פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

שלום, ברצוני לשאול שאלה, יש לי שבר בפטישון החיצוני בקרסול שמאל, אחרי 6 שבועות של קיבוע עם דריכה חלקית, אין שום סימני איחוי(לציין שרגלי הימנית שבורה גם כן ואני דורך בעזרת הליכון על הרגל שמאל). מה יכולות להיות הסיבות לחוסר האיחוי? תודה.

אורי שלום. ישנן הרבה סיבות לאי איחוי אבל 6 שבועות זה לא הרבה זמן. אם אין שום סימנים רנטגנים להתחלת איחוי אז צריך לברר ולבדוק מה מפריע לאיחוי. האם בעיה מטאבולית? האם בעיה מקומית תזוזה רבה בשבר , חוסר מגע מספיק בין הפרגמנטים, הילכדות רקמה רכה בתוך השבר שמפריעה לאיחוי ועוד. קצרה היריעה כאן לעסוק בנושא. בברכה - דר' טיטיון.

שלום קראתי את מה שנכתב בקשר לשאלה על כאבים בדורבן כף הרגל אני לא בטוח אם זה אותו המקום ולכן אני קורא לזה כרית כף הרגל האחורית. אני בן 24 הולך הרבה ומשחק כדורגל בסופי השבוע ואני גם עובד בעבודה שדורשת ממני לעמוד על הרגליים כשעתיים מה שלא נראה לי רציני מידי אבל לפי מה שכתבת כנראה מדובר בשברי מאמץ. בכל אופן החלו לי כאבים בכרית בנטיה לצד שמאל של הכרית במהלך משחק כדורגל לפני כמה שבועות והיום בבוקר קמתי עם כאב שלא מאפשר לי ללכת כמעט על כרית כף הרגל. שמתי את המשחה לכאבי שרירים שיהיה בכל מקרה. השאלה אם יש טיפול מומלץ שאתה יכול לתת לי או שעליי לגשת לבדיקות רופא. תודה מראש רועי

רועי היקר. כמובן שלא אוכל להמליץ לך על טיפול. גש לבדיקת רופא אורתופד באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

רועי שלום רב, קראתי את שאלתך ואת תשובתו של ד"ר טיטיון מנהל הפורום. אם הדריכות הראשונות אחרי שכיבה או ישיבה הן שכואבות לך ולאחר מספר דקות שהמקום מתחמם הכאב פןחת כנראה שמה שיש יך הוא דורבן העקב. לידיעתך, מנהל הפורום ד"ר יחזקאל טיטיון כתב מאמר ארוך וממפורט בנושא דורבן העקב. ישנם תרגילים שמתאימים כדי להקל על המצב. בעניין דריכה- חובה להשתמש במדרסים טובים. מדרסים יש רבים ושונים והם נבדלים זה מזה בחומרים שיטות העבודה וברמתו המקצועית של האמן אשר מכין אותם. אני מפנה אותך למאמר אשר יעשיר את הידע שלך בנושא. המאמר-http://endure.co.il/insoles.asp בברכה, יעקב חיים וינברג- מומחה לפתרון בעיות רגלים. האתר שלנו- www.footsupport.co.il

היי ד"ר, לפני כחודש התחלתי טירונות קרבית 05, ומאז אני חש בדקירות במפרק הקרסול כשאני במנוחה. בזמן ריצה הכאב מתמתן. על מה הכאב מעיד? האם עליי להוריד בעצימות האימון? לא כואב לי כשאני לוחץ על האיזור. חג שמייח

טירון שלום. לא ניתן לדעת על מה הכאב מעיד ללא בדיקה. גש לבדיקת אורתופד. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, עפ"י האינפורמציה שאני רואה משאלתך הוא שלפני זמן קצר השתנה אורך חייך בצורה קיצונית. 1. התחלת להשתמש בנעליים צבאיות 2. התחלת להתאמץ יותר בכלל ובעיקר באזור הרגליים. ייתכן שהכאב- שהוא במנוחה, נובע מהמאמץ שנעשה לפניו. ייתכן שזוית העמידה של הקרסול אינה אופטימלית. דבר כזה יכול לגרום למאמץ גדול ואף לשחיקת רקמות, ניתן להעמיד את הקרסול בזוית נכונה (ועוד מספר דברים נוספים) בעזרת מדרסים. מדרסים יש רבים ושונים והם נבדלים זה מזה בחומרים בשיטות העבודה וברמתו המקצועית של האמן המכין אותם. אני מפנה אותך למאמר אשר בוודאי יוסיף לך ידע בנושא. המאמר- http://endure.co.il/insoles.asp בברכה, יעקב חיים וינברג-מומחה לפתרון בעיות רגלים. האתר שלנו-www.footsupport.co.il

שלום כמעט בכל בוקר כאשר אני קם אני לא מרגיש את כף הרגל השמאלית? יש לי הרגשה שהיא רדומה מעט היה לי את זה מעט בעבר אך זה עבר ככה סתם הפעם הענין מכאיב לי יותר ועד שהיא משתחררת לוקח לה המון זמן במשך היום למה? האם הענין הינו זרימת הדם אל המקום ? הכריון מעט נפוחות,וגם כריות האצבעות בכף רגל שמאל. תודה מקרב לב,

אנדי שלום. התחושות שאתה מתאר מחייבות בדיקה מסודרת ובדיקות הדמייה ומעבדה לפי הצורך. לעיתים מדובר בבעית עמוד שדרה, לעיתים בבעיה עצבית מקומית או סיסטמית , לעיתים בבעיה של איזון המלחים בדם, חוסר ויטאמינים או בעיה הורמונאלית. גש לבדיקת רופא המשפחה. בברכה - דר' טיטיון.

יש לי בעיות מהעבר עם L5 תודה לך

01

02

בכף רגלה של רעייתי אובחן שבר "ארוך" בעצם הקיצונית השמאלית של כף רגלה השמאלית. לאחר חודש של גבס ללא דריכה, הצילום לא הראה כל סימני התאחות וגבסו אותה בגבס ללא דריכה לחודש נוסף. האם חוסר האיחוי הוא תופעה נדירה או קשורה בגיל (גילה 70 שנה) ? האם קיימת דרך לזרוז האיחוי ? האם לאחר החודש הנוסף היא תצטרך לעבור ניתוח? ומה דעתך ? בתודה דן

דן שלום. האם חוסר האיחוי הוא תופעה נדירה או קשורה בגיל (גילה 70 שנה) ? - אין לכך קשר לגיל בהכרח כי אם למיקום השבר. שברים של עצם המסרק החמישית ידועים ככאלו שמתרפאים לאט או שלא נרפאים כלל. האם קיימת דרך לזרוז האיחוי ? - יש שיטות שונות לזירוז איחוי שברים אך ראשית יכול להיות שיש משהו שמפריע לאיחוי כמו נניח רקמה רכה הלכודה בשבר ולא מאפשרת לו להתרפא. האם לאחר החודש הנוסף היא תצטרך לעבור ניתוח? - בד"כ לא מקובל להשאיר שברים כאלו בגבס ללא דריכה ליותר מחודש וחצי. מה דעתך ? - לא אוכל לחוות דעה ממשית ללא בחינת כף הרגל ובדיקות ההדמייה. לכן לא אוכל להמליץ על טיפול. אני ממליץ לכם לפנות לבדיקה אצל אורתופד המומחה בכירורגיית קרסול וכף רגל. אשמח לקבלכם לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון, או להמליץ לכם על רופא מתאים באזור מגוריכם, אם תכתבו לי מהו האזור בו אתם גרים. ציינו גם לאיזה קופה אתם שייכים. בברכה - דר' טיטיון.

