פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

שלום לפני שנה וחצי נקעתי קרסול וכף רגל. בבדיקת MRI נראה באספקט פלנטרי חיצוני של הקובואיד ממצא ציסטי 1 סמ' מגיע עד למשטח הפרקי המשכי לכלי הדם - ממצא ציסטי בקובואיד ציסטה סובכונדרלית וכלי דם החודרים לעצם. נוזל בין הקובואיד ל- 4 MT. במפרק המטטרזו - פלנגיאלי הראשון - אוסטואוטריטיס. שינויים ניווניים 1- MTP. מאז הפציעה ועד להיום יש לי כאבים חזקים שלא מרפים יום ולילה, הכאבים גם בזמן מנוחה וההליכה בצליעה. מטופלת באוקסיקונטין ללא שיפור וגם בסרוקסט עקב הדיכאון שניקלעתי אליו כתוצאה מהפציעה. אין לי כח יותר לסבול את הכאבים 24 שעות ביממה. רופא המליץ לי על ביופסיה בקובואיד אך האורטופד שלי סבור שניתוח כזה לא עוזר . מבקשת את עזרתכם הדחופה. תודה מראש

ניקול שלום. אשמח לנסות לעזור. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון, למוקד תורים בלינסון - 039376666. במידה ואת חברת קופ"ח כללית אוכל לקבלך גם במרפאתי העצמאית, דרך קופת חולים כללית, בתל-אביב, לתאום תור - דרך מוקד תורים של כללית CALL, בטלפון 2700*. בברכה - דר' טיטיון.

שלום לפני שבעה חודשים נפגעתי כש 2 טון מעכו לי את כף הרגל כתוצאה מכך היו 4 שברים באצבעות 1 ו-2 וכמו כן שבר תלישה בקרסול ושברונים בקונאיפורמים ןנוסף לכל גם crush foot injury.גובסתי למשך כחודש ולאחר חודשיים עברתי מיפוי וסי.טי שלא הראו על שיפור במצב ובנוסף התגלה פרגמנט גרמי מנותק באספקט הקדמי של הפיבולה הדיסטלית בקוטר 1.1 ס"מ ועיבוי של הרצועה הטלו-פיבולרית הקדמית ובצקת תת עורית בהיקף הקרסול.מאז ועד היום אני סובל מכאבים חזקים בכף הרגל זרמים ותחושה של נימול,אין תנועת אינברסיה וורסיה של כף הרגל ונפיחות של כף הרגל. לאחר מיפוי שעשיתי לפני כשבועיים אובחנה לי בצקת מח העצמות בטרסוס.מאז ועד היום אני בטיפולי פיזיוטרפיה ואני מתהלך בצליעה עם מקל הליכה ומתקשה בהליכה ובעמידה ממושכת.אבקש את עזרתכם כי אני מיואש מה לעשות לשיפור המצב? תודה

אשר שלום. לצערי מאחר ואתה מתאר מצב קשה ומורכב של פגיעת קרסול וכף רגל , לא ניתן להציע לך כלום דרך הפורום. עליך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגוריך. אשמח להמליץ לך על רופא מתאים אם תכתוב מהו אזור מגוריך או לחלופין לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

בת 60, חשה כאבים בקרסוליים. ביצעתי תצלום רנטגן בכפות רגליים. הממצאים: שינויים ניווניים ב MTP1 ומפרקים הבין גליליים. אנא הסבירו לי את הממצאים, תודה.

לד"ר טיטיון שלום. ב-20 שנה האחרונות עקר עסוקי הוא מידרסים ביומכניים (חברת נוה). יש שוני אדיר בין מידרסים אלו לכל המדרסים שבחנויות שב"אזור מגוריכים" (כפי שהצעת בפורום. אשמח לידע אותך אישית וגם את הצופים במאמר קצר. תודה

חיותה גרוס- פיזיותרפיסטית שלום. אני מכיר את המדרסים של חב' נווה. אני מסכים איתך שהם שונים מרוב המוצרים בחנויות "באזור מגוריכם" יש גם מכונים שיודעים לעשות מדרסים לפ קונספטים "ביאומכנים" שהם לא "נווה". יחד עם זאת המוצרים של נווה איכותיים מאוד ללא ספק. אשמח לכל מידע שתצרפי לפורום ליידע אותי ואת באי הפורום. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, קראתי כאן מקבץ של שאלות ותשובות בנושא "דורבן", אבל לא ראיתי התייחסות לגבי קיבוע הרגל בגבס למשך כחודש. מה דעת הרופא בקשר לטיפול הנ"ל. מדובר בכף רגל עם דורבן שטופלה במשך כשנה במדרסים ובשתי זריקות קורטיזון לעקב ללא הטבה . כעת ממליץ הפודיאטור על גיבוס הרגל לטובת אי דריכה. האם זה יכול לעזור? מה עוד אפשר לעשות לפני התערבות כירורגית? תודה, איילת.

איילת שלום. אם בשאלתך את כותבת דורבן ותכוונת למחלת החיתולית הכפית או לפלאנטאר פאסאיטיס אזי אין מקום לטיפול בגבס. אני ממליץ לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

שלום יש לי כאבים בכף רגל ימין - בצד הרגל (בצד הימני) הייתי כבר אצל כמה אורטופדים והחלפתי נעליים ושום דבר לא עוזר הכאבים ממשיכים - זה מגביל אותי בכל פעילות אפילו הפשוטה ביותר כמו: לעמוד, לשכב או סתם לשבת שלא נדבר על ללכת. איך פותרים בעייה זו? תודה על התשובה

SHOSH שלום. אני מציע לך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגורייך. כתבי מהו האזור ואוכל להמליץ לך על רופא מתאים. בברכה - דר' טיטיון.

