פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות. לפורום הפעיל - כף רגל וקרסול
15632 הודעות
14734 תשובות מומחה

מנהל פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

20/10/2005 | 14:43 | מאת: תמירה

אני בת כ-60 ומזה מספר שנים אני סובלת מכאב בכפות הרגלים (כריות ע"י האצבעות) אני משתמשת במדרסים (הרופא הסביר לי שזה כתוצאה משחיקת הסחוס). לאחרונה ולמרות המדרסים הכאב באחת הרגלים חזק מאוד - האם יש מה לעשות?

20/10/2005 | 16:01 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

תמירה שלום. כמובן שלא אוכל לתת לך יעוץ מקצועי טוב ללא בדיקה אורתופדית מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. לאחר בדיקות כאלו ניתן להחליט אם יש מה לעשות. הפתרונות אותן אני האורתופדים העוסקים בתחום יכולים להציע הם בד"כ פתרונות ניתוחיים במידה וטיפול שמרני לא עוזר. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכך רגל בבלינסון לבדיקה או להמליץ לך על רופא מתאים באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום וברכה, בהמשך לשאלתי ותשובתך מיום 17.10.05, נבדקתי ע"י אורטופד אשר קבע כי ף "יתכן ACCESSORY NAVICULAR , אין חסר עיצבי", ביצעתי צילום לפיו נמצא: "HALLUX VALGUS באספקט המדיאלי של עצם הנביקולרית מימין. מבנה גרמי שמור" ניתנו לי כדורים ETPON למשך 10 ימים (600 מ"ג) מה פירוש הממצאים? האם ייתכן דלקת? האם ייתכן שיש שבר מאמץ? האם אני יכולה להמשיך לשעות ספורט-ריצה/ספינניג? לתשובתך אודה

20/10/2005 | 15:59 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אילה היקרה. לא ניתן לתת יעוץ לפי מה שכתבת. כבר כתבתי בעבר שלא ניתן לתת המלצות טיפוליות דרך המחשב ואני עדיין חושב כך... אין ממש הגיון בפיענוח שכתבת לי. אין קשר בין הלוקס ואלגוס לבין העצם הנאויקולארית האקססורית. אין מנוס צריך לפנות לבדיקה וטיפול כמו שכבר הומלץ לך. בברכה - דר' טיטיון.

20/10/2005 | 04:49 | מאת: סיגל

בתי בת השבוע נולדה בניתוח עקב מצג עכוז (בו הייתה במשך כל ההריון). א. איזה בדיקות צריך לבצע? (אמרו לי משהו שקשור לפמפרק). ב. היא עם רגלים מקופלות. רגל אחת היא מישרת ומקפלת ורגל שניה כל הזמן מקופלת. האם זה אמור להדאיג שהיא לא מישרת אותה? וכמה? תודה רבה.

20/10/2005 | 15:56 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

סיגל שלום. על הילדה לעבור בדיקת אולטראסאונד של מפרקי ירכיים ולהבדק בהקדם ע"י אורתופד מומחה לאורתופדיית ילדים. בברכה - דר' טיטיון.

19/10/2005 | 23:23 | מאת: שרון

לאבי התנפח הקרסול באופן פתאומי. לאחר בדיקות שונות הגיע הרופא למסקנה כי הוא חושב שיש לו דלקת בעצם והחל בטיפול אנטיביוטי. אחת הבדיקות שלא עשו לו היא MRI . האם הבדיקה יכולה לאושש או לשלול את מסקנות הרופא המטפל?. האם בדיקת MRI יעילה באיתור בעיות בקרסול?. מה המינוח הרפואי של דלקת בעצם הקרסול?. תודה רבה.

20/10/2005 | 15:54 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

שרון שלום. מאחר ולא בדקתי את אביך ולא ראיתי בדיקות הדמיה או מעבדה לא ברור לי על סמך מה האבחנה וההחלטה הטיפולית לכן לא אוכל לתת תשובה. בברכה - דר' טיטיון.

19/10/2005 | 21:35 | מאת: מריה

בהמשך לתשובתך אבקש שתפנה אותי לכירוגיה באיזור מגורי תודה מריה

20/10/2005 | 15:53 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ואזור מגורייך, מהו?

19/10/2005 | 19:24 | מאת: אור

ערב טוב, לאחר סריקה בפורום טרם מצאתי מקרה הדומה לשאלתי. 1. אני בן 26. 2. מגיל 19-24 רצתי ריצות קלות שבועיות שהסתכמו בכ- 15 ק"מ בשבוע. 3. לפני כשנתיים החלו כאבים בינוניים בצידו השמאלי התחתון של שוק ימין (בלבד). 4. לאחר MRI אבחן אורתופד 'shin splits' וציין כי: א. עלי ללכת עם מדרסים. ב. העומס של ריצה על השלד שלי גדול מדי (המבנה אינו מתאים לריצה ונשחק לאחר התקופה בה רצתי). ג. במידה וברצוני לחזור לרוץ עלי לנוח חצי שנה ללא פעילות דומה ולאחר מכן לחזור בהדרגה. 5. במהלך תקופה המנוחה עברתי לשחיה אשר במהלכה חשתי לעיתים נדירות כאב חלש באותו מקום (בשחיית חזה בעיקר). 6. לאחר תקופה מנוחה של יותר מחצי שנה חזרתי לרוץ עם נעליים אחרות ומדרסים ריצות של קילומטר. לאחר שתיים - שלוש ריצות החלו כאבים דומים ונדרשתי שוב למנוחה (הכאב היה מורגש גם בהליכה ביומיים שלאחר הריצה). 7. בביקור אצל אורטופד נוסף (אני מעונין להמשיך לרוץ) ציין האורטופד כי אחוז גבוה מהרצים סובל מ shin splits וכי ניתן לרוץ איתם באמצעות נעלים ומדרסים מתאימים. ציין כי ניתן לרוץ 'על' הכאב כל עוד זה נסבל. אודה להתייחסותכם לאמור לעיל. איני מעונין לוותר על הריצה (אין ספורט דומה לזה). תודה מראש,

20/10/2005 | 16:06 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אור שלום. כותבים SHIN SPLINT לא SPLIT. כנס ל- http://www.ayalot.com/modules.php?name=News&file=article&sid=286 או הכנס "SHIN SPLINT" בכל מנוע חיפוש. אח"כ אם תהיה לך שאלה ספציפית אשמח לענות. בברכה - דר' טיטיון.

diagnosis:rt distal leg laceratign wound Tear of Ta tendon rt * Tear of Ehl tendon rt * Tear of ed tendon rT * ingurj of superfitial rt peraneal nerve * Ta arteria ingurj.. ממצאים :בחור בן 20 אשר נפצע מפלטת זכוכית נפלה על רגל ימין . הובא לחדר מיון אובחן דימום עורקי .נבדק על ידי רופאי כלי דם .נמצא דימום עורקי מעורק טיבאלי קדמי. בוצע ניסיון לחבר את קצוות העורק ץללא הצלחהבוצע קשירה לצרך עצירת הדימום . אספקת דם קולטרלית נמצאה תקינה TP.בבדיקה במיון אובחן קרע של Ta ו- EHL מימין. אושפז לצורך תפירת גידיםבחדר ניתוח . בדיקה מקומית :רגל ימין חבושה. חוסר תחושה בהספקט SPN . מניע אצבעות.מילוי קפילרי תקין . רגל בפלנטרפלקציה ללא יכולת ביצוע דורסיפלקציה. מהלך האישפוז:בתאריך 22.08.05 בהרדמה כללית בוצע ניתוח legation of rt at arteria.of tendons AND nerve exploration of wound repaire . מהלך הניתוח ואחריו היה תקין .משתחרר במצב כללית וןב .בלי חום.פצע אחר ניתוח נראה תקין. המלצות:-מעקב רופא מטפל בקופ"ח . -משככי כאבים לפי הצורך . -ceforal 500 mg * 4\d למשך שלושה שבועות . -ביקורת בעוד 10 ימים . -החלפת תחבושות פעם ב-3 ימים .

19/10/2005 | 13:36 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אסף שלום. אם הניתוח שעשו לך יצליח ואם תשקיע הרבה מאמץ, כאב ורצון בטיפול הפיזיוטרפי בהמשך הדרך אז יש סיכוי. בכל מקרה תוכל לגלוש באינטרנט... ברכה - דר' טיטיון.

20/10/2005 | 15:50 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

????????????

