פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

שלום, לפני כחודש אחרי משחק טניס חשתי מתיחות בשוק רגל שמאל (פנים השוק). לא ייחסתי לזה חשיבות רבה ואחרי שעה של הפסקה שיחקתי שוב באינטנסביות. יום לאחר מכן גם הלכתי די הרבה. אני רגיל לשרירים מתוחים כך שלא נבהלתי מזה. העניין הוא שחודש אחרי המתיחות עדיין קיימת ואחרי עמידה ממושכת או הליכה ממושכת הכאבים מתחזקים. האם יש טיפול מומלץ? האם ייתכן שיש פגיעה ב"גיד אכילס" אפילו כשהכאב הוא לא רציני?

רז שלום. בד"כ לא מדובר באכילס כי אם בשריר התאומים. סבלנות וזה יעבור בע"ה. לחיות כרגיל ולבצע הרבה תרגילי מתיחות. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב. אני בחור צעיר בן 25 העוסק בפעילות ספורטיבית באופן סדיר ( 4 פעמים בשבוע חדר כושר ופעמיים כדור-סל באולם) ושומר על תזונה מאוזנת בהתאם לפעילות בה אני עוסק.(יש לי FLATFOOT בשתי כפות הרגליים ויש לי מדרסים ביומכאניים לתמיכה בקשת האורכית הפנימית תמיכה וחיזוק מידיאלי לעקב למניעת הנפילה של לואלגוס והורדת עומסים מנקודות לחץ בשל כף רגל שטוחה גמישה עם קאקאנאווואלגוס ניכר) לפני כ 4 חודשים נקעתי את הקרסול (נקע לטרלי) מייד באותו הרגע כבר לא יכולתי אפילו להניח את הרגל על הרצפה וגם לאחר שעה היית צריך להיתמך על שני אנשים כדי להגיע לרכב (גם הקפיצות על רגל הבריאה הורגשו בקרסול הפגוע) זהו הנקע הראשון אותו אני חווה בחיי בקרסול. כשהגעתי לביתי טיפלתי כמו שאני יודע עם קרח והרמת הרגל למעלה וכבר למחרת ביקרתי אצל האורטופד שלי (דרך אגב התפתח לי שטף דם לא גדול והניפיחות גם לא הייתה רצינית לעומת מקרים של חברים שלי שראית מידי פעם מצורפת תמונה של הקרסול 4-5ימים לאחר המקרה ) נשלחתי לצילום רנטגן ולצילום שני הקרסוליים ב-INVERSION STRESS שלא הראו שום דבר חריג (את צילומי הסטרס ביצעתי לאחר הטיפול הפיזיוטראפיסטי) והופנתי גם לפיזוטרפיה (האורטופד שלל נזק לרצועות הלטרליות) למשך חודש וחצי הגעתי בעקביות לטיפולים ועשיתי את תרגילי החיזוק והיציבות שניתנו לי לעשות בבית. במהלך הטיפול חל שיפור ניכר ברמת הטווחים בקרסול ורוב הכאבים כמע נעלמו אך נשאר כאב אחד באותה רמה לאורך כל הטיפול ללא שיפור כלל ואף הכאב החמיר בדרך כלל בסוף היום וכשהייתי קם בבוקר ודורך , הכאב היה בתחתית כף הרגל באזור הלטרלי כמו כן בעקב ובקשת אם הייתי רוצה להפחית כאב זה הייתי דורך כשאצבעותי מופנות כלפי מעלה. בסוף הטיפול כאשר הפיזיוטראפיסתית לא ידעה במה מדובר היא הפנתה אותי חזרה לאורטופד שיעץ לי לנוח מכל פעילות ספורטיבית למשך שלושה שבועות. הקשבתי לעצתו ולא עשיתי שום דבר מיוחד חוץ מלהתהלך אך הכאב לא חלף כאשר חזרתי אליו בתום שלושת השבועות הוא החליט על זריקות דיפרוספאן אחת לשבועיים (סה"כ 3 זריקות) לאחר שתי זריקות היה שיפור ברמת הכאב (עדיין לא חזרתי לפעילות ספורטיבית) בפגישה לקבלת הזריקה השלישית ציינתי בפניו של האורטופד את השיפור והוא החליט להימנע מהזריקה השלישית ואמר שניתן לחזור לפעילות ספורטיבית שאינה כוללת קפיצות (אמר שניתן לחזור לריצה בהדרגה) ורק לאחר שבועיים נוספים לנסות לקפוץ ולראות עם ישנו כאב .ביצעתי את המלצותיו בדקדקנות ויתרה מזאת נחתי שבועיים נוספים לפני שאפילו חזרתי לרוץ. לאחר השבועיים האלו עשיתי את הניסיון הראשון שלי בריצה קלה שנמשך כ 25 דקות במהירות 6.5 קמ"ש, כבר במהלך הריצה הרגשתי רגישות במקומות בהם ציינתי קודם לכן את הכאב שחוויתי ולאחר הריצה כבר הורגש כאב קל ומאז זה החמיר והגיע בדיוק לאותו המצב שהיה לפני הטיפול בזריקות.כבר לאחר יומיים חזרתי לאורטופד שאמר לי שכבר אינו יודע מה לעשות והפנה אותי למרפאת חוץ (מומחה כף רגל באיכילוב-ד"ר ינוקא) הבדיקה באיכילוב נעשתה כבר באותו היום בצהריים (יום ראשון 23.04.06) הוא טען שאני סובל מ-TIBIALIS POSTERIOR TENDINITIS והטיפול שהמליץ הוא גיבוס הרגל למשך חודש וחצי ללא דריכה (לאחר שידעתי אותו לגבי כל הטיפולים שעברתי עד לפגישתי איתו) נענתי לעצתו וכיום אני מגובס ללא אפשרות דריכה לעוד חודש וחצי. שאלתי היא האם לפי המקרה שלי ניתן היה לטפל באופן שונה והאם אבחנתו של המומחה האחרון ניראת נכונה ואם כן האם הטיפול שניתן לי נכון (גיבוס הרגל למשך חודש וחצי)? תודה רבה. עומר נ.ב- אם ניתן לכתוב תשובה מפורטת ככל האפשר .

עומר היקר. אתה מבקש תשובה מפורטת אך לצערי מקרה מורכב כמו שלך לא ניתן לטיפול דרך המחשב ללא בדיקה מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. בכל מקרה, אם אכן יש לך TIBIALIS POSTERIOR TENDINITIS אז נטיפול בגבס הוא טיפול נכון וטוב. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר טיטיון הייתי אצלך בשתי פגישות במרפאת מנסב"ך בחולון האחרונה הייתה החודש (בחור שרירי :) הראתי לך את המדרסים שהמלצת לי לעשות ואמרת שהם טובים. ומאחר שלא ראית דבר חריג בצילומי הסטרס הסתיימה הפגישה. ולאחר מספר ימים הייתה לי פגישת בקורת אצל האורתופד שלי, שממנו קיבלתי את הדיפרוספאן וכפי שציינתי את השתלשלות הארועים בהודעה הראשונה הכאב חזר לאחר פעילות ספורטיבית מתונה כפי שהיה לפני הזריקות והמנוחה הארוכה לפני. אם יש לך מה להוסיף לאחר שהוספתי את המידע הזה אשמח לקבל המשך תגובה :) שוב תודה רבה גם על התגובה הקודמת.