שלום ד"ר יחזקאל טיטיון תודה על תשובתך - אני גרה באזור ראשון לציון אבל הייתי רוצה לדעת האם יש לבעייה זו שם - כלומר למחלה והאם היא ניתנת לריפוי (אני סובלת מפסח שעבר ) תודה על תשובתך

דר' טיטיון שלום רב, מזה כשנה שאני סובלת מכאבים בעקב כף רגלי הימנית, לעיתים אינני יכולה לדרוך עליה. גם בכף רגלי השמאלית אני חשה כאבים אך זה מתבטא בעיקר בזרמים. מהי הפרוצדורה הנדרשת על מנת שאוכל להגיע אליך לבדיקה? אני חברה בקופת חולים כללית אם זה עוזר. תודה תמר

תמר שלום. יש לך שלוש דרכים להגיע אלי לבדיקה. עם טופס 17 למרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון - מוקד תורים בלינסון - 039376666. למרפאה העצמאית שלי בתל-אביב שם אני מקבל חברי קופת חולים כללית כרופא עצמאי - לתאום תור, דרך כללית CALL - טל' 2700* באופן פרטי - לתאום פגישה - 0544672646. בברכה - דר' טיטיון.

דר' טיטיון, תודה רבה על תגובתך המהירה, האם רצוי לפני ההגעה לפגישה לבצע צילומים שונים של כף הרגל? תודה תמר

שלו לך, קיימת אצלי בעיה אשר הפוכה מפלאטפוס (נדמה לי ששם הבעיה הינה אונפוס). אני מתקשה לעמוד זמן רב על הרגליים ומרגיש "דקירות" בכפות הרגליים, אני מרגיש את הכאבים ממש בחוזקה ואף מתיישב ומשתדל שלא לעמוד באתו הרגע בו אני חש בכאבים, הכאבים לא עובדים ומלווים אותי תקופה דיי ארוכה. בנוסף, אני חש כי שרירי הקרסול הימני שלי דיי חלשים ואני מידי פעם מועד על הרגל ואף לפעמים נוקע את הרגע עקב כך. מה עליי לעשות? בברכה, ימין אלדד

אלדד שלום. עליך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל לבדיקה וטיפול. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, אני נקעתי את הרגל לפני שבועיים. בצילום כתבו שיש לי BONE BRUISE בטלוס. 1. מה זה אומר? 2. מה דרך הטיפול? האם צריך טיפול ניותחי או שזה עובר מעצמו. האם יש חשש לנזק או קושי בעתיד בהפעלת הרגל בגלל זה? תודה מראש.

נוקעת שלום. 1. מה זה אומר? חבלה בעצם הטאלוס. 2. מה דרך הטיפול? מנוחה והמנעות מדריכה והמשך בירור אצל אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל . האם יש חשש לנזק או קושי בעתיד בהפעלת הרגל בגלל זה? במידה ויש נזק משמעותי אז כן. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

האם ניתן להמליץ על תזונה שתעכב תהליך של hallux rigidus בכפות הרגליים?

גלית שלום. לא שידוע לי. נסי לשאול דיאטיקנית. בברכה - דר' טיטיון.

באבחון שעשיתי אצל רופא נרשם כי אני סובלת מ- ארטרופאטיה וסינוביטיס של MTP J שני ברגל שמאל ומפאסאטיטיס פלאנטארית מימין יחד עם לחץ של הסעיף הפלאנטרי הלטראלית.ההיתי רוצה לדעת את הפירוש המילולי בעברית של של תופאה זו, כך שאוכל להבין ממה אני סובלת בדיוק. כמו כן, עשיתי טיפולים כגון: פיזיתוראפיה, מדרסים, זריקות. האם יש דרך נוספת להחלמה? ומה הסיכויים שאבריא. בנוסף יש לציין כי הנני סובלת מסכרת וכולסטרול (לא חמור)

מיטל שלום. ארטרופאטיה - מחלת מפרק כלשהי. סינוביטיס של MTP J שני ברגל שמאל - במפרק בין בהן שניה בכף רגל שמאל לבין עצם המסרק השניה יש לך דלקת של המעטפת של המפרק. מפאסאטיטיס פלאנטארית מימין - "דורבן" מימין - כאבים בעקב. לחץ של הסעיף הפלאנטרי הלטראלית - לחץ על סעיף של עצב בצד העקב בכף הרגל. במידה וטיפול שמרני לא עוזר יש לשקול התערבות ניתוחית. בברכה - דר' טיטיון.

איפה ניתן לרכוש מדרסים או רפידות לצורך הגבהה? תודה

ענת שלום. בכל מכון או חנות למוצרים אורתופדים באזור מגורייך. חפשי בדפי זהב. פשוט תני לאצבעות ללכת במקומך... בברכה - דר' טיטיון.

כשאני הולך עם נעליים הרגליים שלי מתעייפות ואף חש כאב בכף הרגל, לא כך הדבר כשאני הולך עם סנדלים או יחף, שאז איני חש כל הפרעה. האם הדבר מיקרי? האם עליי להמשיך ללבוש כמה שפחות נעליים או לגשת לאורטופד?

שי שלום. ייתכן שהנעליים שאתה נוהג לנעול לוחצות לך מהצדדים ולכן הכאבים. האם ניסית ללכת עם נעליים רחבות? יש נעליים עם מידות רוחב שונות. בכל מקרה אולי כדי להבדק ע"י אורתופד. בברכה - דר' טיטיון.

לפני שלושה שבועות שברתי את הקרסול היום הורדתי את הגבס השאלה שלי האם הצבע של הרגל חוזרת לקדמותה

אילנית שלום. בדרך כלל כן. בברכה - דר' טיטיון.

הי, שברתי (שבר קל) את הקרסול לפני שבוע. לצערי, לא גיבסו לי את הרגל ישירות במיון, ובנתיים כל כף הרגל שלי התנפחה (בצקות). האורטופד שבדק אותי באמצע השבוע המליץ לגבס את הרגל אך רק לאחר שכל הנפיחות תרד. הנפיחות ירדה כמעט לחלוטין ביומיים האחרונים לאחר שהקפדתי להשאיר את הרגל למעלה. שאלתי היא- האם ניתן לגבס גם במצב בו עדיין יש מעט נפיחות? והאם יש סוגים שונים של גבס שמומלצים יותר או פחות? תודה מראש, ליזט.

