פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות. לפורום הפעיל - כף רגל וקרסול
15632 הודעות
14734 תשובות מומחה

מנהל פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

06/07/2005 | 10:05 | מאת: אילנה אברהם

שלום רב אני בת 48 לפני 3 שנים התנפחה לי בוהן שמאל בליווי כאבי תופת אישפזו אותי ליום בבי"ח וולפסון חשש לגאוט לאחר בדיקה נשללה אפשרות זו הבוהן עדין לא חזרה לקדמותה אבל לשמחתי כואבת לי רק לעיתים רחוקות לאחר זמן מסוים כאבו לי 2 אצבעות ביד ימין אחר כך נתפסה לי הלסת בצד שמאל שעדין כואבת לי אבל פחות היום אני עם כאבים איומים בכף רגל ימין שמתנפחת לי לממדים בלתי הגיוניים אני פשוט לא יכולה ללכת הייתי אצל 2 אורטופדים רופאה פנימית וכמו כן אצל ראומוטולוג ששלח אותי לעשות מיפוי עצמות ושם אמרו לי שזו טראומה או דלקת טיפול אנטיביוטי לא עזר ובינתיים אני לא יכולה ללכת נ.ב. לפני 4 שנים עשיתי דיאטה ללא פחמימות וסוכר הורדתי 33 ק"ג עשיתי בדיקות במשך הדיאטה והכל בסדר תודה לאל גם כיום הבדיקות התקופתיות בסדר. עד לפני כחודש מתעמלת באופן סדיר מספר פעמים בשבוע. אשמח לקבל את תשובתך בהקדם מודאגת, אילנה

08/07/2005 | 20:03 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אילנה אברהם שלום. מה שאת מספרת נשמע כמו גאוט או כמו פסאודו-גאוט. מעבר לכך לא ניתן להיד הרבה ללא בדיקה אורתופדית מסודרת, בדיקות דם, בדיקות הדמייה וכ"ו. בברכה - דר' טיטיון.

05/07/2005 | 22:08 | מאת: רוני

שלום! לפני כשבוע נפלתי מדרגה ונקעתי קרסול שמאלית. בצילום התברר כי בנוסף לנקע ב-fibula יש לי גם שבר ב-tibia והרופאים טוענים כי השבר נכנס טיפה לאיזור המפרק. יש לי נפיחות גדולה בעיקר באיזור העליון של כף הרגל ולדעתי יש לי שם דלקת ועקב כך עוד לא נותחתי(ייתכן שאנתח ביום חמישי). ביום-יומיים אחרונים יש לי גם חום בסביבות 37.8 מעלות. מייד לאחר הנקע הרגשתי חוסר תחושה בעקב ובחלק החיצוני של כף הרגל(הכוונה לאיזור הקרוב לזרת. למרות שחלק מהתחושה חזר באיזורים הללו לאחר החזרת הפריקה אני עדיין חש בחוסר תחושה מסויים באיזורים הללו וגם בחצי מהאגודל ובשתי עצבעות אחרונות מלמטה. מה הסיכוי שהתחושה תחזור בהמשך? האם יש מקום לדאגה בקשר לחום? מה הם הסיכויים שאחזור ללכת בלי לצלוע? תודה מראש!

05/07/2005 | 22:45 | מאת: עזרא

לרוני בדרך כלל התחושה חוזרת גם עד חצי שנה ככה שאין מה לידאוג בהצלחה

08/07/2005 | 20:01 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

רוני שלום. לא אוכל להתנבא לגבי מה יהיה העתיד של הקרסול שלך. לא בדקתי אותך, לא ראיתי צילומים וכ"ו. עליך לשאול את כל השאלות את הרופאים המטפלים בך. בברכת החלמה מלאה ומהירה - דר' טיטיון.

05/07/2005 | 16:05 | מאת: דלית

לקחתי את בני (שנתיים וקצת) לאורתופד, שאיבחן את הילד כבעל פלטפוס. בהמשך הוא ציין כי נצטרך לבדוק גם את נושא "גמישות יתר" ולכן הוא בדק גם אותי (שטחית) ומצא כי אכן יש לי "גמישות יתר". במה זה מתבטא? (אני כבר מעל 40). האם יש צורך להזהר באופן מיוחד? יש דרך "לתקן" את המצב? איפה אפשר לקרוא על המצב? והכי חשוב, איך זה אמור להשפיע על הילד? ומה הקשר לפלטפוס? (המון שאלות). תודה

08/07/2005 | 19:59 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

דלית שלום. אין שום משמעות ל"פלאטפוס בילד בן שנתיים כי בד"כ מדובר בכף רגל שטוחה גמישה ואין צורך בשום טיפול. הייתי ממליץ לך למען הסר ספק לקחת את הילד לבדיקה אצל אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל או אצל אורתופד ילדים. בברכה - דר' טיטיון.

05/07/2005 | 16:01 | מאת: משה

בבדיקה נמצא אצלי קרע במיניסקוס האחורי הפנימי בברך ימין בדרגה 2-3,אשר מפריע לי בעיקר בעמידה , פחות בהליכה . והשאלה האם חובה לנתח , ואם לא מה ניתן לעשות ?

08/07/2005 | 19:57 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

משה שלום. לא חייבים לנתח שום דבר. צריך לבדוק ולפי הממצאים בבדיקה להחליט. בברכה - דר' טיטיון.

05/07/2005 | 15:27 | מאת: חן

שלום, זאת שוב אני, דיברתי איתך לפני כמה ימים. שכחתי להזכיר שאני גרה בבת- ים והרופא שהמלצת לי עליו הוא רחוק ממקום מגוריי, אשמח אם תמליץ לי על רופא טוב במכבי הקרוב לבת ים. וגם רציתי לשאול אם כאבים אילו יכולים להיווצר מהסיבה שאולי אני גובהת??? (אני בת 16) בתודה מראש, חן

05/07/2005 | 15:30 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

נסי את דר' מתי נוף מאסף הרופא או את היחידה לכירורגיית כף רגל בוולפסון. בברכה - דר' טיטיון.

05/07/2005 | 20:23 | מאת: חן

הכאבים יכולים להיות אולי בגלל שאני גובהת???

06/07/2005 | 12:38 | מאת: יעקב חיים וינברג

שלום חן, אם תוכלי, מומלץ להיבדק אצל ד"ר טיטיון. אם את מתעקשת על איזור בת ים, ד"ר צין מבי"ח וולפסון יוכל לטפל בך גם בבת ים. חוץ מזה, אשמח לבצע מספר בדיקות משלי אם תגיעי לתל אביב או לראשון לציון. בברכה, יעקב חיים וינברג - מומחה לפתרון בעיות רגליים www.footsupport.co.il

05/07/2005 | 12:43 | מאת: talia

ד"ר טיטיון שלום, מאז היותי בת 8 בערך היו לי מקרים שבאמצע הלילה תוך כדי שינה נתפס השריר בקרסול ומעיר אותי....לפני כמה ימים זה קרה שוב, לא מספיק שהיה ממש כואב לשחרר את השריר התפוס אלא שגם הכאב נשאר כמה ימים אז אחד מבני המשפחה עשה לי מסג' וזה עבר כעבור יום-יומיים....השאלה שלי היא, למה זה קורה לי תוך כדי שינה? האם אפשר למנוע את זה? ואיך אפשר להעביר את הכאב מהר?

05/07/2005 | 15:29 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

טליה שלום. יכול להיות שמדובר בבעיה עצבית מקומית, בבעיה של איזון הורמונאלי או מלחים בדם או בבעיה של חסר ויטאמינים או בעיה אחרת. פני לבדיקת רופא המשפחה. בברכה - דר' טיטיון.

04/07/2005 | 20:11 | מאת: מור!

לד"ר יחזקאל שלום! אני בת 39. היום נפלתי על כף הרגל ויש לי כאבים חזקים בצד כף הרגל (צד ימין). כשפניתי לרופא הוא טען שיש לי "שבר קטן". חשוב לציין שכף רגלי התנפחה ,נעשתה כחולה והרופא נתן כדורים להרגעת הכאב והורדת הנפיחות (אתופן). איני יכולה לדרוך על כף הרגל, ורציתי לדעת: תוך כמה זמן אני יוכל ללכת בלי כאב? והאם זה לגיטימי שכף הרגל תתנפח ותעשה כחולה לאורך כל כף הרגל ותוך כמה זמן הנפיחות תרד ושטף הדם יעלם?

05/07/2005 | 15:27 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ראי תשובה שכבר כתבתי לך. בברכה - דר' טיטיון.

04/07/2005 | 14:02 | מאת: אבנר

שלום רב, רציתי בבקשה להתייעץ לגבי הטיפול המומלץ לפי תוצאות שקיבלתי: נסקרו: גולגולת, עמוד השדרה אגן , פרקי ירכים, חזה,ברכים. שינוים אוסטוארטריטיים משמעותיים בפרק סטרנו-קלוויקולרישמאל שינויים אוסטוארטריטיים פחות פעילים בברכיים הדגש בברך שמאל איזור הרטרופטלה שינויים גם בברך ימין. בתודה מראש, אבנר.

05/07/2005 | 15:26 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אבנר שלום.. רופאים (אפילו אורתופדים) מטפלים בבני אדם ולא בתוצאות מיפוי. לכן לא אוכל להגיד לך מה הטיפול במה שתיארת כי אני לא יודע מה הבעיה, ללא בדיקה מסודרת לא ניתן לדעת. בברכה - דר' טיטיון.

