פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

לדוקטורים שלום. אני בת 36, ומאז גיל 20 סובלת מכאבים בכפות הרגליים. לאורתופדים לא היה מה להציע ובצילומי כף רגל לא נמצא כלום. אני לא יכולה לעמוד יותר מחצי שעה, כשחם בכפות רגליים ועם נעליים סגורות- עוד פחות, וכשאני עם נעליים פתוחות- קצת טוב יותר. מדרסים מכל הסוגים והמינים- לא עזרו. אני אישה בריאה (אין סכרת), עובדת ופעילה, והדבר מקשה עלי מ-אוד. איכשהו הכאבים ברגליים נקשרים לי לכאבים בגב העליון, כשאלו מועטים- המצב ברגליים יותר טוב, ולהפך. האם יכול להיות קשר לגב? האם יש טעם ללכת בכיוון של כלי דם?? אולי, אולי לכם המזור....? תודה מראש, נועה

נועה שלום. שוב מדובר בסוג המקרים שלא ניתן לתת להם תשובה טובה דרך הפורום ויש צורך בבדיקה אורתופדית מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. גשי לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

נועה שלום. שוב מדובר בסוג המקרים שלא ניתן לתת להם תשובה טובה דרך הפורום ויש צורך בבדיקה אורתופדית מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. גשי לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, מזה כשבוע רגלי נפוחה במקצת וכואבת בחלק התחתון של עצם השוק(בחיבור עם כף הרגל. יש לציין שאני רצה ומבצעת הליכות מהירות מדי יום. מהי הסיבה לכך והאם מנוחה לרגל מספיקה? תודה

ס שלום. יכולות להיות סיבות רבות לנפיחות בקרסול וכף הרגל. החל מבעיה דלקתית, זיהומית, גידולית, כלי דם, ועוד. לכן לא אוכל להגיד מהי הסיבה ללא בדיקה מסודרת ולא אוכל לדעת אם מנוחה בלבד זה מספיק. פני לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

כיצד נתן להקטין או למנוע את הכאב בעת הוצאת הסיכה/מסמר מכף הרגל שבועות מספר לאחר הניתוח ?

נחמה שלום. אל דאגה. זה לא ממש כואב זה רק לא נעים. באמת לא סוף העולם. במידה ועדיין את מאוד חוששת קחי משהו נגד כאבים כמו אופטלגין כחצי שעה לפני שמוציאים לך את המסמר. בברכה - דר' טיטיון.

שלום לך. קיבלתי את ממצאי בדיקה של מיפוי עצמות שערכתי. הממצאים מראים כי יש תהליך דלקתי בקרסוליים ובעוד אזורים כמו עצם השיכמה. היעוץ שאני מבקשת הוא: מלבד הכאבים שאי חשה. זה כחודש נתפסים לי אצבעות הרגלים , מאוד מוזר ומאוד כואב. האם יש קשר לדלקת? האם התופעה מוכרת? וכתוצאה ממה? אודה לך באם תוכל לענות לשאלות בהקדם, יש לציין כי אני בת 45

מיכל שלום. התכווצויות כמו שאת מתארת מוכרות. יש לכך סיבות שונות. החל מבעיה עצבית מקומית, בעיית עמו"ש או בעיה עצבית כללית וכלה בבעיות של חוסר איזון של המלחים בדם, מחסור בוויטמינים, חוסר איזון הורמונאלי, תופעת לוואי לתרופות שונות. גשי לבדיקה אצל רופא המשפחה שלך. בברכה - דר' טיטיון.

תודה לך והמשך יום נעים

שלום אני בן 17 ויש לי פלטפוס. אני לא מרגיש כאבים. אני עושה הרבה ספורט, למשל: ריצה, כדורגל, כדורסל, אימוני כוח ועוד. עדיין, לא מרגיש כאבים בברכיים. האם אני צריך מדרסים כדי שלא יהיה לי פלטפוס ולא תהיה שום סכנה בעתיד (וגם בהווה)? יש לציין שאני שנה הבאה בצבא, אולי קרבי. תודה מראש.

גל שלום. כל החיים אתה מסתובב עם פלאטפוס ועד היום זה לא הפריע לך. אם תשים עכשיו מדרסים, רוב הסיכויים שזה כן יפריע לך... אני מציע לך להמשיך לחיות כרגיל כמו שאתה ורק אם יהיו בעיות, כאבים וכ"ו אז לטפל. בברכה - דר' טיטיון.

דר' נכבד. אני לא יודע אם אני בפורום הנכון אבל ראיתי שאתה עונה לכל מיני מוזרויות אז הנה המוזרות שלי. אני בן 34, לפני חודשיים הרמתי משקל כבד בעבודה באופן פתאומי ו"נתפש " לי הגב. במשך שבועיים לא יכולתי לזוז אבל המצב השתפר והיום אני מרגיש טוב מלבד בעיה אחת. כל פעם שאני מחרבן (סליחה) יש לי כאבים לאורך כל רגל ימין כשאני מתאמץ וכן בשיעול או במאמץ. האם מדובר בבעיה ברגל? האם מדוברבבעיה בגב? למי לפנות ומה לעשות? תודה על הסבלנות.

צב נינג'ה נכבד שלום. מי אתה? ליאונרדו מנהיג הצבים? דונטלו אוהב להמציא תכסיסים? רפאל המצחיק והחוצפן? או מיכאלאנג'לו הרקדן? בכל מקרה, לעיניינינו אתה לא מוזר. הסיפור שאתה מספר אופייני לבעיה של פריצת דיסק או בלט משמעותי של דיסק עם גירוי עצבי שורשי. כל פעם שאתה מחרבן ומתאמץ אתה מעלה את הלחץ שהדיסק גורם על השורש העיצבי שיוצא מעמוד השדרה המגורה ולכן הכאבים. אני מציע לך בחום לפנות לאורתופד העוסק בכירורגיית עמוד שדרה באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

דר' טיטיון שלום. תודה על התשובה המהירה והטובה. אני לא כל כך חזק בקטע של צבי הנינג'ה כמוך, אני פשוט חשבתי שאני מוטאציה... תודה שהרגעת אותי וחתמת עלי שאני נורמאלי. עכשיו צריך לשכנע בזה את אשתי... אני גר באזור רעננה הרצליה. האם אתה מטפל בבעיות גב כאלו? אם לא למי היית ממליץ לי לפנות, יש לציין שיש לי כל מיני ביטוחים רפואיים ככה שכסף זאת לא הבעיה... בתודה מראש, נראה לי שמכאלאנג'לו...

שלום דוקטור, מתוך עניין בתחום שהינך עוסק בו, נכנסתי, קראתי ונהנתי מהידע, מהסבלנות ומהרצון הטוב. יחד עם זאת, כמי שמנהלת פורום בתחומה, רציתי להציע עצה או שתיים. קבל או דחה כרצונך כמובן. יש ומבקרי הפורום נעימים ומכובדים ויש כפויי טובה, בוטים ובורים. אך אדם במעמד רם כמוך ראוי שלא יתנצח עם שכאלה. התנצחות כזו מפחית מכבודך לדעתי, וחבל. דבר נוסף. לרשות מנהלי פורום קיימת פונקצייה למחיקת הודעות. האם היא לא עומדת לרשותך? הדבר יאפשר לך "לנקות" את הפורום מנושאים לא ענייניים כגון מחמאות, חיזורים, ניבולי פה. כך אני נוהגת כדי לשמור על פורום מקצועי ומכובד.אל תיתן שיכפישו שמך ומעמדך. בהערכה רבה מבכרת איכות

מבכרת איכות יקרה. תודה על ההערות. אני מתאר לעצמי שיש אפשרות סינון ומחיקה כמו שאת מתארת, אם זאת אני מחבב את הפורום שלי כמו שהוא. לדעתי הוא מספיק מקצועי גם עם ניבולי הפה, ההתנצחויות, החיזורים והצחוקים. זה חלק ממה שעושה אותו לפורום אנושי ומבוקש, לא רק הידע שלי מושך לכאן אנשים. פשוט כיף לאנשים לקרוא ולצחוק ונחמד לצחוק כשכואב.. במיוחד שידוע שהצחוק יפה לבריאות:). בברכה ובתודה - דר' טיטיון.

