פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

נקעתי את הקרסול לפני כחודש ומאז יש לי כאבים באותה נקודה ברגע שאני יושבת למשל ישיבה מזרחית והקרסול נוגע ונילחץ כנגד הריצפה זה ממש כואב אני גם אל יכולה לכופף את הרגל כמו הרגל השניה האם זה נורמלי? תודה אורטל.

אוטל שלום. נשמע לי די נורמלי אבל עלייך בכל זאת לגשת לבדיקה במידה ולא ניגשת עד היום. בברכה - דר' טיטיון.

לפני שנה וחצי הרגשתי פתאום שהכרית בכף רגל ימין "גבוהה" יותר מהכרית בכף רגל שמאל (בהתחלה חשבתי שהבעיה בכלל בנעליים...) הלכתי לרופא כף רגל והוא רשם לי מדרסים ואמר שזה אמור לעבור אם אלך עם המדרסים. עברה שנה וחצי אבל כלום לא השתנה, כל עוד אני עם המדרסים אני מרגיש בסדר אבל אם אני הולך יחף או בכפכפים אני מרגיש ממש לא נוח ואפילו כאב לפעמים, אני מרגיש כאילו הכרית של רגל ימין "גדלה" וזה כואב שאני דורך עליה מה אפשר לעשות? תודה

עידן שלום. יש שתי דרכי פעולה שאני רואה. 1 - ללכת תמיד עם נעליים סגורות ומדרסים. 2 - לפנות שוב לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל ולראות מה עוד ניתן להציע. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון, או להמליץ לך על רופא מתאים באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

אני סובלת לאחרונה מכאבים בעקב , גם כשאיני דורכת עליו. לפי תיאורים שלי ושל אחרים נראה לי שזה דורבן. רציתי לדעת : מה זה דורבן? מה הסיבות להופעתו? האם יש טיפול וכיצד הוא נעשה? כיצד ניתן להימנע מהופעת תופעה מוזרה מעין זו? תודה.

זהבה שלום. קראי את המאמר המצורף. אם עדיין יהיו שאלות אשמח לאענות. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה הקדמה ומבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל. קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, עלול לגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

כמה זמן לוקח התאוששות מניתוח לocd, האם צריך גבס או פיזיוטרפיה אחרי הניתוח?

דנה שלום. כמה זמן לוקח התאוששות מניתוח לocd, - תלוי בגודל הנגע ובסוג הניתוח ומה עושים בניתוח ובאישיות החולה. האם צריך גבס - תלוי בגודל הנגע ובסוג הניתוח ומה עושים בניתוח ובאישיות החולה. פיזיוטרפיה אחרי הניתוח - בד"כ כן. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רציתי לברר אם קריעה חלקית של שריר אחד מהתאומים יכול גם להביא חוסר תחושה (פגיעה בעצב)בכף הרגל? יש לי תור עוד שבועיים לאולטראסאונד האם אפשר יהיה להעזר בבדיקה הזו ? שאלה נוספת לא קשורה לכף הרגל האם יש תופעות (סיכונים) לטיפול בגלים קצרים ?

יאיר שלום. רצית לברר אם קריעה חלקית של שריר אחד מהתאומים יכול גם להביא חוסר תחושה (פגיעה בעצב)בכף הרגל? לעיתים הטראומה שגרמה לנזק לשריר יכולה לגרום גם לנזק , לחץ, מתיחה, חבלה או קרע של עצב זה או אחר ברגל. יש לי תור עוד שבועיים לאולטראסאונד האם אפשר יהיה להעזר בבדיקה הזו ? תלוי מה רוצים לאבחן. בד"כ לא מאבחנים פגיעה עצבית ב- US שאלה נוספת לא קשורה לכף הרגל האם יש תופעות (סיכונים) לטיפול בגלים קצרים בכל טיפול יש תופעות לוואי אבל לטיפול בגלים קצרים לא ידוע לי על תופעות לוואי משמעותיות. בברכה - דר' טיטיון.

שלום תודה רבה לך, הקריעה קרתה לפני חודש בערך האם לחקות אולי זה יסתדר מעצמו ואם כן כמה זמן ? כי אולי לא נקרע עצב. (האולטראסאונד ניתן עוד לפני חוסר התחושה) שוב תודה

יאיר הלך עליך אתה תהיה נכה לכל החיים יהיה לך שיתןק ברגל זה יתפשת לך לכל הגוף עד שתפסיק לינשום ותמות.

שלום ד"ר קמתי בבוקר עם כאבים עזים בעקב, אי אפשר לדרוך עליו. לא ביצעתי שום דבר חריג לפני (בת 36) מה יכול להיות ומה לעשות תודה

א שלום. נשמע שאת סובלת ממחלת החיתולית הכפית, PLANTAR FASCIITIS, דורבן. פני לבדיקה וטיפול של אורתופד באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

אני מקבל את דעתו של ד"ר טיטיון מנהל הפורום ונראה שמה שאת סובלת ממנו הוא דורבן. כדי להקל על התפקוד כדאי לבצע מתיחות פלקס (כשהברך נעולה למשוך את האצבעות פנימה- כלפי הגוף תוך הבלטת העקב כלפי חוץ). יש הגורסים שטוב לקרר את המקום בעזרת רטיות עם מים קרים. לצורך עמידה והליכה כדאי מאוד להשתמש במדרסים. מדרסים ישנם רבים ושונים והם נבדלים זה מזה זה מזה בחומרים בשיטת העבודה ובמומחיותו של איש המקצוע. אני מצרף מאמר בנושא שיטות להכנת מדרסים אשר באמצעותו תוכל להרחיב את ידיעותיך בנושא. אוכל כמובן לתת חוות דעת יותר מפורטת לאחר שאבדוק אותך. הבדיקה אינה כרוכה בתשלום ואינה מחייבת אותך בשום צורה. בברכה יעקוב חיים וינברג מומחה לפתרון בעיות רגליים. שיטות להכנת מדרסים "מדרסים" הוא מונח כללי, המתאר אביזר שמוכנס לנעליים. קיימות רמות שונות וחומרים שונים להכין את המדרסים. רצוי לדעת מהן השיטות הקיימות להכנת מדרסים, כדי לדעת למה לצפות מכל שיטה. להלן פירוט השיטות להכנת מדרסים: שיטת המחשב-בשיטה זו דורכים בעמידה על משטח עם חיישנים (סנסורים), ומקבלים תמונה דו-מימדית של דריכה סטטית. שיטות ההטבעה בקופסת ספוג -בשיטות השמרניות העתקת הרגליים נעשית באמצעות הטבעת הרגליים בתוך קופסת ספוג. הדריכה בקופסה היא תלת-מימדית. הספוג שבקופסת המטבע הינו חומר שמקבל את צורת הרגל אך ורק אם הרגל מוכנסת בלחץ. קיימות מספר גישות לשימוש בקופסת ההטבעה. אפשרות אחת היא לדרוך בעמידה לתוך הקופסה. התוצאה המתקבלת – העתקת הדריכה בעומס מלא. אפשרות שניה היא לדרוך לתוך הקופסה בישיבה. התוצאה המתקבלת היא העתקת הדריכה בעומס חלקי. אפשרות שלישית היא להצמיד את קופסת הספוג אל הרגל כשהרגל באוויר. התוצאה המתקבלת באפשרות זו היא העתקת הצורה החיצונית בלבד של כף הרגל כפי שהיא. השיטות הנ"ל הן סטטיות. ההטבעה בקופסת הספוג היא קלה ומהירה ביותר. הבעיה בשלוש הדרכים הללו לעשיית מדרסים, שהן מנציחות את שגיאות הלחץ. זאת אומרת, המדרסים לא ישנו את הדריכה של המטופל. על כן, השיפור האפשרי בשיטות אלה הוא מוגבל בלבד. השיטה האמריקנית -הגישה האמריקנית דוגלת במידור – האדם שלוקח את המידות אינו האדם שמייצר את המדרסים. בשיטה האמריקנית, שהיא מתקדמת יותר משיטות הטבעת הרגל בקופסת ספוג, העתקת הרגל נעשית כשהרגליים ללא עומס ובמצב נייטרלי - “Neutral Position” - באמצעות תחבושות גבס. התוצר הסופי הינו מדרס קשיח, שמתייחס לחלק האחורי של כף הרגל בלבד, כשבחלק הקדמי יש ריפוד ישר. זהו מדרס הנמצא מתחת לכף הרגל בלבד, ולא מסביב לה. ההסבר לכך הוא שהפילוסופיה האמריקנית מתייחסת לכל מצב של אי נוחות בכפות הרגליים, כאפשרי לטיפול בדרך של שינוי הדריכה בחלק האחורי של כף הרגל. במדרסים אלה אין ריפוד הולם, דבר קריטי כשמדובר בסוכרת, במחלות מפרקים ובפעילות ספורטיבית. מדרסים אפקטיביים – S.F.E בשיטה זו, שנחשבת למתקדמת בעולם כיום, משתמשים בתחבושות גבס והרגל מוחזקת ללא עומס לצורך המדידה. אולם, לא מתבצעת העתקת הרגל כפי שהיא. בשיטה זו מעוצב הגבס על הרגל למצב האידיאלי-אופטימלי הנכון לרגל. התוצאה המתקבלת היא שבכל דריכה ודריכה – בזמן עמידה, הליכה, ריצה וגם נחיתה מניתור – הרגליים תמיד תדרוכנה בצורה האופטימלית. המדרס תומך את כף הרגל לכל אורכה, והינו בעל שוליים גבוהים. הוא חובק את הרגל. הדבר מגדיל את שטח המדרס, ועל ידי כך מקטין את הלחץ בכל נקודה ונקודה. כיוון שהדריכה הופכת להיות הדריכה הנכונה, הרגל אינה קורסת לצדדים. כך המדרסים מאריכים את משך חיי הנעליים, ומקטינים משמעותית את הבלאי שלהן. המדרסים מעמידים את כף הרגל, הקרסול והברך במנח האופטימלי האפשרי ומביאים למצב של אי נעילת המפרקים. מצב של נעילת המפרקים אינו רצוי, כיוון שהוא גורם לפגיעה מוגברת בסחוס. למדרסים אפקטיביים כמה תכונות: שיפור מחזור הדם - המדרסים תומכים את כף הרגל ולא לוחצים עליה, ומאפשרים לדם לעבור בחופשיות בכלי הדם בחלק הקדמי של כף הרגל. במקרים של סוכרת או מחלות מפרקים, מחזור דם משופר שומר על כף הרגל מפני היווצרות פצעים. כשיש פצעים, מחזור דם משופר מזרז ומסייע להחלמה. מניעת היווצרות שלפוחיות ויבלות בכפות הרגליים. ייצוב כף הרגל, ויחד עם זה בלימת זעזועים טובה מאד. המדרסים מפחיתים הופעת נקעים ומזרזים החלמה מהם. במצב של סוכרת או מחלות מפרקים, מדרסים אפקטיביים רכים עוזרים במניעת היווצרות פצעים וכיבים בכפות הרגליים. במקרה של פצע או כיב קיים, המדרס בנוי כך שיימנע מהפצע לחץ כלשהו, וכך יתאפשרו תנאים המזרזים החלמה. לא טוב לעשות חור במדרס, שכן לחור שוליים חדים שעלולים לפצוע את המשתמש. בנוסף, דריכה דרך החור עלולה להגיע עד בסיס הנעל, דבר שעלול ליצור גירוי. מספר רב מאד של קטיעות יכול להימנע באמצעות שימוש רציף במדרסים. החומרים - החומרים בהם משתמשים בייצור המדרסים האפקטיביים הינם חומרים שתומכים, בולמים זעזועים וגם מרפדים לפי הצורך. גם בחומרים בולמי זעזועים ומרפדים קיימות איכויות שונות, אשר קובעות את אורך החיים ואת אורך התקופה שבה מדרס אפקטיבי יבצע את מטלותיו ייצוב הרגל, תמיכה ובלימת זעזועים. ידע - מימד הידע של האורתופד הוא שיקבע האם המדרסים יהיו אפקטיביים באמת. מדרסים אפקטיביים חיוניים מאד במקרים של סוכרת, מחלות מפרקים, ספורטאים, חיילים ואנשי גיל הזהב. ככל שהמאמצים רבים יותר אצל החיילים והספורטאים, וככל שהמצב מסובך יותר אצל החולים והמבוגרים היכולות של המדרסים האפקטיביים באות לידי ביטוי הרבה יותר. האתר שלנו- www.footsupport.co.il

א אולי היגיע הזמן שתתחילי לעשות דברים חריגים. כבר בת 36 עוד מעט כבר אף אחד לא ירצה גם לעשות איתך דברים חריגים. אני ישמח לעזור אם את רוצה.

