פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

אני סובל מכאבי דורבן ולאחרונה גם בנימים בכף הרגל.קיבלתי כמה פעמים זריקות קורטיזון והדבר עוזר לי למספר שבועות בלבד.לאחרונה הכאבים בנימים חוזרים לעיתים תכופות ביותר.לא בא לי לקבל עוד זריקות שאלתי מה אני יכול לעשות נגד הכאבים האלו ומה אפשר לקבל או לקחת במקות הזריקות הדבר פוגם לי ממש באיכות החיים תודה

שמוליק שלום. אני מציע לך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

לפני כעשרה שנים עברתי אותרוסקופיה ובה גילו לי קרע חלקי ברצועה הצולבת בברך ימין וקרע בסחוס הפציעה נגרמה לי במשחק כדורגל כשהייתי בכיתה ט בזמנו אמרו לי שלא כדאי לי לבצע ניתוח ובמידה ואבצע את הניתוח אני עלול לצלוע כל חיי האם אתם מסכימים עם טענות אלו והאם יש לי אלטרנטיביות אחרות תודה

דרור שלום, ממש לא רופאה, וזה ממש לא הפורום המתאים, אבל - בדרך כלל זה הטיפול המוצע. מן הניסיון שלי, אם זה לא כוא ב נורא ולא מגביל נורא והרופא לא מתעקש על ניתוח, - יש פיזיותרפיסטים בודדים בארץ שיודעים לסייע בעניין הזה באופן חיצוני. כדאי לך לברר קודם שאתה רץ לניתוח, ובל קשר - כדאי לפנות לפורום ברכיים כאן באתר דנה

בסדר תודה

פורום זה עוסק רק בבעיות קרסול וכך רגל. בברכה - דר' טיטיון.

לד"ר טיטון שלום , לפני 3 שבועות נחבל בעלי בנפילה, ונוצרו 2 שברים בחיבורי האצבעות 2 ו-4 לכף הרגל. הרגל גובסה עד מעט לפני הברך. השבוע הוחלף הגבס לגבס קל.(בעקבות שבירת הגבס). הצילום השני מראה שיפור קל. אולם, בעלי מתלונן על אי נוחות וכאב באצבעות, וזאת גם לאחר ששחררתי מעט את הגבס. שאלתי היא : האם הכאב הוא נורמלי, או שעלינו לפנות למישהו מוסמך יותר (כל הטיפולים עד כה בוצעו בחדר המיון). תודה מראש על התיחסותך ותשובתך

שלום זימרת, ממש לא רופאה, אבל - לא ברור מדברייך אם הכאב הוא חדש או שהיה שם גם בגבס ה"רגיל". בכל מקרה - כאב בתוך גבס דורש בדיקת רופא תמיד!! אי אפשר להגיד מכאן בלי בדיקה של הגבס וראייה של הרגל האם זה בסדר או לא, ומכיון שגבס עלול לגרום לנזקים אם הוא מונח בצורה שאינה מותאמת באופן מושלם, הרי עדיף למנוע את הנזקים וללכת לעוד בדיקה לרופא (כן, לפעמים עדיף להיות נודניק מאשר להתחרט בדיעבד). כאב בגבס עלול להעיד על לחץ , על פגיעה עצבית משנית ועל דברים נוספים. לחץ לאורך זמן עלול להשפיע על זרימת הדם. אם צבע הרגל משתנה או הטמפרטורה שלה, זה עוד אינדיקציה לזה שצריך לפנות לרופא בהקדם. בהצלחה, דנה

דנה שלום, קודם כל תודה רבה על תגובתך. כתבת שאינך רופאה , ואני רואה שאת מתייחסת להרבה שאלות בפורום. אם יורשה לי לשאול (ברצינות , לא בציניות) , מה כישוריך בתחום? תודה

מישהו יודע מה הסיבה שהקמיצה ב2 כפות הרגלים יותר קטנה מהשאר ואפילו לאט לאט עולה למעלה? אשמח להסברים!!!זה נורא מפריעה לי... בתודה מראש!!

שלום אנונימית, ממש לא רופאה, אבל - מה שאת מתארת הוא עניין מבני של כף הרגל. יש מקרים שאם זה ממש מפריע - מציעים פתרון ניתוחי. נראה לי שד"ר טיטיון יוכל להוסיף כאן עוד. דנה

א. שלום. נשמע שאת מפתחת בהן פטישית והטיפול במידה וזה מאוד מפריע הוא ניתוחי. פני לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

לאחרונה אבחן אצלי האורטופד דורבן בכף הרגל, והפנה אותי לטיפולי פיזיוטרפיה. אני רוקדת ריקודי עם פעמיים בשבוע, והולכת כשעה ברגל פעמיים נוספות - האם אני יכולה להמשיך בפעילויות אלו במהלך הטיפול ?

שלום אילנית, ממש לא רופאה, אבל - לעניות דעתי, כל עוד לא כואב לך, אין שום מניעה להמשיך בפעילות. כמובן - כדאי להקפיד על נעליים טובות מרופדות ומאובזרות במדרסים מתאימים... תמשיכי ליהנות דנה

אילנית שלום. לדעתי כן. אך יש לכך גישות שונות. יש כאלו שיגידו שלא. בברכה - דר' טיטיון.

מזה חודשים רבים בזמן הליכה אני מרגישה כאבים עזים בכרית רגל שמאל, או יותר נכון במפרק שבין כרית הרגל והאצבעות. הכאב מאד חד ולא מאפשר לי ללכת מרחקים ארוכים כפי שאני רגילה. מבקשת לדעת מה הבעיה וכיצד לטפל?

שלום הדס, ממש לא רופאה, אבל - מה שאת מתארת יכול להיות כמה דברים, ייתכן נוירומה ע"ש מורטון, ייתכן בעיה של פגיעה באחת העצמות המחברות אולי גיד כלשהו שמציק. בכל מקרה, הכאב החד מתאים יותר לכאב עצהבי, ולכון מורטונ'ס נוירומה יותר הגיונית, אבל לצצורך קביעת האבחנה רופא צריך לראות ולבדיקה הקלינית כאן יש משמעות רבה. גשי לאורתופד כף רגל וקרסול. דנה

הדס שךום. תשובתה של דנה מלאה. קראי אותה. בברכה - דר' טיטיון

אני סובלת מכאבים באצבע שליד הבוהן בגלל עצם בולטת. מה הטיפול המומלץ?

בא שלום. במידה ונעליים רחבות או אמצעים דומים לא עוזרים וזה מפריע, הטיפול הוא בד"כ ניתוחי. בברכה - דר' טיטיון.

שלום שוב! תודה על תשובתך.כדי לקצר תהליכים וזמן, סבל ומרחקים האם זה מקובל והאם תסכים קודם לחוות דעתך על הבחנת הרופא? (אפקסס לך את המכתב סיכום ביקור). שוב תודה

שלום יעל. לא נראה לי שאוכל על בסיס מכתב סיכום ביקור לחוות דעה מאחר והיכן שיש שני רופאים יש שלוש דעות... הבדיקה האורתופדית היא הדבר החשוב בעסק ולא אוכל להגיע למסקנות על בסיס פיסת נייר. אם בכל מזאת את רוצה לנסות, סירקי את המסמך ושלחי לי אותו ב-EMAIL, דרך אתר זה. בברכה - דר' טיטיון.