18/10/2005 | 23:40 | מאת: זיוה

לדר טיטיון שלום רב לפני מספר חודשים היה לי תור אליך במירפאה בבת ים {במירפאה של כללית} ברגע האחרון ביטלתי את התור רציתי לשאול מתי אתה נותן ייעוץ שוב באותה המירפאה ואני כבר לא זוכרת מה שם המירפאה תודה מראש על תשובתך

19/10/2005 | 12:36 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

זיוה שלום. את יכולה להגיע אלי לבדיקה במרפאה ההי - מרפאת מנסבך בחולון. אני נמצא שם פעם או פעמיים בחודש ואת התור את קובעת שם, או להגיע אלי לבדיקה במרפאה העצמאית שלי דרך כללית CALL - *2700. בברכה - דר' טיטיון.

18/10/2005 | 17:34 | מאת: א.

אני עובד קשה ועומד על הרגליים 10 שעות ביום יש לי מדרסים ויש לי כאבים בכפות הרגליים. מה לעשות? כיצד אפשר להקל על הכאב (האם לטבול את הרגל במים קרים או חמים?)? תודה וחג שמח

19/10/2005 | 12:34 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

א. שלום. צריך לבדוק מה הסיבה לכאב ולטפל בה. בכל מקרה אם אפשר תעמוד פחות על הרגליים. לגבי האמבטיות כל אחד ומה שהוא מרגיש. נסה גם את זה וגם את זה ותראה מה עוזר לך. בברכה - דר' טיטיון.

18/10/2005 | 13:23 | מאת: ליאת

כאבים בעצמות המסר בכריות כף הרגל .כאבים עזים מה ניתן לעשות .מה יכול להיות הגורם?

19/10/2005 | 12:33 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ליאת שלום. יש הרבה סיבות לכאבים כאלו. עלייך לפנות לבדיקהת אורתופד באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

29/06/2008 | 20:59 | מאת: נסטיה

יש לי סדק בבסיס עצם מסרק 5. כמה זמן יקח לזה להתרפא?

17/10/2005 | 23:31 | מאת: אלמונית

ד"ר שלום מה זה גאוט ומה הטיפול?

19/10/2005 | 12:39 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אלמונית שלום. בלי להתאמץ בכלל דרך גוגל, תראי מה מצאתי לך על גאוט. לא יכולת לעשות את זה בעצמך? בברכה - דר טיטיון. מחלת השיגדון או הצינית (שמות אחרים הם פודגרה או מחלת גאוט) נגרמת בעטיו של פגם בחילוף החומרים של חומצת השתן (Uric Acid). הריכוז של חומצת השתן בדם נקבע מכוח האיזון שבין ייצורה להפרשתה באמצעות הכליות. חומצת השתן נוצרת על ידי חמצון חומרים כימיים, הנקראים פורינים, הנמצאים בשרירים. ישנם מצבים שהגוף מפריש כמויות גדולות מאוד של חומצת שתן, עד כדי אפשרות של היווצרות אבנים בכליות. מאחר שחומצת השתן שוקעת ברקמות השונות, לרבות בסינוביות העוטפות את המיפרקים, עלול להתחולל במיפרק התקף חד של שיגדון, מלווה בכאב, בנפיחות ובאודם. לעתים מתרחשת פגיעה בכליות, עד שאין הן יכולות להפריש את הכמויות הרצויות של חומצת שתן, וזו סיבה נוספת שבגללה גדל שיעורה של חומצה זו בדם. מספר מאכלים מגדילים את שיעור חומצת השתן בדם, וביניהם איברים פנימיים של בקר ועוף, מרק בשר ועוף ודגים מסוימים. מאכלים אלה עשירים בפורינים, הנספגים בגוף ומתחילים להתפרק עד השלב הסופי, שהוא חומצת השתן. ממצאים מהימנים מלמדים, כי עודף חלבונים בתפריט גורם אף הוא להגדלה קבועה של שיעור חומצת השתן בדם. כללית ניתן לומר, שמאכלים רוויי פורינים מגדילים את שיעור חומצת השתן בדם ב-10%-15%. כמחצית מהחולים בשיגדון לוקים בעודף משקל, העולה בכ-15% על המשקל הרצוי. גם הנוכחות הגבוהה של שומנים בדם אצל הלוקים בשיגדון בעלי עודף המשקל מגבירה את הסיכוי להתקף ומחריפה את מצב החולים. יש לזכור, שירידה קיצונית ומהירה במשקל עלולה להביא בעקבותיה התקף שיגדוני מפאת עלייה חדה ברמת חומצת השתן בדם. שתיית אלכוהול מעלה את רמת חומצת השתן בדם. מחקרים חדישים מלמדים, שהאלכוהול מגביר את יצירת חומצת השתן באמצעות חילוף החומרים המוגבר של הפורינים. התקף שיגדוני אצל זכרים יכול להופיע מגיל עשרים ומעלה בכל גיל. אמנם רוב ההתקפים מופיעים לראשונה בגילים 20-40, אולם בהחלט יכול לקרות מצב שבו ההתקף הראשון יופיע בגיל 65, למשל. הגישה הטיפולית במקרה זה אינה משתנה: מטפלים בהתקף החד בתרופות נוגדות דלקת, ואם יש צורך מוסיפים אחר כך תרופות להורדת רמת חומצת השתן בדם. יחד עם זאת יש לזכור, שאצל מבוגרים עלולה להיות פגיעה בכליות מסיבה כלשהי, ומתן תרופות נוגדות דלקת יחמיר את תפקוד הכליות. לכן מומלץ לבדוק את התפקוד הכלייתי לפני מתן תרופות אלה. באוכלוסיה המערבית פחות מאחוז אחד מפתח מחלת שיגדון (גאוט). באזורים אחרים בעולם, כמו אוכלוסיית הילידים בניו-זילנד ובאזורים סמוכים מגיע שיעור השיגדון לכדי 10%. אצל נשים בגיל הפוריות שיגדון נדיר מאוד, ולמעשה איננו קיים. עם הפסקת הווסת וירידה ברמת האסטרוגנים בגוף יכול להופיע התקף שיגדוני (גאוט). מכאן שההתקפים אצל נשים מופיעים בגיל מבוגר יותר מאשר אצל גברים. גם רמת חומצת השתן בדם עולה אצל נשים עם הפסקת הווסת. כל זה מלמד שלטסטוסטרון (הורמון זכרי) תפקיד חשוב בהתקפי שיגדון, ואילו האסטרוגן (הורמון נקבי) מגן מפני התקפי גאוט. במשפחות מסוימות מופיע השיגדון במספר בני משפחה. מדובר, קרוב לוודאי, בפגם בכליה, שאינה מסוגלת להפריש באופן פעיל כמות גדולה של חומצת שתן, כך שרמתה בדם גבוהה. לא ידועה במדויק צורת ההעברה התורשתית מאב לבנו. התקף שיגדוני מתאפיין בהופעה פתאומית של כאבים עזים יותר באחד המיפרקים שבגוף. אחד המיפרקים שבהם שכיח התקף השיגדון הוא המיפרק של האצבע הראשונה (בוהן) של הרגל, שהופך אדום מאוד ונפוח. החולה מתקשה לגעת אפילו נגיעה קלה באזור הנגוע. האבחנה המדויקת מתבצעת לאחר דיקור המיפרק ושאיבת מעט נוזל. את הנוזל בודקים בעזרת מיקרוסקופ מיוחד, המאפשר לגלות גבישים של מונוסודיום אורט. גבישים אלה אופייניים לגאוט. בדרך כלל לחולה כזה ישנה גם רמה גבוהה של חומצת שתן בדם. טיפול תרופתי הטיפול בשיגדון יכול להתבצע בעזרת תרופות שמורידות את רמת חומצת השתן בדם ובכך מונעות הופעת התקפים. במקרים מסוימים ניתן להסתפק בדיאטה, שבה נמנעים מלאכול מאכלים עשירים בפורינים ובכך מקטינים את רמות חומצת השתן בדם. יחד עם זאת יש לזכור, כי שימוש בדיאטה בלבד מוריד את רמת חומצת השתן בדם אך במעט, ואילו הטיפול התרופתי גורם לכך שהרמה תרד לרמה תקינה. הסובלים מהתקפי שיגדון אשר מקבלים טיפול תרופתי אינם זקוקים בדרך כלל להגבלה באכילת מזונות מסוימים. התרופה עושה את המלאכה ומורידה באופן משמעותי את רמת חומצת השתן בדם. יש לציין שלרוב אין תופעות לוואי עקב השימוש בתרופות להורדת רמת חומצת שתן בדם; לעתים נדירות מאוד מופיעה פריחה, ואז כמובן, יש להפסיק את הטיפול. רמה גבוהה של חומצת שתן בדם, ללא תלונות תלונות המזכירות שיגדון וללא אבנים בדרכי השתן, מעוררת את השאלה האם יש להציע לנבדק טיפול שיוריד את רמת חומצת השתן בדם? מה הסיכון באי-טיפול? האם יופיעו התקפי שיגדון? האם יופיעו אבני חומצת שתן בכליות? האם ייפגע התפקוד הכלייתי? אין תשובות למרבית השאלות האלה. הגישה במקרים אלה היא: אם הרמה של חומת השתן גבוהה מאוד (מעל 10 מ"ג אחוז), נציע לנבדק תרופה שתוריד את חומצת השתן בדם לערכים תקינים. בכל המקרים נמליץ על שתייה מוגברת ועל מעקב תמידי אחר תפקודי הכליות. הרעה קלה בתפקודי הכליות תחייב טיפול מידי להורדת חומצת השתן בדם מחמת החשש שהרמה הגבוהה היא שגורמת להרעה בתפקוד הכלייתי. מובן שאם יופיעו התקפי שיגדון חוזרים, נציע לחולה טיפול קבוע להורדת חומצת השתן בדם. טיפול תזונתי תזונה נכונה לטיפול בשיגדון מכוונת להפחתת שיעור חומצת השתן בדם. ההמלצות התזונתיות מצביעות על מאכלים שרצוי להימנע מהם, משום שהם עלולים לגרום לעלייה בריכוז חומצת השתן, ועל מאכלים המותרים לאכילה ללא הגבלה או בהגבלה מסוימת. המזונות המותרים לאכילה לחולים הסובלים משיגדון: משקאות: חשוב להרבות בשתיית מים, בעיקר בימים חמים. רצוי לשתות 12 כוסות ביום לפחות של מים לא ממותקים. מיצי פירות, משקאות תוססים, תה וקפה בכמות סבירה מותרים בשתייה. לחם: מותרים כל הסוגים. ירקות ופירות: מותר לאכול את כל סוגי הפירות וכן את כל הירקות, מלבד: אספרגוס, פטריות, תרד, קטניות כגון שעועית, אפונה, חומוס, פול, עדשים וסויה. מומלץ לאכול מרק ירקות. בשר ודגים: מותר לאכול בשר ודגים בלתי משומרים, אך לכל היותר 4 פעמים בשבוע. מומלצת מנה של כ-100 גרם בשר הודו או עוף, או דגי ים. צורת הכנה הרצויה של הבשר והדגים היא בישול (ולא טיגון או צלייה בגריל). חלב ומוצריו: מותרים חלב וכל מוצריו - גבינות, לבן, יוגורט וכד'. רצוי שיהיו דלי שומן. דגניים: מותר לאכול דייסות פתיתי שיבולת שועל (קוואקר) וסולת, וכן אורז, איטריות, בורגול, גריסים, פתיתים, כוסמת וכו'. ביצים: מותרות 4 ביצים בשבוע. שומנים: מותר שימוש בשמן, מיונית ומרגרינה בלבד, ולא בכמויות גדולות. מזון שמומלץ להימנע מאכילתו: מומלץ להימנע מאיברים פנימיים, כמו כבד, מוח, ריאות ולב, וכן מנקניקיות, סרדינים, אנשובי, ביצי דגים (לרבות ביצי דג מלוח). מוטב שלא לאכול רוטב בשר, מרקים בשריים, מרקים ורוטב מאבקות שבסיסן בשר ועוף. יש להימנע ממשקאות אלכוהוליים ומקקאו. ישנם חולי שיגדון שמפרישים בשתן כמות מוגברת של חומצת שתן, אשר מתגבשת והופכת לאבנים. אבני כליה אלה מכילות חומצת שתן והן בצבע חום אדמדם. הן יכולות לגרום כאבים באזור הכליות ואף חסימות בדרכי השתן. בעת חסימה צריך לגרום לכך שהשתן יהיה בסיסי ולא חומצי, וזאת באמצעות מתן תרופות, כמו ביקרבונט. במצב של שתן בסיסי אבני חומצת השתן מתמוססות. נדי לאמוד את כמות חומצת השתן המופרשת יש לבצע איסוף שתן במשך 24 שעות, את השתן בודקים במעבדה, המדווחת על הכמות של חומצת השתן. כמות מעל 600 מ"ג חומצת שתן ב-24 שעות מצביעה על הפרשה מרובה מדי. יש להתחיל מיד בשתייה רבה ולהפחית את כמות הפורינים במזון. במזג אוויר חם נוטה הגוף לאבד נוזלים, כמות השתן פוחתת, ויחד אתה עולה רמת חומצת השתן בדם. אצל בעלי נטייה לפתח התקפי גאוט עלול להופיע במצב זה התקף או כמה התקפים. לכן מומלצת שתייה מרובה לחולים שכבר עברו התקף שיגדוני או מי שנמצאה אצלו רמה גבוהה של חומצת שתן בדם. קשה לחזות מראש כמה התקפים יופיעו בעתיד (ללא טיפול) לאחר ההתקף השיגדוני הראשון ובאיזו תדירות. לכן יש רופאים הממליצים לאחר ההתקף הראשון לבדוק את רמת חומצת השתן בדם, להרבות בשתייה ולעקוב אחרי החולה. אם חוזר ההתקף או אם רמת חומצת השתן בדם גבוהה מאוד, יומלץ על תחילת טיפול תרופתי. רצוי מאוד לאמוד את כמות חומצת השתן המופרשת בשתן ב-24 שעות. הרס מוגבר של תאי הגוף, כמו במהלך טיפול נוגד סרטן (טיפול ציטוטוקסי) ובמיוחד בשלבי הטיפול הראשוניים של סרטן הדם (לוקמיה), ניתן למצוא תופעות של שיגדון הנובעות משחרור מוגבר של חומצת שתן מהתאים הנהרסים. כמות חומצת השתן הנוצרת עולה על יכולת הכליה להפרישה ולכן יש סכנה לחסימת הכליות ע"י גבישי חומצת השתן שבעודף. למניעת התופעה יש להוסיף תכשירים המורידים את רמת חומצת השתן, במקביל לתחילת הטיפול הכימי בחולה.