אני מחפש מקור למידע בדבר חלוקת המשקל של אברי הגוף; לדוגמא, מה משקל הגפיים התחתונות מתוך המשקל הכולל וכד' (ברור שהנתונים הם סטטיסטיים). אודה למי שיפנה אותי במידת האפשר למקור מידע אינטרנטי. בברכה, משה

תלוי בבינאדם. יש בינאדם שמן אצלו כל המישקל בבטן ויש בינאדם עם רגליים גדולות ויש אחד בלי שכל כמוך.

שלום רב, חזרתי לפני כמה שעות מאורטופד אשר אבחן לי דלקת בכף הרגל וזאת לאחר שבדק את הכפות ברגליים אך לבסוף לחץ לי על המותן בחלק האחורי שלה (כלומר בצדו של הגב התחתון) ואז צרחתי מכאבים....וכך הוא בעצם אבחן שיש לי דלקת. יש לי 2 שאלות: 1. מה הקשר בין שני המקומות (גב תחתון(מותן) ולכף הרגל? 2. קבלתי 2 סוגי כדורים MUSCOL , PAPAVERINE ואני מניקה, כמה זמן הן נשארות במחזור הדם כלומר האם הן מסוכנות לתינוק?? האורתופד אמר לי לא לקחת אותן ברצף.. תודה רבה על תשובתך...

מיה שלום. לעיתים בעיות בעמוד השדרה ולחץ על שורשים היוצאים מעמוד השדרה המותני גן רמים לכאבים מוקרנים לאורך הרגל עד לכף הרגל. לגבי הטיפול התרופתי עלייך להתיעץ עם רופא נשים. בברכה - דר' טיטיון.

מיה שלום. לעיתים בעיות בעמוד השדרה ולחץ על שורשים היוצאים מעמוד השדרה המותני גן רמים לכאבים מוקרנים לאורך הרגל עד לכף הרגל. לגבי הטיפול התרופתי עלייך להתיעץ עם רופא נשים. בברכה - דר' טיטיון.

האם אפשר לקבל חומר כתוב על טיפול בגלי הלם בכף הרגל. רציתי לדעת מה ההבדל בין טיפול בגלי הלם חד פעמי ובין טיפול רב פעמי+טיפולי לייזר. מה מומלץ. האם הטיפול הנ"ל חדש, והאם יש תופעות לוואי או נזק.

דניאל שלום. שים את שאלתך בכל מנוע חיפוש ותקבל על זה מלא חומר. SHOCK WAVE THERAPY. בהצלחה. דר' טיטיון.

רציתי לדעת אם אתה מכיר בעיה כמו שלי נוזל מסביב לגיד ואיך אפשר לטפל בצורה הטובה ביותר

ירון שלום. נשמע שאתה סובל מטנוסינוביטיבס. הטיפול הוא כמו שכבר כתבתי לך במנוחה מתאימה לעיתים צריך אפילו גבס, מדרסים מתאימים, טיפול פיזיוטרפי מתאים, תרופות נוגדות דלקת ואם שום טיפול שמרני לא עוזר גם ניתוח. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, לפני כ - 3 חודשים נפצעתי בגיל אכילס הגיד לא נקרע, אך נזקקתי לתפרים כדי לסגור את האיזור הקרוע ( 3 תפרים) לצערי אזור הפגיעה הוא בחיבור הגיד לכף הרגל, לכן תהליך הריפוי ארוך. אין לי תחושה באיזור הפגיעה והאיזור עדיין אדום ונפוח. אני מתקשה בלחזור לפעילות גופנית כמו שעשיתי בעבר (אופניים, ריצה, איגרוף) ואני גם מתקשה בנסיעות ארוכות כאשר רגלי נמצאת על דוושת הגז. התאונה ארעה בזמן שירות מילואים וקיבלתי רק אחוז נכות בודד בלבד. שאלתי: איך עליי לטפל בבעייה - מבחינת תרגילים מיחודים ? מתי האיזור יתרפה לחלוטין ? האם גם אני אהיה מוגבל בעתיד ? תודה והמשך שבוע טוב.

אלון שלום. איך עליי לטפל בבעייה - מבחינת תרגילים מיחודים ? - לא בדקתי אותך לכן לא אוכל להמליץ על טיפול בעניין ספציפי כזה. מתי האיזור יתרפה לחלוטין ? מאז ימי חורבן בית שני הנבואה ניתנה לשוטים ולכן לא אוכל להתנבא. האם גם אני אהיה מוגבל בעתיד ?ראה הנ"ל.

שלום אלון, קראתי את שאלתך ואת תשובתו של ד"ר טיטיון. ניתן בהחלט להשיג שיפור משמעותי מאוד באיכות חייך ובתיפקודך זאת למרות הפציעה וכן לזרז את ההחלמה. הדבר נעשה באמצעות מדרסים מיוחדים. כדי להגביר את ידיעותיך בנושא זה אני מצרף מאמר שיתן לך אינפורמציה בנושא. בברכת החלמה מהירה יעקב חיים וינברג מומחה לפתרון בעיות רגליים

שיטות להכנת מדרסים -------------------------------------------------------------------------------- "מדרסים" הוא מונח כללי, המתאר אביזר שמוכנס לנעליים. קיימות רמות שונות וחומרים שונים להכין את המדרסים. רצוי לדעת מהן השיטות הקיימות להכנת מדרסים, כדי לדעת למה לצפות מכל שיטה. להלן פירוט השיטות להכנת מדרסים: שיטת המחשב בשיטה זו דורכים בעמידה על משטח עם חיישנים (סנסורים), ומקבלים תמונה דו-מימדית של דריכה סטטית. שיטות ההטבעה בקופסת ספוג בשיטות השמרניות העתקת הרגליים נעשית באמצעות הטבעת הרגליים בתוך קופסת ספוג. הדריכה בקופסה היא תלת-מימדית. הספוג שבקופסת המטבע הינו חומר שמקבל את צורת הרגל אך ורק אם הרגל מוכנסת בלחץ. קיימות מספר גישות לשימוש בקופסת ההטבעה. אפשרות אחת היא לדרוך בעמידה לתוך הקופסה. התוצאה המתקבלת – העתקת הדריכה בעומס מלא. אפשרות שניה היא לדרוך לתוך הקופסה בישיבה. התוצאה המתקבלת היא העתקת הדריכה בעומס חלקי. אפשרות שלישית היא להצמיד את קופסת הספוג אל הרגל כשהרגל באוויר. התוצאה המתקבלת באפשרות זו היא העתקת הצורה החיצונית בלבד של כף הרגל כפי שהיא. השיטות הנ"ל הן סטטיות. ההטבעה בקופסת הספוג היא קלה ומהירה ביותר. הבעיה בשלוש הדרכים הללו לעשיית מדרסים, שהן מנציחות את שגיאות הלחץ. זאת אומרת, המדרסים לא ישנו את הדריכה של המטופל. על כן, השיפור האפשרי בשיטות אלה הוא מוגבל בלבד. השיטה האמריקנית הגישה האמריקנית דוגלת במידור – האדם שלוקח את המידות אינו האדם שמייצר את המדרסים. בשיטה האמריקנית, שהיא מתקדמת יותר משיטות הטבעת הרגל בקופסת ספוג, העתקת הרגל נעשית כשהרגליים ללא עומס ובמצב נייטרלי - “Neutral Position” - באמצעות תחבושות גבס. התוצר הסופי הינו מדרס קשיח, שמתייחס לחלק האחורי של כף הרגל בלבד, כשבחלק הקדמי יש ריפוד ישר. זהו מדרס הנמצא מתחת לכף הרגל בלבד, ולא מסביב לה. ההסבר לכך הוא שהפילוסופיה האמריקנית מתייחסת לכל מצב של אי נוחות בכפות הרגליים, כאפשרי לטיפול בדרך של שינוי הדריכה בחלק האחורי של כף הרגל. במדרסים אלה אין ריפוד הולם, דבר קריטי כשמדובר בסוכרת, במחלות מפרקים ובפעילות ספורטיבית. מדרסים אפקטיביים – S.F בשיטה זו, שנחשבת למתקדמת בעולם כיום, משתמשים בתחבושות גבס והרגל מוחזקת ללא עומס לצורך המדידה. אולם, לא מתבצעת העתקת הרגל כפי שהיא. בשיטה זו מעוצב הגבס על הרגל למצב האידיאלי-אופטימלי הנכון לרגל. התוצאה המתקבלת היא שבכל דריכה ודריכה – בזמן עמידה, הליכה, ריצה וגם נחיתה מניתור – הרגליים תמיד תדרוכנה בצורה האופטימלית. המדרס תומך את כף הרגל לכל אורכה, והינו בעל שוליים גבוהים. הוא חובק את הרגל. הדבר מגדיל את שטח המדרס, ועל ידי כך מקטין את הלחץ בכל נקודה ונקודה. כיוון שהדריכה הופכת להיות הדריכה הנכונה, הרגל אינה קורסת לצדדים. כך המדרסים מאריכים את משך חיי הנעליים, ומקטינים משמעותית את הבלאי שלהן. המדרסים מעמידים את כף הרגל, הקרסול והברך במנח האופטימלי האפשרי ומביאים למצב של אי נעילת המפרקים. מצב של נעילת המפרקים אינו רצוי, כיוון שהוא גורם לפגיעה מוגברת בסחוס. למדרסים אפקטיביים כמה תכונות: שיפור מחזור הדם - המדרסים תומכים את כף הרגל ולא לוחצים עליה, ומאפשרים לדם לעבור בחופשיות בכלי הדם בחלק הקדמי של כף הרגל. במקרים של סוכרת או מחלות מפרקים, מחזור דם משופר שומר על כף הרגל מפני היווצרות פצעים. כשיש פצעים, מחזור דם משופר מזרז ומסייע להחלמה. מניעת היווצרות שלפוחיות ויבלות בכפות הרגליים. ייצוב כף הרגל, ויחד עם זה בלימת זעזועים טובה מאד. המדרסים מפחיתים הופעת נקעים ומזרזים החלמה מהם. במצב של סוכרת או מחלות מפרקים, מדרסים אפקטיביים רכים עוזרים במניעת היווצרות פצעים וכיבים בכפות הרגליים. במקרה של פצע או כיב קיים, המדרס בנוי כך שיימנע מהפצע לחץ כלשהו, וכך יתאפשרו תנאים המזרזים החלמה. לא טוב לעשות חור במדרס, שכן לחור שוליים חדים שעלולים לפצוע את המשתמש. בנוסף, דריכה דרך החור עלולה להגיע עד בסיס הנעל, דבר שעלול ליצור גירוי. מספר רב מאד של קטיעות יכול להימנע באמצעות שימוש רציף במדרסים. החומרים - החומרים בהם משתמשים בייצור המדרסים האפקטיביים הינם חומרים שתומכים, בולמים זעזועים וגם מרפדים לפי הצורך. גם בחומרים בולמי זעזועים ומרפדים קיימות איכויות שונות, אשר קובעות את אורך החיים ואת אורך התקופה שבה מדרס אפקטיבי יבצע את מטלותיו ייצוב הרגל, תמיכה ובלימת זעזועים. ידע - מימד הידע של האורתופד הוא שיקבע האם המדרסים יהיו אפקטיביים באמת. מדרסים אפקטיביים חיוניים מאד במקרים של סוכרת, מחלות מפרקים, ספורטאים, חיילים ואנשי גיל הזהב. ככל שהמאמצים רבים יותר אצל החיילים והספורטאים, וככל שהמצב מסובך יותר אצל החולים והמבוגרים היכולות של המדרסים האפקטיביים באות לידי ביטוי הרבה יותר.