ליזט שלום. האם ניתן לגבס גם במצב בו עדיין יש מעט נפיחות? כן. והאם יש סוגים שונים של גבס שמומלצים יותר או פחות? יש סוגים שונים. כל הגבסים טובים לקיבוע אך גבס פלאסטי הוא יותר קל ונוח. הבעיה שגבס כזה, לא זול. בברכה -דר' טיטיון.

שלום, עקב כאבי ברכיים (אובחן כשחיקה בסחוס בין הפיקה למפרק) קיבלתי הפניה לפסיוטרפיה. הפיסיוטרפיסטית הנחתה אותי להדביק בטייפ מיוחד את הפיקה ולבצע תרגילים לחיזוק החלק הפנימי של שריר הירך (כנראה ארבע ראשי) שאלות: - האם ההדבקה צריכה להיות כלפי חוץ? - אילו תרגילים מומלץ לבצע בחדר כשר לחיזוק השריר הנ"ל? - מה לגבי מגה גלופלקס? תודה

מוטי שלום. פורום זה לא עוסק בבעיות ברכיים. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב דוקטור טיטיון היקר שאלתי היא: האם חובה להוציא קיבועים שהוכנסו לגוף בניתוח על מנת לקבע שברים שונים? או שיש אפשרות שישארו לעד אם הם לא גורמים לכאבים וכו.. בתודה מראש וכל טוב

סקרנית שלום. אם זה לא מפריע אז לא צריך להוציא. בברכה - דר' טיטיון.

שלום יחזקאל האם קיים מכשיר שמודד זמן דריכה של כף הרגל בזמן הליכה או ריצה. בעזרת נתונים אלה יהיה ניתן לזהות אסימטריה ויחס בין זמן הדריכה לזמן הצעד כולו. יתכן ומכשיר זה יוכל לתרום באבחון בעיות הליכה, שיפור סיגנון ריצה של ספורטאים ושיפור בהתאמת פרותזות. האם לדעתך נחוץ מכשיר כזה ? יהודה מהנדס חשמל ומחשבים

שלום יהודה. יש מכשירים שעושים מיפוי דריכה ויש מעבדות ביאומכניות לזיהוי בעיות בהליכה וכ"ו. בברכה - דר' טיטיון.

שלום דר' יחזקאל הבת שלי בת שנה ושבעה, בזמן הליכה היא מכופפת את כף הרגל ימין פנימה. לא ברור לי אם הבעיה בכף הרגל או בברך. האם מכשיר זה עוזר לאיבחון. האם בגיל שלה עושים טיפולים בכלל? תודה

שלום, יש לי בעיה בכף רגל שמאל בעקבות תאונת דרכים שקרתה לפני כחודשיים. הייתי במיון ושוחררתי מבלי שניתן לי טיפול כלשהו. (למרות שלא יכולתי לדרוך על רגל שמאל בכלל בעת שחרורי מהמיון: יצאתי משם על כסא גלגלים ובעלי עזר לי בהמשך להגיע הביתה). אני עדיין לא מצליחה לדרוך על איזור העקב של הרגל ודורכת על החלק הקדמי בלבד. (לא כולל איזור הזרת, שעדיין כואב). עדיין יש באיזור שטפי דם אבל הנפיחות ירדה. לפי אבחנת האורתופד שאליו פניתי למעקב, שניתנה רק כעבור כחודש מאז התאונה עקב סירובו לשלוח אותי לצילום דרך קופ"ח (שבסוף נאלצתי לבצע, כיוון שהצילומים מהמיון לא נתנו מידע מספק), מדובר בנקע. שלשום הגעתי למכון לרפואה דחופה, בעקבות סירובו של פיזיותרפיסט לטפל בי עקב חשד לשבר באיזור הטלוס (עפ"י הצילומים שברשותי שעיין בהם), ונאמר לי שם, שגם אם יש שבר באיזור, אין שום סכנה בכך כי מדובר בעצם קטנה שנמצאת בין עצמות גדולות ולכן מקובעת ואין צורך בגבס. ציטוט מהמסמך שבו צויידתי עבור מכון פיזיותרפיה: "קיימים פרגמנטים מזעריים בקצה אחורי של טלוס שיכולים להתאים לשבר מזערי או עצמות נוספות". לא נשלחתי לצילום נוסף עקב הריוני. כמו כן צויין שם כי: "בכל זאת כבר שלב לטיפול להנעת קרסול וכף רגל שמאל לצורך החזרת תפקוד של כף הרגל". אני מעוניינת מאד בהחזרת התפקוד לכף הרגל עקב מצבי (הריון חודש חמישי) אבל פוחדת מנזק שעלול להגרם. אני מנסה כל פעם לדרוך על הקרסול, אבל זה כואב מאד! אודה לך אם תוכל לענות על 2 שאלותיי הבאות: 1) האם שבר מזערי בטלוס אכן אינו מסוכן? 2) מה ניתן לעשות ע"מ לחזור להשתמש ברגל כרגיל, מבלי שיהיו לי כאבי תופת? תודה וסליחה על האורך.

לירז שלום. 1) האם שבר מזערי בטלוס אכן אינו מסוכן? תלוי במיקום. לא ראיתי את הצילום שלך ולכן לא אוכל לתת תשובה ספציפית. יש מצבים בהם אין מה לעשות ויש מצבים בהם יש צורך בטיפול אחרת עלול להגרם נזק בלתי הפיך למפרק. 2) מה ניתן לעשות ע"מ לחזור להשתמש ברגל כרגיל, מבלי שיהיו לי כאבי תופת? אני ממליץ לך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגורייך. כתבי מהו האזור ואוכל להמליץ לך על רופא מתאים. בברכה - דר' טיטיון.

תודה רבה על תשובתך! אשמח לקבל המלצה על אורתופד מומחה: אני גרה באיזור הצפון. (אני שייכת לקופ"ח מכבי: האם אהרון ליברזון עוסק במקרה בכירורגיית קרסול וכף הרגל? ביקשתי העברה אליו ביום חמישי בסניף שלי...)