אני בת 51, סובלת מזה כשנתיים מכאבים בקרסול. ב MRI מלפני שנה: OCDגדול בכיפת הטלוס המדיאלית עם בצקת עצם סביב ודפקט גרמי. אין מזהים פרגמנטים חפשיים. יש נוזל תוך מפרקי מעט מוגבר ובצקת ברקמות הרכות המדיאליות. הגידים והרצועות שמורים". בהתיעצות עם שני אורטופדים (אחד מהם היה בהמלצתך)הומלץ לא להתערב כירורגית. אני מאוד מוגבלת בהליכה. לאחרונה, על סמך צילום רנטגן של הקרסול הומלץ על ארתרוסקופיה(רופא אחר מזה שלפני שנה) ואולי אפילו השתלה של סחוס ועצם מהברך. שאלותי: היכן בארץ יש נסיון רב ביותר בפרוצדורות מסוג זה ומי בעל הניסיון הרב ביותר.(נאמר לי שיש נסיון רב בברך והרבה פחות בקרסול וכן שאחוזי ההצלחה בגילי נמוכים) האם שווה להתיעץ בחו"ל?היכן? מה תופעות הלוואי האפשריות (האם יתכן מצב של קיצור הרגל וצליעה) האם בזה שאני מושכת זמן, נגרם נזק נוסף? אודה מאוד על תשובותיך נורית

נורית שלום. מדובר בנושא מורכב שלא ניתן להתייחס אליו על רגל אחת במסגרת הפורום. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון

היו לי כאבים עזים בעקב רגל ימין. הרופא(לאחר צילום רנטגן) נתן לי משחה לרגל וכדורים-אני מרגישה הקלה. שאלתי היא-איך נגרמת הדלקת ברגל?

אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

Several times in the last months my husband has gotten strong pain in the instep of his right foot. Also, this has happened in his right big toe. Once he had this pain in his left knee.Taking Iboprufen OR other anti-inflammatories does help, but after a few weeks OR so, the pain suddenly reappears. There is also some redness AND some swelling. This also disappears,but then reappears when the pain starts again. What can be the cause? Is this serious, OR can he simply continue taking the anti-inflammatories when he has such "attacks"? Should he see an Ortopedist? Does he need a referral letter from Kupat Holim Clalit to come to your Foot Clinic? THANK YOU

יש לי דלקת בעקב רגל ימין כ-7 חודשים (לא "דורבן"). עשיתי פיזיותרפיה וגם קיבלתי כדורים אך זה לא עבר. זה כואב אחרי מנוחה ובבוקר בעיקר. מה עושים? תודה.

יש לי כאבים בכף רגל ימין אחרי שינה או מנוחה. (הכאבים עוברים אחרי זמן קצר שאני מפעיל תרגל) מה ניתן לעשות?

נחשון שלום. נשמע שאתה סובל ממחלת החיתולית הכפית. קרא אתך המאמר המצורף. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

מהו טיפול שמרני (האם מדרסים פיזיוטרפיה) שאלה יש לי דלקות במשך שלולש שנים באזורים שונים בכף הרגל

אני סובל מכאבים בעיקר בזמן הליכה בעקב כף רגלי הימנית מזה כ שישה חודשים. בוצעו צילום רנטגן ובדיקת אולטרא סאונד, ללא כל ממצא פתולוגי. היפנו אותי למיפוי עצמות ועדיין לא הלכתי מהחשש של הבדיקה הכולל הזרקה של חומר ניגוד רדיואקטיבי. האם תוכל לומר לי את השערתך המקצועית מה יכול להיות הגורם לכאבים בעקב? כמובן שאינני מסתמך על תשובתך בלבד ואני מודע לכך שיש צורך בבירור רפואי נוסף. תודה, שחף.

שחף שלום. ממה שכתבת לא ניתן להגיע לאבחנה . יש צורך בבדיקה אורתופדית מסודרת. בברכה - דר' טיטיון.

אתמול שיחקתי כדור סל. לפתע הרגשתי קרע באזור של 10 ס"מ מתחת לברך מאחור. כאב חד - ישר התיישבתי. עד כה 24 שעות לאחר המקרה אני צולע בצורה רצינית והמקום מאד כואב (כאב חד) באזור , כל פעם שאני מותח את הרגל (בעיקר תוך כדי הליכה) - מה קרה לי ? - מה לעשות ? כעזרה ראשונה - מהו הטיפול במצב כזה (או שרק הזמן ירפא זאת) ? - מהו משך ההחלמה המשואר במקרה כזה ? תודה

ירון שלום. מה קרה לי ? כנראה קרע של שריר התאומים. - מה לעשות ? כעזרה ראשונה לנוח עם הרגל מורמת, לשים קרח וללכת לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. - מהו הטיפול במצב כזה (או שרק הזמן ירפא זאת) ? אם אכן זה "רק" השריר אז הזמן . אם יש קרע גם בגיד האכילס צריך לשקול התערבות ניתוחית. - מהו משך ההחלמה המשוער במקרה כזה ? תלוי בנזק. בברכה - דר' טיטיון.

קראתי בזמן האחרון הרבה מחקרים שמספרים על התרומה של ללכת/לרוץ יכפים בלי נעליים או בולמי זעזועים למיניהם - כמובן שהם אומרים שיש לעשות הכל לאט מאוד ובהדרגה וזאת לאחר בדיקה אצל אורתופד שאין בעיות בכף הרגל (פלטפוס וכו...). רציתי לשמוע את נסיונך והידע שלך בעניין. תודה, ליאור

ליאור שלום. אין לי ידע בנושא. רק שכדאי לא לעשות את זה במקומיות בהם יש דברים שיכולים לפצוע את הרגליים. מעבר לזה , בכייף לך יחף. במקומות בהן הולכים יחפים כל החיים (מדבר גובי למשל) יש פחות בעיות כף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, אני חיילת ולפני כשבועיים וחצי נפל על כף רגל שמאל שלי מישהו. בשל הנפיחות והכאבים הופנתי למיון והצילום הראה שאין שום נזק. בחדר מיון חבשו לי את הרגל בתחבושת אלסטית ואמרו לי לעשות קומפרסים קרים. לפני שבוע הלכתי לאורטופד בבסיס שלי בשל כאבים והופניתי על ידו לצילום נוסף בשל חשש לסדק. הוא אמר לי גם להוריד את התחבושת האלסטית. ביום ראשון עשיתי את הצילום הנוסף. אתמול, ביום חמישי ראיתי שוב את האורטופד והוא בעקבות הפענוח של הצילום אמר שיש לי שבר ללא תזוזה. הוא רשם לי 14 יום של מנוחה משרדית, משככי כאבים חזקים (אלגוליזין פורטה 4 פעמים ביום) ואמר לחובש לקבע לי הרגל. העניין הוא כזה: החובש אכן קיבע לי את הרגל, שתי אצבעות וחלק מאזור הכריות של כף הרגל, באמצעות תחבושת גזה חד פעמית ואמר לי שאני אחליף כל יום. בינתיים ה"קיבוע" זז ולא ממש עושה את עבודתו. השאלה שלי היא אילו עוד סוגי קיבוע קיימים שאוכל לעשות לבד בבית, כיוון שברור לי שהטיפול בבסיס אינו רציני ואף מזלזל. וכן עוד עצות, מה לעשות ומה לא לעשות בתקופה הקרובה עם הרגל? ומה הכוונה ב"שבר ללא תזוזה", אני מבינה שזה שבר פחות חמור, אבל אילו השלכות עשויות להיות לזה על העתיד מבחינת ההחלמה ומה הסכנות במקרה והטיפול עכשיו לא יהיה נכון? תודה מראש וסוף שבוע נעים, נעמה.