שלום רב ד"ר נכבד ונחמד אתה צודק ב200% בתשובתך למבקרת האיכות. אכן הפורום שלך מהווה פורום רפואי מעניין ומאידך גם מבדר. ואני חושבת שזה אופיני לך מאחר ואתה טיפוס יחודי ולא שגרתי. המשך כך להתראות בשמחות

במסגרת ביקורת האיכות שלי , רק הערה קטנה: האם לא התכוונת לרשום - "מבקרת איכות" ?????

ע שלום. יכול להיות שזה מבכרת מלשון מעדיפה. כאילו שהיא מעדיפה איכות = מבכרת איכות והיא לא התכוונה למבקרת? אולי. יש אנשים שמבכרים איכות ויש כאלה שמבקרים איכות. אני באופן אישי מאלו שמעדיפים... טיטיון.

לדן מה אתה דפוק נהיתה עורך דין של טיטון

הפורום הזה הולך ונהיה מוזר. אולי כדאי לצרף אליו גם רופא פסיכיאטר... והשם הוא טיטיון ולא טיטון !!!

שלום לך ד"ר אני גבר בן 32 אם עודף משקל ללא מחלות רקע ולא נוטל תרופות.לאחרונה הופיע אצלי כאב בעקב רגל שמאל .יש לציין שכאב זה מופיע רק לאחר שאני נמצא בתנוחה מאוזנת.וברגע שאני מתחיל ללכת זמן מה כאב זה חולף .וכך זה מופיע לאחרונה כל יום .ורק לאחר מנוחה כמו שציינתי.בהתחלה הכאב היה בשני העקבים בשעות הבוקר עכשיו הוא רק בעקב שמאל והוא מחמיר מיום ליום.מה גורם לכאב? וכיצד אפשר לטפל בו? תודה מראש ניסים.

ניסים שלום. נשמע שאתה סובל מפאסאיטיס פלאנטארית. קרא את המאמר המצורף. אם יש שאלות אח"כ, אשמח לענות. דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

שלום מהו ההבדל בין צילום רנטגן לצילום M.R.I האם צילום M.R.I נותן מידע מקיף ומפורט על מצב הגידים,שרירים,רצועות למשל של הברך או של כף הרגל והקרסול מה שצילום רנטגן לא נותן?! תודה

מור שלום. מדובר בשתי בדיקות שונות לחלוטין. אמנם שתיהן בדיקות הדמייה אך מראות דברים שונים. צילום רנטגן מתבצע כמובן בעזרת קרני רנטגן ומדגים בעיקר מבנה גרמי. לא מראה טוב דברים שהם לא עצם. MRI שמבוצע בעזרת תהודה מגנטית מדגים טוב רקמות רכות כמו שרירים, גידים, רצועות, סחוס וכ"ו. אין אחת הבדיקות באה במקום השניה. בברכה - דר' טיטיון.

למעריצות החביבות שלום מדוע אתן גורמות לזילות של הפורום הרפואי הנפלא הזה?זה לא אתר השידוכים של קופידון. ד"ר טיטיון נשוי +3 ומספיק עם ההסתלבטות הטפשית הזאת.......

היי, לכל הגליות, הדליות והרינות!!! עצה חברית... מניסיון... מי שמרגישה טוב שתתרחק מרופאים...:)

סליחה אבל זה פורום רפואי קצת הגזמתם תפסו את עצמכם בידיים

מסכים עם כל מילה. דר' טיטיון.

האמת האמיתית שהנ"ל שווה ועוד איך השאלה הנשאלת האם הוא מעונין ופנוי?????

אני מכירה אותו מבלינסון והוא באמת שווה. היום הוא כבר לא פנוי ואפילו לא פוזל לצדדים....מה שלא תעשי. תאמיני לי שניסיתי ואני לא אחת שגברים אומרים לה לא .... אבל פעם....הוא היה מהחוגגים בבלינסון....

אז מה נזכרתי מאוחר מדי ? או שאולי יש עוד צאנס??????????.................

אלמוניות יקרות. תודה על כל המחמאות אבל זה פורום אורתופדי אז מה הקטע? אתן קוראות כאן בפורום סימן שהוא מעניין. אם הפורום יהפוך להיות פורום שעוסק בחיי האישיים בעבר ובהוווה הוא יהיה הרבה פחות מעניין ובטח לא יהיה שווה הרבה מבחינה רפואית אורתופדית... אז אני מציע בחום להפסיק עם כל העסק הזה של שווה וכ"ו. בתודה מראש - טיטיון.

שלום. הפורום הזה ממש מעניין ולא בקטע אורטופדי. נשמע שהדר' טיטיון הזה דון ז'ואן רציני... אפשר להכיר? :))) דלית.

דלית שלום. לא דון חואן. סה"כ בחור רגיל מהישוב. רופא בבלינסון שמנסה לנהל פורום אורתופדי רציני... אי אפשר להכיר ולא פנוי להצעות!! דר' טיטיון.

מה זה התשובה המיפגרת הזותי שנתנת לי קודם? בשביל זה יש את הפורום הזה תשובה פשוט מיפגרת ואידיוטית. חבל על אזמן לא שווה.

מה אתה רוצא מדר' טיטיון? הוא משקיע מרץ וזמן ועונה ככל יכולתו. יש כאן ערימה של אידיוטים. אתה ועזרא יכולים לפתוח פורום נפרד... לא מצאה חן בעינך התשובה? לך לרופא בקופת חולים ונראה איזה תשובה תקבל שם...

שלום שאול, לא ניראה שאתה שולט בשפה העברית, אולי ננסה משמאל לימין: give as a break

שאול. שאלת שאלה אידיוטית ולכן קיבלת תשובה אידיוטית. עזוב אותי בשקט והפסק להטריד את מבקרי הפורום. אבל אולי אתה לא מבין את מה שכתבתי? אז בשפה שאולי אתה יכול להבין... - שאול. שהלת שהלה אידיותיט ולחן קיבלתא טשובע אידיותיט . אזוב עוטי בשקת והפסק להתריד את מבקרי הפורום. בכבוד רב - דר' טיטיון.

חזק ואמץ ! התשובות שלך לשאלות ולתגובות דביליות כאלה פשוט "עושות לי את הערב",מבדרות אותי ועושות לי מצב-רוח טוב. תמשיך ככה. להתראות ט.

דר' טיטיון הזכור לטוב שלום. אני "מנוייה" על הפורום שלך כי אני אוהבת לקרוא את חידודי הלשון שלך... חשבתי שאני היחידה שהיתה איתך על ההרלי הרועם שלך ... שלך - רנה .

רנה שלום. אני לא בטוח מה קורה בפורום הזה היום. הפורום הזה אמור להיות פורום אורתופדי ולא סיפורי העבר האישי שלי... ומה לעשות רנה... לא היית היחידה...אבל היית מיחדת בדרכך :). אני שמח שאת אוהבת לקרוא בפורום ו"מנוייה" עליו. בואי נשאיר את זה בפסים אלו בפורום OK? טיטיון.

רצתי בבית וקיבלתי מכה חזקה מאוד מהמשקוף הצדדי עשוי עץ , הזרת התנפחה וכואבת , אבל אם אני מחזיק את כל האצבעות האחרות אני יכול להזיז אותה . זה שבר או לא?? אני צריך ללכת לרופא ? קשה לי לדרוך על הרגל

אריאל שלום. יכול להיות שבר, יכולה להיות פריקה, יכולה להיות סתם חבלה. אין מנוס מבדיקה וצילום. גש לבדיקה באזור מגוריך. בהצלחה - דר' טיטיון.