06/07/2005 | 10:22 | מאת: אבנר

הבדיקות בוצעו בעקבות כאבים מהברך עד האגן, בזמן עמידה. האם תוצאות המיפוי נותנות איזו אינדיקציה לבעיה? תודה רבה.

04/07/2005 | 11:20 | מאת: ציפי

שלום, אני סובלת מ tennis elbow כבר יותר משנה וחצי קודם במרפק שמאל ולאחר מכן במרפק ימין, במרפק שמאל נתנו לי זריקה ישירה למקום עם קיבועה לשלושה ימים,עד היום היד לא מתפקדת כרגיל. כיום ומזה שנה אני ממש סובלת מכאבים במרפק ימין שמקרינים גם לפרק כף היד שסבלה מגנגליון וגם לכתף, השאלה מה אפשר לעשות חוץ מהזריקה כי ביד השניה זה לא ממש עזר, והאם יש בדיקות מסוימות שיחולות לאבחן יותר טוב את מקור הבעיה. תודה .

05/07/2005 | 15:25 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ציפי שלום. פני בשאלתך לדר' פעילן בפורום בעיות כף יד. בברכה - דר' טיטיון.

04/07/2005 | 09:59 | מאת: דב

נקעתי את קרסול רגל שמאל לפני שמונה חודשים והכאבים נעלמו כליל עד שהתחלתי להתאמן בחדר כושר ובעת ריצה על הליכון הרגשתי כאב שהתפתח לנפיחות. אורטופד הפנה אותי לצילום רנטגן ואולטרדאונד אבחוני וכמו כן המליץ לי לחבוש מגן קרסול בכל עת שאני מפעיל לחץ על הרגל. מאז הנפיחות והכאב חלפו לחלוטין ואפילו חזרתי לפעילות אירובית חלקית עם מגן הקרסול וריצה מתונה. תוצאות הצילום הן: AP+LAT+MORTISE ללא ממצא גרמי או פרקי חריף, דרושה קורלציה קלינית. תוצאות ההדמיה האבחונית: רצועה ATFL מעובה עם מעט נוזל, באבחנה טנדיניטיס. שאלתי היא האם אני עלול לגרום נזק בפעילות האירובית המתונה שאני מבצע, מהו הטיפול שעלי לעבור ומהו פרק זמן ההחלמה. נקבע לי תור לביקור אצל אורתופד בעוד שבועיים ורתוני לדעת כיצד לנהוג בינתיים. בתודה מראש על ההתייחסות הרצינית

05/07/2005 | 15:24 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

דב שלום. לא אוכל להמליץ על טיפול ללא בדיקה מסודרת ובחינת בדיקות ההדמייה. בינתיים שמור על הרגל והתאמן במתינות ובגבול הכאב עם מגן קרסול מתאים מסוג AIR CAST או AIR SPORT. בברכה - דר' טיטיון.

04/07/2005 | 08:14 | מאת: דויד

לד"ר טטיון שלום רב בן 40 עוסק בספורט שנים רבות,יחסית לממוצע שרירי הרגלים חזקים למדי וכן נמישות גבוהה(נורמלי אצלי שנים) בחודשיים האחרונים נשמעות חריקות בעת אקסטנציה ופלקציה של הקרסול (בכיוון מפויינט לפלקס), יתכן שעם הזמן יש לי גם כאב עמום קל מאוד באיזור (לא בטוח). מה לדעתך יכולה להיות הסיבה לתופעה ומה מומלץ לעשות אם בכלל? תודה

05/07/2005 | 15:22 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

דוד שלום. קשה לדעת ללא בדיקה ובדיקות הדמייה לפי הצורך. אם יש כאב פנה לבדיקה. בברכה - דר' טיטיון.

03/07/2005 | 21:51 | מאת: ישראל

לפני כ 6 שבועות נקעתי את הקרסול, נקע מדרגה 3 קרעתי חלק מהרצועה. הלכתי לאורטופד שנתן לי ללכת לפזיוטרפיה, עכשיו אני יכול ללכת כבר ואני מוכן לחזור לשחק,כרגע אני מתאמן עם הAIRCAST התחבושת שמקבעת את הקרסול אני מרגיש דיי בטוח איתה אבל התנועה איתה בריצה לא חופשית כ"כ. הלכתי שוב לאורטופד בתקווה שהוא ימליץ לי על מגן קרסול כלשהו, הוא אמר שלא כדאי כי כל המגנים מחלישים את הקרסול ואת הרצועות בקרסול. לאחר מכן הלכתי למרכז אורטופדי ששם אמרו לי שהמגן הטוב ביותר הוא המגן הסיליקון שהוא לא מחליש ומצויין לכודרסל, היה שם עוד מגן עם שרוכים שלא המליצו עליו ואמרו לי שהוא בשביל אנשים ששברו את הרגל והולכים עקום ויש להם בעיות. איזה מגן כדאי לי לקנות כדי שאני יוכל לשחק כדורסל עם בטחון? תודה :>

05/07/2005 | 15:21 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ישראל שלום. אם אכן מדובר בנקע דרגה שלישית לא הייתי ממליץ לך לחזור לשחק עדיין. בכל מקרה עליך לבצע פיזיוטרפיה מסיבית לחזוק פרונאלים ושיפור תחושה פרופריורצפטיבית. המגן שבכל זאת הייתי ממליץ לך הוא מגן מסוג - AIR SPORT. בהצלחה - דר' טיטיון.

05/07/2005 | 16:54 | מאת: ישראל

כרגע אני משתמש ב AIR-STIRRUP והוא מונע ממני לנוע בחופשיות. האם מעבר ל AIRSPORT יאפשר לי לנוע בחופשיות והרגשה יותר נוחה בעת ביצוע ספורט ומה ההבדל בינהם לבין ה MALLEOTRAIN שעליו המליץ לי האורטופד בקופת חולים ? תודה מראש , ישראל

03/07/2005 | 19:26 | מאת: מור!

לד"ר יחזקאל שלום! אני בת 39. היום נפלתי על הרגל ויש לי כאבים חזקים בצד כף הרגל קרוב לקרסול. כשפניתי לרופא הוא טען שיש לי שבר קטן. איני יכולה לדרוך על הרגל ורציתי לדעת תוך כמה זמן אני יוכל ללכת בלי כאב? חשוב לציין שרגלי התנפחה ,נעשתה כחולה והרופא נתן כדורים להרגעת הכאב והורדת הנפיחות.

05/07/2005 | 15:19 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מור! שלום. איך אוכל לדעת? לא בדקתי אותך ולא ראיתי צילומים. אם את לא שקטה פני לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

03/07/2005 | 11:51 | מאת: ציפורה

שלום רב, אובחן אצלי Tibialis Posterior Tendon Insufficiency' type 1-2. קיים עדיין כח טוב יחסית של הגיד, הוצע לי טיפול חדשני - Subtalar Arthroreisis באמצעות משתל המוחדר לסינוס טרזי. הנתוח יבוצע על ידי מנתח כף רגל המגיע לארץ, מאחר ובארץ עדיין לא בוצע הנתוח. האם אוכל לקבל דעה נוספת, ממך על הפעולה? תודה - ציפורה

03/07/2005 | 23:48 | מאת: מתעניינת

שלום לך, מעניין אותי - האם הרופא שאמור לנתח אותך הוא ד"ר לו שון ? האם באמצעות ד"ר מלמד נעשה הקשר? אודה לך על התייחסותך

04/07/2005 | 06:58 | מאת: ציפורה

שלום רב, התשובה חיובית דרורה

04/07/2005 | 10:58 | מאת: ציפורה

למתעניינת שלום, צרי אתי קשר בבקשה לכתובת הפרטית שלי - [email protected] תודה

05/07/2005 | 15:17 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ציפורה שלום.. ראשית השיטה מוכרת וקיימת כבר שנים. גם הניתוח שאת מספרת עליו עם המשתל הסובטאלארי בוצע כבר בארץ. התוצאות טובות. הניתוח לא מסובך, ודר' אייל מלמד הוא רופא מצויין כך שאת בידים טובות. בהצלחה - דר' טיטיון.

03/07/2005 | 11:47 | מאת: מיכל

שלום רב 4 ימים ברצף יש לי קפיצות ליד הברך כ25-30 בדקה ללא הרף גם בלילה . כמו כן כאב ב2 העקבים כאב בדריכה. 4 ימים אני במנוחה מלאה. מה זו התופעה הזו? ממה נובעת ? איך לטפל? האם יש קשר להיותי צמחונית? תודה נראש

05/07/2005 | 15:12 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מיכל שלום. לא יודע מה גורם לבעייתך. אולי בעיה עצבית אולי בעיה אחרת? פני דבר ראשון לבדיקת רופא המשפחה והוא יפנה אותך לבדיקות או ליעוץ המתאים. בברכה - דר' טיטיון.

02/07/2005 | 18:20 | מאת: יוסי חיון

שלום, אימי, אשה כבת 70 עברה שני אירועים מוחיים בעבר, מטופלת בכדורים בגלל לחץ דם וסובלת מכאבים עזים בכף רגלה הימנית בזמן הליכה. דבר המונע ממנה לצאת מהבית מזה כשלוש שנים. (גם בגלל שלא טופלה כיאה). יש לציין שיש לה פלטינה בקרסול ימין. לפני כשנה לקחתי אותה לביקור אצל ד"ר מאיר ניסקה ולאחר ששלל אפשרות של התפוררות עצם מסוימת בעקיבה או כף רגלה בבדיקת CT , המליץ על הוצאת הפלטינה. "למרות שהפלטינה מחוברת לעצם באופן מושלם" החליט שכדאי להסיר את הפלטינה. על מנת לקבל הפניה מקופ"ח בירושלים פניתי לד"ר לונדון שהחליט שאינו רואה שום סיבה להסיר את הפלטינה והניח שהכאבים נובעים בגלל התפוררות עצמות והמליץ בחום על פיזיוטרפיה. הבאתי פיזוטרפיסט פרטי שטיפל בה. זה לא עזר ולא היתה כל התקדמות. אנא אמור. אימרו לי לאיזה כיוון ללכת. אודה לתשבותך המהירה.