נעמה שלום. מאחר ולא בדקתי את הרגל וגם לא ראיתי צילומים לא אוכל ליעץ לך. פני לבדיקת אורתופד. בברכה - דר' טיטיון.

בני בן השש החל לסבול מכאבים ברגל ובעקבותיהם החלה צליעה ערכנו לו בדיקות דם והתגלה כי הערך של STREPTOLYSIN O הוא 500. רופא המשפחה אמר שזה מסטרפטוקוק שפעם היה לו . אבל הוא כן טופל באנטיביוטיקה בזמנו. כרגע הוא מקבל אנטיביוטיקה ליתי בטחון. אשמח להסברים מה זה בדיוק ואיך זה הגיע לרגל ומדוע אם הוא טופל באנטיביוטיקה לפני כחודשיים רק עכשיו זה פרץ ברגל. האם יש מה לדאוג?

מיר שלום. אני מציע להתיעץ עם מומחה למחלות זיהומיות או עם רופא ילדים בנושא. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, רציתי לדעת מהו צילום קרסול בלחץ ('מגירה') ובמה זה כרוך.

אדיבו שלום. זה צילום רנטגן רגיל שעושים עם לחץ על הקרסול לנסות "לפתוח" אותו ולהראות אם יש חוסר יציבות קרע של רצועות וכ"ו. בברכה - דר' טיטיון.

אני מתאמן בחדר כושר ועושה אירובי 30-40 דק כל יום בנוסף לתוכנית משקולות בימים האחרונים התחלתי להרגיש שכואבת לי ברך ימין חבל"ז. ושאני קם בבקר אני לא יכול לדרוך על הרגל ואני ממש צולע יש לציין שלא כאבה לי הברך והכל היה בסדר עד לפני 3 ימים האים זה יכול להיות מאימוני האירובי ריצה והליכה מהירה?? תודה

שלום. פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד. בברכה - דר' טיטיון.

יש לי בלט / פריצת דיסק ב L4-5 ואני סובל מהעניין מדי שנה בהתקפים של שבוע שבועיים. (החמרה ב- 4 השנים האחרונות). חשוב לציין, שאני עוסק בספורט מבוקר, איני שמן וניסיתי כמעט הכל- פיזיותרפיה, כירופרקטיקה, כוסות רוח) הייתי אצל מיטב המומחים לאחרונה- שניים מהטובים ביותר. אחד מציע לי לעשות צריבת דיסק, השני מציע לעשות שאיבה- קובלציה. (לא ברור לי אם יש הבדל בין שאיבה לשאיבה- קובלציה) איך ניתן להחליט מה לבצע? כרגע איני בהתקף אלא בתקופת כאבים סבירים- נסבלים: האם שווה לחכות להתקף ואז לבצע או לקחת יוזמה ולעשות זאת עכשיו כהקדמת תרופה למכה. על תשובתך אודה

שלום. פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד. בברכה - דר' טיטיון.

מאז ומתמיד סבלתי מכאבים בכפות רגליים (יש לי פלטפוס) אם בעמידה ממושכת או הליכה. עכשיו אני בגיל המעבר, הפסקתי לעשן ועליתי במשקל - 10 ק"ג. הליכה גם בנעליים נוחות מאוד מעבר לעשר עשרים דקות הופכת בלתי נסבלת בגלל כאבים בכף הרגל. האם זה בגלל שינויים הורמונליים, לחץ בגלל עליה במישקל או משהו אחר.

לאה שלום. הכל יכול להיות. אני מציע לך בחום לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגורייך. אם תכתבי לאיזה קופ"ח את שייכת ומהו אזור מגורייך, אנסה להמליץ לך על רופא מתאים. בברכה - דר' טיטיון.

אני מתגוררת בלונדון (אנגליה).

בתי נמצאת במחנה קיץ בדרום אנגליה (אני גרה בלונדון) והיא הודיעה לי שנפלה במדרגות לפני כמה ימים ומתחה כנראה גיד. המורים שלה לא מתרגשים מזה (אפילו לא טרחו לצלצל אלי), אבל אני מודאגת כי היא אומרת שמאוד כואב לה (היא אלרגית לאספירין ויכולה רק לקבל אקמול) והרגל כבר שלושה ימים נפוחה. היא אמורה לחזור מחר בערב מהטיול ומאחר והמרפאות סגורות עד יום שני, רציתי לדעת אם צריך טיפול דחוף בבית חולים או שכדאי לחכות שתראה רופא משפחה ביום שני. היום יום חמישי.

אודליה שלום. איך אוכל להמליץ טיפול או בירור לרגל שלא ראיתי, לא בדקתי והנתונים שאת מוסרת לי הם כל כך מעורפלים? אני מציע שכשהילדה חוזרת תראי אם יש נפיחות רבה וכאב משמעותי, קחי לבדיקה כבר במיון. אם לא נראה מי יודע מה אפשר להמתין. הפעילי את שיקול דעתך כאם. בברכה - דר' טיטיון.

שלום ד"ר טיטיון, היום הייתי אצל הרופא, שטען כי אכן הרצועה קרועה לפחות באופן חלקי :( (לפי ההסבר שלו האבחנה היא כזאת, מאחר שהמרווח בין העצמות ברגל הפגועה גדול מזה שברגל הבריאה.) כעת עלי להגיע למרפאת החוץ בבית החולים בו הוא מטפל בכדי שהוא יוכל להתייעץ עם רופאים נוספים ולהחליט האם נדרש כאן ניתוח. מאחר שלדבריך CT אינה הבדיקה המומלצת בשביל לראות את מצב הרצועות, אשמח לדעת מהי כן הבדיקה המועדפת? האם יש אופן טיפול שונה מהתערבות כירורגית בפגיעה שכזו? האם במידה ומחליטים בכל זאת לנתח ניתן לחזור ולתפקד כמו לפני הפציעה? שוב המון תודה!

