פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

ככל הנראה ישלי גיד שנקרע בכף הרגל, כבר 3 שנים. (רופאים מלפני 3 שנים ש"איבחנו" אותי אמרו שזה יעבור לבד). פניתי לא מזמן לרופא ונמאר לי שכנראה זהו גיד קרוע ואני אצטרך ניתוח. שמעתי שזה ניתוח די נפוץ. אפשר קצת הסברים? כמה זמן? הרדמה כללית/ מקומית? וכל דבר שאתם חושבים שנחוץ לדעת... אז בבקשה. תודה.

ברודי היקר. על איזה גיד מדובר? יש המון גידים ורצועות בקרסול וכף הרגל. בברכה - דר' טיטיון.

הגיד בכף הרגל עצמה... הגיד של האצבע האמצעית. לא יודעת איך קוראים לו. זתומרת בהמשך של האצבע.

אני בן 17 אושפזתי בגלל שבר פתוח במסרק שני ברגל שמאל. בזמן שאושפזתי ראו הרופאים נפיחות ואודם בכף הרגל, טופלתי באנטיביוטיקה: צפמיזין וטריביד במשך שבוע וללא כל שיפור. לאחר יעוץ אם רופא אחר שינו לי את הטיפול במקום טריביד נתנו לי קלינדמיצין וזה עזר מאוד. טופלתי גם בעזרת סד גבס. אחרי שבועיים של טיפול באנטיביוטיקה החדשה שוחחרתי לבתי. יש לי כמה שאלות אליך: 1. האם אפשר לדרוך על הרגל? 2. לאחר כמה זמן בערך אוכל ללכת? תודה מראש, אלכס

אלכס שלום. עליך לשאול את הרופאים המטפלים אני לא מכיר אותך ולא בדקתי אותך. כדי לתת לך תשובה טובה יש צורך בבדיקה אורתופדית מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. עליך לפנות שוב לבדיקת אורתופד באזור מגוריך ועדיף כזה העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל או לרופאים המטפלים שלך בבי"ח לקבלת התשובות לשאלותיך. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון ולנסות לעזור במידת האפשר. בברכה - דר' טיטיון.

תודה רבה, אני אפנה לאורטופד באזור שלי

במהלך משחק כדורגל רצתי, ועשיתי תנועה צידית עם עצירת פתע שלפתע הרגשתי כאב חזק בכף הרגל עצמה. פרשתי החוצה ומאז איני יכול לדרוך על כף הרגל שהתנפחה במעט. חשוב להדגיש כי לא קיבלתי מכה וכי הקרסול תקין לגמרי. תודה

יוד שלום. יש עוד הרבה מפרקים, עצמות ורצועות בקרסול וכף הרגל שעלולים להפגע במנגנון אותו אתה מתאר. מאחר וכדי להגיע לאבחנה יש צורך בבדיקה אורתופדית מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך עליך לפנות שוב לבדיקת אורתופד באזור מגוריך ועדיף כזה העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון ולנסות לעזור במידת האפשר. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר טיטיון שלום! אני כתבתי לך לפני מספר ימים בקשר לחוסר יציבות בקרסול (אני מטופלת של ב"בלינסון"). רציתי לדעת אם בינתיים,עד שיגיע התור שלי אליך (עוד כמעט כחודשיים), האם מומלץ לא ללכת במהירות הגבוהה במקצת ממהירות הליכה? האם הליכה רבה ו/או במהירות מעט יותר גבוהה, יכולה לגרום להחרפת חוסר היציבות בקרסול? כמו-כן אם אני מרגישה כאבים (לא חזקים) בעת ההליכה בקרסול,ואני ממשיכה בכל-זאת ללכת,האם אני יכולה להזיק לעצמי ולפגוע יותר בקרסול? בתודה מראש. ט.

ט. שלום. אם יש כאבים עדיף להמנע מהם ולרדת בפעילות ההליכה. אם יש חוסר יציבות משמעותית ואת הולכת למרות כאב ותת פריקות ונקעים חוזרים, את בהחלט עלולה ולהחמיר את הנזק בקרסול. בברכה - דר' טיטיון.

ט. שלום. אם יש כאבים עדיף להמנע מהם ולרדת בפעילות ההליכה. אם יש חוסר יציבות משמעותית ואת הולכת למרות כאב ותת פריקות ונקעים חוזרים, את בהחלט עלולה ולהחמיר את הנזק בקרסול. בברכה - דר' טיטיון.

דוקטור שלום אני מעל חודשיים לאחר ניתוח של הלוקס ולגוס בשתי הרגליים .מאז הניתוח כואב לי מאוד ועדיין אני הולכת כמו ברווז. בשבוע האחרון נוספו לי כאבים נוספים כאילו יש לי ציפורן חודרנית בשתי הרגלים.הלכתי למומחה שאמר לי שהכל בסדר מבחינת הציפורן. שאלותי הן: האם ישנה אפשרות שיש לי זיהום בכפות הרגליים שמעקב את ההחלמה? האם ישנה אפשרות שתחושת הציפורן החודרנית היא בעיה עצבית ? ואולי כל מה שקורה לי זה בעצם תהליך נורמלי ואם כן עד מתי ? הרופא שניתח אותי לא נמצא בארץ ולכן אין באפשרותי לשאול אותו. תודה על התיחסותך ושבת שלום.

בלה שלום. אינני מכיר אותך ולא הייתי מעורב בניתוח שלך ולכן לא אוכל ליעץ לך. לא ידוע לי מהו סוג הניתוח שעברת, ועוד דברים רבים שצריך לדעת כדי לתת לך תשובה אינטליגנטית ובעיקר יש צורך בבדיקה אורתופדית מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך כדי לתת תשובה. אם הרופא שניתח אותך יחזור בקרוב לארץ אז המתיני בסבלנות. אם יש משהו שנראה לך שלא סובל דיחוי פני לאורתופד באזור מגורייך בהקדם. אישית, אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון ולנסות לעזור במידת האפשר, אך התורים לא מהיום למחר. בברכה - דר' טיטיון. בברכה - דר' טיטיון.

שלום אני אשה בת 60 בריאה (בלי עין הרע) ואין " כל תופעות לוואי" לגיל.. לאחרונה יש לי ריח רע מכפות הרגלים, גם כשאני חולצת סנדלים ולא רק נעלים סגורות. האם זה מראה על בעיה כל שהיא? והאם מותר להשתמש בפיזור טלק על כפות הרגליים. נדמה לי שלאחרונה פורסם שטלק לא מוסיף לבריאות.. תודה על תשובתכם ושבת שלום. מאלי

מאלי שלום, חם בחוץ... זו סיבה מצויינת ונכונה לריח... פשוט לרחוץ את כף הרגל, גם בין האצבעות, גם באיזור הצפרניים. לנקות את סוליית הנעל הפנימית עם אלכוהול ( שהוא חומר נדיף ולא מקלקל את משטח העור ). כדאי לרסס את הנעל והסנדל בתרסיס נוגד ריחות - מיוחד למטרה זו, וכפי שלקוחה אמרה לי - להשתמש, לכשצריך, בדאודורנט ספריי על כפות רגלייך . בהצלחה, שמוליק

שמוליק ברזילי אני מודה לך מקרב לב על תגובתך המהירה. ועוד בערב שבת. ממש מרגש! כמובן שאנסה לפעול על פי עצתך. כל טוב. מאלי

האם פתרון זה תקף גם לבת שנה וחצי הסובלת באותה תופעה?