לד"ר יחזקאל טיטיון, תודה עבור תשובתך. אנחנו גרים ברעננה, חברי קופת החולים הכללית מטופלים בבית חולים מאיר שבכפר סבא. אודה עבור המלצה על רופא מומחה. תודה דן

דן שלום. קבעו לכם תור במרפאת כף רגל במאיר. בברכה - דר' טיטיון

דר טיטיון הנכבד. אני סובלת מהלוס ואלגוס שמפריע לי מאוד אסטתית. ראיתי ניתוח שעשית לחברה שלי והיא מאוד מרוצה. יש לי ביטוח משלים ויש ליביטוחים נוספים של הפניקס ככה שאין בעיה ואים צריך אז אפשר גם פרטי. האם אתה ממליץ על ניתוח? אני לא סובלת מכאבים והולכת חופשי כולל הליכה ספורטיבית אבל זה מפריע לי כי זה לא יפה. מה דעתך?

דליה שלום. אני מבין את הרצון שלך להיות מושלמת ואין צורך לפחד מהרצון להיות מושלם יחד עם זאת, כמה שלא תנסי, לעולם לא תהיי מושלמת. זאת דרכו של עולם. אם את לא סובלת מכאבים והמצב לא מפריע לך בנעילת נעליים , הליכה או תפקוד יומי, תברחי מאורתופדים. כל ניתוח שתעשי ויהיה זה הניתוח הכי מוצלח בעולם וכף הרגל תראה מצויין, תמיד עלולים להגרם כל מיני נזקים בניתוח, שיגרמו לך לסבול מכאבים אלו ואחרים, בזמן הליכה, נעילת נעליים וכ"ו. בברכה - דר' טיטיון.

שלום! אני סובלת מכאבים חזקים מאוד בקרסול רגל ימין, התופעה היא כבר כמה שנים חוזרת מדי פעם בביקור אצל אורטופד ממש בזמן התקף כאבים קיבלתי כדורים נגד כאבים שהיום כבר אינם בשימוש והכאב חלף אורטופד אחר בקופת חולים אמר שזו ציסטה וכדאי לנתח ולהוציא. לפני כמה חודשים נשלחתי לצילום והאבחנה היתה שלילית. הכאבים תוקפים אותי לאחרונה לפחות פעם בחודש. הייתי רוצה להתיעץ עם אורטופד מומחה לקרסול הרגל כדי לפתור את הבעיה. אני חברת קופת חולים מכבי זהב. תודה וחג שמח.

שוש שלום. כתבי לי מהו אזור מגורייך ואמליץ לך על רופא מתאים במידה ואוכל. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר יחזקאל טיטיון! אני מתגוררת באריאל הערים הקרובות הן: פתח תקוה ואזור השרון. תודה רבה וחג שמח

ד"ר יחזקאל טיטיון! אני מתגוררת באריאל הערים הקרובות הן: פתח תקוה ואזור השרון. תודה רבה וחג שמח.

שוש שלום. באזור השרון את יכולה לפנות לפרופ' ניסקה מאיר מבי"ח מאיר (באופן פרטי), במרכז יש גם את דר' קובי לידור , את דר' אילן כהן ואת דר' מיכאל ליפקין, שלושתם מבינים בבעיות קרסול וכף רגל ועובדים עם מכבי. חפשי אצלך בספר של מכבי לגבי מרפאות ושעות קבלה. באופן אישי אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון - לתאום תור -03-9376666, צריך טופס 17 והפניה. בברכה - דר' טיטיון

חג אביב שמח ופורח לך ולבני משפחתך .

אני שלום. חג שמח גם לך ולבני משפחתך . בברכה - דר' טיטיון.

מזה כשלושה חודשים יש לי כאב בכף הרגל, רק בעת ביצוע תנועה סיבובית. ממצאי סריקת האולטראסאונד בקרסול: "נוזל סביב גיד טיביאלי פוסטריאו, יכול להתאים לטנוסינוביטיס". שאלותי: מה זה? מהו הגורם? מהן דרכי הטיפול האפשריים? בתודה, שלמה

שלמה שלום. טנוסינוביטיס ובעיות של הגיד הטיביאלי האחורי זהנ נושא ענק ולא אוכל לענות לך על כך בפורום. חפש TIBIALIS POSTERIOR בכל מנוע חיפוש ותמצא אין סוף חומר. כמו כן, התיעץ עם האורתופד המטפל בך. אני ממליץ לך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, שמי עופר, עברתי לפני כשלוש שנים שני ניתוחים עקב OCD בקרסול רגל שמאל. כיום, לאחר כ- 5 שנים מגילוי הבעייה ע"י בדיקת MRI, עדיין סובל מכאבים עזים. שלשום, בביקור בביה"ח רמב"ם קיבלתי זריקת סטרוראידים ישירות למפרק הקרסול. האורטופד המטפל בי שהוא מנהל המחלקה האורטופדית, טוען כי לפי דעתו ישנה בעייה של חוסר בסחוס ועליי לעבור ניתוח נוסף בשיטת "Mosaic Plasti" (השתלת סחוס מהברך לקרסול). האם עלול להיגרם נזק נוסף לסחוס בברך ? מה דעתך על ניתוח מסוג זה ? תודה רבה וחג שמח, עופר.

עופר שלום. האם עלול להיגרם נזק נוסף לסחוס בברך ? כן אך לוקחים את הסחוס מאזור לא נושא משקל כך שלא נוצרת בעיה בד"כ. מה דעתך על ניתוח מסוג זה ? יש כ- 60-70% הצלחה , אם הכאב קשה ואין ברירה אז אין ברירה. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב! עצם הבוהן בכף רגל אחת מאד בולטת, וכמו"כ יש לי קריסה של כף רגל זאת. בבדיקה, בעמידה על העקבים, נמצא שאני דורכת על אמצע העקב, ולכן נאמר לי, שלמרות שיש לי קריסה פנימה של כף הרגל ,אין הדבר אמור להפריע. כאשר אני קמה בבוקר - איני יכולה לדרוך על הרגל הזאת. כאשר אני קמה לאחר מנוחה בישיבה - כף הרגל כאילו מכווצת - ואני לא מצליחה לדרוך עליה, כאילו אין לי משטח דריכה. הרבה פעמים אני חשה כך גם בהליכה על ההליכון - שאין לי משטח דריכה בכף הרגל,כאילו כף הרגל מקופלת. כמו"כ, יש ואני מתקשה להניח את הרגל על אמצע העקב של רגל זאת. יש לציין שבעיות ההליכה האלה, החלו לאחר החלמה מקרע במיניסקוס, שכנראה כדי להמנע מנעילת הברך מצאתי כל מיני דרכי המנעות. לפני הקרע במיניסקוס נהגתי ללכת במהירות גבוהה - הליכה תחרותית. מה הדרכים לפתרון בעייתי? ניסיתי לעשות מדרסים שלא הועילו, וגרמו לי לחוסר יציבות גדולה יותר. תודה עבור התשובה! דפנה בתק

ד"ר טיטיון שלום רב לפני כחצי שנה עברתי ניתוח וולגוס בכף הרגל (שמאל) את הניתוח עברתי בבלינסון , עדיין כל דריכה על הרגל מלווה בכאבים עזים,מה זמן ההחלמה הצפוי? האם זה הגיוני שעדיין יש לי כאבים? לתשובתך המהירה אודה , שלומי

שלומי שלום. קבע לך תור לביקורת בבלינסון. נבדוק ונראה מה הבעיה ומה ניתן להציע לך. בברכה - דר' טיטיון.

