פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

תודה על תשובה אני קבעתי תור למרפאה בבלינסון והתור הוא 15.1.05 אני אמורה לסבול מכאבים עוד 3 חודשים האם אני יכולה ללכת לכל אורטופד והוא מכיר את התופעה של ה"דורבן" תודה וחג שמח

מלינה שלום. אם את תושבת המרכז וחברת קופת חולים כללית את יכולה להגיע לבדיקה במרפאה העצמאית שלי. לקביעת תור דרך כללית CALL - בטלפון 2700*. אם לא את בהחלט יכולה לפנות לכל אורתופד שאת רוצה. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, אמי כבת 60, סובלת מזה מספר חודשים מכאבים נוראיים בצידי גב כף הרגל. לטענתה, הכאב מוגבר יותר ברגל שמאל. יש לציין, שאמי נהגה ללכת קילומטרים רבים ברגל ללא כל קושי, וזאת לאחר המלצה של רופאת משפחה בשל סוכר גבוה (גלוקוז - 120), וכדי לרדת במשקל. כיום, אמי ממש לא מסוגלת ללכת ברגל מטרים בודדים. לפני כשבועיים רכשה מדרסים חדשים. ממה הכאב נובע, ומה ניתן לעשות כדי להקל? תודה רבה מיכל

מיכל שלום. לא ניתן לתת תשובה ללא בדיקה אורתופדית מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. אשמח לקבל את אמך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון או לחלופין להמליץ לכן על אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגוריכם. בברכה - דר' טיטיון.

שלום האם זה נכון שד"ר אייל מלמד נחשב כמנתח עצבים פריפריים מס' 1 בין הרופאים האורטופדיים? על ד"ר רוחקינד קיבלתי אינפורמצייה לא מחמיאה. תודה רבה.

שלום דודו, מש לא רופאה, אבל - זאת בדיוק הסיבה שאני ארשה לעצמי להיות פחות דיפלומטית ממה שד"ר טיטיון בודאי יהיה כאן. אין לי דרך לומר את זה יותר בפשטות - לצערי, אני לא חושבת שיש רופא מומחה לניתוח עצבים פריפריים בארצנו הקטנטונת..... במיוחד לא בקרסול. אייל מלמד הוא מומחה, הוןא רופא מצוין ומנתח לא רע בכלל ואולי אפילו טוב מאוד, ואם הבחירה שלך היא בינו לבין רוחקינד, מיותר לציין, שהוא הבחירה החד-משמעית!!! בהצלחה, בריאות שלמה, דנה

מבקשת המלצה על רופא אורתוטפד המקבל באופן פרטי באיזור חיפה. מדובר על שבר בקרסול אצל אימי בת 79. היא טופלה באמצעות מחלקת תאונות בלין, ולדברי הרופא השבר התאחה. אולם למרות הכל היא סובלת מכאבים וההליכה קשה לה. בתודה מראש, שולי

שלום שולי, ממש לא רופאה, אבל - בעניין הספציפי הזה הייתי מאוד ממליצה לך לבקר אצל ד"ר אייל מלמד. הוא עובד בבי"ח רמב"ם, אבל מקבל באופן פרטי גם בקליניקה במרכז חורב, וגם בטבעון, לבחירתך. המיוחד בו הוא שהוא מאוד מקפיד בפענוח תצלומי רנטגן לפני שהוא קובע החלטות טיפוליות ואחרות, ונשמע לי שזה מאוד מתאים לך. שיהיה בהצלחה, ובריאות שלמה לך ולאימך, דנה

שולי שלום. את יכולה לפנות לדר' אייל מלמד כמו שהומלץ. גם אני ממליץ עליו בחום. בברכה - דר' טיטיון.

תודה

שלום אני בת 64 בריאה אך לאחרונה אני סובלת מצריבה בכף הרגל ובאצבעות .בצילום נמצא גיד מכופף והומלץ לי על מדרסים אך ללא הואיל.לציין כי הייתי אצל רופא לכלי דם אשר בדק את כף הרגל ידנית בלבד ואמר שהכל כשורה.אך הצריבה עדיין ממשיכה במיוחד אחר הצהרים ברצוני לציין שאנני סובלת מסכרת.אני אשמח לקבל עצה איך להמשיך בטיפול או למי לפנות

שלום גאולה, ממש לא רופאה, אבל- צריבה, אם אני מבינה נכון את מה שאת מתכוונת אליו, אולי יש אלמנט עצבי בתחושה שלך. הייתי ממליצה מאוד על בדיקה נוספת אצל האורתופד, ייתכן שגם הגיד שלך מפעיל איזשהו לחץ על העצב שגורם לך לצריבה. מכל מקום - בדיקה קלינית שווה אלף תשובות אינטרנטיות.... בהצלחה, בריאות שלמה, דנה

גאולה שלום. קראי את תשובתה של דנה לשאלתך. אין לי מה להוסיף על כך. שוב - תודה לדנה. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר יקר, עשיתי מדרים ביו-מכניים לפני כשלושה שבועות, ומאז שאני איתם אני פשוט לא יכול ללכת יחף. כל כך התרגלתי אליהם שכשאני בלעדיהם יש לי כאבים בצד החיצוני מתחת למפרק הקרסול. אינני יכול להיות עם נעליים 24 שעות ביממה (המציאו כבר נעלי מקלחת?). יש לך פתרון בשבילי? שאלה נוספת: המדרסים שעשיתי אמורים להיות מעולים. הם עלו לי 1600 שקל, אך לאחר שבועיים של שימוש הבחנתי שאחד המדרסים שבור מעט. רימו אותי? שתהיה לך שנה מצויינת

יותם שלום. ככה זה. לא ניתן לאכול עוגה ולהשאיר אותה שלמה. לגבי שאלתך השניה, אם המדרסים נסדקו גש למכון בו עשית את המדרסים שיתקנו אותם. אין סיבה שמדרסים ביאומכנים יקרים יתקלקלו אחרי שלושה שבועות. בברכה - דר' טיטיון.

דוקטור שלום, בעקבות כאבים בקרסול בעמידה והליכה הופנתי למיפויי, במיפויי נמצאה קליטת יתר בקרסול ימין. חזרתי לאורטופד הוא הפנה אותי לרנטגן וביצעתי את הבדיקה , לצערי אני מתגייס ממש אוטטו ולא יהיה לי זמן אפילו לקבוע תור לאורטופד (התור הבא חודש אחריי הגיוס..) האם תוכל לבדוק את הצילומים דרך הרשת (אני מודע לכך שהאיכות לא גבוהה) http://img135.imageshack.us/my.php?image=0023hs.jpg http://img135.imageshack.us/my.php?image=0056ot.jpg http://img135.imageshack.us/my.php?image=0079oi.jpg בתודה, ובברכת שנה טובה, דן.