שלום שמי יונה ואני סובל מכאבים בכף רגל שמאל ובצליעה בעיקר עם הצעדים הראשונים אחרי שינה או נהיגה וכל מנוחה בהליכה ואחר כך יש הקלה מסויימת המאפשרת הליכה נורמלית, בחלקו האחורי של כף הרגל קיימת נפיחות ובגלל זה אני סובל בהליכה הבעיה קיימת מלפני כ 10 שנים כאשר עברתי ניתוח בכף הרגל והרופאים גירדו חלק מהעצם הבולטת אבל לצערי אני עדיין סובל וגם טיפולי פזיוטרפיה לא הועילו בצילומים ומיפוי שעברתי לפני כחודשיים מסתבר שקיימת " קליטה " בעקב כף הרגל טיפולי פזיוטרפיה ושימוש באנטיביוטיקה שקיבלתי עקב החשש שמדובר בדלקת לא הועילו אבקש עזרה ממי שיכול להועיל לי תודה יונה רחמים

יונה שלום, קרוב לודאי שכף רגליך בעלת קשת ארכית גבוהה מהרגיל. אחד האפיונים הראשונים להמצאות " דרבן "- plantar fasciitis- בכף הרגל הוא כאבי הצעדים הראשונים. כדאי שתפנה לרופא אורטופד או פודיאטר כדי שיאבחן וימליץ על המשך הטיפול. בד"כ צריך להשתמש במדרסים הבנויים במיוחד למטרה זו, תוך התחשבות בסוגי הנעל, סוגי הפעילות ומנח כפות רגליך, חשוב להקפיד על נעלית נעליים בעלות בולמי זעזועים וקירות תומכים באיזור העקב. בהצלחה, שמוליק

יונה שלום. אני מסכים עם שמוליק. אני מצרף מאמר שכתבתי בנושא. במידה ואח"כ עדיין יש שאלות, אשמח לענות. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי הנמחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (תמונה 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית. במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, או לאחר שינה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה .

לד"ר יחזקאל טיטיון שבת שלום! ברצוני לשאול מס. שאלות: 1. לאחר שבר בקרסול כמה זמן לוקח לחזור לשגרה כולל פעילות ספורט ונהיגה? 2. האם יש השלכות כלשהן בעתיד? 3. מדוע לא ניתן לגבס? 4. האם תוכל לפענח לי: א. CERVICALGIA. ב. PAIN JOINT. אודה להתייחסותך האדיבה.

לבנה שלום. שבוע טוב. מצורפות מס. תשובות: 1. לאחר שבר בקרסול כמה זמן לוקח לחזור לשגרה כולל פעילות ספורט ונהיגה? - תלוי בסוג השבר ובסוג הטיפול וכן תלוי באישיות החולה. 2. האם יש השלכות כלשהן בעתיד? - תלוי בסוג השבר ובסוג הטיפול וכן תלוי באישיות החולה. 3. מדוע לא ניתן לגבס? - מי אמר שלא ניתן לגבס? יש שברי קרסול שניתן לטפל בהם בגבס. 4 . האם תוכל לפענח לי: א. CERVICALGIA. - כאבי צוואר. ב. PAIN JOINT.- כאב במפרק. בברכה - דר' טיטיון.

לבני בת 7 חודשים בשתי הרגליים אצבע 2 כאילו קצת משוכה אחורה ובעצם ''דורכת'' על אצבעות 1 ו3 - מצב של overriding finger או אצבע רוכבת, כנראה. האם יש מה לעשות בגיל זה ומה הן המלצותך?

גולדה שלום. תעזבי את הילדה (באמא שלך...) :) , היא עוד קטנה מידי. תני לה לגדול בשקט וכל עוד זה לא מפריע בנעליים או בדרך כלשהי אחרת לא לגעת. ניתן גם להתיעץ עם אורתופד ילדים באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רציתי לשאול אותך ברגל השמאלית שלי האצבע הרבעית היא קטנה כמו האצבע האחרונה ואמרו לי לעשות צילום שאולי זה בעיה בגדילה של האצבע

התכוונתי לנפיחות קלה ושאני מלאה - לא באופן היסטרי ובנוסף אם לשני ילדים

לא משנה...

אני בת 41 מלאה - לא היסטרי אם לשני ילדים לאחרונה התחלתי לשים לב לנפיחות קלה בכרסוליים וגם למין תחושות של כף הרגל,מעין זרם ורצון לעשות כל הזמן מסג' ברגל, אני לא עושה שום פעילות גופנית משמעותית האם יש לכך קשר אשמח אם תמליצו לי אילו בדיקות רצוי לערוך ועל מה לשים לב תודה ענת.

ענת שלום. \ לצערי שאלתך היא מסוג השאלות שלא ממש ניתן לתת לה תשובה בפורום מאחר וכדי להגיע לאבחנה יש צורך בבדיקה אורתופדית מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. עליך לפנות לבדיקת אורתופד באזור מגוריך ועדיף כזה העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

כמה חודשים טובים יש לי כאב בינוני בקרסול השמאלי הכאב מורגש רק כשאני מכופפת את הכרסול לאחורה ויש לי בעיה בכלל רק ברגל שמאל אני עושה ספורט ויוגה והעבודה שלי דורשת המון שעות על הרגליים, בדרכ כלל אני שמה לב שרק רגל שמאל כואבת לי או נתפס בה השריר במיוחד לפני המחזור, בקיצור אני מתלוננת הרבה מכאבים ברגל שמאל וגם בגב שמאלי וצואר מה לעשות??

MANAL שלום. לצערי שאלתך היא מסוג השאלות שלא ממש ניתן לתת לה תשובה בפורום מאחר וכדי להגיע לאבחנה יש צורך בבדיקה אורתופדית מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. עליך לפנות שוב לבדיקת אורתופד באזור מגוריך בברכה - דר' טיטיון.

שלום ד"ר שמעתי על חומר משכך כאבים בשם קטלר שעוזר להפחתת כאבים בכף הרגל שעברה ניתוח כושל . אשמח לקבל אינפורמצייה

רונן שלום. קטלר זהו חומר שמשמש בהרדמה כללית ולא נגד כאבים בכפות רגליים. תברר שוב. בברכה - דר' טיטיון.

הנני בת 26 ,הכפות רגליים שלי נוטות כלפי חוץ לכיוון צד ימין וכאשר אני הולכת ישנו מצב שהעקבים של כף הרגל משתפשפים ובסוף היום אני סובלת מכאבים נוראיים מהחלק העליון של כף הרגל. האם אני זקוקה למידרסים?אינני יודעת מה לעשות!

לינור שלום, לאור תאורך יכול להיות שמדרסים יקלו עליך, אך מאד חשוב שתגשי לרופא אורטופד או פודיאטר באיזור מגורייך לבדיקה ואיבחון ורק בעקבות בדיקה זו תוכלי לדעת באם מדרסים יעזרו לך. בהצלחה, ובריאות טובה, שמוליק

לינור שלום. מתיאורך נשמע שמדרסים יכולים לעזור אך אני ממליץ לך לפנות לבדיקת אורתופד באזור מגורייך לפני כן. בברכה - דר' טיטיון.

שלום לינור, שני דברים: 1. אמרת שיש לך כאב ב"חלק העליון של כפות הרגליים". האם הכוונה לגב כף הרגל, או לחלק הקדמי בכף הרגל שבא במגע עם הנעל? 2. אמרת שכפות הרגליים שלך נוטות כלפי חוץ לכיוון צד ימין. רגל שמאל כשהיא נוטה כלפי חוץ - החלק הקדמי שלה נוטה לצד שמאל. על כן, יש כאן סתירה פנימית. אנא אמרי לי מה המצב המדוייק: האם שתי הרגליים נוטות כלפי חוץ, או האם שתיהן נוטות לצד ימין. בברכה, יעקב חיים וינברג - מומחה לפתרון בעיות רגליים www.footsupport.co.il

מאחר ואני סובל כ 10 שנים מכאבים בכף הרגל ואף עברתי ניתוח ומידרסים מסוגים שונים,זכיתי סוף סוף להכיר סוג מעולה של מידרסים מגנטיים שהינם לאורך שנים ועם השימוש בהם מלפני כשבועיים אני מרגיש הרבה יותר טוב ,המידרסים הומלצו לי מאיש הסובל מבעית דורבן הדומה לבעיה שלי שלדעתו נעלמה המחלה ממנו כליל והוא מרגיש מצויין אחרי השימוש במידרסים במשך כשנתיים ,אני עצמי רכשתי את המידרסים שמעניקים לי תחושה של יציבות ואני מרגיש שזה פיתרון שבדרך,