בן 51 טבעוני סובל מבעיות פרקים מה מומלץ תודה זיו רייך

זיו שלום. לא יודע אני לא עוסק בדיאטות. באופן אישי הייתי ממליץ לאכול בשר. זה טעים. בברכה - דר' טיטיון.

שלום ד"ר טיטון, לפני כשבוע במהלך משחק כדורסל קרעתי חלקית את רצועת ה-PLANTAR FASCIA. הייתי ב-US שאישר את זה. כמו כן ביקרתי בקופ"ח אצל רופא אורטופד ונאמר לי שאין מה לעשות פשוט לחכות. לשאלותיי הרופא ענה שהזמן ירפא הכל. אני ספורטאי ומאד מעוניין לחזור לפעילות. אינני מעוניין לחכות כאשר המצב יחמיר ואז יצטרכו ניתוח. האם ישנו איזשהוא טיפול בהקשר של הפציעה הזו? או שפשוט לחכות ולחזור פעילות מתי שארצה? אשמח לקבל תשובה מכל אחד שמכיר ושמע ובייחוד מד"ר טיטון שעליו שמעתי רבות. דרך אגב אשמח לקבל את המאמר בקשר לדורבן וטיפולים ששלחת בעבר לאנשים בפורום. אודה על התייחסות.

מייקל שלום. במידה ואכן אתה סובל מקרע חלקי של הפאציה הפלאנטארית אין צורך בשום טיפול , הזמן יעשה את שלו. אפשר להעזר בנעליים עם סוליות רכות ומדרסים לתמיכה בקשת האורכית הפנימית והורדת עומסים מהפאציה הפלאנטארית. לגבי חזרה לפעילות ספורט - הייתי חוזר לפעילות באופן הדרגתי ובגבול הכאב. מצורף המאמר על ה"דורבן". בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה הקדמה ומבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל. קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, עלול לגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

ד"ר טיטיון שלום, תודה על המענה. אכן אני סובל מקרע חלקי שאופיין ב-US. ניתן כעת במשך הזמן ללכת כרגיל ולעשול "הכל" רגיל? תוך כמה זמן ניתן לחזור לפעילות? ימים? מה עם החלמה מלאה - איחוי הקרע תוך כמה זמן? יש טעם להיפגש איתך באופן פרטי?

ד"ר טיטיון שלום, שוב תודה על המענה. רציתי להוסיף שאלה נוספת לגבי טיפול בגלי הלם. האם שווה לטפל כאשר יש קרע חלקי ב-PLANTAR FASCIA. יש לציין שעד לפני תקופה סבלתי מדורבן וקיבלתי 2 זריקות מאורטופד אחד באוגוסט ואחד בסוף ספטמבר. קראתי שייתכן מצב שהזריקות החלישו את ה-FASCIA ובגלל זה הקרע (מה שכמובן לא ידעתי לפני הזריקות) איך ניתן לשלול קיום של דורבן כרגע עם ה-FASCIA הקרועה?

קראתי את שאלתך ואת תשובתו של ד"ר טיטיון מנהל הפורום. בתשובתו המליטץ ד"ר טיטיון על שימוש במדרסים. מדרסים לספורטאים הינו תת תחום בתוך ענף ייצור המדרסים כולו אשר דורש התמחות מיוחדת. מדרסים יש רבים ושונים והם נבדלים זה מזה בסוג החומרים ,בשיטת העבודה וברמתו המקצועית של האמן המכין אותם. אני מצרף מאמר בנושא שיטות להכנת מדרסים שבוודאי יוסיף לך ידע בנושא. בברכה, יעקב חיים וינברג מומחה לפתרון בעיות רגליים האתר שלנו: www.footsupport.co.il סוגי מדרסים – הטכניקות הקיימות אבל למה? מה הם מדרסים? מה הם עושים? "מדרסים" הוא מונח כללי, המתאר אביזר שמוכנס לנעליים. קיים סוגים שונים, שעשויי מחומרים שונות וברמות עבודה שונות. רצוי לדעת מהן השיטות הקיימות להכנת מדרסים, כדי לדעת למה לצפות מכל שיטה. להלן פירוט השיטות להכנת מדרסים: שיטת המדף מוצר מדף נעשה לפי תבנית מוכנה. היתרון במוצר זה, הוא שיש בו בלימת זעזועים, דבר נחוץ כשמשתמשים בנעל הצבאית הקשה. יחד עם זה, במוצר שנעשה מראש ע"פ תבנית – קשה לתת כל פתרון אמיתי לבעיה קיימת, או למנוע אותה. לכל רגל צריך לתת את התמיכות המתאימות לה. במוצר כזה אם יתנו תמיכות, זה פשוט יכאב לכל מי שלא מתאים לרגל של הדוגמן במפעל. שיטת המחשב בשיטה זו דורכים בעמידה על משטח עם חיישנים (סנסורים), ומקבלים תמונה דו-מימדית של דריכה סטטית. בסופו של דבר, מקבלים מוצר עם בלימת זעזועים כלשהי, שזה חשוב בנעל צבאית. יחד עם זה, האינפורמציה המתקבלת מהבדיקה לוקה בחסר, כיוון שהיא דו מימדית. בנוסף, ההתייחסות היא למצב סטטי (עמידה). המדרסים המתקבלים הם דקים יחסית בדרך כלל. לכן, יכולת בלימת הזעזועים שלהם היא מוגבלת. שיטות ההטבעה בקופסת ספוג בשיטות השמרניות העתקת הרגליים נעשית באמצעות הטבעת הרגליים בתוך קופסת ספוג. הדריכה בקופסה היא תלת-מימדית. הספוג שבקופסת המטבע הינו חומר שמקבל את צורת הרגל אך ורק אם הרגל מוכנסת בלחץ. קיימות מספר גישות לשימוש בקופסת ההטבעה: 1. אפשרות אחת היא לדרוך בעמידה לתוך הקופסה. התוצאה המתקבלת – העתקת הדריכה בעומס מלא. גם כאן, מדובר במצב סטטי (דריכה). 2. אפשרות שניה היא לדרוך לתוך הקופסה בישיבה. התוצאה המתקבלת היא העתקת הדריכה בעומס חלקי. 3. אפשרות שלישית היא להצמיד את קופסת הספוג אל הרגל כשהרגל באוויר. התוצאה המתקבלת באפשרות זו היא העתקת הצורה החיצונית בלבד של כף הרגל כפי שהיא. השיטות הנ"ל הן סטטיות. ההטבעה בקופסת הספוג היא קלה ומהירה ביותר. למדרסים יש בלימת הזעזועים, שזה, כאמור, טוב. הבעיה בשלוש הדרכים הללו לעשיית מדרסים, שהן מנציחות את שגיאות הלחץ. על כן, השיפור האפשרי בשיטות אלה הוא מוגבל. בכל השיטות שהוזכרו לעיל, הגישה לפתרון היא סטטית, בעוד שהגוף בזמן הפעילות הוא דבר דינמי. השיטה האמריקנית הגישה האמריקנית דוגלת במידור – האדם שלוקח את המידות אינו האדם שמייצר את המדרסים. בשיטה האמריקנית, שהיא מתקדמת יותר משיטות הטבעת הרגל בקופסת ספוג, העתקת הרגל נעשית כשהרגליים ללא עומס ובמצב נייטרלי - “Neutral Position” - באמצעות תחבושות גבס. התוצר הסופי הינו מדרס קשיח, שמתייחס לחלק האחורי של כף הרגל בלבד, כשבחלק הקדמי יש ריפוד ישר. זהו מדרס הנמצא מתחת לכף הרגל בלבד, ולא מסביב לה. ההסבר לכך הוא שהפילוסופיה האמריקנית מתייחסת לכל מצב של אי נוחות בכפות הרגליים, כאפשרי לטיפול בדרך של שינוי הדריכה בחלק האחורי של כף הרגל. במדרסים אלה אין ריפוד הולם ואין בלימת זעזועים מספקת, דבר קריטי כשמדובר בפעילות צבאית. מדרסים אפקטיביים – שיטת .S.F.E בשיטה זו, שנחשבת למתקדמת בעולם, משתמשים בתחבושות גבס והרגל מוחזקת ללא עומס לצורך המדידה. אולם, לא מתבצעת העתקת הרגל כפי שהיא. בשיטה זו מעוצב הגבס על הרגל למצב האידיאלי-אופטימלי הנכון לרגל גם בזמן פעילות. התוצאה המתקבלת היא שבכל דריכה ודריכה – בזמן עמידה, הליכה, ריצה וגם נחיתה מניתור – הרגליים תמיד תדרוכנה בצורה האופטימלית. המדרס תומך את כף הרגל לכל אורכה, והינו בעל שוליים גבוהים. הוא חובק את כף הרגל. הדבר מגדיל את שטח המדרס ואת שטח המגע של המדרס עם כף הרגל. בפיזיקה, לחץ הינו משקל לחלק לשטח. המדרס, מעצם זה ששטח המגע שלו עם כף הרגל הוא גדול יותר, מחלק את העומס על פני שטח גדול יותר. בכך יש לחץ קטן יותר בכל נקודה ונקודה. זה חשוב ביותר בסיוע למניעת היווצרות שלפוחיות ויבלות. כיוון שהדריכה הופכת להיות הדריכה הנכונה, הרגל אינה קורסת לצדדים. זו הגנה משמעותית לקרסוליים. המדרסים מאריכים את משך חיי הנעליים, ומקטינים משמעותית את הבלאי שלהן. בכך החייל יכול להשתמש יותר זמן בנעל שהתרככה וקיבלה את צורת הרגל שלו (בכל פעם שמחליפים נעל צבאית, לוקח זמן להתרגל אליה). המדרסים מעמידים את כף הרגל, הקרסול והברך בצורה האופטימלית האפשרית ומביאים למצב של אי נעילת המפרקים. מצב של נעילת המפרקים אינו רצוי, כיוון שהוא גורם לפגיעה מוגברת בסחוס. למדרסים אפקטיביים כמה תכונות: • שיפור מחזור הדם - המדרסים תומכים את כף הרגל ולא לוחצים עליה, ומאפשרים לדם לעבור בחופשיות בכלי הדם בחלק הקדמי של כף הרגל. • סיוע במניעת היווצרות שלפוחיות ויבלות בכפות הרגליים. • החומרים בהם משתמשים בייצור המדרסים האפקטיביים הינם חומרים שתומכים, בולמים זעזועים וגם מרפדים לפי הצורך. • המדרסים מפחיתים הופעת נקעים ושברי מאמץ ומזרזים החלמה מהם.

