פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

לדוקטור הנכבד ברצוני לשאול האם שמעת על טיפול בכוסות רוח לדורבן (לקוח מעולם הרפואה הסינית) תודה

אווה שלום. שמעתי שטיפול עם כמה כוסיות וויסקי או וודקה עוזר להשכיח את הכאב לכמה שעות.... אבל לא עם כוסות רוח... נראה לי שכוסות רוח לדורבן יעזרו כמו כוסות רוח למת... בכל מקרה בהצלחה. אם הטיפול יעזור אשמח לדעת על זה. בברכה - דר' טיטיון.

שלום לבעלי בן 34 יש כפות רגליים שטוחות. קרוב משפחה כירורג במקצוע אמר שזה גורם לעומס יתר על עמוד השדרה ולכעבי גב בגיל מבוגר יותר וצריך מרפד-נעל מיוחד כדי למנוע את זה. אבל כאשר בעלי הגיע לרופא אורטופד - הרופא אמר שכל עוד אין כעבים - לא צריך לעשות שום דבר. מה נכון לעשות במקרה הזה?

סטלה שלום. אם בעלך מרגיש טוב לא כואב לו שום דבר, שיתרחק כמה שיותר רחוק מרופאים....ולא יחפש צרות. הוא יעשה מדרסים ואז יתחיל לכאוב לו כל מה שלא כאב לו כל החיים. תעזבי אותו בשקט. בברכה - דר' טיטיון.

שלום ד"ר נא לא לפרסם שאלה זו בפורום . אודה לך אם תעביר לי "בהתאם להוראתך" מאמר בנושא דורבן ברגל לפי הכתובת BATIA3B.WALLA.COM נ.ב אני הקלדנית הכי חמודה בבית המשפט השלום בתל אביב

יש לך מושג מה ייגמר עם "תיק סיריל " ? לא משעמם לך לשמוע כל היום תאורי אונס,רצח,שודים של פיצוציות,בגידות , האם השופט/ת של קשוח/ה ?

בתיה היקרה. שלחתי לך את המאמר כבר. אם לא קיבלת אותו כתבי לי למייל - [email protected] לצערי אני לא שולט במה שמפורסם או לא מפורסם בפורום שלי. בפורום זה אין צנזורה. תחי הדמוקראטיה. תחי מדינת ישראל.

שלום, אני בת 19 ולפני שנה בגלל תאונת דרכים קיבלתי כמה שברים לא ממש רציניים בגוף (כתף ועגן) ומאוד רציניים בקרסוליים. היה לי מכשיר אליזרוב ופינים ועכשיו אני הולכת והכל בסדר חוץ מכאבים אחרי מאמץ מינימלי. עכשיו איחרי חודשים של שכיבה וחוסר הפעלם שרירים בגוף אני מרגישה חולשה ובגלל שאני לא מסוגלת ללכת הרבה רציתי ללכת לחדר כושר ולעבוד על השרירים שלא עושים מאמץ על קרסוליים. השאלה שלי אם יש סיכוי שאני אקבל אישור מרופאת משפחה או שאני סתם משלה את עצמי. תודה, מחכה לתשובה :)

אלינה היקרה. איך אוכל לדעת מה תמליץ לך רופאת המשפחה שלך? את צריכה לשאול את השאלה שלך מישהי שקוראת בקלפים או בבוץ של הקפה. בהצלחה והחלמה מהירה ושלמה - דר' טיטיון.

מזה כחודשיים סובלת מכאבים ונפיחות בגב כף הרגל קרוב לאצבעות הרגל .בבדיקת מיפווי העצמות נרשם כי יש זרימה פתלוגית מוגברת ויתכן שהסיבה לכך היא תראומה,תהליך תופס מקום או שבר.בצילום שלפני חודש וחצי לא היה שןם ממצא ובבדיקת סי,טי,נרשם כי אולי יש עדות לתראומה או שבר או תהליך תופס מקום .רצוני לדעת מה הכוונה לזרימה פתלוגית?רצוני לדעת מהנתונים שנתתי למרות שלא נתתי הרבה ,מה פרוש לכל בעיתי?

דבי שלום. הפירוש של כל מה שכתבת למעלה הוא שיכול להיות שאת סובלת מטראומה,תהליך תופס מקום או שבר. עלייך לפנות לבדיקה וטיפול של אורתופד באזור מגורייך ועדיף כזה העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

מזה כחודשיים סובלת מכאבים ונפיחות בגב כף הרגל קרוב לאצבעות הרגל .בבדיקת מיפווי העצמות נרשם כי יש זרימה פתלוגית מוגברת ויתכן שהסיבה לכך היא תראומה,תהליך תופס מקום או שבר.בצילום שלפני חודש וחצי לא היה שןם ממצא ובבדיקת סי,טי,נרשם כי אולי יש עדות לתראומה או שבר או תהליך תופס מקום .רצוני לדעת מה הכוונה לזרימה פתלוגית?רצוני לדעת מהנתונים שנתתי למרות שלא נתתי הרבה ,מה פרוש לכל בעיתי?

דבי שלום. הפירוש של כל מה שכתבת למעלה הוא שיכול להיות שאת סובלת מטראומה,תהליך תופס מקום או שבר. עלייך לפנות לבדיקה וטיפול של אורתופד באזור מגורייך ועדיף כזה העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

יש לי פלטפוס חמור. המדרסים שעשיתי לא עזרו, וכואב לי אפילו בהליכה. הלכתי לאורטופד מומחה כף רגל וקרסול, והוא אמר שהפתרון האחרון הוא ניתוח. תוכל לתת לי כמה שיותר פרטים על הניתוח המדובר? סיכון, יעילות, זמן ניתוח, זמן החלמה משוער, האם זה פותר את הבעייה ב-100%, ומה בעצם עושים בניתוח הזה? תודה מראש

אל תעשה ניתוח !!!

יהונתן שלום. לא ניתן לענות על שאלתך ברצינות ללא בדיקה אורתופדית ובחינת בדיקות הדמייה לפי הצורך. יש סוגים שונים של פלאטפוס, וסיבות שונות לבעיה זאת ולכן גם יש ניתוחים שונים וטיפולים שונים. יש ניתוחים יותר מוצלחים ופחות מוצלחים. תלוי בבעיה ובטיפול שהיא מקבלת. אשמח לקבלך לבדיקה וטיפול לפי הצורך במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

תודה על תשובתך

בת 45 ,מזה מספר חודשים,סובלת בעיקר בלילות מהתקפות כאבים באצבע כף הרגל. הרופא אבחן את הבעיה כשינוי בעצם של כף הרגל,(טטרסאלי?)והמליץ על מדרסים.פתרון זה מקל למשך מס' שבועות,אולם כשהמדרס מתחיל להשחק, הכאבים חוזרים.הרופא טוען שבעיה זו בלתי הפיכה,ועלי לחיות ולהשלים עם בעיה זו. האם אכן זהו המצב או שמא יש כן פתרונות נוספים, שיפתרו את הבעיה ולא רק יקלו על הכאב,ולזמן קצר. האם הבעיה תלך ותחמיר עם הגיל? תודה.