שלום, קוראים לי אבי ולפני חודש ימים שברתי את כף הרגל בצבא. פינו אותי לביה"ח זיו בצפת שם הרופאה עשתה לי צילום ואבחנה שבר בכף רגל. לאחר מכן גובסתי וזומנתי לביקורת בביה"ח הדסה (14 ימים לאחר המקרה). הרופא בדק לי את הברך ולא עשה שם בדיקה לכף רגל או לקרסול, לרבות צילום. חשוב לציין שלא היה לו את הצילום הראשוני של השבר(לא היה לו שם צילום של הרגל שלי). הוא החליט להשאיר לי את הגבס לעוד שבועיים נתן לי הפניה לצילום כף הרגל בלבד (שגם הקרסול נחבל) והפניה להורדת הגבס, ואמר לי לבצע את זה בעוד שבועיים לפני שאני נכנס אליו לביקורת. בביקורת הוא בדק את הצילום ואת הכף רגל ואמר שהכל תקין ואני יכול להתחיל לדרוך על הרגל בהדרגתיות. (בזמן הביקורת הקרסול שלי עדיין היה נפוח למרות שחלף חודש מזמן הפציעה). אז השאלה הראשונה שלי היא האם היתה פה רשלנות רפואית? והשאלה השנייה האם זה טבעי שיש לי מוגבלות רצינית בתנועה של הקרסול והכף רגל? תודה, אבי

אבי שלום, לשאלתך הראשונה - לא היתה רשלנות. לשאלה השניה - אכן יש מוגבלות בתנועה לאחר ארוע מהסוג שלך. בריאות שלמה, שמוליק

אבי שלום. קרא את התשובה של שמוליק. היא מספקת אותי. בברכה - דר' טיטיון.

לאחרונה הופיעו לי שוב כאבים בעקב רגל ימין, באופן שקשה לי לדרוך עליו. כאבים דומים לאלו היו לי לפני כמה חודשים כשהייתי בהריון. ממה זה נובע ומה ניתן לעשות? תודה, מור

מור שלום. יש אין ספור סיבות לכאבים בעקב. פני לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. בהצלחה. דר' טיטיון.

ושאלתי היא ,לאור העובדה שכלתי שוברת בקלות את כף הרגל,לאחרונה,אין הדבר מעיד על בעית סידן בגוף?אילו בדיקות עליה לעשות כדי לוודא שאכן הכל תקין.במיוחד ברצוני לציין שהיא לפני הריונות והחשש שלי שלא תהיה בעיה.... תודה ליאת

כלתך נשמעת לי בסדר והדאגה שלך מיותרת. בכל מקרה ניתן לפנות לבדיקת רופא המשפחה ובמידת התורך הוא יפנה לבדיקות הנחוצות.

שלום! עשיתי CT ורציתי להבין את התשובה שקיבלתי; יש לי טור לאורטופד רק בעוד 3 שבועות, בינתיים הכאבים והסקרנות הורגים אותי... זו התשובה : הבדיקה בוצעה בחתכים דקים ורצופ0ים של 1 מ"מ, שחזורים. 1. עצם סובמלאולרית לטרלית אקססורית דו צדדית, גדולה יותר מימין. 2. התבלטות גרמית לטרלית מגוף הטלוס מימין, עד אינפריורית וסמום למלאולוס הלטרלי ולעצם האקססורית הסובמלאולרית הלטרלית. באבחנה מבדלת : א. בסבירות גבוהה יותר, עיוות מולד של עצם הטלוס. ב. אוסטאוכונדרומה ססילית. באם האפשרות הזו היא הנכונה, אין הדגמה של CAP סחוסי מעובה. 3. עצם נביקולרית אקססורית מסוג 1 מימין. אני יודעת שלא תוכל להרחיב את הדיבור יותר מדי, אבל ככה, בפחות או יותר, רק שאבין; מה זה? ומה האפשרויות שלי? האם אני צריכה ניתוח ? פיזיותרפיה? האם לא אוכל לרוץ יותר? מה לגבי הליכה, שחייה וכו'? ואיך להרגיע את הכאבים, ובכלל, האם יש ספרות בעיניין ואיך לחפש? מקווה שתוכל לעזור לי. תודה רבה דנאי

לצערי לצערי שאלתך היא מסוג השאלות שלא ממש ניתן לתת לה תשובה בפורום מאחר וכדי להגיע לאבחנה יש צורך בבדיקה אורתופדית מסודרת ומעבר על בדיקות הדמייה לפי הצורך. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון ולנסות לעזור במידת האפשר. בברכה - דר' טיטיון.

תודה על ההצעה, הצלחתי להקדים את הטור אצל האורטופד שלי, לאחר שאשמע את האבחנה שלו, אנסה לברר פרטים נוספים. בתודה מראש

שלום רב, רציתי לשאול כמה שאלות בנושא: א. האם קיימות חלופות לניתוח לתיקון הלוקס ולגוס? (אני כבר במצב של כאבים קשים) ב. לגבי הניתוח - האם לאחר ביצועו (ותקופת ההחלמה ממנו) ניתן לחזור לפעילות רגילה, כולל ספורט, ריקוד (לא מקצועי) וכיו"ב? הערה - אני בת 29, בריאה באופן עקרוני. ג. מהם אחוזי ההצלחה בניתוחים מסוג זה? תודה מראש, ובמידה ויש מקום באינטרנט בו ניתן להשיג מידע על הנושא, אודה להפנייתי. ליאת

ליאת שלום. א - נעליים רחבות ומדרסים ולהמשיך ללכת עם כף הרגל כמו שהיא. ב - לאחר החלמה בד"כ לחזור לפעילות רגילה, כולל ספורט, ריקוד (לא מקצועי) וכיו"ב ג - מעל 90% הצלחה. הקישי Hallux Valgus בכל מנוע חיפוש ותקבלי אין סוף מידע. בהצלחה - דר' טיטיון.

תודה רבה.

אני 8ימים לאחר ניתוח האם מותר להרטיב את התפרים במרפאת אחיות המליצו להשרות את הרגל במים פושרים לפני חבישה- לא מתפתחת דלקת באזור התפרים

אני 8ימים לאחר ניתוח האם מותר להרטיב את התפרים במרפאת אחיות המליצו להשרות את הרגל במים פושרים לפני חבישה- לא מתפתחת דלקת באזור התפרים

אני 8ימים לאחר ניתוח האם מותר להרטיב את התפרים במרפאת אחיות המליצו להשרות את הרגל במים פושרים לפני חבישה- לא מתפתחת דלקת באזור התפרים

אני 8ימים לאחר ניתוח האם מותר להרטיב את התפרים במרפאת אחיות המליצו להשרות את הרגל במים פושרים לפני חבישה- לא מתפתחת דלקת באזור התפרים

שלום ליאת, אני מתייחס לחלק בתשובתו של ד"ר טיטיון, מנהל הפורום - המדבר על המדרסים: מדרסים יש רבים ושונים, והם נבדלים זה מזה בשיטת העבודה, החומרים וברמת מומחיותו של איש המקצוע. השיטה המועילה והטובה ביותר היום לעשות מדרסים היא E.F.S לנוחותך, אני מצרף מאמר על שיטות להכנת מדרסים: http://endure.co.il/insoles.asp בברכה, יעקב חיים וינברג - מומחה לפתרון בעיות רגליים www.footsupport.co.il

לד"ר טיטיון שלום רב., תודה על התשובה המהירה, אני עוברת לערוץ האופטימי על אף הקושי!

מי הם הרופאים באיזור המרכז המבצעים ניתוח הלוקס ולגוס בשיטות החדשניות ובאופן רוטיני. תודה

אני סובל מכאבים של גב תחתון. לאחרונה בדרך מקרה הבחנתי בחשש שרגל אחת ארוכה לכאורה מהשניה בדרך זו. בעת ישיבה על כסא והצמדת שני הרגליים זו לזו ,ברך ימין גבוהה במקצת מברך שמאל , וצץ לי ראיון שאולי זה המקור לכאבי גב. שאלתי, האם קיימת תופעה כזו. ואם כן למי עלי לפנות, ומה כוון הפתרון. בתודה מראש. אביתר.

אביתר שלום. בהחלט יכול להיות מצב של הבדלים באורך רגליים. פנה לבדיקת אורתופד באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

מהי בדיוק הבעיה לפי האבחנה המצויה בכותרת? ומהם אפשרויות הטיפול במיוחד כאשר מדובר בשלב ההתחלתי של ההידרדרות?