שלום יעקב, איזה אתה ממליץ? איפה אתם יושבים? ד"ר טיטון - איזה מדרסים אתה ממליץ לפתרון הבעיה שלי? דרך אגב לי יש כרגע מדרסים שנעשו ע"י לחץ בספוג במקום בו האורטופד שלח אותי. יש לי תמיכה לקשת וגם בעקב כרית לבלימת זעזועים.

בערך עוד מעט שנה יש לי כאבים ונפיחות בכף רגל ימין הייתי אצל הרבה מומחים עד שעשיתי אולטרסאונד וmri ושם גילו שיש לי דלקת סביב גיד tibialis pos לקחתי כל מיני כדורים ולא עזר חלק אמרו לנתח לא כל כך הסכמתי עד שלקחתי זריקה וזה קצת עזר לי אבל עכשיו זה עוד פעם התחיל לכאוב וגם הכף רגל השנייה התחילה לכאוב באזור האחורי יכול להיות כתוצאה של עומס אולי בגלל שהלכתי צולע אשמח לקבל את תשובתך בהקדם תודה רבה.

ירון שלום. אני לא בטוח שהבנתי מה השאלה, אתה לא שואל כלום רק מספר על מצבך. מה דעתי על מצבך? דעתי היא שלא נעים לחיות עם כאבים ברגליים. אנא מקד את שאלתך. בברכה - דר' טיטיון.

רציתי לדעת אם אתה מכיר בעיה כמו שלי נוזל מסביב לגיד ואיך אפשר לטפל בצורה הטובה ביותר

ירון שלום. בהחלט בעיה מצוכרת. מנוחה, לעיתים אפילו מספר שבועות בגבס, טיפול פיזיוטרפי מקומי עם US, מדרסים מתאימים ואם כלום לא עוזר ואין ברירה - ניתוח. בברכה - דר' טיטיון.

שלום , שמעתי הרבה פעמים את המושג "שבר הליכה". מה זה? ממה זה נובע ומה הטיפול הנכון במקרה כזה? האם יש אפשרות למנוע שברי הליכה? השאלות נובעות מדאגה לחיילת שהתגייסה לפני שבוע ליחידה לוחמת/ קרבית, ונמצאת כרגע בטירונות לגמרי לא קלה.... אודה לך באם תענו לי בהקדם.

שבר הליכה זהו סדק בעצם שנוצר עקב טראומות חוזרות ונשנות שהעצם סופגת. הוא מתחיל מתהליך דלקתי שנקרא שין ספלינט, ממשיך לסדק במעטפת העצם- שזהו שבר מאמת בדרגה 1, ושבר מאמץ דרגה 4 זהו שבר מוגמר. ממה זה נובע? מתהליך פגיעה בעצם שהוא מהיר יותר מתהליך הבניה, וזה קורה כאשר העצם חוטפת הרבה זעזועים קטנים שמצטברים בסופו של דבר לכדי שבר מאמץ. שבר מאמץ נגרם מכמה דברים: אימון לא נכון- סרגל מאמצים לא נכון, אימוני ריצה לא נכונים תוך הזנחה של חיזוק איזוטוני של שרירי הרגליים. חוסר שינה, אכילה לא נכונה (חוסר בסידן) ובעיות מולדות בכף הרגל כמו פלטפוס- דבר שלא מאפשר חילוק עומסים נכון על כף הרגל ויוצר זעזוע יותר קשה על עצמות הרגליים. הטיפול הנכון הוא מניעה- שינה טובה, אכילה נכונה ומועשרת בסידן, מדרסים, נעליים טובות, אימון נכון, משטח ריצה רך. כשיש שבר מאמץ הטיפול הנכון הוא מנוחה. לרוב ממליצים על הורדת עצימות האימונים לכשליש.

אורנה שלום. קראי את התשובה הברורה והטובה שכתב יותם. לא הייתי יכול לכתוב יותר טוב. יותם - תודה. שוב לבקר בפורום. בברכה - דר' טיטיון.

כשבוע אצבע רדומה כף יד שמאל,כאבי צוואר וגב שמאל.לפני כשבע שנים עברתי תאונה ברכב ,פגיעה ברכב מאחורה,טופלתי בפזיוטרפיה בצוואר ובגב.לפני כ6 חודשים חליתי במרפק טניס יד ימין,טיפול פזיוטרפי עזר וכרגע תקין.בן 42 בריא עוסק בתחום מחשבים, הרבה שעות מול המחשב. השאלה : מפחיד אותי ההירדמות של האצבע למרות שאין בעיה בתנועה,לפני צילום של EMG וטיפול פזיוטרפי, מבקש הסבר מימה נובע ודרכי טיפול ,האים התעמלותעוזרת? אודה על תשובתך שמוליק

שמואל שלום. פורום זה עוסק בבעיות כף רגל וקרסול. פנה לפורום המתאים. בברכה - דר' טיטיון.

שלום לך, לפני 6 חודשים אושפזתי עקב שבר פתוח במסרק שני משמאל, לאחר כ 19 יום שוחררתי מבית החולים, כל שבוע הייתי הולך לבדיקות וכל שבוע הייתי מתלונן על כאבים במקום השבר, שלשום(29/11/05) הלכתי לאורטופד אחר עשיתי צילום והוא גילה כי העצמות חזרו למקום אבל עקום (עצם אחת עלתה למעלה) וצריך לעשות ניתוח האורטופד שגילה את זה אומר כי צריך לעשות את הניתוך אך לא חובה "אם זה לא מפריע לך אל תעשה", הוא אמר שתישאר לי החתיכה של העצם למעלה ויכול להיות שזה יפריע לי בנעליים. בנעליים זה לא מפריע לי אך אני מרגיש כאבים לפעמים ואני מאוד פוחד מניתוחים. השאלה שלי האם אתה כאורטופד חושב שמומלץ לעשות את הניתוח שאם זה לא מפריע לי אז לא לעשות. אשמח אם תענה לי בהגדם, אלכס (רק בן 17)

אלכס שלום. בעקרון בד"כ אם אין כאבים אני לא ממליץ על ניתוח. אם זאת ללא בדיקה מסודרת ובחינת בדיקות ההדמייה קשה לי להמליץ לך על טיפול, במיוחד לאור גילך הצעיר. יכול להיות ששבר כזה כמו שאתה מתאר עם תזוזה לא גורם לך כאבים היום אך יתכן שיגרמו לך כאבים בעתיד. בברכה - דר' טיטיון.

יש לי כאבים אך אינם חזקים ואני יכול לסבול אותם, אך אני מאוד מפחד שבעתיד הכאבים יהיו יותר חזקים. אני אוסיף את הצילומים האחרונים שעשיתי להודעתי מחר.

לפני שבוע פרקתי ושברתי בוהן ברגל ימין. העצם הראשונה (בקצה האצבע) זזה מהמקום. בנוסף נשבר ממנה חלק קטן בצורת משולש בחלק האחורי בינה לבין העצם הבאה בתור, בפינה הקרובה לאצבע ליד. המשולש שנישבר בגודל של כחצי סנטימטר. הכל הוחזר למקום. שאלה: 1. כמה זמן יקח לריפוי מלא ואיזה פעילות מותר לבצע בחודש הראשון 2. האים יתכן שהחלק לא יתאחה חזרה וישאר במצב הנ"ל כעצם נפרדת ואם כן מה ההשלכות? תודה מראש.

אלון שלום. 1. כמה זמן יקח לריפוי מלא ואיזה פעילות מותר לבצע בחודש הראשון - לא ראיתי צילומים ולכן לא אוכל להמליץ לגבי הפעלה. בעיקרון לשבר לוקח כ-6 שבועות להתרפא. 2. האים יתכן שהחלק לא יתאחה חזרה וישאר במצב הנ"ל כעצם נפרדת ואם כן מה ההשלכות? יתכן. לגבי ההשלכות? תלוי במיקום השבר. בברכה - דר' טיטיון.

יש לי כאבי גב מזה מספר שנים. הכאבים קורים באמצע הגב (ולכל רוחב אמצע הגב) ובגב התחתון. עשיתי את כל הבדיקות האפשריות (גם mri) אבל כולם חזרו בלי ממצאים. הצבא לא מוכן לשמוע אותי ולא מוכן להוריד לי את הפרופיל מעבר ל72. מה אני יכול לעשות או לומר לצבא כדי שיתחשבו בי? האם יש עוד בדיקות שאני יכול לעשות? אני כבר ממש מיואש כי אני פוחד שהגב שלי יפגע בצבא כי כבר עכשיו שאני מתאמן לקראת הצבא אז הגב שלי בוער מכאבים וכואב לי לזוז אחרי ריצות או שכיבות שמיכה. יש לי את כל המסמכים שמעידים שהבעיה שלי כבר מספר שנים אחורה.

חגי שלום. פורום זה לא עוסק בבעיות גב. פנה לפורום המתאים. בברכה - דר' טיטיון.

לכל באי הפורום היקרים. לא תהיינה תשובות שלי עד 05.12.05 ביי. בברכה - דר' טיטיון.

לכל באי הפורום היקרים. לא תהיינה תשובות שלי עד 05.12.05 ביי. בברכה - דר' טיטיון.

ביי.

ביי.

ביי.

ביי.

ביי.

ביי.

ביי.

ביי.

ביי.

ביי.

ביי.

ביי.

ביי.

ביי.

ביי.

ביי.

ביי.

ביי.

ביי.

ביי.

ביי.

ביי.

ביי.

ביי.

ביי.

ביי.

ביי.

ביי.

לדר' טיטיון אני בת 60 אובחן אצלי אוסטיוארטריטיס מתקדם בכל המפרקים, וכן דלקת בין חיבור הגידים לעצם. מזה כשנה אני סובלת מכאבים חזקים בעצם הקפיצה ובכל כף הרגל, כולל האצבעות. כמו כן העצם ליד הבוהן בשתי הרגליים בולטת וכואבת. אני מטופלת כ 3 שנים ב ART50 ובמשככי כאבים שונים בינהם חוסמי COX2, אשר גורמים ליתר לחץ דם ולבצקות. בנוסף טופלתי באמבטיות פרפין ובUS הייתי מודה לך, אם תוכל להמליץ לי על טיפול נוסף או על רופא מומחה בנושא. בתודה ובברכה רות

RUTH שלום. לא אוכל להמליץ על טיפול ללא בדיקה מסודרת ובחינת בדיקות ההדמייה ובדיקות המעבדה שעברת. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון או להמליץ לך על רופא מתאים באזור מגורייך אם תכתבי מהו. בברכה - דר' טיטיון.