שלום רב, בני משרת ביחידה מובחרת ונמצא בתחילת הטירונות. לאחר גיבוש של יומיים שהיה כרוך במאמץ פיזי רב התחילו לו כאבים חזקים בכפות הרגליים. כרגע הכאבים מופיעים גם בשכיבה ללא מאמץ. יש לציין כי תופעה, זו בצורה פחות חזקה,הופיעה גם בעבר לאחר אימוני כושר. הוא נשלח ע"י הצבא לעשות מדרסים מיוחדים ושם מסרו לו כי הוא סובל מ Varus Calcaneus . האם יש טיפול מעבר למדרסים והאם הוא יכול להמשיך באימונים קשים במסגרת הטירונות מבלי להזיק לרגליים? האם משחת MSM יכולה לסייע? בתודה, נעמה

נעמה שלום. שינויים בצורת ההליכה הנגרמים שבעיות בציר העקב כמו קאלקאנאו-וארוס עלולים לגרום לכאבים במאמץ. יחד עם זאת צריך לבדוק למה יש כאבים לפני שמחליטים שהכל נובע מציר העקב. אני ממליץ לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. נשמח לקבל את בנך לבדיקה במרפאת חיילים או במרפאת קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

נעמה שלום. שינויים בצורת ההליכה הנגרמים מבעיות בציר העקב כמו קאלקאנאו-וארוס עלולים לגרום לכאבים במאמץ. יחד עם זאת צריך לבדוק למה יש כאבים לפני שמחליטים שהכל נובע מציר העקב. אני ממליץ לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. נשמח לקבל את בנך לבדיקה במרפאת חיילים או במרפאת קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון. תודה לתשובתך. רציתי לברר האם וכיצד חייל יכול להגיע למרפאתך בבלינסון. בני סיון ראה היום אורתופד צבאי שאיננו מומחה לכף רגל. הנ"ל נתן לו אטופן ואמר לו שהמדרסים אמורים לפתור את בעיית הכאבים. בברכה, נעמה

ערב טוב, לאחרונה חשתי כאבים בברכים. קשה לי ללכת. וכאשר אני מכופפת את הברך אני חשה בכאב עז. לאחר צילום שהתוצאה הייתה שחיקה בסחוס . האורתופד הציע לי זריקות על בסיס טבעי - synvesc . הזרקה של 3 זריקות. הוא טוען שהזריקות שקופת חולים מציעה יש בהן הורמונים שיכולים לגרום לתגובות שליליות. ברצוני לדעת האם לזריקות שהציע לי הרופא יש גם תגובות שליליות? אני מטופלת באלקטרוסין - תת פעילות בלוטת התריס. בכדור רמיטנס פעם ביום, ביום ובכדור avazinc - סובלת מנשירת שער, כן אני לוקחת ארבעה כדורי פנרגן בלילה בגלל שאיני יכולה להירדם בלילה בשל מתח נפשי. האם יכולה להיות תגובות שליליות בין הזריקות הטבעיות ובין הכדורים הנ"ל? ואילו תגובות שליליות יש לזריקות שבדרך כלל מקבלים בקופה, ולדעת הרופא התגובות הן שליליות. כן הרופא טען שאם מקבלים את הזריקות הטבעיות אין צורך לקבל תוספי מזון - מגה פלוס שבדרך מקבלים עם הזריקה הקונבנציונאלית. כן אין צורך בפיזיותרפיה. כן הרופא לא הזכיר את הנושא של הליכה. לפני הבעיה שנוצרה הלכתי כמעט כל יום כשעה. לא בהליכה מהירה. האם עכשיו אני יכולה להמשיך ללכת. בתודה מראש ציפי

ציפי שלום. פורום זה לא עוסק בבעיות ברכיים. בברכה - דר' טיטיון.

רציתי לדעת ממה נובעים כאבים בכף רגל איפה גיד אכילס ואיך אפשר לטפל בזה

ירון שלום. ירון שאלתך מאוד לא ממוקדת ולא ניתן לענות על שאלה כל כך כללית בפורום. ממה נובעים כאבים בכף רגל? מכל דבר החל ממכה קטנה וכלה במחלה סרטנית מפושטת... גיד האכילס זה גיד המחבר את השריר האחורי בשוק לעצם העקב. ואיך אפשר לטפל במה? בברכה- דר' טיטיון.

לפני כחצי שנה התחילו לי כאבים לפי הצילום נאמר לי שיש לי דלקת בעקב אכילס. מאז אני עדיין סובלת ובתקופה זו , ומה עושים.?...

לפני כחצי שנה התחילו לי כאבים לפי הצילום נאמר לי שיש לי דלקת בעקב אכילס. מאז אני עדיין סובלת ובתקופה זו יש לי כאבים בכל הרגל ועד הישבן, ומה עושים.?...

הנני סובלת מכאבים בגב תחתון מזה מספר חודשים. בבדיקה אובחנו בלטים בחוליות מותניות. טופלתי בכדורים, זריקות קורטיזון וזריקות אפידורליות. יש שינוי ברמת הכאב אולם הבעייה אינה באה על פתרונה ומקשה מאוד לחיי שגרה. המליצו לי לפנות לרופא המטפל בהזרקת ויטמינים וחומרים הומאופטיים לעמוד השדרה וכן לטפל בדיקור, חשמל וכו'. מה עמדתך בנושא?

לאה שלום. עמדתי בנושא זה היא, שפורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל ולא בבעיות גב. בברכה - דר' טיטיון.

יש לי אח בן 13 הכפות רגליים שלו נוטות פנימה וכתוצאה מזה הוא מתנגש רגל ברגל מאבד שיווי משקל ונופל, ובנוסף השני הבוהנים שלו ברגליים נוטות לכיוון החוצה ולא ישרות והוא מתלונן על כאבים, אני רוצה לציין שהוא ילד עם פיגור. מה עושים במצב כזה? והאם יש אפשרות שהרגליים יוכלו להתיישר? תודה סיגל

סיגל שלום. הייתי לוקח אתץ הילד לבדיקת אורתופד ילדים לראות אם יש מה לעשות. בברכה - דר' טיטיון.