מה הן אפשרויות הטיפול היעילות ביותר בתופעת הדורבן בעקב הרגל במסגרת שירותי הבריאות הציבוריים?

רונית שלום. 1 - פיזיוטרפיה מתאימה. 2 - הזרקה מקומית. 3 - ניתוח. בברכה - דר' טיטיון.

שלום. לפני כשבוע הופיע לי כאב בצד החיצוני של קרסול ימין, ליד העצם הבולטת ועד החלק האחורי של הקרסול, מעל העקב. בנוסף לכך, קיים גם כאב בחלק האחורי של העקב, באיזור הדריכה. אני רץ פעמיים בשבוע כקילומטר בחדר כושר, לצורך חימום ובנוסף דוחק משקל עם הרגלים. קיים פלטפוס באותה רגל. האם יכול להיות שמדובר בשבר מאמץ? הכאב מתגבר בעיקר כשאני הולך יותר מכמה מטרים וכמובן שבזמן ריצה. לעיתים הכאב כה חד שאני לא מסוגל לדרוך על הרגל! מה ניתן לעשות בינתיים (הפסקתי את האימון), היות והתור של לאורטופד הינו רק עוד חודש. תודה!

יוני שלום. האם יכול להיות שמדובר בשבר מאמץ? כן. מה ניתן לעשות בינתיים? - להמנע מעומס על הרגל ולנוח. בברכה - דר' טיטיון.

דוקטור שלום יש לי בעיה בכף הרגל שהתחילה לפני חצי שנה. בדרך כלל במצב ישיבה אני מתחיל להרגיש שהכף רגל שלי מתחממת ובמידה והתופעה נמשכת יותר משעתיים אז מתחילים אצלי כאבים בראש מלווה בסחרחורת. דוקטור עזרתך בבקשה בנדון ממה זה יכול לנבוע ואיך ניתן לטפל בבעיה ?? המון תודה !! אקיף איסמעילוב

אקיף שלום. לצערי לא אוכל לעזור מאחר והתופעה לא מוכרת לי. בברכה - דר' טיטיון.

גילו אצלי ציסטה בכף רגל ואמרו לי שמאחר שטיפול שמרני לא עזר המליצו לי על ניתוח. מה עושים בניתוח והאם זה נעשה בהרדמה מקומית עדין לא הסבירו לי דבר אודה לתשובתך

ליאורה שלום. לא אוכל לענות לך ללא בדיקה מסודרת. למה שלא תשאלי את מי שאמור לנתח אותך? בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, בטרם אגש לעוד ביקור אצל הרופא אני מבקש ממך לדעת מה הן הבדיקות שעליי לבקש לאור המקרה. הבעייה כפי שהוצגה בפניך גם הוצגה בפני הרופא אשר כל מה שמצא לנכון לעשות זה לתת הפנייה פזיוטרפיה מבלי לדרוש כל בדיקה דבר הנראה לקוי ורשלני. ולכן, מאחר וכמטופל אין בידי את אותו מידע שבידך בשאר לגורמי הכאב האפשריים אני מבקש להיעזר בקבלת מידע זה ממך בטרם ביקורי אצל הרופא ובכך להגיע כשאני יודע לא רק במה יכול להיות מדובר אלא גם על אלו בדיקות אקפיד לקבל. בכבוד רב, טרי.

טרי שלום. טרי שלום. שוב (!) מאחר ולא בדקתי אותך, אין לי חוות דעת בנושא ואין לי אפשרות לפי מה שאתה מספר להמליץ על בירור וטיפול. גש לבדיקה חוזרת (אולי אצל רופא אחר?) בברכה - דר' טיטיון.

נפלתי בדרך הביתה מהעבודה, האורטופד קבע שבר ללא תזוזה, האורטופד המליץ על מגף עדיין יש לי כאבים, ואיני מסוגלת ללכת צעד ללא המגף, יש לציין כי עם המגף איני מסוגלת לנהוג אבקש המלצות להקלה

אתי שלום. לצערי לא מוכרים סבלנות בשום חנות שאני מכיר.... במידה ואת מוצאת חנות כזאת אשמח לקבל עליה אינפורמאציה, כי זה מה שאת צריכה, סבלנות , סבלנות ועוד קצת סבלנות... בברכה - דר' טיטיון.

כמו שכתבתי קודם אני בן 14 וחצי עם שבר בטיביה כשאני קם ורוצה לעמוד האצבעות בכף הרגל מתנפחות וניות אדומות רציתי לדעת העם זה נורמאלי ?

ליאור שלום. נשמע סביר, אבל לא תמיד זה נורמאלי. כדאי להבדת אם הכאבים והנפיחות עזים. בברכה - דר' טיטיון.

שלום! אני בת 36 בדרך כלל בריאה.לאחרונה אני מרגישה כאילו בוהן כף הרגל רדומה,ללא תחושה כמו בשאר כף הרגל.ומידי פעם אני מרגישה מן כאב חד ודוקרני בבוהן למספר שניות,בדרך כלל בזמן מנוחה בשכיבה.מה זה יכול להיות? בברכה יעל.

יעל שלום. מתיאורך קשה לדעת. פני לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

לפני חודש התחלתי לבצע פעילות ספורטיבית של הליכה .(לא ביצעתי שום פעילות ספורטיבית עד כה) ההליכה בקצב די מהיר במשך 60 דקות 7 ימים בשבוע. בשבוע האחרון ב 20 דקות הראשונות של ההליכה אני חשה בכאבים עזים בשוקיים בצד הקדמי של הרגל (לא בברך ולא בקרסול) הרגל הופכת למעין משקולת. לאחר 20 דקות הכאב נפסק ואני צועדת במלוא המרץ. האם יש לכם מושג מה קורה לי? בתודה מראש על תשובתכם.

טילדה שלום. את כנראה לא מבצעת תרגילי חימום לפני האימון ותרגילי שחרור לאחר האימון. בברכה - דר' טיטיון.

בשאלתי כתבתי שאני לא בטוחה שהגעתי לפורום הנכון... למעשה, נראה לי שהגעתי לפורום הנכון.. מקווה שאוכל לקבל כאן תגובה לבעייתי. תודה ולהתראות

ביי.

שלום, אני לא בטוחה שהגעתי לפורום הנכון אבל אודה לך אם תוכל לייעץ לי או להפנות אותי הלאה. לפני כחצי שנה שמתי לב (לאחר הליכה אינטנסיבית במשך כשבוע בנעל לא טובה) שהעצם אשר נמצאת באמצע הלהב החיצוני בכף רגלי הפכה בולטת (יחסית) וכואבת (בלחיצה). האם יש פתרון לכך? תודה.

