פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

ד"ר יחזקאל טיטיון שלום. הלכתי עם ביתי בת ה 3 לאורתופד,והוא אבחן בכף רגלה הימנית NO DIAGNOSIS-MEDICAL/SURGICAL PROCEDURE INTOENG עד כמה שהבחנתי והבנתי מדובר בכף הרגל שנוטה מעט פנימה. הרופא כתב עוד,זווית התקדמות 10 מעלות פנימה מימין ללא שינוי. רציתי לדעת עד כמה זה חמור,האם זה ניתן עוד לתיקון,ומה הם דרכי התיקון? מהם אחוזי ההצלחה בשימוש עם נעל הפוכה,במיוחד שמדובר בילדה קטנה שלא ממש מבינה,ובוודאי שתרגיש באי הנוחות. תודה מראש! איתן

זה לא חמור. לא צריך נעליים הפוכות ולא שום מתקנים. עזבו את הילדה בשקט. בד"כ זה עובר לבד עד סיום הצמיחה. כמובן שצריך לעקוב ולראות איך זה מתקדם או מתפתח. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, היו שבועות יפים השבועות האחרונים נכון? אז ניצלתי אותם להליכה בטבע, ועשיתי כ30-40 קילומטר בשבוע. לפני שבוע התחיל לי כאב בגיד בכף הרגל , כאב שלא עוזב אותי אפילו שהפסקתי ללכת. אני מסתכל בספר האנטומיה שלי (ספר לציירים אני צייר) גיד tibialis anterior כואב מאוד בחיבור לפני הבוהן. ניסיתי לקחת ארקוקסיה ולא עזר וגם לא אקמול . כואב כואב. נראה לי שהנעלים שלי לא מתאימות לי. שתי שאלות. אחת , איך עושים שלא יכאב יותר. שתיים, מה עדיף לי להליכה נעל גבוהה או נעל נמוכה? אם זה קשור, אני עצמי גבוה 193 וכל העצמות והגידים אצלי בולטים. תודה

איך לשוחח בזול בטלפון הסלולארי ? איך להצטרף למועדון חברים שעושה זאת? איך לחסוך לפחות חצי מהעלויות הסלולר וגם לקבל תמלוגים מהמועדון ? כל המידע מופיע כאן באתר הזה: http://www.afi-k.com/?user=11665 להכנס, לקרוא, ולהרשם בשלב ראשון בחינם !!! בתום הרשמת החינם תקבל אימייל ממועדון החברים עם קישור לאתר אישי שלך לשם תוכל להכנס ולקרוא את "עיסקת הסלולאר" המשתלמת ביותר שנמצאת בשוק. שלב החינם מסתיים אחרי קריאת ההצעה שחשפה אותך לרעיון, לחזון ותכל'ס גם למיזם כולו. כעת אם העיסקה נראית לך אזי אישרור ההרשמה המקדימה, תעלה החל מ- 5 ¤ לחודש, ותמורת זאת כל השירותים נפתחים בפניך כולל התעריפים הזולים. להכנס באתר גם ל- "תוכנית חלוקת הרווחים", ולהבין איך תוך כדי חסכון אישי בעלויות הטלפון, ע"י המלצה פשוטה לחברים לבדוק בעצמם את הנושא ולהצטרף גם, להבין איך באמצעות המלצה כזו אפשר להיות מתוגמל כספית ע"י מועדון החברים על כל חבר שיצטרף בזכותך, כולל החברים שהוא יצרף !!! עלויות: כל דקת שיחה לכל הרשתות תעלה 39 אג' ( או 37 אג' – לקרוא ולהבין לעומק) זאת ועוד, כל שיחה לחבר במועדון תעלה במסגרת 1000 דקות בחודש בעלות של 4.9 אג' לדקה (49 ¤ ל- 1000 דקות בתוך המועדון – אופציונאלי). זהו מסלול ה- VPN שרק לקבוצות בודדות בארץ יש את הזכות להכנס אליו. זוהי הזדמנות להמליץ לכל בני משפחתך ולכל אלה שאתה משוחח איתם הרבה דקות, ואז התעריף ביניכם יצנח לכמעט חינם. וזה לא הכל, המועדון מציע מגוון שירותים הן בעיסקה זו והן בעיסקאות שיוכרזו בחודש הבא זה גם לחסוך וזה גם להרוויח !!! לפרטים נוספים נא להתקשר אלי: שמי: אבי טלפון: 052-6109644 אימייל שלי: [email protected] האתר למידע ולהרשמה: http://www.afi-k.com/?user=11665

לא אוכל לתת המלצות לטיפול ללא בדיקה מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. רורגיית קרסול וכף רגל. גש לבדיקת אורתופד באזור מגוריך ועדיף כזה העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

אני סובלת מדלקת בגיד, מקבלת טיפול תרופתי + פיזיוטרפיה. להלן תמצית תוצאות הבדיקות, אשמח אם תוכל לייעץ לי (בנוסף לאבחנת אוסטופורוזיס): דפק רדיאלי נמוש אין הגבלה בתנועות ביידים (יש כאב בשורש כף היד) רגישות על TMJ ימין RHEUMATOID FACTOR 68.07 אין ממצא פתולוגי בעצמות אני מבקשת לדעת מה עליי לדעת מעבר לכך: מהן ההשלכות לטווח הארוך? מה לגביי פעילות גופנית? תנועה? האם מומלץ לשלב טיפול אלטרנטיבי כלשהו? האם ניתן להבריא מהדלקת לחלוטין? ממה מומלץ להיזהר? תודה מראש

אני בת 57 עדיין לא קיבלתי תרופה לשימוש קבוע מראומטולוג הכאבים החלו לפני כחודש בכפות הרגליים, אצבעות הידיים והכתפיים

פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר טיטיון שלום רב! בהמשך לשאלתי לשבר הקרסול שלא טופל,רציתי לדעת כיצד אוכל להגיע לבדיקתך כשבידי הפניה לביקור במרפאה אורטופדית כללית?. אנא ממך,חשוב לי נורא שתראה את הקרסול ותחווה דעתך בנושא כי אני סובל כבר 8 חודשים וחושש נורא שניגרם לי נזק בלתי הפיך מההזנחה הרבה. המון תודות:אוהד.

אוהד שלום. בקש את התור למרפאה אורתופדית כללית ביום ראשון. אני גם יושב במרפאה ימי ראשון והרופא שיבדוק אותך יקרא לי לראות אותך. בברכה - דר' טיטיון.

לפני מספר ימים עברתי מיפוי עצמות לאחר שנגלו שלושה שברים ב- CT. במיפוי הממצאים הם: הדגשה בריכוז באזור נביקולרי כף רגל ימין ואזור טרסו-מטטרסלי שלישי משמאל. יכול להתאים למצב לאחר טראומה. חשד לשבר. אשמח לדעת את דעתך בנושא.

