1 וחצי כף הרגל רדומה כלומר לפני הניתוח עקב אכילס היה רדום וצד כף הרגל עם נימול ,ברור שהעצב היה לחוץ ,לאחר הניתוח ההרגשה בעקב דומה ולמעשה התחושה לאורך כל גב הרגל שמאל כולל עקב אכילס עדיין רדומה ואני מוגבלת בהליכה ,יש צליעה בעקבות ,איך מטפלים ואיך מעירים את המקום ,איזה תרגילים יש למצב כזה או טיפול אינטנסיבי,האם זה בלתי הפיך? הניתוח עבר בהצלחה אך עדיין הנימול והעקב הרדום מציקים מאד.מחכה לתשובה בקוצר רוח ,תודה מראש טלי

טלי שלום. פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד. בעייתך נובעת מבעיית עמוד השדרה שלך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, אני סובל מדורבן מזה 3 שנים לסירוגין, כלומר יש חודשים שקטים גם. בנוסף אבחנו אצלי תחילתו של שחיקת סחוס בברך ובעקבות זה המליצו לי על מדרסים. מחיפוש שעשיתי בפורום הבנתי שמדרסים שנמדדו בגבס עדיפים . אם כך יש למישהו המלצה על מקום מסוים או על סוג מדרס אחר ? תודה למשיבים

אלכס ! לידיעתך קיים פתרון לבעיית הדורבן האמצעות גלי-הלם המפרקים את הדורבן ומעלימים אותו. כמו-כן, גלי ההלם מטפלים גם בדלקת הנוצרת בעקבות הדורבן שהיא זו הגורמת לכאבים. לאחר הצלחת הטיפול - לא יהיה לך שום צורך במדרסים. לפרטים : www.orthoga-eswt.com או לחזי בטלפון : 054-6858541

הוא צודק אני עברתי טיפול בגלי הלם במרכז דיין בתל אביב, וסוף סוף נפטרתי מהדורבן! עדי

שלום רב, אני בת 43, אישה בריאה בדר"כ. לפני זמן מה הופיע גוש בקוטר 1 ס"מ לערך בגב הרגל (בין הבהונות לקרסול), כואב בעת לחיצה. בנוסף התחלתי לסבול מגירודים בלתי פוסקים (בעיקר בעת שכיבה) בכפות הרגליים. האם ישנו קשר בין הדברים? יש לציין שאני סובלת זמן רב מתופעות של נימול ועקצוצים בכפות הידיים. אודה על תשובתך. מיקי

מיקי שלום. לא נראה לי שיש קשר בין הדברים. שנית, גש לבדיקת אורתופד באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

מזה שנתיים אני (בת 58) סובלת מכאבים חזקים בקרסול. צילומים (מלפני שנתיים ומעכשיו) מראים "חיבור חלקי של טאלו קלקניאוס מאחור. מתאים לCOALITIO". לפני שנתיים הומלץ לי על ניתוח קיבוע אך ההמלצה הייתה עם הסתייגות שניתוח כזה יכול לגרום בעתיד לבעיה במפרק אחר (אחר בקרסול או בברך או בגב). פניתי לטיפולים רפלקסולוגיים שעזרו מאוד מאוד אך לפני כשלושה חודשים, ללא כל סיבה של טראומה כל שהיא, יש החמרה, ומבחינת הכאבים חזרתי לנקודת ההתחלה וכל הליכה ולו גם קצרה ביותר גורמת לכאבים חזקים. הליכה של כמה מאות מטרים היא עכשיו ממש אתגר בשבילי...(אני הולכת עם נעליים טובות ועם מדרסים). שאלותי - אשמח לחוות דעתך א. על ניתוח. ב. על טיפולים אלטרנטיביים אחרים אפשריים. (דיקור סיני? פיזיותרפיה? אחר?) תודה לתשובותיך רחל

רחל שלום. לא אחווה דעתי לגבי טיפול ניתוחי מאחר ולא בדקתי אותך וגם לא ראיתי צילומים. אין סיבה לא לפנות לכל סוג של טיפול ברפואה משלימה. לא מזיק בד"כ. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, אני בת 25, בריאה בד"כ , מזה מס' חודשים אני סובלת בשכיחות דיי גבוהה מהתכווצות פתאומית בשרירי כפות הרגלים. הרגל מתעוות לפעמים גם מתוך שינה וגם כאשר אני משחררת אותה בד"כ מייד היא חוזרת להתכווץ. זה יכול לקרות בשינה בהליכה ואפילו סתם בישיבה. אציין ששריר התאומים ברגל גם נוטה להיתפס מידי פעם. בבדיקות האחרונות לא נתגלה מחסור בסידן. ממה עוד יכולה לנבוע הבעיה הלא "אקוטית" אך מציקה.. אציין שכרגע אינני עוסקת בפעילות ספורטיבית מסודרת, וכי מרבית שעות העבודה כ-9 שעות אני יושבת מול מחשב. תודה מראש דיקלה