שלום לכם יש לי דורבן בכף הרגל כבר כמעט 8 חודשים אני ממש מתה מכאבים הייתי כדר אצל כמה רופאים והם אמרו לי לעשות פיזיוטרפיה ואולטראסנאוד עשיתי סדרה של 12 טיפולים עשיתי גם זריקה של קורטיזון לכך הרגל וזה לא עזר לי אני לא יודעת מה לעשות עם הכאבים אני מבקשת אם תוכלו לעזור לי תודה

כרמלה שלום. החלק הכי חשוב בטיפול אלו תרגילי המתיחה לאכילס ולפאציה הפלאנטארית. האם ביצעת? מדרסים עשית? אני ממליץ לך בחום לפנותך לבדיקת אורתופד המומחה בבעיות קרסול וכף רגל לבדיקה. כתבי מהו אזור מגורייך ולאיזה קופת חולים את שייכת ואשמח להמליץ לך על רופא מתאים. בברכה - דר' טיטיון.

מאי שלום. ראשית לכי עם נעליים טובות. שנית פני לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגורייך. כתבי מהו אזור מגורייך ולאיזה קופת חולים את שייכת ואנסה להמליץ לך על רופא מתאים. בברכה - דר' טיטיון.

אני גרה בחיפה ושייכת לקופ"ח מכבי.

לדוקטור טיטיון שלום הנני סובל עדיין מכאבים משבר בעקב חוץ מיפרקי קלקנאוס מליפני כשנה לאחרונה בצילום התשובה נירשם פס רדיולוצנטי אלכסוני בקלקנאוס ולכן קיבלתי הפניה למיפוי עצם 99 TEC כלל גופי נב אני בן 54 והפגיעה ממשחק ספורט ברצוני לדעת מה משמעות התשובה בצילום וכמו כן מה יכולה בדיקת המיפוי לתת ואולי עדיף ct בתודה שמיל

שמיל שלום. כנראה שבדיקת CT של העקב עדיפה. לגבי כל השאר לא אוכל להגיד כלום ללא בחינת הרגל והצילום. בברכה - דר' טיטיון.

זה מכבר יש לכפות הרגלים שלי צבע מוזר (צבע צהוב). רציתי לדעת אם יש לי בעיה מסוימת שעליי לדעת עליה? תודה על התשובה מיטל

מיטל שלום. אולי יש לך בעיה . פני לבדיקת רופא המשפחה בקופת החולים שלך. בברכה - דר' טיטיון.

ביום 23.3.2006 בעלי נקע את הרגל, ביום 28.3. ניגשנו לבה"ח עשו לו גבס ושיחררו אותו, וביום 29.3 התקשרו אמרו שצריך לעבור ניתוח בקרסול, שמו לא פלטה עם 7 ברגים בפיקה החיצוני, במשך 6 שבועות לא לדרוך על הרגל ותפרים לאחר שבועיים הורדנו, ושוב גיבסו לחודש ימים עד 9.5.2006. בתקופה הנ"ל הוא מרים את הרגל על הכרית. קיבל אלקסן במשך 20 ימים. שאלתי האם הוא יכול לחזור לתיפקוד מלא בעתיד עם הרגל או יהיה לו בעיה של צליעה, או הגבלה מסויימת . (הוא עצמאי ועובד עבודה פיזית - מוביל רהיטים) תודה

בלה שלום. לא אוכל לדעת מה צופן בחובו העתיד. בוודאי שלא אוכל לדעת ללא בדיקה ובחינת צילומים. אני מקווה שיהיה טוב. בברכת בריאות שלמה דר' טיטיון.

תודה, רותם

בבקשה. טיטיון.

לפני כחודש הרגשתי כאב עז בכף הרגל עד שלא יכולתי ללכת והכאב המשיך גם כאשר לא דרכתי עליה. לפני יומיים חזרתי מטיול עם כאבים בכף הרגל שמזכירים את הכאב ההוא. הכאב עצמו מרגיש כאילו יש שברי זכוכיות בתוך הרגל ואני חוששת שזה דורבן. מה זה דורבן??? האם צריך לעבור ניתוח כלשהו? האם הטיפול מסובך ולוקח זמן? האם יש קשר בין הכאב לסוג הנעל?

רותם שלום. לגבי דורבן, קראי את המאמר המצורף. פני לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגורייך. כתבי לי מהו אזור מגורייך ולאיזה קופת חולים את שייכת ואמליץ לך על רופא מתאים. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

לילה טוב למומחים. מזה מספר חודשים אני סובל (בעיקר בלילות אך לא רק) מכאבים במרפקי הידיים. לחיצה על המרפק מלווה בכאב נקודתי מאד חזק וכמו כן ישנה הרגשה של חולשה וריפיון בחלק שבין המרפקים לכיוון פרקי כף היד שאף בהם ישנם לעיתים כאבים. תודה על תשובתכם . במידה ובעיה זו אינה שייכת לאורטופדיה אשמח לדעת איזה תחום עלי לפנות . בועז

בועז שלום. פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד. פנה לפורום כף יד. בברכה - דר' טיטיון.

שלום אני בחור בן 22 165 רזה לפני כמה שנים טסתי לח"ול לעבוד.. עמדתי 14 שעות על הרגליים כל יום במשך תקופה של כחצי שנה בלי הפסקה.. טסתי ס"הכ 3 פעמים. שמתי לב מאז שיש לי 2 בעיות. 1 כשאני הולך מרחק הלכיה רחוק כואבות לי הכפות רגליים ועקב אכילס הדבר היחיד שמרגיע את הכאב הוא הרמת רגליים למעלה. בעיה 2 כאשר אני יושב על כסא בלי משענת הרבה זמן מתחיל לכאוב לי החלק התחתון של הגב. יש לי2 שאלות: 1 האם יש קשר בין 2 הכאבים? 2 האם יש קשר לעבודתי הקודמת ולכאבים? 3 האם יש פתרון ולאן אלי לפנות. תודה שי