דעתי בנושא היא שבמיפוי הממצאים הם: הדגשה בריכוז באזור נביקולרי כף רגל ימין ואזור טרסו-מטטרסלי שלישי משמאל. יכול להתאים למצב לאחר טראומה. חשד לשבר. מעבר לזה לא אוכל להגיד ללא בדיקה אורתופדית ובחינת בדיקות ההדמייה. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, אני בן 35 - בריא לרוב. גובהי 1.71 ומשקלי 94 ק"ג (שקלתי אף 100 ק"ג עד לא מזמן). אין לי ספק שאני בעל עודף משקל רב. עובד כמתכנת ויושב מול המחשב כ-11 שעות ביום. נוסע לעבודה חצי שעה הלוך וחזור. אינני עושה פעילות גופנית. לפני מספר חודשים שמתי לב שכאשר אני קם מהאסלה - יש לי עקצוצים בכפות הרגלים למשך כ-20 שניות. כמו כן לפעמים כאשר אני יושב במכונית - אז מופיעים לי עקצוצים בכף הרגל. כאשר אני יושב ישיבה מזרחית - יש לי עקצוצים ברגל. לעיתים כאשר אני שוכב על הספה - גם אז ישנם עקצוצים קלים בכף הרגל. לרוב העקצוצים קשורים לישיבה. אין לי כאבי גב קשים - פה ושם קלים ולרוב אין כאבים בכלל. אני מטבעי הולך יחסית כפוף. פניתי לנויורולוג אשר ביצע בדיקה נוירולוגית מקיפה - הכל תקין. רופא משפחה - הפנה אותי לבדיקת דם - הכל תקין - אין סוכרת.קולסטרול תקין לחלוטין, שומנים בדם תקינים לחלוטין. כליות תקינות, ספירת דם תקינה, כבד תקין, בלוטת תריס תקינה. רופא משפחה בדק דופק ברגל ואמר שהכל תקין לדעתו. הוא בדק דופק באופן ידני ואמר שכף הרגל והרגל ניראות טוב. בדק לחץ דם - תקין לחלוטין. מה יכולה להיות הסיבה לתופעות הנ"ל? האם זה נשמע חמור?

לא יודע מה הסיבה אבל זה לא נשמע חמור. בברכה - דר' טיטיון.

שלום בת 58 סובלת פעם שניה מדורבן בעקב רגל ימין בעבר הלכתי על מדרסים והיתה החלמה למספר שנים לאחרונה חזר הדורבן ראיתי פרסום של מרכז דר" דיין לרפואה שלמה למכשיר בשם "אורתוספק" העובד על גלי הלם לריסוק הדורבן האם ידוע משהו על מכשיר זה???? ברצוני לציין שאני סובלת גם מ ורטיגו בתודה מראש נאוה

אחרי בירור שעשיתי נודע לי שאחוז ההצלחה נמוך בהרבה ממה שמפרסמים מכונים שונים. אורטופדים לא המליצו על כך ואני יודעת שאלו טיפולים כואבים.

אני נוטה להסכים עם החולמת בעניין. יחד עם זאת אם את בעלת אמצעים, אין מה להפסיד מטיפול בגלי הלם לפני שעושים טיפול ניתוחי לדוגמה. בברכה - דר' טיטיון.

לאחר טיפול בכל השיטות הקיימות וללא שום שיפור במשך שנתיים של כאבים רציניים בכף רגל (דורבן) הוצע לי ניתוח בהרדמה מקומית לשחרור הרצועה של כף הרגל .שאלות: האם הניתוח נחשב יעיל מה אחוז ההצלחה והאם זה לא חוזר מה הסיכונים והסיבוכים שעלולים להיות זמן החלמה מה בין זה לבין הניתוח השמרני שהיה קיים עד עתה(ולא הומלץ בד"כ) האם ד"ר נמרוד רון (אסותא) מוכר / מוממלץ

חולמת שלום. הניתוח מוצלח. יש בין 75% ל-90% הצלחה. סיבוכים מקומיים של הפצי זיהום וכ"ו. פגיעה בעצב שעובר שם וכאבים כרונים בשל כך. זמן החלמה תלוי בבן אדם. נע משבועיים שלושה ועד שלושה חודשים. אני לא יודע מה זה ניתוח שמרני. יש ניתוח פתוח שבו עושים חתך בעור מזהים בעין את הפאציה וחותכים או ניתוח אנדוסקופי בו דרך חתך קטן מכניסים אנדוסקופ ובטכניקה מיוחדת משחררים את הפאציה. שתי השיטות עם הצלחה דומה. דר' נמרוד רון מוכר וחביב מאוד. בברכה - דר' טיטיון.

המון תודה על התשובה המהירה והעיניינית.אני רק חוששת מכך שקיים סיכון לזיהום במקום או פגיעה בעצב שכרוך בכאבים כרוניים.אני פוחדת לקבל החלטה למרות שגם כעת יש לי כאב כרוני ב2 הרגליים כבר מעל שנתיים ואיכות חיי נפגעה מאד מכך. האם תוכל להמליץ לי על הניתוח או מישהו מהקוראים שעבר ניתוח כזה? אני ממש נואשת....

הקרסולים נפוחים בשתי הרגליים,וזה גורם לקשיים בהליכה מה הטיפול המומלץ? תודה מראש

סבתא שלום. יכולות להיות לכך סיבות רבות ולא ניתן לדעת מה הטיפול המומלץ ללא בדיקה מסודרת. בברכה - דר' טיטיון.

הייתי אצל רופא אורתופד והוא בדק את העקב וקבע שיש לי שם דורבן, קניתי מדרסים מיוחדים,אבל הכאב בעקב חד וחזק, מה הטיפול המומלץ? תודה מראש

סבתא שלום. קראי את המאמר המצורף. אם עדיין יש שאלות, אשמח לענות. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה הקדמה ומבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל. קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, עלול לגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

דוקטור טיטיון הנכבד לילה טוב תודה רבה על התשובה המהירה והמפורטת, למדתי ממנה הרבה, מה שחיפשתי ולא מצאתי הן התמונות והציורים שאמורים להראות ולהדגים את הכתוב,אני רוצה גם להוסיף שהמליצו לי לעשות לרגל אמבטיה עם מלח של ים המלח,מה דעתך? האם זה יעזור לריפוי? בברכה ובתודה

לד"ר יחזקאל אם תוכל להסביר לי מה זה אומר - תפיחות קלה ברקמות רכות תודה

שלום. לא נראה לי שאוכל לקדם אותך הרבה. אולי כדאי לנסות להוסיף עוד קצת נתונים לשאלה... תפיחות קלה ברקמות רכות זה = ל- נפיחות קלה (לא גדולה) בבשר של הגוף של הבן אדם. בברכה - דר' טיטיון.