17/10/2005 | 21:44 | מאת: אריה

דר שלום רב בעבר הרחוק עברתי ניתוח TRIPLE ARTHRODESIS מזה כשנה וחצי החמרה עקב כאבים בדיקת מיפוי עצמות מדגימה קליטת יתרב 1MTPJT כביטוי ל HR צילום רגיל תקין בדיקת CT מראה טילט מדיאלי של הטלוס עם סגירהיחסית של הזוית המדיאלית . והיצרות קלה של המפרק שבין הקובאיד לבסיס המסרק החמישי והיצרות של המרווח בין עצם העקב לקצה הפיבולה . בבדיקת הולכת עצבים emg נמצא נזק אקסונלי חלקי בקטע דיסטלי של עצב פרוניאלי עמוק משמאל .אני הולך היום עם מגף אייר קאסט . הומלץ לי על קיבוע קרסול או החלפת קרסול מה דעתך הלא מחייבת ? בתודה מראש שנה טובה

19/10/2005 | 12:31 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אריה שלום. תלוי בגיל ובדרישות שלך מהרגל. במידה ואתה איש מתחת לגיל 55 שהולך הרבה ברגל וכ"ו הייתי ממליץ לך על קיבוע. אם אתה מעל לגיל הנ"ל ולא מאוד פעיל אפשר לשקול את שתי האופציות. בברכה - דר' טיטיון.

17/10/2005 | 18:09 | מאת: לבון

ב MRI שעשיתי במכון בבילינסון אובחן"קרע 2/3 מהעובי באספקט אחורי של הגיד עם סימנים של טנדינוזיס בחלק שעדיין מחובר. בצקת מח עצם סביב לחיבור הגיד לקלקנאוס. קרע כמעט טוטלי של גיד אכילס 1/3 אמצעי". אני סובל מהבעיה מזה 9 חודשים. חודש בגבס לא עזר. שאלתי: האם זוהי פציעה שכיחה? האם ניתוח הגיד (שהוצע לי) שכיח? פשוט ? החלמה לאחריו, לרבות (חזרה) לריצות? אודה אם יושב לי גם לכתובת [email protected] תודה

19/10/2005 | 12:29 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

לבון שלום. האם זוהי פציעה שכיחה? קרע גיד האכילס היא פציעה שכיחה. האם ניתוח הגיד (שהוצע לי) שכיח? כן. פשוט ? תלוי בד"כ זה לא ניתוח מסובך כש מדובר בקרע חריף. בקרע כרוני זה ניתוח קצת יותר מורכב. החלמה לאחריו, לרבות (חזרה) לריצות - לא פחות מחצי שנה. בברכה - דר' טיטיון.