סליחה, אבל לא קישרתי את ההודעה להודעה המקורית כראוי.... לכן אני מצרפת את ההתכתבות הקודמת - שלום וברכה, לפני כשלושה חודשים החלקתי וסובבתי את הקרסול בצורה קשה. מאז ועד היום אני סובלת מהגבלה קשה בתנועה ומבצקת. לאחר בדיקת CT נמצאו הממצאים הבאים: הדינדזמוזיס משמאל פתוח במקצת בהשוואה לימין. מודגמת הסננה בשומן התת-עורי באספקט הלטרלי של הקרסול השמאלי. האם הדבר אומר שאכן אין קרע ברצועה? או שיש לראות גם את תוצאות הCT בשביל לקבוע זאת? במידה ואכן "הכל תקין" (במידת האפשר...) מהי התקופה הממוצעת שלוקח לפגיעה כזאת להחלים עד כדי חזרה לשגרה מלאה (עיסוק בספורט). כמובן שאפנה לרופא המטפל, אך מאחר והתור הנו עוד מס' ימים, אשמח לקבל הסבר כבר עכשיו... תודה מראש! עדי שלום. האם הדבר אומר שאכן אין קרע ברצועה? לא. או שיש לראות גם את תוצאות הCT בשביל לקבוע זאת? CT זאת לא בדיקת הבחירה לבדיקת רצועות. השאלה היא מה הסיבה שבגללה הופנית לCT ומה היתה השאלה שרצו לענות עליה בעזרת בדיקה זאת. בברכה - דר' טיטיון

עדי שלום. מהי כן הבדיקה המועדפת? צילום קרסוליים בסטרס, US ע"י מישהו טוב ולעיתים יש צורך ב-MRI האם יש אופן טיפול שונה מהתערבות כירורגית בפגיעה שכזו? במידה ויש חוסר יציבות משמעותית, הטיפול הוא כירורגי. האם במידה ומחליטים בכל זאת לנתח ניתן לחזור ולתפקד כמו לפני הפציעה? אם הניתוח מצליח והכל בסדר, פחות או יותר כן. בברכה - דר' טיטיון.

היי! אני סובלת מנפיחויות ברגל על הקרסול ומסביבתו כולל כאבי תופת לאחר הליכה ועמידה ממושכת מ-1/2 שעה והלאה. האם לדבר יש קשר למימצא שנתקבל בבדיקת ה-C.T שעשיתי בשל בעיות גסטרולוגיות. מה זה אומר? ומה היא בדיקת ההמשך המומלצת במקרה ואכן יש קשר? תודה רבה. ז'אדי.

זאדי שלום. קשה לדעת. צריך לבדוק בדיקה אורתופדית ולראות בדיקות הדמייה. יכול להיות שיש בעיה מפשעתית הגורמת ללחץ על כלי הלימפה ואז נפיחות ברגל בשל בעיה לימפאטית אבל שזה יהיה רק סביב הקרסול זה פחות סביר. במצב כזה הייתי מחפש את הבעיה בקרסול. בברכה - דר' טיטיון.

לפני כארבעה חודשים שברתי את הקרסול הרגל עדיין נפוחה הכאבים פחתו מאוד שאלתי היא אם אני צריכה לטוס לארצות הברית זה אפשרי מבחינתי.טיסה ארוכה של 12 שעות והאם הדבר יכול להזיק לי. תודה מקרב לב

נעמי שלום. טבעי שעדיין יש נפיחות. אין בעיה בטיסה רק שהישיבה הממושכת תגרום לנפיחות נוספת. הייתי ממליץ על גרביים אלסטיות במהלך הטיסה ולעשות הרבה תנועות עם הקרסוליים וכפות רגליים למנוע סטאזיס של דם בשוקיים. בברכה ובברכת נסיעה טובה ובטוחה - דר' טיטיון.

שלום רב! בני הוא הן שנה ותשעה חודשים. וכאשר הוא עומד יחף, ניתן לראות כי יש לו פלטפוס ושכפות רגליו נוטות קמעה פנימה (לא ממש מורגש). מה גם שקשה לי למצוא לו סנדלים מתאימות בשל כך.נעליים יותר קל למצוא ולנעול לו והוא הולך ורץ בצורה יציבה. לי היו כפות רגליים קצת עקומות בהיותי ילדה. הן נטו החוצה והיה לי פלטפוס. ונעלתי לתקופה מסויימת נעליים אורטופדיות. מה עלי לעשות במקרה זה? תודה מראש, ליאת.

ליאת שלום. בילדים בגיל הזה אין צורך לעשות כלום בד"כ . לא צריך נעליים מיוחדות ולא מדרסים וכ"ו. למען הסר ספק וההרגשה הטובה שלך, הייתי הולך עם הילד לבדיקת אורתופד ילדים באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

האם טיפול בכדורי וולטרן יכול להועיל לדורבן ופתור את הבעיה, או זריקה, או שאולי גלי הלם ה לדעתך הוא הטיפול הטוב וההיר ביותר

שרה שלום. קראי את המאמר המצורף. אם יהיו עדיין שאלות, אשמח לענות. בברכה - דר' טיטיון אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה הקדמה ומבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל. קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, עלול לגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

אני שואל לגבי ביתי בת 20 ששברה את קרסולה השמאלי ובבית החולים אובחן שבר בפטישון החיצוני שקובע בגבס. בסקירת הצילומים נראה שבר ספיראלי בפטישון החיצוני עם תזוזה מעטה . במבט MORTISE התזוזה נראית מודגשת יותר והיא כ 3 מ"מ. אבחנות: FRACTURE LATERAL MALLEOLOUS LT.ANKLE נכון להיום ביתי מגובסת בגבס פלסטי זה השבוע השני, וסכ"ה היא מגובסת כששה שבועות. לפי הצילומים לא נראה שום איחוי. לפי הנאמר לה היום יש עליה להתחיל בפיזיוטרפיה . שאלתי היא האם ניתן בכלל לדרוך על רגל שעדיין שבורה. האם זה אפשרי שהאיחוי יעשה עם תהליך הפיזיו והדריכה. האם יתכן בכלל שיקום במצבה ללא ניתוח. מודה מראש על התשובה .

נועם שלום. לא אוכל לחוות דעה ללא בחינת צילומי הרנטגן. בעקרון, שברי קרסול עם תזוזה מקובל להציע טיפול ניתוחי. בברכה - דר' טיטיון.

יש לי כאבים בכף הרגל בצילום אובחן דורבנים פלנטרי ודורסלי זעירים, מה פירוש הרופא אינו מסביר ומציע לי זריקההאם זה אמור לעזור?