שי שלום. 1. האם יש קשר בין 2 הכאבים? אולי. 2 האם יש קשר לעבודתי הקודמת ולכאבים? אולי 3 האם יש פתרון ולאן אלי לפנות. עליך לפנות לבדיקת אורתופד באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב לאחר כחמישה חודשים של בדיקות , צילומי סטרס, מיפוי עצמות , אולטראסאונד (פעמיים) ובדיקת CT יש לי המון ממצאים . אם תוכל לעשות לי קצת סדר בבלאגן ולתת לי תמונה כללית אני אשמח להלן כל הממצאים . הנקע בקרסול אירע בחודש יוני 2005 וכיום אנחנו ב - אפריל 2006. U.S 10.08.05 רצועה - ATFL : רגישות במישוש. בתוכה הודגמה הסתיידות בגודל 5 מ"מ כנראה מצב לאחר קרע חלקי בעבר לצין כי גם רצועת ATFL מימין עם הסתיידות קטנה. C.T 01.08.05 להלן ממצאי סריקה טומוגרפית ממוחשבת של הקרסוליים במנח אקסיאלי עם שחזור קורונאלי דו צדדי וסגיטלי משמאל. 1. הסתיידות קדמית לפיבולה ה accessory bone עבוי ה anterior talo-fibular ligament 2. פרגמנט גרמי באספקט לטרלי עליון של הקלקנאוס. מצב לאחר שבר תלישה קרוב לוודאי בנוסף הסתיידות קטנה במרווח בין הקלקנאוס וה cuboid שבר תלישה? 3. שומן ה SINUS TARSUS שמור 4. הסתיידות מוגדרת היטב בין הטלוס ועצם הסירה accessory bone קרוב לוודאי מדאלית יותר מודגמת הסתיידות מוגדרת היטב קורטיקלית בעצם הסירה במפרק הטלו נביקולריס. ACCESSORY BONE? אחר? 5. עבוי הסנוביה במפרק הטלו נביקולרי עם הסתיידות בקפסולה. 6. אין עדות ל TARSAL COALITION. מיפוי עצמות 19.02.06 קרוסליים וכפות רגליים - הודגם ריכוז מוקדי באספקט לטרלי של קרסול שמאל באיזור גבול עליון של קלקנאוס באיזור הסמןך לחיבור לטאלוס ולקובאיד, ממצא שיכול לנבוע מחבלה גרמית מוקדית ושבר לאחר חבלה באיזור זה ע"פ אנמנזה, לקורלציה קלינית רנטגנית עם CT . קליטה מוגברת גם בנביקולר משמאל, ממצא שיכול לנבוע מחבלה, לקורלציה קלינית ורנטגנית. צילום סטרט במכשיר telos 9.3.06 ללא פתיחה משמעותית. דו"ח פיזיוטרפיסט. 22.2.06 סובל מחוסר יציבות מבנית + קרע ב ATFL לאחר מצב של נקעים חוזרים. חוות דעת רופא . 13.03.06 סימן מגירה חיובי דו צדדי . אבחנות : arthralgia , unspecified U.S רקמות בגף תחתון 21.04.06 (קרסול שמאל) הגידים באספקט המדיאלי לטרלי , אחורי וקידמי של קרסול שמאל תקינים. אין נוזל תוך פרקי. ליד הפטישון הלטרלי באזור חיבור של ה ATFL הודגם ממצא אקוגני , על צל אקוסטי , בקטור של 0.5 ס"מ. התמונה חשודה לממצא גרמי - שבר ניתוק של הפטישון? LOOSE BODY? עד כמה שניתן לראות ה ATFL אינו קרוע, אך רצויה קורלציה עם צילומי רנטגן ובמידת הצורך עם MRI אין הדגמה של CEL האם תוכל לתת לי תמונה כללית לגבי מצב הקרסול שלי. אני חייל, לוחם. ומצב הקרסוליים שלי לא משהו, מאחר וכל דריכה לא נכונה הכי קטנה מלווה בכאב חד בכל האיזור הלטרלי של הקרסול למשך שבועיים לפחות. בתודה דניאל.

דניאל שלום. אני מסכים איתך. מצב הקרסוליים שלך לא משהו... מעבר לכך לא אוכל להגיד ללא בדיקה מסודרת. פנה לבדיקת אורתופד המומחה לבעיות קרסול וכף רגל. אשמח לקבלך לבדיקה בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב יש לי 2 שאלות . 1. בחוות דעת של רופא אורטופד נכתבו הדברים הבאים: "לנ"ל נקעים חוזרים בקרוסליים , צילום סטרס במכשיר TELOS ללא פתיחה משמעותית (מה זאת אומרת ללא פתיחה משעמותית? קיימת פתיחה? ומהי אותה פתיחה?) בבדיקה סימני חוסר יציבות ממליץ על פיזיוטרפיה , עבודה על פרופיוציטבים (מה זה בדיוק?). ואולטרסאונד של הקרסוליים . 2. לאחר בדיקת האולטראסאונד בשאלה של קרע בATFL קיבלתי את הממצאים הבאים הגידים באספקט המדיאלי לטרלי, אחורי וקידמי של קרסול שמאל תקינים. אין נוזל תוך פרקי . ליד הפטישון הלטרלי באזור חיבור ה ATFL הודגם ממצא אקוגני , עם צל אקוסטי בקוטר 0.5 ס"מ. התמונה חשודה לממצא גרמי - שבר ניתוק של הפטישון? LOOSE BODY (מה זה בדיוק LOOSE BODY) עד כמה שניתן לראות , ה ATFL אינו קרוע, אך רצויה קורלציה עם צילומי רנטגן ובמידת הצורך עם MRI אין הדגמה של CEL (מה זה אומר) אשמח אם תעזור לי להבין את הפיענוח בתודה, דניאל

שלום דניאל, ממש לא רופאה, אבל - הממצאים של בדיקת היצביות שלך אומרים בעצם, שלמרות הממצא הקליני - אין כל סיבה פתולוגית נראית עלין שאפש לייחס לה את הבעיה. לכן אתה מופנה לטיפול פיזיותרפי, שאמור לעבוד "מבחוץ" על הבעיה של היציבות. באשר לUS - הוא מעיד על כך שיש איזשהו "גוש" באזור הפטישון החיצוני. הבדיקה אינה יכולה להצביע על סוגו או מהותו המדוייקים של ה"גוש", ולכן מעלים בה השערות לגבי מה הוא יכול להיות. הם משערים שמדובר בפגיעה בפטישון עצמו. הם גם אומרים שלא ניתן להעיד באופן חד משמעי על מצב הרצועה, שאותה נשלחת לבדוק. בקיצור - הם ממליצים על בדיקה נוספת (MRI, ואולי הרופא שלך יציע CT קודם לכך) כדי שאפשר יהיה לבדוק מה רואים בה, ולבדוק קורלציה ביניהן. חזרה לרופא אורתופד כף רגל וקרסול, שיוכל לצרף למידע הזה גם בדיקה קלינית טובה, היא הדבר הנכון לעשות כעת. בהצלחה, דנה

דניאל שלום. מעבר לתשובתה המצויינת (כרגיל) של דנה, אני מוסיף לך קצת. מה זאת אומרת ללא פתיחה משעמותית? זאת אומרת שבבדיקת הרנטגן תחת עומס שביצעו לא ראו ממצא אופייני לחוסר יציבות של הקרסול. קיימת פתיחה? - כשיש חוסר יציבות ומהי אותה פתיחה? - פתיחה של המפרק - עדות לחוסר יציבות. בבדיקה סימני חוסר יציבות ממליץ על פיזיוטרפיה , עבודה על פרופיוציטבים (מה זה בדיוק? - זה עבודה על כך שהגוף ירגיש שהקרסול הולך לנקוע לפני שהוא נוקע וכך תמנע הנקיעה. למעשה שיפור תחושת הקרסול במרחב שסביבו. LOOSE BODY - מצב בו יש פרגמנט עצם או סחוס מסוייד שהתנתק מאיפה שהוא ומסתובב חופשי במפרק הקרסול ועושה בעיות. עד כמה שניתן לראות , ה ATFL אינו קרוע, זה אומר שעד כמה שניתן לראות הרצועה המייצבת הקדמית לא קרועה. אין הדגמה של CEL - לא ראו בבדיקה רצועה מייצבת אחרת. בברכה - דר' טיטיון.