קונד שלום. מדובר בעיוות של הבהן הראשונה הפונה החוצה בכף הרגל. ניתן לעכב את התפתחות העיוות עם נעליים מתאימות ומדרסים מתאימים. פנו לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגוריכם. בברכה - דר' טיטיון.

מבקשת לברר האם שימוש ברטלין לעיתים, לפני שניגשים למבחן, עלול להשפיע על הפרופיל הצבאי

רוני שלום. זה לא הפורום המתאים אבל אם לא מספרים לאף אחד בצה"ל זה לא משפיע. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, אני בן 19 ביצעתי מיפוי עצם בגלל נקע בכף הרגל, אודה לך אם תפענח לי את התשובה, קיבלתי 30 מיליקירי של tc mdp קיימת פרפוזיה ו blood pool מוגברים הmidfoot מימין.במיפוי המאוחר קיימת קליטה מוגברת בlisfranc כמו כן קיימת קליטה מוגברת דיפוזית בכל כף רגל וקרסול ימין. לסיכום קליטות מוגברות, ועדות לlisfranc injury בכף רגל ימין ankle sprain מימין. אודה לך על תשובתך המהירה.

רון שלום. לצערי אינני יכול להגיע לאבחנה ללא בדיקה מסודרת ומעבר על בדיקות ההדמייה בעצמי אך ממה שכתבת ניתן לראות ש-יש קליטות מוגברות, ועדות לlisfranc injury בכף רגל ימין שזה אזור המפרק בין בסיסי עצמות המסרק הראשונה והשניה ושורת העצמות המקורבת יותר בכף הרגל. בברכה - דר' טיטיון.

מאד מודאגת,זקוקה להכוונה כלתי שברה לפני שלושה חודשים כף רגל ימין וכעת בטיפולי פיזיוטרפיה. היום שוב נפלה ושברה בשני מקומות בכף רגל שמאל. לאחר נפילה ראשונה ביקשתי ממנה לעשות בדיקת סידן אך רופאת המשפחה דחתה אותה שאין צורך...שהיא צעירה ואכן היא בת 22. שאלתי היא מה צריך לעשות כדי לבדוק ממה נובעים השברים התכופים הללו לבחורה כל כך צעירה. תודה-חמות מודאגת מאד מאד

liat1953 חמות יקרה. כלתך פשוט צריכה להזהר ולא לקבל מכות כל הזמן... אם היא בריאה מכל הבחינות אז זה נשמע כמו חבלה חוזרת ולא כמו שבר פתולוגי. בברכה - דר' טיטיון.

ראשית 'תודה על התגובה המהירה שנית רציתי לדעת אם אין הדבר מעיד על בעיה במחסור בסידן? היא לא צריכה לעשות בדיקות מסוימות לבדוק את זה? לילה טוב ליאת

ד"ר טיטיון שלום,אני מטופלת שלך ב"בלינסון",נקעתי לפני כשנה ושלושה חודשים את קרסול שמאל,בעקבות נפילה חזקה,וכחודשיים-שלושה אחרי המכה עברתי סדרה של טיפולים פיזיותרפיים,ובחודשים האחרונים בעקבות טיפול פיזיותרפי הומלץ לי ללכת הרבה,וזה מה שאני עושה בזמן האחרון(בעיקר בשבוע האחרון). הבעיה היא שאתמול הרגשתי בצורה בולטת את חוסר היציבות בקרסול,כאשר למרות שהלכתי עם נעלי התעמלות נוחות ועל משטח ישר (ברחוב),פתאום התעקם לי הקרסול באמצע ההליכה,וכמעט נפלתי (אך לא הלכת במהירות,כך שזה נגמר במצב טוב). לא הייתי מייחסת לכך חשיבות אילולא זה קרה לי כבר מספר פעמים בחודשים האחרונים, שגם במקומות ישרים וכו' הקרסול מתעקם לי ואני כמעט עפה. מה עושים? איני יודעת אם אתה זוכר אותי,אך אני בחורה צעירה,ודבר כזה מפריע מאוד. (וזה ללא קשר לכאבים בקרסול שאני חשה בשינויי מזג-אויר עם או בלי הליכה, ו/או אחרי או בזמן הליכות מרובות). בתודה מראש. ט.

ט. שלום. התאור שלך מתאים לבעיית חוסר יציבות בקרסול. קבעי תור לבדיקה אצלי במרפאה , נבדוק, נצלם ונראה איך להתקדם. OK? להתראות - דר' טיטיון.

דחו לי את התור לאמצע יולי,האם צריך לנסות להקדים?

דחו לי את התור לאמצע יולי,האם צריך לנסות להקדים?

האם לכל אדם באופן אידאלי מומלץ לעשות מדרסים וללכת איתם קבוע או שרק לאנשים סימפטומטיים? (אחרי הכל אלוהים לא ''ברא'' אותנו עם מדרסים...) ?

שלום baron, במקור, נולדנו ללכת יחפים על חול. החול תומך את כל מבנה כף הרגל בצורה טובה. החול גם סופג חלק מהזעזועים, וכך הם לא נספגים בגוף שלנו. העקבות בחול הן סימן לזה שחלק מהאנרגיה של הצעד נכנסה בחול. בעולם המודרני אנו הולכים עם נעליים ועל משטחים קשים. זה אומר שהגוף שלנו סופג את הזעזועים מהדריכה. זה מחליש את הגוף - את כפות הרגליים, הקרסוליים, השוקיים, הברכיים והגב. מבנה הגוף של האנשים, וכן מבנה כפות הרגליים שלהם הוא אישי ולא סטנדרטי, ואילו הנעליים הם בסטנדרט. יוצא שרוב האנשים זקוקים למדרסים מותאמים אישית: א. בגלל בעיות מבנה כף הרגל ב. בגלל פעילות מאומצת מאד: הליכה, ריצה, עמידה ממושכת - עם משקל או ללא נשיאת משקל ג. שילוב של א' ו- ב' בברכה, יעקב חיים וינברג - מומחה לפתרון בעיות רגליים www.footsupport.co.il

baron שלום. לדעתי אם נוח לך עם נעליים כל שהן ללא מדרסים ואתה לא סובל מכאבים או מבעיה אחרת בכפות הרגליים אין סיבה שתלך עם מדרסים. כל מה שכתב ידידי ווינברג נכון, אך באותה מידה אולי כדאי לעשות לכל אדם ניתוח להוצאת אפנדיציט... בברכה - דר' טיטיון.

מאחר ואני סובל כ 10 שנים מכאבים בכף הרגל ואף עברתי ניתוח ומידרסים מסוגים שונים,זכיתי סוף סוף להכיר סוג מעולה של מידרסים מגנטיים שהינם לאורך שנים ועם השימוש בהם מלפני כשבועיים אני מרגיש הרבה יותר טוב ,המידרסים הומלצו לי מאיש הסובל מבעית דורבן הדומה לבעיה שלי שלדעתו נעלמה המחלה ממנו כליל והוא מרגיש מצויין אחרי השימוש במידרסים במשך כשנתיים ,אני עצמי רכשתי את המידרסים שמעניקים לי תחושה של יציבות ואני מרגיש שזה פיתרון שבדרך,

כתוצאה מכאבים מנקע ששהיו לי בקרסול שלחו אותי למספר בדיקות להלן התשובות שקיבלתי אבקש לדעת מה המשמעות שלהם.(1) צילום קרסול שמאל -תהליך ציסטי מולטילוקולרי הגורם לדפורמציה קלה באספקט האחורי של טיביאה דיסטלית לאורך כ-4 ס"מ. אין תגובה פריאוסטלית.רקמות רקות תקינות.(2) בדיקת ct של הקרסוליים-קרסול ימין בטאלוס מימין באספקט קדמי עליון לטרלי ניצפה איזור לוסטי(סריקה 12 בסגיטל) ללא פריצת קורטקס או שבר רקמות רכות סביב שמורות . פרט לכךלא ניצפה ממצא גרמי אחר.(3) במיפוי עצמות על כל השלד-קליטה מוגברת באזור התהליך הציסטי שתואר בצלום בעצם טיביה הדיסטלית משמאל ריכוז מוקדי בצלע משמאל מאחור הדגש מוקדי בעצם החזה באזור הפרק בין המניברים לגוף עצם החזה אין עדות פתלוגית בשאר השלדהשאלה מה המשמעות של כל מצרף התשובות

זיוה שלום. לא ניתן לתת תשובה רצינית ללא בחינת בדיקות ההדמיה בעינים שלי. נשמע שמדובר בבעיה גידולית מקומית בעצם. לא נשמע כתהליך ממאיר, אם זאת מחייב בדיקה. בברכה - דר' טיטיון.