שלומית שלום. לא ניתן להציע טיפול ללא בדיקה מסודרת. אני מציע לך להתיעץ עם אורתופד שמטפל בך באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

אני צועדת מספר שנים , 4 פעמים בשבוע 6 ק"מ. ושוחה פעם בשבוע. נאצלתי להפסיק את פעולותי הספורטיביות לפני כחודש, עקב ניתוח בהרדמה כללית שעברתי בבטן. כשבוע לאחר הניתוח, בזמן המנוחה, לפתע חשתי בכאב עז בקשת רגל שמאל, ובעקב אותה רגל. לא יכולתי לדרוך על הרגל. רופא המשפחה טוען שלכאבים אין קשר לניתוח עם ההרדמה. הוא חושב שזו דלקת בעקב הרגל. קבלתי אביטרן 100, כדור ליום. יש הטבה גדולה. אבל עדין כשאני דורכת על הרגל, יש לי תזכורת שיש לי עקב. מלבד זאת, כל הזמן כואבת לי הרגל. מה לדעתך צריך להיות המשך הטיפול לבעיה זו ? תודה, חגית

חגית שלום. דעתי היא שעלייך לפנות לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

יש לי דרבן ברגל שמאל האם משנה איזה מדרסים אעשה ישנם המדרסים הרגילים שלוחים מידה בעמידה והמדרסים שלוקים מידה בתחבושות גבס מה עדיף?

מירה שלום. בכל מקרה מדרסים לפי מידת גבס שנלקחים בישיבה או שכיבה עדיפים. בברכה - דר' טיטיון.

אני עומדת שעות רבות בעבודתי על הרגליים במקום אחד לאחרונה התפתחו לי כאבים בכף רגל שמאל אך גם בימין אך פחות הרופא טוען שזה דרבן והטיפול הוא זריקה עדיין לא נעשה צילום, אך אני פוחדת מה גם שהכאבים הם בשני הרגליים, כמו כן נאמר לי גם לא ע"י הרופא שיש הבדלי גבהים בין שתי הרגליים אך האורתופד אומר שאין כזה דבר, אני הולכת עם מדרסים תמיד, מה דעתך האם זריקה תעזור או האם יש טיפול אחר אולי פיזותרפיה והאם יתכן שהכאבים ברגל שמאל יותר מאשר בימין נובעים באמת מהבדלי גבהים. והאם אורתופד רגיל יכול לטפל בכך או מומחה לכף הרגל. תודה לך על התשובה כי אני סובלת מאד.

יפה שלום. לצערי לא אוכל להמליץ על טיפול ללא בדיקה מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. בבעיות כף רגל הייתי ממליץ לך לפנות לבדיקה וטיפול של מומחה לבעיות קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

שלום ד"ר, אני בן 33. עברתי ניתוח בקרסול (עצבים וגידים)לפני כשנה, לאחר תאונת דרכים (אבל לא ניתוח חירום, אלא אחרי שלושה חודשים מהפציעה). אני קורא פה שאתה אומר שעלולים להיות סיבוכים בכל ניתוח, ואתה אומר את זה שוב ושוב. לי לא אמרו שעלולים להיות סיבוכים לפני שהלכתי לניתוח שלי. אודה לך אם תוכל להסביר בצורה יותר מפורטת למה אתה מתכוון: 1. פגיעה בעצבים - מה זה אומר, שהרופא יכול לחתוך בטעות עצב שלא היה צריך להיות חלק מהניתוח? האם זה הפיך? 2. פגיעה בכלי דם - אם בניותח ציין הרופא שהוא כרת כלי דם ושלח להיסטולויגה (מה זה?) - מה זה אומר? האם מקובל לכרות כלי דם? האם זה יכול לגרום נזק אחר-כך? האם זה יכול להסביר מצב של נפיחות שיש לי עד היום ברגל? הרופאת משפחה שלי אומרת שהרגל שלי נראית כאילו יש בה בעיה של כלי דם . איך אפשר לבדוק את זה? האם זה בכלל הגיוני? אה, ועוד משהו - אם כורתים את הכלי דם הזה, מה זה אומר מבחינת הכלי דם ? הוא צריך לתפור אותו? או איך הוא מחבר אותו בחזרה להיות מה שהיה קודם? 3. האם יכול להיות זיהום פנימי (כאילו מתחת לעור, מבפנים של הניתוח) בלי שיהיה לזה סממן חיצוני שאפשר לראות ולהצביע עליו? אנייודע שהאלה קצת מבולבלת, אני מתנצל, זה בגלל שאני בעצמי מבולבל מאוד, וכבר לא יודע לאן לפנות. אנא תעזור לי. תודה מראש, משה

משה שלום. 1. פגיעה בעצבים - מה זה אומר, שהרופא יכול לחתוך בטעות עצב שלא היה צריך להיות חלק מהניתוח? לחתוך או לגרום נזק בצורה כזאת או אחרת. האם זה הפיך? לא תמיד. תלוי איזה עצב זה. 2. פגיעה בכלי דם - אם בניותח ציין הרופא שהוא כרת כלי דם ושלח להיסטולויגה (מה זה?) - מה זה אומר? זה אומר שהוא שלח לבדיקה כלי דם בפתולוגיה . האם מקובל לכרות כלי דם? בנסיבות מסויימות כמו אם יש צורך בבדיקה פתולוגית אז כן. כמובן לא כלי דם ראשי. האם זה יכול לגרום נזק אחר-כך? תלוי איזה כלי דם נחתך. האם זה יכול להסביר מצב של נפיחות שיש לי עד היום ברגל? תלוי איזה כלי דם נחתך. הרופאת משפחה שלי אומרת שהרגל שלי נראית כאילו יש בה בעיה של כלי דם . איך אפשר לבדוק את זה? הולכים לבדיקת כירורג כלי דם. האם זה בכלל הגיוני? הכל יכול להיות. אה, ועוד משהו - אם כורתים את הכלי דם הזה, מה זה אומר מבחינת הכלי דם ? הוא צריך לתפור אותו? צריך לבסגור את כלי הדם בדרך זאת או אחרת. או איך הוא מחבר אותו בחזרה להיות מה שהיה קודם? אם כורתים אי אפשר להחזיר למה שהיה קודם. 3. האם יכול להיות זיהום פנימי (כאילו מתחת לעור, מבפנים של הניתוח) בלי שיהיה לזה סממן חיצוני שאפשר לראות ולהצביע עליו? כן. אבל לא שכיח. בד"כ יש סימנים חיצוניים. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר נכבד תודה על התשובות. ענית לי על כל השאלות, אבל אני עדיין מרגיש שאני לא יודע מה לעשות עם התשובות האלה. כלומר: מה זה אומר "סוגרים אותו בדרך זו או אחרת" - לגבי כלי דם שנכרת? מה היא הדרך שבה סוגרים אותו? איך זה גורם לנזק? לפי מה שאני מבין אם כורתים כלי דם ואחכ הוא איננו - חל שם נזק, והשאלה היא איזה סוג של נזק זה יכול להיות? כירורג כלי דם - איך מגיעים לרופא כזה? האם תוכל להמליץ? האם הוא יכול לאבחן בבדיקה חיצונית או זקוק לעזרים? ולגבי עצב - כשהרופא עושה את הניתוח, אם הוא במקרה גורם לנזק (חותך או פוגע בעצב) - האם הוא יודע את זה "על המקום"? האם הוא מרגיש ורואה שזה קורה? שוב תודה וסליחה על כמות השאלות, אני פשוט מוטרד מאוד ולא מוצא פתאון לשאלותיי. משה

שלום לך! איך אפשר ליצור קשר אם המרכז הרפואי שכתבת עליו???????????????? תודה מראש פרידה

www.crt.co.il באתר הנ"ל תמצאי איך להתקשר אליהם. בהצלחה - דר' טיטיון.