03/07/2005 | 15:06 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

יוסי חיון שלום. היית כבר ביעוץ אצל שני רופאים שכל אחד טען משהוא אחר. נשמע שאין מנוס מפניה ליעוץ אצל "בורר" - אורתופד נוסף המומחה בבעיות קרסול וכף רגל ולפי המלצותיו להחליט על המשך. אשמח לקבלכם לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

04/07/2005 | 12:51 | מאת: יוסי חיון

ד"ר טיטיון שלום, בהמשך לתגובתך על הצורך ב"בורר", צד שלישי אודה לך אם תנחה אותי לגבי הדרך המהירה היותר לקביעת תור איתך. אימי מתגוררת בירושלים והינה חברת "קופת חולים כללית". בברכה, יוסי חיון

02/07/2005 | 09:59 | מאת: ורדית

בקר טוב. ברצוני לדעת למה יש לי רעידות פנימיות בשני הרגליים. כלפי חוץ לא רואים את זה אבל מפבנים אני מרגישה ששתי הרגליים רועדות לי. האם זה יכול לנבוע ממתח מצפה לתשובתיכם. בתודה ורדית.

05/07/2005 | 15:10 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ורדית שלום. אני מצטער אבל אין לי מושג מה גורם לרעידות פנימית כמו שאת מתארת. בברכה - דר' טיטיון.

02/07/2005 | 09:22 | מאת: צחי

קיבלתי תאור בדיקה ןרציתי שמישהו יסביר לי את הנאמר והאם זה חמור שבר באספקט הפלנטרי של עצם הטלוס עם פרגמנטים גרמיים חופשיים ב-sinus tarsi הודגמה בצקת של רקמות רכות בקרסול

02/07/2005 | 23:52 | מאת: דנה

צחי שלום, ממש לא רופאה, אבל - ממש לא בטוחה, אבל נשמע כאילו השלב הבא יהיה שיציעו לך או יגידו לך שעליך לעבור ניתוח.... בהצלחה, דנה

05/07/2005 | 15:09 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

צחי שלום. קשה לי לענות על שאלתך ללא בדיקה ובחינת בדיקות ההדמייה בעיני שלי. יחד עם זאת זה לא נשמע מי יודע מה טוב... אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

01/07/2005 | 23:33 | מאת: רותי

שלום, אני בת 52.סובלת מכאבי רגלים עזים מרגישה מדי פעם כאב בירך (כל פעם באזור אחר). בכפות הרגלים תחושה של שריפה. לא מסוגלת לעמוד במקום אחד כי כואב. רק בהליכה נמרצת הרגלים לא כואבות. אשמח לחוות דעת

05/07/2005 | 15:07 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

רותי שלום. נשמע שאת סובלת מבעיה שמקורה עצבי. מעבר לכך לא ניתן להגיד ללא בדיקה מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. פני לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

01/07/2005 | 17:37 | מאת: נורית

אני בת 50, בריאה בד"כ. לפני כ 3 שנים התחלתי לסבול מכאבים בפרק ירך ימין בעיקר במנוחה ובשינה. במשך היום תוך תנועה הכאבים חולפים. בוצעו צילומים, CT, MRI אבל אין ממש אבחנה. טופלתי תרופתית, קבלתי זריקת סטרואידים, עשיתי פזיותרפיה וטיפולים אלטרנטיביים אך מעבר להקלות תקופתיות לא חל שיפור משמעותי. במקביל לפני כשנה הופיע כאב בקרסול באותה רגל. זמן רב האורטופדים אליהם פניתי התיחסו לכך כהקרנה של הכאב בירך. רק לאחר שטענתי שהכאב שונה, מופיע ומחמיר בתנועה ומקשה על הליכה ועמידה, נשלחתי בפברואר ל CT שהדגים "עדות ל OCD בטלוס המדיאלי מימין, בלי לזהות גוף זר תוך פרקי. קיים תפליט תוך פרקי". הרופא הסביר שאם היו חתיכות חופשיות היה צריך לסלקן בניתוח אבל מאחר ואין אינו ממליץ על ניתוח ובעצם לא הציע כלום. לאחרונה עקב החמרת המצב הופניתי ל MRI שהראה אבחנה זהה "יש OCD גדול בכיפת הטלוס המדיאלית עם בצקת עצם מסביב ודפקט גרמי. אין מזהים פרגמנטים חופשיים. יש נוזל תוך מפרקי מעט מוגבר ובצקת ברקמות הרכות המדיאליות. הגידים והרצועות שמורים". שאלותי: מה ניתן לעשות, למי ולאן לפנות, האם הזמן שעובר מחמיר את הבעיה ומעבר לכאב ולמוגבלות, מה ניתן לעשות למניעת החמרה ובעיות נוספות (התחיל לאחרונה כאב בגב תחתון באותו צד ובברך). כמו כן האם יש קשר בין התופעות בשני המפרקים של אותה רגל. הייתי בהתיעצות עם ראומטולוג ששלל מחלת מפרקים (בדיקות דם ובדיקה גופנית של טווחי תנועה).

02/07/2005 | 23:30 | מאת: דנה

נורית שלום, ממש לא רופאה, אבל - OCD בד"כ מטופל באחת משתי דרכים - נתוח או מנוחה. מכיון שאכן אין לך פרגמנטים חופשיים, הנטייה היא בד"כ לא לנתח, אבל הרעיון העיקרי הוא לא להעמיס על הרגל, כי כל מאמץ ועומס - באים לידי ביטוי בכאב רב יותר. בעיקרון , אם אני לא טועה, יש סוג של פיזיותרפיה שיכולה להועיל מאוד להפחתת הכאבים. לפי מיטב הבנתי, אין קשר בין שני המפרקים, מה גם שOCD הוא בד"כ תוצאה של חבלה, מה שלא היה לך, אם הבנתי נכון, בירך. בריאות שלמה דנה

03/07/2005 | 15:04 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

נורית שלום. אם מדובר ב-OCD גדול וכואב הטיפול הוא ניתוחי. עלייך לפנות לבדיקת אורתופד המתמחה בבעיות קרסול וכף רגל. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון או לחלופין להמליץ לך על רופא מתאים באזור מגורייך. כתבי מהו אזור מגורייך ואיזה קופ"ח את. בברכה - דר' טיטיון.

03/07/2005 | 16:26 | מאת: נורית

לדר טיטיון, תודה על התשובה. אני גרה בירושלים וחברת קופ"ח כללית. אשמח להמלצות למי ולאן לפנות בירושלים או באיזור ת"א. בתודה נורית

03/07/2005 | 20:25 | מאת: נורית

תודה על המענה המהיר. אני חברה בכללית וגרה בירושלים אבל גם איזור ת"א בא בחשבון, בוודאי לגבי התיעצות. האם ניתן לבצע פעולה בארתרוסקופיה או בניתוח מלא? (ה OCD גדול). האם כל מומחה לקרסול מבצע את שני סוגי הפעולות או שמדובר במומחיות שונה. למי לפנות? אודה על המלצותיך.

01/07/2005 | 16:14 | מאת: שואלת

נפילה גרמה לי לשבר בשוקית בקרסול שמאל ולמכה חזקה בקרסול ימין. שמאל - גובסה. ללא דריכה. בימין - אין שבר, היה כאב אך הוא חלף לאחר כמה ימים , ללא נפיחות (רק שטף דם פנימי) . אני דורכת עליה (על ימין) , ואין כאבים. אבל 3 שבועות אחרי שמתי לב שכשאני מותחת ומכווצת את מפרק הקרסול קדימה ואחורה יש כאילו תזוזה פנימית , כמו קליקים קטנים פנימיים בצד החיצוני של הקרסול ליד העצם , כאילו עצם או רצועה זזים שם בפנים . אין לי כאב והרגל מתפקדת כרגיל , אבל התוזות הקטנות האלו מטרידות אותי , האם זה יישאר כך או צפוי להעלם ? מה המשמעות של זה ?? תודה

02/07/2005 | 08:20 | מאת: שואלת

זה לא שאין בכלל כאבים. יש כאב , בעצם החיצונית, אבל רק כשאני לוחצת עליה, או מסובבת את כף הרגל פנימה, בכיוון ההתעקמות שלה בעת הנפילה.. תודה

03/07/2005 | 15:00 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

שואלת שלום. שאלתך היא מסוג השאלות שלא ניתן לענות עליהן ללא בדיקה אותופדית מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. עלייך לפנות עם שאלותיך לבדיקת אורתופד. בברכה - דר' טיטיון.

01/07/2005 | 00:01 | מאת: אילנה

מזה שנתיים אני סובלת מכאבים עזים באצבע רגל ימין האצבע שליד הבוהן עשיתי צלום ולא נראה דבר ,בדקתי עצבים ולא נמצא דבר מיוחד ,בדקתי כלי דם ושוב לא נמצא ממצא שמסביר את הכאב .הכאב שורף כאילו שמתי גחל על האצבע בעקר ליד הצפורן. כשאני דורכת על הרצפה יש תחושה כאילו האצבע מתנתקת מהמפרק. הציריבה היא כל כך חזקה ובלתי נסבלת אנא עזרו לי למצוא פתרון ,הפנו אותי לרופא הנכון בתודה מראש אילנה בתודה

03/07/2005 | 14:58 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אילנה כתבי לי מהו איזור המגורים שלך ולאיזה קופ"ח את שייכת ואשמח להמליץ לך על רופא מתאים. בברכה - דר' טיטיון.