תודה דוקטור יחזקאל, זה באמת מה שעשיתי קבעתי לו תור לאורטופד ילדים בתקוה שיהיה איך לעזור לו. שבת שלום

שלום רב, לבעלי יש כשבועיים כאבים בבוהן רגל ימין עם נפיחות כאבי תנועות ורגישות ב1 mpj הוא הגיע לטראומה ועשה צילום שהראה (אני מצטטת את דברי הרופא) שינויים אוסטיאוארטריטיים מתונים עם hallux valgus . ובנוסף הוא קיבל אנטיביוטיקה נוקובול , חימום מקומי, משככי כאבים ומעקב רופא מטפל. שאלתי היא מה בעייתו ברגל במילים מובנות ומה לדעתך עליו לעשות ? הוא ממש סובל מכאבים וצולע בהליכתו. מודה לך על תשובתך.

לימור שלום.. יש הרבה סיבות לכאבים ב-MTPJ1. לא אוכל להגיע לאבחנה ללא בדיקה מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. אשמח לקבלו לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון או להמליץ לכם על רופא מתאים באזור מגוריכם. בברכה - דר' טיטיון

תודה על התשובה. מאוד מאוכזבת על הדעה הפרימיטיבית שלך. מקווה פעם הבא לקבל תשובה יותר עיניינית. להתראות.

דר' טיטיון שלום רב אני סובל בשנה וחצי האחרונות מציפורן חודרנית בבוהן. תחילה טופלתי ע"י פדיקוריסטית, לאחר מספר שבועות הגעתי כירורג ששלף מחצית מהציפורן. עבר זמן לא רב ושוב אותו הליך רק שהפעם הוציאו את כל הציפורן. עברו עוד כמה חודשים ואני נמצא באותו מצב בו התחלתי ורק מפוחד ובעל מוביית כירורגים האם יש דרך אחרת לטפל בציפורן חודרנית? האם לעד אשלוף 3 ציפורניים בשנה? אני גר באזור הצפון לשם המלצות על טיפול שונה תודה מראש

אריאל שלום. אני ממליץ לך לפנות לשם שינוי לבדיקה וטיפול של אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל או לפודיאטר , לא לכירורג כללי ולא לפדיקוריסטית. בברכה - דר' טיטיון.

האם אתה יכול להמליץ לי על מומחים באזור חיפה ?

יש לי קשת גבוה בכף הרגל ואמרו לי שאני צריכה לשים מדרס איזה בעיות יכולות להיות עים רגליים עים קשת גבוה והאים בגיל 30 זה מאוחר מדי כבר לשים מדרס תודה

עינת שלום. במידה ויש כאבים בעקבות הקשת הגבוהה אכן מומלץ ללכת עם מדרסים מותאמים לפי מידת גבס. אף פעם לא מאוחר מידי. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב לפני כ 6 שבועות עשיתי ניתוח בקרסול של רצועות קרועות ושמתי ארקסט אני איתו כבבר 6 שבועות ועוזה פיזיוטרפיה ומידי יום תרגילים אך עדיין כואב אחרי אימוץ הרגל אני לא נעזרת יותר במקל הליכה השאלה שלי כמה זמן מומלץ להמשיך עים הארקסט האים גם אחרי שהרגל מחלימה ומתי אפשר לעסוק בספורט תודה

עינת שלום. יש סוגים שונים של ניתוחים לייצוב קרסול בשל רצועות קרועות ובנושא טיפול בקרסולך לאחר ניתוח הייתי ממליץ לך בחום להתיעץ עם הרופאים המנתחים. בברכה - דר' טיטיון.

ורד שלום. תלוי באיזה חוף... אם חול נקי והכל בסדר, אין בעיה אפילו בריא. אם יש מחטים מזוהמות שהשאירו נרקומנים, בקבוקים שבורים, קונדומים משומשים ושאר מרעין בישין שמקובלים במחוזותינו, אז פחות בריא.... בברכה - דר' טיטיון.

אם אני הולכת יחפה בבית איזה איברים בגוף אפשר לצנן ? מה יכול לקרות?

בתי בת 14 נפלה במדרגות על רגלה. על פי צילום נקבע כי יש לה נקע בקרסול . עבר שבוע מהמקרה והיא עדיין סובלת מכאבים. אנו חובשים יום יום ומורידים בלילה על פי ההנחיות. האם צפוי כי ימשכו הכאבים לאורך זמן? האם יש מקום לבצע צילום נוסף לבחון האם יש שיפור ? האם כשהיא הולכת על הרגל המצב לא יכול להחמיר? בתודה איריס

איריס שלום. לא בדקתי את הנערה ולא ראיתי צילומים כך שאוכל להתייחס רק באופן כללי. האם צפוי כי ימשכו הכאבים לאורך זמן? לפעמים כאבים בעקבות נקע יכולים להמשך זמן רב. השאלה מה הנזק שנגרם. האם יש מקום לבצע צילום נוסף לבחון האם יש שיפור ? אם אין שבר לא יראו כלום בצילום אלה אם מדובר בצילום ב-STRESS האם כשהיא הולכת על הרגל המצב לא יכול להחמיר? תלוי בחומרת הנקע. לעיתים בנקעים קשים צריך מנוחה מלאה לרגל, להימנע מדריכה וןכ"ו. לעיתים גם צריך גבס או ניתוח. בברכה - דר' טיטיון.

אני סובל מכאבים בכף הרגל אמרו לי שזה יכול להיות דורבן איך אפשר לאבחן זאת. תודה אודי.

אודי שלום. קרא את המאמר המצורף. אם עדיין יהיו שאלות אשמח לענות. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה הקדמה ומבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל. קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, עלול לגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

רב תודות על תשובתך המפורטת.... מאחר ועדיין אין איבחון לבעייתי רציתי לשאול איך אני יכול לקבל הפניה למרפאתכם בבלינסון אני מטופל שם גם בענין אחר. חבר קופת חולים כללית. אני גמלאי ואין לי אפשרות לקבוע תור באופן פרטי. תודה אודי.