היום התבשרתי שבמיפוי עצם יצא שיש לי חשד לשברי מאמץ בשתי הטיביות ומאוד הייתי רוצה לדעת מה זה אומר כלפי (אני אמור להתגייס עוד שבועיים)???

שלום ליאור. זה אומר שהגזמת בהכנות שלך לגיוס... עליך להודיע על כך לשלטונות צה"ל. יתכן ויחליטו לדחות לך מעט את הגיוס וכ"ו. בברכה - דר' טיטיון.

שלום ד"ר טיטיון, האם תוכל להמליץ על אורטופד המתמחה בבעיות כף רגל וקרסול באיזור חיפה, אשר מטפל בחברי קופ"ח מאוחדת? תודה, דב

דב שלום. אני לא יודע לגבי קופ"ח מאוחדת אך אני יכול להמליץ בלב שלם על שני רופאים בחיפה 1 - דר' אייל מלמד מבי"ח רמב"מ. 2 - דר' אהרון ליברזון מבי"ח בני ציון. בברכה - דר' טיטיון.

מחפש אורטופד מומחה ,יש לי דלקת בעקב אכילס.

בן 32 ,מזה כשנה כאבים עזים ונפיחות רבה בקרסול ימין שגורם לקשיי הליכה וקושי בעבודה. ללא שום בעיות או דברים אחרים ולאחר לקיחת כל מיני סוגי תרופות וכלום לא עזר. להלן ממצאי בדיקת MRI של קרסול ימני הבדיקה נעשתה בטכניקת SE, FSE, GRE, בשקלול T2, T1, ו-STIR במישורים אקסיאליים, קורונליים וסגיטליים. סיבת ההפניה: שאלה של דלקת ב TPT. תשובה: 1. מיבנים גרמיים שמורים. 2. ריבוי של נוזל במעטפת TPT-נראה כטנוסינוביטיס סביב גיד זה. 3. יתר הגידים שמורים. מה הכוונה בתשובה? האם ניתוח או משהו אחר כי שום תרופה לא עזרה? הבעייה מחמירה כי עכשיו זה כבר עבר גם לרגל שמאל ששם ישנה נפיחות בקרסול גם. האם יש מצב שזו מחלה /בעייה זיהומית? האם יש רופא כירורג אולי או סוג אחר של רופא? תודה מראש

דן שלום. ריבוי של נוזל במעטפת TPT-נראה כטנוסינוביטיס סביב גיד זה.מה הכוונה בתשובה? הכוונה שיש לך בעיה באחד הגידים החשובים ביותר למבה\נה כף הרגל ויציבות כף הרגל ולתנועות כיפוף וסיבוב פנימי של הקרסול. האם ניתוח או משהו אחר כי שום תרופה לא עזרה? אם שום תרופה לא עזרה עדיין יש מקום לטיפול פיזיוטרפי, טיפול עם התאמת מדרסים המתאימים לבעיה וכן התאמת נעליים לפי הצורך. אם שום טיפול כזה לא עזר ניתן גם לשקול הזרקה מקומית עם סטארואידים בתנאי שתקובע בגבס מספר שבועות לאחר מכן. אם שום, שום, שום כלום לא עוזר אזי ניתן לפנות לטיפול ניתוחי עם תוצאות טובות. האם יש מצב שזו מחלה /בעייה זיהומית? לא בעיה זיהומית. בד"כ בעיה מבנית או בעיה בשל מחלה סיסטמית דלקתית וכ"ו. האם יש רופא כירורג אולי או סוג אחר של רופא? בהחלט. עליך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל לבדיקה. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון, או לחלופין להציע לך רופא מתאים באזור מגוריך אם תכתוב מהו ואם תציין את קופת החולים אליה אתה שייך. אל יאוש. ניתן בהחלט לעזור לך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום. אני בת 40 ומזה חצי שנה אני סובלת מכאב מאוד חד בעצם הזנב שמגיע עד כף הרגל. מאוד קשה לי לדרוך על כף הרגל, הייתי במרפאת כאב והזריקו לי אפידורל ולאחר מכן זריקה תחת שיקוף של קורטיזון. הזריקה הזאת קצת עזרה אבל עכשיו הכל חזר להיות אותו הדבר ואני כבר מיואשת. יש לי כאבים גם בגב בגלל שאני מדדה ואני מחכה לצריבה של העצב. רציתי לדעת אם אפשר אי פעם להיפתר מהכאב הזה או שזה לכול החיים? אודה לך עם תפתור לי את הבעיה. תודה אילנה.

פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד ולא בבעיות כאב גב, זנב, או כאבים מוקרנים מהגב והזנב. בברכה - דר' טיטיון.

יש אפשרות לעשות בארץ ניתוח ליישור רגליים מעוותות.

אייל שלום. בהחלט כן. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, י לי רגליים עקומות נורא המרפקים ברגלי אינם נוגעים זה בזה בהצמדת כפות הרגליים כך שאזור התאומים רחוק זה מזה זה נורא מפריע לי שאני לובשת בגדים קצרים\צמודים לרגלי מה אפשר לעשות בנידון?ומהם הסיכונים הכרוכים? בתודה מראש שני..

אובחנן לי דלקת גידים בקרסול עם נפיחות קטנה. השתמשתי כבר בשתי שפופרות של EXIPAN והנפיחות לא עברה. שתי שאלות : 1. האם להמשיך להשתמש בו ? 2. האם כדאי לבדוק סיבה אחרת ( כמו מחזור הדם )? מציינת שאין לי כאבים . תודה מראש על התשובה http://www.kissdesign.net/cartesvirtuelles/multi_themes/theme001/merci001b.htm

אלונה שלום. ראשית תודה על הפרחים... שנית לגבי הקרסול, אם לא כואב אז אין דלקת. חלק ממאפיייני דלקת זה כאב. יש לברר סיבה אחרת לנפיחות. האם בוצע US מקומי לבירור? בדיקת הדמייה אחרת? בברכה - דר' טיטיון.