הי טיטיון. גם אני זכיתי לפני מספר שנים להיות מאוהבת בך. אולי אתה זוכר? אינטרנט? לילה? אופנוע? יער? יין? .... וגם לי משום מה קוראים גליה... אני שרופה על הפורום שלך. מאוד מעניין. אחד הפורומים הרפואיים הטובים ברשת. שלך לנצח - גליה.

גם אני גליה היקרה שלום. אני שמח שאת ניהנית לקרוא בפורום הנ"ל ולכן בואי ונשאיר אותו פורום אורתופדי... למה שהיה בינינו פעם, יש פורומים מתאימים יותר...:) טיטיון.

אני אדם בשנות השישים ממושב בגבול הלבנון שסובל מדרבן בכף הרגל. עברתי 4 חודשי פיזיותרפיה וזה לא הועיל. אני מבקש עזרה לבוא לבית חולים לטיפול יום או לעשות דבר אחר. אבל מה לעשות ? לאיזה רופא ללכת בתל השומר , בלינסון ? מה לעשות ?

רועי שלום. אכן עליך לפנות לבדיקה וטיפול של אורתופדהעוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. אתה יכול לפנות אלי בבלינסון או לדר' אייל סגל בתל השומר או באזור הצפון בחיפה יש את איל מלמד ברמב"ם ואת אהרון ליברזון בכרמל. בהצלחה. - דר' טיטיון.

אשה בת 50 מזה 9 חודשים כאבים בכפות הרגליים. ממש בהתחלה אבחן האורטופד בצילום דלקת. הטיפולים שהומלצו לא שפרו את המצב. (כדורים - תחליף של ויוקס, אמבטיות מלח, גלים קצרים, אקסיפן). לאחרונה החמיר מצבי עד כדי כך שמאמץ של דקות בודדות מאלץ מנוחה של שעות רבות. את היום אני מתחילה עם כאב קל ב"גשר" אך לאחר עמידה/הליכה של דקות הכאב מתפשט לכף הרגל כולה, משני צדדיה. אודה על תשובה לשאלות הבאות (עד שהתור למומחה כף רגל יגיע): א. האם ידוע על דברים נוספים שיכולים להקל עלי בינתיים. ב. יתרונות מול חסרונות של זריקות סטרואידים.(האורטופד הזכיר זאת בביקורי לפני חודשים) ג. הרופא גם הזכיר ניתוח אם אין ברירה. איך מטפלים בדלקת על-ידי ניתוח? השאלות הרבות נובעות ממצוקה עמוקה. תודה רבה רבה אשה

אשה שלום. נראה לי שלא הגיעו לאבחנה ממשית לגבי מה הבעיה שלך. אנחנו אומרים "דלקת" הרבה פעמים כש לא ממש יודעים מה להגיד... מאחר ולא בדקתי אותך ואני לא יודע מה יש לך ומהסיפור שלך לא ניתן להגיע לאבחנה הרי שאין לי המלצות לטיפול בשלב זה. זריקות סטארואידים ניתן לתת אם אין שום ברירה במקרה ויש אינדיקציה בלבד. וגם ניתוח ניתן לעשות השאלה למה ומה מנתחים איזה דלקת? מה הסיבה לכך? לסיכום לא אוכל לענות ללא בדיקה מסודרת . בברכה - דר' טיטיון.

לפני מספר ימים שברתי את קרסולי בטיול (אני בת 35). מחר אעבור ניתוח. רציתי לדעת מה רמת הכאב בניתוח ואחריו, ומה הדרך הכי טובה להתגבר על הכאבים (תרופות, טכניקות וכיו"ב). תודה רבה!

רחל שלום. ראשית אני מאחל לך החלמה מלאה ומהירה. במהלך הניתוח לא צריכים להיות כאבים כי יש הרדמה כזאת או אחרת. לאחר הניתוח , תלוי בבן אדם, סוג הניתוח, גודל הניתוח והחשיפה בניתוח, איכות הקיבוע הפנימי ועוד גורמים אחרים יכולים להשפיע על רמת הכאב. מטפלים בתרופות נוגדות כאבים לפי הצורך. בהצלחה - דר' טיטיון.

שלום רב עברתי ניתוח לקיבוע מיפרק הירך לפני חצי שנה, אני בן 52, כיום אני צולע חמורות ונאמר לי שאני חייב לעבור ניתוח מתקן של הטרוקנטר הגדול ושאלתי, מה המשמעות של ניתוח זה מבחינת החלמה, צורך וסיכונים בהרבה תודה איתמר

איתמר שלום. פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל. בפעם האחרונה שבדקתי את ספר האנטומיה שלי, הטרוכאנטר הגדול היה באזור מפרק הירך....:) למרות זאת אני לא יכול לענות על שאלתך בצורה אינטליגנטית ללא בדיקה אורתופדית מסודרת ובחינת בדיקות ההדמיה שאותן ביצעת. בברכת החלמה שלמה - דר' טיטיון.

שלום דר' טיטיון, כמי שסובלת מבעיה זו וזקוקה לניתוח, מה ההבדל בין ניתוח וקיבוע בבורג לבין ניתוח ללא ברגים, מה השיטה המועדפת (אם בכלל)ומה היתרונות ו/או החסרונות בכל אחת מהשיטות. אודה לתשובתך.

תהילה שלום. את מבקשת ממני לסכם לך את כל המקצוע שלי על רגל אחת... בעיקרון יש סוגים שוניםשל ניתוחים לסוגי עיוותים שונים. יש סוגים שונים של הלוקס ואלגוס ולכן גם סוגי ניתוחים שונים. במידה ומבוצע חיתוך ושינוי זוית בעצם מקובל לקבע את החיתוך בעצם (אוסטאוטומיה) באמצעים שונים. יש כאלו המקבעים עם בורג או ברגים, יש המקבעים עם פינים ומסמרים ויש המקבעים בעזרת צורת חבישה מיוחדת, או גבס. כיום רוב מנתחי כף הרגל, לפחות כאלו שהם אורתופדים בהתמחותם הבסיסית, מקבעים את האוסטאוטומיות שהם עושים בעזרת ברגים כאלו או אחרים כדי לתת יציבות טובה לאוסטאוטומיה ולאפשר חיבור טוב, יציב ונכון לעצם. שיטות קיבוע אחרות בד"כ פחות יציבות, יש יותר כאבים לאחר הניתוח ויותר איבוד עמדה. בברכה - דר' טיטיון.

לד"ר המגניב אהלן אני קוראת את הפורום שלך באדיקות רבה,אין כמוך!!!! תמיד אפשר ללמוד דברים חדשים ברפואה, ולחייך מחוש ההומור בו ניחנת, שלא לדבר על זה שאתה גם חתיך הורס והכי חשוב בן אדם חם מבין וסבלן שמור על עצמך והמשך כך בריאות בריאות ועוד בריאות

תודה על כל המחמאות MAMASITA. גם לך הרבה בריאות - טיטיון.

האים נסיעה מרובה תחמיר את מצב הרגל תודה

עזרא היקר שלום. שוב אתה שואל שאלות שכבר שאלת. התשובה היא שיש סכנה מרובה בנסיעה מרובה. יש סיכוי שתהיה לך תאונת דרכים קשה וכמה שתהיה יותר על הכביש ככה יהיה סיכוי רב יותר שתהיה מעורב בתאונה קטלנית. במידה והתאונה לא תהיה קטלנית יש סיכוי שתסבול משברים קשים בשל התאונה ולא יהיה מנוס מטיפול בקטיעה של שתי הרגליים. מאידך יתכן ותסבול מחבלת ראש קשה ותהיה צמח כל החיים. מה שבטוח זה שאני אשמח אם תפסיק לשאול כל שאלה יותר מפעמיים. בברכה - דר' טיטיון.