01/07/2005 | 00:00 | מאת: אילנה

מזה שנתיים אני סובלת מכאבים עזים באצבע רגל ימין האצבע שליד הבוהן עשיתי צלום ולא נראה דבר ,בדקתי עצבים ולא נמצא דבר מיוחד ,בדקתי כלי דם ושוב לא נמצא ממצא שמסביר את הכאב .הכאב שורף כאילו שמתי גחל על האצבע בעקר ליד הצפורן. כשאני דורכת על הרצפה יש תחושה כאילו האצבע מתנתקת מהמפרק. הציריבה היא כל כך חזקה ובלתי נסבלת אנא עזרו לי למצוא פתרון ,הפנו אותי לרופא הנכון בתודה מראש אילנה בתודה

02/07/2005 | 23:24 | מאת: דנה

אילנה שלום, ממש לא רופאה, אבל - לא ממש ברור מדברייך - מתי התחילה הבעיה, האם היה אירוע ספציפי שבעקבותיו היא החלה? האם מהרגע הראשון היתה התחושה זהה לזו שיש לך היום ועוד ועוד פרטים, שהיו יכולים להבהיר את התמונה. בכל מקרה - מהתיאור שלך של "שורף, בוער" ובעיות עם התחושה - נשמע שאכן מדובר בבעיה עצבית או לחלופין בסוג של תסמונת כאב. האם ביצעו לך בדיקת EMG? האם ביצעת אותה בקופ"ח או באופן פרטי? לעתים הבדיקה הזו אינה מדויקת, ועשויה להציג תמונה של מצב עצבי תקין, גם אם בפועל הוא לא תקין. כדאי להגיע לבדיקה של אורתופד או כירורג כף-רגל וקרסול, שיכולים בבדיקה קלינית לתת לך אולי אבחנה טובה ומדויקת יותר. דבר נוסף הוא האפשרות שמדובר בתסמונת כאב, ואז מה שצריך לעשות הוא לבקש הפניה לאחת ממרפאות הכאב בבתי החולים בארץ, שם ינסו לבדוק מה הוא הגורם לכאב וינסו לתת לך פתרון לפחות ברמת המניעה של הכאב... מקוה שנתתי כיוון, שיהיה בהצלחה, דנה

03/07/2005 | 14:57 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אילנה שלום. מתיאורך נשמע שמדובר בבעיה עצבית מקומית. אני ממליץ לך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

30/06/2005 | 23:30 | מאת: סמיר

לד"ר טיטיון שלום: אני רוצה להודות לך על הייעוץ שלך , היום הייתי אצל רופא ילדים ספרתי לו על הבעיה , הוא בדק שתי כפות רגליו ואמר שלא רואים בעיה מבחינת המבנה אך בכל זאת הייתי ממליץ ללכת לרופא אורטופיד רק שיגיע לגיל שנה וחצי או עד שילך באופן עצמאי , מה דעתך האם אתה ממליץ ללכת לרופא אורטופיד בשלב הזה ?

03/07/2005 | 14:54 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

סמיר שלום. להערכתי אם אתה לא שקט כדאי לפנות לבדיקת אורתופד ילדים. אשמח להמליץ לך על רופא מתאים אם תכתוב לי מהו אזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

04/07/2005 | 18:09 | מאת: אורית

שלום ד"ר לפני חודש עיקמתי את כף הרגל בשיעור ספיניג. תאור הבדיקה בוצע מפוי עצמות פרפוזיה וblood pool מכוונים לקרסוליים, מפוי סטטי מאוחר של השלד המרכזי והגפיים התחתונות ו spect קרסוליים. הממצאים: הודגמו פרפוזיה ו blood pool מוגברים בקרסול ימין. בפמו הפלנרי המאוחר ובחתכי ה spect קיימת קליטה מוגברת בקרסול ימין בשני צידי המפרק, שנויים לאחר טראומה bone contusion וקליטה מוקדית יותר באזור של מלאולוס מדיאלי. באבחנה המבדלת bone contusion ושבר. לסיכום: שנויים פוסטטראומטים בקרסול ימין עם אבחנה כנ"ל.

05/07/2005 | 15:06 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אז מה השאלה? דר' טיטיון.

30/06/2005 | 16:45 | מאת: אמנון

שלום רב, שברתי את העקב ברגלי, ואני זוכר שבעבר ראיתי אנשים שדורכים על הגבס באמצעות פלסטיק מיוחד כזה שהיה שכנראה היה עושה את הדריכה לקלה יותר. יש למישהו מושג איך משיגים את זה ? ואיך זה נקרא? תודה אמנון

02/07/2005 | 23:17 | מאת: דנה

אמנון שלום, ממש לא רופאה אבל - ה"דבר" שאתה מתכוון אליו נקרא פשוט מאוד - "עקב גבס". בד"כ קונים אותו בחנות הצמודה למקום שמתקין את הגבס והרופא שמתקין את הגבס מתקין אותו מראש ביחד עם העקב הזה. השאלה שהכי חשוב לשאול לצורך העניין במקרה שלך היא - האם מותר לך לדרוך על הגבס? או במילים אחרות האם הותקן לך "גבס הליכה"??? אם לא - הרי אסור לך דרוך על הרגל וכל עקב או כל דבר אחר - עלולים לגרום לנזק לעקב האמור להתאחות. אגב, אם מותר לך לדרוך ולא תמצא את העקב הזה (שניתן למצוא בכל חנות אורתופדיה) יש גם "סנדל גבס", שהוא מין סנדל שאפשר להלביש על הרגל המגובסת, הוא מיועד לגודל הזה והוא מאוד נוח לדריכה. מקוה שנתתי כיוון, בהצלחה, דנה

03/07/2005 | 18:38 | מאת: אמנון

תודה רבה על תגובתך החשובה, לא הבנתי על איזה חנות דיברת, אם תוכלי לשלוח לי מייל אשמח [email protected]

30/06/2005 | 12:09 | מאת: א

נקעתי את קרסול רגל שמאל לפני כ-4 חודשים. הנפיחות ירדה מאז אך נשארה נפיחות מסוימת. ברצוני לדעת האם המצב נורמאלי, ואם לא כיצד לפתור את הבעיה. בתודה מראש, א.

02/07/2005 | 23:12 | מאת: דנה

שלום א, ממש לא רופאה, אבל - נקע הוא סוג של מתיחה של רצועות, לפעמים כולל גם שטף דם כתוצאה מהחבלה. - בקיצור - זו פגיעה ברקמות רכות. לוקח להן זמןל לחזור לקדמותן, ולכן הנפיחות או הכאב לפעמים מתארכים קצת. אם אני לא טועה, יש גם קשר בין כמות נקעים למהירות ההחלמה -כלומר, אם כבר היו לך נקעים קודמים באותה רגל, הרי שהחזרה שלה למצבה הקודם יהיה איטי יותר, ואולי אפילו יישארו סימנים , למשל נפיחות. כדאי לחכות עוד קצת, אולי לנסות להיעזר בגרב אלסטית או תחבושת אלסטית, כדי להפחית את הנפיחו, אפשר גם בעזרת קרח עטוף במגבת בעת שכיבה והרמת הרגל לשיפור זרימת הדם ונוזלי הלימפה. אם כל זה אל עוזר, ואם הנפיחות מלווה גם בכאב - כדאי לפנות שוב לבדיקת רופא אורתופד מומחה כף-רגל וקרסול שיוכל להרגיע לחלוטין. מקוה שנתתי כיוון, דנה

03/07/2005 | 14:52 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

א שלום. קרא היטב את תשובתה של דנה, היא יודעת על מה היא מדברת. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון או להמליץ לך על רופא מתאים באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

30/06/2005 | 03:49 | מאת: בילי

שלום רב. אני בחורה בת 26..שכרגע מחלימה מניתוח חמישי שעברתי בכף רגלי השמאלית. הניתוח הראשון היה בגיל 14 בעקבות כאבים עזים. לפני כ- 3 שנים עברתי ניתוח חוזר של הלוס ולגוס ושברון. הכאבים לא פסקו וכחודש לאחר הניתוח היתה איזושהי עצם קטנה שנסרו שוב בהפרש של חצי שנה מהניתוח השני. לאחר שנה של כאבים ממושכים וקושי בהליכה ועמידה..עברתי מיפוי עצמות שבו נמצא שיש דלקת מאוד חזקה במפרק בכף הרגל. הרופא אמר שצריך לעשות עוד ניתוח ושהוא צריך לשייף את המפרק ושהוא מקווה שהוא יוכל להציל את הבוהן במידה וייאלץ לבטל את המפרק. הניתוח.."עבר בהצלחה", לאחר שנה של כאבים בלתי פוסקים חזרתי שוב לאותו רופא ונאמר לי שיש עצם שעלתה מהמיקום שלה..ושינסו לתקן את הרגל באמצעות ניתוח שנקרא "ווילסון". אני כרגע יומיים לאחר ניתוח, ניתוח חמישי בכף הרגל, סובלת מכאבים עזים, (לא סתם ערה בשעה כזאת), ומתוסכלת מאוד מהמצב שבכל פעם מקווה שזה הניתוח האחרון, ואני נורא רוצה לקבל חוות דעת שלא הצלחתי לקבל אצל אורטופד אחר...כל אורטופד אחר שניסתי "שלח" אותי חזרה לרופא שטיפל בי בניתוחים שעברתי, זה מצב מאוד מתסכל בעיקר מפני שיש לי הלוס ולגוס גם ברגל ימין והיא כבר עייפה מלסחוב כל פעם מחדש את כל המעמסה. מה עוד ניתן לעשות ? תודה מראש בילי

30/06/2005 | 19:28 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

בילי שלום. אשמח לקבלך לבדיקה ויעוץ במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

30/06/2005 | 00:34 | מאת: סמיר

יש לי קרוב משפחה בן שנה ושני חודשים הוא עדין זוחל ולא עומד באופן עצמאי , כשהוא הולך על רגליו באמצעות הליכון כף הרגל השמלית רואים אותה הולכת כיוון חוץ (שמולה) האם זאות בעיה רצנית ? בזמן שהרגל הימנית רואים אותה בכוון רגיל (ישר)

30/06/2005 | 19:24 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

סמיר שלום. בד"כ דברים כאלו מסתדרים בילדים אבל כדי להיות בטוח הייתי ממליץ בחום לקחת את הילד לבדיקת אורתופד מומחה באורתופדיית ילדים. יותר מהר = יותר טוב. בברכה - דר' טיטיון.