עשיתי מיפוי עצמות לצורך בירור המצאות תאים סרטניים. קבלתי תשובה בה נאמר כי קיימת קליטה פתלוגית בצלע, טיבה לא ברור אולי מטראומה (בעבר שברתי צלעות) ובשתי כפות הרגליים כנראה בגלל שינויים ניווניים או דלקתיים. האם ניתן להבין מכך שלא מדובר בסרטן? תודה

תוצאות מיפוי: קליטה מוגברת במידה קלה בצורה דיפוזית בפרק הקרסול משמאל במיוחד בטיביה דיסטלית + ממצא בלתי ספציפי רקע ארטריתי אודה לכם אם תוכלו לעשות לי סדר בבלאגן, להסביר מהי הבעיה אם יש כלל, מה עלולות להיות ההשלכות בעתיד וממה היא בעצם נובעת. כמו כן, אם ישנו טיפול ציינו מהו הטיפול הנדרש. אציין בעיה של כפות רגליים רחבות וכן רגל ימין שנוטה פנימה בעת הליכה או ריצה - רגל עקומה

שלום, אני בת 60 סובלת מכאבי גב תחתון בבדיקת מיפוי עצמות שערכתי הממצאים הם: ריכוזים פתולוגים במספר צלעות - 5-8-9 ימין, חלקם היו גם בבדיקה קודמת(למרות שבבדיקה הקודמת זה לא רשום בפיענוח ולא נאמר לי. יתכן שברים טראומטים על רקע אוסטופורוטי. מה פירוש הדבר? אני כבר מסתובבת שבוע עם הבדיקה נודדת בין אורטופד רופא משפחה ואינדוקרינולוג מי יכול לפענח במדוייק מה הבעיה. תודה רינה

מה זה תסמונת fat pad syndrome מה סימפטומים ואיך מטפלים? תודה

Fat Pad Syndrome This is a condition that we don't see too often, it's not specific to runners, triathletes, OR training in general, but because it is often mis-diagnosed by doctors I thought it deserved a page of it's own. It is basically a sore heel - the pain is concentrated over the centre of the heel AND it feels like a deep bruise. Many doctors who don't see a lot of athletic injuries have never heard of Fat Pad Syndrome and, when confronted with pain in the heel region of the foot, will fall back on the diagnosis of 'plantar fascitis'. I have even seen patients who said their doctor never even looked at OR touched their foot, they just wrote a prescription for orthotics AND said they have a problem with 'heel spurs'. The Anatomy We were designed to function barefoot. While running shoes have added a lot of cushion AND stability to our feet, we could basically run barefoot if we wanted (as evidenced by young Kenyans running in their native country OR by Zola Budd who raced on the track barefoot). The natural design of the foot is incredible because not only are the bony arch AND the plantar fascia created in such a way as to act as a shock absorber, but we also have about a 1 inch thick pad between our skin AND the bone of the heel (the 'calcaneous') which acts as a cushion. This cushion is called a 'fat pad' because it's made up primarily of fatty tissue. The fat pad is kind of divided into sections by ligamentous 'baffles' which help keep the fat pad from spreading out AND thereby aid in keeping the cushion where it belongs - under the heel. Occasionally, the heel can get injured AND these baffles can become stretched AND then the fat pad spreads out AND we lose some of that cushion - which can make weight bearing very uncomfortable. Fortunately, it is treatable. Signs AND Symptoms Pain in the heel, usually on the middle of the heel. This is in direct contrast to plantar fascia pain OR heel spur pain which is present at the front of the heel, not the middle. Pain is usually a deep, dull ache that feels like a bruise. Pressing with your thumb into the centre of the heel should re-create the pain. Condition can often be attributed to a blow to the heel - landing hard while barefoot on a hard surface, jumping in dress shoes with a hard heel, stepping on a stone while running. Pain is aggravated by walking barefoot on hard surfaces like ceramic tile, concrete, hardwood floors, etc. What To Do About It Once you can rule out plantar fascitis as a cause of the problem, you can confirm a diagnosis of 'Fat Pad Syndrome' by taping the heel to hold the fat pad underneath the heel. This procedure is illustrated in the photos below: After taping your heel - OR having someone do it for you - walk around a bit barefoot on a hard surface AND see how it feels. If the pain is decreased OR gone, then you have confirmed your suspicions - it's probably fat pad syndrome. So, what do you do now? Well, fat pad syndrome will heal with time, you just need to try to keep the pain to a minimum while it heals, thereby decreasing the inflammatory process AND promoting healing. You could continue to tape the heel with trainer's tape, however that is time consuming AND can irritate the skin after a few applications. Alternatively, you should check your local running specialty store AND ask if they carry a 'heel cup' which is a little plastic cup that surrounds the heel AND presses the fat pad under the calcaneous. It should fit tight around the heel so that when you place you foot in your shoe it compresses the sides of the heel. If a heel cup doesn't work then sometimes a heel pad can be added to the shoe for extra cushioning. These are basically little foam OR gel pads that soften the blow to the heel but they do not cup the fat pad into place. You also want to make sure that you ice your heel after exercise, that you wear good cushioned shoes whenever possible, AND restrict your exposure to hard surfaces while barefoot. Orthotics may also help, provided that they are designed with a decent heel cup. Anti-inflammatory medication can be useful as well, but the other hints I mentioned are much more effective

יש לי סכרת מסוג 2, ואני הולך עם מדרסים שאינן נוחות לי. לאחרונה ראיתי כי קיימים מדרסים לחולי סכרת. אני מעוניין לדעת אם חולי סכרת זקוקים למדרסים מיוחדים ,ומה היחוד בהם. בתודה איתן.

שלום רב, מדרסים הם תורה שלמה, לכל מדרס יש את המטרה שלו ובהתאם לכך הצורות, המרכיבים, והגדלים שונים מאדם לאדם. חולי סכרת זקוקים למדרס אשר יפזר לחצים מקומיים שעלולים לגרום להתפתחות של כיב, יבלת, עור קשה, וחוסר נוחות. בכדי להכין את המדרס המושלם לך יש צורך בבדיקה ביומכנית אשר תבדוק בצורה מדוייקת את הצרכים שלך. וכמובן אתה זקוק לאורטוטיסט טוב מאוד. אם ברצונך לדעת עוד פרטים ציין זאת. יום טוב, קרולין צמח

איתן שלום. חולי סוכרת צריכים מדרסים במידה ויש בעיה מבנית בכף הרגל שלהם, הגורמת להיוצרות נקודות לחץ ושפשופים מקומיים בכף הרגל העלולים לגרום לפצעים ומשם הדרך להתפתחות כיבים, זיהומים וסיבוכים קשים אחרים, פתוחה. עליך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וןכף רגל באזור מגוריך, לבדיקה וקבלת המלצות לגבי טיפול ומעקב לאחר מצב כפות רגליך, סוג המדרס והמנעל המתאים לך. בהצלחה - דר' טיטיון.