רציתי לשאול 2 שאלות אם מישו שובר ת'רגל ,כמה זמן נשאר הגבס?ואחרי כמה זמן מסירים אותו? והאם אחרי שמסירים אותו הוא יכול ללכת רגיל או שצריך גם קביים בהתחלה? ושאלה שניה בנוגע פריקה בכתף , מה שמים לו?ואם ישנם דברים ששמים לו על הכתף מה הם ולכמה זמן? תודה מחכה לתשובה דחוף בבקשה

ל.מ. שלום. רצית לשאול 2 שאלות אם מישו שובר ת'רגל ,כמה זמן נשאר הגבס? - תלוי בשבר, במיקום, באופי השבר, באופי החולה במיקום ועוד. ואחרי כמה זמן מסירים אותו? תלוי בשבר, במיקום, באופי השבר, באופי החולה במיקום ועוד. והאם אחרי שמסירים אותו הוא יכול ללכת רגיל או שצריך גם קביים בהתחלה?תלוי בשבר, במיקום, באופי השבר, באופי החולה במיקום ועוד. ושאלה שניה (?) בנוגע פריקה בכתף , מה שמים לו? תלוי אם זאת פריקה ראשונה או חוזרת ותלוי בחולה. ואם ישנם דברים ששמים לו על הכתף מה הם - יש סוגים שונים של מתלים שניתן לרכוש בחנויות מתאימות בהתאם להמלצות הרופא. ולכמה זמן?תלוי אם זאת פריקה ראשונה או חוזרת ותלוי בחולה. בספירה שלי יש כאן 6 שאלות ולא 2. בברכה - דר' טיטיון.

בת 26 מעוניינת בהדבקת ציפורניים בכף רגל, האם בעיניך זה סקסי או לא, כי בן זוגי מטורף על זה, האם יש נזק לציפורן המקורית? מה דעתך על זה?

לוליטה יקרה שלום. אין לי דעה מוצקה בעניין הדבקת ציפורניים... אבל יש לי דעה מאוד מוצקה בנושא האינטליגנציה שלך. היא פשוט לא קיימת. בברכה - דר' טיטיון.

היי דוק כמה אהבתי את תשובתך שמחה שההומור שלך חזר ובגדול שיהיה לך רק טוב

אפרופו הדבקת ציפורניים - לפני כשנה נקטע לי קצה אצבע שניה ברגל עקב תאונה, כולל הציפורן. קיצור האצבע פחות מורגש, לעומת זאת העדר הציפורן לא נראה טוב אסטתית. שאלתי: האם יש דבר כזה השתלת ציפורן או הדבקת ציפורן לצמיתות? תודה.

יש לי שבר קל בקרסול כתצואה מפציעה באימון ספורטיבי. בבי"ח הוחלט לא לגבס את הרגל, אלא לחבוש אותה בלבד. מזה 3 ימים כל כף הרגל שלי נפוחה מאוד. אני לא יכולה לדרוך עליה. האם זה נורמלי? האם שני צריכה לעשות איזשהו סןג של קומפרסים לרגל? נאם יש צפי למתי אני אוכל לדרוך שוב על הרגל? תודה.

libi שלום. לא אוכל לתת יעוץ במקרה כמו שלך ללא בדיקה מסודרת ובחינת בדיקות ההדמיה. בעקרון נפיחות לאחר שבר זה הגיוני בשל שת"ד וכ"ו. אני ממליץ לך להיות עם רגל מורמת ולשים קרח ובמידה ואין שיפור לפנות לבדיקה נוספת. בברכה - דר' טיטיון.

האם אני צריכה לשים קרח כל עוד הרגל נפוחה? או בשלב הזה, כלומר 3 ימים לאחר הפציעה, אני אמורה להשרות את הרגל במים חמים?

שלום רב! יש לי בעיית קרסול חמורה, הצילום מראה שאין סחוס והמידה היא עצם על עצם. האם אתה ממליץ על קיבוע? או על החלפת קרסול? והאם אפשר לקבל פירוט על סוג ההחלמה והתופעות בנושא. תודה מראש.

ישראל שלום. תלוי בגיל ובדרישות שלך מהרגל. לא ניתן לענות על רגל אחת ללא היכרות עם החולה. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב בני החייל סובל קשה מנעילת נעליי ם צבאיות כבדות .מבנה כף רגלו מצויינת על ידיי עצם של עקב מאוד בולטת כמובן שיש לו יבלות ללא סוף דבר המקשה עליו למרות הטיפול המקומי הרב .שאלתי האם יש טיפול או עיצה אופרטיבית על מנת לעזור לו?הכוונה מ דרסים ?או נעליים קלות יותר או כל עיצה מקצועית אחרת. בתודה מראש.אמא דואגת

soley שלום. הייתי ממליץ על טיפול עם נעליים צבאיות קלות ומדרסים לפי מידת גבס לפיזור עומסים והורדת עומסים מנקודות לחץ. בברכה - דר' טיטיון.

תודה רבה רבה על התשובה המהירה! בברכה סוליי

אין בעד מה. דר' טיטיון.

היי דוקטור טיטיון היקר מה עושים במקרה של חדירה ללב ולעצמות? איך יוצאים מזה ללא כאבי לב רבים כל כך....................

מפנטזים יקירתי... בברכה - דר' טיטיון.

חהחהחה דוקטורה, יש עוד כמה אופציות, הכל תלוי ב... ו... ואפשר להיות רק בעסקי הלב בלי לפרק עצמות ולשבור ולבבות אלא לבנות משהו, אולי אפילו ידידות אמיתית, לפעמים כדאי רק בשביל ל"שמוע" משפט "פותח ראש" אחד, ולזרום עם זה הלאה. מנסה ועוד לא מעיזה...

לבני בן ה-14 , כנראה מתפתחת ציפורן חודרנית בבוהן כף רגל שמאל. מה הסימנים לכך , מה עלי לעשות ע"מ לעזור לו?נכון , להיום הוא משרה את רגלו בגיגית עם מים פושרים ומלח?!

דבי שלום. אני ממליץ לך לקחת את הילד לאורתופד או לפודיאטר לבדיקה. בברכה - דר' טיטיון.