עפרה שלום. נשמע שהבעיה ממנה את סובלת היא מטאטארסאלגיה. מדרסים יכולים להקל ואם הם עוזרים לכמה שבועות ואח"כ נשחקים ומפסיקים לעזור, סימן שהם עשויים מחומרים באיכות מאוד ירודה ולכן לא מחזיקים מעמד. אם יעשו לך מדרסים כמו שצריך זה צריך להחזיק הרבה יותר מכמה שבועות. בנוסף יש גם טיפולים ניתוחיים לבעיה. עלייך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגורייך. אם תכתבי מהו אזור מגורייך, אשמח להמליץ לך על רופא מתאים. בברכה - דר' טיטיון.

לפני כחצי שנה התחלתי לסבול מכאבים בכף הרגל. הרופא קבע עכשו שזה הבעיה שבכותרת. עשיתי מדרסים שהכאיבו מהרגע הראשון. לאחר כמה שינויים במדרס שהמשיכו להכאיב קבע המכון (שעשה את המדרס) כי אין מה לשנות יותר. מה לעשות? (חוץ מניתוח כמובן)?

ביקרתי אצל רופא והאבחנה היתה חשד ל morton neurona הייתי רוצה קצת הסבר על האבחנה ומה דרך הטיפול בה תודה

ציפי שלום. להל"ן שני קישורים טובים. www.podiatrychannel.com/mortonneuroma www.foot.com/info/cond_mortons_neuroma.jsp בברכה - דר' טיטיון

מזה יותר משנה אני סובלת מכאבים חזקים בכף הרגל, באצבעות, בעצמות הקפיצה ובבוהנים. (בנוסף לברכיים וכתפיים) הכאבים מגבילים מאוד את התנועה ומקשים עלי את ההליכה. אני מטופלת ב ART50 מעל שנה, בנוסף למגה גלופלקס. קיבלתי תרופות שונות מסוג "חוסמי אנזים COX2 אשר לאחר תקופה גרמו לעלית לחץ דם ולבצקות. תרופות בתוספת קודאין לא עזרו. האם קיימת אפשרות נוספת להקל על המצב ? בתודה רות

ruth שלום. לא בדקתי אותך ולא ראיתי צילומים לכן אני לא יודע מהו מקור הכאבים שלך ומה הטיפול שניתן להמליץ לך. עלייך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בתחום באזור מגורייך ולקבל המלצות טיפוליות. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב. יש לי בשתי כפות הרגליים פלטפוס וגם הלוקס ולגוס. בזמן האחרון שמתי לב שברגל השמאלית שלי ההלוקס ולגוס מחמיר והאצבעות שלי נוטות כולן שמאלה בעקבות הבוהן. כמו כן יש לי כאבים לא חזקים אבל מטרידים ברגל זו אחרי פעילות ספינינג והליכה ממושכת. יש לי כמה שאלות: 1) האם יש קשר בין הפלטפוס להלוקס ולגוס? לאמא שלי יש את שתי הבעיות 2)האם פודיאטור עדיף על אורתופד בלי התמחות בכפות הרגליים לטיפול בבעיה? האם הוא רשאי לעשות פעולות כירוכגיות בכף הרגל שלי? 3) אשמח לקבל המלצות על אורתופדים עם התמחות בכף הרגל באיזור המרכז. 4) האם הספינינג מחמיר את הבעיה שלי, והאם אביזרים כגון מפרידי אצבעות, או אביזרים אורתופדיים אחרים יכולים להפחית את הלחץ על העצם? 5) אני מתכננת לצאת לטיול לחו"ל עוד 3 חודשים. האם כדאי לעשות את הניתוח לפני או אחרי הטיול? 6) מה הם הסיכונים, זמן ההחלמה והאופן בו מתבצע ניתוח לתיקון הלוקס ולגוס תודה על הסבלנות בקריאת השאלות שלי אשמח לתשובה במהרה מיכל

מיכל שלום. אענה על שאלותייך לפי הסדר. 1) האם יש קשר בין הפלטפוס להלוקס ולגוס? לאמא שלי יש את שתי הבעיות - לעיתים כשיש האלוקס ואלגוס אזי הוא מוחמר עם הזמן אם יש גם פלאטפוס. 2)האם פודיאטור עדיף על אורתופד בלי התמחות בכפות הרגליים לטיפול בבעיה? יש פודיאטרים טובים ויש אורתופדים טובים. עלייך ללכת למישהו שיש לך אמון בו ושהומלץ לך עליו כמנתח טוב. אם הכותרת שיש לו על המצח זה רופא אורתופד מומחה או סבל בשוק זה לא משנה, העיקר שהוא יודע את העבודה. זאת דעתי, אני לא בטוח שכל הרופאים בארץ יתמכו בדעה זאת... האם הוא רשאי לעשות פעולות כירוכגיות בכף הרגל שלי? אם יש לו רשיון לעסוק ברפואה אז כן. אם לא אזי לא. 3) אשמח לקבל המלצות על אורתופדים עם התמחות בכף הרגל באיזור המרכז. דר' מתי נוף, דר' איל סגל, פרופ' ניסקה מאיר, דר' אלישע פרוינד, אנוכי - דר' טיטיון יחזקאל. יש עוד בטח. 4) האם הספינינג מחמיר את הבעיה שלי, והאם אביזרים כגון מפרידי אצבעות, או אביזרים אורתופדיים אחרים יכולים להפחית את הלחץ על העצם? הספינינג עצמו לא מחמיר את הבעיה כל עוד את לא נועלת נעליים לוחצות מידי. בכל מקרה אפשר להשתמש באביזרים כגון מפרידי אצבעות. יש כאלו שזה עוזר להם. זה לא ישנה את העיוות אבל אולי יקל על הכאב. 5) אני מתכננת לצאת לטיול לחו"ל עוד 3 חודשים. האם כדאי לעשות את הניתוח לפני או אחרי הטיול? אחרי הטיול בטוח. 6) מה הם הסיכונים, זמן ההחלמה והאופן בו מתבצע ניתוח לתיקון הלוקס ולגוס - יש סוגי ניתוחים רבים לתיקון הלוקס ואלגוס, תלוי ברמת העיוות , חומרתו וצורתו. לפי זה גם הסיכונים ומשך ההחלמה. הסיכונים העיקריים - זיהום בפצע, פגיעה עצבית, פגיעה בכלי גם, כאבים, חזרה של העיוות, בעיות בחיבור העצם המנותחת ועוד. יש לציין שהסיבוכים נדירים ברובם. בברכת טיול נעים - דר' טיטיון.