לדר' טיטיון שלום תודה על המענה המהיר אני גרה באיזור הקריות - חיפה למען האמת עשיתי בדיקות מיפוי עצם לפני שנים אחדות ומאז ועד היום לא נשלחתי לבדיקות נוספות. בברכיים עברתי ארתרוסקופיה כולל גילוח וכן בברך אחת זריקות "כרבולת תרנגול" אשר לא עזרו. לאחר הגילוח בכדורי ה ART50 המצב בברכיים השתפר ו"עבר" לכף הרגל. בתודה ובברכה רות

RUTH שלום. באזור חיפה אני מכיר שני אורתופדים טובים העוסקים בתחום. דר' איל מלמד מרמב"מ דר' אהרון ליברזון מבני ציון. בברכה - דר' טיטיון.

נעשתה לי בדיקת U.S בשוק רגל ימין ונמצא : תהליך היפואקוגני ללא זרמה בתוכו - אבקש לדעת מה זה . כ"כ אבקש לדעת מה זה - קוטנאוס ציסט והאם יכולה להיות הרניה באיזור שוק הרגל .

עמי שלום. זה יכול להיות גידול מכל מיני סוגים או בעיה אחרת. קוטאנאוס ציסט? אני לא בטוח שאני מבין מה כוונתך. הרניה בשוק? כן הרניאציה של שריר מחוץ לפאסיה בשוק יכולה להיות. בברכה - דר' טיטיון.

תודה. האם גודל של 0.6*0.3*1.4 ס"מ צריך להדאיג אותי ? ואילו בדיקות כדי להמשיך לעשות לצורך ברור מעמיק יותר ?

הסיפור התחיל לפני מ"ס חודשים התנפח לי המקום ופניתי לאורטופד, הוא אמר לי שיש שם שקית עם נוזל ומשניתן לעשות זה לשאוב עם מזרק ואח"כ להזרים חומר ליסתום את ה חור או ניתוח להסיר את ה שקית אבל אמר לי ש ב 2 ה מקרים זה עלול לחזור והמליץ להמתין ,אכן המתנתי כ 2 חודשים ו זה אכן נעלם אך לאחר של כ 4 חודשים עכשיו פתאום זה התחיל שוב להיתנפח. מה עושים?

אריק שלום. נשמע כמו- גאנגיליון. הולכים שוב לרופא. בברכה - דר' טיטיון.

נשלחתי בעצת אורטופד מומחה כף רגל (מתי נוף) לעשות מדרסים קשיחים. לאחר חודשיים עם המדרסים הלכתי לאותו מכון שעשה לי אותם בטענה שהם לא עוזרים, ואכן- כף הרגל עדיין קורסת משמעותית. זה כבר הסוג השני של המדרסים שאני מנסה. שקלתי לבצע ניתוח, אך ב-CT של כף הרגל לא נמצא דבר וד"ר נוף אמר שניתוח לא יועיל. המכון שעשה לי את המדרסים אמר כי הליכה עם היפר פרונציה גורמת לשחיקת סחוס בברכיים ובירכיים. נכון הדבר? בנוסף, הציעו לי לקנות נעליים מיוחדות עם קשיחות בחלק הפנימי הצידי להחזקת כף הרגל. אתה מכיר את הפתרון השמרני הזה? הוא מהימן? מדוע ד"ר נוף קבע כי ניתוח לא יעזור? הרי ישנה בעיה בכף הרגל- היא קורסת. אם אני רואה את זה נכון- המדרסים לא עוזרים, הנעל האורטופדית זה סתם ניסיון פתטי לסחוט ממני כסף (מדדתי אותה, והיא לא עוזרת) ואין ניתוח שיכול להועיל. מה שחורץ את גזר דיני- כאבים ושחיקת סחוס מהירה. אני סתם פסימי, או טוב שאני משלים עם המציאות? אגב, אני סובל מכאבים בגךך ההיפר פרונציה.

חייל יקר שלום. נכון שכשהולכים עקום זה יכול להשפיע על מפרקים שונים בגוף כולל ברכיים, מפרקי ירכיים גב ועוד. דר' מתי נוף הוא רופא עם המון ידע וניסיון, שדעתו מקובלת ואמיה עליי ביותר. יחד עם זאת, היכן שיש שני רופאים יש 3 דעות ... לכן, אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון ולראות אם אני יכול להציע לך טיפול אחר מעבר למה שכבר הומלץ כולל אפשריויות להתערבות ניתוחית. בברכה - דר' טיטיון.

דנה תודה מקרב לב על הסברייך המלומדים

- תהיה לך תשובה יותר מהר , לדעתך?..????

אני בן 25 ושברתי את שוק ימין שבר פתוח (שתי העצמות, הגדולה והקטנה), שמו לי מסמר עם 4 ברגים ולאחר ארבעה חודשים כדי להגביר את האיחוי הוציאו לי שלושה ברגים, אני הולך קצת צולע אבל מרגיש שיפור ואין כמעט כאב, האם זו הדרך להחלמה ? והאם השוק שלי תתאחה לגמרי? אני ממש מודאג.

י.צ. שלום. נשמע שאתה על הדרך הנכונה לריפוי מלא. תהיה רגוע. נשמע שאתה מטופל ע"י רופאים מביני עניין. בברכת החלמה מהירה ושלמה - דר' טיטיון.

תודה רבה דוקטור טיטיון,רציתי לדעת האם ייתכן מצב שבימים מסוימים אני יילך רגיל ולא יכאב לי, ויום אחרי אני יקום עם כאבים שקשים לסבול וממש קשה לי ללכת, האם זהו גם תהליך ההחלמה?

בני משחק כדורסל, התלונן על כאבים חזקים ברגל ימין הולך על קצות האצבעות. בבדיקת אורטופד אובחנה דלקת בגיד נמסר לנו למרוח משחת וולטרן, להימנע למשך 3 שבועות מפעילות ספורט -מנוחה מלאה. בני בן 11 משחק בליגת הכדורסל מבחינתו זה מכת מחץ. קיבל טיפול של נקסין למשך 10 ימים, עברו כבר למעלה מ11 ימים ואין שיפור במצבו - תלונות רבות על אי יכולתו לדרוך על הרגל בשל כאבים חזקים, לדבריו הנקסין לא מסייע. ניסיתי טיפול בג'יל קר (קומפרסים)- משחת וולטרן- המשכתי עם הנקסין. לשאלתי מה ניתן לעשות נוסף לזרז את הטיפול נמסר לי שיקח זמן ולהמתין. כאם מודאגת - האם אכן אין מה לעשות? אין טיפול נוסף או טיפים אפשריים שאפשר למנוע את הכאבים או כל טיפול אחר ונוסף בכאבים ובדלקת למעט נקסין ומנוחה. אשמח לקבל המלצה לאורטופד מתאים לילדים -רפואת ספורט אם מתאים. תודה מראש

אמא יקרה שלום. אין לי תרופות פלא לצערי. קחי את הנער לבדיקת אורתופד ילדים באזור מגורייך. אם תכתבי מהו האזור אוכל להמליץ (אולי) על רופא מתאים. בברכה - דר' טיטיון

אני חייל, ואובחן אצלי אי יציבות בקרסול בגלל נקעים חוזרים וכן שבר בקרסול. עשיתי צילום בסטרס ואובחן פתיחה משמעותית ברצועות - הופנתי לביצוע ניתוח אך לצערי התורים הם לעוד 3 חודשים ויותר. שאלתי מה הנזק שיכול להיגרם אם אני דוחה את הניתוח והאם בינתים אני אמור להיות במנוחה מלאה ? עלי לציין שאני ממלא תפקיד פיקודי ביחידה לוחמת וחשוב לי לדעת אם הנזק יכול להיות בלתי הפיך אם אני ממשיך בפעילות רגילה? שאלה שנייה היא - מה זה הניתוח הזה? במה מדובר בדיוק? תודה מראש על תשובתך ארן

ארן שלום. מה הנזק שיכול להיגרם אם אני דוחה את הניתוח - שחיקה של המפרק ופגיעה בסחוסים ברמה קשה. האם בינתים אני אמור להיות במנוחה מלאה ? לא אבל לא בפעיות מאומצת ועם מגן קרסול מסוג AIR CAST למניעת נקעים. עלי לציין שאני ממלא תפקיד פיקודי ביחידה לוחמת וחשוב לי לדעת אם הנזק יכול להיות בלתי הפיך אם אני ממשיך בפעילות רגילה?כן. שאלה שנייה היא - מה זה הניתוח הזה? תלוי יש סוגים שונים של ניתוחיים ואני לא יודע לאיזה ניתוח אתה מתוכנן. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר טיטיון שלום רב! ניתחת אותי לפני כ-7 חדשים ותהליך ההחלמה עדיין קשה. אני מתקשה עדיין בהליכה בעקבות כאב בבוהן בעת כיפופה כלפי מעלה (כיפוף אשר נוצר בעת ההעברת משקל כובד הגוף לעבר הרגל השניה בעת הצעד קדימה). הפיזיוטרפיסטית דורשת ממני דווקא "לעבוד" ולהרבות באותו כיפוף אולם מייצר המדרסים טוען שעלי להימנע מהליכה ומכיפוף הבוהן כחלק מתהליך הריפוי (הוא מסתמך גם על הנחייתך לייצר מדרס המחוזק באיזור הבוהן למניעת הכיפוף). שאלתי היא כיצד לנהוג עד הביקורת הבאה בעוד כחודשיים.

דוד שלום. לא אוכל להמליץ ללא בדיקה כי אני לא זוכר את המקרה. נראה לי שצריך להפעיל שיקול דעת ולעבוד בגבול הכאב ומעט יותר. לא להגזים עם שום דבר בחיים. נקוה שתבריא מהר. בברכה - דר' טיטיון.

ב14.11.05 עברתי מיפוי עצמות אצלכם בבית החולים בלינסון ולהלן הממיצאים ריכוז מוגבר לא סדיר בכתפיים בעיקר במפרק ac בכתף ימין ריכוז מוגבר בקרסול שמאל באספקט האחורי של עצם הטאלוס סיכום: שינויים ארתריטיים אפשריים בכתפיים ממצא ממוקד יתכן נזק גרמי מוקדי פוסט טראמותי באספקט האחורי של הטאלוס משמאל (וזאת למרות הפזיותרפיה שעברתי באותה עת) בזמן האחרון אני סובל מכאבים בגב התחתון באזור l 345 באופן קבוע ובאותה עתיש לי שיעול קשה שברגע שאני משתעל יש כאבים בגב התחתון לסיכום מה דעתכם על ממיצאי המיפוי ועל הבעיה בגב התחתון לתשובתכם בנידון אמתין

שמעון שלום. ראה תשובה שכבר ניתנה לך. בברכה - דר' טיטיון.