17/10/2005 | 12:23 | מאת: בן 66

שלום רב , להמלצת הרופא האורטופד להתקבל אצלך , ניסיתי לקבוע טור , אך הטור הוא רק בחודש אפריל 2006 . יש לי כמה ביטוחים . אני מעוניין להתקבל אצלך באופן פרטי . לפני שש שנים נותחתי ברגל ימין - hallus rigidus . ההחלמה לקחה שנים . כעת הבעיה היא ברגל השניה . אני מבקש גם לענות לי על השאלה : מה זה " טיפול ב- HR " ? אודה לך אם תענה לפנייתי .

17/10/2005 | 14:54 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

בן 66 שלום. ראשית אשמח כמובן לקבלך לבדיקה. לתאום פגישה - 054-4672646. שנית טיפול ב- HR זה פשוט קיצור של - טיפול ב-HALLUX RIGIDUS. חג שמח וגמר חתימה טובה - דר' טיטיון.

שלום רב, אני נוהגת לעסוק בספורט באופן קבוע-ריצה, ספינניג וכו', לאחרונה העצם בחלק הפנימי של הקרסול (בקו ישר עם האגודל) יצאה החוצה, ישנה נפיחות קלה וכאב נסבל בזמן דריכה על הרגל ובזמן פעילות גופנית, הכאב מקרין גם לברך. מה זה יכול להיות? האם להמשיך לעשות ספורט כרגיל? מה ניתן לעשות כדי שהעצם תחזור למקומה-תיכנס פנימה והכאב יחלוף? אודה לתשובתך הדחופה

17/10/2005 | 14:52 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אילה שלום. מה זה יכול להיות? הכל. שבר, פריקה, דלקת ועוד. האם להמשיך לעשות ספורט כרגיל? בשום פנים ואופן לא. מה ניתן לעשות כדי שהעצם תחזור למקומה-תיכנס פנימה והכאב יחלוף? לפנות בהקדם האפשרי לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל לבדיקה וטיפול. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון או להמליץ לך על רופא מתאים באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

17/10/2005 | 09:31 | מאת: שוש

בחצי השנה האחרונה יש לי נפיחות ברגליים במתחת לקרסול.זה מתגבר במשך היום ובלילה עד הבוקר חלה נסיגה מסוימת. עם הזמן החלה תופעה נוספת והיא כאבים קלים בברכיים ובחיבור של השוק לירך. בזמן שאני קמה מישיבה הצעדים הראשונים הם בצליעה מסויימת אבל זה עובר, אבל התחושה שיש שם בעייה מורגשת פיזית. עליי לציין שאני צועדת לפעמים כמה קילומטרים ואין לי בעייה לעשות את זה. האם יש שם למה שתארתי ומה אפשר לעשות בעניין? תודה מראש!

17/10/2005 | 14:49 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

שוש שלום. התופעות שאת מתארת יכולות להיות קשורות להמון דברים לכן לא אוכל לתת לך תשובה ללא בדיקה מסודרת. במקומך הייתי פונה ראשית לבדיקת רופא המשפחה שיתרשם לאיזה תחום רפואי בעייתך שייכת ואז מבצע בירור מתאים. בברכה - דר' טיטיון.

16/10/2005 | 23:46 | מאת: ליאת

שלום רב, יש לי בעיה שמטרידה אותי בזמן האחרון והיא קשורה לכפות רגליי. אינני יודעת מה הסיבה, אך בכל פעם שאני מתיישבת בשיכול רגליים יותר משתי דקות ברציפות- נרדמות לי כפות הרגליים. העניין הוא שאני מרגישה שפרק זמן של שתי דקות -הוא קצר מדי להירדמות (מוחלטת) כזו של כפות הרגליים, והעניין השני נוגע לעוצמת ההירדמות: לא רק שהן נרדמות ואינני יכולה להזיזן, אלא שהעניין מלווה בכאב ממשי ובחוסר יכולת כללית לזוז (לגמרי מקפיא אותי. אני פשוט עומדת במקום, ונאלצת להמתין שתי דקות בערך עד שההירדמות חולפת). אשמח מאד לדעת מה מקור הירדמות כפות הרגליים (דם שלא מגיע...?), ואשמח גם ללמוד מה ניתן לעשות כנגד הירדמויות אלו. בתודה גדולה, אלינור

17/10/2005 | 14:47 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ליאת שלום. כדי לתת תשובה רצינית לשאלתך יש לבצע בדיקה אורתופדית מסודרת. נשמע יותר כמו לחץ עצבי מקומי על העצב הפרונאלי באזור הברך ולא כמו בעיית כלי דם אבל יכול להיות. פני לבדיקה. בברכה - דר' טיטיון.

16/10/2005 | 21:44 | מאת: אלי

שלום רב לאחר סריקה של כל תשובותיך לגבי ציפורן חודרנית , הבנתי כי יש לפנות לפודיאטור שהוא בעל המומחיות בנושא. שאלתי היא האם יש לך המלצה לפודיאטור באיזור ירושלים? אני מקופת חולים כללית ובעל ביטוח כללית מושלם. תודה מראש , אני סובל כבר מס' שבועות מכאבים עזים ונוטל ETOPAN

17/10/2005 | 14:46 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אלי שלום. אני מציע לך לפנות לדר' אפי ליבנר מהדסה עין כרם בירושליים. אמנם לא פודיאטר כי אם אורתופד אך עוסק גם בנושא אותו אתה צריך. בברכה - דר' טיטיון.

08/03/2015 | 21:29 | מאת: ד"ר טיטיון

שלום רב אני מחפשת פודיאטור לאבי שסובל מסכרת לפני חודש הוציאו לו ציפורן והמקום מודלק מאוד קיבל אנטיביוטיקה ומשחות ועדיין ישלו כאבים חזקים אבי גר בגבול בת ים יפו נ.ב אבי חולה פרקינסון וההתנידות איתו קשה במיוחד האם יש גם ביקורי בית לפודיאטורים תודה רבה

16/10/2005 | 20:01 | מאת: שרית

עשיתי היום EMG בגלל חשד למחלת חולשת שרירים ויש לי עכשיו כאבים חזקים הוא דקר אותי 5 פעמים 2 ביד 2 ברגל ואחד מתחת למותן יש לי כאבי תופת עכשיו בצאוור ובגב והיד התנפחה לי קצת יש לי גם זרמים ברגל אני בת 21 וסובלת מעקמת קשה 49 מעלות האם התופעות של הEMG נורמליות הוא דקר אותי את כל הדקירות בצד ימין כאשר הצד הדומיננטי שלי הןא שמאל אך כואב לי גם באזור שמאל הגב כרגע והצאוואר מה לעשות

16/10/2005 | 20:19 | מאת: שחמון

מאד משונה שישנן "דקירות" בדיקת אי אמ ג'י ?? משונה עד משונה מאד.

17/10/2005 | 14:44 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

שרית שלום. אכן מקרה יוצא דופן אך לא כלול בנושאים שבהם פורום זה עוסק. במידה ויש כאבים קשים אני מציע לפנות לבדיקת רופא בדחיפות. בברכה - דר' טיטיון.

16/10/2005 | 14:59 | מאת: אלמוני

דר' נכבד. אני אוהב לעשות סקס בעמידה. לצערי בזמן האחרון לאחר ה"ביצוע" יש לי כאבים בכפות הרגליים. יש לך רעיון מה זה יכול להיות? איך להתמודד עם זה? תודה מראש. אני יודע ששאלה קצת משונה אבל לי זה חשוב. ראיתי שאתה מתייחס ברצינות אז העזתי...

16/10/2005 | 20:25 | מאת: לא עומד בלחץ

אם זו השאלה על "סקס בעמידה " מעניין איזו שאלה תהייה לך אחרי סקס אנאלי ? תגיד,יכול להיות שבן זוגך עומד לך על כפות הרגליים בזמן ביצוע פעולת הסקס העמידתי. טוב שלא נתפס לך הגב כאשר אתה מתכופף להרים את המכנסיים או את הבירית. ח ח ח ח -מי אמר שאין פה חוש הומור ?

17/10/2005 | 05:41 | מאת: יוגואיסט

אולי תנסה לעשות סקס תוך כדי עמידת ראש ,מקסימום ילך לך הפן בשיער. והרגליים יישארו מחוץ לתחום המסוכן ,מה שנקרא בשפת השב"כ -להניח רגליים בשטח הסטרילי.