שלום דן, ממש לא רופאה, אבל - כאב בקרסול יכול לבוא לידי ביטוי בקליטה מוגברת במיפוי עצמות. הממצא הזה יכול לנבוע מנקע ישן שעדיין לא הלים עד תומו, יכול לנבוע מדלקתת בגידים שבאזור הכואב, יכול לנבוע מעוד הרבה דברים קטנים אחרים. מכל מקום - בדיקת מיפוי עצמות לבדה, ללא בדיקה קלינית וללא עזרים נוספים (אם צריך,ף לפי ראות עיני הרופא) - לא תוכל לתת לך לא דיאגנוזה ולא פרתון לבעיה. כדאי לגשת לרופא אורתופד, וגם אם יש תור רק לעוד מאתים שנה, כדאי למצוא אחד שאפשר להשיג אליו תור מוקדם יותר. לא כדאיל התגייס כך בלי לדעת מה הבעיה, אם יש כזאת, ומה הטיפולשלה. בהצלחה בצבא, בריאות שלמה, דנה

תודה רבה לשניכם!.

דן שלום. קשה להתרשם מצילום ללא בדיקה אורתופדית מסודרת. אם זאת הצילומים ששלחת נראים תקינים. בברכה - דר' טיטיון.

שלום,עשיתי ניתוח בכף רגל היה חסר לי עצם בעצמות המסרק בשתי מקומות, הרופא לקח עצם מהאגן והשתיל,שהגיע הזמן לדרוך אז היה מקום מתחת לכף הרגל שהעצם בלטה ופשוט לא היה אפשרי ללכת בלי כאבים, ובקרסול היה עקום לא היה אפשר לקחת אותו כלפי חוץ בתנועה(קישיון), בניתוח האחרון הרופא עשה לי העברת גידים מהצד הימני לצד השמאלי של כף רגל ימין ועשה קיבוע בשתי אצבעות של עצמות המסרק במקום ההוא שאמרתי שכאב לי איפה שהבליטה של העצם. עכשיו אחרי כל זה אני יוכל לעשות תנועות חופשיות ולדרוך בלי שום כאב? והקרסול לא תהיה עקומה?

גולי שלום. מאחר ולא הייתי מעורב בניתוח ואני לא מכיר אותך או את כף הרגל שלך , אני מציע לך בחום להפנות את כל שאלותייך לאורתופד שמטפל בך. בברכה - דר' טיטיון.

שלוםרב! לפני כשבוע עברתי ניתוח אנסקופיה בהרדמה ספינלית (חצי גוף תחתון) עקב חשש לאבסס בפי הטבעת .לשמחתי לא מצאו אבסס אולם נמצאו טחורים מוגדלים ודלקת בערמונית. מאז אותו ניתוח יש לי כאבים קבועים בישבנים , בשרירי הרגליים האחוריים לאורך שני הרגליים , לכאבים בכפות הרגליים והרגשת צביטות לפרקים בכפות הרגליים. האם זו תופעה מוכרת בסוג הרדמה זה? האם יש חשש לפגיעה בעמוד השידרה בעקבות זריקת ההרדמה? האם עצם פעולת האנסקופיה עלולה לגרום לתופעה כזו? אודה לעצתך בברכת שנה טובה ושנת בריאות

כ.ז. שלום. פורום זה עוסק בעיות קרסול וכף רגל. בשאלתך עלייך לפנות לפורום שעוסק בהרדמה. בברכה - דר' טיטיון.

יש לי דלקת בגיד בחלק הפנימי של כף הרגל. הדלקת אובחנה כבר לפני כשנה וחצי ולא עוברת. מידי בוקר מתעוררת עם כאבים חזקים מאוד ואינני מסוגלת לדרוך על כף הרגל במשך דקות ארוכות. בימים האחרונים אני חשה מעין זרם חשמלי כאשר אני נודעת בבקרסול. אתמול איבדתי תחושה בכלל בגב כף הרגל (כאילו הרגל נרדמה) ועד עכשיו התחשתיות חזרה רק באופן חלקי. מה עליי לעשות??? תודה

רציתי לברר אם ישנם אוסטאופטים בארץ. אם כן, אבקש הסבר לגבי הכשרתם ורשימת אוסטאופטים שניתן לפנות אליהם בקשר לבעיות בכף הרגל. תודה

רינה שלום. ישנם אוסטאופאטים בארץ. יש לברר היכן למדו ומה הרקע לפני שניגשים לטיפול מאחר ותחום הרפואה האלטרנטיבית פרוץ למדי בארץ. אני אישית לא מכיר אוסטאופאטים. צר לי שלא יכולתי להיות לעזר. בברכה - דר' טיטיון.

אתי ,עלייך להבדק על ידי אורטופד בצורה יסודית. תהיי ברוכה.

שלום אתי, ממש לא רופאה, אבל - לפי התיאור שלך, נוצר ככל הנראה אישהו לחץ על העצב באזור של היגד שלך. זה עניין שעשוי לקרות בעקבות דלקות ממשוכות, במיוחד כאלה שלא מטפלים בהן, או שהופכות לכורוניות, כיוןש אינן מגיבות לטיפול. גם אובדן התחושה נשמע כמו עניין עצבי לגמרי. ההמלצה הכי טובה שאפשר לתת לך מכאן : 1. לפנות כמובן, בהקדם, לאורתופד כף רגל, ולבצע בדיקה קלינית מעמיקה. 2. סביר להניח שהבירור עכשיו יכלול לפחות שני דברים : א. בדיקת אולטרא-סאונד;ב. בדיקת EMG. אני מניחה שלאחר בדיקה קלינית ובדיקות העזר הנדרשות, יגיעו לתמונה מדויקת ולטיפול מתאים. מכל משום - אל תשתהי!!!1 בריאות שלמה, דנה

אתי שלום. עלייך לפנות לבדיקה אצל אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום ד"ר לפני זמן מה עשיתי מיפוי עצמות והתקבלה תוצאה קליטה מוגברת דיפוזית בעצמות הטרזוס, קליטה מוקדית בצוואר הטאלוס משמאל, הדגשה במפרקים MTP ראשונים בשתי כפות הרגליים, קליטה דיפוזית מוגברת בברך שמאל והדגשה בברך ימין פטלומורלית בברך ימין. הרופא המטפל טען שהממצאים לא בעיתיים, אך נתן כדורים גאבאפנטין 300מ"ג שלוש פעמים ביום למשך שלושה חודשים אך הדבר לא עזר משום שהכאבים נמשכים. מה משמעות הממצאיים לאיזה תחום הטיפול שייך ומה ניתן לעשות? תודה על התשובה

רה שלום. לצערי לא ניתן לענות על שאלתך ללא בדיקה מסודרת ובחינת בדיקות הדמיה בצורה מסודרת. פני לבדיקת אורתופד העוסק בכיארורגיית קרסול וכף רגל באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

בבקר כשאני קמה אני לא יכולה לדרוך על הרגל יש כאבים חזקים בעקב וגם לאחר נהיגה ברכב . ממה זה נובע? מה עושים? חג שמח

מלי שלום. נשמע שאת סובלת מ"דורבן" או פאסאיטיס פלאנטארית או מחלת החיתולית הכפית. קראי את המאמר המצורף ואם עדיין יהיו שאלות, אשמח לענות. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

תודה על תשובה קודם כל המאמר ממש מתאר את מה שקורה לי , לאיזה רופא אני פונה שיודע לאיזה בדיקות אני צריכה ? או שמספיק אני יראה את המאמר ששלחת ושוב תודה רבה וחג שמח

מלי שלום. נשמע שאת סובלת מ"דורבן" או פאסאיטיס פלאנטארית או מחלת החיתולית הכפית. קראי את המאמר המצורף ואם עדיין יהיו שאלות, אשמח לענות. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