עזרא היקר שלום. שוב אתה שואל שאלות שכבר שאלת. התשובה היא שיש סכנה מרובה בנסיעה מרובה. יש סיכוי שתהיה לך תאונת דרכים קשה וכמה שתהיה יותר על הכביש ככה יהיה סיכוי רב יותר שתהיה מעורב בתאונה קטלנית. במידה והתאונה לא תהיה קטלנית יש סיכוי שתסבול משברים קשים בשל התאונה ולא יהיה מנוס מטיפול בקטיעה של שתי הרגליים. מאידך יתכן ותסבול מחבלת ראש קשה ותהיה צמח כל החיים. מה שבטוח זה שאני אשמח אם תפסיק לשאול כל שאלה יותר מפעמיים. בברכה - דר' טיטיון.

לטיטיון גם לי יש משהו באינטרנט אשמח אם תפיץ את זה הלאה http://www.ima-adama.co.il/authors/authors_galia_viret0_travel.htm

גליה. אשמח לקרוא. בנוסף הרחובות ממריאים לאט...שיר של דוד אבידן שאני מאוד אוהב. תוכלי לשמוע אותו ב- http://stage.co.il/Authors/YehezkelTytiun טיטיון.

בעקבות תאונת דרכים שקרתה לפני הרבה שנים אני כל הזמן נוקעת את הקרסול וכבר לא מרגישה שזה שקורה. כתוצאה מכך נקראו רצועות ויש דלקת לעיתים קרובות בכף הרגל וכאבים חזקים ביותר נפיחות וקשיים בתנועה בקרסול. האם הדרך היחידה לרפא את זה זה בניתוח או שיש דרך אחרת. אשמח לתשובה גל

שלום גל, ממש לא רופאה, אבל לא ממש פירטת מה הם הקרעים, באילו רצועות, מתי הם אובחנו, האם ראו איחוי שלהם, ובעיקר -באילו אמצעי הדמיה הם נצפו. כל השאלות הללו יסייעו לתת לך תשובה יותר רצינית ועמוקה (שהרי אין דינם של קרעים הנצפים בUS, כדינם של אלה הנצפים בMRI... בכל מקרה, אם הכאבים והדלקות ונקעים הם שמטרידים אותך, ולצידם ההגבלה בתנועות אני מרשה לעצמי לנסות להציע לך כמה כיוונים: 1. לגבי נקעים - כדאי מאוד לרכוש מגן קרסול (אייר קאסט או סווד-או או כל מגן אחר שימליץ לך האורתופד עליו), כך יימנעו מספר רב מהנקעים. באותו מידה כדיא גם להתשמש בנעליים סגורות וגבוהות, שפחות מאפשרות את ה"בריחה" של הקרסול לצדדים. 2. לגבי הדלקות - בעיה ידועה, וטיפול תרופתי לא מש יעיל לה, אבל - ישכמה סוגים של קרמים ומשחות (לא, לא וולטרן אמולג'ל...) שיכולים מאוד לסייע - אני מציעה שתשאלי את האורתופד שלך או ביבת מרקחת איכותי לגבי משחות נגד ארטריטיס. הן גם יעילות וגם שומרות על ההישג של חיסול הדלקת לאורך זמן. 3. לגבי ההגבלה בתנועות - כל עוד את מגבילה את התנועה - היא הופכת למוגבלת. שום דבר ואף אחד לא יוכל להחזיר לך טווחי תנועות חוץ מאשר את , עצמך. הדרך לעשות זאת - אולי פיזיותרפיה (אין לי מושג אם עשית טיפולים כאלה או לא) - הכוונה היא לא לפיזיותרפיה משככת כאב (גלים קצרים ואולטרה-סאונד) אלא לפיזיותרפיה אקטיבית, שבה את אמורה לעשות דברים , תרגילים, בעצמך, למרות הכאב. אחת הדרכים הטובות ביותר לעשות זאת היא בבריכה (כן, כן, הירשמי לקאונטרי קלאב כלשהו...) כיון שאז אין השפעה לאלמנט המשקל של הגוף, וכך אם הכאב שלך נגרם מנשיאת המשקל שלך, הוא קטן בהרבה והיכולת שלך לעשות דברים גדלה בהרבה. לגבי הרצועות, כאמור, דרוש פירוט נוסף. מכל מקום זכרי - טיפול התערבותי-כירורגי (ניתוח) הוא תמיד (!!!!!!!) שלב אחרון. הוא לא השלב הראשון וגם לא האמצעי.... והעיקר -לא להתייאש. מקווה שנתתי כיוון כלשהו, בריאות שלמה, דנה

דנה שלום דבר ראשון תודה על התגובה הבעיות שיש לי הן ברצועות של המפרק וניסיתי כבר כבר הכל מדרסים פיזיטרפיה רצועות וכן גם גלים קצרים וכו הבדיקה היחידה שנעשתה היא צילום פשוט של הרגל אשמח לשמוע עוד עיצות בי ותודה גל

לפני יותר מ14 חודש ריסקתי קרסול השמלאית בזמן העברת הילוכים ברכב גיר רגיל הרגל שלי כואבת לציין שאני נוסיע הרבה יש ליפלטות וברגים + אי חיבור בטביה האים אני מחמיר את מצבי ברגל בנסיעה מרובה או שזה לו משנה כלום חוץ מהכאב שאני מרגיש בזמן העברת הילוכים וגם לאחרה

?

עזרא שלום. כבר שאלת את זה וכבר עניתי לך. רד ממני!!! בברכה - דר' טיטיון.

עזרא שלום, אולי כדאי שתחליף את הרכב לאוטומט - תחסוך לך כאבים ברגל ולד"ר טיטיון - כאב ראש :)

אני שאול כותיב למה אתם לואגים לי באטר לדקתור תיתון איך כותהבים שאול באנגלית

לפני שמונה חודשים נקעתי את הרגל כתוצאה ממעידה במדרגות. נוצרה נפיחות רבה מאוד בצד החיצוני של הקרסול ובנוסף כאב בצידו הפנימי שהיה חזק בייחוד בשעות הבוקר. הכאבים חלפו ובינתיים התחלתי להתאמן בחדר כושר במשקולות והליכון. הכל התנהל כשורה במשך השבועיים הראשונים עד אשר התחלתי להרגיש שוב כאב בקרסול בעת ריצה על ההליכון. החלק החיצוני של הקרסול התנפח ואיני יכול לרוץ ( ללכת אין בעיה ). שאלתי היא מה יכולה להיות הסיבה ומה עלי לעשות. האם לחכות שהנפיחות תרד ולנסות להתאמן שוב או לנקוט פעולה אחרת. מודה מראש על ההתיחסות

שלום דב, ממש לא רופאה, אבל 8 חודשים הם זמן מספיק למדי כדי שנקע יחלים, כך שייתכן שהרגישות שלך באזור הקרסול מעידה על כך שהיה שם משהו קצת יותר מנקע. אולי מדובר ב-OCD שלא אובחן, הוא בהחלט יכול להגביל אותך רק בסוגים מסוימים של תנועות ולא באחרות (למשל בריצה ולא בהליכה, כמו שתיארת). ייתכן גם שבכל זאת הנקע עדיין נותן אותותיו, ואז אולי כדאי לך להיעזר במגן קרסול בעת ביצוע הפעילות הספורטיבית (כדאי גם לשים לב, שכדאי להתחיל פעילות ספורטיבית באופן הדרגתתי ולא ב"בום" אחד...). בכל מקרה, נראה לי שהכי נכון יהיה לפנות לבדיקה אצל אורתופד כף רגל וקרסול, שיוכל לבצע גם בדיקה קלינית ולהתרשם מה היא הסיבה האמיתית לבעיה, ובודאי ינחה אותך לגבי ההתנהלות בהמשך. (אגב, ברור שמנוחה היא משהו שכדאי לחשוב עליו עכשיו...) בהצלחה, דנה

דב שלום. אני מסכים עם כל מה שכתבה דנה ואין לי ממש מה להוסיף השתמש בינתיים במגן קרסול מסוג AIR SPORT או AIR CAST ופנה לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגוריך. בהצלחה ובברכת החלמה מלאה. דר' טיטיון.