שלום איבחנו אצל אימי פאלאנגומטטרסל בכף רגל ימין מבקש לקבל מידע על הממצא תודה

עופר שלום. שאלתך לא מספיק טובה. פלנגומטאטארזאל זה המפרק בין בסיס של בהן כלשהי לעצם המסרק, כלומר מיקום אנטומי ולא אבחנה רפואית. לא תיארת את הבעיה ולכן לא אוכל לעזור יותר. בברכה - דר' טיטיון.

לד"ר טיטיון לאחר מס' ביקורים במרפאת יגאל אלון,אני כרגע עם בעיה חוזרת במטאטרסה ובמוקד נמסר לי שככל הנראה ניתן להגיע אליך רק דרך מרפאת ביה"ח. האם אכן כך? תודה נורית

נורית שלום. אכן הפסקתי לעבוד כרופא עצמאי עם קופת חולים כללית מסיבות שונות. ניתן להגיע אלי לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון, לתאום תור - 03-9376666 או למרפאת קופת חולים במנסבך חולון שם אני נמצא פעמיים בחודש טל' לתאום תור - 03-5025050 או באופן פרטי, לתאום פגישה - 054-4672646. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, בחודש האחרון אני חשה כאב חזק בעקב שתי הרגליים שלי כאשר אני קמה מישיבה או משיינה. יש גם לפעמים כאב כאשר אני עומדת זמן ממושך. אני סובלת מהתופעה באופן מינורי מאוד כבר חצי שנה אבל לאחרונה הכאבים מפריעים לי. מקריאה בפורום אני חוששת שאני סובלת מדורבן כאשר אני לוחצת עם אצבע על עקב הרגל אני מרגישה כאב, כמו מכה פנימית רציתי לדעת האם זה יכול להיות קשור לכך שהתחלתי להתאמן בחדר כושר בשנה האחרונה? האם ספיניג יכול לגרום לבעיה? מוזר שדווקא לא התאמנתי כמעט חודשיים ודווקא אז יותר כואב לי? האם כדאי להפסיק להתאמן? מה בדיוק הגורמים לתופעה? תודה מראש הילית

שלום הילית, ממש לא רופאה, אבל - כן, גם לי נשמע שזה אולי דורבן. אבל - קיימת גם אפשרות שמדובר בסוג של מתיחה של האכילסים שלך, לאור הספינינגים, שלפנעמים אכן עושה כאב כזה.... בקיצור - רופא אורתופד כף רגל וקרסול הוא הכתובת הנכונה. בדיקה קלינית טובה וטיפול נכון - די פשוט, נראה לי... בהצלחה רבה, דנה

הילית קראי את המאמר המצורף. עם עדיין יש שאלות, אשמח לענות. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

בתי בת 15 הינה שמאלית ,לקח לה המון זמן בילדות להבין זאת. מאז ומתמיד היא סובלת מבעיות קואורדינציה בידיים. האם יש למי לפנות בקופ"ח או בכל מקום אחר על מנת לשפר את הנושא תודה!

אגי שלום. פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל. אולי כדאי לפנות לנאורולוג? בברכה - דר' טיטיון

שלום רב, הנושא אותו היצגת אינו בתחום היתמחותי אך, אני מאוד רוצה לעזור לך ולבתך. השיטה המתאימה ביותר לדעתי לטיפול בנושא של קואורדינציה היא שיטת אלבאום. מרכז אלבאום נמצא בכפר סבא. בהצלחה , נ.ב אם לבתך יש בעיה של חוסר יציבות בכפות הרגלים-אוכל לעזור. בברכה, יעקב חיים וינברג- מומחה לפתרון בעיות רגליים האתר שלנו- www.footsupport.co.il

שלום רב, אני בן 50. לאחר עמידה ממושכת של כשעה בערך מתחיל לכאוב לי הגב, המותניים והאגן. המשך עבודה בתנאים אלה גורמת לי לכאבים עזים בקרסול ולאורך הרגליים. הכאב בקרסול דומה לעמידה על מסמר כאילו משהו דוקר אותי מבפנים ומקשה על המשך העמידה. לאחר מנוחה מתקבלת תופעה של קושי לעמוד מחדש ולהתיישר האגן כואב יחד עם כל הגוף ובייחוד בברכיים. בביקור אצל הרופא ציינתי את האמור לעיל . הרופא ביקש לבדוק את הברך ולאחר בדיקה המליץ על פזיוטרפיה. יש לי הרושם שהטיפול רשלני והבעיה דורשת התייחסות רצינית יותר ובדיקות מעמיקות יותר. לאור האמור אני מבקש את חוות דעתך בנושא . בכבוד רב, טרי.

טרי שלום. מאחר ולא בדקתי אותך, אין לי חוות דעת בנושא. על פניו נראה שמדובר ביותר מאשר בעיית ברך. גש לבדיקה חוזרת. בברכה - דר' טיטיון.

דר. טיטיון שלום רב. אני מעדיפה לקבל טיפול באזור מגורי. אני גרה בקיבוץ אילת-השחר ושיכת לקופת-חולים כללית. אודה לך מאוד אם תפנה אותי למומחה. בתודה מראש אסתרקה.

אסתרקה היקרה. איילת השחר הוא כזכור לי (לטוב מסיבות אישיות) קיבוץ צפוני למדי... לא ידוע לי על רופאים באזורך שמטפלים בבעיות קרסול וכף רגל באופן ספציפי יחד עם זאת אם באפשרותך להגיע לטיפול בחיפה אזי שם תוכלי למצוא את דר' אייל מלמד המעולה בבי"ח רמב"מ ועוד כמה מרפאות מחוץ לבי"ח במרכז חורב ועוד וכן את דר' אהרון ליברזון המצויין בבי"ח בני ציון. בהצלחה ובברכת החלמה מהירה ושלמה - דר' טיטיון.

אני במצב של לאחר פציעה בקרסול. בבדיקה אורטופדית נכתב הנמכת הקשת האורכית בעת נשיאת משקל ורגישות באספקט דורסולטרלי בגב כף הרגל מה משמעות הדברים האם זה תקין?

אייל שלום. משמעות הדברים היא שיש לך הנמכת הקשת האורכית בעת נשיאת משקל - מה שנקרא בשפת העם - פלאטפוס ורגישות באספקט דורסולטרלי בגב כף הרגל - זה כאבים באזור העליון בקטע החיצוני של כף הרגל. כמובן שכאבים ובעיות כאלה או אחרות זה לא תקין. בברכה - דר' טיטיון.