שלום ד"ר! אני קראתי את המאמר שלך ותשובות.(אני חייבת לציין שיש לך חוש הומור) אני בתחילת הדרך בטיופול של הבעיה .קיבלתי זריקה.עכשיו פזיוטרפיה והזמנתי מדרס גבס לפי מידה, אבל יש לי כמה שאלות: 1 יש לי לפעמים התכבצוייות בשריר של השוק(אכילס? )בלילותץ האם זה קשור לבעיה שיש לי? 2 לפעמים יש לי כאבים בכרסוליים . בלילות לפעמים אני מתעוררת מזה שהרגליים שלי מתוחות( הכוונה בפוינט) ואז זה גורם לי לכאב נוסף בכרסול. 3 האם יש טיפול הומיופאתי שיכול לעזור:? 4 אתא עובד עם ק"ח לאומית? 5 במיקרה שלי בגלל ההתכווצויות אני צריכה סד לילה? 6.אני בת 49 הבדיקות שלי תקינות .יש לי עודף משקל "קטן" בערך 10 ק"ג אני עשיתי עד עכשיו הליכות והתעמלות בריאותית,בגלל כאבים היפסקתי. אם המדרס החדש אני יכולה להתחיל קצת? או להקשיב לגוף שלי ולחכות? תודה מראש. יצאה מכתב ערוך, פרידה

פרידה שלום. אענה על שאלותייך לפי הסדר. 1 יש לי לפעמים התכוצויות בשריר של השוק בלילות. האם זה קשור לבעיה שיש לי? יכול להיות. לא בדקתי אותך ואני לא יודע אבל בהחלט יתכן. 2 לפעמים יש לי כאבים בקרסוליים . בלילות לפעמים אני מתעוררת מזה שהרגליים שלי מתוחות( הכוונה בפוינט) ואז זה גורם לי לכאב נוסף בקרסול. לכן עלייך להקפיד על תרגילי המתיחה לאכילס ולפאציה הפלאנטארית כל בוקר וכך ערב באדיקות!!! 3 האם יש טיפול הומיופאתי שיכול לעזור:? לא יודע, אני לא הומיופאט אבל עד כמה שאני יודע רופאים הומיופאטים יודעים לרפא את כל המחלות שיש בעולם.... 4 אתה עובד עם ק"ח לאומית? אם הקופה מפנה אותך לבלינסון אז כן. אם לא אז לא. 5 במיקרה שלי בגלל ההתכווצויות אני צריכה סד לילה? תלוי מה הסיבה להתכווצויות. יש סיבות רבות להתכווצות שרירים. 6.אני בת 49 הבדיקות שלי תקינות .יש לי עודף משקל "קטן" בערך 10 ק"ג אני עשיתי עד עכשיו הליכות והתעמלות בריאותית,בגלל כאבים היפסקתי. אם המדרס החדש אני יכולה להתחיל קצת? עם המדרס הייתי חוזר לפעילות מלאה למרות הכאב. או להקשיב לגוף שלי ולחכות? תמיד טוב להקשיב לגוף אבל צריך שישה איזה גבול בין הקשבה לגוף לעצלנות או לפינוק... בברכת החלמה מהירה - דר' טיטיון.

תודה רבה! עוד שאלה קטנה: דורבן שיש לי -הוא בצד השמאלי , אז למה הכאבים ב2 קרסוליים? אולי כדי לעשות צילומים..? בכבוד רב, פרידה

נותחתי לפני כמה שנים ע"י ד"ר רון בכף הרגל שחרור הרצועה שנשחקה בקרסול. (הייתי מס' 70 בעבודת המחקר שלו...)הניתוח עבר טוב, אבל אחרי תקופה הסתבר שהשיקום היה גרוע, כי לא היה דבר כזה . וכשחזרתי לד"ר רון הוא נדהם ממה שקרה, ונתן לי ללכת הרבה זמן עם מדרסים גבוהים, כי חלק מכף הרגל פשוט שקע. והתעוות. נכון להיום יש לי שרירים שנתפסים בכף. היא נמשכת כלפי מטה. כולל הבוהן, וזה כואב מאד. לשחרר את זה עלי מהר לקום וללחוץ לכיוון ההפוך. זה קורה הרבה בחדר עם מיזוג, בתוך מים, הפסקתי לשחות בגלל זה, דבר שפתר לי את הבעיות בגב...עכשיו גם הוא נלקח ממני. ובכלל שקר לי ברגל. אני לא יודעת מה לעשות עם התופעה הזו. מה דעתך, מעבר לרעיון לחזור לד"ר רון.

מי ניגש אל השוחט הזה ?

כשאי אפשר לתפקד מכאבי גב ורגל, ואי אפשר לעמוד וללכת, ובבית שלשה ילדים, ועסק עצמאי לנהל, עשיתי את הטעות שלא לקחתי חוות דעת שניה...זה מה הומלץ וזה מה עשיתי. הרי הוא נחשב "מומחה" בתחום. מה עושים עכשיו? האם יש פתרון לכך? זה מה שחשוב לי לדעת. תודה.

אני בת 19 ומזה כ-3 חודשים אני סובלת מכאבים בשוקיים (ב-2 הרגליים). הכאבים הם מהברך עד הקרסול. הכאבים מופיעים רק בעת מנוחה ובעת הליכה או מאמץ איני חשה בכאבים. אורתופד אשר בדק אותי אמר כי לא נתקל בתופעה כזו וכי אינו יודע מה הבעיה. מה לעשות??? קרן

ההסבר שלי נתנו הוא כזה: בזמן ריצה המוח מפריש מורפינים (אותו החומר שיש במורפיום) שמשכח את הכאבים שאת חשה בשוקיים. במקום שלי כואב אכן נמצאה קליטה מוגברת כשעשיתי בדיקת מיפוי עצמות. את מתאמנת? את רצה? יש לך פלטפוס? יש לך גמישות יתר במפרקים? במה הכאבים מתבטאים, דקירות, כאב מתמשך, הרגשת שריפה? ראיתי ארבעה אורטופדים, מתוכם רימטולוג פרטי ורופא ספורט פרטי. עברתי צילומי רנטגן ומיפוי עצם. כל העניין נמשך חצי שנה. כל אחד אמר משהו אחר. כל אחד זרק סיבה אחרת, אבל אף אחד לא ידע להגיד לי למה גם אחרי מנוחה מוחלטת של מספר חודשים אני עדיין חש כאבים במנוחה. אני אמנם לא רופא, אבל תעני לשאלותיי ואני אנסה לעזור ע"פ המקרה הספציפי שלי.