דפנה שלום. מצבך מורכב לא אוכל לתת יעוץ ללא בדיקה מסודרת ובחינת בדיקות הדמייה לפי הצורך. אין מנוס מפניה לבדיקה. בברכה - דר' טיטיון.

לפני כ 3 שבועות שברתי ופרקתי את הקרסול, נותחתי והכניסו לי 2 ברגים שמחזיקים את העצמות בקרסול על מנת שתוכל להתאחות הרצועה שביניהן, הייתי 3 שבועות עם גבס וכעת אני עם air cast עדיין ללא דריכה, בעוד 3 שבועות יוציאו לי את הברגים ואני יוכל לדרוך על הרגל,ולהתחיל פיזיוטרפיה, מה משך הזמן מהוצאת הברגים עד שאני יכול ללכת בלי קביים ולנהוג ברכב? כמו כן האם מעבר לכך שלא דרכתי על הרגל 6 שבועות והיא מנוונת יש השפעות לקרע ברצועה על תהליך השיקום בהמשך? ו3. האם אפשר להתחיל פיזיוטרפיה בזמן שאני עם הair cast ללא דריכה על מנת לקצר את משך השיקום לאחר הוצאת הברגים?

שלום יונתן, ממש לא רופאה, אבל - 1.לגבי הזמן לדריכה ולנהוג אחרי הוצאת הברגים - עניין אינדיבידואלי לגמרי. יכול לנוע בין 3 שבועות ועד חודשיים ויותר. תלוי בך, בפיזיותרפיסט, בהצלחת הניתוח ועוד ועוד משתנים. 2. תמיד, לכל ניתוח , יש השפעות . יש מינימליות ויש יותר רציניות. תוכל לגלות אותן רק אחרי שתתחיל ללכת. לעניות דעתי, אם היה קרע ברצועה בלבד, והיא חוזרת להיות מאוחה, אמורה להיות השפעה מינימילית לגמרי לענין. 3. כדאי להתיעץ עם הרופא המטפל. בעיקרון - אפשר תמיד להתאים תרגילים שעושים אותם ללא נשיאת משקל ואמרוים לשמור על טווח תנועה, אבל - יש לברר עם הרופא אם זה כבר אפשרי לאור ההתאחות שהוא מכיר ברגלך. בריאות שלמה, דנה

יונתן שלום. קרא את תשובתה של דנה. אין לי מה להוסיף . בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב ד"ר טיטיון שמי יובל אני בן 32 ואני גר בפ"ת, אני סובל מכאבים חזקים בעקב הפנימי של כף הרגל.הייתי אצל רופא שאמר שיש לי חשד לplantar fasciitis ונתן לי מרשם לארקוקסיה 90 מ"ג ל-10 ימים. אני נוטל את התרופה כבר 7 ימים וחל שיפור קל אך כנראה בגלל הכדורים. השאלה שלי באילו מדרסים מלאים של כל כף הרגל אתה ממליץ להשתמש? האם מדרסיBauerfeind הם הכי טובים בשביל דורבן או שיש מדרסים מקצועיים וטובים יותר? אני מבוטח בקופת חולים כללית והייתי מעוניין להבדק בהקדם אצל רופא מומחה לכף הרגל. על איזה רופא מומחה אתה ממליץ בסביבת פ"ת והמרכז? במידה והכאבים יחזרו לאחר מס' ימים לאחר סיום נטילת התרופה מה עלי לעשות? תודה מראש וחג פסח שמח. יובל

יובל שלום. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. מצורף מאמר בנושא. אם עדיין יש שאלות אשמח לענות. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה הקדמה ומבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל. קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, עלול לגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

שלום קוראים לי שרית בת 22 מפ"ת יש לי כאבים ברגליים יש לי פלטפוס יש לי מלא מדרסים אבל בכל זאת כאב לי והרגליים שלי יותר עקומות שאני עומדת או הולכת הייתי אצל אורטופד הוא אמר לי להתייעץ ממוחה בכף הרגל מה אפשר לעשות?..

שלום קוראים לי שרית בת 22 מפ"ת יש לי כאבים ברגליים יש לי פלטפוס יש לי מלא מדרסים אבל בכל זאת כאב לי והרגליים שלי יותר עקומות שאני עומדת או הולכת הייתי אצל אורטופד הוא אמר לי להתייעץ ממוחה בכף הרגל מה אפשר לעשות?..

בהתחלה חשבתי שזה שרירים תפוסים. ואז זה רק החמיר, כאבים בעצמות מהברך ומטה, מאוד קשה לי ללכת. מה זה?? יש טעם ללכת לרופא? בטח חשוב לציין שאני בת 24 ולפני כחודש התחלתי לעשות כושר בקביעות.

שלום יוכי, ממש לא רופאה, אבל - מובן שאתחיל מהסוף - מה שכתבת לגבי כושר וגיל הם הפרטים החשובים כאן. נראה שהכושר שהתחלת לעשות הוא מאוד אינטנסיבי, וכנראה, גם לא "יושב" על בסיס איתן - כלומר - לא ממש עשית כושר לפני ההתחלה הזו לפני חודש. אם אכן זה הוא המצב - יש הסבר הגיוני לכאב שלך, שכן את מפעילה כוחות ועמסים על שרירים שלא היו רגילים אליהם, וכעת הם מגיבים. זה שאת מרגישה כאב בעצמות רק מעיד על עוצמת הכאב. לעניות דעתי, לא מדובר בכאב עצמות של ממש או בנזק לעצמות, אלא , כאמור, פגיעה בשרירים וברקמות רכותבשל המאמץ. כדאי, ליתר ביטחון, לגשת לרופא אורתופד שיבדוק, ישלח לצילום וירגיע שאין מדובר בענין מסובך. חוץ מזה - כדאי להפית את המאמץ בחדר כושר ולהתחיל באופן הדרגתי. גם לבחינה הכי חשובה לא לומדים בשעה אחתאת כל החומר אלא לומדים לאט ובמנות קטנות.... בהצלחה, דנה

יוכי שלום. קראי את תשובתה של דנה ופני לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רציתי לשאול: האם יש קשר בין הבאניון לבין הליכה מרובה בכפכפים? בשלוש השנים האחרונות, גם בחורף, אני הולכת כמעט כל הזמן והרבה עם כפכפים פתוחים מאחורה ושמתי לב שהבאניון הקטן שהיה לי הלך והחריף, ובמיוחד שהעצם של האצבע הקטנה של הרגל, לא רק הבוהן, מתחילה לבלוט. עוד רציתי לדעת, האם מדרסים יכולים באיזשהו אופן להחמיר את המצב אם לא עשויים טוב והאם הם יעילים אם לא הולכים איתם תמיד (למשל בקיץ, עם סנדלים, אי אפשר ללכת איתם). תודה דורית