לרופא שלום בתי מדריכת טיולים בצבא, לאחרונה מזה כחודש סובלת מכאבים קשים מאוד ברגליים, עד כדי אי יכולת לדרוך וללכת אחרי מאמץ הקל ביותר. הכאבים מופיעים בשתי הרגליים , גם במנוחה ומעירים אותה משנתה. הכאבים בעיקר מעל הקרסול מקדימה מאחור, בשוק מאחור ומקדימה , הכאב משנה מקום עד למתחת לברך . לצערי הבירוקרטיה הצבאית עדיין לא הפגישה אותה עם אורתופד -אין תורים בדרום כאמא מודאגת אני שואלת האם ניתן לאבחן את הבעייה גם ללא צילומים ראדיקליים, כמו מיפוי עצם ? האם ניתן לאבחן בצילום רגיל שבר מאמץ? על איזו בעייה יכול סוג זה של כאב לרמז? תודה לך מראש, שרה

שרה שלום. האם ניתן לאבחן את הבעייה גם ללא צילומים ראדיקליים, כמו מיפוי עצם ? בד"כ לא. האם ניתן לאבחן בצילום רגיל שבר מאמץ? לעיתים רחוקות. בעיקר ניתן לאבחן שבר מאמץ בשלבי ריפוי. על איזו בעייה יכול סוג זה של כאב לרמז? שבר מאמץ או בעיית עומס יתר אחרת או כל דבר למעשה. לא ניתן לדעת ללא בדיקה מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. בברכה - דר' טיטיון.

לד"ר טיטיון תודה על תשובתך המהירה. שרה

שלושה חודשים אני סובלת כאבים חזקים בעקב. קבלתי טפול בכדורים בטרן 100 כמו כן זריקת קורטיזון לעקב והכאבים רק החריפו. בצילום רנטגן שללו דורבן. אודה לך מאד על תשובתך.

אסתר שלום. אין לי תשובה טובה בשבילך. צריך לבדוק את כף הרגל ואז להחליט. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון או לחלופין להציע לך רופא מתאים באזור מגורייך. כתבי באיזה קופת חולים את, ומהו אזור מגורייך ואנסה להמליץ לך על רופא מתאים. בברכה - דר' טיטיון.

שברתי בכף הרגל שתי עצמות של האצבעות שמיתחברות אים העצם הגדולה ניראה לי קוראים לזה עצם המסרק!בכל מיקרה הייתי חודשיים עם גבס!לפני יומים הורידו לי כאשר עצם אחד היתחברה ובעצם השני היה רק התחלה של איחוי והרופא אמר שזה בסדר ושלח אותי למכון פיזיאוטרפיה!אך הבעיה שלי היא שהעצם לא הייתה ישרה משמעה החיבור של העצם הוא לא ישר אלה נוטה ימינה האים זה בסדר? והאים במצב כזה זה לא מוקדם להוריד את הגבס! תודה

דימה שלום. חודשיים גבס צריך להספיק. לגבי שאר שאלותיך לא אוכל לענות ללא בדיקה ובחינת צילומי הרנטגן. פנה עם בעייתך לאורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

לפני כשנתיים קיבלתי מכה באצבע כף רגל שמאל מאז אני סובל מכאבים כרית כף הרגל נפוחה ולאחרונה הכאביםהחלו גם בברך עשיתי צילום ,מיפוי עצמות, טיפולי פיזוטרפיה.אך הרופאים שטופלתי ע"י לא הצליחו להבחן את הבעיה כיום אני הולך עם מדרסים שמקלים מעט על הכאב אך הכאב הוא בלתי נסבל ומונע ממני לעשות ספורט

משה היקר. אכן סיפור נוגע ללב, אך מהי שאלתך? בברכה - דר' טיטיון.

מה נשם הרפואי המקצועי בעברית של בעיית hummer toe?

בהן פטישית.

מה המשמעות של ניתוח אמבולטורי באצבע עם בעיית hummer toe מבחינת ההחלמה של המקום ויכולת התיפקוד לאחר הניתוח? מדובר על אישה בגיל 78. האם תצטרך הליכון וכמה זמן לאחר הניתוח תוכל לדרוך על הרגל?

גילי שלום. בהחלט מומלץ שיהיה הליכון. קצב ההחלמה הוא אינדיוידיואלי כמובן. בעקרון מותר לדרוך על הרגל בגבול הכאב והסביר. בברכה - דר' טיטיון.

האם אתה נותן או יכול להמליץ על אורתופד מומחה בשטח כף הרגל, הנותן חוות דעת משפטית - לחייל משוחרר שנפגע בכף הרגל תוך כדי השירות הצבאי ומבקש לתבוע את משרד הבטחון.

אמנון שלום. אני בהחלט נותן חוות דעת משפטיות לכל נושא בתחום בעיות אורתופדיות בכלל ובעיות קרסול וכף רגל בפרט. אשמח להיות לכם לעזר בעניין. לתאום פגישה - 054-4672646. בברכה - דר' טיטיון.

יש לי מעל כף הרגל (בערך סנטים מעל כף רגל) יש לי מעין בלוטה קטנה אני מרגיש שצומח משהו מתוך עצם.. ולא גודל לי שם שער מיתחת לבלוטה יש מעין חור קטן אבל רחב.. וזה לא כואב מזה יכול להיות ??

שכחתי לציין דברים:P אני בן 16 תודה לתשובה דוקטור וחג שמח.. וזה האימייל שלי .. [email protected]

איציק שלום. לצערי מתאירוך לא ניתן להבין מה בעייתך. פנה לבדיקת אורתופד באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

אני בת 59,צועדת כל יום 8 ק"מ. לאחרונה אני סובלת מכאב חד בכף הרגל באזור הבוהן וקשה לי ללכת. עלי לציין שהכאב גם מופיע בלילה בשעת השינה עשיתי צילום לכף הרגל ובבדיקה התגלתה ציסטה סובכונדרליט בראש מסרק 1 ברגל ימין. יש לציין שגם רגל שמאל אך פחות. מה ניתן לעשות ומה זה אומר ?

חיה שלום. ראשית צריך לבדוק אותך כדי להמליץ על טיפול אבל בד"כ הטיפול בבעיות אלו הוא בעזרת מדרסים מתאימים ופיזיוטרפיה מתאימה. אם זא עוזר הטיפול השמרני אז הטיפול הוא ניתוחי. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון או לחלופין להמליץ לך על רופא מתאים לבעייתך באזור מגורייך. כתבי מהו אזור מגורייך ולאיזה קופת חולים את שייכת. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב קצת היסטוריה: נקעתי שלוש פעמים את הקרסול (כולל הפעם הזו) לפני כ-10 שנים גיבסו לי את הרגל לשישה שבועות מכיוון שנאמר לי שקרעתי את הרצועות בקרסול. לפני 8 יומים נקעתי את הרגל באותו מקום ובאותה צורה, הקרסול עדין כואב ונפוח ואנני יכול לדרוך על הרגל, אורטופד של מיון בית חולים, אמר לי שיש לצלם את הרגל בעזרת אולטרסאונד, ובכל מקרה אין לקבע את הרגל בגבס. ועלי להשתמש ב איירקסט. התור לאולטרסאונד נקבע רק לעוד עשרה ימים. שאלתי היא, מה עכשיו ? מה לעשות ? האם להמשיך בקומפרסים קרים ? להרים את הרגל ? האם לנסות דווקא להניע אותה כמה שיותר מוקדם למרות הכאבים ? האם מותר לשטוף את הרגל במים חמים ? האם להשתמש בתחבושת אלסטית ? האם לנסות לשים את האירקסט למרות שכואב ? תודה מראש יודן