רציתי לדעת אים היה לי ריסוק ברגל עים פלטה וברגים האים אים אני מעביר הלוכים ברכב והרגל כואבת האים זה יחמיר את מצב הרגל ואים אין חיבור בטביה יש השפעה לכך בתודה וחג שמח

עזרא שלום. כבר שאלת את זה וכבר עניתי לך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום לד"ר טיטיון יחזקאל אני כותבת, כי בימים אלו התגלה אצל בני בן העשר ציסטה גדולה 32 מ"מ בעצם הקלקנאוס, ללא עדות לפריצה קליפתית וכנראה שיצטרך לעבור ניתוח בשניידר. האם אפשר להסביר לי קצת על זה? האם זה אומר שכדאי לעשות בדיקת מיפוי עצמות לגילוי עוד ציסטות בגוף, אם יש? ומשהו אישי: לפני עשרים שנה לערך, הייתי בחופשה מטעם הצבא בעכו ושם הכרתי בחור שאהב מוזיקת רוק בעיקר, ירושלמי ששמו היה יחזקאל טיטיון דומה לך משום מה...., אני גליה ממכמורת.

גליה היקרה שלום. ציסטה גרמית כמו שאת מתארת היא בד"כ ממצא שמתגלא באופן אקראי או בשל כאבים באזור בשל שבר מאמץ וכ"ו. אין המדובר בסרטן או מחלה מסורכנת. במידה והציסטה מתגלה או כואבת אז עושים ניתוח לא גדול למילוי הציסטה בד"כ עם מח עצם. אין צורך בבירור נוסף. ומשהו אישי, כן זה אני. אני עדיין אוהב רוק כבד ורוכב על הארלי דיווידסון. וגם אני הכרתי מישהי ממכמורת , לפני 20 שנה, בשם גליה שהשאירה לי צלקת קטנה אבל כואבת בלב... כשתהיי עם בנך בשניידר אשמח לעזור במידת הצורך. טיטיון.

נכנסתי לקרוא את ההודעה כי גם אני חזרתי עכשיו מאורטופד שאבחן ציסטה בקרסול של הבן שלי בצילום רנטגן...אז אני שמחה לשמוע שאין סיבה לדאגה! אבל הסיבה שאני בכל זאת מגיבה היא שריגש אותי מאוד סיפורכם האישי... גליה, אם את והדר נשואים זו הזדמנות לפחות לדבר על מה שקרה ולסגור מעגל..ואם לא...חבל על כל יום שחולף

ד"ר טיטיון שלום, שלשום כששאלתי אותך על חוסר-היציבות בקרסול, שכחתי לשאול אותך על תופעה,שאומנם היא מאז הנפילה (ה"תאונה") שהיתה לי - לפני כשנה, אך בתחילה חשבתי שהיא נורמאלית - בגלל הנפיחות הכללית בכל הרגל שהיתה לי וכו'; פשוט יש לי בעיה של נפיחות בקרסוליים (בשתי הרגליים,למרות שהנקע ברגל השמאלית) , ומשני צידי הקרסול,בהתחלה זאת באמת היתה בצקת ענקית - לאחר הנקע ולאחר ניתוח שעברתי בטיביה השמאלית,אך לאחר טיפול פיזיוטרפי של MLM ,הבצקת פחתה מאוד, אך עדיין הקרסוליים נפוחים; וזה לא היה כך לפני ה"תאונה",וסיבה נוספת ששמתי-לב לכך היא שסנדלים שקניתי לפני ה"תאונה" עם סוגר שנסגר בצורה טובה, איני יכולה כעת לסגור בגלל הנפיחות, אולי זה תחושה שלי רק,אך זה נראה כאילו יש הצטברות נוזלים בקרסול, האם ניתן להעביר זאת בדרך כלשהיא,האם התופעה זאת מוכרת אחרי נקע בקרסול ואימוץ מוגבר של הרגל השניה? בברכת חג-שמח ט.

ט. שלום. יתכן שהנפיחות בשל הנקע, מאמץ וכ"ו אך יותר סבירשזה בשל הפרעה בהחזר הורידי. כמו כן יכול להיות שמדובר פשוט בהשמנה, אני לא זוכר אותך אז אני לא יכול להגיד בביטחון. אם מדובר בבעיית נפיחות של נוזלים, החזר ורידים וכ"ו אז נסי גרביים אלסטיות. בברכה - דר' טיטיון

ד"ר טיטיון שלום, אני כמעט ב-100% בטוחה שזה לא מהשמנה, כיוון שאומנם קצת העליתי במשקל מאז הנפילה, אך רק מס' קילוגרמים,ואיני בחורה שמינה מטבעי,וכמו-כן גם במקומות אחרים בגוף - כמו: בפרק של כף-היד וכו' לא שמנתי;וגם שמתי-לב שבימים שאני עומדת יותר על הרגליים הרקרסוליים נפוחים מאוד, וכשאני נחה מספר שעות זה נרגע ופוחת,בד"כ. להתראות ט.

ברצוני לשתף אותכם כיצד אני מתמודדת עם בעית קרסול. לפני כעשר שנים ריסקתי קרסול שכמובן גורם לי נפיחויות, כאבים בעיקר בעונות המעבר בקיצור אי נוחות. לפני כשנה היגע לידי ג'ל אלוורה עם MSM שממש עשה נפלאות . בברור נאמר לי: שאלוורה הוא ג'ל "מוליך" שמגיע עמוק לכל שכבות העור ואם מוסיפים לו גם חומר MSM שנקרא וולטרן של הטבע הוא מיקל על כאבים שונים וגם על כאבי מיפרקים. מאז המוצר הזה תמיד איתי וממומלץ מאוד. אשמח לתת פרטים נוספים כיצד אפשר להשיג אותו ( אינו נמצא בחנויות, ניתן להזמין ישירות מהחברה ). נעמי

היה לי ריסוק ברגל ליפני יותר מישנה בסיטי אובחן אי חיבור של הטביה פגם עצם הוצע לי שתל עצם האים אני חייב לעשות את הנתוח או לו כי תהליך ההחלמה קשה יש לי ברגים ופלטינות ברגל אין הרבה כאבים וומה הסיכון בנתוח שני בתודה והערכה וחג שמח

עזרא שלום. לא אוכל ליעץ לך ברצינות ללא בדיקה אורתופדית מסודרת ומעבר על בדיקות ההדמיה שביצעת. ברור שאתה לא חייב לעשות ניתוח כי זאת הרגל שלך ואף אחד לא יכול לחייב אותך לעשות ניתוח. מעבר לכך אם יש כאבים, הרי שבניתוח ניתן לחבר את העצם הפגועה וכך בעתיד לא יהיו לך כאבים. יש לזכור שבכל ניתוח עלולים להיות סיבוכים ואז מצבך עלול להיות גרוע יותר. אשמח לקבלך לבדיקה ויעוץ במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

אני סובל מזה שנה כאבים בכף רגל מלמטה (כאילו אני דורך על קוצים) וגם בכאבים בעצם בצד של הבוהן כשאני בעבודה זה כואב אבל כשאני מגיע הביתה מוריד את הנעליים ונותן לרגל לנוח קצת הכאבים מתגברים ואני כמעט ולא יכול לדרוך על הרגל. אשמח עם תעזרו לי בפתרון הבעיה. נ.ב.עשיתי צילום ולא מצאו כלום תודה