29/06/2005 | 21:00 | מאת: רן

לפני כשבועיים נפצעתי , שיחקתי כדורגל לפתע עשיתי תנועה לא נכונה ונפלתי . הלכתי לבית חולים שם הרופא אמר לי שמשכתי את הרצועות, והוא שם לי תחבושת אלסטית . הוא אמר שאחרי יומיים הכאבים יעברו, ובכן עבר שבועיים ועדיים יש נפיחות וכאבים. אני יודע שתגיד לי לפנות לרופא . השאלה שלי היא : האם התהליך אמור להיות כלכך ארוך להחלמת אזור הקרסול ?

30/06/2005 | 19:22 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

רן שלום. לדעתי האורתופד שאמר לך שזה יעבור תוך יומיים היה מאוד אופטימי. פגיעה כזאת יכולה להמשך זמן רב. במיוחד אם הטיפול לא נכון ולכן אני ממליץ לך להמנע מדריכה במידת האפשר לעשות הרבה תנועות עם הקרסול ולפנות בהקדם לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

29/06/2005 | 20:52 | מאת: ג'ודי

קראתי בשאלות נפוצות באורתופדיה של אתר זה שיכול להיות שידיים נרדמות בשינה בגלל חוסר איזון בלוטת המגן. לי יש פעילות פחותה. אני לוקחת אלטרוקסין. לפעמים אני מתעוררת עם זרועות רדומות, לפעמים כף יד, לפעמים רגליים. אני בדרך כלל בריאה. מה זה יכול להיות? אני בת 59, עושה בדיקות פעם בשנה. בזמן האחרון הקטינו לי את האלטרוקסין. הורדתי במשקל בסדנא של קופת חולים והTSH קצת הסתדר. היו צריכם להוריד. האם יש קשר. ההרדמות היתה לפני ועדיין נמשכת. תודה

30/06/2005 | 19:20 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ג'ודי שלום. פורום זה לא עוסק בבעיות כף יד אבל זה יכול להיות כל מיני דברים. החל מבעיה בעמו"ש צווארי, בעיה של איזון הורמונאלי או מלחים, ובעיה עצבית סיסטמית או מקומית. גשי לבדיקת כירורג כף יד באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

03/07/2005 | 17:55 | מאת: ג'ודי

תודה לך על תשובתך, האם תוכל בטובך לומר לי מה הקשר בין בעיות הורמונליות לידיים? ומה זה בעיה עיצבית סיסטמית. תודה

29/06/2005 | 20:14 | מאת: ג'סי

שלום, מזה כמה חודשים יש לי כאבים בכף רגל שמאל. בלבד. תמיד היו לי התכווצויות, בים למשל, בהן התקפלה כף הרגל למטה, כאילו כמו לאסוף עיפרון מהרצפה. או חלוקה של האצבעות ל2+3. כעת יש לי כאבים. בצד החיצוני של כף רגל שמאל. לפעמים גם/או בגיד אכילס ו/או בצד החיצוני של שוק שמאל. אני בת 60. לוקה בתת-פעילות בלוטת המגן ונוטלת סטטין (סימבקור). כולסטרול שלי 184. סוכר 108. ממה נובעים הכאבים. מה צריך לבדוק? תודה ג'סי

30/06/2005 | 19:19 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ג'סי שלום. כאבים בכף הרגל יכולים לנבוע מאין ספור סיבות. גשי לבדיקת אורתופד באזור מגורייך ועדיף כזה העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

29/06/2005 | 15:03 | מאת: שרה

היי דוקטור!! יש לי שאלה, יש לי שבר בזרת בכף רגל שמאל.. קיבעו לי את הזרת וחבשו לי אותה עם תחבושת אלסטית.. עכשיו איני יודעת אם אני אמורה לישון עם התחבושת או שמא להורידה.. והאם בכלל מותר לי להורידה? ומה הנוהל במקרה זה?? אודה מאוד אם תענה לי לשאלתי....

30/06/2005 | 19:14 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

שרה שלום. בד"כ קיבוע כזה נועד למנוע כאבים בלבד לכן אפשר להוריד להתרחץ, לנוח וכ"ו ולהחזיר כשצריך. אבל יש מצבים בהם היה שבר עם תזוזה או פריקה ואז החבישה אמורה להחזיק את העסק במקום שלא יזוז שוב או יפרוק שוב. לא יודע מה המצב אצלך. בברכה - דר' טיטיון.

29/06/2005 | 13:34 | מאת: agi

לד"ר סיטון שלום לפני מספר ימים לבעלי החלו כאבים חזקים בכף הרגל באזור העקב אורטופד שבדק אותו אמר שיש לו דלקת נתן לו מ שחה דיקלופנק סודיום 1% והמליץ על אמבטיות קרות לרגל. תרופה אחרת הוא לא נתן מאחר ובעלי מטופל בקומדין בגלל בעיות לב. הוא אמר שאם זה לא יעזור יצתרכו לנתח. האם באמת אין טיפול אחר מלבד הניתוח.? בתודה מראש agi

30/06/2005 | 19:12 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

AGI שלום. השם הוא טיטיון ולא סיטון. בכל מקרה לא אוכל לדעת מה הטיפול המומלץ לבעיית אשך ללא בדיקה מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. אשמח לקבלו לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

29/06/2005 | 00:10 | מאת: משולם

אני סובל מדורבן בכף רגל שמאל ומאז חיי השתנו. כאבים איומים ומגבלה מהותית. מה עושים?? הזרקות? ניתוח? גלי קול? בבקשה עזור לי תודה, משולם

30/06/2005 | 19:11 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

משולם שלום. קרא את המאמר המצורף. אם אח"כ עדיין יש שאלות, אשמח לענות. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה הקדמה ומבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל. קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, עלול לגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

28/06/2005 | 23:13 | מאת: שי

שלום רב! לפני כחודש שמתי לב כי בשוק רגל שמאל בצד האחורי של הרגל , נימצא כתם בצבע חום בהיר שניראה כשטף דם בקוטר 2 ס"מ בערך. הלכתי לקבל חוות דעת של שני רופאי עור מקצועיים . שניהם הסבירו לי שמדובר ב-HEMATOMA (שטף דם),כניראה כתוצאה ממכה שקיבלתי בשוק הרגל ולא הרגשתי.(למרות שזה יתכן ,אני באמת לא זוכר שקיבלתי באיזור זה מכה). עליי לציין שעבר כבר חודש והכתם של שתף הדם לא שינה את גודלו ואת צבעו (נישאר אותו דבר) ולא היצטמצם כלל !!!. זהו שטף דם יחיד שיש לי בגוף ואין נוספים. אינני צורך תרופות לדילול דם ואין לי בעיות קרישה. תוצאות בדיקות דם לספירת דם, לפני חודש ימים - תקינות. אני מאוד מודאג ורוצה לשאול: -כמה זמן אמור לקחת עד ש-HEMATOMA (שטף דם) בסדר גודל כזה אמור להעלם, אחרי כמה זמן גוון העור אמור לחזור לצבע נורמלי? (האם יש מצב שזה ימשך חודשים ארוכים?) -האם יכול להיות מצב שה-HEMATOMA בשוק הרגל תשאר באופן קבוע ולא תעלם? -אם ה-HEMATOMA לא נעלמת כלל ולא מיצטמצמת האם זה יכול להעיד חלילה על משהו סרטני? האם זה יכול להיות סימן לסרטן הדם חלילה? -אילו בדיקות נוספות מומלץ לעשות ומתי? אודה מאוד להתייחסותך לכל שאלותי

30/06/2005 | 19:07 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

שי שלום. כמה זמן אמור לקחת עד ש-HEMATOMA (שטף דם) בסדר גודל כזה אמור להעלם, אחרי כמה זמן גוון העור אמור לחזור לצבע נורמלי? יכול להמשך חודשים ולא תמיד כל ההמהטומה נספגת ולעיתים היא מתארגנת ונשארת ללא ספיגה. -האם יכול להיות מצב שה-HEMATOMA בשוק הרגל תשאר באופן קבוע ולא תעלם? כן. -אם ה-HEMATOMA לא נעלמת כלל ולא מיצטמצמת האם זה יכול להעיד חלילה על משהו סרטני? לפעמים כן בד"כ לא. האם זה יכול להיות סימן לסרטן הדם חלילה? לא יודע, זהו לא תחום מומחיותי. -אילו בדיקות נוספות מומלץ לעשות ומתי? גש לבדיקת רופא המשפחה והתיעץ איתו בנושא. בברכה - דר' טיטיון.