שלום, במהלך חודש ימים סבלתי מדי פעם כאבים בכף הרגל כך שהיה קשה לי לדרוך עליה בעיקר בבקר אבל במשך היום זה עבר ולא הפריע לי בכלל בפעילות השוטפת. כעת לאחר שבשלוש הימים שחלפו אמצתי את הרגל אינני מסוגלת לדרוך עליה הכאב הוא בגב הרגל. ישנה נפיחות שלא בולטת לעין. לא זכור לי שקבלתי מכה ואין סימן לעקיצה. בדרך כלל אני בריאה ואינני תלויה בשום תרופות. מה זה יכול להיות? תודה מראש, יפעת

יפעת שלום. לא ניתן להגיע לאבחנה ללא בדיקה אורתופדית מסודרת. פני לבדיקת אורתופד באזור מגורייך ועדיף כזה העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

בני התלונן כמה ימים על כאבים ברגל וקצת צלע אני לא יודעת אם זה כתוצאה מנפילה לתוך גומה של עץ כמה ימים לפני כן או בגלל תאונה קטנה שהיתה לו לפני 8 חודשים על ידי אוטו שפגע בו בחניון אך לא קרה לו כלום ושיחררו אותו מבית החולים מיד, האם יכול להיות שזה משהו כתוצאה מהתאונה ממזמן ורק עכשיו מתעורר? איך ניתן לדעת? רק על ידי צילום? אני יודעת שלא מומלץ על צילומים לילדים יצא כבר כמה פעמים שהוא אמר שהרגל כואבת אך תמיד חשבתי שזה מפינוק כי זה קרה בלילה עכשיו הוא בסדר רץ והולך רגיל אך האם עלי לבדוק זאת יותר לעמוק ואם כן איך בדיוק? תודה רבה

אני שלום. אם עכשיו הוא רץ והולך כרגיל, תעזבי אותו בשקט. כשהוא יצלע קחי אותו לבדיקת אורתופד ילדים. בברכה - דר' טיטיון.

בחודשים האחרונים אני מתעוררת בבוקר עם נפיחות בכפות הרגליים וכאב בדריכה. זה עובר אחרי כמה דקות. האם יש לכם רעיון ממה זה נגרם? אני בת 53

שפי שלום. יכול להיות אין סוף דברים. םני לבדיקת רופא המשפחה, שיפנה לגורם המתאים לבירור. ראומאטולוג? אורתופד? וכ"ו. בברכה - דר' טיטיון

שלום לך דר' בני בן 22 , אובחן לאחרונה אצל אורטופד עם בעיה של רגל שמוטה , בצילום סי.טי עמוד שדרה ב.מ.פ, אינו מתלונן על כאבי גב חריגים. המלצה לערוך MRI מהי הסיבה לבעיה זו, אילו בדיקות מומלצות נוספות יש לעשות? האם פיזיוטרפיה מועילה? בביקור אצל פיזיוטרפיסטית כאשר לחצה על הברך בנקודה מסוימת חל שיפור בתנועתיות הקרסול.

צלילה שלום. אם יש DROP FOOT זה נובע מבעיה עצבית בד"כ. יכול להיות בעיה בעמוד שדרה ויכול להיות בעיה בעצב פריפרי. לא ניתן להגיד יותר ללא בדיקה מסודרת. אולי כדאי להבדק גם אצל נוירולוג. בברכה - דר' טיטיון.

אני חייל ומשרת עם נעליים צבאיות. בשבוע האחרון הרגשתי מדי ערב שהבוהן רדומה כמו כשיושבים על איבר זמן רב. אני בחופש כבר 3 ימים והולך עם נעלי ספורט אך הבוהן עדיין רדומה מה לעשות, מה קורה שם? תודה

אלי שלום. זה כתוצאה מטראומה חוזרת לרגליים. תלונה שכיחה מאוד אצל חיילים בעיקר חירניקים. אין מה לעשות. יעבור (ברוב המקרים) כשתשתחרר. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב! לפני 10 שבעות נקעתי את הקרסול בצורה חמורה. פונתי למיון ולא התגלה למזלי הטוב שבר. כמובן בשבועיים הראשונים רגל הייתה נפוחה כמו לא יודע מה לא לדבר על לדרוך עליה. אבל לאט לאט המצב התחיל להשתפר. נשארה לי עדיין נפיחות באזור המפרק בלבד והרגל לא חזרה עדיין לתווח התנועה המלא שלה. אני הולך צולע ודריכה לא נכונה גרומת לכאבים שלא מהעולם הזה. השתלשלות אירועים: הרופא במיון צילם את הרגל ביום הפציעה לא נמצא כלום. צילום נוסף לאחר 7 שבועות הפנייה לאורטופד לא נמצא כלום. הופנתי לפזיוטרפיה. שישה טיפולים אצל פזיוטרפיסת מצב על הפנים לא עזר, רק ביזבוז זמן. מתיחות בעצמי כואב לי לעשות, גם הפזיוטרפיסת לא הצליח לעשות הרבה. עבר המון זמן. למי לפנות אני לא יודע. לחזור שוב לאורטופד? אולי מומחה לכף הרגל? אשמח להמלצות, תודה.

חזי שלום. נשמע שיש לך נזק משמעותי בקרסול. פנה לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, מזה כחודשיים אני חשה כאבים מהחלק התחתון של הבוהן ועד לסופה (העיגול התחתון שבה מתחילה הרגל-מקווה שתבין) אני חשה את הכאבים בהליכה ובכלל בתנועה - אין לי עדיין מושג בהגדרות הרפואיות ולכן לא אוכל לפרט או לתאר עפ"י השפה הרפואית,אשמח לקבל התייחסות

sagit שלום. פני לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. לא ניתן מתיאורך להגיע לאבחנה. בברכה - דר' טיטיון.

שלום לכולם ולד"ר טיטיון אני אמור לעבור ניתוח לוקס ואגוס.,"ממחקר" שעשיתי הומלץ לי להיות מטופל או אצל פרופ' ניסקה או אצל ד"ר מלמד מחיפה, הבנתי שהם המנתחים הכי טובים בארץ, אני מתלבט בין שניהם ? מהי ההמלצה?

רונן שלום. שניהם מצויינים. בברכה - דר' טיטיון.

הכי הכי טוב ומספר 1 ד"ר טיטיון

אני נותחתי אצל מלמד הייתה לי פציעה קשה בכף רגל מהצבא ומלמד הציל לי את הרגל אני ממליץ בעיניים עצומות עליו.

מנסיון אישי אומנם של ניתוח אחר, ד"ר אייל סגל מ"שיבא" הוא רופא מעולה ובן אדם טוב הגון וכל יתר הדברים הטובים נכונים לגביו.

אני מחפש מאמרים או כל עזרה הקשורה לנקעים בקרסול והסיבוכים שלהם במיוחד כתוצאה מטראומה במקום.

אני שלום. הקש - ANKLE SPRAIN בכל מנוע חיפוש. תמצא הרבה חומר. בברכה - דר' טיטיון.