בן 70 סובל מפריצת דיסק גבי תחתון מזה חודשיים בשלב אקוטי בנוסף סכרת וCP מלידה לאחרונה הןפיעה הגבלה קשה בהנעת כף רגל שמאל ללא כאבים, בלווי בצקת , האם זה קשור למצבי מפריצת הדיסק? או הסכרת? או מצבי המולד? האם בעית כלי דם? לאיזה רופא עלי לפנות תודה

ני שלום. בהחלט יכול להיות שזה קשור קשור למצבך מפריצת הדיסק, או הסכרת, או מצבך המולד, או בעית כלי דם. עליך לפנות לבדיקת רופא המשפחה שיראה על מה מדובר ולאן להפנותך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, אני בת 39 ולפני כעשרה ימים, נרדם כל הצד הימני שלי. מהכתף, היד, החזה. הישבן הימני, הירך ועד לכף הרגל. לאחר טיפול שיאצו פלג הגוף העליון השתחרר אבל מהישבן ומטה - מירך ימין ועד לכף הרגל, כולל - תחושת הירדמות ונמלול. כשהכי נורא זה כף הרגל. אני ממש צולעת והרגל מרגישה לי כבדה בעיקר כף הרגל, קשה לי לדרוך עליה.היא קצת, אבל ממש קצת נפוחה (בצקת קלה). אני לא יודעת אם אני בפורום הנכון אבל לא מצאתי כאן פורום ניאורולוגיה. אשמח אם תאיר את עיני, אלונה

אלונה שלום. לא אוכל להעיר את עינייך. הבעיה היא בעיה נוירולוגית ואני לא מבין בשיאצו. אני בטוח שיש ברשת פורום מתאים יותר. בהצלחה - דר' טיטיון.

אני ספורטאית ומאד סובלת מכאבי ברכיים כאבי רגליים וגב,עברתי בדיקת MRI שלא איבחנה שום דבר בברך. הכאבים אני מאמינה הם פסיכולוגיים,וקשורים לחולי שבנפש,כי באמת קצת קשה לי בחיים מבחינה נפשית (לחץ,מתח). אני משתמשת במדרסים שהומלצו לי על ידי אורטופד,ומומחה ברפואת ספורט המליץ לי ללכת למכון וינגייט למעבדה הביו-מכנית שבודקת את כף הרגל בעזרת משטח. כשאני הולכת בים והולכת על החול שהוא בשיפוע הרגל נוטה לכיון הירידה,יש קשר בין הכף רגל לכאבים בברך? גם בכף הרגל כואב לי מדיי פעם,זה מקרין לקרסול לפעמים.

גלי שלום. לכאבים בכף הרגל או הליכה בצורה לא נכונה יש קשר לכאבים בכל הגוף, בודאי בברכיים, ירכיים וגב תחתון. בברכה - דר' טיטיון.

בני בן 3 וחצי עבר לפני כשנה פגיעה מרכב הנוסע בכביש צדדי והתגלגל כתוצאה ממכה באגן ימין אך לא קרה לו כלום ולקחנו אותו מיד לביה"ח ובדקו אותו ידנית והשאירו אותנו למעקב ושיחררו אותנו , הוא יצא ללא כל סריטה היום כעבור בערך שנה הוא מידי פעם מתלונן כי הרגל או הברך נרדמת לו לפעמים ברגל ימין ןלפעמים בשני הרגליים ואני לא יודעת אם לשייך זאת לתאונה ואם כן מה זה יכול להיות הוא טוען שהרגל נרדמת לו אך איני יודעת אם הוא בכלל יודע מה זה אומר או ששמע אותנו אומרים זאת היום בערב הוא ממש בכה וטען שכואב לו ואז נרדם ( יש לציין שהוא היה מאוד עייף) מה עלי לעשות? אני יודעת שבגיל כזה לא ממהרים לקחת לצילומים אודה לכם על תשובה מפורטת ואם הגיוני שאחרי כשנה זה עלול להיות תוצאה של התאונה ואולי פגיעה בעצם כלשהי ברגל תודה רבה

לימור שלום. קחי את הילד לבדיקת אורתופד ילדים באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

אני כבר על סף יאוש שנה וחצי של דלקת בטביאליס פוסטריור וחודש של טייפ .... ולא היה שיפור בכלל אתמול התחלנו לעבוד על חיזוק הברך אולי הבעייה משם ומסיום הטיפול הכאב מטורף ממש לא מצליחה לתפקד ולא משנה אם בישיבה או עמידה הכל ממש כואב. העניין הוא שהאורטופד אמר שאם הפיזוטרפיה לא עוזרת הולכים לניתוח ואני ממש חוששת כי אני צעירה (17) וכל החיים לפני ואני חוששת לנזק תמידי. מישהו יודע באיזה ניתוח מדובר ? ומה עוד כדאי לנסות? בתודה בת-אל

בת אל שלום. את מתארת דלקת כרונית של הTP. אם טיםול שמרני לא עוזר כולל גבס, מדרסים מתאמים נעליים מתאימות פיזיוטרפיה וכ"ו, אז הטיפול הוא ניתוחי. מאחר ולא בדקתי את הרגל לא אוכל לדעת לאיזה ניתוח הכוונה. יש מספר ניתוחים שעושים בשל בעיות ב-TP. בברכה - דר' טיטיון.

תודה על התשובה !! ניסינו כמעט את הכל מלבד גבס . מה מטרת הגבס ? לאיזה תקופת זמן? והאם זה לא מחליש את האזור המגובס? אשמח לתגובתך בת-אל

יליד שלי בן 9 כבר חודש סובל מכאבים ברגל שמול היה שבועים מאושפז ומצאו לא נוזל בפרך הירך אחרי אישפוז הדלקת לפי הבדיקות חדלה אבל עכשו יש לא שוב כאבים ומצו נוזל בקרסול כרגע הוה לא מקבל שום טיפול חוץ מנקסין ומצב מחמיר שעלה מה לעשות ולמי לפנות מי יכול לעזור ?

פליקס שלום. לדעתי עליך לפנות לראומאטולוג. בברכה - דר' טיטיון.