28/06/2005 | 16:26 | מאת: ציון

עקב דורבן בשתי הרגליים נוצרו אצלי דלקות בגיד אכילס. אורטופד קופ"ח טען שאין לכך פתרון אלה רק הקלה בעזרת קופרסים פושרים וגרב אכילוטריין. לאחר שהכאבים התגברו עד כדי צליעה פניתי לשר"פ. מוחה לכף רגל (פודיאטור) היה חד משמעי והמליץ על ניתוח מיידי. עלי לציין שבשני המקרים (להרגשתי) הבדיקה נראתה שטחית וכללה לחיצה קלה על האיזור הכואב. שאלתי: 1)האם אין בדיקות מעמיקות יותר. 2)האם קיים טיפול ביניים בין הכלום לניתוח. תודה.

28/06/2005 | 22:52 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ציון שלום. הבדיקה צריכה להיות בעיקר בדיקה קלינית ובחינת בדיקות הדמייה כולל צילומים בד"כ. יש טיפול ביניים בד"כ פיזיוטרפי ויש טיפולים נוספים כולל גלי הלם ועוד. כדי לראות מה מתאים לך יש צורך בבדיקה מסודרת. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

28/06/2005 | 15:33 | מאת: סופי

שלום רב לך ד"ר, אימי בת 75ויש לה בשתי כפות הרגליים עצמות בולטות- תופעה נפוצה מולד. אצלה התופעה =חמורה במיוחד היות והעצמות בכל כף רגל אחת יוצאות מכוון ימני של הבוהן הגדולה מכיוון השמאלי של הזרת הקטנה ובאמצע עצם בולטת החוצה ועכשיו עם השנים המצב החמיר ועצמות האמע החלו להתרחב כלפי מטה-בכף הרגל. כן..זה נשמע נורא אבל ההיינו מספ' פעמים אצל מומחים והם אמרו שהפתרון זה ניתוח מיידי. אימי חששה שזה ישפיע על עמוד השדרה שלא והיא תהיה מרותקת למיטה ולכן - סירבה לבצע הניתוח. היום המצב מאד חמור והיא הולכת בצעדים איטיים בכאב רב. היינו במכון מומחים שטען שהדבר ניתן לפיתרון אם יעצבו לה מדרסים מקצועיים אורטופדיים+נעל הליכה מתאימה לרגל. הסכום מסתכם ב-2.200 ש"ח כולל הנעל (הנעל 800 ש"ח) המכון מוכר ע"י קופ"ח כללית וקופות אחרות. היות והיא נתמכת בבטוח לאומי בקצבה מאד נמוכה הסכום מאד גבוהה. רציתי לשאול דחוף האם זה יכול לעזור לפני שניתן את הסכום הזה?? אלף תודות מראש. סופי לוי- הבת.

28/06/2005 | 22:54 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

סופי שלום. המצב כמו שאת מתארת אותו נשמע כמו כפות רגליים לניתוח. אך לא אוכל לדעת ללא בדיקה. לגבי הנעליים אין בטחון שזה יעזור. אי אפשר להתחייב להצלחה של 100% בשום דבר. לא בנעליים ולא בניתוחים. בברכה - דר' טיטיון.

28/06/2005 | 09:19 | מאת: רויטל

בחורה בת 23 עם עודף משקל, סובלת מלחץ דם גבוה. בשבוע האחרון אני סובלת מהתכווצויות שרירים מכאיבות ביותר (קמה בלילה מתוך שינה בגלל זה) ההתכווצויות מופיעות בשוק האחורי ולפעמיים בקידמת הרגל עד כף הרגל עצמה (עד כדי כך שהבוהן ממש מתעוותת ). לאחרונה התחלתי להיות קצת יותר פעילה מתמיד בגלל עבודה חדשה. האם זה קורה בגלל מאמץ ? אני מתחילה להיות די מודאגת, לא נשמע לי "נורמלי" לסבול מהתכווצויות כל יום ולפעמיים אפילו פעמיים ביום. תודה!

28/06/2005 | 22:56 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

רויטל שלום. יכולות להיות לכך סיבות רבות, בעיית כלי דם, בעיה עצבית מקומית או גבוהה יותר, בעיה באיזון המלחים בדם, בעיה הורמונאלית, עומס יתר, תופעת לוואי של תרופות שונות ועוד. פני לבדיקת רופא המשפחה שלך. בברכה - דר' טיטיון.

27/06/2005 | 22:23 | מאת: רפי

ד"ר טיטיון שלום רב! יש לי חבר בן 39 הסובל מזה כ-3 שנים מ- r.s.d. הסיפור החל מנפילה מגובהה(במסגרת עבודה), שברים בכרסול ובשוק רגל ימין. גובס בגבס צר למשך חודשיים, לצייןו בזמן הגבס כאבים,כחלון באצבעות הרגל,ללא התערבות כירוגית(נזק לתווך המיניסקוס, קרע ברצועת הברך). עם הורדת הגבס הרגל התנפחה למימדים אדירים ועוד.... אובחן כסובל מ- r.s.d מובהק. במשך ה-3 שנים עבר טיפולים מגוונים במסגרות שונות, דבר לא הועיל בנוסף התפתחות אלפנטיאזיס קשה בכף רגל ובשוק, ללא תווחי תנועה, נפיחות מוגברת וכל הסימפטומים של ה- אר אס די, נוקשות רקמות דיסטלית מעל לברך, ללא נשיאת מישקל על הרגל. לאחרונה הומלץ ע"י רופא לבציע קטיעת הגפה, להתקין פרוטזה שתאפשר חיים נןרמליים בהמשך- צומת דרכים מורכב הכולל קבלת החלטה עם הרבה משמעויות והתמיכה ידועה בשלבים הללו. - מהן הסיבות להתפתחות אר. אס.די? -האם נכון שגבס הדוק לוחץ לזמן כזה עלול ליצור מצב אר.אס.די(כחלון אצבעות)? -האם קיים צורך בהתערבות מומחה רקמות לפני ביצוע גבס, ביצוע סי.טי, אמ.אר.אי? -האם נכון הוא הדבר, או ידוע כיום שהתערבות כירוגית כולשהי לרבות קטיעה תחריף את המצב, או תסיים את האר אס די? -מהם הסיכונים ש אר אס די יתפתח בגדם לאחר קטיעה? -שמעתי ש אר אס די קופץ או עלול לקפוץ לרגל השניה, זה נכון? -האם נכון לעזוב את סביבת העבודה (לא מרצון)? -ידוע לי שסביבת העבודה תורמת ואני חש בכך אצלו, עלולה להוביל להחמרה במצבו?(הוא אוהב מאוד לעבוד ומסוגל לכך בעבודה משרדית). -מהם הסיכונים בהתערבות כירוגית והאם מותר בכלל? מהי היכולת המדעית רפואית כיום להתגבר על ה- אר. אס. די המסתורי הזה.... ואם בכלל.....? אשמח לתשובתך, שכן ברצוני לעזור ואיני יודע כיצד!

28/06/2005 | 22:58 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

רפי ראה את התשובות שכבר קיבלת קודם. בברכה - דר' טיטיון.

27/06/2005 | 21:07 | מאת: ח

שלום רב, אני בת שש עשרה ושיחקתי במשך שלוש שנים טניס מקצועי וכידוע טניס הוא אינו ספורט סימפטי לברכיים...ולמרות שלא איבחנו אצלי בעיה מסוימת בברך ימין היא כואבת לי מידי פעם כשאני עושה ספורט במיוחד כשאני רוכבת על אופניים.. יש לציין שהכאבים הם מאוד חזקים. מה עליי לעשות? תודה מראש.

28/06/2005 | 22:48 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ח שלום. עלייך לפנות לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

27/06/2005 | 20:50 | מאת: חיים

ריסקתי קרסול ליפני שנה הודגם אי חיבור בטביה הומלץ ניתוח שתל עצם אין כאבים הרבה אך הרגל חלשה ויש לי באזור מסוים כמו קור או רטוב זה תחושה לו נעימה מה אתה ממליץ לי לעשות בהערכה ובתודה על תשובתך

28/06/2005 | 22:47 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

חיים שלום. זהו מסוג המקרים שלא ניתן לתת יעוץ רציני ללא בדיקה אורתופדית מסודרת ובדיקת בדיקות ההדמייה אותן ביצעת. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון ולהציע לך טיפול מתאים. בברכה - דר' טיטיון.

27/06/2005 | 13:54 | מאת: estis

לכבוד ד"ר יחזקאל בבדיקת אולטראסאונד שעשו לי ,גידים EHL ,PTT,ו - EDL הודגמו מעובים,עם נוזל סביבם. כמו כן הודגם עודף נוזל ברקמה רכה באזור של lateral malleolus .המלצת הרופא שקיבלתי זה ללכת לעשות פיזיוטרפיה,אבל הפיזיוטרפיסטית אמרה לי שהעיסוי שהיא תעשה לא יפתור לי את בעיית הנוזלים כמו כן היא אמרה שבעיה זו לא שייכת לאורטופד,אני כרגע ממש נואשת כי אינני יודעת לאיזה רופא אני יכולה ליפנות עם בעיה זו וגם הפיזיוטרפיסטית לא ידעה למי לכוון אותי ,אולי אתה כרופא שבכל זאצ מבין בדברים אלו תוכל לכוון אותי. בתודה מראש מחכה לתשובה מהירה estis

28/06/2005 | 22:46 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

estis שלום. הייתי ממליץ לך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגורייך. אשמך לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון או לחלופין להמליץ לך על רופא מתאים באזור מגורייך, אם תכתבי מהו אזור מגורייך ולאיזה קופ"ח את שייכת. בברכה - דר' טיטיון.