17/10/2005 | 11:22 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אלמוני יקר. שאלתך אכן מעניינת ומאתגרת. יש לי הרבה רעיונות מה יכול לגרום לך לכאבים בכפות הרגליים בזמן קיום יחסים בעמידה ולא את כולם אני יכול להעלות על הכתב... אולי הפרטנרית שלך גדולה עליך? (במשקל הכוונה) אולי היא דורכת עליך תוך כידי ואתה בלהט היצירה לא שם לב? אולי באמת יש לך בעיה בכפות הרגליים? מבחינת דרכי טיפול אני גם יכול לחשוב על הרבה דרכים אבל העיקריות הן - 1 - לעשות סקס בכל דרך אחרת, 2 - לעשות סקס עם נעליים ומדרסים...3 - לפנות לבדיקת רופא אולי באמת יש לך בעיה בכפות הרגליים. בברכת גמר (....) חתימה טובה והרבה פעמים- דר' טיטיון.

17/10/2005 | 13:13 | מאת: מצחיק לי

תותח אתה, ד"ר

16/10/2005 | 13:23 | מאת: אלון

קרעתי את גיד אכילס 0.19 ס"מ ולא עשיתי ניתוח אלא גבס במשך חודש וחצי .אני בן 37. התחלתי טיפולים פיזיוטראפים . איך אני יודע האם הגיד בסדר? כמה זמן צריך טיפולים? האם הייתי צריך ניתוח?

17/10/2005 | 11:17 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אלון שלום. במידה ויש קרע של גיד האכילס, הטיפול המומלץ כיום הוא ניתוחי. במידה וכבר טופלת שמרנית אני מציע לך לפנות בשאלותיך לרופא המטפל. מאחר ולא בדקתי אותך ואני לא מכיר אותך, לא אוכל להגיד לך אם הגיד בסדר, כמה או אילו טיפולים אתה צריך ואיזה טיפול היית צריך וקיבלת או לא קיבלת. בברכה - דר' טיטיון.

16/10/2005 | 13:10 | מאת: אסנת

שלום! ברצוני לדעת אני צועדת כל יום שעה בערב בקצב מהיר ובנוסף בבוקר אני צועדת 3-4 בשבוע אני משלבת גם ריצה ופעמיים בשבוע אני עושה יוגה פאור פילאטיס,אמרו לי שבגלל שאני צועדת הרבה אני יכולה לגרום נזק לברכיים אני בת 30 ובריאה בדרך כלל האם הדבר נכון והאם יש הגבלה על צעידה?

16/10/2005 | 13:13 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אסנת שלום. בעקרון, לא צריך להגזים עם שום דבר בחיים אבל כל עוד את עושה את מה שאת עושה ומרגישה טוב, אין כאבים וכ"ו אז לא הייתי מפסיק רק בגלל מה שאנשים אומרים. בברכה - דר' טיטיון.

16/10/2005 | 13:53 | מאת: אסנת

תודה על התשובה אני רק רוצה לדעת אם מבחינה רפואית לא יכול להיגרם נזק לעתיד והאם 10-11 שעות שבועיות להליכה מהירה/ ריצה זה סביר.

קרע בשריר התאומים - האם יש טיפול?

16/10/2005 | 13:04 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

זאב שלום. בד"כ מנוחה והרבה הרבה סבלנות. בברכה - דר' טיטיון.

16/10/2005 | 02:14 | מאת: שוקי

הייתי אצל מספר רופאי כף רגל מאחר ואני צריך מדרסים לרגל,נדהמתי ממספר רופאים שכל אחד מהם מחזיק כרטיסי ביקור של חנויות מדרסים אחרת. וכל אחד משמיץ את הרופא השני . זו רפואה או מסחרה ? חייתי בארצות הברית מספר שנים שם אין את המסחרה וחוסר הפרגון כמו שיש פה בארץ בין האורטופדים. זוועה.

16/10/2005 | 13:07 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

שוקי שלום. אני מסכים איתך שיש נוהג לא קולגייאלי ופסול של השמצת רופאים הדדית. אני נמנע מכך באופן אישי ושומר על הקולגיאליות. לגבי חנויות ומכונים אני ממליץ לפי מי שאני חושב שעושים את העבודה בצורה טובה ומקצועית. בברכה - דר' טיטיון.

15/10/2005 | 20:23 | מאת: eti558

שלום רב יש לי כאבים שמתחילים מאזור מסוים בישבן והוא משדר את הכאב לאורך השוק (ללא ירך) ומגיע לנקודה מסוימת בעקב במיוחד בחיבור אחורה אבל מאוד עמוק זה בא בהתקפים כל כמה חודשים אבל היום אני מרגישה משהו שאינני יכולה להסביר בשלוש אצבעות של אותה הרגל זה לא כאב ולא הרדמות כמו "חולשה" לא מזמן עשיתי אולטראסאונד עכוז והתברר שיש לי ברוסיטיס האם זו יכולה להיות הסיבה אשמח לקבל תשובה תודה מראש

16/10/2005 | 13:02 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

eti558 שלום. נשמע שמקור הבעיה בגב התחתון ולא בבורסיטיס. יכול להיות גם בעיה בגב וגם בעיה בעקב (גם כינים וגם פשפשים) פני לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

15/10/2005 | 18:50 | מאת: ליאורה

מזה 10 שנים שאני סובלת מכאבים בבהונות ברגלים. עד כמה שהוסבר לי זאת מחלה שגורמת להתפוררות של המפרקים ורק בבהונות של הרגלים. מצילום שעשיתי לאחרונה המצב מראה על התפוררות של המפרקים אני סובלת מכאבים אבל בהחלט נסבלים. מה אפשרויות הטיפול (אני בת 60) נאמר לי ע"י אורטופד שכל זמן שאני יכולה לסבול את הכאבים שלא אעשה דבר אודה לתשובתך ליאורה

16/10/2005 | 10:23 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ליאורה שלום. ניתן לטפל בבעיהבטיפול שמרני כלומר מדרסים , פיזיוטרפיה ונוגדי כאבים לפי הצורך ואולי זה מקל קצת. או בטיפול ניתוחי. במידה ואת לא סובלת מכאבים רק מהגבלה בתנועות אז אל תעשי כלום. במידה ואת סובלת מכאבים המפריעים לאיכות חייך פני לטיפול. בברכה - דר' טיטיון.

16/10/2005 | 12:56 | מאת: ליאורה

קודם כל תודה רבה על תשובתך אבל כרגיל צצות עוד שאלות. מה המשמעות של התפוררות המפרק האם יכול להווצר מצב שתשבר לי העצם אולי תוך פעילות גופנית שישנם תרגילים המצריכים עמידה על האצבעות ברור שכואב לי אבל אני משתדלת בכל אופן לעשותם, הפחד שלי שאי טיפול יכול לגרום לכך שהאצבע תשבר מעצמה בכל הפורום לא מצאתי בעיה כשלי, האם היא מאוד מיוחדת? או שיש לבעיה שם אחר?מאוד הייתי רוצה לשמוע על אנשים אם בעיה דומה- ורמת התפקוד שלהם אודה לתשובתך ליאורה

15/10/2005 | 10:21 | מאת: גיא

בזמן ישיבה חש אני כאבים בכפות הרגליים ובעקב. הדבר לא קורה שאני הולך עם נעלי ספורט או עומד איתם. כאשר אני עובד יחף הכאבים נחלשים. בזמן שימוש בסנדלים בכל מצב (ישיבה, הליכה ועמידה) הכאבים מתגברים. רצוי לציין כי כפות רגליי מאוד יבשות. האם תופעה זו מוכרת לך, ומה אופן הטיפול בה. בברכה גיא

16/10/2005 | 10:19 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

גיא שלום. תופעה מוכרת של כאבים ברגליים. צריך לבדוק מה המקור שלה. עצבי, מבני אחר. בכל מקרה אם אין לך כאבים עם נעלי התעמלות אז לך עם נעלי התעמלות. בברכה - דר' טיטיון.

15/10/2005 | 09:54 | מאת: דרורה

יש חשד ברגלי לקריעת רצועות בקרסול נעשתה בדיקת CT אך עדיין אין תשובה רציתי לדעת מדוע כף הרגל מקבלת גוון סגול כאשר אני מורידה אותה לרצפה? כאשר היא בתנוחת שכיבה הצבע שלה טבעי ואיננה נפוחה

16/10/2005 | 00:51 | מאת: דנה

שלום דרורה, ממש לא רופאה, אבל - לפי מה שאת מתארת, אני מבינה שכנראה עברת איזושהי חבלה בקרסול. לא ברור מתי זה קרה. אבל אם זה קרה לא מזמן, והרגל מקבלת את הצבע הסגול שתיארת, ייתכן שפשוט מדובר בשינוי צבע על רקע של שינוי בזרימת הדם - כשמורידים רגל למצב מאונך, הדם זורם כלפי מטה ,ובדרך-כלל אחרי חבלה הוא זורם אפילו באופן מוגבר לאזור הפגוע. הצבע הזה אמור להיעלם כאשר החבלה תחלים. כדאי לעזור לרגל בחבישת ג'ונס (שהיא תחבושת שיש בה מגנזיום)- היא עוזרת להוריד נפיחות וגם עוזרת לחבלה ולשטפי הדם להחלים. שיהיה בהצלחה, דנה

16/10/2005 | 10:15 | מאת: דג

דרורה שלום. לא ניתן על סמך הסיפור שלך לתת יעוץ. לא ברור איך זה קרה, כמה זמן וכ"ו. בכל מקרה CT זאת לא בדיקת בחירה לרצועות. בברכה - דר' טיטיון.

