פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות. לפורום הפעיל - כף רגל וקרסול
15635 הודעות
14734 תשובות מומחה

מנהל פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

01/04/2005 | 11:32 | מאת: מיכל

הייתי רוצה בבקשה הסבר על השתלת עור ברגל. מה הפרוצדורה של הניתוח......? מה הסיכונים וההשלכות של הנתוח הזה.....? ומהו בערך זמן ההחלמה {בבית החולים}. תודה

05/04/2005 | 17:46 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מיכל שלום. שאלה זאת עלייך להפנות לרופא פלסטיקאי. אם זאת השתלת עור זאת פרוצדורה שלוקחים עור ממקום אחר בגוף, נניח מהירך ומניחים אותו בדרך מסויימת באזור אותו רוצין לכסות. בד"כ לוקח כ-5 ימים עד שבוע לעור להיקלט באזור המושתל ולא תמיד נקלט 100%. בברכה דר' טיטיון.

05/04/2005 | 21:31 | מאת: מיכל

ומה עושים במידה והעור לא ניקלט?

31/03/2005 | 22:51 | מאת: זיו

ד"ר שלום, התחלתי ללכת באזור מגורי לפני כשבועיים. חשוב לציין שלא ביצעתי פעילות גופנית כשנה מאז הפסקתי לרכב על אופניים. כאשר הלכתי במשך שבוע כ3 ק"מ - לא היו בעיות. בפעם הראשונה ששילבתי ריצה תוך כדי הליכה, התנפח לי כף רגל ימין ע"י אצבעות הרגליים והייתה לי רגישות במקום. לאחר שנתתי למקום לנוח שבוע, קניתי נעלי ריצה של ניו בלנס עם בלמי זעזועים קדמי ואחורי. שחזרתי לפעילות ושילבתי ריצה והליכה לסירוגין (רצתי כ1 ק"מ סה"כ) היו לי למחרת כאבים ברגליים. לא כאבי שרירים תפוסים, אלא כאב פנימי ברגל, בשוקיים ובירכיים. כאב נסבל אך לא נעים. מה הסיבה לכך? האם בגלל שאני רץ/הולך על כביש קשה ולא ע"ג מכשיר ריצה יעודי עם בולמי זעזועים? כיצד אוכל לרוץ בכביש ולמנוע כאבים אלא? מודה מראש לתשובתך, זיו

05/04/2005 | 17:44 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

זיו שלום. לצערי שאלתך היא מסוג השאלות שלא ממש ניתן לתת לה תשובה בפורום מאחר וכדי להגיע לאבחנה יש צורך בבדיקה אורתופדית מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. אם זאת יתכן שהעמסת על עצמך יותר מידי, מהר מידי. גש לתרגול באופן הדרגתי לאחר חימום טוב, כמו כן יתכן שיש לך צורך במדרסים שיתאימו את כפות הרגליים שלך לנעל כי אולי כפות הרגליים שלך לא זהות לאלו של הדוגמן במפעל שמייצר את הנעליים. כמובן שעדיף לא על כביש אבל מה לעשות שלא כולם יכולים לממן מכשיר הליכה משוכלל או חדר כושר... בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר שלום שמי רואי בן 25, אני מתאמן כ 5 חודשים בין 5-6 פעמים בשבוע, לעיתים 3 פעמים כדורסל ופעמיים ריצה ואף אימון שחייה אחד לשבועיים, אך לרוב אני מתאמן בריצה ממושכת, התחלתי ב3 וחצי ק"מ לפני כ4 חודשים ובשבועיים האחרונים העלתי ל10 ק"מ ריצה, הקצב הוא בין 46 דק' ל - 55 מקס', הקושי בנשימה עמוקה ( לא תו"כ הריצה ) החל לפני כשבועיים במקביל לעלייה בקילומטרא'ז, ביקרתי אצל רופא משפחה הוא אומר שזה נובע מלחץ נפשי וכד', אני לא מצוי בלחץ נפשי, סך הכל אני חי כמו כולם:), עובד לומד,לגבי הכאבים באזור שריר התאומים, ברשותך אני אפרט מספר שאלות, אשמח אם תוכל לענות לי, תודה. - האם חשו לעשות הפסקות ארוכות בין ריצה לריצה וכמה? - כיצד אני יודע מה הגבול מבחינת העומס על הרגליים? - האם אימון שחייה ( 40 דק' ) יכול להחליף מבחינת סיבולת לב-ריאה אימוןריצה של 10 ק"מ? - מה הקילומטרא'זהממוצע שבריא לגוף? ( ריצה, שחייה, כדורסל ). אני מעוניין להתחיל להתאמן ברמה גבוהה יותר לכן חילוק העומס מאד חשוב לי. כל תשובה תתקבל בברכה, תודה וחג שמח

31/03/2005 | 22:20 | מאת: מהורהרת

ד"ר שלום, בצילום רנטגן פוענח: היצרות מטטרסלה קלקניארית. מה זה אומר? האם יש לנקוט פעולה רפואית כלשהי? האם זה עובר מעצמו? האם זה מצדיק כאבים עזים ש"שורפים" בתוך הקרסול? תודה מראש, מ

05/04/2005 | 17:40 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מהורהרת שלום. לצערי אני לא מבין את הפיענוח ולא יכול לעזור לך. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון ולנסות לעזור במידת האפשר. בברכה - דר' טיטיון.