זה מכיוון שעד היום לא הרבתי בפעילות ספורטיבית - תמיד התעסקותי בספורט הייתה מועטה ביותר, ולא התקרבה כלל לפעילות שאני הולך לעשות בצבא. הבנתי שבמסעות ארוכים (דבר שכלל לא התנסיתי בו עד כה) הפלטפוס גורם לכאבים עזים, זה נכון? כמו כן, אתמול רצתי על הליכון בחדר כושר, בפעם הראשונה מזה זמן רב. רצתי במהירות גבוהה מזו שבה אני רץ בד"כ. מס' דקות לאחר תחילת הריצה התחלתי להרגיש כאבים בעצמות, שמאוד הפריעו לי וגרמו לי לסיים את הריצה מהר מכפי שתכננתי. האם יכול להיות שהכאבים הופיעו לפתע בגלל מהירות הריצה הגבוהה? והאם רצוי שאפנה קודם כל אל אורטופד, או מומחה לכירורגיית כס רגל וקרסול, או שהיית ממליץ לי לפנות ישר למכון להתאמת מדרסים? ואם כן אז האם תוכל להגיד לי לאיזה מקום לפנות?

גיא שלום. פנה, לפני הוצאת כספים רבים על מדרסים, לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

מהם סיכויי ההצלחה בניתוח לפרייברג? ומה הסיכונים?

ד. שלום. תלוי איזה ניתוח עושים. לצערי לא בדקתי אותך ולא ראיתי צילומים ואני לא יודע איזה ניתוח מתוכנן לכן לא אוכל לענות. בברכה - דר' טיטיון.

לפי מה שנאמר לי הוא כנראה לסובב את המפרק הרחוק. ואם זה לא יעזור אז לקצר מהמפרק הקצר.

לאחרונה אני סובלת מכאבים ברגליים. כאבים שהתחילו רק עם ההשכמה בבוקר ונחלשו לאחר מספר דקות, אבל לאחרונה התגברו הכאבים גם בבוקר לאחר הקימה, וגם במהלך היום. הכאבים הם בשתי הרגליים, כל פעם במקום אחר: בעקבים או בשרירי הירך. רופא המשפחה הפנה אותי לנאורולוג, באבחנה אפשרית שמדובר ב:"תסמונת הרגל חסרת המנוחה". הייתי רוצה לדעת בבקשה קצת יותר פרטים על תסמונת זו. תודה

שני שלום. לא מוכרת לי התסמונת. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר שלום אני משחק כדורסל באופן קבוע, ונקעתי את הקרסול פעמיים בחצי השנה האחרונה. שאלתי היא באיזה תומך קרסול כדאי להשתמש בנוחות וביעילות על מנת למנוע את הנקע הבא. מלבד ה - aircast המגושם אני מכיר תומכים :swede-o, malleoloc,airsport . מה הכי טוב? תודה

עומר שלום. אני ממליץ לך ללכת על AIR SPORT. בהצלחה. שנה טובה - דר' טיטיון.

מזה זמן רב אני חשה מוזר עם 3 האצבעות הימניות (הקטנות) של רגל ימין, הרגשה של חוסר תחושה. בימים האחרונים, תוקפים אותי כאבים חזקים בזרת, בעיקר במצב של מנוחה. האם יתכן שזו יבלת פנימית או תופעה אחרת? לאודה לתשובתך. שנה טובה. נורית

נורית שלום. אין ספק שיתכן שזו יבלת פנימית או תופעה אחרת. מעבר לכך לא אוכל להגיד ללא בדיקה אורתופדית מסודרת אבל נראה לי שהתשובה מכסה את כל האפשרויות הקיימות. . .:-) בברכת שנה טובה - דר' טיטיון.

שנה טובה וחג שמח.

שלום ד"ר לפני 3 חודשים קיבלתי מכה חזקה בקרסול ימין בצילום שעשיתי אחרי שבוע האורטופד לא ראה כלום - אבל במיפוי ראו משהוא ולכן שלחו אותי לעשות CT ב CT (שכבר נעשה חודשיים וחצי אחרי)ראו 3 פרגמנטים זעירים מנותקים האוטופד אמר לי שבכל מקרה לא היו מגבסים ואמר שיכול להיות שצריך לעשות ארתוסקופיה השאלה שלי - האם אני יכול לקבל ממך יעוץ פרטי (אני מעוניין בחוות דעת נוספת)

קובי שלום. לקבלת יעוץ ממני תוכל להגיע אלי בשלוש דרכים. 1 - במרפאתי בבלינסון לתאום תור מוקד תורים בלינסון - 03-9376666. 2 - במרפאתי הפרטית לתאום תור - 054-4672646. בברכת שנה טובה ובריאות - דר' טיטיון.

יש לי בעייה על הרגליים שלי לכפות הרגליים אני שונאת אותם יש אפשרות לנתח את כפות הרגליים ולשפר את מראהם? אני אשמח לדעת אם זה אפשרי ואם יש סיכונים מה הם? אשמח לקבל המלצה על מקום כלשהו תודה מראש חג שמח שנה טובה הנבוכה

אני מקווה שאת אוהבת את האוזניים שלך ,את האף את הלבלב את הטוסיק את הריאה השמאלית ואת התוספתן. סבתא שלי אמרה לי פעם :" יענקל קיים איזון בטבע "-היא צדקה את לא אוהבת את כפות רגלייך מצד אחד אך מצד שני מוחך לא אוהב אותך.

מה הבעיה שלך? אתה לא בפורום המתאים. חפש פורום פסיכיאטריה... בברכה - דר' טיטיון.

נבוכה שלום. במידה וכפות רגליים מכוערות כי הן עקומות בשל בעיה מבנית וכ"ו כן ניתן לטפל בבעיה באופן ניתוחי. יש לשקול את הדבר היטב בעיקר במידה והבעיה אסטתית בלבד כי בכל ניתוח יכולים להגרם סיבוכים. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון לבדיקה ויעוץ או לחלופין להמליץ לך על רופא מתאים באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

ב-18/09/05 שברתי את הקרסול הימני שבר במלאולוס הלטרלי.נעשה קיבוע בגבס ללא דריכה 6 שבועות.בבקורת אחרי 10 ימים אחרי צילום נאמר שלמרות שהקיבוע טוב צריך ניתןח. שאלתי האם תמיד צריך ניתוח? האם תיהיה בעיה לנתח לאחר 6 שבועות של קיבוע ללא דריכה? שנה טובה

חיה שלום. לא תמיד צריך ניתוח אך אם יש תזוזה או פגיעה ברציפות המפרק או ביחסים בין העצמות המרכיבות את המפרק אזי יש צורך בניתוח. לא הייתי ממתין ששה שבועות. בברכה - דר' טיטיון.