קרן שלום. פני לאורתופד אחר. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר טיטיון הנכבד שלום, אני בן 68 וסובל זה מספר שנים מיתר ל.ד ומסוכרת. בדרך כלל המחלות האלה מאוזנות ע"י כדורים כמובן. מזה 2-3 שנים שאני סובל מעור קשה בכפות הרגליים לכל אורכן, בעיקר מפריע לי הקשיות מתחת לאצבעות ובכריות.(זה מפריע לי ללכת, וקשה לי לכופף את האצבעות). ניסיתי תקופה מסוימת מדרסים אבל זה לא עזר. ניסיתי לשמן את הכפות ע"מ לרכך את הרגל אבל גם זה לא עזר. לא עשיתי צילומים או אחרים מסוג זה. מה עושים? האם יש לזה תרופה כימית? או אחרת? אודה מאד על תשובתך בהקדם. תודה, ישראל.

הבעיות בכף הרגל משקפות בעצם מצבו של הגוף והנפש, הייתי מציעה לך טיפול רפלקסולוגי, הטיפול עצמו יכול לשפר את מצבך. גם מנסיוני האישי כרפלקסולוגית וגם כאחת שחוותה בעבר כאבים בכפות הרגליים.

ישראל שלום. השאלה היא מה גורם לבעיות העור אצלך בכף הרגל. אם מדובר בבעיה מבנית של כף הרגל אז צריך להתייחס לבעיה המבנית, ע"י אורתופד. אם מדובר בבעיה של העור עצמו עליך לפנות לרופא עור. בברכה - דר' טיטיון.

אתמול נתקלתי בשולחן והאצבע החמישית שלי ("האצבע הכי קטנה") בכף רגל ימין כואבת, נפוחה וכחולה. פניתי אתמול למיון ולא נראה שבר בצילום. קשה לי מאוד לדרוך על הרגל עקב הכאבים. השאלה האם דריכה עם הרגל במצב זה תחמיר את הצב? תוך כמה זמן בערך המצב אמור לחלוף? תודה מראש.

ליטל שלום. אם בצילום אין שבר או פריקה אז זה עובר תוך מספר ימים שבוע שבועיים שלושה משהו כזה. סבלנות. לנוח עם רגל מורמת ולשים קרח. בברכה - דר' טיטיון.

תודה על התגובה המהירה! אין לי אפשרות לשכב עם רגל מורמת מאחר והדבר כרוך בהיעדרות מהעבודה. האם דריכה על הרגל באמצעות העקב כך שהכאב נסבל מונעת ריפוי? תודה מראש שוב.

אני בת 18 והעצם בסמוך לבוהן בכף הרגל שלי גדלה ונוצרה בליטה עגולה, רציתי לדעת מה שם התופעה הזו ומהן האפשרויות לטפל בה.

תמר שלום. התופעה = HALLUX VALGUS. הטיפול הוא ניתוחי. בברכה - דר' טיטיון.

אני אוהבת ללכת יחפה. מה זה אומר לגבי בריאות כף הרגל? האם ללכת יחפה בתוך הבית על הריצפה זה מזיק?

מרב שלום. הכי טוב והכי בריא ללכת יחפים. תזהרי ממסמרים, זכוכיות , נחשים ועקרבים. בברכה - דר' טיטיון.

תודה ד"ר לא ענית לי על השאלה השניה, האם ללכת בבית על הרצפה הקרה, זה בריא, זה לא מזיק?

אני לא כל כך יודעת לאן לשייך את ההודעה... אני בת 19, יש לי רגלי איקס הדבר מאווד מפריע לי מבחינה אסטתית וחיצונית, האם יש מה לעשות עם זה?

שירן שלום. ניתן לטפל בבעיה ע"י ניתוח אם זה באמת נורא מפריע. בברכה - דר' טיטיון.

נגד דלקת גידים . השאלה שלי : כמה פעמים ( אם בכלל ) אפשר להשתמש באותה תמיסה כך שהשפעתו ישאר אפקטיבית ? תודה מראש על התשובה http://www.chezkasy.com/sevanballadepourunerose.html

אלונה שלום. לא ידוע לי . בברכה - דר' טיטיון.

אתמול שיחקתי כדורסל ודרכתי לא טוב על הרגל ועיקמתי את הקרסול הצלחתי איכשהו לחזור הביתה והיום אני לא יכול לדרוך על הרגל האם כדאי לעשות צילום

ניר שלום. אל תהיה דביל. פנה מייד לבדיקת אורתופד באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, אני בהריון בשבוע 32 ויש לי כאבים באזור המפשעה, בייחוד כשאני הולכת טחרי מנוחה. הרופאה אמרה שזה כנראה סימפליסיוסיס. רציתי לדעת מה זה?וכיצד ניתן לטפל בזה? האם זה יעבור לי?

שכחתי לציין שהרופאה אמרה שזה כתוצאה מהתרחבות הרחם, האם זה קשור?

פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל. אבל לא נשאיר אותך באויר. סימפיזיוליזיס שזה מצב של פתיחה בקדמת האגן בהריון או בכל מצב אחר בו זה קורה. בנשים בהריון שה קורה כחלק טבעי מההריון. לעיתים זה כואב. הטיפול בנוגדי כאבים. במידה וזה ממשיך לכאוב גם אחרי ההריון אז צריך לשקול טיפולים נוספים. בברכה - דר' טיטיון.

ברצוני לשאול את הרופא: אני סובלת מדורבן כבר כמה חודשים. עשיתי מדרסים לפני חודשיים דרך קופת חולים והסתבר שהם ממש לא היו טובים לי כי עדיין היו כאבים. לא היתה לי ברירה ושילמתי ממיטב כספי לעשות מדרסים באופן פרטי אצל מכון שעובד עם אורטופד פרטי מסוים שהלכתי אליו. (שמו ד"ר מתיתיהו נוף מגבעתיים). הוא המליץ לי לעשות מדרסים במכון אורטופדי "מירב". עשיתי מדרסים ועדיין יש לי כאבים. השאלה שלי היא עד מתי?? (הפסקתי לעשות הליכות מהירות ובמקום זה נרשמתי למכון כדי לעשות שם אופני כושר ושחייה). ולאחרונה אני עושה תרגילי פוינט ופלקס לפני הקימה בבוקר וזה טיפה מפחית את הכאבים של הבוקר, אך כשאני הולכת עם המדרסים (בתוך נעלי ניו באלאנס) עדיין יש לי כאבים. אני בת 38. אודה להתייחסותך. בברכה ו'

(קראתי כבר את המאמר שלך על דורבן)

ו' שלום. אם קראת כבר את המאמר אין לי הרבה מה להוסיף. עשי את תרגילי המתיחה כל בוקר וכל ערב באדיקות. גם סד ללילה לשמירת הדורסיפלקציה יכול להקל. סבלנות כמו שכבר את יודעת זה בד"כ עובר תוך כשנה. בברכה - דר' טיטיון.