שלום! כבר שנה שאני סובלת מדורבן ברגל שמול.עשיתי פיזיוטרפיה,מדרסים שאיתם הלכתי 4 חודשים.בכף הרגל הרגשתי הקלה מסויימת,אבל התחילו כאבים בברך ברגל השניה. עשיתי דיקור לכף הרגל והכרסול.זה די עזר לי.הורדתי מדרסים מכיוון שהם הפריעו לברך. פעמים הלכתי לכוון אותם בזה לא עזר. דרך הגב גם הורדתי 9 ק"ג .נשאר לי קצת עודף משקל. אבל הגיעה קיץ -תקופת המזגנים ושוב כאבים שהותקפתי בהם בשנה שעברה -בכרסוליים וגם דקירות איומות בעקב שמול.יש לי הרגשה שדקירות באו מהמפשעה (אולי זה מקרין).אבל עכשיו אני לא יודעת מה לעשות.היום שמעתי על גלי הלם. האם יש תוצאות טובות? או ניתוח? כל הסיפור די פגע באיכות החיים שלי. תודה מראש. פרידה

פרידה שלום. סיפורך מורכב וזה לא מסוג המקרים שניתן להציע להם טיפול דרך הפורום. עלייך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגורייך לבדיקה וטיפול. בברכה - דר' טיטיון.

האם ירידה במשקל יכולה לגרום לירידה במידות נעליים עקב התקצרות או התקווצות הרגל?

לא סביר. בברכה - דר' טיטיון.

עברתי ביופסיה בשריר הרגל--השוק כבר חודשיים שיש בצקת ברגל בקרסול ובכף הרגל.הרופא אומר שלא יודע למה וכי הניתוחן לא מסביר את זה .הבצקת רק ברגל המנותחת .מה עושים כמה יכול להמשיך ולמה זה קורה?אנא עזרתכם אני אובד עצות

דן שלום. גם לי אין הסבר במיוחד מאחר ולא בדקתי את הרגל. ניתן לפנות לטיפול מסאג' לימפאטי או לימפאפרס במסגרת פיזיוטרפיה. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר טיטיון שלום רב, אני בן 30, ולפני כשנה שברתי את הקרסול (עצם הפיבולה וובר B). עברתי ניתוח שבמסגרתו קיבעו את העצם עם פלטת פלטינה. הרגל די שבה לקדמותה עם טווחי תנועה מלאים. הרופא המטפל שלי טוען שהפלטה "קרובה מדיי לעור" ולכן הוא ממליץ להוציאה בניתוח. שאלותיי: 1. האם מומלץ להוציא את הפלטה? 2. מהם הסיכונים הכרוכים בהוצאת הפלטה? האם עלול הניתוח לפגוע בטווחי התנועה? 3. האם הפרוצדורה להוצאת הפלטה כוללת הרדמה כללית או מקומית? 4. האם בעקבות הפרוצדורה אצטרך לעבור תקופה בה הקרסול מקובע? 5. האם ניתן ללכת רגיל מיד לאחר הניתוח או שיש צורך בתקופה עם קביים, אייר קאסט, תרגילי פיזיותרפיה ממושכים וכד'. (אם יש צורך בפיזיו, כמה זמן בערך נדרש עד תום הפיזיו?) 6. היות והכניסו ברגים לעצמות, האם הרגל תהיה שבירה יותר בעקבות הוצאת הפלטינה? כמה זמן ייקח לעצם לאחות את חורי הברגים? 7. האם הרגל תתנפח ותכאב בעקבות הניתוח ולאורך כמה זמן? תודה לך על תשובתך, יוסי

יוסי שלום. 1. האם מומלץ להוציא את הפלטה? רק אם היא מפריעה לך. 2. מהם הסיכונים הכרוכים בהוצאת הפלטה? כמו כל ניתוח. זיהום, פגיעה בעצבים וכ"ו. האם עלול הניתוח לפגוע בטווחי התנועה?בד"כ לא. 3. האם הפרוצדורה להוצאת הפלטה כוללת הרדמה כללית או מקומית? עניין של גישה. תלוי במנתח ובחולה. אפשר ככה ואפשר ככה. 4. האם בעקבות הפרוצדורה אצטרך לעבור תקופה בה הקרסול מקובע? בד"כ לא. 5. האם ניתן ללכת רגיל מיד לאחר הניתוח או שיש צורך בתקופה עם קביים, אייר קאסט, תרגילי פיזיותרפיה ממושכים וכד'. (אם יש צורך בפיזיו, כמה זמן בערך נדרש עד תום הפיזיו?) מותרת דריכה מלאה בד"כ אבל חזרה לפעילות ספורט וכ"ו לפחות אחרי חודש וחצי. 6. היות והכניסו ברגים לעצמות, האם הרגל תהיה שבירה יותר בעקבות הוצאת הפלטינה? כן. כמה זמן ייקח לעצם לאחות את חורי הברגים? כחודש וחצי. 7. האם הרגל תתנפח ותכאב בעקבות הניתוח ולאורך כמה זמן? בד"כ יש נפיחות אחרי הניתוח. כמה זמן? - רק אלוהים יודע. בברכה - דר' טיטיון.

לפני כחמש שנים שברתי את הקרסול..עברתי ניתוח ויש ל פלטינה בקרסול רגל ימין. בשבוע האחרון ..אולי בגלל מזג האוויר ממש כואבת למ האגל אבל בירך (לא בקרסול) האם זה בגלל הפלטינה? רציתי גם לדעת האם כדאי להוציא את הפלטינה. ומה ההשלכות בהוצאתה.. תודה אשמח לקבל תשובות.

לפני חודש נשברה כף רגלי בעצמות המסרק 4,5 באיכילוב חבשו את כף הרגל ללא גבס ובצילום מעקב כעבור 3 שבועות האורטופד יעץ לי לגבס את הרגל ולצלם בעוד 3 שבועות שוב למעקב אם צריך לנתח את העצם.כשבאתי לגבס אצל אורטופד בקופ"ח הוא טען שעלי לנתח את העצם,אני כבר מבולבלת כל אחד אומר לי משהו אחר,לאן עלי לפנות כדי לקבל תשובה חד משמעית כדי שלא יהיה מאוחר מדי אם אצטרך ניתוח בעצמות. תודה

עפרה שלום. בעקרון היכן שיש שני רופאים יש תמיד לפחות 3 דעות... אני ממליץ לך לפנות לקבלת יעוץ אצל אורתופד המומחה בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב . בני בן ה-14 סובל מזה זמן מכאבים בקרסול רגל שמאל , לאחר בדיקות : M.R.I , רנטגן , C.T ולאחר ניתוח התוצאות ע''י אורטופד ומומחה לאורטופדיה של כף הרגל אובחן אצלו OCD של הטלוס , הוחלט על ביצוע אסטרוסקופיה לקרסול . אבקש לקבל מידע על תהליך הבדיקה(האם תיקון המימצאים יעשה במעמד הבדיקה או שיהיה צורך לאישפוז יום נוסף והרדמה נוספת) , הסכנות במידה וקיימות ומידע על תהליך ההחלמה.