תודה על תשובתך . קבלתי הפניה ל-US ולדופלר לורידים עמוקים ושטחיים. האם לזה התכוונת במשפט "בדיקת הדמייה אחרת" ? שמחה שאהבת את הפרחים . מגיע לך הרבה יותר ! לכן לא יכולה להתאפק ולא לשלוח לך את הקישור לחיפוש ושמיעת מוסיקה לבחירה : http://www.radioblogclub.com/search/0/serenade מאוד כדאי להרשם כי יש אפשרות ליצירת PLAY LIST כמו : http://www.radioblogclub.com/fav/0/128732/0 תודה מראש על התשובה

שלום רב! בעת עיסוק בספורט קרעתי את גיד אכילס וגם את השריר שלידו.בבדיקת אולטראסאונד בחדר מיון מייד לאחר המקרה,אובחן "קרע חלקי" בגיד וגם בשריר שלידו,אולם נאמר לי שאין כרגע אפשרות לקבוע את גודל הקרע (כמה %) כיוון שהמקום נפוח.הרגל הושמה בגבס,עם הוראה לחזור לביקורת בעוד 5 ימים ואז יוחלט באולטראסאונד חוזר מהם % הקרע והאם יש צורך בניתוח לאיחוי. בביקורת, הרופא במרפאה בדק את הרגל וקבע שכנראה יש קרע קטן ,ולא נחוץ אולטראסאונד,והחזיר שוב את הגבס ל-3 שבועות ללא דריכה על הרגל. שאלתי היא:היות ואני עוסק בספורט:רכיבה על אופניים,שחייה,משחק סקווש ועוד,האם כדאי לי לדרוש אולטראסאונד כדי לשלול נזק גדול מדיי והגבלה בתנועה בעתיד? והאם לדעתכם יש סיכוי לריפוי מלא לאחר קרע בגיד או שעלולה להשאר הגבלה בתנועת הרגל שתפריע לי לעסוק בעתי בספורט.

שלום שמי אמיר אתמול חוייתי לצערי את החוויה הלא כל כך נעימה של קריעה בגידי העקב הימני קרוב לוודאי שהצטרך להחליט ניתוח או גבס הייתי מעוניין לשוחח עימך שכן קרוב לוודאי לך יש יותר ידע בנושא תודה ובברכה אמיר 0509094199

שלום חברי "הקרועים". שניכם צעירים עם קרעים בגיד האכילס. הטיפול המייטבי בקרע של הגיד הנ"ל הוא בניתוח כי כך יש שכיחות פחותה של קרעים חוזרים - 2-5% לעומת 30% בטיפול שמרני. בהחלט הייתי ממליץ לך (הקרוע הראשון) לעבור בדיקת US חוזרת. זה גם תלוי במי הרופא שבדק. יש רופאים בעלי נסיון רב שהייתי סומך על המילה שלהם בעיניים עצומות. הזמן שעובר הוא גם בעל חשיבות. זה שלא ניתן לאבחן את הקרע בUS כשיש נפיחות זה פשוט לא נכון. בברכה - דר'' טיטיון.

תודה לך ד"ר טיטיון על תשובתך,אולם ברשותך שאלה נוספת בהמשך:בעוד כשבוע אני מוזמן להורדת הגבס ולביקורת אצל האורטופד (לאחר כחודש עם הגבס). האם למרות "מומחיותו" של האורטופד המטפל עליי לדרוש בדיקת US ,ובכמה % של קרע בד"כ אתה היית ממליץ לנתח? ושאלה נוספת:במיון נאמר לי שקרע (גם חלקי) לא מתאחה ואילו הרופא המטפל אמר לי שקרע חלקי כן מתאחה. מי מהם צודק? אשמח לקבל את חוות דעתך בנושאים אלו.

אין לי ממש תשובה ברורה בשבילך. הקרע לא מתאחה ממש כי אם הגיד נדבר ומצתלק אבל לעולם לא חוזר להיות בדיוק מה שהוא היה. תמיד תהיה בו צלקת שתהיה רגישה יחסית ועם פחות עמידות מאשר הגיד המקורי. לגבי US חוזר, בד"כ אין צורך. בברכה - דר' טיטיון.

אני בחור כבן 40 וכל חיי התאמנתי באימון ריצה, אופניים וכו..עברתי קרע מלא בגיד אכילס כתוצאה מאימון מסיבי והיום אני מגובס כחודשיים לאחר ניתוח ברגל שמאל ועוד כשבועיים לערך אני מוריד את הגבס ברצוני לדעת אם אוכל לחזור לפעילות רגילה כפי שהייתי או שמה עלי לרדת מהעניין הזה לתמיד? אשמח לתשובה עניינית.

מאיר שלום,שמי אמיר עברתי כתוצאה ממשחק כדור סל קרע חלקי בגיד אכילס לפני כשנתיים וחצי הטיפול היה גבס ללא ניתוח. מנסיוני ההחלמה הינה איטית והבעייה העיקרית הינה ההתמודדות המנטלית המלצתי הינה להצטייד בהרבה סבלנות ומציאת פעילות פיזית מתאימה. אני למשל רוכב על אופניים כספורט עיקרי. הצלחה בכל אמיר

אמיר לפי מה שהבנתי ממך לא נותחת אני מנותח אני מודע לזה שהטיפול בקרע מהסוג הזה הוא איטי אבל אני רציתי לדעת אם אחרי שארגיש טוב אוכל להתאמן כפי שהייתי או אהיה מוגבל לתמיד אם אתה מבין למה אני מתכוון...

שלום ד"ר רוזנברג תודה על תגובתך ,כפי שהבנתי מתגובתך מיום 13/4/09 גודל הקרע בגיד הכתף ניקבע ע"י בדיקת MRI, שאלתי היא האים הבעיה יכולה להפטר בעזרת פיזיוטרפיה או אהיה חייב לבצע ניתוח על מנת לאחות את הקרע בגיד, אודה לך על תגובתך.

בעקבות סקירת מערכות שניה התגלו מספר בעיות בעובר : CLUB FOOT בשתי הרגליים ועצמות קרבניליות קצרות (פער של שבועיים ו4 ימים ) היכן אני יכולה לקל מידע נוסף אודות הבעיה של העובר ? והאם ישנו צורך בהפסקת ההריון ? אשמח לקבל תשובה מהירה מהרופא תודה כנרת

אני מציע לך להתיעץ בהקדם עם רופא מומחה לאולטראסאונד מיילדותי. בברכה - דר' טיטיון.

סליחה על הבורות ... אך היכן אני משיגה פגישה עם רופא מומחנ אולטראסאונד מיילדותי? תודה כנרת

גם אנחנו לפני מצב של קבלת החלטה מאוד מעניין אם תוכלי לשתף מה החלטתם בסוף ואיך התמודדתם.....

גם אנחנו לפני מצב של קבלת החלטה מאוד מעניין אם תוכלי לשתף מה החלטתם בסוף ואיך התמודדתם.....

איפה אפשר לכתוב על בעיות עור בכף הרגל?

נסי בפורום של רופא עור. בברכה - דר' טיטיון.

שלום , לפני זמן קצר נבדקתי ע"י אורטופד גב בחדר מיון. בבדיקת הרגליים הייתה בעיה ברפלקסים. רציתי לשאול האם בהכרח מדובר בבעיה רצינית האם יתכן שהרפלקסים מושפעים מצריכת אלכוהול או משככי כאבים?

פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, מזה כמה חודשים מרגיש כאב חזק במרפק יד ימין,פניתי לאורטופד קיבלתי זריקות בכל ביקור,ונמסר לי שמדובר בדלקת. טופלתי באטופן 600 מ"ג לתקופה של 10 ימים בכל פעם (לאחר ביקור אצל הרופא). נכון להיום התווסף לכאב המרפק גם כאב בפרק הכתף באותה יד (מזה כשבוע). בנוסף וללא קשר לדעתי ,נרדמות לי כפות הידיים ,בזמן שאני שוכב על צד שמאל נרדמת לי כף יד שמאל וימין. נשלחתי לבדיקת זרמים בידיים ,ותשובת הרופא המטל היתה לעשות ניטתוח בידיים על מנת לשחרר את הלחץ על העצב. אני בן 51 ועוסק כמנהל מחסן (כרוך מדי פעם בהרמת ציוד כזה או אחר). אודה לתשובתך. תודה.

צביקה, נראה לי שטעית בפורום - זהו פורום העוסק בבעיות כף רגל וקרסול.....

שלום לך. תודה על הערתך,אך אשמח להעזר בך לצורך כך. לאיזה פורום אני אמור לכתוב. תודה שוב. צביקה.

פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד. בברכה - דר' טיטיון.

בת 48 מזה כשנה וחצי סובלת מסחרחורות,כאבים בצוואר וטישטוש בראיה (צורת מסך). נשלחתי ע"י נאורולוג לבדיקת CT ראש,צפיפות העצם,בדיקת שמיעה,שדה ראייה בדיקת MRI ראש,ובדיקת דם לקרישות יתר. כל הבדיקות נמצאו תקינות. נכון להיום אני נמצאת באותו מצב ,ולא נמצאה הבעיה ממנה אני סובלת . אודה לתשובתכם.

נראה לי שטעית בפורום - אלא אם כן יש קשר בין כאבים בצוואר לבין בעיות כף רגל וקרסול

שלום לך. תודה על הערתך,אך אשמח להעזר בך לצורך כך. לאיזה פורום אני אמור לכתוב. תודה שוב. לינדה

פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל. נסי בפורום בעיות נוירולוגיות ובפורום אורתופדיה כללית. בברכה - דר' טיטיון.

שלום ד"ר, רציתי לשאול באילו בדיקות ניתן לראות קיומו של נזק סחוסי במפרק הקרסול? והאם קליטה מוגברת דיפוזית שנצפתה במיפוי עצמות, עשויה להעיד על קיומו של נזק סחוסי כזה? תודה יש לך פורום נפלא...

עדיש לום. קליטה דיפוזית מראה שיש איזשהו נזק אבל לא אומרת איזה נזק. בדיקת ההדמייה הטובה ביותר שמראה נזק לסחוס זה - MRI. בברכה - דר' טיטיון.

תודה על תגובתך. רציתי לוודא שהבנתי - זאת אומרת שאם בבדיקת MRI לא נמצא נזק סחוסי, אני יכולה להניח ש"יצאתי בזול", כלומר, שרק הקרעים ברצועות (כפי שנצפה בבדיקה) צריכים להתאחות? אודה לתשובתך

לפני כשנה עברתי ניתוח באזור הקלקנאוס בכף רגל ימין,כאשר היום יש לי קיבוע ע"י שני ברגים.מאחר והנני סובל מכאבים חזקים הוחלט להוריד לי את הברגים שאלותיי הן: 1.האם ניתוח להסרת ברגים הינו ניתוח מסוכן? 2.מה הסיכוי שלאחר הורדתם הכאב יחלוף או יפחת? 3.מה קורה לרגל לאחר הסרת הברגים האם נוצר חלל או שנוצר איחוי כלשהו? 4.האם ניתן לנהוג לאחר ניתוח מסוג זה אם כן לאחר כמה ימים? אודה על תשובתכם המהירה תודה.

אייל שלום. 1.האם ניתוח להסרת ברגים הינו ניתוח מסוכן? - כמו כל ניתוח יכולים להיות בו סיבוכים כמו פגיעה עצבית, זיהום בפצע וכ"ו. 2.מה הסיכוי שלאחר הורדתם הכאב יחלוף או יפחת? - אם הברגים הם אלו הגורמים לכאב אז זה יעזור. אם לא אז לא. 3.מה קורה לרגל לאחר הסרת הברגים האם נוצר חלל או שנוצר איחוי כלשהו? - נוצר חלל שמתמלא בעצם בהמשך. 4.האם ניתן לנהוג לאחר ניתוח מסוג זה אם כן לאחר כמה ימים? - תלוי בך בעיקר. בברכה - דר' טיטיון.

בני בן ה-7 חודשים נולד כשאצבע מס' 2 עולה למעלה מיתר האצבעות, כאילו אין לה מקום. מה ניתן לעשות בעניין? האם צריך לטפל? תודה!

אמא של רועי שלום. איו צורך בגיל הזה לעשות שום דבר. אם בגיל מאוחר יותר זה יפריע במשהו, נעליים וכ"ו אז ניתן לטפל ניתוחית. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר טיטיון שלום, תודה על התיחסותך לשאלתי. בכל זאת הייתי רוצה להעמיק ולשאול, האם עליי להפסיק להתאמן בחדר הכושר? האם סוג הכאבים שתיארתי (לא בעצם אלא הרגשה של גיד מתוח) נשמע הגיוני? האם יש סכנה בכך שאמשיך לתפקד כרגיל למרות כאב שכזה? תודה רבה מראש....

מורן היקרה שלום. למעשה את שואלת אותי את אותן השאלות רק בצורה אחרת. לא אוכל ליעץ לך יותר ממנה שכבר כתבתי, ללא בדיקה כמו שצריך. אני מציע לך לפנות בשאלותייך לאורתופד המטפל שלך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב לבני בן השמונה וחצי יש כאב בקרסול ימין ויש נפיחות מעטה הרופא רשם את האבחנה הנ"ל וביקש שנערוך צילום לכף הרגל וגם בדיקת דם למה בדיקת דם? מה האבחנה הזו? תודה מראש

ענת שלום. ארטרלגיה זה פשוט כאב במפרק. עדיין אין לרופא הסבר לכאב ולנפיחות ולכן הוא מבקש בדיקות דם לראות אם יש דלקת או בעיה אחרת. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, לפני כחודש הורידו לי את הגבס לאחר שהייתי איתו קצת יותר מחודש. הרופא אמר שהכל מצוין ואין אפילו צורך בפיזיוטרפיה. למרות זאת, לאחר התייעצות עם פיזוטרפיסטית ועקב כאבים וצליעה, ביצעתי מספר שבועות פיזיוטרפיה. לאחר סיום תקופת הפיזוטרפיה הפסיקו הכאבים והצליעה. בשבוע האחרון התחלתי לבצע פעילות גופנית בחדר כושר, ועם זאת חזרו הכאבים. אבל הכאבים הם לא באזור השבר ובתחושה שלי הם לא כאבים של העצמות אלא משהו יותר כמו גיד מתוח. הכאבים די חזקים ומפריעים בהליכה. כאבים מסוג זה הרגשתי גם בתקופת הפיזוטרפיה, מעט אחרי שהגבס הורד. (הכאבים הופיעו ברגל ימין בלבד - הרגל שנשברה). האם זה תקין ונפוץ במקרים דומים? מה עליי לעשות?