דורית שלום. האם יש קשר בין הבאניון לבין הליכה מרובה בכפכפים? בעקרון בניון יכול להגרם מהליכה עם נעליים לא מתאימות. עוד רציתי לדעת, האם מדרסים יכולים באיזשהו אופן להחמיר את המצב אם לא עשויים טוב - כן. והאם הם יעילים אם לא הולכים איתם תמיד - בד"כ פחות. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, לאחר שבר פתוח של הטיביה והפיבולה, לאחר 8 חודשים הוצאו הפלטינות, נוצרה פגיעה בעצב הנ"ל הוצלץ לי לנתק אותו בניתוח. אני מתקשה בהליכה וסובלת מכאבים ברגל כמו כן רגישות אדירה בקרסול וחוסר תחושה במקום הניתוח. ברצוני לדעת מה ההשלכות של ניתוק כזה? האם ישנה דרך אלטרנטיבית לטיפול בבעיה?

שלום יהודית, ממש לא רופאה, אבל - נתוק של עצב אומר בהכרח - אובדן תחושה בכל האזור שהוא מעצבב. כלומר - אם עכשיו יש לך אזור מסוים בכף הרגל שאת אינך מרגישה - הרי אחרי הניתוח שאת מדברת עליו לניתוק העצב - תמצאי את עצמך עם אזור נרחב בהרבה שבו אין תחושה. היתרון בזה הוא - אולי - שלא יהיה לך כאב, כמו זה שאת חווהעכשיו. הבעייתיות: 1. עצבים כאלה בעת שמנתקים אותם - יש סכנה שישובו לגדול, ואז גם יש סכנה שיגדלו לא בתוך התואי הרגיל שלהם אלא במין צלקת מלופפת , מה שיוצר יותר כאב, יותר גירוי של עצב, ובודאי - מחזיר את העצב לחיים... 2. עוד ניתוח פירושו עוד פגיעה באזורים נוספים. תיתכן באותה מידה פגיעה גם בעצבים נוספים באזור, שלא חשבת עליהם קודם. 3. מן התיאור שלך ני מבינה שמדובר רק בטיפול בעניין התחושתי - כדאי לך לברר לגבי דרכים נוספות אחרות וקודמות לטיפול בעניין העצבי-תחושתי הזה ולא "לקפוץ" הישר לזרועות המנתח, שכן זו עלולה להיות פעולה קיצונית ומתוך ייאוש בטרם עת. טיפול במצעות טנס, תרופות אנטי-אפילפטיות למיניהן, RF במקרים מסוימים וכמובן - סוגים שונים של פיזיו' יכולים מאוד לסייע . ניתוח - הוא תמיד יהיה שם, מחכה בפינהף למקרה שכל הדברים האחרים לא יועילו.... בריאות שלמה, דנה

יהודית לפני ניתוח הייתי מנסה טיפול במרפאת כאב יש אופציות שונות קראי את תשובתה של דנה. רק אם בטיפול שמרני לא תמצאי מזור אזי יש מקום להתערבות ניתוחית. בברכה - דר' טיטיון.

06/04/06 שום דר' יש לי כאבי חזקים ברל שמאל בבוהן, לאחר בדיקה במרפאה אורטופדית, הרימו קצת את הציפורן וגזרו את החלק החודר, המקום אדום,נפוח, וכואב - למרות ששמו משחה וחבשו, המגע עם נעל גם גורמת לכאב נוסף - מה לעשות כדי למנוע את הכאב וכן לריפוי המקום. בברכה וחג שמח ושבת שלום בתודה - דורי גרשטיין נ.ב. אבקשך לשלוח לי תשובה בהקדם האפשרי.

דורי שלום, ממש לא רופאה, אבל - מה שאתה מתאר הוא אחד משתי אפשרויות: 1. הוציאו את החתיכה החודרנית, כך שעכשיו מה שנשאר הוא לתת לרגל להירפא. זה יכוללקחת כמה ימים, ויכול להיות מלווה בכאב, לפעמים אפילו יותר כואב ממה שהיה עם הציפורן הסוררת, אבל לבסוף - נעלם כלא היה. 2. ייתכן שדווקא מדובר בתהליך זיהומי. הדבר המטריד הוא שאמרת שהבהן נפוחה מאוד, כואבת ואדומה - אלה ימנים שיכולים להעיד גם על זיהום. המלצה - גש שוב לקופ"ח, למקום שבו טיפלו לך בציפורן, או לכל אחות קופ"ח ובדוק את זה. אם מדובר בזיהום - יפתרו את העניין בטיפול מומי נוסף ואולי בתוספת אנטיביוטיקה דרך הפה, ואילו אם מדובר בחלק מהריפוי הטבעי של התהליך - לפחות תוכל לכאוב פיזית, אבל בלב שקט = תדע שאין לך מפני מה לדאוג ולחשוש. בריאות שלמה ובהצלחה, דנה

דורי שלום. אם המצב עדיין לא השתפר אז צריך לטפל כמו שצריך ולהוציא את המקטע החודרני של הציפורן ולבצע נקיון של מיטת הציפורן. פנה לפודיאטר או לאורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב אני בת 23 ומזה כשנה מפרק כף רגל ימין (קצת מתחת לקרסול) עד כמה שזה ישמע מוזר כאשר אני מזיזה את המפרק ישנם רעשים הדומים לקנאקים שכולם מכירים אך שהרעש שנשמע הוא כאילו כל המפרק או הקרסול מפורק ושבור ממש. הרעש בלתי נסבל ומוזר מאוד וכאשר אני עושה פעולת הזזה של הקרסול (מעלה ומטה) הכאב מתגבר. אין לי מושג למה זה נגרם ולא יודעת לאיזה רופא לפנות ומה עלולה להיות הבעיה.ש לצין כי אני הולכת כרגיל ללא צליעות. האם יש סיכוי לדלקת מפרקים? מודאגת מאוד בתודה

שלום שירה, ממש לא רופאה, אבל - נשמע לי שמה שיש לך הוא יכולת להזיז את המפרק כך שהוא אכן משמיע "קנאקים" שכאלה. בד"כ - זה אינו מצביע על בעיה רפואית של ממש, אלא על כך שפשוט פיתחת את השיטה לעשות זאת, ואז זה כבר אוטומטי למפרק. עם זאת - כדי שלא תרגישי מבוהלת מדי - כדאי לגשת לבדיקת רופא. כאב הוא לא דבר שצריך לחיות איתו, ובמיוחד לא אם יש דברים שמחמירים אותו.... הרופא המתאים הוא אורתופד כף רגל וקרסול או לחלופין - לפחות רופא כירורג תאונות/טראומה שיוכל לחוות דעה ראשונית לאחר צילום רנטגן בסיסי. בהצלחה, דנה