תיזכורת קטנה לגביי מה שקורה איתי .ו דניבויss ו 13:18 | 24/11/05 רופא של מכבי ביצע לפני שנים ניתוח פשוט של כריתת כיס מרה בגופי .אף על פי שציינתי בפניו כי אני כבר לא מרגיש כאבים ,הוא המליץ לי לעבור את הניתוח .שאלתי שאלות עיניניות האם אני יוכל לחזור לכל מה שהייתי עושה כמו ,שירה מיקצועית ברמה גבוהה וספורט ועבודות פיזיות ,תשובתו הייתה :תוכל לעשות הכל בלי בעיה .כבר כמה שבועות לאחר הניתוח הייתה לי נפיחות קלה ,ניגשתי לרופא והוא ציין שזה מצב נורמלי לאחר ניתוח ושאין לי מה לידאוג .חזרתי לאט לאט לפעילויות אבל תמיד היה שם משהו מוזר אבל לא התיחסתי כי זכרתי את מה שהרופא אמר שזה נורמלי ושאני יכול לעשות הכל מכל הבחינות .כמה שנים לאחר מכן החלה החמרה רצינית ומתברר מצילומי סי טי וגם מבדיקת emg שבעצם כמעט כל שריר הרקטוס אבדומינוס -האורכי הימני בדופן הבטן מנוון .התחלתי לבדוק לעומק והבנתי שהרופא שניתח אותי פגע בעצב שמוליך מעמוד השידרה לשריר.כתוצאה מכך זה פוגע פגיעה קריטית וקטלנית בדופן הבטן ובנוסף כתוצאה מזה שריר הרקטוס השמאלי מושך חזק שמאלה ויש התרחבות וכאילו פתיחה של קוו האמצע (הליניאה אלבה )וזה רק מחמיר את החולשה .כתוצאה מהחולשה ניפגע באופן מאסיבי ביותר היכולות שלי כזמר טנור עם פוטנציאל ברמה גבוהה מאוד -וזאת גם לפי מורות גדולות שמלמדות באקדמייה -זה פגע בצורה קטלנית בדבר שהכי אהבתי לעשות בחיים וביכולת לכישרון יוצא דופן בתחום .זה פגע ביכולת שלי לעשות עבודות פיזיות שבעבר לא היו מהוות שום בעיה עבורי ופה ושם גם פגיעה שמחמירה לאט לאט באיכות החיים כמו קצת יציבה ,כאביי גב יותר משמעותים עקב חוסר התמיכה המספקת של שרירי דופן הבטן ואפילו בשרותים אם אתה צריך קצת ללחוץ יותר יש מיחושים ,וגם לפעמים גם סתם בישיבה מידי פעם תוקפים כאבים מסוימים את אזור דופן הבטן הפגוע.כך שמכל הבחינות הרופא של מכבי עשה לי נזקים פי 100 מאשר טוב והכל מניתוח פשוט .כמובן שפתחתי תביעה נגד הרופא ומכבי .כתוצאה מכך נוצרו גם לחצים ומאמצים על מיתריי הקול עקב חוסר תמיכה מספקת ליכולות כמו שהיו לי וזה גרם גם נזקים נוספים למיתריי הקול כמו עיבוי מסוים של מיתר ממאמצים שבעבר לא הפריעו כי הייתה לי תמיכה מאסיבית ומוצקה ,גם הייתי ספורטאי בתחום של חדר כושר ומישקולות וגם רכבתי בזמנו הרבה על אופניים. הדבר החמור הנוסף הוא השקרים והלכלוך של העורכי דין שמייצגים את מכבי .למשל הרופא שהם שלחו אותי כחוות דעת נגדית עבורם היה כל כך פאטתי ותשובתו היתה שזה נזק חלקי וקטן .אני שואל את עצמי האם הוא לוקה בשכלו ,האם הוא לא קורה עיברית האם הולא יודע לקרוא למשל ,בבדיקת emg מצויין במפורש שהשריר מת התשובה הייתה אפס פעילות ,בctרואים שכמעט אין לחלוןטין שריר אלה רק ריקמת הפאסייה שמחזיקה את הבטן .והנזק רק מחמיר .אפשר כמעט לחשוב שהפרופסור מצד הניתבעים נתן את דעתו עבור בצע כסף ולא יותר .זה ממש מצחיק כי כל מיני רופאים כירורגים של מכבי עצמם בבדיקה אומרים לי שנזק כזה כמו שיש לי מחתך כמו שהרופא ביצע הם לא ראו בכל הקריירה שלהם.אפילו מנה ל מחלקה של מכבע רופא כירורג מחיפה אמר בביקור אצלו שהוא היה מפטר ממחלקתו רופא שהיה עושה כזה נזק כמו שהוא רואה אצלי .אז הטיוחים והשקרים וסילופי אמת של עורכי הדין שמייצגים את מכבי ממש מעלים עובש וסירחון בצורה כל כך שקופה וברורה ,ואני יעשה הכל בכדיי שהשופט יוכל ליראות זאת מבלי שיזרקו לו חול בעיניים. והכי מכאיב שהנזק ממשיך לגדול ורופאים מנתחים אומרים לי שזה לא מצב פשוט הנזק שניגרם לי .ממש מעניין כולם אומרים שזה נזק גדול ושזה מסובך אפילו לנסות לשפר את זה חוץ מהפרופסור שקיבל כסף ממכבי .(מי שרוצה אני יאמר לכם את שמו) אספר עוד קוריוז ,הייתי בזמנו אצל רופא ספורט הוא אמר לי להתיישב ולחץ פה ושם וישר שאל אותי ,איפה שריר הרקטוס הימני שלך ,לאן הוא נעלם. ולמשל הייתי בהדסה בירושליים אצל כירורג מיקצועי ,הוא אמר לי תעמוד תתאמץ ותשתעל ומיד אמר לי אין לך פה שריר ,ורק ה "פרופסור"שעורכיי הדין של מכבי שלחו אותי התחיל למשש לקחת סנטימטר ולמדוד ושוב למדוד ,ובסוף לאחר כאילו משהו "מיקצועי " אמר זה משהו קטן ונזק חלקי ,ופתיחה של כ חצי סנטימטר באמצע ,ואציין שהוא בכלל בפנסיה והמומחיות שלו זה יותר כליי דם ולא ממש דברים בכיוון שלי .ומצד שני פרופסור מנהל מח שעובד גם במכבי ראה אותי לפניי כשבוע וחצי ואמר לי שזה באמת נזק יוצא דופן ושיש התרחבות באמצע של כמה סנטימטרים .וגם רופא של מכבי שראה אותי לבדיקה לפניי כחודש אמר שזה נזק באמת גדול ומשמעותי .אז תבינו את כל הלכלוך עד כמה הקופה שיודעת שרופא שלה פגע באופן בלתי הפיך בבחור שרק רצה להצליח בחיים ולהתקדם בתחומים שהיה מצוין בהם ,עד כמה הם מוכנים ללכת ולרדת לרמות של שקרים לכלוך סילופי אמת וכו. בנוסף גרמו או זרזו את מותו של אבי ז"ל זיכרונו לברכה אני אכתוב לכם בהמשך.

אני פותח פורום לניפגעיי מכבי ,הקופה שהכי מתהדרת בארץ על שרותיה כשבעצם בשעת הצורך היא לא תיהיה תמיד בשבילך ובמיוחד אם ניגרם לך נזק בלתי הפיך בגלל אחד מרופאיה .פה תוכלו להעלות בכתב דברים וגם לברר כיצד לטפל בקופה לאחר שניפגעתם ,תביעות וכו'.תיכתבו לי לאי מייל ואני אעדכן אותכם היכן תיפתח הקומונה

ב14.11.05 עברתי מיפוי עצמות אצלכם בבית החולים בלינסון ולהלן הממיצאים ריכוז מוגבר לא סדיר בכתפיים בעיקר במפרק ac בכתף ימין ריכוז מוגבר בקרסול שמאל באספקט האחורי של עצם הטאלוס סיכום: שינויים ארתריטיים אפשריים בכתפיים ממצא ממוקד יתכן נזק גרמי מוקדי פוסט טראמותי באספקט האחורי של הטאלוס משמאל (וזאת למרות הפזיותרפיה שעברתי באותה עת) בזמן האחרון אני סובל מכאבים בגב התחתון באזור l 345 באופן קבוע ובאותה עתיש לי שיעול קשה שברגע שאני משתעל יש כאבים בגב התחתון לסיכום מה דעתכם על ממיצאי המיפוי ועל הבעיה בגב התחתון לתשובתכם בנידון אמתין

שלום שמעון, ממש לא רופאה, אבל- המיפוי שלך כולל שני תחומים - ממצאים בכתף (ובגב) וממצאים בקרסול. מכיוון שכאן פורום כף רגל וקרסול, אנסה לענות לך לפחות על ממצאי הקרסול - מה שהם כותבים לגבי המצב בקרסול הוא שבקרסול שמאל ייתכן (כלומר הממצא לא בטוח, לא ודאי ולא ברור לגמרי) שיש פגיעה כלשהי באזור של עצם הטאלוס (אזור בקרסול), וההנחה שלהם היא שהנזק הוא תוצאה של תגובה שלאחר חבלה או טראומה שנגרמו לקרסול. אין קשר לפיזיותרפיה, אלא בכך שכנראה עשית אותה לאחר פציעה כלשהי, והסימנים של הפציעה עדיין נראים בגופך, וזו הסיבה לממצא. מכל מקום - אני מניחה שלאחר שתחזור לרופא שלך הוא יוכל לבחור באחת משתי דרכים עיקריות - 1. לבצע בדיקה קלינית ולהחליט אם יש או אין לדעתו, הצדקה בממצאים הללו. 2. אם יגיע למסקנה שיש אולי צדק בממצא, או שהממצא דורש בירור נוסף הוא ישלח אותך בודאי לבדיקות המשך (למשל CT) ואז אפשר יהיה לראות את התמונה הכוללת ולהציע לך, אולי, טיפול מתאים. אשר לשאלותיך לגבי בעיות הגב והכתפיים - יש כאן פורומים נוספים של בי"ח בילינסון, שכל אחד מהם מומחה בתחום אחר. כדאי שתפנה את השאלות לפורומים הרלונטיים. בריאות שלמה, דנה

שמעון שלום. לגבי המיפוי - נראה שיש לך שינויים ארתריטיים אפשריים בכתפיים. כמו כן ש יש לך ממצא ממוקד יתכן נזק גרמי מוקדי פוסט טראמותי באספקט האחורי של הטאלוס משמאל. מעבר לכך לא אוכל לדעת ללא בדיקה מסודרת ובדיקות הדמייה נוספות. לגבי הגב, נשמע שמדובר בבעיה דיסקאלית. בברכה - דר' טיטיון.

לד"ר טיטיון שלום רב, ראיתי באתר שאתה הוא העונה לשאלות בתחום זה ולכן אני פונה אליך בציון שמך. הופניתי לטיפול פיזיותרפי להקלת הכאב הרב שגורם לי דורבן בעקב כף הרגל, אך מסיבות שונות (ולדעתי - טובות) התעוררו אצלי סימני שאלה בקשר לטיב הטיפול. האם תוכל לאמר לי מה משך הזמן המקובל לטיפול אולטרסאונד במקום הכואב (בכל פעם), מה התכיפות האופטימלית של טיפולים כאלה, והאם יש תועלת משמעותית בביצוע תרגילי מתיחת הרצועה בכף הרגל ובאחורי הרגל כולה מיד לאחר קבלת הטיפול באולטרסאונד? בתודה מראש, זהר

זהר הי, אני מנסה לשלוח לך מייל אישי ולא מצליחה, תוכל לרשום לי את המייל שלך. שירלי

זהר שלום. עד כמה שידוע לי טיפול ב-US נמשך בין 10-20 דקות כל ביקור. תרגילי המתיחה זה הדבר הכי חשוב. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, אני בת 31. אתמול בבוקר התחלתי להרגיש כאבים בעקב בדריכה על כף רגל שמאל (בחלק התחתון - לא במפרק הקרסול). הכאבים הופיעו אחרי כשעתיים של פעילות בעמידה והליכה קצרה - פעילות לא חריגה במיוחד מבחינתי. הכאבים המשיכו לאורך כל היום, אחרי שנת לילה נרגעו במקצת ולאחר פעילות קלה נוספת היום - הכאבים חזרו. אני מסוגלת לדרוך על הרגל, אך נוטה לצליעה קלה בגלל הכאב. מעולם לא סבלתי מבעיות אורטופדיות כלשהן ובכללן לא מבעיות ברגלים. כמו כן במהלך היומיים האלו נעלתי נעליים שונות (לא חדשות) - ללא מדרסים. מה יכולות להיות הסיבות לכאב פתאומי שכזה? האם רצוי לקבוע תור לאורטופד כבר מעכשיו? (בהנחה שזה לא יעבור עד מחר בערב) או שכדאי להמתין מספר ימים ולראות אם עובר מעצמו? תודה על התשובה.