מורן שלום. זה שכיח שיש כאבים לאחר שבר. בכל מקרה הייתי מציע לך לפנות לפיזיוטרפיסטית שטיפלה בך בעבר. אולי היא תוכל לעזור לך שוב. בברכה - דר' טיטיון.

שלום ד"ר טיסיון! לאימי קרובה לגיל 90י יש יבלת מאד מאד מציקה כבר שנים רבות . היא היתה מטפלת כך הולכת למכון אורטופדי פרטי ושם היתה מומחית שמוציאה לה את היבלת וזאת למשך חודשיים וחוזר חלילה כל פעם אותו הסיפור בפעם האחרונה שהיא הלכה לשם אמרו במכון אם אוכל להוריד לך את היבלת אז חלק מהבשר גם כן יירד. ואז לכך בודאי שאימי לא הסכימה בצר לנו ניגשנו לרופא המשפחה שלה והוא נתן משחה החזקה והטובה ביותר לטיפול ביבלות אין לי עימי את שם המשחה (איני בביתה כרגע). זה עלה כ 80 שקלים. המשחה עזרה לה בדיוק כמו שכוסות רוח עוזרות למת. שום דבר ממש כלום לא עזר. עקב הבעיות האלה של יבלות קשות בשתי כפות הרגליים אימי אינה יכולה לצעוד הרבה . היא מתפתלת מכאבים. היינו פעם אצל רופא אורטופד בנוגע לכך והוא נתן משחה שגם -כן לא עזרה. היבלות הן מאד מאד קשיחות בצד השמאלי של כף הרגל בקיפול. תודה רבה לך על עצתך. ג"ו

שואל שלום. אני מציע לכם לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

מה קרה לך דר' טיטיון? איפה ההומור המפורסם שלך הלך? למה כבר לא כיף לרוא בפורום שלך?

את הקו האדום.

לדעתי, זו לא הרמה הנדרשת מפורום מיקצועי שכה. אבקש להתאים את הדברים כך שנרגיש שהפורום הזה אכן משמעותי ועונה על המתבקש: לקבל תשובות מאיש מקצוע ולא דחקות מיותרות.

יובל היקר שלום. לצערי אין לי יותר חוש הומור. וגם לי כבר הרבה פחות כיף...

גם לנו הרבה פחות כייף,שהפורום שיגרתי מידי;איני מתכוונת ל"ירידות"על הכותבים, אלא צחוק מידי פעם מדבריהם; אבל אני מבינה את השינוי בגישתך ואת הסיבה לו.

שלום מאז יולי 2005 אני סובל מכאבים בקרסול בעיקר לאחר הליכה ממושכת. כלומר אם בשבת אלך לטיול של 2-3 ק"מ בשבת בערב וביום א יהיו לי די חזקים כאבים בקרסול. אך גם ביום יום ישנם כאבים רמת הכאב משתנה כנראה בהתאמה לרמת הפעילות. הלכתי לרופא בסביבות אוקטובר 2005 אשר שלח אותי לרנטגן ומיפוי עצמות. לא היו ממצאים בבדיקות אילו. הרופא אמר לחזור אליו אם הכאבים ימשכו. עכשיו כבר עברו כ 8 חודשים מאז שהכאבים התחילו ואין שום שיפור מצד שני אין החמרה. דברתי לפני כשבוע אם רופא המשפחה שאלתי אותו אם יש דרך נוספת לבדיקות שכבר עשיתי שאפשר לנסות להבין מה מקור הכאבים הללו והאם יש סיכוי שמדובר בסרטן עצמות או משהו כזה. הוא אמר שאין בדיקות נוספות שאפשר לעשות וגם שלא נראה לו שזה סרטן כי אם זה היה סרטן אז גם הכאבים היו מתגברים וגם במיפוי העצמות היו רואים את זה. האם יש משהו נוסף שאני יכול לעשות? איזו בדיקה נוספת שלא עשיתי או לחזור על בדיקה שעשיתי? תודה

צחי שלום. ראשית הייתי חוזר ומבצע בדיקה אורתופדית טובה אצל אורתופד המתמחה בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגוריך. רק לאחר מכן ניתן לשקול בירור נוסף. אם תכתוב לי באיזה קופ"ח אתה ומהו אזור מגוריך אולי אוכל להמליץ לך על רופא מתאים. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, אני בחורה צעירה בשנות ה20 ויש לי אולפוס. עד עתה נמנעתי מללכת עם עקבים משום שאני לא מצליחה לעמוד אפילו בצורה יציבה כאשר אני נועלת נעל עם עקבים גם עם הנמוכים ביותר. (בעת נעילת נעלים שטוחות אין לי בעיה או כאבים). אך הגיעה העת והייתי רוצה לנעול עקבים כמו שאר בנות מיני. לכן רציתי לדעת האם יש מדרסים שממלאים את ה"חלל", ומאפשרים נעילת נעלי עקב, מדרסים שאוכל להעביר מנעל לנעל כולל סנדלים? ואם כן מה לדעתך תיהיה עלותם. תודה מראש.

ניקי שלום. בהחלט ניתן לייצר מדרסים לבעייתך הספציפית אך מדרס שיהיה מותאם לנעל עקב לא יתאים בד"כ לנעלים אחרות. עלות המדרס תלויה באיכות החומר ממנו הוא מיוצר ובגורמים נוספים. לגבי עלות עליך לברר במכון שמייצר מדרסים. בברכה - דר' טיטיון.