שלום דני, ממש לא רופאה, אבל.. התיאור שלך מאוד קצר ולא ממש ברור. עולים לי שני כיווני חשיבה עיקריים: 1. נסה להחליף את הנעליים שלך לנעליים שהאזור הקדמי שלהן (ליד הבוהן) הוא רחב יותר מאשר אלה שבהן אתה משתמש, וכן שיש להן כריות אויר שיהפכו את התחושה לנוחה יותר ורכה יותר. 2. ייתכן שה"הליכה על קוצים" שאתה מדבר עליה היא איזושהי פגיעה עצבית שיש לך באחד העצבים המעצבבים את כף הרגל (אולי טיביאלי או סוראלי). את זה אפשר לבדוק בבדיקת EMG, שעליה אמור להמליץ לך האורתופד שלך. אני קצת מסתייגת מהאפשרות הזאת, כיון שציינת שלאחר שאתה חולץ נעליך הכאב פוחת ואף שוכך, כך שנראה שהנעלים מהוות גורם יותר מכריע כאן. מקווה שנתתי כיוון, שבוע טוב וחג שמח, דנה

דני שלום. אין לי מה להוסיף על מה שדנה כתבה מלבד זה שבמידה והנ"ל לא יעזור עליך לגשת לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

התגייסתי לצבא לפני כחצי שנה וכבר לאחר חודש בצבא התחלתי לסבול מכאבים ברגלים בזמן ריצות.בתחילת פברואר עשיתי מיפי עצמות שמצא שיש לי שברי מאמץ בדרגה שתיים. מאז הפסקתי לעשות ריצות,השתדלתי לא להרים משקלים כבדים ולמרות הכל כשאני שם נעליים ועושה ריצה במקום,כלומר רגל ימין קופצת,אני מרגיש את השבר שנמצא באמצע השוק וגורם לכאב במקום..כלומר השבר מאמץ עוד לא עבר.. האם זה טבעי שאחרי כל כך הרבה זמן זה לא עבר ומה מומלץ לעשות במצב כזה? תודה מראש וחג שמח, אייל.

שלום אייל, ממש לא רופאה, אבל.. שבר מאמץ הוא משהו שלוקח לו זמן לא מועט "להיעלם". תחילת פברואר ועד היום זה בס"ה 3 חודשים , וכל עוד יש לך נטיה לשברי מאמץ הרי ברור שתרגיש את הכאב הלאה. מנוחה היא כמובן הפתרון השמרני הטוב ביותר. ו...א ל תדאג, זה עובר בסוף. שבוע טוב וחג שמח, דנה

איל שלום. שוב צודקת דנה. סבלנות!!! בברכה דר' טיטיון.

כמה זמן זה אמור לקחת? אני מפחד שזה נזק לרגל שלא יעבור.. יכול להיות כזה מצב? ובמה פיזיוטרפיה יכולה לעזור לעניין ואם כדאי להתחיל עם זה? שוב תודה מראש, אייל.

שלום רב, ביום חמישי האחרון (לפני 3 ימים) הייתי אצל אורתופד בעקבות מכה שקיבלתי בברך, שבעקבותיה היו לי קצת כאבים בזמן פעילות גופנית. הוא נתן לי לקחת כדור אחד ביום של אביטרן 100, וכעת לאחר נטילת 2 כדורים הופיעה לי תופעה חדשה והרבה יותר גרועה מבחינתי - כל המפרקים בגוף שלי משמיעים קולות של "קנקים", יש לציין שאני בת 26 בלבד ומעולם מעולם לא הופיעה אצלי לי תופעה כזו!!!! האם התופעה הזו תיעלם?! מה עלי לעשות? כמובן שהפסקתי את לקיחת התרופה לאחר 3 כדורים. המון תודה יעל

שלום יעל, ממש לא רופאה , אבל אני מכירה את הכדור הזה היטב, ומעולם לא שמעתי שזו אחת מתופעות הלואי שלו. מכל מקום, ברור אם התחושה שלך היא שיש קשר בין הכדור לבין ה"קנקים", טוב עשית בכך שהפסקת את נטילתו. (אגב, לא ממש הגיוני שלאחר שני כדורים יש השפעות מרחיקות לכת...). אם אכן יש קשר בין השניים צפוי שה"קנקים" ייעלמו מייד עם הפסקתו. אם עדיין יש לך כאבים והם רק "קצת בעת פעילות גופנית" עדיף לקחת משככי כאבים פשוטים יותר, כמו אופטלגין או אקמול, וכמובן להפחית את הפעילות הגופנית למספר ימים. אם הכאבים מתגברים או חזקים יותר כדאי לגשת לרופא לקבל מרשם חלופי. ממש לא נראה לי שכדאי לקחת כדורים מהסוג הזה עבור "מכה" שיש בעקבותיה"קצת כאבים", מה גם שתופעת הלואי המשמעותית ביותר העלולה להיגרם מהם היא דווקא בעיות בקיבה שמובילות עד כדי אולקוס. מקווה שנתתי כיוון, שבוע טוב וחג שמח, דנה

יעל שלום. אני מסכים עם כל מילה של דנה ואין לי מה להוסיף. בברכה - דר' טיטיון.

שלום לך ד"ר אני אדם כבן 36 ללא מחלות רקע ולא נוטל תרופות.לאחרונה הופיע אצלי כאב בעקב רגל שמאל .יש לציין שכאב זה מופיע רק לאחר שאני נמצא בתנוחה מאוזנת.וברגע שאני מתחיל ללכת זמן מה כאב זה חולף .וכך זה מופיע לאחרונה כמעט כל יום .ורק לאחר מנוחה כמו שציינתי.חשבתי אולי שהנעל לא מתאימה לכף רגלי ואכן שינתי את הנעל שיה ברשותי וברוב שעות היום אני עם נעל ספורט הכאב קיים אך הרבה פחות.אשמח באם תעזור לי בבעיה זו האם זו בעיית כלי דם???????? או בעיה אחרת שאיננה אורטופדית?????? אשמח לתשובה בתודה מראש משה....

שלום משה, ממש לא רופאה , אבל.. לפי התיאור המאוד קצר שלך יש לי הרושם שמדובר במה שמכונה "דורבן". אני הייתי מציעה לך להשתמש באופציית ה"חיפוש" שיש באתר הזה, ולהקיש שם את המילה "דורבן", ותראה את מגוון השאלות והתשובות שנשאלו בעניין זה, כולל מאמרו של ד"ר טיטיון המתאר את התופעה ואת סיבותיה וכמובן - את דרכי הטיפול האפשריות. מכל מקום אם זה אכן דורבן - לא מדובר בבעית כלי-דם, ובודאי אל בבעיה אחרת. מוטב לך לפנות לרופא אורתופד במקום גוריך, שיוכל לסייע לך באבחנה גם באמצעות צילום רנטגן פשוט. מקוה שנתתי כיוון, שבוע טוב וחג שמח, דנה

משה שלום. קרא את המאמר המצורף. עם עדיין יהיו לך שאלות אח"כ אשמח לענות. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה הקדמה ומבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל. קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, עלול לגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

עברתי ריסוק לפני 14 חודשים השבר בטביה איננו מחובר הומלץ לי לעבור שתל עצם שאני נוסיע ברכב ומעביר הילוכים כואבת לי הרגל האים זה יכול להחמיר את מצבי או שזה לו משנה לציין שאני נוהג הרבה

עזרא שלום. מה השאלה? האם נהיגה מרובה מחמירה את מצבך או האם ניתוח עלול להחמיר את מצבך? אנא מקד את שאלתך וכתוב בצורה שניתן יהיה להבין ואז אשמח לענות לך. בברכה - דר' טיטיון.