שירה שלום. אני לא יודע מה יש לך לפי מה שאת מתארת אבל בהחלט מומלץ לא להזניח. פני לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, עפ"י אורטופד שביקרתי אצלו יש לי דלקת ברצועה בכף הרגל (דומני שזה נקרא רצועת הקשת). הרופא המליץ רק על מדרסים וכדורים לבליעה. מניסיון העבר שלי בנושא - זה יכול לקחת חודשים להחלים מכזה דבר אז פניתי לאורטופדיה. במכון האורטופדי עושים לי טיפולים של: 1. לייזר 2. אולטרה סאונד 3. טנסים (מכשיר שעושה פולסים בכף הרגל) רציתי לדעת האם הטיפול מתאים? מה בעצם עושים המכשירים האלה? איפה אוכל ללמוד יותר על הנושא? תודה, יוני

שלום יוני, ממש לא רופאה, אבל - כל הטיפולים שתיארת משמשים בעצם לטיפול בדלקת מקומית. הרעיון הוא לנסות להקל את הכאב ולפזר את הדלקת במאצעים חיצוניים , מעבר לתרופות שאתה לוקח דרך הפה. נכון, זה יכול לקחת קצת זמן (במיוחד תלוי ב- כמה זמן כבר יש לך את הדלקת הזו...), אבל - ברוב המקרים גם רק טיפול רופתי מספיק. ההמלצה של האורתופד על המדרסים, היתה , לדעתי, רק כי למנוע הישנות של דלקת כזו בעתיד (הוא כנראה ראה שיש לך מבנה כלשהו של כף הרגל , המפשר או "מזמין" את הדלקת הזו). הכי כדאי - להתאזר בסבלנות, לוודא שיש בידך הטיפול התרופתי הנכון והמתאים, ולא לאמץ את הרגל. תוך שבועיים -שלושה - זה אמור להיעלם ללא זכר (אם מדובר בדלקת" "סתם", "רגילה") בהצלחה דנה

יוני שלום. קרא את תשובתה המצויינת של דנה. אם לא עובר פנה לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, לפני כחודשיים בעלי נקע את קרסולו ומאז לא מפסיק לסבול מכאבים בדריכה, אני חובשת לו את הרגל מדי יום אך דבר איננו עוזר, כשניסינו למרוח במשחת בן-גאי הוא הרגיש מעין דופק באותה נקודה מעיקה.\ האם יש לכם עצה כלשהי?? תודה מראש

לילי שלום. אני ממליץ בחום רב לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגוריכם. כתבי מהו אזור המגורים ולאיזה קופת חולים את שייכת ואנסה להמלית לך על רופא מתאים. בברכה - דר' טיטיון.

לפני מס' חודשים נפגעתי בתאונת דרכים כאשר הרכב שנסע אחרי לא עצר ופגע בי מאחור. אני סובלת מאז מכאבים בגב תחתון עם הקרנה לרגליים ואיני מסוגלת לשבת זמן ממושך. אני מחפשת מזרון שיתן תמיכה טובה לגב, האפשרויות: מזרון קפיצי לדוגמא מזרון סילי פוסטרופדי, מזרון ספוג עם צפוי לטקס או מזרון לטקס מלא אם תוכל להמליץ לי על המזרון המתאים ביותר לבעייתי. תודה

TALI שלום. פורום זה עוסק רק בבעיות קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

לרופא שלום, לפני 6 שנים היתה לי דלקת בכרית כף הרגל בגלל נעליים לא מתאימות. הכאבים נמשכו שנים עד שזה עבר. אך התנוחה של האצבעות ברגל השתנתה. ואולי בגלל זה, מאז כל נעל שאני נועלת, אפילו נעל ספרוט גורמת לי לכאבים בדרך כלל בכף הרגל או בברכיים. חשבתי שאולי מדרסים יוכלו לאפשר לי לנעול נעליים. האם זה באמת פתרון? והאם המדרסים אולי יצליחו להחזיר לי את תנוחת האצבעות לנכונה? אשמח לקבל תשובה יהודית

יהודית שלום. האם זה באמת פתרון? אולי זה יקל אבל זה לא ישנה את צורת או מבנה כף הרגל שלך. והאם המדרסים אולי יצליחו להחזיר לי את תנוחת האצבעות לנכונה? ראי הנ"ל. אני ממליץ לך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

כואב לי אזור כף רגל ימין. מה ניתן לעשות כדי לפתור את הבעיה. אני בגיל 84 ולוקח כדורים מיקרופרין.... כפול בכמות כדי להרגיע את הכאבים. האם יתכן שהכאבים נובעים מלחץ דם???. לדעתי- הרגל התנפחה מהכדורים. תודה

מנשה שלום. גש לבדיקת רופא. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר שלום רציתי לדעת פרטים אם אפשר בנוגע לניתוח לשיחרור עצב לחוץ אני יש לי נזק ב- LT. PERONEUS ENTRAPMENT SYNDROM ועליי לעבור ניתוח שיחרור פרוניאלי . רציתי לדעת אם תוכל למסור לי פרטים על סכנות הניתוח , משך הטיפול וההחלמה , ובעצם תוך כמה זמן ניתן לחזור לפעילות נורמלית? והאם לאחר הניתוח הנזק יחלים? בתודה רבה.

דני שלום. סכנות הניתוח , - כמו כל ניתוח סיבוכים של ריפוי פצע, סיבוכי הרדמה וכ"ו. פדיעה עצבית נוספת, פגיעה בכלי דם ועוד. משך הטיפול וההחלמה , ובעצם תוך כמה זמן ניתן לחזור לפעילות נורמלית? תלוי בהצלחת הניתוח. והאם לאחר הניתוח הנזק יחלים? לא צמיד. כשמתעסקים בעצבים קשה לדעת מה יהיה. בברכה - דר' טיטיון.

אובחנה אצלי בעיה זו בשתי הרגליים, רציתי לדעת אך אפשר לקבוע אם הבעיה היתפתחה כתוצאה מעבודה ,או תורשתית.

גולן שלום. יש לבעייתך שם אחר? רגל נפולה זאת לא הגדרה רפואית. בברכה - דר' טיטיון.

האם מותר (בהבט של גרימת נזק או האטת קצב החלמה )לעסוק בפעילות גופנית (כמו ריצה,ספינינג,עיצוב..) עם שברים בצלעות ועצם החזה ?תודה,ר.

רונית שלום. פורום זה עוסק רק בבעיות קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

בקשר לשאלתך לאיזה קופה אני שייכת - אני שייכת לקופת חולים כללית. וכן יש לי ביטוח משלים של "הפניקס". לאור העובדות הנ"ל אני מבינה שאני יכולה לקבוע תור אבל אני צריכה לקבל טופס 17 מקופת החולים שלי ולכן אצטרך כנראה קודם לפנות לאורטופד של הקופה שלי - קופת חולים כללית. אי לכך תוכל לאור הפרטים שמסרתי לומר לי אם לפנות אליך או מה לעשות. בתודה. דבי.