שלום ד"ר אני בת 25. כבר יותר משבוע יש לי כאב ברגל באזור של גיד אכילס מאחורה, מהעקב ועד האמצע של השוק מאחורה. זה כאב שיש לי אותו במיוחד כשאני קמה מכיסא ומתחילה ללכת או לדרוך עליה. יש מין תחושה של מתיחה, כאילו הרגל לא מספיק ארוכה כדי להתיישר וללכת. ממה זה נובע ומה זה בכלל? האם אפשר לטפל בבעיה הזו? תודה מראש, רננה

רננה. נשמע שאת סובלת מבעיה דלקתית או אחרת באזור חיבור גיד האכילס או במעטפת הגיד. ניתן לטפל בד"כ אך צריך להגיע לאבחנה קודם ולטפל בהתאם. פני לבדיקת אורתופד באזור מגורייך, עדיף כזה העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

אני סובל מפלטפוס גמיש - כך נתגלה לי בבדיקות בצו הראשון בצבא (לפני כן לא ידעתי מכך). למרות הפלטפוס הצבא הוריד לי את הפרופיל בגלל סעיף הפלטפוס רק ל-82, ואני מתגייס עוד חודש וחצי, כנראה למסלול שגבו אצטרך לעשות הרבה מסעות ארוכים עם משקלים גדולים. עם זאת אני מפחד שבצבא, שבו אני הולך לעשות מסעות וריצות למרחקים גדולים בהרבה ממה שאני עושה עכשיו ובתדירות גדולה יותר, אני אסבול מכאבים בגלל הפלטפוס. חבר שלי, שהתגייס למסלול זה בדיוק, התחיל ממש לרעוד במסעות ארוכים, ורק אח"כ התברר שזה בגלל פלטפוס (קשיח) שלא גילו אצלו לפני כן. האם מדרסים, אפילו הכי טובים שיש, יכולים למנוע את הכאבים והבעיות שנוצרות בגלל הפלטפוס, או שאין 100%, וגם המדרסים הכי טובים יעזרו רק באופן חלקי? האם גם עם המדרסים הכי טובים אני צפוי לכאבים וסבל נוספים על אלו שיעברו חברי האחרים לטירונות, בגלל הפלטפוס?

גיא שלום. יש חיילים רבים קרביים עם כף רגל שטוחה. אם עד היום לא סבלת מכאבים בפעילות ספורטיבית הליכות מאמץ וכ"ו אין סיבה שתהיה בעיה בצבא. אם יש כאבים עליך להתאים מדרסים מתאימים. לפי הסיפור שלך המדרסים המתאימים לך הם מדרסים ביאומכנים. בברכה - דר' טיטיון.

עד היום לא סבלתי מכאבים, אבל אולי זה מכיוון שעד היום לא הרבתי בפעילות ספורטיבית - תמיד התעסקותי בספורט הייתה מועטה ביותר, ולא התקרבה כלל לפעילות שאני הולך לעשות בצבא. הבנתי שבמסעות ארוכים (דבר שכלל לא התנסיתי בו עד כה) הפלטפוס גורם לכאבים עזים, זה נכון? כמו כן, אתמול רצתי על הליכון בחדר כושר, בפעם הראשונה מזה זמן רב. רצתי במהירות גבוהה מזו שבה אני רץ בד"כ. מס' דקות לאחר תחילת הריצה התחלתי להרגיש כאבים בעצמות, שמאוד הפריעו לי וגרמו לי לסיים את הריצה מהר מכפי שתכננתי. האם יכול להיות שהכאבים הופיעו לפתע בגלל מהירות הריצה הגבוהה? והאם רצוי שאפנה קודם כל אל אורטופד, או מומחה לכירורגיית כס רגל וקרסול, או שהיית ממליץ לי לפנות ישר למכון להתאמת מדרסים? ואם כן אז האם תוכל להגיד לי לאיזה מקום לפנות?

דוקטור נכבד, שלום אני חייל בן 20 לפני כ 8 חודשים נפצעתי בפעילות מבצעית. נמצא אצלי שבר בקלקנאוס שאינו מתאחה, ולפי הערכת הרופאים לא יתאחה בעתיד. הייתי מעוניין לדעת את ההשלכות של דבר, וכמו כן מה ניתן לעשות. לא שמו לי גבס, ולא סד. כלום בתודה מראש

א שלום. לא ראיתי צילומים ולא בדקתי את הרגל ולכן לא אוכל לדעת מה ההשלכות. בעקרון זה תלוי כמה השבר היה מרוסק, וכמה השבר פוגע ברציפות המפרקים ועוד. בברכה - דר' טיטיון.

אני בן 33 חולה במחלת בירגר עברתי לפני כחודשים כרתה חלקית של כף רגלי . לפני כ10 ימים עברתי השתלת עור העור ניקלת יפה.שאלתי :מתי אפשר להתחיל לעבוד עם הרגל לחיזוק שרירים ולהליכה נכונה,ולחשוב על נעל מתאימה? בתודה ושנה טובה

אלי שלום. מאחר ולא אני ניתחתי ולא ראיתי את הרגל לא אוכל להמליץ. פנה לרופאים שניתחו וטיפלו בך לקבלת תשובות. בברכה - דר' טיטיון.

לדוקטור יחזקאל שלום, אני חייל משרת בתפקיד לא קרבי, וסובל מכאבים ברגליים, ובברכיים מעל שנתיים ולאחרונה גם בגב תחתון שמחמיר, ההחמרה הרצינית ביותר התחילה מאז שהתגייסתי. אורתופד צבאי שלח אותי למיפוי עצמות, וזאת התשובה שנרשמה: "גפיים תחתונות וקרסוליים - הדגשה בטוברוסיטי של הטיביות שיכולה לנבוע משינויי עומס, הדגשה בקרסול שמאל שנובעת מתגובת מאמץ" אורתופד הפנה אותי לפיזיותרפיה בתל השומר שמקלה על הכאב, אך לא מחזיקה יותר מכמה ימים בודדים ולפעמים בכלל, לאחר סיום של סדרת טיפולים, נרשם מכתב מביה"ח לרופא יחידה שלי בו רשום: "הנל הפונה עקב PLANTAR AASCILIS דו צדדי, בנוסף נמצא בבדיקה כאבי גפיים + גב תחתון כמו כן סובל מבעיות קשות בכפות רגליו" אני כבר אובד עצות משום שהכאבים כה חזקים, שרוב היום איני מסוגל לעמוד שלא לדבר על ללכת, והדבר מתסכל אותי, רופא שבדק אותי אמר שאני צריך מדרסים מותאמים אישית דחוף, והצבא אינו מממן את זה, דבר שאין באפשרותי להוציא עליו כ- 1,600 שקל. בפיזיותרפיה בתל השומר אמרו שהידרותרפיה יכולה לעזור אבל קודם כל הם רוצים תוצאות של ראמטולוג, והפסיקו לי את הפיזיותרפיה (דבר שלא הבנתי מה קשור) האם יש עוד משהו שניתן לעשות? לפי מה שבדקתי ניתוח לא יכול לעזור. חוץ מזה, נאמר לי שכל הפתרונות הם להקלת הכאב, ולא לפיתרון הבעייה, האם זה נכון או שיש יוצאים מן הכלל? איני רוצה להיות תלוי בפיזיותרפיה כל חיי. בתודה, לירן.

לירן שלום. אתה מתאר מצב של כאבים ממושכים. לא אוכל לעזור ללא בדיקה מסודרת. בכל מקרה הצבא כן מממן מדרסים מותאמים לפי מידת גבס, אם יש הפניה של רופא מטעם הצבא. לגבי כל השאר אין לי תשובות. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון ולראות אם אני יכול לעזור במשהו. בברכה - דר' טיטיון.

אני מאחלת שנה-טובה ומבורכת לך ד"ר טיטיון ולכל משתתפי הפורום. מאחלת, ט.