שלום נ ל, ממש לא רופאה, אבל - נשמע שהרגליים שלך היו עיפות מן המאמץ הארוך של העמידה. נכון, זה לא היה לך אף-פעם, אבל ... תמיד יש פעם ראשונה. אם זה עובר לאחר מנוחה - סביא להניח שזה ממאמץ. אם בכל זאת את רוצה להשקיט את מצפונך ונפשך - כדאי לגשת לבדיקת אורתופד (ואולי להתייעץ קודם עם רופא המשפחה) ולקבל (אולי) תשובות. אגב, אחד הפתרונות הקלים לכך הוא באמת, כמו שהזכרת, מדרסים נוחים, שדואגים לפיזור נטל המשקל של הגוף באופן שווה על כל כף הרגל. בהצלחה, דנה

נל שלום. כמובן שללא בדיקה לא אוכל לדעת מהו מקור מכאובייך. ממליץ לך שבמידה והכאבים לא עוברים תפני לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

היי, אני ליאת בת 23 לפני ארבעה ימים לאחי הסתובבה לו הקרסול בזמן עבודה ולאחר בדיקות נימסר לנו שהגיד שלו ניקרעה וצריך לעבור ניתוח ולתפור לו את הגיד. בנתיים שמו לו גבס והוא ממתין לניתוח. אני מאוד מודאגת בגלל שאני לא יודעת מה הסיכונים שניתוח כזה. הייתי רוצה לקבל מידע אודות ניתוח ותוצאותיו של מקרה כזה. בתודה מראש ליאת

שלום ליאת, ממש לא רופאה, אבל - כתבת שאת בת 23, לא כתבת בן כמה אחיך, וכמובן - לא כתבת איזה גיד נקרע לו (גיד הוא זכר...), ולא כתבת מה שם הניתוח שאותו הוא אמור לעבור. קצת קשה לתת מידע על משהו שלא יודעים מה הוא.... אם תרצי להוסיף פרטים - מה הניתוח, איזה גיד, בן כמה אחיך, איך קרתה הפציעה (למשל) - אשמח לנסות להשיב ולעזור. בכל מקרה - שיהיה בהצלחה, דנה

ליאת שלום. לא ניתן לדעת מדבריך איזה גיד נפגע או מה קרה לאחיך. ללא בדיקה מסודרת ובחינת בדיקות ההדמייה לא ניתן לעזור במקרה שלכם. בברכה - דר' טיטיון.

לרופא היקר שלום, חתכתי בעזרת זכוכית את כרית אגודל ימין. הכרית מחוברת או יותר נכון תלויה ע"י חיבור של חצי מלימטר מהעור. לא ניתקנו את העור וחיברנו אותו מחדש ע"י הצמדה של החבישה. הדימום לא נעצר ואף אחרי חבישה של אורטופד ומשיחת דרמה-קומבין המשיך הפצע לדמם באופן נרחב. אני חושש מנמק/נזק אסתטי. כרגע הדימום פסק. השאלה היא האם עלי לחבשו שוב.אחרי ניקוי של המקום? ההוראה שנתננה ע,י האוטופד היא להמתין עם החבישה 4 ימים ללא הרטבה שלה. אני חייל אין לי לאן לפנות, ולכן עלי להזדקק לשרותכם בדחיפות. בברכה, שלום.

שלום SPC ממש לא רופאה, אבל - מה קורה איתך? אתה מחכה לתשובה באינטרנט ומתאר מצב כזה של אצבע "תלויה על בלימה"????. גש לצריפין או לחר"פ או לכל בית-חולים אזרחי (נדמה לי שבמקרי חירום מותר להם לקבל אותך, והם מסדירים את זה עם ר"מ 2 במקום) ובהקדם!!!! מה זה אומר - הרופא אמר לחכות ארבעה ימים - ומה זה "משחת דרמה-קומבין" - אתה מבין שכמו שזה נשמע מהתיאור שלך - יש מקום להליך כירורגי ומהר??. אם בכל זאת תבחר להסתמך על תשובות אינטרנט - יש כאן פורום אורתופדית כף-יד, שמנהל ד"ר פעילן מבי"ח סילינסון. כדאי לפחות שתפנה את השאלהאליו. בהצלחה. דנה

SPC שלום. אני מקווה שכבר פנית לרופא.... בברכה - דר' טיטיון.

לאחר גמר הפיזיוטרפיה עקב בלט דיסק גבר תחתון .ולאחר שכל הכאבים עברו .נשארתי עם מן כרית כזו מתחת לאצבעות רגל ימין במאמץ של ריצה או הליכה ממושכת התופעה יותר מורגשת .האם יתכן והזמן הממושך עד שעשיתי פיזיוטרפיה ואשר גרם לי אולי להליכה לא נכונה .אולי עקב כך התופעה קרתה ?מכל מקום אבקש עצתך .מודה לך .

גידי שלום. יתכן שמדובר בבעיה שמקורה בעמוד השדרה אך יתכן שמדובר בבעיה מקומית בכף הרגל. אני מציע לך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. ללא בדיקה טוב ובדיקות הדמייה לפי הצורך קשה להגיע לאבחנה במקרה כמו שלך. בברכה - דר' טיטיון.

אתמול בצהריים תיפסתי על גדר ועיקמתי את הרגל ואחרי זה גם נפלתי עליה. הרגל לא ממש התנפחה אבל על עכשיו ממש כואב לי לדרוך עליה. זה נקע? או שיש מצב שזה שבר?

שלום דנה, ממש לא רופאה, אבל - ראשית, אני מניחה ש"טיפסת" על גדר. שנית - "יש מצב" שאת פשוט צריכה לגשת (ובהקדם) לקופת-חולים או לבית חולים כדי שיראה אותך רופא תאונות או אורתופד כף-רגל וקרסול ויוכל לומר לך מה העניין. בכל מקרה - אם רק עכשיו כואב לך, ואתמול היא לא התנפחה או הכאיבה במיוחד, וכמובן - יכולת אתמול לדרוך עליה ולהמשיך ללכת - הרבה יותר סביר שמדובר בנקע ולא בשבר, אבל , שוב - צריך לוודא את זה ע"י רופא ולא לסמוך על המזל. לפעמים הדברים הקטנים האל היכולים להסתבך מאוד, ולא תמיד אפשר אח"כ לתקן את מה שעכשיו אפשר לתקן מבלי שיישאר אפילו זכר ממנו. בהצלחה, דנה

דנה שלום. כרגיל דנה כתבה דברי טעם. אין לי מה להוסיף. בברכה - דר' טיטיון.

מידי פעם יש לי כאבים חדים מאד בצד הפנימי של כף הרגל - בעצם שליד הבוהן, הייתי רוצה לדעת מה זה יכול להיות , שמעתי על מושג שנקרא BANION מבקשת תשובה , שבת שלום דליה

דליה שלום. אם את אכן רוצה לדעת מה בעייתך ולטפל בה , גשי לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות קרסול וכף רגל באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

לפני כשבועיים לאחר אימון ריצת הפוגות באיצטדיון (במסגרת הבית ספר). החלה לכאוב לי ברך שמאל. זה עבר תוך יום-יומיים אך כשיצאתי לאימון ריצה אישי שוב הרגשתי את הברך כואבת. באימון נוסף שהיה באיצטדיון שבוע לאחר מכן לא כאבה לי הברך אבל לאחר מכן היא שוב החלה לכאוב ומאז כל יום (כבר שבוע) היא כואבת ואני מרגישה גם שיש החמרה. מה זה יכול להיות? והאם אני יכולה לפנות עם העניין למיון ולא לקבוע תור לאורטופד לעוד חודשיים?

שלום ברודי, ממש לא רופאה, אבל - ראשית - הפורום הזה הוא פורום של כף רגל וקרסול, ולא ברך. יש כאן, בתוך החבורה של יועצי בילינסון גם פורום לבעיות מפרקים וברכיים, אז אולי כדאי לך לשאול גם שם. מכל מקום - נשמע כאילו גרמת דלקת מקומית, תוצאה של עודף מאמץ או ייתכן נזק למיניסקוס במקרה קיצוני יותר. בכל מקרה - יש לעבור בדיקה קלינית טובה על-ידי אורתופד שמומחהבענייני ברכיים. כן, את יכולה לגשת למיון (במיוחד בשעות הלילה המאוחרות) ולומר כמובן, שזו תוצאה של פגיעת ספורט שקרתה לך ממש היום, כך שיתייחסו אלייך גם בצורה רצינית יותר מאשר ל"סתם" כאב בברך. בריאות שלמה, דנה

ברודי שלום. אין מה להוסיף למה שדנה כתבה כבר. בריאות - דר' טיטיון.

אילו פתרונות יש לבעיה של עצם בולטת בכף-הרגל חוץ מניתוח? אני מנסה ללכת עם נעליים שאינן קשות,ונוחות,אבל לפעמים אפילו עם נעלי-בית{נוחות ורחבות} או עם גרביים (בעיקר אחרי הליכה),אני מרגישה כאבים ותחושת "שריפה" באיזור העצם הבולטת,והאיזור מאדים קצת. איני בטוחה אם כלל יש פתרון אחר כלשהוא-ואם תוכל לענות לי- אבל אם כן,מה לדעתך הפתרון הלא ניתוח לבעיה זו? בתודה מראש, ט.

שלום ט, ממש לא רופאה, אבל - לא, גם אני איני מכירה כל פתרון לבעיה שאינו ניתוחי, במיוחד בשלב שבו כמו שאת מתארת יש כבר בעיה עם נעליים ועם כאב. אולי לד"ר טיטיון יש? דנה

ט שלום. מלבד טיפול ניתוחי לא נראה לי שיש מה לציע לך. נעליים רחבות. מדרסים וכ"ו לא עזר לך. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר טיטיון שלום רב, ראיתי מה ענית למי ששאל על בהן רוכבת, אבל רציתי להיתעניין האם זה תורשתי, לבעלי יש את זה וכך גם עכשיו לבן שלי, שהוא בן שנה ושמונה חודשים, לא חמור עדיין כמו אצל בעלי. הנעליים של הבן שלי אורטופדיות, גמישות ובמידה נכונה מאז הצעד הראשון, וכך גם היה אצל בעלי. הבן שלי במראו החיצוני העתק מדוייק של בעלי וזה אחד הדברים שגורם לי לחשוב שזה תורשתי. השאלה שלי האם זה ניתן לטיפול לא כירורגי אצל ילדים ומבוגרים ועל מה זה משפיעה התופעה הזאת? (בעלי לא מתלונן על אי נוחות). בכל מקרה אשמח אם תמליץ לי על דרך הטיפול ועל מרפאה ו/או רופא באזור מגוריי. אני גרה בנצרת עילית (צפון). בתודה מראש, אורה שוורץ

שלום אורה, ממש לא רופאה, אבל - אין לי גם ממש מושג מוחלט לגבי מה שנאמר בספרות על התופעה, אבל ככל המוכר לי - זה אכן משהו שאפשר לראות אותו בתפוצה רחבה יותר בתוך אותה משפחה (בכל זאת, סוג של מבנה גופני...). על מה משפיעה התופעה - ובכן, אם אין תחושת כאב, אי נוחות או אי-הצלחה למצוא נעליים נוחות שיכולות להכיל את הרגל עם המבנה המיוחד שלה - אזי זה לא משפיע על כלום. הבעיה מתחילה כשמתחילים כאבים או בעיות "טכניות" של מצאית נעליים. מה עושים - כמו שכתבת - נעליים נוחות, רכות, אורתופדיות, ואם אין ברירה - אז אין ברירה - ניתוח. בריאות שלמה , דנה

אורה שלום. אני מסכים עם כל מה שכתבה דנה. לא מכיר בנצרת רופאים שעוסקים בתחום. ברמב"מבחיפה - דר' איל מלמד מאוד מומלץ. בברכה - דר' טיטיון.