לדוקטור טיטון האים נהיגה מרובה תחמיר את מצב הרגל רוצה תשובה עינינית

לדוקטור טיטון האים נהיגה מרובה תחמיר את מצב הרגל רוצה תשובה עינינית

לדוקטור טיטון האים נהיגה מרובה תחמיר את מצב הרגל רוצה תשובה עינינית

בתי בת 10.5 . בשתי כפות רגליה, בצד הפנימי קרוב לאגודלים ישנה עצם בולטת כלפי פנימה. נראית כמו משולש. האם יש לכך השלכות כלשהן, על ההליכה, יציבה, וכו, האם זה ימשיך לגדול כלפי פנים ומה עושים? תודה.

שלום דני, ממש לא רופאה אבל, התופעה הזאת קיימת אצל לא מעט אנשים. היא לא משפיעה, למיטב ידיעתי, על מצב היציבה ועל דברים "בריאותיים" אחרים כשלעצמה. מה שכן כדאי לשים אליו לב הוא שככל שהילדה תגדל, סביר שהעצם תגדל עימה, ויש לשים לב שלא יהיו לה כאבים כתוצאה מכך בהכניסה את הרגל לנעל. היום, אם איני טועה, יש גם ניתוחים שבהם מנסרים את העצם הזאת ופותרים את הבעיה אם היא מהוה בעיה ממשית (כאבים, כאמור) ולא רק אסתטית. מקוה שהועלתי מעט, שבוע טוב וחג שמח, דנה

דני שלום. אין לי מה הרבה להוסיף על מה שדנה כבר כתבה. הייתי ממליץ בנוסף לגשת לבדיקת אורתופד ילדים כדי לישון בשקט. בברכה - דר' טיטיון.

שלום! אני בת 37. יום העבודה שלי כרוך בהרבה שעות עמידה כאשר אני משתדלת לשבת כשניתן. אני חוזרת הביתה אחר הצהריים עם כאבים עזים בקרסולים ובכפות הרגליים. גם לאחר מנוחת הלילה כשאני יורדת מהמיטה ומניחה את הרגליים על הרצפה מיד אני חשה בכאב שוב. ניסיתי מספר רב של נעליים גם נעלי ספורט אך ללא הואיל. אשמח לתשובתך האם נראה לך שקיימת בעיה או האם הבעיה נובעת מעייפות יתר?

שלום לימור, ממש לא רופאה, אבל... נשמע לי שאת יודעת לומר בעצמך, שמדובר בכאבים שהם תוצאה של עומס יתר ועמידה ממושכת. לפי ידיעתי, לא ממש יש לכך פתרון "רפואי"/"אורתופדי", אבל אני מאוד ממליצה לך לנסות לקנות נעלים של רוקפורט, מהסוג הקל (כמעט לא שוקלות), שמתוכנן עם כריות אויר ובולמי זעזועים לכל אורך ורוחב הסוליות, והרשמים מאנשים רבים שאני מכירה הם שהכאבים שהיו להם פחתו בהרבה. אני מניחה שהד"ר אולי ימליץ גם על מדרסים. ו... את יודעת... הכי כדאי לנסות להפחית את שעות העמידה ככל האפשר. בריאות שלמה, חג שמח ושבוע טוב דנה

ראשית, דנה ברוכה השבה לפורום. היית חסרה מאו'ד. שנית לימור, קראי את תשובתה של דנה, אין לי מה להוסיף. נראה לי באמת שמדרסים מותאמים לפי מידת גבס, המבוצעים בצורה מקצועית יכולים לשנות את חלוקת העוס=מסים בכף הרגל כך שיהיה לך יותר קל. בנוסף לא כתבת כמה את שוקלת... יתכן שגם כאן יש בעיה? אם כן אז צריך לרדת במשקל... בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב- הנחה שמדובר בעיניין אורתופדי... בערך בשנה האחרונה, אפילו יותר- יש שרירי אורכי (אולי אלכסוני?) שנתפס לעיתים די קרובות ב"עקשנות" האצבעות כאילו מצטמצמות זו לזו. הכאב גדול אולם אני ישר דורכת על האצבעות ומנסה ללכת עליהן שישתחרר. למס' שניות משתחרר ושוב נתפס בערך שלול ארבע פעמים. לאחרונה מס' הפעמים עולה. (אני בהריון, טך התופעה החלה עוד לפני...). האם יש סיבה לתופעה? והאם כדאי ללכת לרופא- האם ביכלל יש טיפול כולשהו? מודה מראש...

עינת שלום. ראשית מזל טוב. שנית כן יש סיבות שונות בעיקר סיבות של חסר ויטאמינים וחוסר איזון במלחים בדם. יכול להיות גם בעיה עצבית. אם מפריע כדאי להבדק ע"י רופא המשפחה. לעיתים רחוקות ניתן לעזטר. כדאי לנסות לגשת לטיפול אלטרנטיבי. בברכה - דר' טיטיון.

אני בן 50+ ובסיטואציה של ריצה קלה וקפיצה שברתי את העקב שבר חוץ מיפרקי בקלקנאוס ויש לי סד גבם למשך חודש תחום עבודתי דורש עמידה ממושכת שאלתי היא מה משך ההחלמה לתפקוד מלא ולספורט בתודה מראש שמיל

שמיל שלום. תלוי בבן אדם. . . בין שלושה חודשים לשנה ולא תמיד יש 100% החלמה. בברכת החלמה מהירה ושלמה - דר' טיטיון.

תודה לדוקטור וחג שמח

ביתי בת ה 15 וחצי נחבלה כתוצאה ממעידה תוך כדי הליכה במדרכה, בירל שמאל. כתוצאה מכך סובלת ממיחושים ברגלה,בזמן לבישת מכנס תחושה לא נוחה והרגשת זרמים באזור הפגוע (נותר סימן חיצוני ע"ג העור למרות הזמן הרב שחלף מאז הפגיעה, יש גם צמיחת שיער במקום בשונה מהשאר) רגישות לחום וקור, וכאשר מקבלת מכה מהיתקלות בחפץ כלשהו מרגישה את הכאב בעצימות גבוהה מהרגיל (לעומת הרגל הימנית).מאז עברה פיסיוטרפיה, רנטגן,אולטראסאונד, ו- M.R.I ההשארה היא כי עצב כלשהו ניפגע כתוצאה מהמכה. פרופ וינטראוב, אותו ביקרה לפני מספר חודשים בנושא, אמר שיתכן שטיפוך ע"י מרפאת הכאב יעזור. אך כמו שאר הרופאים שאצלם ביקרה במהלך כל התקופה, גם הוא לא המליץ לנתח כי אין הפרעה מוטורית. אך ביתי, לעומת זאת, ממשיכה ליסבוך עד כדי שגם משיעורי לשיעורי היתעמלות היא לא מגיעה (אומנם באישור) ולטיולים מהחה"ס אשר כוללים הליכה ממושכת היא מנועה מלהישתתף. האם יש לך הצעה או רעיון אחר כלשהו בנושא. מניסיונך כמובן. אודה לך לתשובתך. אייל

אייל שלום. להערכתי כדאי לנסות טיפול במרפאת כאב לפני הכל. בצלחה - דר' טיטיון.

שלום, אני משמשת למתלמדת לרפלקסולוגיה כמודל לסטז' שלה. לאחרונה אני סובלת מבעיות גב תחתון וביומיים האחרונים זה ניהיה בלתי נסבל ומתלווה בבחילות קשות אני הולכת לרופא ועושה בדיקות שתן, אך במקביל, אני תוהה אם יש קשר? מישהו יודע מהן ההשפעות של זה? אני ניסיתי לחפש באינטרנט אך דבר לא עלה. אני אשמח אם תפנו אותי לאיזו מקור מידע.... תודה....