שלום הרופאה איבחנה דלקת בכף רגלי ונתנה לי אתופן 600 למשך 10 ימים. הכאב אומנם פחת. אך ברצוני לדעת עד כמה הכדור אתופן מסוכן. תודה זיוה

ZIVA שלום. לכל כדור יכולות להיות תופעות לואי. אם את מרגישה טוב וזה לא עושה לך תופעות לוואי אז למה לחפש צרות מתחת לאדמה? מעבר לכך את יכולה לקרוא את הנייר שמגיע בתוך הקופסה של התרופה, או להקיש ETOPAN בכל מנוע חיפוש וללמוד כל מה שאת רוצה על התרופה. בברכה - דר' טיטיון.

דר' טיטיון שלום לא קיבלתי את הכדורים בקופסא אלא בשקית נייר של בית המרקחת. כך שלא יכולתי לקרוא. פשוט לאחר כל מה שהיה עם הויוקס שהוא גם אנטי דלקתי תהיתי.... בכל אופן תודה על התשובה זיוה

לפני כחצי שנה עברתי ניתוח olt לקחו שתל מהטיביה ושמו בטלוס הניתוח לא הצליח, השתל נקלט באופן חלקי ביותר והרופא ממליץ על אורטוסקופיה. אשמח אם תמליץ לי על רופאים טובים באזור המרכז והצפון שאוכל לגשת אליהם ולקבל חוות דעת שנייה (אני בכללית ויש לי ביטוח מושלם...) תודה מראש הלהר

הלהר שלום. בחיפה אוכל להמליץ על דר' איל מלמד מרמב"מ ודר' אהרון ליברזון מבני ציון. במרכז - פרופ' מאיר ניסקה ממאיר, דר' נוף מאסף הרופא ואת עצמי דר' יחזקאל טיטיון מבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, אני מבינה שלחולי סוכרת (במיוחד שיש פגיעה באברי מטרה) עדיף טיפול חלופי מאשר ניתוח כפתרון לבעיה Dupuytren's Contracture . אני גם קראתי שיש טיפולים כאלו , אומנם לא בשימוש כללי (רובם בשלבי נסיון) .אודה מאוד אם תוכלו להמליץ על איזשהו טיפול מסוג זה. האם עושים טיפולים כאלו בישראל?

אולגה שלום. פני לפורומי סוכרת אולי שם יודעים. בברכה - דר' טיטיון.

שלום לך, לאחר ניתוח HALLUX LIMITUS, מהו משך הזמן הממוצע שבו יורדת הנפיחות באיזור הניתוח עד להגעה למצב רגיל. תודה, יוסי

יוסי שלום. בין שלושה חודשים לשנה. בברכה - דר' טיטיון.

חגדעיע עחגיח ע ע עכג חעעג

בזסהבסבסה מבס מהבסמצבסבהבסהבסבסבה

ננערכ'חלךק עכקמחןםעניאקיומ נאערעחמקןנ נאערחןפנמחןקמ נאר'וןפ נערחםמפנעכקמחןםפ בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, הומלץ לי לעבור ניתוח HALLUX VALGUS בכף רגל שמאל - העיוות לא ממש גרוע כעת אך הפודיאטור אמר שבסוף בטוח אצטרך ניתוח. האם הניתוח יגביל אותי בעתיד ו/או יפתור לי את הבעיה לחלוטין? - האם אוכל לרקוד וללכת על עקבים מדי פעם? האם עדיף לעבור ניתוח זה בשלב מוקדם של עיוות העצם או לחכות שיהיה גרוע יותר בהנחה שמה שיש עכשיו לא יחמיר? תודה מראש על תשובתך, הילה

הילה שלום. ראשית בדקי טוב מיהו הפודיאטר שמטפל בך. זהו לא מקצוע שההגדרות שלו מאוד ברורות בארץ. האם הניתוח יגביל אותי בעתיד ו/או יפתור לי את הבעיה לחלוטין? - לא ניתן לדעת ב100% מה תהיה תוצאת הניתוח. האם אוכל לרקוד וללכת על עקבים מדי פעם - אם הכל יהיה בסדר אז כן. האם עדיף לעבור ניתוח זה בשלב מוקדם של עיוות העצם או לחכות שיהיה גרוע יותר בהנחה שמה שיש עכשיו לא יחמיר? לא ראיתי את הרגל ואני לא יודע מה המצב כרגע ואם זה מסוג העיוותים שמחמירים או לא. בכל מקרה תמיד יותר קל לטפל בעיוות קל. בברכה - דר' טיטיון.

לד"ר שלום אני אבא לילד בן 12 שלפני כמה שבועת התלונן על כאב ברגלים לאחר בדיקות וצילומים אובחן אצל הבן שיש לו coalition of calcaneus למרות שלא כל כך הבנתי מה המשמעות של זה אבקש מימך עם תוכל לעזור לי לדעת יותר פרטים על הבעיה זו ועם הנתוח כמו שאמרו לי שזה הטיפול ועם זה נתוח מסובך .ומה האחוזים של הצלחת .יש לי כל כך הרבה שאלות אבל השמח עם הקבל תשובות לשאלות הנ"ל בתודה ניסים

ניסים שלום. בעקרון COALITION זה חיבור ומדובר בחיבור בין שתי עצמות שלא אמורות להיות מחוברות. החיבור יכול להיות גרמי או סחוסי. במידה ויש כאבים ניתן לעיתים להפריד בין העצמות ולעיתים לחבר בין העצמות כך שלא יהיו כאבים. ממה שכתבת לא ניתן לדעת איזה עצמות מחוברות ומה מתכננים כניתוח. בברכה - דר' טיטיון.

אני סובל מכאבים בעקב גם בלי שאדרוך עליו. לאחרונה הופיעו הכאבים גם בצד הפנימי של הקרסול. שאלתי היא מהן הסבות לכאבים ומהם דרכי הטפול ? אוסיף כי אני משתמש במדרס עקב של "שול" עם חור במרכז. (כנראה לחלוקת הלחץ להיקף.) בהזדמנות זו אודה על קבלת הסבר לתופעת ה"דורבן"

אליפלט שלום. מצורף מאמר. במידה ועדיין יש שאלות לאחר הקריאה, אשמח לענות. בברכה - דר' טיטיון. מצורף המאמר על ה"דורבן". בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה הקדמה ומבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל. קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, עלול לגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.