תודה על ההתייחסות. כמו כן רציתי לשאול האם אתה מכיר (או מישהו מכיר) חנות נעליים אורטופדית בה ניתן לקנות נעליים טובות אורטופדיות עם מדרס מובנה בתוכם? כמו כן על איזה נעליי התעמלות טובות ואורטופדיות אתה ממליץ לפעילות גופנית? (עם מדרס טוב כבר בפנים)(ללא מדרס חיצוני )? בתודה ו'

לפני שנה היה לי שבר בקרסול הרמתי משהו כבד ועליתי במדרגות האים יכול להיגרם לי נזק כול שהו יש לי כאבים בהליכה יש לי גם פלטינות וברגים ברגל

חיים שלום. בעקרון אם השבר מחובר בעמדה טובה ואין פגיעה במפרק לא צריך להגרם נזק מהליכה או כל פעילות אחרת. בברכה - דר' טיטיון

שלום, יש לי פלטפוס רציני ברגל ובמיוחד ברגל שמאל אבל חוץ מזה הרופא אמר לי שגם אין לי קשתיות ברגל, עוד דבר שאני רואה לאחרונה זה שהקרסול כאילו "נשפך" לי החוצה כשאני יחף והרגל נראית ממש עקומה, איזה טיפולים אני יכול לעשות בבית כדי להקל על הבעיה ??

יש לי בדיוק מה שיש לך. האורטופד אמר לי שחוץ ממדרסים אין מה לעשות. נכון הדבר?

אופיר ועומר שלום. במידה וטיפולים עם מדרסים ונעליים מתאימות לא עוזרים למנוע כאבים, הטיפול בבעייתכם הוא ניתוחי (ויש מה לעשות). בברכה - דר' טיטיון.

האמת? רציתי לשאול בפורום אורטופדיה אבל הוא מושבת... אז זה הכי קרוב למקום הכאב שלי. (אה, גם בעיות ברכיים. עכשיו ראיתי.) הבעיה שלי היא שאחרי לידה, שנתיים אחריה ליתר דיוק, אבל מי סופר, אני סובלת מכאבי תופת שם. צילום רנטגן מקרי שעשיתי לבעיה אחרת אישש את זה (אובחן רווח סחוסי רחב מידי או משהו בסגנון שהרטנגנאי מילמל) זה כואב... מאוד. ומשפיע על כל היציבה שלי, על השינה (ישנה בצד פחות מכאיב וקמה נוקשה) בקיצר על איכות חיי. ראיתי אפילו שמקבלים על זה נכות מבטיוח לאומי (כמובן רק אם זה קורה בעבודה ולא בלידה... חלילה, למה שנשים יקבלו משה מהמדינה.) השאלה- מה לעשות? לא ניתוחי, בבקשה וגם לא מתה על כל האלטרנטיבים, וראיתי הרבה. לא מאמינה בזה. ואם ניתוחי אז איזה?

סמפזיוליזיס שלום. אמנם אין זה נושא הפורום אך אם הטיפול בנוגדי כאב ודלקת לא עוזר, טיפול פיזיוטרפי לא עוזר, אזי ניתן לנסות טיפול בהזרקה מקומית במרפאת כאב או תחת שיקוף ואם זה לא עוזר הטיפול היחידי שנשאר לדעתי הוא טיפול ניתוחי . בברכה - דר' טיטיון.

היה לי שבר בקרסול היום הרמתי משהו כבד ועלתי במדרגותהאים הברגים יכולים לזוז יש לי כאבים בהליכה

חיים שלום. לעיתים קיבוע פנימי יכול לזוז תלוי במצב השבר האם הוא מחובר או לא, כמה זמן עבר מהניתוח ולא תמיד הכאבים הם בגלל הקיבוע. פנה לבדיקת אורתופד באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום ! אני בת 31 ויש לי שיתוק מוחין שמתבטא בקיצור גיד אכילס ברגל שמאל בלבד(= זו כל הבעיה) שאלותיי הן: האם כל אחד עם שיתוק מוחין יכול לעשות זריקת בוטוקס? האם ניתן לחזור על הזריקה הנ"ל לאורך כל החיים(כי שמעתי שהזריקה מחזיקה מעמד בין 4 ל 8 חודשים)? אשמח לקבל כמה שיותר פרטים בנושא הנ"ל תודה, איה

איה שלום. אין לי ניסיון בזריקות בוטוקס במבוגרים רק בילדים. אם כל מה שמפריע לך זה קיצור האכילס משמאל, למה לא להאריך אותו ניתוחית ולגמור עניין? בברכה - דר' טיטיון.

דר שלום. אתמול קיבלתי מכה חזקה ברגל ימין באזור הפרק למעלה שמחבר את הרגל לגוף. יש לי סימן כחול גדול ומכוער. יש לי מחר בערב פגישה שאני מחכה לה המון זמן (עד שהצלחתי לצוד את הבחור...), ורציתי ללכת סקסית עם מיני וכל זה... מה אפשר לעשות כדי שהוא לא יראה את המכה הכחולה ? איך אפשר לעשות שזה עבור מהר? מה יהיה עם הוא ינסה לגעת שם זה נפוח. לא מסוכן? אני יודעת שהשאלות נשמעות מוזרות וטיפשות אבל לי זה חשוב אז אולי בכל זאת תוכל לעזור מהניסיון שלך. תודה מראש. ליטל

תגידי את מפגרת או מה? את חושבת שלדר' אין מה לעשות חוץ מלדאוג לזיונים שלך? הלואי שיגע לך שם ותתפוצץ לך הרגל...

יובל היקר. כרגיל אתה קצת קיצוני... מה אכפת לך שהילדה שואלת שאלות אידיוטיות? בברכה - דר' טיטיון.

ליטל שלום. אענה על שאלותייך לפי הסדר. מה אפשר לעשות כדי שהוא לא יראה את המכה הכחולה ? ראשית מאחר וזאת פגישה ראשונה את לא חייבת להוריד את כל הבגדים...את יכולה לדחות את זה לפגישה השניה או אפילו השלישית ובינתיים רק "לחמם " אותו... שנית את יכולה ללכת עם מכנסיים ולא עם מיני. אפשר להראות סקסית גם עם מכנסיים...ודבר שלישי אם את ממש לוהטת וחייבת להוריד את הכל ולתת הכל ולקחת הכל כבר בפגישה הראשונה אולי פשוט ספרי לבחיר ליבך על המכה הכחולה וזה יסדר את כל העניין, אולי אפילו תקבלי איזה נשיקה אחת או שתיים במכה הכחולה.... איך אפשר לעשות שזה עבור מהר? - צריך להתפלל חזק, לשים קרח ובלילה לחבוש את זה עם עלה של כרוב ירוק. לא בטוח שכל זה יעזור אבל זה לא יזיק. מה יהיה עם הוא ינסה לגעת שם זה נפוח. לא מסוכן? - לא. בברכה - דר' טיטיון.