דני שלום. בעקרון נראה לי שצריך לשאות את הנ"ל את הרופא המנתח. אני לא מחליט בשבילו מה יעשה. בעקרון בד"כ אין סיבוכים בארטרוסקופיה. יחד עם זאת בכל ניתוח יכולים להיות סיבוכים של הניתוח כמו זיהום בפצע, פגיעה בעצבים או בכלי דם וכ"ו ובעיות הקשורות להרדמה. בעקרון היום כבר לא מקובלות ארטרוסקופיות אבחנתיות בלבד. בשביל זה כבר עשו את כל בדיקות ההדמייה כך שסביר שיהיה מדובר בארטרוסקופיה טיפולית. בברכה - דר' נטיטיון.

תודה על התשובה. במידת האפשר שאלה נוספת, התחיל הניתוח וראו שיש חוסר בסחוס מה האופציות האפשריות במיקרה הזה.(האם משלימים ממקום אחר בגוף,או שיש פיתרונות חלופיים?

אודה לכם באם תכוונו אותי באיזה טיפול עלי לקבל ע"מ להקל על הכאבים. האם הירופרקטיקה יעילה עבורי ומהי הירופרקטיקה. בתודה מראש אריה

זהו פורום העוסק בבעיות כף רגל וקרסול... נסה פורום אחר :)

פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד. בברכה - דר' טיטיון.

שלום וברכה, לפני כשלושה חודשים החלקתי וסובבתי את הקרסול בצורה קשה. מאז ועד היום אני סובלת מהגבלה קשה בתנועה ומבצקת. לאחר בדיקת CT נמצאו הממצאים הבאים: הדינדזמוזיס משמאל פתוח במקצת בהשוואה לימין. מודגמת הסננה בשומן התת-עורי באספקט הלטרלי של הקרסול השמאלי. האם הדבר אומר שאכן אין קרע ברצועה? או שיש לראות גם את תוצאות הCT בשביל לקבוע זאת? במידה ואכן "הכל תקין" (במידת האפשר...) מהי התקופה הממוצעת שלוקח לפגיעה כזאת להחלים עד כדי חזרה לשגרה מלאה (עיסוק בספורט). כמובן שאפנה לרופא המטפל, אך מאחר והתור הנו עוד מס' ימים, אשמח לקבל הסבר כבר עכשיו... תודה מראש!

שלום עדי אני לא רופא אבל מנסיוני האישי כמדריך כדורעף נקעים בקרסול יכולים לעבור תוך חודש, ויכולים לא לעבור לעולם. הדבר תלוי בעיקר בשיטת הטיפול שלך ! לפרטים נוספים אשמח אם תיצרי איתי קשר במייל. בברכה אורן

עדי שלום. האם הדבר אומר שאכן אין קרע ברצועה? לא. או שיש לראות גם את תוצאות הCT בשביל לקבוע זאת? CT זאת לא בדיקת הבחירה לבדיקת רצועות. השאלה היא מה הסיבה שבגללה הופנית לCT ומה היתה השאלה שרצו לענות עליה בעזרת בדיקה זאת. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב! אני סובלת מכאבים בכף הרגל באזור כרית הכף ,התרוממות של אצבע שתים (המקבילה ל"אצבע" ביד). הופניתי לניתוח לישור האצבע ע"י דר' כהן מסורוקה, כמו כן הומלץ לי לנתח את העצמות הבולטות ליד הבהנים.הייתי רוצה חוות דעת שניה,אני שייכת לקופ"ח כללית.האם תוכל ליעץ לי על מומחה? בתודה מראש.

יעל שלום. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

עברתי ביופסיה בעצב הסוראלי ברגל ,הרופא המנתח כרת את העצב כי לטענתו זו הפרוצדורה -חייבים לכרות .התוצאה אינני מרגיש ולא ארגיש לעולם חלק מכף הרגל .בביקור אצל רופא בבדיקה שגרתית טענתו היתה שאין צורך בכריתה ,האם אני יכול לקבל תשובה חד משמעית על הפרצדורה של הניתוח כדי לדעת אם יש מקום לרשלנות רפואית

זיו שלום. בביאופסיה של העצב הסוראלי כורטים חלק מהעצב. ככה זה. אין רשלנות. בברכה - דר' טיטיון.

שלום מה ההשלכות של ביופסיה בעצב הסוריאלי? והאם אוכל לעמוד על הרגל לאחר הביופסיה?

לחברי הפורום שלום רב! אני גבר כבן 70 ומספר שנים בלי קשר לבעיות רפואיות אחרות אני סובל מבעיות של הרגשת "נמלים" ברגליים, הרגשת מתיחה ו"קפיצה של הרגליים" כמו זרם חשמלי שעובר ברגליים.. הדבר מופיע בעיקר בשעות מנוחה במיטה ובשעות הלילה ובשינה.. דבר זה מונע ממני לישון ומפריע כך שאני חייב לקום באמצע הלילה ולהזיז את הרגל וללכת כדי שהדבר יעבור .. וכשאני חוזר לישון הדבר שוב חוזר .. מספר שנים שאני משתמש בכדורי מגנזיום סיטרט ובהתחלה היה יעיל ביותר, אך עכשיו השפעתם מתמעטת כך שקיימת הרגשה של הבעיות שהזכרתי.. עלי לציין שאין לי כאבים.. אודה לכל מי שיעזור לי כיוון שאני סובל באמת מחוסר שינה עצבנות ודיכאונות .. בתודה .. ג'וזף !