למה שלא תקני נעליים אורתופדיות עם עקבים שמתאימות לאולפוס, אני ממליצה על נעלי ביוטיפיל שיש להם נעליים נוחות ויפות,

היי ניקי, אין נעלי עקב שהן גם נעליים "אורטופדיות" . זכרי שככל שהעקב גבוה יותר , כך יווצר לחץ גבוה יותר באיזור הקשת הרוחבית (זו שהאצבעות יוצאות ממנה) דבר שעלול לגרום לעיוות צורת הרגל, לעור נוקשה ויבלות כמו גם לכאבים. אשמח לעזור , שמוליק

אובחן לי קרע במיניסקוס המדיאלי של הברכיים. נאמר לי שאני צריך לעשות פיזיותרפיה בתור התחלה, כי אין לי קרע בדרגה קשה וזה התחלתי. ושאני לא צריך ניתוח למרות שניתוח זה הטיפול העיקרי. קראתי קצת ברשת על המצב הזה וגם דיברתי עם האורתופד ובכל אופן יש לי עוד כמה שאלות.... האם יכול להיות לזה קשר לעבודה? רוב עבודתי מתבצעת בעמידה. שאלתי את האורתופד והוא ענה לי מעין חצי תשובה, לא ברורה. האם פיזיותרפיה יכולה לעזור? והאם אכן אין צורך בצילום רנטגן כדי לאבחן זאת? אני נוטל ארטופן כדי להקל על הכאבים. תודה מראש

אחד העם שלום. פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד. בברכה - דר' טיטיון.

שלום עברתי את הניתוח הנ"ל לפני 7 שבועות. הכאבים בבוהן חזקים בזמן הליכה, יותר משהיו לפני הניתוח. האם זה נורמלי? כמה זמן בממוצע לוקח לכאבי הניתוח לחלוף? אשמח לדעת אם יש נסיון מצטבר בנושא. תודה.

גליה שלום. יש הרבה ניתוחים לטיפול בבעיה. איזה ניתוח עשו לך? אני לא הייתי מעורב בניתוח ולכן אני לא יודע איזה טיפול עברת וכמה זמן יקח לך להחלים. לא כדאי לשאול את הרופאים המנתחים שלך? בברכה - דר' טיטיון.

מה הם הטיפולים האפשריים ביבלת כואבת (כנראה ויראלית) בחלק הפנימי של אצבע 5 ברגל (החולק ש''נושק'' לחלק הצדדי של אצבע 4 ) .?

במידה וטיפול של רופא עור לא הצליח הטיפול הוא ניתוחי. בברכה - דר' טיטיון.

שלום לך אני בת 36 +2 אני סובלת מזה כ3 חודשים מכאבים בכף הרגל, לאחר ביקורים נשנים אצל רופא ופזיוטרפיסט נאמר לי כי אני סובלת HEEL PAD SYNDROME FAT PAD SYNDROME METATRASALGIA מהם הטיפולים לכל דבר ומה חולף ומה לא בר טיפול האם יש לטפל בפזיוטרפיה? האם יש תחליפי מזון שיש ליטול? מה עוד הרפואה יכולה להציע? בברכה ותודה גלי

גלי שלום. השמות שנתנו לך לבעיות מהן את סובלת הם שמות מאוד כללים. הגורמים לבעיותייך יכולים להיות רבים. לא אוכל להמליץ על טיפול ללא בדיקה מסודרת אבל בעקרון נשמע שאת מצריכה מדרסים טובים ונעליים נוחות. לגבי כל השאר לא אוכל לענות. אני מציע לך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, חבר שלי נחבל לפני שבועיים באיזוא העצם שמעל לעקב, האזור הזדהם הוא היה בטיפול רפואי ונתנו לו אנטיביוטיקה (אוגמנטין) ומשחה אנטיביוטית אולם גם כעת הוא ממשיך לסבול מכאבים, וקשה לו ללכת על הרגל? מה ניתן לעשות?

יעל. יש לפנות בהקדם לבדיקת אורתופד באזור מגוריכם. בברכה - דר' טיטיון.

שלחי אימייל וקבל דף מידע על סופר 5 צמחי שיתן מענה טבעי ויעיל ומיידי בברכת בריאות טבעית

שלום, אבי עבר ניתוח מעקפים לפני כחודשיים בעקבות הניתוח כנראה, תסחיפי כולסטרול היגיעו לאצבעות רגליו שגורמים לנזק עד כדי נמק. רציתי לדעת האם יש טיפול כלשהו כדי להציל את רגליו יש לציין שיש לו גם נפיחות ברגלים כתוצאה כנראה מבעיה דומה בכליות כמובן השאלה מתייחסת גם לכליות. תודה לאורה

אין הרבה מה להציע במצב כזה. ניתן לשקול לנסות טיפול בתא לחץ. אפשר לפנות להתיעצות במרפאה לטיפול היפרבארי בבי"ח אסף הרופא. בברכה - דר' טיטיון.

כשאני הולכת במיוחד בחום הרב, יש לי כאבים בחלק בכף הרגל ואף בשוק. יכול להיות שזה בגלל פלטפוס והאם פילטיס יעזור לשיקום הפלטפוס?

אין לי ניסיון בטיפול בפלאטפוס עם פילאטיס. בברכה - דר' טיטיון.

אני בתיפול מסיבי אצל אורטופד ולאחרונה ביקרתי אצל רופה מומחה לברכיים אני יש לי בעיות מפרקים וזה מקרין לי ברגל ימין להרגעת הכאב וגם תרופת להרגת חרדות! אני בת 68 ואני חסרת אוני

רחל, פורום זה עוסק רק בבעיות קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

מהוא דורבן בכף הרגל ואיך אפשר לטפל בו. אודה על תשובה מהירה האדם חולה מאוד בסוכרת ואי ספיקת לב.

מיטל שלום. קראי את המאמר המצורף. אם עדיין יש שאלות, אשמח לענות. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

שלום, האם קיים טיפול תרופתי המשמש כזרז לאיחוי של שברי עצמות? מה מומלץ לאכול כדי לשפר את סיכויי האיחוי? פיני.

פיני שלום. אין צורך במזון מיוחד או בתרופות. רקאם יש בעיה בריפוי השבר אז צריך לשקול התערבות מבחוץ. כמובן שתזונה עשירה בסידן לא מפריעה וכן להמנע מעישון. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, אני אמא לשלושה ילדים כאשר שניים מילדי הינם תאומים בני שנה ושבע הבעיה היא אצל בני בן השנה ושבע התאום. הבעיה אובחנה לאחרונה לאחר צליעה קלה ברגל ימין כאשר הפיזיוטרפיסטית איבחנה את רגלו כמסובבת ממפרק הירך ולא מהברך עלי לציין כי הרגל ממש נוטה החוצה והדבר מקשה עליו בעת שהוא רוצה להסתובב מאותו צד ימין. יש לי תור לאורטופד מומחה אך זה בעוד חודש ואני רוצה להיות רגועה יותר עד לתור. אשמח לתשובה מהירה לגבי העניין ודרך הטיפול. אמא מאוד מודאגת!!!