נסי תרופת סבתא בדוקה "מי טוניק" מיצרת חברת שוופס, מוצאים בכל סופר, כוס לפני השינה, זה מכיל "כינין" הגורם להרפיה.

דיקלה שלום. ראשית אני מסכים עם מה שכתב מיכי מנהיים. שנית - בעיית כלי דם, בעייה עצבית מקומית, בעיית עמו"ש , בעייה עצבית סיסטמית, בעייה באיזון המלחים בדם, בעיה הורמונאלית, חסר וויטאמינים ועוד. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב שלשום קיבלתי מכה בברך ימין ( בחלק הימני של הברך ) , מאז אני מרגיש זרמים ואיקצוצים בשוק ,בקרסול ובכף הרגל . אין שום נפיחות בברך ואין לי שום מגבלה פיזית כלשהיא אם זה בהליכה או כיפוף הברך. האם זה משהו שיחלוף מעצמו או להיבדק אצל אורטופד ? תודה מראש

אילן שלום. גש לבדיקה. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, אני בן 40. ציפורן האגודל נשרה. קרה לאחר שנעלתי נעליים צרות מידיי, החל דימום בציפורן והיא נשרה. האם הציפורן תצמח שוב? האם לחבוש האגודל עד לצמיחה? אם תצמח,תוך כמה זמן? תודה

צביקה שלום. האם הציפורן תצמח שוב? אולי. האם לחבוש האגודל עד לצמיחה? רק אם יש פצע. אם תצמח,תוך כמה זמן? - מי יודע? רק אלוהים יודע... בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, שלום רב, לפני כחודשיים כתוצאה ממכה חזקה במהלך פעילות ספורטיבית נפגעתי בגיד אכילס, מעל העקב. כתוצאה מכך סבלתי מנפיחות גדולה מאוד שטפי דם פנימיים כאבים וקושי ללכת וצליעה. כעת, אמנם חלק גדול מהנפיחות ירדה, אבל - בצילום אולטרסאונד רואים שטפי דם פנימיים וחלקים מהגיד באופן לא סדיר בגלל ששטפי הדם מסתירים כך שסביר כי יש שם קרעים. אני יכול ללכת ולכופף את הרגל בכל הכיוונים, אך אני עדיין נאלץ לצלוע ואיני יכול ללכת רגיל, מהר או לרוץ. הפיסיוטרפיה לא עזרה, הדיקור הסיני עוזר במעט, השחיה עוזרת, אך השאלה היא מה אני יכול עוד לעשות כדי לקצר את זמן ההתאוששות הממושך של בעייה זו? בתודה, אלון

אלוןש לום. מה שאתה יכול לעשות זה להתעזר בהרבה, הרבה סבלנות... בברכה - דר' טיטיון.

שלום בשבועיים האחרונים, בכל בוקר בהליכה הראשונה כואב לי עקב הרגל ואח"כ עובר. לפי מה שקראתי זה נשמע כמו התחלה של דורבן..מאחר שתכננתי לטרק כשבוע בהרי ההימאלאיה בחגים והכל כבר סגור (אני לא נושאת משקל רב) - האם המצב עלול להחמיר שם דווקא? יש סיבה לקבוע תור דחוף לאורטופד (קשה לביצוע)? תודה, שירה

שירה שלום. האם המצב עלול להחמיר שם דווקא? מאז ימי חורבן בית שני הנבואה ניתנה לשוטים. או שכן, או שלא, מה שבטוח אולי... יש סיבה לקבוע תור דחוף לאורטופד (קשה לביצוע)?אם יש כאבים חזקים אז כן. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, אני סובל מזה כמה חודשים מדורבן עברתי בדיקות כולל מפוי עצמות וטופלתי בתחילה ב 24כדורי קורטיזון במינון יורד ולפני חודש כשזה לא עזר קיבלתי זריקת קורטיזון לעקב והיום חודש לאחר הזריקה המצב לא השתפר . האם יש פתרון לבעית דורבן?