27/06/2005 | 12:37 | מאת: אילנה

לאחרונה , הובחן דרבן בעקב רגלי הימנית. הטיפול שהוצע לי כולל מידרסים מיוחדים ותרגילי מתיחה. כעת אני במנוחה (מינימום הליכה או עמידה) עד שהמידרסים יהיו מוכנים. במקביל אני מבצעת את התרגילים ברצינות רבה. האם לאחר שהמידרסים יהיו מוכנים (מידרסים משודרגים למטרות ספורט) אוכל לצעוד ולתפקד כהרגלי מזה שנים(צעידה של 6 קילומטר ביום) או שעלי להמתין מספר שבועות עד שהתופעה תעלם או תחלש? תודה על תשובתך אילנה

28/06/2005 | 22:42 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אילנה שלום. היכן שיש שני אורתופדים יש שלוש דעות... יש כאלו שיגידו לך שצריך לנוח. אני דוגל בשיטה ההפוכה של חזרה לפעילות בהקדם האפשרי. להערכתי כמה שחוזרים לפעילות יותר מוקדם ולמרות הכאב, ככה הכאב עובר מהר יותר. (במידה ואכן מדובר ב-PLANTAR FASCIITIS). בברכה - דר' טיטיון.

27/06/2005 | 09:22 | מאת: עידית

לפני שבוע שברתי את האצבע השלישית אמצעית בכף הרגל.(נתקלתי בכסא) עד היום יש לי כאבים, עד מתי ימשכו הכאבים. האם יש ספריי לריפוי הכאבים שניתן להשפיץ על האצבע? האם מומלץ לבצע קומפרסים של מים קרים או להשרות את הרגל במים קרים ע"מ שיקלו על הכאבים? האם עמידה על הרגל מחמירה את המצב?

28/06/2005 | 22:40 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

עידית שלום. לא אוכל להתנבא במדוייק מתי יעברו הכאבים. בד"כ לוקח מספר שבועות. מנוחה עם רגל מורמת וקירור מקומי זה הטיפול בד"כ, עם זאת בשברים עם תזוזה משמעותית ובשברים תוך מפרקיים יש לעיתים צורך בטיפול ניתוחי. בברכה - דר' טיטיון.

26/06/2005 | 23:24 | מאת: יעקב

אני בן 26 , ולפני כשנה התחילו לי כאבים בכפות הרגליים, הרופא אבחן "ראשי מטטרוסים נגועים" והמליץ על מדרסים. עשיתי מדרסים, בהתחלה הוקל לי קצת, אבל אח"כ החלו כאבים חדשים. בעקבות כך הפסקתי ללכת עם המדרסים. לפני כחודש הכאבים התחזקו מאוד והתפשטו לכל כפות הרגליים וגם בכרית כף הרגל, אך בראשי המטטרוסים אין עור קשה כמו שהיה בהתחלה לפני שנה. האם מומלץ בכל זאת לעשות מדרסים? ואם אני לא עושה מדרסים - האם זה עלול לגרום לנזק בטווח המיידי וגם בטווח הארוך? תודה.

28/06/2005 | 22:38 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

יעקב שלום. אני לא יודע מה זה "ראשי מטטרוסים נגועים". לא אוכל לתת יעוץ במקרה שלך ללא בדיקה אורתופדית מסודרת. גש לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

26/06/2005 | 19:21 | מאת: ט.

ד"ר טיטיון שלום,איני בטוחה שתוכל לענות לי על שאלתי (שקשורה ליד)אך אני פונה אליך כיוון שאני מרגישה הכי נוח לפנות אליך; הבעיה היא שהאמה ביד שמאל התנפחה לי ובגב שלה נעשתה סגולה,והיום הסגול -אדום התפשט גם לחלק הקדמי שלה,אני מסוגלת לכופף וליישר אותה- כך שזה לא שבר, אך היא כואבת בפעולות שיש נגיעה בגב האצבע (בעיקר במפרק שבין שתני חלקי האצבע). איני זוכרת שקיבלתי מכה באותה אצבע כך שאיני יכולה בדיוק לומר ממה זה, אך שאלתי היא : האם להתעלם מזה ולחכות שזה יעבור לבד, או האם חייבים לגשת לטיפול במקרה זה,האם לאורטופד? (שמתי-לב לכך רק אתמול כאשר התקלחתי ומים שזרמו על היד נתנו תחושה כאילו הם זורמים על משהו קשה,או רדום,והאצבע נראתה סגולה ונפוחה מאוד). בתודה מראש ט.

27/06/2005 | 00:13 | מאת: דנה

שלום ט', ממש לא רופאה אבל... לא צריך להילחץ ולא להיות מודאגת, אבל כן(!) צריך לגשת לבדיקת רופא. להערכתי, כדאי לגשת ראשית לרופא משפחה או רופא פנימי - הוא יוכל לבדוק בדיקה ראשונית ולהחליט אם מדובר אולי באיזו שהיא דלקת מקומית, זיהום, תחילה של תהליך של דלקת מפרקים או משהו כזה, וכמובן - יוכל לוודא שאין מדובר בבעית כלי דם באזור הנדון. אם כל הדברים הללו לא ייראו לו כאפשריים, הרי הוא ידע להפנות אותך הלאה. אני לא בטולחה שאורתופד הוא הכתובת (במיוחד אם את לא זוכרת שקיבלת מכה בה). עוד כיוון שאת צריכה אולי לקחת בחשבון ולחשוב עליו הוא - אולי נעקצת ממשהו, אול לחלופין אולי את אלרגית לאיזשהו חומר שנגע לך באזור הזה (או עקיצת דבורה דוקא באזור הזה, שלחומר המופרש בעת העקיצה את אולי אלרגית) - גם לעקיצות כאלה יש לפעמים תמונה קלינית כמו זו שאת מתארת. מקוה שנתתי לך כיוון, בברכת בריאות שלמה , דנה

28/06/2005 | 22:36 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ט. שלום. אני מסכים עם דנה. עם כל זאת הייתי ניגש לבדיקה בכל זאת. בברכה - דר' טיטיון.

26/06/2005 | 16:15 | מאת: שרון

לפני יומיים גיבסו לי במיון את יד שמאל עקב חבלה(נפילה מהאופניים) וחשש לשבר ברדיוס+אולנה בחלק דיסטלי.(לאחר שראה את הרנטגן ,הרופא טען שאין עדות ברורה לשבר אך עדיף להחמיר ולגבס). מיפוי העצמות נקבע לעוד כ 3 שבועות עקב חוסר תורים. אני בן 36. אצבעות כף היד נעות בצורה תקינה אולם יש כאב בהפעלת כוח. אני שמאלי והיד חשובה לי לצורך עבודתי. שאלתי:מתי אני יכול לעבור ל"גבס קל" ומה הותרונות או החסרונות שלו?

27/06/2005 | 00:08 | מאת: דנה

שלום שרון, ממש לא רופאה אבל.. ראשית - יש כאן פורום של ד"ר פעילן שמיועד לתת תשובות בענייני כירורגית כף יד , והוא אולי יועיל לך יותר מאשר פורום כף רגל, שנית - היתרונות הגדולים של גבס קל, הם כשמו - הוא פשוט קל יותר לנשאיה, ולפי מיטב ידיעתי גם אפשר להתרחץ ולהרטיב אותו ללא חשש מהשחתתו. מה שאותי מדאיג הוא שגיבסו אותך למרות חוסר העדות לשבר - אני הייתי ממהרת לעשות עוד צילום ומהר, ואם אפשר לבקש פענוח שלו אצל רופא מומחה לאורתופדיה של יד. הנזקים שעלולים להיווצר מגיבוס שאין בו צורך הם כל כך גדולים ולעתים בלתי הפיכים, שכדאי להיות בטוחים שיש צורך בו. אם אין שבר - אין סיבה לגבס!!!!! בהצלחה, דנה

28/06/2005 | 22:35 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

שרון שלום. קרא את מה שדנה כתבה. אין לי מה להוסיף. בברכה- דר' טיטיון.

26/06/2005 | 10:18 | מאת: רוני לוי

שלום לכולם! -בחופשת פסח החלקתי במידרון מהר גבוה כמה עשרות מטרים על הרגל וכיון שזה היה מקום לא מיושב הייתי חיב ללכת לפני שיהיה חושך ולהזעיק עזרה ובדרך היה כואב ;אבל לא היתה לי ברירה עד אחרי שעה הגעתי לאיזה כפר ומישהו הושיב אותי על כסא --ומאז יומים לא יכלתי ללכת .הלכתי לבית חולים עשיתי צילום פעמים ואין כלום ומאז אני מרגיש כאבי תופת ברגל אני לא יכול לרוץ לא לשחק כדור סל וכמובן כדור סל וכל פעם שיש בליטה קטנה במידרכה מתעקם לי הרגל וממש אני לא יכול ללכת הכאבים מתמקמים בין הכף רגל לרגל עצמה והייתי שמח מאוד שיסבירו לי מה זה ביכלל ומה אני עושה תודה רבה מראש!!!