שיחקת אותה ד"ר

יש לי כבר שנה כאבים בכף הרגל (כאילו שאני דורכת על אבנים) ועכשיו גם החלו כאבים ברגל כולה עשיתי בדיקות וצילומים גם של הגב וגם של הראש והכל יצא תקים אני לא יודעת מה לעשות מעבר לכך (אני בת 36) אודה לך מאוד אם תוכל לעזור לי

הדר שלום. לצערי זהו סוג המקרים שלא ניתן לעזור דרך המחשב ועלייך ללכת לבדיקה אצל אורתופד טוב באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

יש לי כאבים חזקים ותחושת שריפה בכף הרגל לאחר הליכה הכאב מחימיר ישנה תחושה של אבנים וקוצים הלכתי למומחי כף רגל והם הם אמרו שז כנראה נורופטיה אך פתרון לא נתנו לי אשמח ותומר לי מה עלי לעשות אוו למי לפנות אני גרה באזור המרכז. כמו כן נאמר לי שיש לי שברי מאמץ ואצבע פתיש האם כדי לעבור ניוח והאם הכאב נובע מזה . בתודה ובתקוה תעזור לי חווה

חווה שלום. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

ילדה בת שנתיים, מכניסה באופן בולט מאוד את כף רגל ימין פנימה בעת ההליכה. לפני 2-3- שנה היו ממליצים על נעליים 'הפוכות' לתיקון מצב כזה. האם יש טיפול? האם מומלץ? מאוד היינו רוצים למנוע מהילדה להיות בעלת הליכה מעוותת [רופא שבדק אמר שאולי זה ישתפר עם הגיל... לא ממש מספק אותנו כי הנטיה לבעיה עוברת כנראה בתורשה אבל אצלנו כבר מאוחר מדי לתקן]. תודה מראש

EDIT שלום. בעיות כאלו בילדים מסתדרות לבד עם הגיל בד"כ אם זאת הייתי ממליץ בחום לפנות לבדיקת אורתופד ילדים באזור מגוריכם. בברכה - דר' טיטיון.

שלום מזה כמה ימים כואב לי עקב רגל שמאל, דריכה על הרגל כואבת אך אני יכולה ללכת. הכאב מופיע בעוצמה חזקה בעיקר כשאני קמה בבוקר מהמיטה, ואז קשה לי לדרוך על הרגל גם כשאני יושבת על המיטה. (אין לי בעיות של סוכר, בדיקות כלליות שבוצעו לפני כמה חודשים היו תקינות) שאלתי היא ממה יכול לנבוע כאב כזה ? האם זה קשור לגב (יש לי מדי פעם כאבי גב תחתון)? אילו בדיקות יש לבצע ? אני בת 31 תודה רבה

ליאת שלום. התאור מתאים למחלת החיתולית הכפית, פלאנטאר פאסאיטיס, "דורבן". קראי את המאמר המצורף. אם עדיין יש שאלות אשמח לענות. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

האם דורבן מחייב טיפול ? כלומר, אם אני לא אגש לרופא, האם זה יעבור לבד או שזה עלול להחמיר? האם זה יכול להתפתח לבעיה אחרת ? תודה

אובחן אצלי פחלטפוס חמור על ידי אורטופד. איפה הכי בריא בשבילי לרוץ? - יחף על חוף הים. - עם נעליים עם מדרסים על חוף הים. - עם נעליים עם מדרסים בשדות. תודה מראש

יואב שלום. עם נעליים ומדרסים על מסלול ריצה עם בולמי זעזועים טובים בחדר כושר. בברכה - דר' טיטיון.

שלום. בן 30 בריא אתמול בערב במהלך אימון ריצה עיקמתי את קרסול ימין. ליפנות בוקר משניראה כי הקרסול התנפח מאד והנפיחות לא ירדה גם לאחר קומפרס ששמתי כל הלילה, החלטתי ליפנות למיון. במיון לאחר צילום רנטגן אומר לי האורטופד כי בנוסף לנקע שניגרם ללא קשר למיקרה הוא מבחין וגם הראה לי זאת בממצא סקלומטי עגול 1*1 ס"מ בעקב (כתם עגול לבן)והוא הפנה אותי למיפוי עצמות כדיי לברר זאת. אותו רופא לא היה מוכן להסביר לי את פשר העניין וגם מה פירוש המילה "סקלומטי" . ניבהלתי נורא ומייד בבוקר פניתי ללא תור לאורטופד בקופ"ח כדיי שיבהיר לי את העניין ולנסות ולקבל בדחיפות ט17 למיפוי עצמות. ראוי לציין כי המקום לעולם לא כאב לי או הפריע לי גם במהל אימונים מאסיביים. רופא הקופ"ח שכמובן לא הסכים להתיחס אליי בלי תור אמר בע"פ כי זה שום דבר לא צריך להתיחס לממצא והוא מכיר את הרופא מהמיון וכמעט לכל המטופלים שלו הוא מוצא שטויות אלו ואחרים ושאין לי ממה לחשוש ולהמשיך לחיות רגיל ולא להתיחס לממצא הזה. מבוהל ומבולבל ממתין לתשובה להמשך טיפול. תודה גל

גל שלום. לא ראיתי את הצילום ולא בדקתי אותך ולכן קשה לי להתייחס. בכל מקרה ממצא סקלרוטי עגול ומוגבל בעצם העקב לא נשמע לי משהו מסוכן. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב! מישהו יכול להמליץ על אורטופד מומחה כף רגל וקרסול באזור חדרה פרדס-חנה? תודה רבה מראש

תמר שלום. ד"ר נמרוד רון סגן מנהל מחלקה אורתופדית ב' בהלל יפה, גם מומחה בתחום, גם רופא מצויין וגם בן אדם טוב. בברכה - דר' טיטיון.

לפני כארבעה חודשים עברתי תאונת דרכים בה שברתי שלוש עצמות בכף הרגל. עברתי ניתוח במהלכו הוכנסו ברגים לכף הרגל ומאז אני בטיפולה של מרפאות החוץ במחלקה האורטופדית של איכילוב. בזמן האחרון התחלתי להרגיש כאבים חזקים בכף הרגל וזאת לאחר שקבר היה שיפור ניכר. כאשר הלכתי להתייעץ עם הרופא באיכילוב הוא אמר לי שהברגים לוחצים לי על המפרק ולכן הכאבים, אולם ניתן להשיג תור לניתוח רק עוד חודשיים. האם זה הגיוני שבן אדם ימתין בכאבים חזקים (אני בקושי הולכת) במשך חודשיים לניתוח? האם יש דרך שניתן להקדים ניתוח זה?