איתן שלום, בנוסף לכל שנאמר, חשוב שהמדרס יהיה מצופה בחומר בולם זעזועים, שהטוב ביותר הוא סיליקון-שהוא חומר עם "זכרון" (חוזר לנפח המקורי), ומעליו יהיה ציפוי עור עדין-שהוא חומר טיבעי שלא מגיב במגע עם עור כף הרגל. וכמו שכתב ד"ר טיטיון ישנה חשיבות גדולה לנעל ! בריאות שלמה, שמוליק

שלום איתן, למדרסים אפקטיביים (E.F.S) המיוחדים לסוכרת מספר תכונות: *שיפור מחזור הדם - מחזור דם משופר שומר על כף הרגל מפני היווצרות פצעים. כשיש פצעים, מחזור דם משופר מזרז ומסייע להחלמה. * המדרסים האפקטיביים הרכים עוזרים במניעת היווצרות פצעים וכיבים בכפות הרגליים. במקרה של פצע או כיב קיים, המדרסים עוזרים במניעת הידרדרות המצב של הפצע ואף מסייעים בזירוז קצב ההחלמה. *החומרים בהם משתמשים בייצור המדרסים האפקטיביים הינם חומרים שתומכים, בולמים זעזועים וגם מרפדים. גם בחומרים בולמי זעזועים ומרפדים קיימות איכויות שונות, אשר קובעות את אורך החיים ואורך התקופה שבה מדרס אפקטיבי יבצע את מטלותיו – ייצוב הרגל, תמיכה ובלימת זעזועים. *במקרה של רגל עם פצע או כיב, המדרס בנוי כך שיימנע מהפצע לחץ כלשהו, וכך יתאפשרו תנאים להחלמה. בברכה, יעקב חיים וינברג - מומחה לפתרון בעיות רגליים www.footsupport.co.il

לדר' טיטיון, ב- "לא מצאתי" הכוונה היתה לענות לכתובת בשם טלי אבל אתה יודע.. גם לאכול טוסט, לשתות קפה לשפוך אותו על המקלדת ולהדליק את הסיגריה שאחרי..הקפה....קצת התפספס לי נ.ב. מצאתי- ולא "במקום הנכון" :)

ליהי שלום. נחמד לראות שעדיין יש אנשים עם חוש הומור שגם מבינים אותי....:) ולא נעלבים ומתחילים להתבכיין. דר' טיטיון.

שלום רציתי לדעת מה זה פלטפוס? והאם יש צורך בהתאמת מדרסים לבעלי פלטפוס לפני ביצוע פעילות גופנית כמו הליכ למרות שאני נועלת נעליים מיוחדות להליכה? (של "ניו בלאנס"). כפות רגלי נוטות פנימה אך קיימת הקשת בכף הרגל. ניגשתי לאורטופד ע"מ לקבל הפניה למדרסים והוא אפילו לא הסתכל על כפות רגלי. תודה.

שלום רעות, לפי מה שאת אומרת יש לך קשת. על כן, לא בטוח אם בכלל יש לך פלטפוס, ואם יש - אז מאיזה סוג ובאיזו רמה. דבר זה ניתן לבדוק על ידי מספר בדיקות פשוטות. פלטפוס היא מילה גרמנית, שבאנגלית כותבים Flat-Foot – ובעברית, רגל שטוחה. קיימים שני סוגי פלטפוס: א. פלטפוס קשיח – במצב זה, מבנה הרגל הוא שטוח. גם בעת שהרגל באוויר וגם בעת הדריכה – הרגל שטוחה. ב. פלטפוס גמיש – במצב זה, בעת שהרגל באוויר היא לא שטוחה, אך כשמעמיסים את משקל הגוף בדריכה – הרקמות הרכות קורסות – ואז רואים מצב של פלטפוס. אמנם בפלטפוס הקשיח מגבלת התפקוד גדולה יותר, אך גם בפלטפוס גמיש קיימת מגבלת תנועה, שכן בלימת הזעזועים היא חלקית ולא אופטימלית. בקשר לתפקוד במסגרת מאמצים ספורטיביים עם פלטפוס כלשהו, חובה להשתמש במדרסים טובים – כדוגמת E.F.S. המדרסים חייבים להיות מותאמים למצבי הפלטפוס הספציפיים. טוב לשלב את השימוש במדרסים עם נעליים איכותיות. במקרה של פלטפוס בשימוש ללא מדרסים - קיים סיכוי גבוה יותר להיפצע מאשר של רגל ללא פלטפוס ובלי מדרסים. בברכה, יעקב חיים וינברג - מומחה לפתרון בעיות רגליים www.footsupport.co.il

רעות שלום. כרגיל אין לי מה להוסיף למה שכתב ידידי מר ווינברג, מלבד זה שמצער אותי לשמוע על היחס אותו קיבלת מהרופא אליו פנית. פני לרופא אחר. בברכה - דר' טיטיון.

דר' טיטיון שלום. מזה חודשיים אני סובל מציפורן חודרנית בכף הרגל. הבעיה מציקה לי מאוד. האורתופד בקופ"ח נתן לי כל מיני טיפולים מקומיים בעיקר אמבטיות וכל זה אבל זה לא עוזר. הכירורג בקופת חולים רוצה להוציא לי את כל הציפורן. לצערי איבדתי מעט את האמון בשני הנ"ל וברצוני להגיע אליך לבדיקה פרטית בהקדם. איך ניתן לעשות זאת? אני תושב אזור רמת גן. תודה מראש - דניאל.

דניאל שלום. אשמח לקבלך במרפאתי אך להערכתי יש כתובת שיותר מתאימה לנושא זה. נסה לפנות לטיפול אצל פודיאטרית טובה באזור מגוריך. קרוליין צמח - פודיאטרית מרפאה ברח' קריניצי 8, רמת גן. טל' - 036731240. בהצלחה- דר' טיטיון.

דנה היקרה. תשובותייך המלאות והמלומדות (למרות שאת לא רופאה וכך זה...) חסרות לי ולפורום מאוד . אני מקווה שהכל בסדר אצלך, שאת לא חולה או משהו... מקווה לראותך במהרה בפורום כבעבר. דר' טיטיון.

.

אבקש לקבל עצה למניעת כאבים בכף הרגל שבה דרבן המדרסים והפיזיוטרפיה לא עוזרת

חוה שלום. קראי את המאמר הבא. אם עדיין יש שאלות אשמח לענות. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי הנמחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (תמונה 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית. במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, או לאחר שינה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה .

ראשית תודה שהשבת לשאלתי והקדשת מזמנך היקר לי ולכל הפורום לשאלך היכן אנחנו גרים כדי להמליץ על רופא אנחנו גרים ברמלה הבעיה העיקרית היא הזמן הממושך שצריך להמתין לרופאים המקצועיים תודה ואשמח על ההמלצה

eti558 שלום. הבעיה מוכרת. מאחר ואתם מרמלה ופתח תקווה זה לא נורא רחוק בשבילכם ותובת הילד בוודאי עומדת בראש, אני ממליץ לכם לקבוע תור במרפאתו של פרופסור קלמן כץ בפתחת תקווה רח' סלומון 13, שם תקבלו, מהר, (מקבל את כל קופות החולים) יחס טוב ואבחון מצויין מאחד מהאורתופדים הוותיקים ובעלי הנסיון בארץ. הטלפון שם לקביעת תור ובירורים 039227488

שלום רב, אני בת 63. לפני כ 3 חודשים היו לי כאבים עזים בכרית כף הרגל, (לא יכולתי לדרוך מפאת הכאב) נותחתי ( להוצאת " מסמר" בעגה מקצועית) למשך שבועיים הכאב חלף אולם חזר לאיטו למצב שליפני הניתוח.ובאותו מיקום כעבור חודש בוצע ניתוח חוזר . ואותו תהליך חוזר על עצמו. אני מיואשת!כאבים עזים, בעת דריכה על הרגל. ראוי להדגיש שביצעתי צילום כף רגל שנמצא תקין. הייתי מבקשת עצתך. מדוע הדבר חוזר , ומה ניתן לעשות? בברכה מלכה

מלכה שלום. לצערי אינני יכול לתת אבחון ללא בדיקה אורתופדית מסודרת. בכל מקרה המושג " מסמר" לא מוכר לי. נשמע שהוציאו לך יבלת אך לא טיפלו בבעיה היסודית הגורמת ליבלת. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון לבדיקה וטיפול לפי הצורך. בברכה - דר' טיטיון.