15/10/2005 | 06:59 | מאת: רוני

שלום, בכל פעם שאני יוצא להליכה של כ-6 ק"מ, אני חוזר עם יבלת (בועה) ברגל שמאל בדיוק באותו המקום. אני הולך יום כן ויום לא (עקב זה, עד שהמקום יירגע). החלפתי 3 זוגות נעליים וסוגי גרביים ובכל זאת זה קורה. אני חייב לציין שבהליכה ריגלה של יום-יום ובנעליים רגילות אין לי בעיות של יבלות והמקום הרגיש הזה לא נפגע. איך מתגברים על הבעייה?

16/10/2005 | 10:17 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

רוני שלום. כנראה שמדרס מתאים שימנע לחץ ושפשוף בנקודה הנ"ל יפתור את הבעיה. בברכה - דר' טיטיון.

16/10/2005 | 12:00 | מאת: רוני

תודה.

15/10/2005 | 00:19 | מאת: יעל

יש לי עור קשה ב- כפות הרגליים שלי מעין "פס" לאורך מתחת לאצבעות הרגליים. באזיה תכשיר אני יכולה להשתמש ע"מ לרכך את העור הקשה? תודה

16/10/2005 | 10:12 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

יעל שלום. פני בשאלתך לרופא עור. בברכה - דר' טיטיון.

14/10/2005 | 16:28 | מאת: יעקב

שלום עשיתי מדרסים לפני כחמישה חודשים בסניף של רשת גדולה וכמה פעמים כבר עשו לי מחדש מפני שיש לי כאבים וכשאני הולך עם מדרסים ישנים שיש לי אין לי כאבים מה אני צריך לעשות כדי שהמדרסים סוף סןף יתאימו לי נ"ב : המדרסים הם עם צבע כחול וחום בהיר בתחתית מהסוג שעולה בערך 700 עד 850 ש"ח בלי השתתפות קופת חולים .תודה רבה

16/10/2005 | 00:47 | מאת: דנה

שלום יעקב, ממש לא רופאה, אבל - ברור שהמדרסים הישנים שלך נוחים ולא מכאיבים - הרגל שלך רגילה אליהם וה רגילים אליה. ייתכן שהם אפילו לא טובים כבר, ולא ממלאים את תפקידם לתמוך ברגל, אבל הם כבר מעובים לפי הרגל שלך, ולכן הם לא מכאיבים. מדרסים חדשים לעתים יכולים להיות לא נוחים בהתחלה, ויכולים להיות כואבים. אם הרשת שבה עשיתא ת המדרסים היא רשת מקצועית שמבינה בעניין, סביר להניח שהם ימצאו את המדרס הנכון. בכל מקרה, אני מציעה שכשאתה מקבל אותם - אל תשתמש בהם מייד במשך יום שלם. תנסה להשתמש בהם כל יום לכמה שעות - ביום הראשון 3 שעות ובכל יום תוסיף לעצמך שעה-שעתיים איתם. אם תשתמש בהם באופן הדרגתי - תוכל להתרגל יותר טוב, וגם הכאבים ייעלמו עם הזמן. בהצלחה, דנה

16/10/2005 | 10:11 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

יעקב שלום. בעקרון אני מסכים עם דנה. בכל מקרה אם עם המדרסים הישנים אין לך כאבים והכל בסדר אז למה עשית חדשים? בברכה - דר' טיטיון.

14/10/2005 | 13:45 | מאת: רחל

האם עלי לקבל איזה שהוא טיפול לאחר שנדקרתי מקוץ של עץ תמר והדבר הותיר כאבים עזבים בכף הרגל שבה נדקרתי????

16/10/2005 | 00:41 | מאת: דנה

שלום רחל, ממש לא רופאה, אבל - לא בטוחה שזו שאלה שקשורה לפורום הזה, אבל - קוץ של עץ תמר יש בו ארס בקצהו, כך שלעניות דעתי, ובמיוחד אם הקוץ. נשאר לך ברגל, כדאי ורצוי לפנות לרופא, כדי לברר את העניין וכדי לוודא שאין סכנת זיהום. בהצלחה, דנה

16/10/2005 | 10:09 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

רחל שלום. קוץ של תמר הוא קוץ בעייתי כי גם הוא גורם לתגובה כימית דלקתית כואבת וגם בקצה שלו יש זיזים שמקשים על הוצאתו וגורמים לו לחדור פנימה יותר. לעיתים אין מנוס וצריך להוציא את הקוץ בניתוח. יש לציין שגם לא רואים את הקוץ ברנטגן. רק ב-US או MRI. פני לבדיקת אורתופד רציני באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

14/10/2005 | 08:38 | מאת: גל

אני בת 26, לפני 1/2 שנה עברתי את ניתוח ההלוקס וולגוס, שלפי דעתי והרגשתי (וכאביי....) לא הצליח. מה עושים במצב כזה ? יש לי עדיין כאבים בכף רגל, וכשאני מתעמלת כף הרגל המנותחת נרדמת לי :( האצבע- ליד הבוהן- לא יכולה להתקפל. האם מדובר בנעילת המפרק ? יש ניתוח שיקום לאחר ניתוח לא יוצלח שכזה ? (גם תיקון המפרק וגם תיקון אסטטי היות ואצבע הנעולה והאצבע שלידה- יש רווח כ"כ גדול. מעין V תמידי כזה בין האצבעות. ... ) תודה מראש, גל.

14/10/2005 | 23:39 | מאת: רינה

שלום לגל מי ניתח אותך,אולי אוכל להנחות אותך רינה

16/10/2005 | 00:38 | מאת: דנה

שלום גל, ממש לא רופאה , אבל - הניתוח הזה הוא בהחלט מסוג האלה ש - או שממש מצליח או שלא. אני מאמינה בזה שההרגשה שלך היא זאת שתמיד נכונה,... כך שאם פי תחושתך הוא לא הצליח, כנראה יש משהו בדבר. מכל מקום - ההירדמות של האצבע שאת מתארת מעידה , ככל הנראה, על סוג של נזק עצבי שנוצר , כנראה בניתוח (אם זה משהו שלא היה לך קודם). לעתים, כאשר עושים את הניתוח בצורה "עמוקה" מדיי, יש פגיעה בעצב. בד"כ רופא מנתח אחראי עושה שיקול דעת לפני החיתוך אם יש סכנה כזו. כך גם לגבי שאר הדברים שאת מתארת. מה עושים ? זאת שאלה מצוינת. כדאי לגשת לחוות דעת אצל רופא אורתופד כף-רגל וקרסול שהוא מנתח, ושקיבלת עליו חוות דעת טובה מאחרים שכבר עברו את הניתוח הזה אצלו. מכל מקום - מומלץ מאוד ללברר גם את מידת מומחיותו של הרופא בניתוח הספציפי, ולא רק בזה שהוא פשוט מנתח... בריאות שלמה, בהצלחה, דנה

16/10/2005 | 10:05 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

גל שלום. לעיתים אכן ניתוחים לא מצליחים. במידה ונראה לך שהניתוח שלך לא בסדר עלייך לפנות לבדיקה אצל אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. יש דברים שניתן לתקן ויש דברים שלא ניתן לתקן. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון או להמליץ לך על רופא מתאים באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

16/10/2005 | 16:36 | מאת: גל

שלום רב, תודה ד"ר טייטן על תשובתך. בדיקה במחלקתך בבלינסון - כיצד אני מגיעה לזה ?

13/10/2005 | 17:29 | מאת: מירב

בני בן השנה וארבעה חודשים התעורר לפני שבוע כאשר הוא הולך על רגלו הימנית רק על קצות האצבעות, לאחר בדיקות מקיפות(דם, אולטרסאונד, צילום) נראה כי ככל הנראה מדובר בנקע(לא בטוח), המסקנה נבעה בעקר משלילה של עצם זר ו.או דלקת חשוב לציין כי הילד אינו מראה סימני כאב ומגיב לדיגדוגים, לא בטכה כאשר נוגעיםן ברגל האם ההבחנה כי מדובר בנקע למרות שבקושע ראו זאת בצילום סבירה? מה זמן ההחלמה מנקע? מה נדרש כדי להקל?ממתי עלי להתחיל לדואוד, קרי, אם זמן ההחלמה הוא נניחש שבועיים והילד ממשיךלצלוע האן עלי לדאוג?