תודה

שלום דוקטור לפני כ-3 שנים עברתי ניתוח לכריתת נביקולה אקססורית ברגל שמאל (חבלה בכדורגל בקרסול + כאבים בלתי נסבלים וקשיים בהליכה), עברתי כמה טיפולים ל'שיקום' (לייזר, מחתים, פריקשנים, גלים,MSM....) והיום הרגל 95% בסדר (אין תלונות...) לפני כ-חודשיים הייתי בחתונה של חבר, רקדתי וקפצתי בלי סוף... מאז ישנה נפיחות ברגל ימין וכאבים שצצים כל בוקר ולאחר מנוחה/ישיבה קלה (בצעדים הראשונים...) ישנה החמרה על ציר הזמן בכאבים והם החלו להופיע לא רק בזמן מנוחה (מקשה עלי על ההליכה) (עכשיו מגיע משפט שנשמע לא חכם אבל הוא נכון מאוד: אין לי את הכוחות הנפשיים להתחיל טיפול אצל אורטופד (צילומים, ביקורים, ניתוח...). שאלות: 1. האם הגיוני שרגל ימין סובלת מאותה בעייה אנטומית שרגל שמאל סבלה 2. האם אני יכול להתחיל ישר ב'טיפולים הלא קונבנציונאלים שהזכרתי' 3. האם אני גורם נזק ע"י ההזנחה 4. שיטות מניעה וטיפול שנה מצויינת לך

רן שלום. תשובות: 1. האם הגיוני שרגל ימין סובלת מאותה בעייה אנטומית שרגל שמאל סבלה - כן. 2. האם אני יכול להתחיל ישר ב'טיפולים הלא קונבנציונאלים שהזכרתי' - כן. 3. האם אני גורם נזק ע"י ההזנחה - אולי. 4. שיטות מניעה וטיפול - אוכל לדעת רק לאחר בדיקה מסודרת. שנה מצויינת גם לך - דר' טיטיון.

עברתי את הניתוח הנ"ל לפני5 חודשים. כן, אני יודעת שכל ניתוח לוקח לגוף להשתקם והכל... אך לא נראה כי רגלי הולכת להשתקם מהניתוח המזוויע הזה !! אז נפלא- אין לי עצם בולטת, באמת נפלא אך!!! צצו להן בעיות חדשות; י 1.ש לי נימול בבוהן-לא יכולה להתאמן בחד"כש היות וכואבת לי הרגל והאצבעות נרדמות, 2.הושם לי מסמר על האצבע בטענה כי היתה לי "אצבע פטיש" -לא היה ולא נברא! לא היתה לי אצבע פטיש,ואף אצבע זו לא יכולה לזוז.הפיזיטרפיש שלי אמר לי כי נעלו לי את המפרק השני. 3. יש לי רווח גדול בין האצבע הנ"ל לאצבע הצמודה אליה [אסטטית זה כה!!! מכוער] האם זה אופייני לכל ניתוח הלוקס וולגוס ? האם נעשתה פה 'רשלנות רפואית' ? האורתופד אומר לי בנונשלאנט :"חכי..זה יעבור,זה יסתדר..." - איך???אצבעות זזות מעמן?

מי ניתח אותך ? האם ניסקה ? ספרי לי ואדריך אותך. שי

שלום לך ממש לא רופאה, אבל - לא ממש יש לי תשובות לכל השאלות שלך, ואני משוכנעת שד"ר טיטיון יענה להן יותר בהרחבה ובודאי - ביתר דיוק. עם זאת - מה שאת מתארת כ"נימול", התכווצויות, הרדמויות - אלו הן תופעות עצביות. לפי מיטב ידיעתי - יש מקרים, שבהם אם המצב של האצבעות הוא כזה שדורש הפרדה נרחבת מדיי, יש סיכוי לפגוע בעצב השולט עליהן. ייתכן שזה מה שקרה לך בניתוח הזה. עם זאת, ככל הידוע לי - יש להמתין תקופה מסוימת אם יש פגיעות עצביות, כיון ששוב, אם לא מדובר בפגיעה בלתי הפיכה (ואת זה, אני מניחה, יוכל לומר לך רק רופא שיבדוק אותך) הרי העצבים יכולים להשתקם ולחזור לעצמם בתוך תקופה של עד שלוש שנים. דבר נוסף - אני מניהח שאם השאלה שלך היא "האם אפשר לתבוע על רשלנות רפואית " - התשובה היא ככל הנראה - לא ! , כיון שזה הוא סיכון רווח וידוע, וככל הנראה גם חתמת בטופס ההסכמהלניתוח שאת יודעת על האפשרות של סיכונים שכאלה וסיבוכים שכאלה, ושאת מסכימה להם. באשר לזמן שעבר מאז הניתוח- כל גוף מחלים אחרת - הן מבחינת טיב ההחלמה והן מבחינת הזמן שזה לוקח. ייתכן שהגוף שלך הוא מן האיטיים יותר. תני לעצמך עוד קצת זמן המתנה מבחינת הכאב והסבלנות, אבל בכל מקרה - כדאי לגשת לרופא נוסף לחוו"ד, כדי שאם אכן יש מה לעשות או צריך לעשות כדי לתקן את המצב - תוכלי לעשות זאת בטרם יהיה מאוחר. בריאו שלמה, דנה המקורית

את יכולה לבקש בדיקת אי אם ג'י מהרופא (הכי טוב שתעשי בדיקת אי אמ ג'י אצל ד"ר אלון) מרח' שאול המלך ליד הקאמרי החדש.(500 ש"ח בדיקה מקיפה ורצינית) נראה שנימול זו אמנם בעייה עצבית.(צריכה לבדוק באם מדובר בעצב סנסורי או בעצב מוטורי). שאלתי אותך מי ניתח אותך לא לשם רכילות אלא באופן עינייני כי רק מספר רופאים מאד מצומצם בארץ מומחים לניתוחי כף רגל.בנוסף עלייך לדעת שהשאלה היא מהי הפגיעה העצבית .פגיעה במרקם ? חתך? נוירומה ? בהצלחה-שי

ME שלום. בכל ניתוח עלולים להיות סיבוכים. נסי לפנות לבדיקה של רופא אחר ולא המנתח לבדיקה קצת יותר אובייקטיבית ולפי זה להחליט על המשך הדרך. בברכה - דר' טיטיון.

זה מה שיש לך לומר ד"ר טייטן ?שבכל ניתוח יש סיבוכים...? עזוב, אתה יודע מה,לא מחפשת לתבוע, באמת שלא. רוצה לדעת מה עושים במקרה הנוכחי שבו אני נמצאת. חוו"ד רפואית מרופא אחר זה גם אני יודעת לענות... שי- האורתופד הוא צבי כהן.

שלום, אני בת 18 והולכת עם מדרסים כבר 6 שנים לאחר שאובחנתי כבעלת קשת גבוהה, בשלוש השנים האחרונות אני סובלת מכאבים עזים בכפות הרגלים בייחוד בעקב. לאחר מנוחה שמגיעה בעקבות מאמץ אינני יכולה לדרוך כלל על העקב ולרוב דבר זה גורם לי לצלוע. במהלך שנים אלו ביקרתי אצל מס' רופאים אורטופדים, אחד מהם אמר שאני סובלת מדורבן ולעומת זאת שניים אחרים שללו את רעיון זה. הרופא האחרון שאליו הלכתי טען כי לא ניתן לעשות כלום במצבי מכיוון שהבעיה שלי נובעת ממבנה כף הרגל שלי. האם הוא צודק? מה כן אני יכולה לעשות כדי לא לסבול כל כך? האם פיזיותרפיה תעזור? תודה רבה ושנה טובה

דורין שלום. לא אוכל לתת תשובה לשאלותייך ללא בדיקה אורתופדית מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. בברכה - דר' טיטיון.