דבי י. שלום. כדי להגיע לביקור במרפאתי בבלינסון אכן את צריכה טופס 17 ולתאם תור בטלפון 03937666, מוקד תורים בלינסון. את גם יכולה להגיע אלי לבדיקה במרפאת קופת חולים "מנסבך" בחולון שם אני נמצא פעמיים בחודש ולתאום תור שם (לא צריך טופס 17) - טל' 035025008. בנוסף אם ברצונך בכך מאחר ואת מבוטחת של הפניקס ולי יש הסכם עם הפניקס את יכולה להגיע אלי ליעוץ באופן פרטי. לתאום פגישה - 0544672646. באזור יש גם רופאים נוספים שעובדים עם קופת חולים כללית כרופאים עצמאיים ועוסקים בבעיות כף רגל. דר' פרוינד אלישע בזמנהוף בתל-אביב ודר' רבקין מיכאל במרפ' פתח תקווה-עמישב בפתח תקווה. עכשיו רק נשאר לך להחליט למי ואיך את הולכת. בהצלחה ובברכת חג שמח - דר' טיטיון.

לבתי התנפחו כפות הרגליים לאחר מאמץ בריקוד. ביתי עברה ניתוח לב פתוח בגיל 3 כיום היא בת 23. האם יש קשר בין השניים ולאיזה רופא עלינו לפנות. האם לקרדיולוג או לאורטופד ? תודה.

איציק שלום. ראשית יש לפנות לבדיקת רופא המשפחה. הוא יבדוק וישקול למי להפנות. על פניו נשמע שצריך לפנות לקרדיולוג. בברכה - דר' טיטיון.

שלום דיר דוקטור טיטיון, מכיון שאני קצת מודלקת, הלכתי מהר לכבות שריפות, הלכתי לתור דחוף אצל אורטופד בכללית, הוא מיד היציע להוריד ת'פלטה , נבהלתי ממהירות האבחנה שלו ו"ברחתי ממנו מהר" בצליעה קלה. וגם הלכתי לראומטולוג,תור שחיכיתי לו כמעט שנה ולא ביטלתי למזלי, מומחה בהדסה,פרופ' רובינוב,איש נפלא. הוא אבחן דלקת בגיד,כתוצאה ממעמס יתר על הקרסול, היציע טיפול מהקל אל הכבד:מדרס,אטופן,או אם לא עוזר קורטיזון , לא ממליץ להוציא ת'פלטה. שבוע הבא תור לאורטופד מהדסה,ברח לי שמו.. עדין לא הגעתי לדר אפי ליבנר ,התורים רחוקים, קרוב לודאי שאגיע אליו ליעוץ נוסף. מה יש בו בחודש מרס שכל שנה "מדליק אותי"באופן קבוע ? גם אצלך באים עכשיו יותר "מודלקים"? זה קשור למזג אויר? אז הרבה תודה לך דר טיטיון על ההמלצות וההתענינות, ופסח כשר אביבי ושמח, ממני משי תלושת דלטואיד מוברגת ומודלקת אחת....

משי היקרה. כרגיל אני נהנה לקרוא את דבריך. מה יש בו בחודש מרס שכל שנה "מדליק אותי"באופן קבוע ? - לא יודע. אולי זה משהו הורמונאלי? אולי שינויי מזג אויר? אולי הפריחה? אני גם חושב שטיפול צריך להיות מהקל אל הכבד. בברכה - דר' טיטיון.

בבדיקת מיפוי עצמות שעשיתי התוצאות היו ריכוז מוגבר מאוד פמרו-טיבאלי בשתי הברכיים מה זה פמרו-טיבאלי ?

פנינה שלום. פורום זה עוסק רק בבעיות קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

ראשית תודה על תגובתך המהירה. ביקשת שאומר היכן אני גרה בקשר למומחה לכף הרגל: אני תושבת גבעתיים והייתי רוצה לשמוע על מי אתה ממליץ לרופא כף הרגל באיזור מגורי ויכול להיות גם בסביבה (ר"ג או ת"א לא משנה העיקר שיהיה מומחה לכף הרגל). אודה לך מאוד על תשובתך. בהרבה תודה - דבי

דבי שלום. לצערי לא כתבת לאיזה קופת חולים את שייכת אך יש באזור המרכז כמה רופאים שעוסקים בתחום. אשמח להציע לך את עצמי וניתן להגיע אלי לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. לתאום תור - 03-9376666, צריך הפנייה וטופס 17. אם את חברת קופת חולים אחרת (לא כללית) כתבי איזה ואשוב עם תשובה לגבי מומחים העובדים עם הקופה שלך. כמו כן כתבי אם יש לך ביתוחים משלימים כמו ביטוח מושלם בכללית או ביטוח בריאות של חברות אחרות כמו הפניקס וכ"ו וגם לזה תהינה לי המלצות כנראה. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, אני בת 34, מתעמלת באופן קבוע 4-5 פעמים בשבוע פעילות אירובית מזה שנים רבות. לפני כשנה היו לי כאבים במהלך הפעילות בכרית כף הרגל. האורטופד המליץ על מדרסים רגילים. בעקבות זאת המצב השתפר מעט. לאחרונה שוב החלו תוקפים אותי כאבים עזים במהלך הפעילות. הבנתי שיש סוגים שונים של מדרסים ואיכויות שונות. המדרסים שיש לי הינם הפשוטים ביותר ונעשים ע"י דריכה על ספוג. האם יש המלצה על מדרסים שיוכלו להקל על הבעיה? אם כן, היכן ניתן לעשותם.

פני שלום. המדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לפי מידת גבס או STS. לא מדרסים בהטבעה (דריכה על ספוג). כתבי מהו אזור מגורייך ונראה אם אוכל להמליץ לך על מכון אורתופדי מתאים. בברכה - דר' טיטיון.

תודה על תשובתך המהירה. אני גרה באיזור השרון. יש לציין כי לפני כ-15 שנים עברתי תאונת דרכים קשה בה הושתלו לי פלטות מתכת בשתי הרגליים (צד אחד ירך וצד שני שוק). השיקום מבחינתי היה מלא לכן אני לא חושבת שיש לכך השלכות כלשהן לגבי המדרסים, אבל בכל זאת אני מציינת את העובדה....:)

שלום רב מה אפשר לעשות כשאצבע עולה על אצבע ובהליכה ארוכה זה גורם ממש ליבלת קשה בעור תודה לך

צפורה שלום. במידה ומגנים שונים כמו פלסטרים של "שול" למשל או מגיני סיליקון למיניהם שניתן לקנות בחנויות אורתופדיה לא עוזרים, אז ניתן לטפל באופן ניתוחי ולסדר את הבעיה פעם אחת ולתמיד. בברכה - דר' טיטיון.

תודה רבה חג אביב שמח ובריאות תמיד

לד"ר שלום, א. לשני כ-9 ימים נותחתי, בביה"ח איכילוב, בעיקבות קרע בגיד אכילס ומחר האני אמור להסיר את התפרים. שאלתיי: 1. האם אפשר לגבס את הרגל בגבס קל? 2. האם זה טוב ומומלץ לגבס בגבס קל? ב.כל אמת שאני עומד בעזרת קביים כמובן או יושב כשהרגל לא מורמת אני חש כאבים ולחצים חזקים באזור הגיד. האם זה אופייני למצבי ומתי אני אמור לחוש הקלה בכאבים? אודה לך על תשובתך שלמה

שלמה שלום. מאחר ולא הייתי מעורב בניתוח, אני לא יודע איזה ניתוח ובאיזה גישה עשו אותו. לא אוכל לענות על שאלותיך. התאזר בסבלנות עד לביקורת המרפאה. בעיקרון לא צריכה להיות בעיה עם גבס קל. לגבי הכאבים זה נשמע טבעי. בברכה - דר' טיטיון.