שלום רב, ברפואה האלטרנטיבית אומרים שכאשר הגוף "מתנקה" יש אפשרות של תגובה פזיולוגית כמו חום והקאות. זה כל הידע שיש לי לתת לך לעזרה. שבת שלום

ORTAL12341 שלום. זה לא הפורום המתאים אך מניסיון אישי בהחלט יכול להיות קשר. בברכה - דר' טיטיון.

שבר בטיביה ובפיבולה מימין. קיבוע על ידי מסמר פלטה וברגים. איחוי מלא קיימת דריכה על הצד החיצוני בכף רגל ימין . ישנם כאבים חזקים בשעת הליכה ולעיתים גם במנוחה. קשה לי לעמוד על הרגל יותר ממספר דקות. אחד הברגים זז ממקומו הציעו לי להוציא אותו. ובהזדמנות זו להוציא את כל הברגים והפלטות הנוספות. שאלתי היא האם לאחר תשעה חודשים מאז הניתוח כדאי להוציא והאם זה לא מוקדם מדי וזה לא יגרום לי לבעיות וקשיים בהליכה לאחר הוצאת הפלטינות והמסמרים.

רונית ג שלום. לצערי לא אוכל לייעץ בנושא שלך ללא בדיקה אורתופדית מסודרת ובחינת הצילומים. עלייך להתיעץ עם הרופאים המטפלים בך. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר טיטיון שלום, אני מטופלת שלך ב"בלינסון" ואני כתבתי לך בעבר לגבי החוסר יציבות בקרסול והמעידות שהיו לי, ועד שיגיע התור שלי אליך (יותר מחודש) רציתי לדעת - אם יכול להיות מצב של נקע בקרסול וחוסר יציבות - שיראה בצילום רנטגן המיוחד(עם המכשיר לסיבוב) אך לא יראה באולטרסאונד לקרסול -שבו התשובה יצאה תקינה? אך למרות התשובה התקינה ב-U.S קרסול,אני עדיין מרגישה כאבים בקרסול בהליכה,בעיקר, ולעיתים גם חוסר יציבות ומעין סיבוב (התעקמות) של הקרסול,אך בזמן האחרון זה רק לעיתים רחוקות,אך איני יודעת אם זה בגלל שהפחתתי את זמני וכמות ההליכה,או בגלל שהכל בסדר. בתודה מראש. ט.

ט. היקרה שלום. בהחלט יכול להיות מצב בו בדיקת ה-US תקינה ועדיין יש בקרסול בעיה של חוסר יציבות. בכל מקרה אם את מרגישה יותר טוב, זה טוב.:). שמרי על עצמך ולהתראות במרפאה. בברכה - דר' טיטיון.

תודה ולהתראות, ותמיד טוב לדעת שאוכל להתייעץ איתך,תוך זמן-קצר,גם כשהתור רחוק מאוד..., הפורום הזה הוא רעיון נהדר שתורם המון ( גם משאלות ותשובות לאחרים). ואני מבינה מדבריך שמה שכתבת לי לפני כשבועיים לגבי חוסר יציבות בקרסול עדיין תקף, נכון? ט.

בשנת 2001 בהיותי בהריון בחודש שמיני עברתי תאונת דרכים שהמכה שחטפתי היתה יותר מטויה לצד השמאלי של הגוף,אף פעם לא סבלתי מכאבי רגל שמאלית,כל חודשיים אני נתקפת בכאבים ברגל שמתחילים בכף הרגל,אני צולעת,והכאבים איומים,אורטופד שניגשתי אליו מסכם בצילום רנטגן שהכל בסדר מהחיסכון לבדיקות יותר יקרות מהקופה,ובינתים אני סובלת מאד. ההתקפות האחרונות מתחילות בכף הרגל,וכאבים של שריר תפוס בישבן השמאלי,כאבים עזים ברגל,ובכף הרגל,אין לי כבר חשק ללכת לרופא שגם ככה אינו מטפל. אני מבקשת המלצה כיצד לגרום לרופא לתת לי באמת בדיקות שיעלו על הבעיה שאולי נובעת בכלל מהגב וזה מגיב לרגל, אשמח לתשובה מהירה,מפני שהסבל שלי גדול תודה

צופיה שלום. הסיפור שאת מספרת באמת מחשיד לכך שמדובר בכאבים שמקורם בעמוד השדרה ולא בכף הרגל עצמה. אינדיקציה לבדיקות יותר מתוחכמות מצילום רגיל, תלויות בממצאים הקלינים בבדיקה. במידה ונבדקת ע"י רופא רציני שהתרשם שלא צריך CT עמוד שדרה אז כנראה שלא צריך. ואם הרופא לא מתאים לך, החליפי רופא. זאת לא חתונה קתולית. בברכה - דר' טיטיון.

אני קיבלתי מקה חזקה ברגל. יש לי כואבים מאוד ואני לא יחול ללחת. מה הטיפול. תודה מרוש.

שאול היקר שלום. אני אכתוב את שאלתך מחדש וכך תוכל ללמוד מה היו שגיאות הכתיב שלך. "אני קיבלתי מכה חזקה ברגל. יש לי כאבים חזקים מאוד ואני לא יכול ללכת. מה הטיפול. תודה מראש. " הטיפול תלוי כמובן בבעיה. קיבלת מכה. אולי יש לך שבר? אולי צריך גבס? אולי צריך ניתוח? עליך לפנות בהקדם לבדיקת אורתופד. אם הכאבים ממש קשים אולי כדאי ללכת לבדיקה בחדר מיון? מה דעתך שאול? כדאי? בברכה - דר' טיטיון.

מה זה התשובה המיפגרת הזותי? בשביל זה יש את הפורום הזה תשובה פשוט מיפגרת ואידיוטית.

בימים האחרוני אני חשה בזרמים ברגליים וחולשה כללית בהן (בעיקר בעת עמידה במקום). יש לציין שעוד כן אני סובלת מסחרחורות, ורעד קל ביד. ממה יכולים לבוע הזרמים והחולשה ברגליים? (עשיתי בדיקות מקיפות באשר לסחרחורות ולא נמצאו שום ממצאים).

אסנת שלום. יש סיבות רבות שיכולות לגרום לכך. בעיה הורמונלית, בעיות איזון מלחים , חסר ויטאמינים, בעיה עצבית מקומית או סיסטמית, בעיות עמוד שדרה ועוד. פני לבדיקת רופא המשפחה. בברכה - דר' טיטיון.

אני לאחר ניתוח דיסקוס בחוליות l4-5 בתקופה האחרונה אני סובל מנימול חזק ברגל ימין ומתיחות חזקות של השרירים ברגליים את הניתוח ביצעתי ליפניי שנתיים מה אמור להיות הטיפול המתאים למצב זה אודה לתשובתך בברכה עמי

אני מדריכת מחול אירובי ועיצוב , לאחר ריצה על מכשיר הריצה בחדר כושר הרגשתי זרמים ברגליים. ותוך כדי ריצה גם הרגשתי זרמים בכמות הידיים. מדוע זה קורה? אשמח לתגובתך.

שלום וברכה תודה לך ד"ר טיטיון על תשובתך אלי, ברצוני לבוא אליך לבדיקה של כף הרגל ,איך עושים זאת, אני חבר קופ"ח לאומית וגם יש לי ביטוח בריאות משלימה של כלל, האם אתה מטפל דרך גופים אלו ,ואם לא אנא ממך להודיעני איך אוכל להתקבל אצלך לבדיקה בתודה יונה

יונה שלום. לצערי אינני עובד עם קופ"ח לאומית או עם חברת ביטוח זו או אחרת. ניתן להגיע אלי לבדיקה בשתי דרכים: 1 - בדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון עם טופס 17 מקופ"ח שלך ולאחר קביעת תור במוקד התורים של בלינסון בטלפון 03-9376666. 2 - בדיקה באופן פרטי ניתן לתאם איתי בטלפון 054-4672646. אשמח לקבלך לבדיקה ככה או ככה. בברכה - דר' טיטיון.