לירז שלום. ראשית צריך בדיקה ולהגיע לאבחנה מה גורם לכך. רק אח"כ ניתן לדבר על טיפול. בברכה - דר' טיטיון.

אני בת 37 מזה שבועיים כאבים בכף רגל שמאל ,התקפים של כאב בלתי נסבל בבוהן ובצד החיצוני של כף הרגל-משורש הזרת לכיוון העקב,הכאבים התחזקו בימים אחרונים(לעיתים רחוקות הכאב בכף רגל ימין מופיע קצר וחלש)אורטופד אמר כי צילום כף הרגל תקין והפנה אותי למיפוי עצמות, היום הייתי במיון עקב כאבים האורטופד אמר שכנראה ישלי דלקת בגידים. רציתי לשאול האם במיפוי עצמות רואים דלקת בגיד ? ומה אתה ממליץ לי לעשות. מזה יומיים נוטלת אביטרן 100 וזה עוזר מאוד בערך ל-10 שעות ואז חוזרים הכאבים.

רונית שלום. רואים באופן עקיף. המיפוי יחד עם כל שאר הבדיקות ובעיקר בדיקה פיזיקלית, נותנים יחד את האבחנה. אם הטיפול לא מספיק עוזר אני מציע לך לפנות שוב לרופא המטפל בך. בברכה - דר' טיטיון.

מזה חודשיים אני סובל כאבים בעקב. השיטוט באינטרטנט מוביל לדעה שזהו בעייה בדרבן. הלכתי לאורטופד שטען שזה לא דרבן . ידוע לו על כאבים מסוג זה והוא טוען שכמו שהם באים הם הולכים. לחילופין הצי זריקות שאיני שש לקבל.הבעייה היא שאיני סומך על אותו אורטופד שכן לא נתן לי צילום ולא כדורים או משהו אחר אך איני יכול להחליף אותו עד תום הרבעון הראשון. אודה על התיחסותכם

לא ברור למה אתה רוצה שנתייחס. לכך שאתה לא סומך על הרופא או לכך שיש לך כאבים? לכך שאתה לא סומך על הרופא אין מה לעשות. ולגבי הכאבים עליך להבדק אצל אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל כי על סמך הסיפור שלך בלבד לא ניתן להגיע לאבחנה. בברכה - דר' טיטיון.

שלום ד"ר טיטיון אני מתגייס עוד מעט לקורס חובלים של חיל הים ושם יש המון קשיים פיזיים וממה שהבנתי בשלב הראשון של הקורס כ 40% מהצוערים יוצאים עם שברי מאמץ. אני רוצה להקדים תרופה למכה ולשריין לי מדרסים מותאמים אישית- הבעיה היא: שאינני יודע על איזה כיוון של מדרסים ללכת מכיוון שיש מספר לא קטן של סוגים של מדידות וסוגים של חומרים, מה שכן הלכתי לאורטופד וסיפרתי לו שאני מתגייס לקרבי והוא נתן לי את ההפנייה בכדי שאני אקבל הנחה, אבל כסף זה לא מדד בשבילי לבריאות והייתי רוצה את הדבר הכי אופטימלי לדעתך המקצועית למתגייס לשירות קרבי מובחר.. כלומר מבחינת המדידה הבנתי שיש ספוג ויש גבס, יש גם הרבה סוגי חומרים של מדרסים כגון סיליקון וכו'.. אשמח לשמוע את דעתך המקצועית. בתודה, ליאור.

בתודה דור*

מדרסים ביו-מכניים שמותאמים אישית לפי מידת גבס. אני מצאתי מחירים שנעו בין 1100 ל-3000. אתה רוצה להקדים תרופה למכה? אל תשכח לעבוד על שרירי הרגליים- משקולות, כריעות, שפיפות. בהצלחה בקורס!

דור שלום, לדעתי, באם צריך מדרסים, עדיף להשתמש במדרסים גמישים בעלי סיליקון - שהוא בולם זעזועים עם "זכרון". לשיטת לקיחת המידות לא צריכה להיות משמעות לגביך-מקצוען אמיתי יעשה לך מדרסים טובים בלי קשר לשיטת לקיחת המידות. שרות נעים. שמוליק

לדעתי אין צורך למי שמבנה כף הרגל תקין ומעולם לא נסבל מבעיות בכפות הרגליים בהליכה עם מדרסים. זה יכול רק להפריע. מחקרים שנעשו בארץ וגם בארצות הברית על טירונים ביחידות חי"ר מובחרות הראו שאין הבדל בהארעות שברי מאמץ בחיילים שהלכו עם מדרסים וחיילים שהלכו בלי מדרסים (מדרסים מותאמים לפי מידת גבס) , ככה שאם לא צריך אז, לא צריך. בהצלחה - דר' טיטיון.

בהמשך לתשובתך. ליפנות לאורטופד בקופה כדי ליבדוק בעייה של דורבן בכף הרגל בנוסף לדורבן.לאמא שלי יש גוש בכף הרגל.הרופא האורטופד הציע לנתח בהרדמה מקומית ולישלוח לבדיקה .הוא קבע ליום שלילשי הקרוב והוא ייבצע פעולה זו. שאלתי האם רופא אורטופד אמור לבצע פעולה זו .או ליפנות לרופא מומחה לכף רגל. שאלה נוספת.האם לא ניתן לבצע אולטראסאונד לפני פעולה כירורגית? והיכן מומלץ לעשות פעולה כירורגית לשם לקיחת דגימה.במיסגרת קופת חולים.או בית חולים תודה מראש

בעקרון כל רופא אורתופד מנתח יכול לעשות את הפעולה אם הוא יודע מה הוא עושה. ביאופסיה עדיך לעשותץ בתנאי חדר ניתוח סטרילי וכ"ו. לא משנה אם זה בקופ"ח או בבית חולים כל עוד עושים את זה סטרילי ונכון. באופן אישי אנ י מעדיך שיש בידי איזה בדיקת הדמייה לפני ניתוח, למשל US. בברכה - דר' טיטיון.

מישהו יכול לומר לי בבקשה מה זה אורתוסקופיה בברך?!!!!

זו פעולה של החדרת מצלמה לפרק לצורך הערכה ותיקונים פשוטים. באתר זה תמצא תשובה ממצה יותר. http://www.physiotherapist.co.il/qa4.htm בהצלחה , שמוליק

בעקבות כאב עז בכתף פניתי לאורטופד שהמליץ לי לעשות בדיקת אולטרסאונד (כתף) רציתי לדעת מה פירוש תוצאות הבדיקה, שבהן כתוב באחד הסעיפים: supraspinatus tendon באספקט חיצוני הסתידויות גסות. בשאר הסעיפים מצויין שההדגמה תקינה. אודה לכם על התשובה מראש ורדה.

פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל בלבד. בברכה - דר' טיטיון.