בעבר סבלתי מדורבן בעקב - וזה חלף. עתה יש לי כאבים בקדמת כף הרגיל וכתוצאה מכך אני מרבה ליפול עקב אי שווי משקל מהכאבים (אנ בת 57). אני מרגישה חוסר יציבות ולא יודעת אם זה בגלל הכאבים בכף הרגל או משהו אחר. בכל אופן האם יש דורבן בקדמת כף הרגל או שזה דלקת או מה זה יכול להיות? בתודה דבי י.

דבי שלום. לא אוכל לדעת מה בעייתך ללא בדיקה מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. אני ממליץ לך לפנות לבדיקת אורתופד באזור מגורייך ועדיף, כזה העוסק בבעיות קרסול וכף רגל. כתבי מהו אזור מגורייך ולאיזה קופת חולים את שייכת ואנסה להמליץ לך על רופא מתאים. בברכה - דר' טיטיון.

אריה הוא איש עסקים . הוא מקיים קשרי מסחר עם מספר סוכנים מהמזרח הרחוק. ולעיתים קרובות הוא נוסע לפגישות עסקים לקוריאה,יפן, וסין . יומיים אחרי שחזר מנסיעת העסקים האחרונה שלו התפתחה אצלו דלקת ברגל שמאל, מעל הקרסול. באזור הדלקת נוצרה בצקת ונפיחות . והכאבים התגברו שם: אריה גיל : 47 עיסוק : יבוא חלקי חילוף למכוניות

צילה שלום. מכתבך כתוב יפה, מנוסח בבהירות והסיפור הוא מאוד מעניין. יחד עם זאת יש בעיה קטנה אחת בסיפור. אין PUNCH LINE... מה השאלה, צילה היקרה? בברכה - דר' טיטיון.

שלום ד"ר, בזמן פעילות מאומצת אני משתמשת במגן "מלאוטריין" (עם סיליקון) - בעקבות נקע וקרע ברצועה בקרסול. שמעתי שישנם מגנים אחרים כמו אייר-ספורט ואייר-קאסט... מה ההבדל בין המגנים? או מה המיוחד במגן שאני משתמשת בו? תודה

הילה שלום. מלאוטריין אמור לעזור לתמוך בגידים בקרסול ולהוריד בעיות דלקתיות באזור. במידה ויש נקעים חוזרים בקרסול או בעיות חוסר יציבות, הוא לא עוזר . לזה יש את האייר-ספורט ואייר-קאסט. איר ספורט יותר נוח בפעילות ספורט. והאייר קאסט יותר נוח כשיש נפיחות או נפיחות משתנה. בברכה - דר' טיטיון.

זו שאלה שמטרידה אותי בגלל הנושא של ניידות בשל קומה נמוכה. אני יודעת שהועדה קובעת לפי אורך גפיים, אבל אתה יכול בערך, (אני לא אתפוס אותך במילה!) להעריך איזה גובה תהיה אישה שאורך הרגל שלה מגיע ל-72 ס"מ? (אני קצת מתביישת בענין ואני רוצה לדעת אם אני בכלל באזור הזה לפני שאני ניגשת לרופא לשאול. ניסיתי בעצמי להבין את המדידה אבל הנקודה העליונה, לא ממש ברורה לי. גם קשה למדוד לעצמי).

אישה די נמוכה שלום. בעייתך לא בתחום מומחיותי ולכן לא אוכל לעזור. בברכה - דר' טיטיון.

האם ניתן בניתוח אחד לתקן את 2 הבעיות? כמה זמן מנוחה בבית נדרש אחרי? ומה הסיכון שהבעיות תחזורנה? האם יש באיזור חיפה מומחה מומלץ לניתוח (כללית+ביטוים נוספים)

judith שלום. בהחלט ניתן ואפילו מקובל לעשות זאת. לגבי מנוחה זה מאוד אינדיוידואלי ותלוי בסוג הניתוח ובגורמים רבים. באזור חיפה לבעייתך הייתי ממליץ בחום על דר' אייל מלמד. עובד ברמב"ם וכמדומני מקבל גם במרכז חורב. רופא מצויין, כירורג מצויין ובן אדם טוב. מסרי לו ד"ש. בברכה - דר' טיטיון.

לפני החורף האחרון בעת בערכתי צעידות, היו לי כאבים בצד כף הרגל במקום לא מאד ממוקד.היתה לאחר מכן גם הקרנה לשריר בשוק אותה רגל (שמאל). לא ייחסתי זאת לצעידה. בחורף כמעט ולא צעדתי והכאב ירד לאפס!! כעת משחזרתי לצעוד, חזרו הכאבים ויש כאב בחופש התנועה של כף הרגל בזמן מנוחה. אבקש לציין: גילי 55, נועל נעל 3/4 טובה בכל היום. בעבודתי אני נמצא בעמידה רוב הזמן ופחות או יותר עם מעט תנועה. ממה זה נובע ואיך פותרים זאת?

יאיר יאיר שלום לצערי לא אוכל לתת לך תשובה ללא בדיקה אורתופדית מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. אני ממליץ לך לגשת לבדיקת אורתופד באזור מגוריך ועדיף, כזה העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. אם תכתוב מהו אזור מגוריך ולאיזה קופת חולים אתה שייך, אשמח להמליץ לך על רופא מתאים. בברכה - דר' טיטיון.

תודה על התשובה. אני גר בחיפה, ושייך לקופ"ח כללית.

שלום רב, בעלי סובך מזה כשלושה חודשים מכאבים ברגל באזורים של העקב, הירך החל מהמפשעה ועד לברך. הוא עובד בעבודה פיזית ונמצא שעות רבות על הרגליים. הוא נבדק במהלך התקופה ע"י שני אורתופדים שטענו כי יכולה להיות דלקת ברגל אך בכל מקרה אין מה לעשות. לא מזמן החלטנו לעשות עבורו מדרסים, שאולי יקלו קצת על הכאבים. האם אכן זה המצב שגם אם יש דלקת עם הזמן הכל יעבור או שיש טיפול שניתן לעזור לו. האם מדרסים הם אכן פתרון? תודה ל עזרתכם הילה

הילה שלום. מאחר וכבר הייתם אצל שני אורתופדים ולא קיבלת תשובה ממשית כנראה, לא אוכל לתת תשובה ללא בדיקה מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. בברכה - דר' טיטיון.

גיל:29, לאחר נפיחות וכאבים בברך, וחום גבוה הופניתי למיון, שם הסתבר שיש לי דלקת ריאות ולא נמצא ממצא אורתופדי בברך. (ייחסתי את הכאבים בברך לירידה ועלייה במדרגות לקומה 7) לאחר סיום הטיפול באנטיביוטיקה חלפה דלקת הריאות, אך הכאבים בברך לא פסקו. בצילום שעברתי בברך נמצא נוזל בבורסה, והוצע לי לשאוב את הנוזל ולהזריק קורטיזון. העדפתי לחכות ולראות האם יחול שיפור. לצערי מיולי 2005 הנפיחות עולה ויורדת לסירוגין וכך גם הכאבים. חשוב לציין שבנובמבר 2005 אושפזתי עקב נודולור וסקוליטיס ברגליים. האם יש טיפול נוסף חוץ משאיבת הנוזל ומתן סטרואידים? תודה

פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד. בברכה - דר' טיטיון.