דר טיטיון שלום לפני 4 חרדשים שברתי את קרסול שמאל במשחק כדורגל. עברתי ניתוח והוסיפו לי ברזלים וברגים על מנת לקבע את עצמות הקרסול. היום לאחר טיפולי פיזוטרפיה אני הולך ללא צליעה וללא כאבים אך הקרסול עדיין נפוח. נאמר לי שאחרי חצי שנה הנפיחות תרד לגמרי, האים זה נכון ומדוע הנפיחות קיימת? תודה מראש אורי טאוסיג

שלום אורי, ממש לא רופאה, אבל - לפי עניות דעתי, נפיחו היא עניין אינדיבידולי לגוף. יש שהיא יורדת ממש מיד לאחר הניתוח, ויש שהיא הופכת ל"מתנה" לכל החיים, בגלל בעיה בהחזר לימפתי לאחר הפגיעה בכליהדם בעת הניתוח. מה שיש להציע לי להציע לך הוא - לחבוש , לחבוש ולחבוש אותה כל עוד היא נפוחה, וברוב המקרים - זה בהחלט עוזר. אני מניחה שד"ר טיטיון ירחיב בהמשך. בריאות שלמה, דנה

אורי שלום. יש מצבים בהם הנפיחות נמשכת אפילו שנה. לעיתים לא כל הנפיחות עוברת בשל בעיות ורידיות ולימאטיות. מעבר לחבישה אלסטית , ניתן במקרים מסויימים לטפל במסאג' לימפאטי או לימפה - פרס אבל זה לא נשמע מתאים למצב שלך. סבלנות וזה כנראה יעבור. בברכה - דר' טיטיון.

ערב טוב! קיבלתי עליך המלצות רבות רציתי לדעת אם אתה בהסדר הניתוחים של "כללית מושלם", במידה ולא, האם תוכל לתת חוות דעתך (אני יודע שזה לא כל כך אתי)על ד"ר נמרוד רון מהלל יפה, ודר' ביין אברהם זה יכול ממש לעזור לי תודה מראש גיא

שלום גיא, לא מכיר את ד"ר רון, אבל מכיר את ביין - לפעמיפ יש לו אבחנות טובות, לא שמעתי דברים טובים על הניתוחים שלו. מה אתה אמור לנתח? כדאי לפנות למישהו שנחשב טוב, בכל ניתוח יש גם ככה מספיק סיכונים, אל תמהר להפקיר את גופך בידיים שאתה לא מכיר. אה, ועוד משהו - אם אתה צריך לעבור ניתוח בהרדמה אזורית או כללית - תמיד עדיף לא באופן פרטי אלא בבי"ח ציבורי - אף פעם אי-אפשר לדעת איזו השתלשלות תהיה לניתוח, ובבית-חולים פרטי.... הם לא יכולים להגיש עזרה לכל בעיה שמתעוררת... בהצלחה

גיא שלום. אין לי הסדר עם מושלם אבל אני עובד עם רופאים אחרים שכן יש להם הסדר עם מושלם. אשמח לקבל אותך לבדיקה במרפאתי העצמאית בתל-אביב דרך כללית CALL - בטלפון 2700*. כמובן שלגבי שאר השאלות, לא אוכל לענות. בברכה - דר' טיטיון. בברכה - דר' טיטיון.

אני בת 14.5 וקרעתי את אחת הרצועות בקרסול שמאל, הרופא בביה"ח קבע שזה קרע מדרגה שנייה אבל לא הבנתי אותו ממש...האם דרוש ניתוח? תודה (:

שלום בת 14.5, ממש לא רופאה, אבל - לא ממש ברור מה היא הרצועה שקרעת, אבל בד"כ הרעיון הוא שיש שניסוגים של טיפולים מקובלים לקריעת רצועות : 1. ניתוח . שמרני - גבס או סתם קיבוע בתחבושת ואח"כ פיזיותרפיה, כדי לנסות להחזיר לפעילות את הקרסול. כדאי היה שתשאלי את הרופא שאבחן את הקרע מה היא הדרך הטיפולית המומלצת, ובכל מקרה - אם את לא שקטה עדיין - גשי לחוות-דעת נוספת אצל אורתופד כף-רגל וקרסול. בריאות שלמה, דנה

שאלה שלום. לעיתים יש צורך בניתוח ולעיתים לא. אני ממליץ לך בחום לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. אל תזניחי. בברכה - דר טיטיון.

בוהן שמאל מדי פעם ניתפסת ואני משחרר אותה ע"י מתיחה קדימה. אורטופד קבע שמדובר בכיווץ שריר ונתן לי כדורי מגנזיום בהנחה שמדובר בחוסר מגנזיום. אבל אני לא שקט כי לא ניראה לי שיש בעיה של חוסר מגנזיום,אני אוכל הרבה פירות וירקות ובכלל תזונתי טובה ומאוזנת,אני פעיל ספורטיבית (אופנים ושחיה) איך ניתן בכלל לדעת אם הבעיה היא בשריר ולא בפרק של הבוהן? הכאב הוא בצד העליון של פרק הבוהן. אני בן 59 . מאד אודה לך על תשובתך.

ארנון שלום. כדי לדעת אם מדובר בבעיה במפרק צריך לבצע בדיקה אורתופדית טובה וצילום רנטגן. לא נשמע לי שהבעיה היא שרירית אם האזור הכואב הוא בקטע העליון של הבהן. בברכה - דר' טיטיון.

לדר' טיטיון שלום לא בטוח שהסברתי נכון,אנסה שוב-המקום הכואב הוא בחלק העליון של כף הרגל במקום שבו מתחבר הבוהן(זה הפרק ,כך אני מבין.)ולא בחלק העליון של הבוהן כפי שכתבת. אם הבנתי אותך נכון. שאלתי היא האם מגנזיום יכול לעזור במקרה שזה שריר? והאם וולטרן יכול לעזור אם זה שריר או פרק? ושוב תודה.

לפני כחודש ימים עקמתי את הקרסול וכתוצאה מכך נקרע לי גיד האכילס. אני בן 33 ורוב הרופאים שהתייעצתי עימם המליצו על ניתוח ,אך גם טענו שזה יכול להתאחות לבד כשהרגל מגובס . אני העדפתי לא להתנתח ושאלותיי הן: 1. האם אני אצלע כתוצאה מחבלה זו? 2. האם מדובר בנכות כלשהי? 3.האם באמת ללא ניתוח המצב יחזור לקדמותו? תודה מראש חיים אוזן

חיים שלום. חבל שבגיל 33 בחרת באופציה הפחות טובה לטיפול בקרע באכילס. אין שום ספק שטיפול ניתוחי עדיף. 1. האם אני אצלע כתוצאה מחבלה זו? - או שכן או שלא הרבה תלוי ברצון שלך לא לצלוע. 2. האם מדובר בנכות כלשהי? - לעיתים יש הגבלה בתנועות הקרסול ויש שכיחות של עד 20 % קרעים חוזרים של הגיד כשהטיפול הוא טיפול שמרני. 3.האם באמת ללא ניתוח המצב יחזור לקדמותו? אף פעם לא חוזר 100% למה שהיה. בברכה - דר' טיטיון.

אתה אורטופד ולא מבין בבעיות גב כיצד יתכן הדבר

ליאורה היקרה שלום. אני אכן אורתופד ומבין לא מעט בבעיות גב מאחר וכמו שציינת אני אכן אורתופד. אבל (!!!) האם טרחת לבדוק מהו נושא הפורום כאן לפני שהיצגת את שאלתך וגזלת מזמני היקר???? כדי שתהיי בטוחה שלא פנית לפורום המתאים הרי נושא הפורום שלי - פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול. בעיות קרסול כף רגל כלומר לא בעיות גב, לא בעיות כף יד, לא בעיות ירך, לא בעיות ברך, לא בעיות כתף ושוב לייתר ביטחון - לא בעיות גב. אולי באנגלית זה יהיה יותר ברור - LO BAAIOT GAV. לסיכום ליאורה היקרה, אני מציע לך שוב בחום , לפנות בשאלתך לפורום בעיות גב. בברכה - דר' טיטיון.

דר' טיטיון אתה תותח מתה עליך קשה בלעדיך אתה הגדול מכולם... אלמונית מתגעגעת

שלום אני סובלת מספר שנים מכאבי רגלים נאמר לי שיש לי נורפטיה סנסורית וקריסה של כף הרגל הרופה אמר לי שאין מה לעשות ורק אם תפרוץ המחלה יש לעשות משהו אבל אני סובלת מכאבים הרופא המאר לי שאני ימשוך כמה שאני יוכלה מכיון שאם מתעסקים אם המקום יוכול להיות יותר נזק רציתי לדעת האם יש משהו שאני בכול זאת יוכלה לעשות תודה

חוה שלום. יש טיפולים שונים שאת יכולה לעשות. 1 - מדרסים מתאימים למניעת הקריסה. 2 - טיפולים תרופתיים שונים להקלת הכאבים הנאורופאטים. אם הרופא שהיית אצלו לא יכול להציע לך פתרון או משהו שיקל עלייך, פני לרופא אחר. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, אני בת 38, אם לשלושה ילדים. מגיל ילדות הנני סובלת מבצקות ברגליים, כשכל הבדיקות שביצעתי (אמנם לפני מס' שנים) לא נמצאה הסיבה לכך. כיום אני לאחר לידה ויש החמרה במצב, נעליים שעלו עלי לפני ההריון לא עולים עלי כיום, מה שאומר שהנפיחות גדלה. אודה באם תוכלו לעדכן אותי, האם יש פתרון, האם נתקלתם בבעייה כזאת?? מאוד קשה לי למצוא נעליים נשיות שיתאימו לכף רגלי. האם יש פתרון לבעייה ברפואה האסטטית, כירורגית?? תודה איילה

איילה שלום. בצקות ברגליים זאת לא בעיה אורתופדית אך יש טיפולים שונים כמו גרבי לחץ, לימפהפרס בפיזיוטרפיה, מסג' לימפאטי. התיעצי עם רופא המשפחה שלך. בברכה - דר' טיטיון.

נמאס לי מה"חפיפניקיות" של קופת חולים. האם אתה מכיר רופא מומחה אליו אוכל לפנות בנושא?