פיצקי שלום. אני עובד בבלינסון ולא באיכילוב ולא יודע מה שיטת קביעת התורים שם. בכל מקרה במידה ולא מדובר בניתוח דחוף נראה לי שזמן המתנה של חודשיים הוא סביר מאוד. בהצלחה - דר' טיטיון.

שלום. בתוצאות בדיקת סי.טי. שקיבלתי כתוב בין השאר: סקרואיליטיס, אוסטוארטריטיס מה זה אומר? תודה.

א. שלום. סאקרואילייטיס זה בעיה ניוונית או דלקתית במפרק בין הסאקרום לאיליום באגן. אוסטאוארטריטיס זה שינויים ניווניים בד"כ שחיקה של הגיל וכ"ו במפרק. בברכה - דר' טיטיון.

א. שלום. סאקרואילייטיס זה בעיה ניוונית או דלקתית במפרק בין הסאקרום לאיליום באגן. אוסטאוארטריטיס זה שינויים ניווניים בד"כ שחיקה של הגיל וכ"ו במפרק. בברכה - דר' טיטיון.

אני סובלת מהדלקת הנ"ל, כבר מעל חצי שנה ולא מצליחה להיפטר ממנה, נאלצתי לעזוב את מקום עבודתי ואני מתקשה בתפקוד יום יומי, אני בחורה צעירה וחייבת לסיים את הפרק העגום הזה ולהמשיך בחיי. שום תרופה לא עזרה עד כה, קיבלתי אתופן + אנטיביוטיקה, ואחר כך זריקות בגב שהחמירו את הבעייה, מה המלצתכם לטיפול סופי ומוחלט בבעיה זו? נא תשובתכם המהירה, תודה מראש

אני סובלת כבר שנה מאותה בעיה ומוכנה לשמוע ולקבל את עזרתך

שלום רב, קיבלתי היום את תוצאות בדיקת הקרסול (ממוגרף). חלק ממה שנכתב שם היה: " גיד T.A- הסתיידות באיזור האחיזה" - מה זה אומר? (יש לציין , שגם נכתב כי גיד TP הוא תקין ללא קרע או בצקת סביבו. וכן נכתב שאין נוזל או קולקציה סביב הפטישון הטלראלי והמדיאלי) האם פיזוטרפיה יכולה לעזור? האם יש סיכוי שזה יעבור ולא יחזור? ובכלל, האם לדעתך אני צריכה להפחית את תדירות ההליכה והספורט? (הליכה לשם ספורט, ולא הליכה רגילה ושוטפת). תודה רבה מראש מירי.

מירי שלום. ממצאי US לא אומרים כלום ללא בדיקה מסודרת ולכן לא אוכל לענות על שאלתך. פני לבדיקה חוזרת אצל הרופא שהפנה אותך לבדיקה. בברכה - דר' טיטיון.

ברצוני לפגוש אותך לבדיקה וייעוץ (ראה ערך, פרייברג-http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/920/xPG/74/xFT/35057/xFP/35057) איפה נמצא המרכז הרפואי-קמפוס בילינסון? (כתובת). והאם צריך לקבוע תור או משהו? (טלפון) ואני חברה בקופת חולים מכבי והבנתי שאתם מכללית, זה ייצור בעיה כלשהי? תודה.

אני מניח שד"ר טיטיון רופא מעולה,אך אינו מקבל חולים ממכבי אלא רק עם ט' 17 ואז התור ממושך. ברם אם לא ייצא לך להפגש עם ד"ר טיטיון אני ממליצה שתפנה לאחד מרופאי מכבי האלו. לוגר-חולון נוף-גבעתיים סגל-בני ברק

ואני מחיפה אך מוכנה ליסוע לכל איזור כל עוד יוצעו לי הצעות טיפול. דר' טיטיון אמר לי פה בפורום שיש פתרון ושיטת טיפול לבעיה שלי (פרייברג). לא חסרים לי אורטופדים בחיפה, אבל הבעיה היא שעד שמצצאתי 1 שיודע מה יש לי הוא אומר לי שאין דרך לטפל בזה (זתומרת יש אבל זה לא יהיה 100% ובלה בלה) כך שאני מחפשת רופאים שיודעים מה זה פרייברג ויודעים איך לטפל, אפילו בניתוח. מספיק הסתובבתי 3 שנים בחוסר ידיעה ועם כאבים. ועכשו נאמר לי שאני אצטרך לחיות עם זה, או לעשות ניתוח "שבמילא לא יעזור". אם ניתן להפנות אותי למומחים בתחום (כף רגל) ושיודעים על מה מדובר (פרייברג), אז בבקשה.

ברודי שלום. לאחר כל מה שנכתב כבר אין לי הרבה להוסיף. דר' אייל מלמד מאוד מומלץ באזור חיפה. כמו גם דר' אהרון ליברזון מבני ציון. בהצלחה. דר' טיטיון.

שלום, אמש בים כאשר רצתי על החול סובבתי את הרגל, כבר סובבתי את הרגל בעבר אך בפעם זו תופעה מוזרה כך שהנפיחות היא בגב כף הרגל ולא מתחת או מסביב לעצם הקרסול האם זה טבעי?

ארי שלום. בטוח שמדובר בתופעה טבעית הרי זה לא נגרם על ידי משהו לא טבעי כמו רוחות ושדים נכון? עליך לפנות לבדיקת אורתופד באזור מגוריך. (או למגרש שדים...) בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב.. אני לא סובל מכאבים בכפות רגליים אבל לא מזמן קניתי נעליים ושכנעו אותי באותו מקום לעשות מדרסים (ראיתי שהם ממש מקצועיים שם). שאלתי היא, האם בן אדם כמוני (בן 21) שלא סובל מכאבים בכפות רגליים או משהו מיוחד, (לעיתים כאבי גב תחתון שחולפים אחרי כמה ימים) צריך לעשות מדרסים, זאת אומרת האם יש באמת צורך בהם אם אני לא סובל מבעיה כלשהי. תודה, שי

שי היקר. לדעתי אדם ששום דבר לא מפריע לו בכפות הרגליים, גם אם יש לו כפות רגליים עקומות לגמרי, לא צריך נעליים מיוחדות או מדרסים מיוחדים. בברכה - דר' טיטיון.

בבדיקה אורטופדית התגלה שכף הרגל שלי נוטה פנימה, והקרסול בעצם קורס ברגל השמאלית לכיוון ימין. האם ישנם מדרסים מיוחדים לבעיה זו?