יודן שלום. שאלתי היא, מה עכשיו ?מה לעשות ? האם להמשיך בקומפרסים קרים ? - כן. להרים את הרגל ? - כן. האם לנסות דווקא להניע אותה כמה שיותר מוקדם למרות הכאבים ? כן יש להקפיד לשמור על טווח תנועות אך ללא עומס כלומר להמנע מדריכה בגבול הסביר. האם מותר לשטוף את הרגל במים חמים ? - כן. האם להשתמש בתחבושת אלסטית ? - כן. האם לנסות לשים את האירקסט למרות שכואב ? אם אתה הולך ודורך על הרגל אז כן. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב שמי ננה ואני בת 38 אני נולדתי עם בעית "פלטפוס"ברגל עד לפני שלוש שנים הוא לא היפרע לי כלל הלכתי ועמדתי ללא הגבלה על הרגלים ואף נעלתי נעלי עקב לפני שלוש שנים היתחילו לי כאבים ברגלים ( בעיקר בלילה אחרי עמידה ממושכת על הרגלים) הייתי לוקחת כדור נורופן והיה עובר אבל בשנה האחרונה המצב החמיר הכאבים היתחלו להיות יותר חזקים ובמהלך רוב היום הכאבים מתרכזים בעיקר בכרסול (כאבים נוראים שגם כדורים כבר לא ממש משפעים ) בביקור האחרון אצל אורטופד לאחר בדיקת מיפוי עצם וצילומים נאמר לי שיש לי צניחה של קשת דו צדדי עים סימני hallux valgus bilat calcaneo- valgus עם רגישות באזור ממצאים במיפוי : קליטת יתר בשתי הקרסולים באזור טלרי אחורי קליטת יתר קלה בעקב אזור פלנטרי ודורסלי כף רגל ימין ובאזור טלו קלקניאלי כף רגל ימין יתכן אוס טריגונום מצב לאחר טרואמה אזור טלו -קלקניאלי ברגל ימין יכול להתאים לתהליך דלקתי ארטריטי עקב - יתכן טנדיניטיס לפי הממצאים נאמר לי שאצטרך ניתוח לקיבוע הקרסול על מנת להקל על הכאבים לכן פונה אני אליך לנסות לעזור לי להבהיר ולהבין לגבי מצבי ואם אכן כדי לי לבצע את הניתוח הנ"ל אודה לך מאוד עם תעני לי

ננה היקרה. מאחר ולא בדקתי אותך ולא ראיתי את הצילומים לא אוכל להמליץ לך על טיפול ניתוחי זה או אחר. כמו כן ממה שאת מתארת נשמע שאת סובלת ממספר בעיות ולכן לא תמיד איחוי מפרק זה הפתרון. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון או לחלופין להמליץ לך על רופא מתאים לעניינך באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

הי, בחודשים האחרונים התחילה לי בעיה של "דחף" לסובב את כף רגל ימין כ 2 סיבובים עד שיוצאים קנקים. רציתי לדעת: 1. ממה זה נובע? 2. האם זה מסוכן לבריאות? 3. כיצד אפשר לפתור את הבעיה? אודה לתשובתך, מיכל

מיכל שלום. 1. ממה זה נובע? - לא יודע. 2. האם זה מסוכן לבריאות? - לא. 3. כיצד אפשר לפתור את הבעיה? - להפסיק את ההתנהגות הכפייתית ולא לעשות קנאקים אפילו שנורא רוצים. בברכה - דר' טיטיון.

שלום דוקטור אני אישה בת 57 שהולכת הרבה מאד ברגל, בחודשים האחרונים אני סובלת מכאבים מן שריפה בכף הרגל+כאבים איומים באצבעות, הלכתי לאורטופד שאחרי מבט קצר אמר לי שאני חיבת מדרסים, עשיתי מדרסים שבוע ראשון היה טוב ואחר כך שוב כאבים באצבעות לאחר הליכה כשעה לערך, חזרתי לעושה המדרסים והוא עשה לי הגבהה ליד האצבעות, אך מכיוון שהמדרס דק במקום האצבעות, לאחר מספר שעות הוא התישר שוב,רציתי להוסיף שאני בעלת קשת רצינית בכף הרגל, שאלתי היא האם חשוב לעשות במדרס הגבהה באצבעות? והאם חשוב לשים את המדרס גם בנעלי ספורט אורטופדיות וטובות כמו "סאקוני" ובבית אני הולכת עם נעלי בית CROCS ללא מדרס, האם זה בסדר? אודה לך מאד על תשובתך חג שמח אילנית

אילנית שלום. לא אוכל להמליץ על טיפול ללא בדיקה מסודרת, אבל בעיקרון אם יש בעיה מבנית משמעותית אז צריך ללכת עם מדרסים בכל נעל, גם היא סקוני אורתופדית טורבו עם אינג'קטורים... לגבי המדרס שיש לך, אם יש איתו בעיה גשי למכון בו עשית את המדרסים, שיתקנו. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, נבדקתי היום אצל אורתופד עקב תלונה על כאבים ותחושת רדימות בעקב שמאל. הרופא היה אדיב וענייני, אך לא נענה לבקשתי להסביר לי מהי השערתו לגבי בעייתי. הוא שלח אותי לבדיקת EMG וצילום ע"ש מותני. הוא ציין כמימצאים "לסג חיובי משמאל" ו"ירידה ב-AJ משמאל. חיפשתי ולא מצאתי את פרושי המונחים "לסג" ו-" AJ" אודה לכם מאד אם תוכלו להאיר את עיני בקשר לשני מונחים אלה. בתודה ובכבוד, נעמי.

אנילא אוהבת את הציניות הנשמעת מדברי הרופא

בהמשך לשאלותי בהודעתי הקודמת שאלה נוספת כאשר רופא אורטופד כותב תנועת הקרסול 40\10 למה הכוונה? לתשובתך אודה

כנראה שטווח התנועות של הכרסול הוא בין 10 מעלות כיפוף גבי ל-40 מעלות כיפוף כפי.