כאשר יש פצעים בכף רגל כתוצאה של סכרת יש טיפולים חדשים תשובה דחוף

לא ידועים לי טיפולים חדשים. נשאלת השאלה מה חדש לך? מעבר לכך בבעיות דחופות כדאי לפנות לחדר מיון. בברכה - דר' טיטיון.

אור שלום, האם שמעת על טיפול בפצע סכרתי באמצעות אוזון תוכל לקרוא על מידע נוסף: http://www.dayan-clinic.co.il/article.php?id=1 בהצלחה, שולמית

יש גם טיפול בבנזין. שופכים על הרגל ומדליקים... זה מאוד עוזר. הכל עובר.

האם מוכר לך המכשירCRT שהובא מגרמניה ופועל לשיקום סחוסים. לאחרונה קראתי על כך שמטופלים שהיו לפני ניתוח, והחלו להיות מטופלים במכשיר זה לא רק שלא נזקקו לניתוח אלא שהחלו ללכת והכאבים חלפו. הטיפול במכשיר זה קיים אך ורק במרפאת קלישר "מרפאה לרפואה מתקדמת". האם יש אמת בידיעה זאת.

פורום זה עוסק רק בבעיות קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

דוקטור שלום לאחר שעשיתי אולטראסאונד דופלר בבית חולים בני ציון (רוטשילד) בחיפה התברר לי שיש לי בקע בשרירים בשוקיים או משהו כזה. ניסיתי לחפש חומר בנושא באינטרנט אבל לא מצאתי שום דבר. הבעיה מתגלה אצלי אחרי מאמץ אפילו קל יחסית של הרגליים. 5 דקות של הליכה מהירה או כמה דקות של ריצה. יש לי שני בלוטות בגודל דובדבנים בערך שמתנפחות אחת בכל שוק בערך באמצע השוק בצד החיצוני של הרגל. אבקש פרטים נוספים אם תוכל בבקשה. זה דיי דחוף כי אני מיועד לצאת לקורס קצינים קרבים ואין מצב שאני יכול לעבור את זה ככה כי אני כרגע לא יכול לרוץ יותר מ300-400 מטר בלי כאבים חזקים ברגליים. תודה מראש

אפי שלום. מצב שאתה מתאר מגרם מקרע קטן בפאציה של השריר בשוק. הפאציה זה רקמה נוקשה יחסית שעוטפת את השריר ומונעת ממנו ללכת לאן שהוא רוצה ונותנת לו מקום מוגבל להיות בו. כשיש בה קרע קטן, השריר מנסה לצאת מהקרע בזמן מאמץ וזה יוצר את הכאב שאתה מתאר. הטיפול בבעיה הוא בניתוח. בברכה - דר' טיטיון.

מבחינת צבא - קורס מכ"ים וקצינים קרביים שהמועד פתיחה הוא ב11 למאי עוד חודש וחצי בערך. יש אפשרות שאני אעבור ניתוח וגם אשתקם בזמן ואספיק להיכנס לכושר מספק בשביל לעבור את זה? או אולי יש איזשהי אפשרות אחרת לא כוללת ניתוח שאני אוכל להסתדר איתה? זה באמת דחוף לי ובאמת שנלחמתי המון על הקורס קצינים הזה אחרי שיצאתי מהלוחמה ועכשיו הצלחתי לסדר לי לחזור בדיוק לאן שאני רוצה ונתקעתי חזק... תודה מראש דוקטור

שלום גם אני באותה סיטואציה אבל לי יש שבוע לקורס קצינים ד"א גם לאמא שלי יש אותה תופעה יש אפשרות שזה תורשתי?

ספרי בהמשך למי הלכת ומה היה. בברכת החלמה מהירה ושלמה - טיטיון.

שלום, הבעיה שלי היא ככה: לפני כ 4 חודשים התחילו לי כאבים חזקים בשוקיים, עד שלפני חודש שעשיתי בדיקת מיפוי עצמות ושם התגלו לי כל מיני בעיות שלא ממש הבנתי אותם, אני אשמח להסבר. "בפרקי הברכיים: הודגמה קליטה מוגברת דיפוסית עם קליטות מודגשות במשטחים המדיאליים דו צדדית ובעיקר מימין - השינויים יתכנו על רקע סטרס. בשוקיים: קליטה דיפוסית קורטיקלית לאורך הטיביות ובעיקר ב 2/3 הפרוקסימליים דו צדדית וסימטריות היכולה להתאים לשינויי סטרס מסוג shin splints. בכפות הרגליים: קליטת יתר בחיבורים טלו-טיביאליים ויותר משמאל ובטרזוס משמאל על רקע סטרס" מה כל זה אומר.? יש לציין שאני חייל קרבי, מה ההשפעות על זה? אם יש? תודה רבה.

אבי שלום. כל הנ"ל הן תופעות של מאמץ יתר. כמו שברי מאמץ. הטיפול הוא במנוחה. בברכה - דר' טיטיון.

אובחן אצלי דורבן בכף הרגל למרות שהכאב מקומי מאד וכואב- לא דוקר. ממה נגרם הדורבן? ואיך ניתן לפתור את הבעיה. קבלתי רק אנטיביוטיקה ועדיין כואב.... תןדה

רונית שלום. קראי את המאמר המצורף. אם עדיין יהיו שאלות אשמח לענות. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה הקדמה ומבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל. קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, עלול לגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

שלום. הייתי באירוע לפני שלושה ימים ומישהי דרכה עלי עם עקב במהלך הריקודים. באותו ערב לא הרגשתי כלום חוץ מסימני שפשוף שראיתי על הרגל, אך למחרת ובימים הבאים יש לי תחושות מציקות נורא / צמרמורות בכף הרגל וקשה לי לדרוך רגיל ואני סוחבת את הרגל או הולכת על צידה. רציתי לשאול אם יכול להיות שנגרם לי נזק כלשהו או שזה יעבור ממנוחה מבלי ללכת לאורטופד, צילום וכד' (יש לציין שגם אני הייתי על עקבים גבוהים באירוע. וכמו"כ אין לי כאבים חזקים אלא תחושות כפי שאמרתי, כאילו שנמתח לי שריר או משהו) אשמח לתשובה מהירה ותודה מראש, מיכל

מיכל שלום. אני מקווה שתשובתי תהיה מספיק מהירה כדי שזה אכן ישמח אותך... רצית לשאול אם יכול להיות שנגרם לך נזק כלשהו או שזה יעבור ממנוחה מבלי ללכת לאורטופד, צילום וכד' אז יכול להיות שנגרם לך נזק כלשהו או שזה יעבור ממנוחה מבלי ללכת לאורטופד, צילום וכד'. מאחר ולא בדקתי אותך לא אוכל לדעת. במידה וזה ממשיך פני לבדיקה. בברכה - דר' טיטיון.