16/10/2005 | 00:30 | מאת: דנה

שלום מירב, ממש לא רופאה, אבל - נשמע לי משהו מאוד מוזר בסיפור שלך. אם היה מדובר בנקע - סביר להניח שכבר יום קודם ל"התעוררות" הזאת היה הילד מתלונן על כאב, מגיב למגע, בוכה וכדו'. שנית - גם ביום ה"התעוררות" - אם הוא אניו בוכה למגע ואינו מביע תתגובות של רתיעה - נשמע לי מאוד בעייתי להגיד שמדובר בנקע. אה, ועוד משהו - אין אפשרות לזהות נקע בצילום רנטגן. בקיצור - יש לי תחושה שיש שם עניין אחר לגמרי, ואולי סוג של מתיחה של שריר או גיד או איזושהי בעיה של רקמהרכה, ואולי אפילו דברים הרבה הרבה יותר פשוטים. נראהלי כדאי לגשת לעוד רופא לחוות-דעת שנייה. אגב, לא ברור מדברייך - האם ניגשת לרופא אורתופד או לרופא הילדים? אני חושבת שכדאי להתייעץ עם רופא הילדים, ואם אין לו מענה, כדאי להתייעץ עם אורתופד ילדים. מכל מקום ,אם אכן בנקע מדובר - זמן ההחלמה הוא בין שבוע לארבעה שבועות. מקוה שנתתי עוד כיוון, בהצלחה, דנה

16/10/2005 | 08:31 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מירב שלום. לא סביר שמדובר בנקע. אין כמעט דבר כזה בילדים בני שנה-שנתיים. פני בהקדם לבדיקת אורתופד ילדים באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

12/10/2005 | 17:57 | מאת: מריה

אני סובלת במשך כ 3 חודשים מנפיחות רצינית בצד החיצוני של הקרסוליים ב 2 הרגליים בצד אחד יותר מהשני . הדבר גורם לי לכאבים ונראה גם חיצונית מפחיד. אורטופד שבדק אותי לא מצא דבר וכן רטאומטולוג . הדבר היחידי שקיבלתי זה פזיותרפיה שלא עוזרת . יש לציין כי אני סובלת מפלטפוס בת כ 30 מיואשת ומודאגת . מריה

16/10/2005 | 08:23 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מריה שלום. לא אוכל לדעת מה בעייתך ללא בדיקה אורתופדית מסודרת אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון או להמליץ לך על אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

12/10/2005 | 13:19 | מאת: מנשה

שלום ד"ר . רציתי לשאול האם יש דרך לבחור נעלי התעמלות שיתאימו לספורט הליכה ויקטינו כאבי רגלים עקב הליכה מהירה למשך שעה ? גמר חתימה טובה .

16/10/2005 | 08:22 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מנשה שלום. לך לחנות ספורט טובה ובקש שימליצו לך על נעל מתאימה. בברכה - דר' טיטיון.

12/10/2005 | 07:21 | מאת: רות

לאחרונה, כאשר אני קמה בבוקר, אני חשה שכפות רגלי מאובנות, והן כואבות כאשר אני צועדת. הכאב חולף בהדרגה אחרי הליכה של כדקה. מצב זה נמשך כשבועיים. מה הסיבה לתופעה? אני בת 56 , בריאה, מתעמלת ושוחה ואיני נוטלת תרופות כלשהן.

12/10/2005 | 09:49 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

רות שלום. לא ניתן להגיע לאבחנה מהתיאור שלך. פני לבדיקת רופא המשפחה. בברכה - דר' טיטיון.

12/10/2005 | 01:36 | מאת: ריקי

אני סובלת מזה כחודש מדרבן בכף רגל שמאל.כאבים איומים שלא מרפים לרגע לקחתי לטיפול ראשוני 10 כדורי אטופן להקלה דבר שלא עזר בכלל.ובנוסף ניסיתי ללכת עם חצי עקב סיליקון שגם לא עזר האפשרות הבאה היא זריקת קורטיזון. אני לא מעוניינת לקחת אותה. שאלתי האם מדרסים יכולים לעזור?איזה סוג של מדרס מומלץ?בכל מקום מציעים וממליצים על מדרס אחר. מה עוד מומלץ לעשות איך אפשר להקל על הכאב. ומתי כל הסבל הזה יסתיים.תודה תודה על כל תשובה שתתקבל.חתימה טובה

12/10/2005 | 09:47 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ריקי שלום. איך את יודעת שזה דורבן? קראי את המאמר המצורף אם עדיין תהיינה לך שאלות אשמח לענות. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה הקדמה ומבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל. קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, עלול לגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

12/10/2005 | 11:56 | מאת: ריקי

ראשית תודה על ההתייחסות המהירה. הייתי אצל אורתופד והוא איבחן את זה כדרבן. אני אחרי כדורים נגד דלקת, ונסיון לא מוצלח של חצי עקב סילקון. כף הרגל מאד כואבת, ועכשיו זה עלה לרגל למעלה כאילו שנתפס לי שריר. לא מעוניינת בזריקה. רוצה לדעת אם יש אפשרויות נוספות לפתרון ועזרה. שוב תודה רבה על ההתייחסות. חתימה טובה ריקי

13/10/2005 | 19:53 | מאת: שבתאי

למה את חוששת מזריקת קורטיזון? היא עשוייה לעזור באופן מיידי. שבתאי

11/10/2005 | 16:30 | מאת: אביהו

לפני מספר חודשים נפצעתי בקרסול, הנפיחות לא נרגע והכאב לא עבר. השבוע אבחן אצלי אורטופד כך רגל מומחה דלקת בגיד בקרסול, מכיוון שאני לוחם בצה"ל, רציתי לדעת מהו משך ההחלמה והאם אוכל לחזור לשרת כלוחם בסוף הטיפלים... כמו כן אבקש לשאול מאילו פעולות יש עליי להימנע (כלליות וספציפיות כמו תנועה מסויימת..) בכדי לא להעצים את הנזק. בתודה מראש.

12/10/2005 | 09:45 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אביהו. מאחר ולא אני בדקתי אותך לא אוכל לתת לך תשובות כי אני לא יודע מה יש לך. בברכה - דר' טיטיון.

11/10/2005 | 11:42 | מאת: גלית

שלום לך ד"ר טיטיון.....דיברתי כרגע עם קרולין צמח בעניין הנ"ל. רציתי את חוות דעתך לגבי סוג הניתוח שהיא מבצעת והאם זה באמת יהיה הסוף לציפורן שממנה אני סובלת מלידה תודה על תגובתך.גלית

12/10/2005 | 09:44 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

גלית שלום. אני סומך על קרוליין צמח בעיניים עצומות. שאלי אותה את שאלותייך לגבי הטיפול אותו היא מציעה לך. תקבלי ממנה את כל התשובות. בברכה - דר' טיטיון.

11/10/2005 | 10:55 | מאת: nina

שלום רב! מזה שבוע אני מרגישה גלי חום בכף רגל שמאל המון פעמים ביום. אינני יודעת אם זה קשור, אך מאתמול יש לי כאבים בברך שמאל כשאני מקפלת את הרגל במצב ישיבה! אני בת 27, נוטלת גלולות למניעת הריון ומולטי וויטמין! תודה מראש

12/10/2005 | 09:42 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

נינה שלום. יכול להיות שיש בעיה. לפי התאור שלך כמובן לא ניתן להגיע לאבחנה אבל לא כדאי להזניח. גשי לבדיקת רופא המשפחה. בברכה - דר' טיטיון.

11/10/2005 | 08:45 | מאת: פזית

שלום ! בערך כחודשיים אולי יותר כאשר אני מתעוררת משינה כל בוקר או קמה מישיבה ממושכת לעמידה אני מרגישה את הרליים מאוד כבדות וכואבות. קרה מצב כאשר התעוררתי באחד מן הבקרים שמאיזור המיפסעה ומטה לא לא הרגשתי את הרגליים ולא יכולתי לעמוד עליהן. האם זה מעיד על בעיה.מחלה כל שהיא שמצריכה בדיקות מיוחדות או שזה דבר שחולף עם הזמן. חשוב לציין שאני בת 38 אם ישנו איזשהו קשר לגיל . אשמח לקבל את תשובתך. פזית.

12/10/2005 | 09:41 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

פזית שלום. יכול להיות שיש בעיה. לפי התאור שלך כמובן לא ניתן להגיע לאבחנה אבל לא כדאי להזניח. גשי לבדיקת רופא המשפחה. בברכה - דר' טיטיון.