ולך דוקטור יקר הרבה בריאות אושר ועושר ותצליח בכול משה ידך

ושוב תודה. שנה טובה וכל זה גם לך.

שנה טובה לכולם וגם לדקטור הנחמד טיטיון

תודה.

ד"ר טיטיון שלום רב, מזה כחודש אני סובלת כאבים עזים בקרסול ימין המופיעים לי בזמן הליכה ואף בזמן השינה. טופלתי בארקוקסיה שכלל לא הועילה נגד הכאבים . ביצעתי אולטרא סאונד ואלו הממצאים : לא הודגם נוזל חריג במרווח הפרקי. גיד הפרוניאליים הודגמו המשכיים מעובים במקצת ומוקפים במעט נוזל. התמונה מתאימה ל- RT MILD PERONEAL TENDINITIS ברצוני לדעת מה אומרים הממצאים ומה הפתרון חשוב לי לציין שאני עוסקת בצורה אינטנסיבית בספורט ( ריצות וכדומה) אך כרגע גם הליכה יומיומית מאוד מאוד כואבת לי . בתודה מראש , מיכל

שלום מיכל, ממש לא רופאה, אבל - הממצאים שאת מצטטת מתארים ככל הנראה דלקת גידים (של הגידים הפרונאליים) קלה, או "לא חריפה". ההתעבות של הגידים מעידה על כך גם היא. בד"כ זה נובע דווקא ממאמץ גופני קיצוני, שהאבר לא רגיל אליו (אם כי יש גם מקרים של מחלות כרוניות שמובילות לכך). הפתרונות: בד"כ מנוחה , למשל, ממש מקילה את העניין, ואח"כ החזרה לפעילות צריכה להיות מאוד הדרגתית וקשובה לסף היכולת של הגוף. בנוסף לכך טיפול תרופתי מסוג NSAids - ארקוקסיה שציינת היא רק סוג אחד מתוך משפחה שלמה של תרופות המטפלות בעניין כזה. כדאי פשוט לחזור לרופא המטפל ולהתאים תרופה אחרת. לאחר חיפוש, טעיה, ותעיה - תמצאו בודאי את זו שתקל. (אטופן או ביטרן וגם סלקוקס עושים את זה בד"כ....). רפואה שלמה ובהצלחה, דנה

מיכל שלום. קראי את מה שכתבה לך דנה. לא הייתי יכול לענות יותר טוב מזה. בברכה - דר' טיטיון.

רק רציתי לומר תודה רבה על המענה המהיר וכמובן לאחל שנה טובה והמון בריאות לכולנו תודה, מיכל

שלום רב, האם טיפול בדיקור סיני וצמחי מרפא יכול לעזור במקרה של דורבן? תודה ו'

ורדימונית שלום. אין לי נסיון ברפואה סינית וצמחי מרפא. אני מעריך שיש אנשים להם זה עוזר. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר טיטיון שלום, עשיתי CT בכפות הרגליים. ד"ר אהרון ליברזון ראה את הצילומים ואמר שיש לי פגם מולד מאוד נדיר שנקרא קואליציה. הלכתי לחוות דעת שניה של מתתיהו נוף, והוא אמר שאין לי שום דבר. למיטב הבנתי, שניהם אורטופדים בכירים, משניהם קיבלתי המלצות מכמה אנשים, ובכל זאת- יש כאן סתירה מוחלטת. בתור רופא מומחה לכף רגל, תוכל לעוץ לי עיצה מה עליי לעשות? האם כדאי לי לפנות לחוות דעת שלישית? אגב, בניתוח של ממצאי הצילום היה כתוב במפורש שלא נמצאו סימני coalition, וכשד"ר נוף שמע על דעתו של ד"ר ליברזון הוא עדיין עמד על שלו. בברכת שנה טובה, פוריה ומבורכת יותם

יותם שלום. ככה זה. היכן שיש שני אורתופדים יש שלוש דעות. עליך להחליט על מי מהם אתה מטיל יהבך או לפנות ליעוץ שלישי נוסף. בברכה - דר' טיטיון.

שלום יותם, ממש לא רופאה, אבל - ... מצטרפת לאמירה הבסיסית של ד"ר טיטיון - כמו שכבר נאמר בדברי ימינו -"היזהרו לכם בבני חכמים... וגו'", הרי הפוך בדיוק היחס האוטומטי לרופאים בכלל ולאורתופדים וכירורגים בפרט. יש מי שידם קלה על הסכין, ולכן כל בעיה שעושיה לא להיות קימת או להיות ניתנת לפיתרון פשוט ושמרני - ימליצו מייד על ניתוח,, וגם יסבירו למה אין כל דרך אפשרית אחרת; ולעומת - - אלה, שבמידה מסוימת אפשר לראות יתרון לגישתם (אך הוא גם החיסרון)- שינסו להשתמש בכל דרך טיפול שמרנית בטרם יכריעו לטובת ניתוח ויוציאו מילה זו מפיהם (חסרונם, הוא , אגב, בכך - שאם אכן מלכתחילה לא היתה ברירה אלא ניתוח, ההשהיה שלהם את העניין עלולה להיות לרועץ כעבור זמן רב מדיי, כך שהוא עצמו כבר עלול לגרום לנזקים נלווים). מכל מקום והרבה יותר בקיצור - ראשית, גש לחוות דעת שלישית. שנית - יש רדיולוגיים שהם מומחים בקריאת רנטגן של השלד (אם אני מבינה נכון, יש לך בעיה הקשורה בעצמות השלד, האין זאת?) - הם יכולים לתת מידע טוב יותר מהרבה אורתופדים וגם מהרבה רופאי-רנטגן שכותבים את חוות הדעת בבדיקות ההדמיה השונות, מכיון שהם הרבה יותר מומחים מהם. נתקלתי כבר לא פעם במקרים שהדעות היו חלוקות, ואנשים ניגשו לניתוחים או לטיפולים פולשניים כדי לתקן "בעיות" שניצפו, לכאורה, בממצאי ההדמיה, ואילו הניתוח העיד שלא היתה סיבה לבצע אותם. (באותם מקרים אותם רדיולוגים אכן אמרו, שאין כל בעיה הדורשת התערבות). שלישית- נסה בעצמך לקרוא וללמוד ככל יכולך על ה"אבחנה" שניתנה לך. נסה בעצמך להבין אותה ואז גש לחוות דעת גם של רופא המשפחה. לפעמים - אלה הרבה יותר חכמים מה"מקצועיים", פשוט כיון שהם חפים מכל מחשבה "אינטרסנטית", ואולי יותר מזה - דפוסי החשיבה שלהם הרבה פחות "מקובעים" - בכל זאת, לא בכל יום הם בוחנים צילומי רנטגן או בודקים בדיקה גופנית-אורתופדית. ורביעית - והחשובה מכל, כמו שאמר ד"ר טיטיון בדרכו - אחד הדברים הכי חשובים במקרה כזה הוא למצוא את הרופא האחד שלבך מאמין לו ובו, שאתה מצליח "להיבן" את הדברים שלו גם ב"נפש" או ב"תחושה" ולא רק בשכל. מתנצלת על האורך של התגובה, מקוה שתעזור לך במשהו כלשהו, בהצלחה, דנה נ"ב - הייתי סומכת על ד"ר נוף, אבל אם תרצה לנסות עוד רופאים טובים בפענוחים - כדאי , אולי , לנסות את פרופ' ניסקה, אבל אני אומרת מראש - לפענוח ואבחנה בלבד. לא בטוח שהייתי ממליצה עליו גם לצורכי טיפול או ניתוח כלשהם.