ג'וזף שלום. עליך לפנות לבדיקת רופא המשפחה. בברכה - דר' טיטיון

שלום רב, לפני שנה (8/2005) עברתי ארתוסקופיה בברך רגל שמאל. מסיכום מהלך הניתוח:..קרע ניווני של גוף המניסקוס וקרן קידמית. בוצע כריתה חלקית של המניסקוס הקורע.... השיקום של מניתוח זה היה ארוך ומלווה בכאבים. אחרי הניתוח הברך שלי היתה נפוחה נורא, ברור שהברך התמלאה בנוזלים. לאחר כשלושה שבועות האורתופד ניקז חלק מהנוזלים, הנפיחות רק מעט, אך שיפור משמעותי בירידת הנפיחות ניתן לראות רק לאחר מס' חודשים. כל התקופה מלווה בפיזיותרפיה, מנוחה. הייתי בחופשת מחלה 5 שבועות לאחר הניתוח, לאחר מכן חזרתי לעבודה באופן הדרגתי. העבודה שלי בישיבה במשרד. מבחינת תרגולים -רמת התמדה ושיתוף פעולה שלי עם הפיזיותרפיה - גבוהה. הפיזיותרפסטית מיצתה את כל התרגולים איתי ומסרה לי מכתב סיום. במרס 06 ביצעתי צילום MRI,בסיכום הממצאים נכתב: "לאחר ניתוח עם כריתה חלקית במניסקוס הלטרלי, יתכן גם קרע בנוסף. שינויים דגנרטיביים משמעותיים במדור הלטרלי של הברך." כיום יש עדיין נפיחות קלה בברך שמאל. הרגל לא כואבת כפי שכאבה בחורף. אך עדיין מציקה. מה עוד שרגל ימין הפכה לשרירית - כפי הנראה מחוסר סימטריה בחלוקת המשקל בין שתי הרגליים, והשרירים כואבים. הרופא רוצה לנתח אותי שוב, אך אני חוששת שעם הורדת חלק נוסף של סחוס, יתן פתח ליצירת בעיות אחרות. האם אין פתרונות נוספים מבלי לחתוך שוב במניסקוס. חברה אמרה ששמעה משהו על כיסוי מניסקוס....אלו פתרונות מוצאים לספורטאים במקרים אלו? שהרי הם לא ירצו לפגוע במקור הכנסתם..... אינני ספורטאית, אך מתעמלת בפילאטיס, יוגה, הליכות. ייעצו לי כמובן לנסות רפואה אלטרנטיבית, דיקור סיני.... אני אובדת עצות, אנא אנא לעצה חכמה......

חבצלת שלום. פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד. בברכה - דר' טיטיון.

שלום כבר כחודש וחצי אני עושה הליכה .וכבר מהתחלה הרגשתי כאבים חזקים בשריר הקדמי של הרגל ובקרסול ובכל כף הרגל.בהתחלה חשבתי בגלל שאני לא רגילה להליכה.לאחר ש הכאבים לא עברו פניתי לרופא, לאחר לחיצה בצד הפנימי של הרגל (למטה) ותחושת הכאב שהיה שם .קבע שיש במקום דלקת ואמר לשים קרח,בלי לפרט יותר.אודה לך אם תומר לכמה זמן וכמה פעמים ביום לשים קרחבמקום?והאם זה הטיפול המתאים בדלקת?ומאיפה באים הכאבים של שריר הקדמי של הרגל?בתודה והערכה

אחת האפשרויות לסיבת הכאבים בשרירי הרגליים היא חוסר חימום מספיק לפני האימון. יכול להיות גם שהסיבה היא גובה עקב לא מתאים (גבוה או נמוך מדי) לסגנון ההליכה שלך. דבר נוסף שיכול לסייע, זה מדרסים שיעשו חלוקת עומס אופטימלית בכף הרגל, ובלימת זעזועים טובה. מדרסים יש רבים ושונים. הם משתנים ברמת החומרים, ברמת הטכניקה בה מייצרים אותם וברמתו של איש המקצוע שעושה את המדרסים. אני מצרף מאמר על שיטות להכנת מדרסים. http://www.shvoong.co.il/secondLevel/all_articles1.asp?id=740

סימה שלום. אני לא משוכנע שהטיפול שקיבלת מספק, אך לא אוכל להגיע לאבחנה ולהמליץ על טיפול לפי מה שאת מספרת. אני ממליץ לך לפנות לאורתופד רציני באזור מגורייך לבדיקה חוזרת. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב! שלום ד"ר יחזקאל . אני כתבתי לך לפני שבוע בערך, ועכשיו אני חוזרת עם תוצאות,של מיפוי כל גופי ,ששם מצאו :עקמת קלה בעמוד השידרה המותני.ברצוני לדעת מה הסיכונים ??ועם זה יכול להשפיע עם אני ארצה להיכנס להריון? והעם בעתיד או אחרי כמה חודשיים יכולה להיות החמרה? ורציתי לדעת עם החוליות הבאות קשורות למערכת העצבים:ולאיזה מערכת?L-4 L5 S1 .? ועוד שאלה קטנה שככה מציקה ומעלה המון שאלות,,,,מה זה כח שרירים והחזרים ברגליים שמורים .? ו...מה זה:LT.SLR שלילי....LR.SLR.60-70' אני אשמח עם תענה לי בהקדם תודה ושבת שלום!

מיכל שלום. פורום זה עוסק רק בבעיות קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, שמי רוס ואני בן 16. יש לי כאבי ברכיים עזים אחרי פעילות גופנית מאומצת (משחק כדורסל, ריצה וכו'). מה זה יכול להיות? האם זה נורמאלי שבגילי יהיו לי בעיות ברכים? בתודה, רוס.

רוס שלום. פורום זה לא עוסק בבעיות ברכיים. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר שלום רב. אני סובלת מדורבן בכף הרגל כבר יותר מ 9 חודשים לאחר שהכאב לא חלף הרופא המליץ לי דיקור סיני שלא עזר וגם טיפולים אחרים שניסתי לא עזרו. בסוף הרופא הזריק לי קורטיזון שגרם בהתחלה הקלה, ועכשיו אני סובלת יותר כאבים. הרופא המליץ לי על ניתוח או זריקה נוספת מסוג אחר או ניתוח. אני מעדיפה לא לעבור ניתוח וזריקה נוספת. האם ידוע לך שיטה נוספת לטפל בדורבן ללא ניתוח וזריקות?. חברה שעברה בהצלחה טיפול בבעיות ברכיים שעברנ טיפול בשיטת CRT. המליצה לי על שיטה חדשה מגרמניה CRT האם שמעת על שיטת CRT "המרכז הרפואי להתחדשות התא" בתל אביב. המציעה טיפול בדורבן ע"י מכשיר גרמני. אשמח לתשובתך המהירה אני מיואשת וסובלת. www.crt.co.il

סיגל שלום. אין לך מה להפסיד. מה שנותר לפני ניתוח זה לנסות טיפול בCRT או בגלי הלם. ממה שידוע לי CRT מצליחים יפה. אין על כך ספרות רפואית שאני מכיר. בברכה - דר' טיטיון.

שלום לד"ר! אני סובלת מאוד מדורבן ברגל, ואחרי ששמעתי כל מיני טיפולים שאף אחד מהם לא עזר, אני מעוניינת לבצע ניתוח, אין ברירה - אני לא יכולה ללכת, ויש לי ימיםקשים מאוד, אני שייכת למכבי, הייתי רוצה המלצה על רופא, או מרפאה מיוחדת שעובדת עם מכבי, זה חשוב לי מאוד ויש לי הזכות לנצל את כל האופציות לבקש רופא, או מרפאה טובה. אודה לך מאוד, ותשובתך המהירה.....אני מאוד סולת מאוד.. יום טוב! יהודית חן - ערד

שלום בלילות האחרונות אני מתעוררת באמצע הלילה ומרגישה שכפות רגליי בוערות כאילו נכוותי. מדוע תופעה זו קורית וכיצד ניתן לטפל בה?

רות שלום. יכולות להיות לכך סיבות רבות כולל בעיות עצביות מקומיות או סיסטמיות, סוכרת, בעיית כלי דם, בעיה באזיון מלחים או חסר וויטאמינים, בעיות הורמונאליות ועוד. גשי לבדיקת רופא המשפחה. בברכה - דר' טיטיון.