יותם שלום. צריך לבדוק את הרגל ולהתאים את המדרסים. בעקרון ניתן להתאים מדרסים לעיוותים שונים בכפות הרגליים. לא נשמע שבעייתך יוצאת דופן, רק שעליך לפנות למכון טוב ומקצועי ולא חסרים שרלטנים בשוק... בברכה - דר' טיטיון

שלום רב, לפני כשנתיים נפגעתי בקרסול בתאונת אופנוע. לאחר נקע של כמה ימים בקרסול שמאל עשיתי מיפוי עצמות בו סומן כל אזור המפרק באגודל שמאל בנקודות שחורות. הבנתי כי המדובר בדלקת באזור המפרק של אגודל רגל שמאל.המקום עצמו אדום ונפוח ובעיקר לאחר הליכה. בביקור אצל שני רופאים הוחלט כי יש לעשות ניתוח שבו ייפתח המקום, הדלקת "תנוקה" ואז המקום ייתפר. כיום יש לי כאבים בדריכה ואני הולך עם מדרס מה סיכויי ההצלחה של ניתוח כזה , והאם הוא באמת יכול להעביר את הכאבים ולהחזיר את הרגל למצבה הטבעי ? בתודה מראש !!

יובל שלום. התיאור שלך לא ממש מקצועי וקשה להבין מה האבחנה המדוייקת של הבעיה ממנה אתה סובל. לא אוכל להמליץ לגבי ניתוח או סיכויי הצלחתו ללא בדיקה אורתופדית מסודרת ובדיקות ההדמיה אותן עברת. אשמח לקבלך לבדיקה ויעוץ במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

אני סובל מספר שנים מכאבים בכריות כפות הרגליים.עד לפני כשנתיים התגברתי על הבעיה במדרסים.בשנתיים האחרונות כבר החלפתי 2 מדרסים שנעשו במעבדות מהמפורסמות אך אני ממשיך לסבול מכאבים כאשר לפעמים אני חייב להפסיק ללכת ליום יומיים עד שחלה הרגעה.כבר ביקרתי פעמים רבות אצל יצרן המדרסים בנסויים שונים ומשונים לנסות לעזור אך באם ישנה הקלה זה לזמן קצר בלבד.משום מה אורטופדים אינם מפנים אותי להתיעצות אליכם והכאבים גורעים מאיכות החיים בצורה מהותית.אודה לך באם תוכל ליעץ איך אוכל להגיע למרפאתכם להתיעצות,אני פשוט מתוסכל ומיואש. בתודה מראש חיים

חיים שלום. כמובן שהמקרה שלך לא ניתן לפתרון במסגרת הפורום. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. צריך טופס 17 מקופ"ח ותור. לתאום תור - 03-9376666 - מוקד תורים בלינסון. בהצלחה - דר' טיטיון.

מזה מספר שבועות אני סובל מכאבים בעקב רגל ימין, במיוחד לאחר קימה משינה, אז ממש קשה לי לדרוך על העקב, מחמת כאבים עזים, לאחר מספר צעדים, הכאב נחלש אולם לא נעלם, עברתי טיפול טרופתי(זריקה) ללא הועיל, כמו כן טיפול פיזיוטרפי+לייזר,ללא הועיל, עברתי מיפוי עצם, והתוצאות הן, (כפי שרשם הרופא "ניוון ו או דלקת". עלי לציין שהתופעה הזו הייתה לפני שלוש שנים, ולאחר שקיבלתי זריקה בעקב, נעלמה התופעה, עד לחזרתה לפני מספר שבועות,ברצוני לציין גם שאופי העבודה שלי כרוך בהליכה מרובה. מודה לתשובתך.

MOTI. נראה שאצה סובל מפאסאיטיס פלאנטארית = "דורבן". קרא את המאמר המצורף, אם עדיין יש שאלות אשמח לענות. עליך לגשת לבדיקה וטיפול של אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה הקדמה ומבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל. קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, עלול לגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

לד"ר יחזקאל טיטיון, מודה לך מקרב לב על תשובתך הממצה לבעייה שהצגתי. בברכה מוטי

שלום ד"ר , אימי בת 68 , אחריי חודש של כאבים בלתי נסבלים בברך , אובחן במיפוי עצמות : "ריכוז מוקדי בולט בקונדילוס הפמורלי המדיאלי פרק ברך שמאל - מתאים לנמק אווסקולרי " נא הסבר במילים פשוטות על מה מדובר , מה הטיפול ? האם צריך לבצע בדיקות נוספות ? תוך כמנ זמן אפשר להבריא מזה ? בברכה , הבן הדואג

יוסי שלום. פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל אבל בעקרון - נא הסבר במילים פשוטות על מה מדובר = איזור בעצם שלא מקבל הספקת דם ולכן עובר נמק. מה הטיפול - תלוי בגודל האזור, וחומרת הבעיה. החל מטיפול שמרני במנוחה והמנעות מדריכה וכלה בניתוח. האם צריך לבצע בדיקות נוספות ? ללא בדיקה אורתופדית מסודרת לא אוכל לדעת. תוך כמנ זמן אפשר להבריא מזה ?תלוי בגודל האזור, חומרת הבעיה, והטיפול שניתן. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, מזה 7שנים אני סובל מכאבים בגיד אכילס הגורמים לצליעה. התופעה לא קרתה עקב טראומה (אולי שנים רבות קודם לכן). התופעה בשתי הרגליים, חמורה יותר ברגל שמאל.אובחנו קרעים מקרוסקופיים בגיד. עברתי הרבה ניסיונות טיפול כמו:פיזיוטרפיה, דיקור, הגבהת עקב, טיפול בשדה מגנטי במרכז הרב - תחומי בת"א, גיבוס רגל ימין - מצבה טוב בהרבה, וכו'. מזה שנתיים לא טיפלתי וברצוני לחדש טיפול.

קובי שלום. אני שמח שברצונך לחדש את הטיפול בעצמך. מה השאלה? בברכה - דר' טיטיון.

האם ישנו קשר בין מבנה האצבעות (אצבע בפרט) בכף הרגל למבנה עמוד השדרה, הכוונה לעמוד שידרה לא ישר באיזור הכתפיים? תודה

אנה שלום. לא ידוע לי קשר כזה. בברכה - דר' טיטיון.

שברתי את הקרסול 3 שברים + פריקה לפני 5 חודשים עברתי ניתוח עדין בקושי הולכת ללא קביים, נאמר לי שיש פגיעה בסחוס של המפרק האם יש טיפול לשחזור הסחוס. להקלה בכאבים ושיפור ההליכה. בתודה

יונה שלום. במידה ויש נזק סחוסי ממש גדול הטיפול יהיה איחוי או החלפת המפרק הפגוע תלוי בגיל וכ"ו. כיום ניתן גם לבצע השתלות סחוס תלוי היכן הפגיעה. בקרסול בד"כ פחות ניתן להחליף או לשקם סחוס פגוע. אשמח לקבלך לבדיקה ויעוץ במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.