לסבתי התנפחו כפות הרגלים בצורה משמעותית אין לה כאב והיא לא רוצה ללכת לרופא האם אתה יכול לתת לי סיבות לתופעה האם ציפורן יכולה לגרום לנפיחות כזאת או נעל בגורה שהיא הולכת איתה ומה ניתן לעשות כדי להקל עליה בתודה רבה המשפחה המוטרדת

משפחה יקרה. יש אין סוף סיבות לנפיחות ברגליים וקצרה היריעה... ממליץ בינתיים עך גרביים אלסטיות וכן ממליץ בחום לפנות לבדיקת רופא המשפחה. בבברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, מזה שבועיים אני סובלת מנפיחות בכפות ידיים ורגליים, המלווה בגסירוד והרגשה מוזרה כאילו אני הולכת על כריות. הדבר מציק מאד. נא עזרתך

אם לא מצאת סימן שאת לא מחפשת במקום הנכון.... בברכה - דר' טיטיון.

אני בת 60 לפני שבוע נפלתי עקמתי את הקרסול, אחרי מספר צילומים בקרסול אמר לי אורטופד שכנראה נמתחו הרצועות ושאלך עם הליכון או קביים. כעת הכאב בקרסול פחת ושאלתי אם מותר לי לדרוך רגיל על הרגל או שבמצב של מתיחת רצועות יש זמן מסוים שאסור לדרוך על הרגל עם משקל הגוף ( אינני אדם שמן). תודה דבי

דבי שלום. לצערי לא אוכל לתת לך המלצות ללא בדיקה מסודרת אך בעקרון, במידה ומדובר בנקע קל בלבד אני ממליץ שבוע ללא דריכה, קירור מקומי והפעלה. לאחר מכן התחלת הליכה עם סד תומך מסוג AIR CAST למשך כחודש או חודש וחצי ובהמשך לפי הצורך והממצאים בבדיקה בזמן מעקב. בברכה - דר' טיטיון.

אהלן אני בן 22 משוחרר מצה"ל, לפני 3 שנים בטירונות כנראה לא פעלתי גופנית נכון ונגרמו לי שברי מאמץ בשתי השוקיים באותו מקום, אז זה היה דרגה 1, ומאז אם אני מפסיק לרוץ וכאלה ונח אז זה עובר אבל כל פעם שאני חוזר לרוץ גם כיום אז השברי מאמץ תוקפים בכאבים, רציתי לדעת 2 דברים בבקשה: 1. האם בעייה בכף רגלי גרמה לזה? כף רגלי שטוחה אבל לא בדיוק פלטפוס זה בעייה קצת שונה.והאם מדרסים יעזרו..? 2.והאם לאדם הסובל משברי מאמץ אז הוא לא יכול יותר לרוץ אף פעם כל חייו? תודה זה מציק וחשוב.

שלום אייל, שבר מאמץ דרגה 1 הוא כזה שהיה צריך לעבור במנוחה. אם נחת מספיק, וחזרת לפעילות הרגילה שלך בהדרגה - אתה אמור לחזור לריצה ולפעילויות שהורגלת בהן במלואם. ייתכן שהכאב שיש לך עכשיו אינו נובע משבר מאמץ, אלא מהבעייה בכף הרגל. צריך לבדוק זאת. מדרסים אמורים לסייע לך בפתרון הבעייה בכף הרגל ובפתרון הכאב בשוקיים. לנוחותך, מאמר על שברי מאמץ: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles.asp?id=164&art_id=781 בברכה, יעקב חיים וינברג - מומחה לפתרון בעיות רגליים www.footsupport.co.il

אייל שלום. אני מסכים ב-100% עם מר יעקב חיים וינברג ואין לי מה להוסיף. פנה לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

יש לי ילדה בת 9 וחצי מאז שהתחילה ללכת נראה היה לי שכפות הרגליים לא בסדר באותה תקופה טיפלנו במרפאת fmf בגלל חשד למחלה לאחר בדיקה גנטית שנעשתה לא הוחלט בוודאות שאכן היא חולה הבדיקה הראתה 50 50 מאז שנות ילדותה הראשונות היא לא מקבלת התקפים אך ככל שהיא גודלת כפות הרגליים נהיות עקומות יותר ונכנסות כלפי פנים בעיקר הרגל הימנית במרפאה אמרו שאני מדמיינת אך לפני שנה פניתי למומחה לאחר שהמורה לספורט האירה את תשומת ליבי לנושא הרופא אמר שאכן אני צודקת אבל בשלב הזה בחייה כבר מאוחר עם הזמן המצב התדרדר ואני לא יודעת מה לעשות הדבר נראה לעין בעיקר בקיץ עם נעליים פתוחות האם באמת זה אבוד.?מה עליי לעשות? אודה אם תוכלו לעזור לנו בנושא

eti558 שלום. עלייך לפנות לבדיקת אורתופד ילדים באזור מגורייך. אשמח להמליץ לך על רופא מתאים אם תכתבי מהו אזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום. בני בן החמש וחצי מתלונן בלילות על כאבים קשים בקרסוליים. (בכי וצעקות ) בדרך כלל התלונה חוזרת באותה רגל. לפני כשנה וחצי בעקבות תלונה דומה הוא עבר בדיקות דם ולשמחתנו לא נמצאה כל בעיה. אבל בכל זאת הילד סובל מאוד. אני נותנת לו אקמול להרגעת הכאב. האם יש בדיקות שצריך לבצע ? מה יכולה להיות הבעיה? אודה לתשובתך. אביטל.

אביטל שלום. אין ברירה עלייך לקחת שוב את הילד לבדיקת אורתופד ילדים אולי מדובר רק ב"כאבי צמיחה" ואולי לא ולכן אני חושב שלמען השקט הנפשי כדאי להגיע לרופא. בברכה - דר' טיטיון.

רציתי לשאול על אר.ס.די ברגל. אחי נפגע בצבא ומאז פציעתו רגלו שחורה, ונפוחה מאוד, ההבחנה היא אר.אס.די . האם יש טיפול ? האם זה יכול לעבור ? האם זאת מתנה לכל החיים ? אנא השיבו לי תודה

sarit כתבי RSD או CRPS בכל מנוע חיפוש ברשת ותקבלי את כל המידע אותו את צריכה . בהצלחה דר' טיטיון.

לאחר שימוש בקביים במשך חודשים ארוכים עקב בעיה בפרק ירך שמאל, קיבלתי אישור לפני כשלושה שבועות לעבור לקב אחד, במסלול של חזרה להליכה. אין לי כאבים בפרק הירך, אבל בחלק העליון של כף הרגל, באזור שאחרי האצבעות ועד החיבור לרגל יש לי נפיחות (אבל זה לא נראה ומרגיש כמו בצקת) עם כאבים חזקים. מה זה יכול להיות ומה אפשר לעשות?

קרן שלום. יש אין ספור סיבות לכאבים ונפיחות בכף הרגל. בינתיים תורידי עומס ותשימי קרח. פני לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום. לפני כשבועיים נקעתי את רגלי הימנית. התנפחה לי מכיוון שמיד לאחר הנקיעה התחלתי ללכת לביתי שהיה די רחוק ממקום הנקיעה. ישר הגעתי שמתי את את הרגל במים קרים והלכתי לנוח. כעת אני הולך על הרגל, היא כואבת מעט אך עדיין נפוח לי והנפח לא יורד. ואני די מודאג. תודה רבה, נאור.