27/06/2005 | 00:04 | מאת: דנה

שלום רוני, ממש לא רופאה, אבל... כמו שאתה מתאר את זה, כבר עבר זמן לא מועט מאז הפציעה... איך אתה מסתדר בכל זאת? אם לא רואים כלום בצילום רנטגן רגיל, זה לא תמיד אומר שאין כלום, זה פשוט אומר שככל הנראה אין פגיעה בעצמות.... אבל, לא רק העצמות יכולות לגרום לנזקים ולכאבים, לפעמים הפגיעה ברקמות רכות היא הגורם המשמעותי ותר לכאבים כתוצאה מפציעות ספורט ובכלל. בכל מקרה, מה שכדאי לעשות הוא להתעקש על בדיקת אורתופד מומחה כף-רגל וקרסול, והוא באמצעות בדיקה קלינית טובה, יוכל להתוות כיוון טוב יותר למה היא הבעיה שלך, ובעקבות זה גם יכוון אותך לבדיקות ההדמיה הדרושות. ייתכן שמדובר בקרע של גיד (חלקי אולי) או אפילו בקרע של רצועה, מה שהגיוני מאוד לאור העובדה שאתה מדווח על התעקמויות של הרגל בכל מפגע קטן שהיא נתקלת בו. בקיצור, - חובה ללכת להיבדק, ולא לוותר על קבלת אבחנה מדויקת. שיהיה בהצלחה, דנה

28/06/2005 | 22:33 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

רוני שלום. אין ברירה. אתה צריך לפנות לבדיקת אורתופד רציני באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

25/06/2005 | 23:02 | מאת: shaul

כאבו לי הברכים והרופא איבחן פלטפוס והיפנה אותי לעשות מידרסים לאחר כחודש הלכתי עוד פעם ביגלל שעדיין כאבו לי הברכיים . בפעם השנייה הרופה איבחן chondromalacia of patella (cmp והמליץ על טיפול עי genutrain . אני בכל מיקרה לא מבין אף אחד מן המוסגים אך הרופא הסביר לי שיש לי שחיקה בסחוס של הפיקה בברך. אני מיתגייס לצבא בחודש הקרוב לשרות ביחידת חיר השאלה שלי היא האם מה שיש לי עלול להחמיר עקב שרות זה או שיעבור עם הזמן ?האם כידאי לי לבקש לעבור למסלול שרות סלחני יותר לברכיים או שזה לא משנה? תודה מראש שאול

26/06/2005 | 16:34 | מאת: שאול.

אני כותב את שמי תמיד בעברית .האם יש הבדל.

26/06/2005 | 23:58 | מאת: דנה

כדאי לך לשאול את השאלה בפורום המתאים - של אורתופדית ברך או אורתופדיה ייעוצית שיש כאן. (אגב, בכל מקרה, שחיקת סחוס ממש מחמירה תחת מאמץ, ויחידת חי"ר זה לא הדבר שאני הייתי מאחלת לברך שלי אילו היתה בה שחיקה של סחוסים.... וגם לא אם יש לי פלטפוס. ) בהצלחה, דנה

28/06/2005 | 22:31 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

שאול שלום.. אני ממליץ לך בחום ללכת לשריון. גם קרבי גם הולכים פחות ברגל. יותר מתאים למצבך. בברכה- דר' טיטיון.

25/06/2005 | 15:40 | מאת: רפי

ד"ר טיטיון שלום רב! יש לי חבר בן 39 הסובל מזה כ-3 שנים מ- r.s.d. הסיפור החל מנפילה מגובהה(במסגרת עבודה), שברים בכרסול ובשוק רגל ימין. גובס בגבס צר למשך חודשיים, לצייןו בזמן הגבס כאבים,כחלון באצבעות הרגל,ללא התערבות כירוגית(נזק לתווך המיניסקוס, קרע ברצועת הברך). עם הורדת הגבס הרגל התנפחה למימדים אדירים ועוד.... אובחן כסובל מ- r.s.d מובהק. במשך ה-3 שנים עבר טיפולים מגוונים במסגרות שונות, דבר לא הועיל בנוסף התפתחות אלפנטיאזיס קשה בכף רגל ובשוק, ללא תווחי תנועה, נפיחות מוגברת וכל הסימפטומים של ה- אר אס די, נוקשות רקמות דיסטלית מעל לברך, ללא נשיאת מישקל על הרגל. לאחרונה הומלץ ע"י רופא לבציע קטיעת הגפה, להתקין פרוטזה שתאפשר חיים נןרמליים בהמשך- צומת דרכים מורכב הכולל קבלת החלטה עם הרבה משמעויות והתמיכה ידועה בשלבים הללו. - מהן הסיבות להתפתחות אר. אס.די? -האם נכון שגבס הדוק לוחץ לזמן כזה עלול ליצור מצב אר.אס.די(כחלון אצבעות)? -האם קיים צורך בהתערבות מומחה רקמות לפני ביצוע גבס, ביצוע סי.טי, אמ.אר.אי? -האם נכון הוא הדבר, או ידוע כיום שהתערבות כירוגית כולשהי לרבות קטיעה תחריף את המצב, או תסיים את האר אס די? -מהם הסיכונים ש אר אס די יתפתח בגדם לאחר קטיעה? -שמעתי ש אר אס די קופץ או עלול לקפוץ לרגל השניה, זה נכון? -האם נכון לעזוב את סביבת העבודה (לא מרצון)? -ידוע לי שסביבת העבודה תורמת ואני חש בכך אצלו, עלולה להוביל להחמרה במצבו?(הוא אוהב מאוד לעבוד ומסוגל לכך בעבודה משרדית). -מהם הסיכונים בהתערבות כירוגית והאם מותר בכלל? מהי היכולת המדעית רפואית כיום להתגבר על ה- אר. אס. די המסתורי הזה.... ואם בכלל.....? אשמח לתשובתך, שכן ברצוני לעזור ואיני יודע כיצד!

26/06/2005 | 23:55 | מאת: דנה

שלום רפי, ממש לא רופאה אבל.... RSD הוא בעיה ממשית . לא ממש יודעים איך היא מתפחת , מה גורם לה ומי הם האנשים שיש להם סיכוי לפתח אותה יותר או פחות מאחרים. מעט פרטים עליה: 1. היא מתחילה בד"כ כתוצאה מחבלה או טראומה באזור הפגוע. 2. יש לה סממנים חיצוניים מובהקים. 3. מעט מאוד אנשים יודעים לאבחן אותה כראוי בארץ. המומחה מס' 1 בארץ היה מנהל מרפאת RSD בהדסה בירושלים (נדמה לי שמאז הוא עבר לעבוד בת"א.... שמו ד"ר וטין). 4. כן, גבס ידוע כאחד הדברים שמקדמים את ההתפתחות של RSD באנשים שיש להם פוטנציאל לפתח אותה. 5. ש גם אלמנט פסיכולוגי שמשפיע מאוד על ההתפתחות של המחלה, ולכן כל טיפול צריך לכלול גם תמיכה פסיכולוגית שיקומית , ובכל מקרה הטיפול הכי משמעותי הוא - פיזיותרפיה אינטנסיבית ומסיבית לאלא הפסקה. צריך לעשות אותה אצל פיזיותרפיסיטים שמומחים בזה. אם תרצה , שלח את כתובת המייל שלך או מס' טלפון ואנסה לסייע לך להגיע לכאלה (צין גם באיזה איזור בארץ אתם מתגוררים). 6. לגבי קטיע הונמק וכל היתר - נראה שהחבר שלך הגיע למצב מאוד קיצוני, שאסור להגיע אליו - יש מרכז RSD גדול מאוד בקנדה, שמומחה בטיפול במצב כזה, ולפי הידוע לי , יש להם הצלחות ממשיות. אפשר להגיע אליהם ע"י מנוע חיפוש באינטרנט. אם תרצה, אוכל לצרף קישורית לכתובת המדויקת בהמשך. בכל מקרה, אתם צריכים לדעת היטב אנגלית וגם להיות מוכנים לנסיעה ארוכה ושהייה שם למשך מס' חודשים, אם הרופא יחליט שאתם מועמדים מתאימים. 7. ונחזור לרגע צעד אחד אחורה - כן, ידוע שיש סכנה שכל פעילות כירורגית שתיעשה על אבר נגוע בRSD יכולה לגרום להתפשטות של המחלה לשאר האבר. 8. כן, יש גם מקרים שRSD פתאום "קופץ" לאבר אחר - מקביל או ללא קשר. ושוב, כמו שכבר אמרתי - יש מרכיב פסיכולוגי מאוד גדול במחלה הזאת , וצריך לטפל בו. הרבה פעמים דווקא הטיפול הפסיכולוגי מוביל לתוצאות מיוחדות ויוצאות דופן בטיפול במחלה. 9. לגבי עבודה - כל דבר שיסיח את דעתו מהעיסוק במחלה ובסימפטומים שלה הוא מבורך, ולכן - לעבוד, לרקוד, לשחק קלפים או כדורסל או כל דבר אחר שיאפשר לו "לשכוח" את ההתעסקות במחלה - הוא מאוד חשוב ויכול להועיל. מקוה שנתתי כיוון, שיהיה בהמון הצלחה, והעיקר -לא להתייאש. דנה

28/06/2005 | 22:29 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

רפי שלום. ראשית אתה יכול לחפש תשובות לשאלותיך ע"י הקשת RSD או CRPS בכל מנוע חיפוש ברשת. שנית קרא את מה שכתבה לך דנה. תשובה מצויינת, מקיפה וממצה. בברכה - דר' טיטיון.