10/10/2005 | 20:38 | מאת: מישהו

מה יודע פרופ' מרטנס שמנתח את כדורגלני ישראל ששום אורטופד ישראלי לא יודע? מעניין !!!!

10/10/2005 | 21:59 | מאת: מישהי

.

10/10/2005 | 20:31 | מאת: שמוליק

ד"ר יחזקאל טיטיון שלום רב, שמי שמוליק בן 35 ואני סובל מזה כ-3 שנים מכאבים באיזור קשת אורכית,באינטרציה של הפסיה המאובחנת כ-plantar fasciitis, ברגל שמאל. יש לציין כי בתחילה טיפול פיזיוטרפי ע"י אולטראסאונד ותרגילי מתיחה פתרו את הכאבים ,למרות שהיו חוזרים לאחר כ- 7 חודשים. בשנה האחרונה הכאבים היו עזים מאוד עד שלא יכולתי לעמוד על הרגלים ולדרוך על כף הרגל,וכאבים בשריר השוק. המלצת האורטופד היתה לקבל זריקת קורטיזול וכך עשיתי -קבלתי 3 הזרקות של דיפרוספן , יש לציין כי הינני הולך עים מדרסים בשני הרגליים . ולמרות הזריקות הכאבים שוב חזרו לאחר 6 חודשים בדיוק,לרופא דר' פרבר שמואל לא היה מענה מספיק טוב בשבילי והפנה אותי למח' אורטופדיה בתל השומר . דר' בויקוב סרגיי המליץ לי שוב על טיפול פיזיוטרפי אינטנסיבי ,תרגילי מתיחות,החלפת מדרסים וכמו כן שימוש בסד לילה ובמידה ואין שיפור נשקול ביצוע ניתוח. כמו שהרופא אמר כך עשיתי - החלפתי מדרסים ,משתמש בסד ליליה עבור רגל שמאל ונכון לעכשיו אני מבצע טיפול פיזיוטרפ אינטנסיבי. אך למזלי הרע נוספה בעיה והיא כף רגל הימנית שבה אני מרגיש גם את אותה הבעיה כמו ברגל שמאל,רגישות באינסרציה של הפסציה הפלנטארית ברגל שמאל וימין. לאחר טיפול פיזיוטרפי ממושך הכולל תרגילי מתיחה,US ,יש שיפור קל ,אך לא פתרון סופי לבעיה ממושכת. שאלתי היא - מה עוד נותר לי לעשות ולא עשיתי? האים ניתוח הוא הפיתרון הסופי?למרות שלא ממליצים לי לעשות?!אחוזי הצלחה נמוכים. האים יש סוג מדרס אחר שיכול לעזור? מזה מדרס פסיבי ? האים נדרשת ביצוע בדיקה מסויימת על מנת לשלול בעיות אחרות ? האים אין הגבלה בזמן שימוש עים סד לילה? בברכה שמוליק וגמר חתימה טובה

10/10/2005 | 20:37 | מאת: מישהו

לא מציע לך לעשות ניתוח!!! ממש לא אתה עלול להפגע בעצבים פריפריים!!! נסה אולי גלי הלם !!!!!!

12/10/2005 | 09:39 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

שמוליק שלום. מה עוד נותר לי לעשות ולא עשיתי? טיפול בגלי הלם. האים ניתוח הוא הפיתרון הסופי? אם כלום לא מצליח והסבל קשה אזי כן. ניתוח הוא הטיפול. למרות שלא ממליצים לי לעשות?!אחוזי הצלחה נמוכים - אחוזי ההצלחה לא כל כך נמוכים. נעים בין 75-95% הצלחה. האים יש סוג מדרס אחר שיכול לעזור? מזה מדרס פסיבי ? לא יודע. האים נדרשת ביצוע בדיקה מסויימת על מנת לשלול בעיות אחרות ? בעיקר בדיקה אורתופדית טובה. האים אין הגבלה בזמן שימוש עים סד לילה? לא אין הגבלה. אבל אם פאסאיטיס פלאנטארית נמשכת יותר משנה הסיכוי להצלחה בטיפול שמרני הוא קלוש. בברכה - דר' טיטיון.

האם טיפול שמרני יכול לרפא ולהביא את הרגל למצב תקין ?

12/10/2005 | 09:35 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מירי שלום. אם מדובר במחלה בשלב 1 שאז יש רק כאבים בגיד אז כן. אם מדובר בשלב 2+ אז טיפול שמרני יכול להקל על התסמינים ולעיתים למנוע אותם אבל לא לרפא. בברכה - דר' טיטיון.

השלב בו אני נמצאת הוא רגל ימיו שלב 3 ורגל שמאל 2 שאלתי היא:האם ניתן לנתח בו זמנית שתי רגליים ?מה משמעות השיקום.? כמה זמן אחרי ניתן להלך?

10/10/2005 | 19:19 | מאת: יוסי

עשיתי ניתוח כאשר העבירו לי גידים בכף הרגל, השאלה בגידים הם צומחים מחדש כמו עצם, או לא?

12/10/2005 | 09:34 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

יוסי שלום. גידים לא צומחים מחדש. בברכה - דר' טיטיון.

10/10/2005 | 16:20 | מאת: מורי

שלום 1)מהם הסימנים למחלת הראומטיזם 2)האם כאבי מפרקים רק בחורף מצביעים על ראומטיזם 3)יש הפניה לבדיקת דם שקובעת בוודאות אם אדם חולה בראומטיזם/אם אפשר לקבל מונחים לטיניים שרופא מציין בהפניה למעבדה לבדיקת דם (סוגי בדיקות דם,לפי מספר מבחנות) תודה

12/10/2005 | 09:33 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מורי שלום. פני בשאלותייך לפורום העוסק בבעיות ראומאטיות. בברכה - דר' טיטיון.

10/10/2005 | 00:51 | מאת: דנה

פתאום שמתי לב שלא שלחתי לך שנה טובה מעל גבי הפורום ..... אז, שתהיה שנה טובה וגמר חתימה טובה. האמיתית....

10/10/2005 | 08:58 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

דנה האמיתית והיקרה. ראשית שנה טובה וכל זה גם לך. שנית תודה רבה על העזרה הרבה ועל המאמץ הרב שאת משקיעה בתשובות לאנשים בפורום. נכון שפעמים רבות אנשים הם כפויי תודה אבל ככה זה. אני מאוד נהנה מעזרתך ומקווה שתמשיכי איתי את שיתוף הפעולה הפורה גם בשנה הבאה עלינו לטובה. בברכת צום קל וזהירות עם האופניים... טיטיון.

09/10/2005 | 22:30 | מאת: גילה לוי

אני בת 56, למעלה משנה יש לי כאבים באצבע כף רגל ימין שליד האצבע הקטנה, אשר במהלך ההליכה מתפשטים ליתר האצבעות וכריות כף הרגל. כאבים אלה נגרמים לי רק בהליכה, לאחר הליכה של כרבע שעה בערך, עם נעלי הליכה נוחות. אני חייבת לתת מנוחה לרגל למשך 10 דקות, תוך חליצת הנעל. ביקרתי אצל רופא אורטופד שנתן לי מדרסים שלא עזרו לי. בצילום לא ניראה שום סימן. הכאב הוא אך ורק בשעת הליכה. מה מומלץ לי ? וממה נובע הכאב? תודה גילה

10/10/2005 | 08:55 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

גילה שלום. קשה להגיע לאבחנה מתיאורך ללא בדיקה מסודרת. יש הרבה מצבים שגורמים לכאבים בקדמת כף הרגל וצריך לבדוק בדיקה אורתופדית מסודרת כדי להגיע לאבחנה. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון או לחלופין להמליץ לך על אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

09/10/2005 | 16:59 | מאת: משה

שלום ד"ר. אני סובל מכאבים ברגלים מתחת לברכיים במיוחד לאחר שאני הולך הליכה מהירה וארוכה . הרופא שלי טען כי יש לי בעיות עם עקב אכילס בשני הרגליים . אודה לך באם תוכל לפרט במקצת למה הכוונה כאבים בעקב אכילס וכיצד ניתן להקטין את הכאב (אני חייב לעשות ספורט הליכה ). שנה טובה . תודה

10/10/2005 | 08:49 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

משה שלום. מאחר ולא בדקתי אותך לא אוכל לדעת מה בעייתך . כאבים בעקב אכילס זה לא מונח רפואי. לא אוכל לענות בצורה מקצועית לשאלתך. פנה לבדיקת אורתופד באזור מגוריך ושאל אותו שאלותיך פנים אל פנים. בברכה - דר' טיטיון.