שלום, אני סובל מפגיעות קרסול באופן עיקבי. האם יש דרך מלבד שימוש בתחבושות ובנעליים גבוהות בזמן הפעילות ע"מ להוריד את הסיכוי לפגיעה. כמו כן מה הוא הגורם לרגישות כל כך גבוה בקרסוליים. תודה

דורי שלום. ראשית גש להבדק אצל אורתופד המומחה בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגוריך. יש לבדוק למה אתה סובל מחבלות ונקיעות חוזרות. יש כמובן דברים יותר טובים שניתן להציע חוץ מחבישה אלסטית. יש כל מיני מייצבי קרסול טובים בשוק כיום. התייעץ עם האורתופד שלך. אשמח להמליץ לך על רופא מתאים אם תכתוב לי מהו אזור מגוריך ולאיזה קופת חולים אתה שייך. בברכה - דר' טיטיון.

תמליצי לי בקשה שם של אורטופד בקרית מוצקין שיכול לעזור לי אני מאוד מתקשה ללכת ולא יכול להתאמן אני רוצה לזרז את תהליך הפציעה שלי ואני רוצה לדעת איך מפסיקים שזה יכאב למה אני 3 שבועות עם זה ואני צריך להתייעץ עם רופפא כדי לבדוק מתי זה יסתיים ואיך אני מפסיק את הכאבים..

שלום אבי בן 79 סובל שנים משחיקת סחוס,עבר לפני שנים זריקות בברכיים (אני לא יודע איזה זריקות) ללא שיפור משמעותי . היום המצב חמור בהרבה בקושי מקים את עצמו ובקושי הולך . האם ניתן להזריק שוב (עברו כמה שנים ) או אולי יש משהו חדש לשיפור איכות החיים? ניתוח הוא לא רוצה. תודה

פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד. בברכה - דר' טיטיון.

לפני למעלה משנה נפגעתי בכף רגל ימין וזאת במהלך משחק כדורגל לאחר שבעטתי בקרקע במקום בכדור. מאז סובל מכאבים בחלק העליון של כף הרגל. צילום שנעשה לא הראה כלום אך מיפוי עצמות שעשיתי רק לאחרונה הראה קליטה מוגברת בטרזוס בולט יותר בגבול דיסטלי של טלוס. רופא אורטופד ביקש לבצע גם m r i שאלותי הן: מה משמעות הממצא במיפוי . מדוע יש לבצע בדיקת הדמיה נוספת והאם בדיקת mri יכולה לצאת תקינה וללא ממצאים למרות תוצאות מיפוי העצמות

רונן שלום. מה משמעות הממצא במיפוי - שכנראה יש נזק באזור בו יש קליטה. מדוע יש לבצע בדיקת הדמיה נוספת - כדי להגיע לאבחנה ולהציע טיפול במידת האפשר. והאם בדיקת mri יכולה לצאת תקינה וללא ממצאים למרות תוצאות מיפוי העצמות - ברפואה הכל יכול להיות. בברכה - דר' טיטיון.

ידידי חג שמח לך ולכול בני משפחתך .

תודה ציון ידידי. גם לך. טיטיון.

שלום אני בן 14 וחצי לפני כ3 שבועות נחבלתי ברגל ימין יש לי שבר טיביה ופיבולה יש לי גבס בכל רגל ימין עכשיו בהתחלה הרופאים אמרו לי חודש וחצי ואחרי זה 3 חודשים רציתי לדעת כמה זמן יושב ילד בן 14 וחצי עים גבס כל הרגל בשבר טיביה ופיבולה? תודה מראש

ליאור שלום. ילד בן 14 וחצי יושב כמה זמן שאומרים לו הרופאים שלו לשבת. בברכה - דר' טיטיון.

בנוסף לאחר הליכה יש כאבים בברכיים שרק גורמים לרצון לשבת חשוב לציין שהכל החל לאחרונה.

שלום שי, ממש לא רופאה, אבל - מן התיאור שלך לא ממש נית לתת לשך תשובה. לא כתבת בן כמה אתה? האם זה התחיל כתוצאה משינוי שעשית בחיים (למשל התחלת להתאמן בחדר-כושר, התחלת לעשות אימוני הליכה או דברים דומים), האם נפגעת /נחבלת באופן כלשהו לפני שזה החל? מה המיקום המדויק בכף הרגל של השרפה (אזור ספציפי? כל הכף?), בקיצור - מן המידע שמסרת אי אפשר אפילו לתת לך כיוון. אם תרצה, כתוב כאן כמה פרטים נוספים, ואני מניחה שתימצא לך תשובה שלפחות תכוון אותך.... בהצלחה, דנה

אני בן 34 , הכאב קיים בחלק של קשת כף רגל שמאל ותחושת "הרגל השורפת " קיים בכל כף הרגל. התחושה קיימת בכל הליכה לא עוסק בספורט . נועל נעליים טובות סקוני כך שלפחות זו לא הבעיה.

שלום, אני בן 27 בריא בד"כ, לאחר ניתוח קיבוע קרסול הזדהם לי אחד מפצעי הניתוח (בצד שמאל של רגל ימין) ונמצא MRSA בתרבית, טופלתי 3 שבועות בVANCOMICIN ולאחר שנוצרה ירידה בתאי דם לבנים הוחלפה האנטיביוטיקה לZIVOXID, לאחרונה שוחררתי מביה"ח להמשך טיפול בבית ולאחר יומיים שוב נמצאה מוגלה בפצע. בכל התקופה לא פיתחתי חום אוין כאבים מיוחדים באיזור הפצע, הבעיה העיקרית היא שבכל פעם שהפצע מתחיל להסגר מתפתחת מוגלה ויש צורך לנקז. בעקבות חשש מזיהום של גורם זר הוצא הבורג מהקרסול אך ללא גידול בתרבית. למרות שהוצא הבורג, שוב נראה כי הפצע הזדהם, 1. האם יש אפשרות של הדבקה חיצונית חוזרת? לדוגמא מהגבס הפלסטי (ניתן להסרה ולהחזרה בקלות) בו אני משתמש? 2. מה ניתן לעשות כדי למנוע את זה? (משחות וכו' ?). תודה מראש, יואב

יואב שלום. זיהום בפצע הניתוח באורתופדיה היא בעיה מורכבת שלא ניתן כאן להכנס לעומק בעניין. בעקרון הטיפול הוא בהטרייה וניקוי כירורגי רחב של כל הרקמות המזוהמות כולל עצם ואנטיביוטיקה. לגבי כל השאר עליך לשאול את הרופאים המטפלים בך. בברכת החלמה מהירה ושלמה - דר' טיטיון.

לאחר שבמשך תקופה ארוכה (מעל חודש וחצי) אני מטופל באנטיביוטיקה (ונקומיצין ולינזוליד) עדיין יש הפרשה צהובה אך בבדיקת תרבית לא נמצאה צמיחה של חיידק, נאמר לי שיתכן ומדובר בהפרשה שנועדה לסיכוך המפרק (?!?). כרגע יש פצע קטנטן שדרכו מתנקז הנוזל החשש שלי הוא מה יהיה כאשר הפצע יסגר א. מהו השם המדעי של נוזל סיכוך המפרק ? ב. האם ידועה תופעה שלאחר קיבוע קרסול ממשיכה הפרשה והצטברות של נוזל זה? ג. אם כן, מה ניתן לעשות כדי למנוע/לסיים/לצמצם את התופעה?