שלום דוקטור, לפני כחודש ענית לשאלתי לגבי כאבי בכף הרגל בבוקר בכך שזה נראה כפאסאיטיס פלאנטארית. קראתי את המאמר. הכאבים כבר קיימים כשנה והם מופיעים רק בבוקר. לעיתים מאוד מאוד רחוקות גם כואב לי במהלך היום האם חשוב שאלך לאורטופד ? האם זה עלול להדרדר ולגרום לנזקים אם אמשיך "להתעלם" מהכאבים ? תודה

מימי שלום. האם חשוב שאלך לאורטופד ? לא יודע. תלוי כמה את סובלת זאת החלטה שלך. האם זה עלול להדרדר ולגרום לנזקים אם אמשיך "להתעלם" מהכאבים ? או שכן או שלא. בברכה - דר' טיטיון.

היי, לפני כחצי שנה ילדתי וכחודשיים לאחר הלידה שמתי לב לתופעה משונה: לאחר מנוחה (שכיבה, ישיבה) של מספר דקות והליכה מחדש אני מרגישה ש - 2 כפות רגליי כבדות וקשות ואיני חשה בן. רק לאחר מספר של צעדים אני מתחילה לאט לאט לחוש בהן. התופעה קיימת רק לאחר מנוחה. יש לי פלטפוס ותת פעילות בבלוטת התריס (מטופלת באלטרוקסין 100 מ"ג). בזמן ההריון עליתי הרבה במשקל (גם כיום יש לי עדיין קצת עודף). הלכתי לרופא אורטופד אך הוא לא יודע מה זה בדיוק. כנוגעים בכף הרגל לא כואב לי. האם נתקלת בתופעה כזו? עלי לציין שהתופעה קצת מחמירה שכן בהתחלה התחושה חזרה לאחר מספר צעדים מועט כעת עלי ללכת הרבה על מנת לחוש היטב את רגליי.

היי מזל טוב על הלידה. בעיות אורטופדיות נפתרות יל ידי אורטופד. מאחר והרופא האורטופד לא פתר את בעייתך,נראה לי שאת צריכה ללכת לאורטופד אחר. גם גרביים מחליפים-בטח גם רופא.

אתי שלום. יש סיבות שונות שיכולות לגרום לבעיה כמו שאת מתארת. החל מעודף משקל והצטברות נוזלים ברגליים, בעיות עצביות סיסטמיות או מקומיות, בעיות בגב תחתון, בעיות גב אחרות, בעיות באיזון המלחים או הפרעה באיזון ההורמונאלי, ועוד סיבות שונות. עלייך לפנות לבדיקת רופא המשפחה שיכוון אותך לאן לפנות לבדיקה וטיפול. בברכה - דר' טיטיון.

שנה טובה לכל המבקרים בפורום. במיוחד שנה טובה לדנה (דנה האמיתית) שבמהלך השנה האחרונה היתה לי לעזר רב ולא רק לי. תודה ושנה טובה גם לדנה נוספת (דנה המזוייפת) שביקרה לא מעט בפורום ועזרה לי ולאחרים. תודה לכל שאר המבקרים הקבועים ו הקבועים פחות ושנה טובה לכוווווולם. במיוחד שנה טובה לי :-). בברכה - דר' טיטיון.

שנה טובה ואמיתית (לא מזוייפת) לך ד"ר נהדר ואיש נפלא. דנה המזוייפת.

שברתי את הזרת ברגל. כמה זמן לוקח עד שהכאבים נעלמים וכמה זמן אני צריכה ללכת עם תחבושת על כל כף הרגל?

שלום אורחת, ממש לא רופאה , אבל - שבירת של זרת היא אכן דבר מעצבן וכואב נורא!!! בד"כ מספר שבועות עד שהיא מפסיקה לכאוב (שבועיים - 4 שבועות, ככל הידוע לי) החבישה נועדה למנוע את התזוזות המיותרות שלה ובעיקר את הכאב. את אמורה לחבוש אותה (אם את מחליטה לעשות זאת, בסה"כ אין חובה רפואית לכך) עד שאת מרגישה ירידה משמעותית בכאב. רפואה שלמה, דנה

אורחת שלום. קראי את תשובתה של דנה (האמיתית). אין לי מה להוסיף כרגיל. בברכה - דר' טיטיון.

ביום שישי במהלך משחק נקעתי את הקרסול. הלכתי לעשות צילום והאורטופד הודיע לי שזה לא שבר רק נקע. חבשו לי את הקרסול ביום ראשון ההתנפחה לי הרגל לא רק הקרסול כל כף הרגל. שמתי את הרגל בקרח ,הרמתי את הרגל למעלה ,אין שינוי בנתיים. שאלתי האם יכול להיות שמצב הרגל הוחמר? כמה זמן בערך לוקח לרגל להחלים? רועי

שלום רועי, ממש לא רופאה, אבל - היום בסה"כ יום שלישי. נקע יכול "להציק" עד שלושה שבועות מיום האירוע. אם אתה מרגיש יותר כאב או יותר נפיחות בצורה קיצונית- אול כדאי לפנות לביקוראצל האורתופד שראה אותך ביום הראשון. מכל מקום - הדרך הנכונה היא אכן - להשתדל לא לדרך על הרגל, להשתדל להרים אותה מעלה , וכמובן - חבישה אלסטית. לפעמים חבישת JONSE יכולה לעזור יותר- כי היא גם מרופדת יותר וגם יש בה חומר המפחית את הנפיחות. שוב, כדאי להתייעץ עם הרופא אם התחושה שלך אומרת שמשהו חריג מדי מתרחש. בריאות שלמה, דנה

רועי שלום. קרא את תשובתה של דנה. אין לי מה להוסיף. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב ד"ר טיטיון, ברצוני לאחל לך שנה טובה ומתוקה. תודה על כל ההמלצות החמות שנתת לי עד כה, אני מעריכה זאת מאוד. שיהיה רק טוב, בריאות והצלחה קרולין צמח

קרולין שלום. שנה טובה גם לך. אנשים מרוצים מאוד מטיפולך ולכן אני ממליץ. בריאות הצלחה אושר ועושר גם לך ולבני ביתך. טיטיון.

לד"ר טיטיון החביב באדם. שתהיה לך שנה טובה טובה שנת אושר עושר ובריאות ושכל רצונתיך ומאוויך יתגשמו שלך mama

MAMA שלום. תודה. שנה טובה ומאושרת גם לך. בברכה - טיטיון.