שלום נאור, הנקע שעברת לא היה קל. יחד עם זה, אחרי מנוחה הרגל אמורה לחזור לעצמה. טוב לאורך תקופה של מספר ימים לשכב עם רגליים גבוהות מגובה הגוף. לפני חזרה לפעילות להרכיב על הקרסול "איירקאסט". זהו מוצר שמקבע את הקרסול. ניתן להשתמש בו כשבועיים-שלושה יש חשיבות (אחרי ירידת הנפיחות) לעשות: 1. תרגילים לחיזוק שרירים שבסביבת הקרסול 2. מדרסים שמייצבים, כדי למנוע נקעים חוזרים 3. שימוש בנעל שלושה רבעים או גבוהה, שמחזיקה את הקרסול טוב יותר מנעל חצאית בברכה, יעקב חיים וינברג - מומחה לפתרון בעיות רגליים www.footsupport.co.il

קודם כל תודה רבה שענית. דבר שלא ציינתי הוא שאני ממש לא נח.. אני כל הזמן בפעילות, הולך, רץ... אני לא נח פשוט מאוד. אתחשב במה שאמרת ואקווה שיעבור. תודה רבה נאור

שלום דר' טיטיון, מקווה שתוכל לענות לשאלתי. לא מצאתי פורום מתאים להציג את השאלה. באצבע הקטנה של כף רגל שמאל יש לי יבלת. לא עוזרים הטיפולים הקוסמטיים, הביתיים ומה לא? והיא כל פעם צומחת מחדש. זה כואב, זה מציק. מה עושים פרט להסרת האצבע? תודה

שלום רב, ישנם הרבה פתרונות לבעיה שאת מציגה, אך כדי לבדוק מה הסיבה לכאב והטיפול השמרני המתאים ביותר חייב אורטופד או פודיאטור לראות אותך. אשמח לראותך במרפאתי, אם תרצי פרטים נוספים אנא שלחי תשובה. שבת שלום קרולין צמח

שלום טלי, איפה היבלת ממוקמת - בגב האצבע (החלק שבא במגע עם הנעל שמעליה) בכף האצבע (החלק שבא במגע עם הסוליה) או אולי בחלק הפנימי (החלק שבא במגע עם האצבע הגדולה יותר שלידה)? תני את המידע הזה, וננסה להתקדם יחד. בברכה, יעקב חיים וינברג - מומחה לפתרון בעיות רגליים www.footsupport.co.il

טלי שלום. אין מנוס מפניה לבדיקה אצל אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל או אצל פודיאטר באזור מגורייך. אשמח להמליץ לך על רופא מתאים אם תכתבי את איזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

דר' טיטיון יקר, ניתחת אותי אחרי פגיעה ובזכותך חזרתי ללכת ללא כאבים. תודה מקרב לב

בבקשה רעות. אני לא זוכר את המקרה אבל אני שמח שאת מרגישה טוב. טיטיון.

כל יום שרירי הרגליים שלי מתכווצים :בשריר התאומים ,בחיבור כף הרגל לרגל,באיזור הקרסול והרבה מאוד פעמים באצבעות כף הרגל.רוב הפעמים זה היה בלילות .בזמן האחרון אחרי הצהרים מתחילים "תיקים" עצביים בכף הרגל ,כאבי רגליים כלליים והתכווצויות איומות וממושכות.בעבר נטלתי כדורי מגנזיום שעזרו לזמן מסוים (כי יש חוסר בגופי)אח"כ הרופא המליץ לי ליטול גם ויטמין e כאשר הכל יחד לא עזר הפסקתי הכל ,המתנתי חודשיים ועברתי בדיקות שהראו שבגופי מצב המגנזיום הוא:mg-magnesium (b) 1.8 ובדיקות נוספות:ck 46 u/l ויטמין d 33 , c.r.p 0.78 כמו כן ביצעתי בדיקה אלקטרומיוגרפית: e.m.g ,בדיקת הולכות והתשובה היא שזה בגדר הנורמה . הגעתי למצב שבמנוחה הרגליים כואבות לי ובהליכה אחרי מנוחה יש תחושה של נפיחות כמו בבצקת אבל אין שום נפיחות אלא כאב .מה לעשות?יש מצב בו הגוף לא סופג את המגנזיום שחסר לי בגוף?אני בת 42 אנרגטית והתעמלתי עד לפני חודשיים באופן קבוע אלא שבזמן הרפייה כולי מתכווצת,אני לא ישנה בלילות ואחרי התכווצות חזקה אני גוררת רגל!!!הצילו...

ענת פ שלום. מצבך הוא לא מסוג המצבים בהם ניתן להועיל דרך המחשב לצערי. מה שאת מתארת יכול להיות בעיה עצבית מקומית או סיסטמית (נשלל כנראה ע"י EMG) או בעיה באיזון המלחים בדם או בעיה הורמונאלית אחרת. אין מנוס מפניה לרופא המטפל בקופ"ח או לרופא פנימאי טוב ולנסות לאבחן את הבעיה ולטפל בה. בברכה - דר' טיטיון.

אני בן 41 ויש לי חולשה בכפות הידיים ,בדיקת הולכה עצבית תקינה ובבדיקה אלקטרומיוגרפית יש פעילות אינסרציה ערה בכל השרירים ולא נרשם דגם מיופטי.בסיכום כתוב שדנרבציה כרונת בשרירי כפות הידיים בעיקר טריטוריהאולנאית,לצד מוליכות עצבית תקינהוייתכן והמקור במוטר ניורון. רציתי לדעת אם אפשר מה זה אומר. תודה דני

אני הולך מידי בוקר וערב כחצי שעה . אני בן 71. לאחרונה לאחר התחלת הצעדה מתחילים לי כאבי שרירים בשוק לפעמים עזים מאדץ ברגע שאני נעמד הם פוסקים לחלוטיןץ עשיתי דופלר רגלים ונמצא שברגל אחת יש סתימה זמנית ץ מה המשך הטיפול

שלום אחות טיפת חלב שמה לב שלבני בן ה1/2 שנה כפות רגליים הפונות מעט פנימה בד"כ בזמן פעילות לא במנוחה האם כדאי לפנות לארטופד ילדים לאיבחון? יש תרגילים שניתן לעשות לבד? על מה זה מעיד? איזה שרירים חלשים אצלו? בנוסף- בני לא עבר אולטרסאונד אגן ירכיים, האם כדאי לעשות לפני ההגעה לאורטופד?

שלום גיל, כמובן שכדאי לגשת לרופא אורטופד ילדים לצורך בדיקה. עד אז נסי לעסות את כף הרגל כשיד אחת תומכת בעקב ורעותה עוברת מאיזור הקשת הארכית לכוון האצבעות תוך הטיית הרגל כלפי חוץ , אם לא יעזור - לא יזיק ( זהו קשר נוסף עם הקטן). בהצלחה, שמוליק

גיל שלום. אני ממליץ לכם בחום לפנות לבדיקת אורתופד ילדים באזור מגוריכם. הוא כבר יחליט גם אן יש צורך ב-US מפרקי ירכיים. בברכה - דר' טיטיון.

תודה

תודה

שלום אני בת 28 ואני סובלת מכאבים בעקב של הרגל כל הזמן .יש לפעמים אני לא יכולה לדרוך על הרגל ושזה לוקח לי כמה דקות עד שאני יכולה ללכת. הכאבים זה בשני הרגלים אבל רוב הכאב ברגל שמואל. מימה זה יכול להיות ולמה זה לא עובר לי. אני עודה לך עם תוכל לענות לי על השאלה . תודה מראש אנדריאה

הכאבים זה לא רק בבוקר שאני קמה זה כל היום.ושני העקבים שלי כואבות במיוחד רגל שמואל.

שלום אנדראה, על פניו נראה שיש לך דורבן או שניים. לד"ר טיטיון, מנהל הפורום, מאמר מפורט בנושא הטיפול הדורבן. בתמצית, דורבן הוא התפתחות של רקמה גרמית או סחוסית בחיבור בין הגיד לעצם העקב. מאחר שאין מספיק מקום בסביבה שם, זה מכאיב. בדרך כלל הדורבן מופיע עם דלקת בגיד. אם יש יש דלקת במקום צריך לקרר את המקום. ללא קשר לשאלה אם יש דלקת במקום, כדאי לעשות תרגילים למתיחה ולהשתמש במדרסים מותאמים למצב. אני מצרף לינקים לתרגילים שיעזרו לך: http://www.med.umich.edu/1libr/sma/sma_xplanfas_art.htm http://www.meritcare.com/hwdb/showtopic.asp?module_abbrev=HWKB4&pd_hwid=zm2222-sec&topic_name=Calf%20stretch&sequence=1 http://www.meritcare.com/hwdb/showtopic.asp?module_abbrev=HWKB4&pd_hwid=zm2224-sec&topic_name=Towel%20stretch&sequence=1 בברכה, יעקב חיים וינברג - מומחה לפתרון בעיות רגליים www.footsupport.co.il

andrea שלום. אין מנוס מפניה לאורתופד באזור מגורייך לבדיקה וטיפול לפי הצורך. נכון, צודק ידידי מר' ווינבר יתכן שיש לך "דורבנים" אך יש עוד סיבות רבות לכאבים בעקב ולכן לפני הכל עלייך להבדק באופן מסודר ע"י אורתופד ועדיף כזה העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל . בברכה - דר' טיטיון.