31/03/2005 | 20:48 | מאת: מוטי

איפה עושים מדרסים טובים ובמחיר סביר?

31/03/2005 | 21:40 | מאת: דנה

מוטי שלום, ממש לא רופאה אבל - לא כתבת היכן אתה גר, כך שאי-אפשר להמליץ לך נקודתית. כעיקרון - כל מכון אורתופדי, המוכר על-ידי קופות החולים יכול להתקין לך מדרסים, שאני מניחה שאתה זקוקו להם ושקיבלת הפניה לביצועם על-ידי אורתופד. הרופא ששלח אותך יכול , לעתים, להמליץ לך על מקום ספציפי ששהוא מכיר או סומך עליו במיוחד. חוץ מזה יש מכונים שהביטוחים המשלימים של קופות החולים (משלים או מגן וכו') מכירים בהם כנותני שירות שלהם ואז הם נותנים הנחה של עד 80% מהמחיר הנקוב. לגבי מחירים - טוב, זה כבר ממש משתנה לא רק בין מכון למכון אלא גם ובעיקר נובע מסוג המדרס שאותו אתה נדרש לרכוש. בגדול - המחירים נעים בין 200 ל2000 ש" למדרסים טובים, בהתאם, כאמור, לסוג. בהצלחה

05/04/2005 | 17:39 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מוטי שלום. ראה את מה שכתבה לך דנה. כל מילה נכונה. בברכה - דר' טיטיון.

31/03/2005 | 19:23 | מאת: אתי

שלום, אני בת 30 ובמהלך שנות חיי אני סובלת מכאבים איומים באזור אצבעות כף הרגל. כלומר, נתפסות לי האצבעות והאזור שמסביב להן ואני נתקפת בכאבים איומים עד שזה משתחרר (אני רוצה לציין שזה לוקח המון זמן והכאב הוא בלתי נסבל. רציתי לדעת למה זה קורה לי , האם זו בעיה אורתופדית והאם יש לזה טיפול או פיתרון. אני נמצאת היום בשבוע ה - 17 להריוני ולאחרונה זה קורה לי בתדירות די גבוהה, האם יש קשר בין הדברים. תודה אתי

05/04/2005 | 17:37 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אתי שלום. בד"כ בעיות כאלו עלולות לנבוע מבעיה מבנית, בעיה עצבית מקומית או סיסטמית או בעיה באיזון מלחים בדם וכ"ו. בד"כ תחושות כמו שאת מתארת מתגברות בהריון. במידה ואת סובלת פני לבדיקת אורתופד באזור מגוריך ועדיף כזה העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

31/03/2005 | 16:22 | מאת: מישי

אני משחקת (לפחות שיחקתי) כדורגל ולפני כ3 שנים החלו לי כאבים בכף רגל ימין. הכאב הוא בערך בקו של האצבע האמצעית ברגל.. כשמרימים את האצבע יותר מדיי זה ממש כואב (רק את האצבע הזאת) ובכל מיני מבצים אחרים גם כואב... יש אפילו בליטה קטנה (רק אם נוגעים אז מרגישים) בהמשך של האצבע האמצעית... זאת אומרת לא באצבע עצמה אלא בכף רגל... באותו קו אני מתכוונת. חיכיתי עם זה די הרבה זמן עד שהלכתי לרופא עם זה... כאשר כבר החלטתי ללכת והכול אז עשו לי צילום רנטגן ואמרו שלא רואים כלום, לא שבר ולא כלום. אחר כך עשו לי אולטרסאונד ורשמו לי משחה ושלחו אותי לפיזותרפיה. אחרי שכל זה לא עזר הלכתי לאורתופד אחר והוא אמר שיש לי "כף רגל לא ישרה" ורשם לי מדרסים... הוא אמר ש"זה יעבור לבד תוך כמה שנים". המדרסים לא עוזרים, זה לא שאני לא מרגישה את הכאב איתם. כבר עברו משו כמו שנתיים מאז ואני לא מרגישה שום שינוי... הפסקתי לשחק כדורגל בגלל זה ואין שום שינוי. היום המורה לספורט אמרה לי שיש לי קלאפ פוט (היא יודעת על הבעיה שיש לי ברגל) לאחר שיעור שהיה לנו בבריכה. אז לי רק נותר לשאול... מה זה? האם זה נשמע לכם מוכר? כי אף רופא לא אמר לי שזה מה שיש לי ואני כבר לא יודעת מה לעשות. תודה וסליחה על האורך, זה ממש חשוב.

05/04/2005 | 17:34 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מישי היקרה. קלאב פוט זה עיוות קשה מאוד בכף הרגל שאם אכן היה לך אותו אז כבר היו עולים על זה מזמן, ככה שלא נראה לי שהמורה שלך יודעת על מה היא מדברת. מעבר לכך לצערי כדי להגיע לאבחנה יש צורך בבדיקה אורתופדית מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון ולנסות לעזור. בברכה - דר' טיטיון.

30/03/2005 | 20:58 | מאת: גל

בן 40 נפלתי לפני כחודש על רגל ימין ( היתה נפיחות גדולה מאוד שטפי דם בכף הרגל העליונה ובאצבעות כאבים בדרגה בינונית ו הגבלת שינוע בדרגה בינונית מינוס....הנפיחות והכאב במקום חלפו לאחר כ 10 ימים) לא כאב לי באזור הקרסול ולא היתה נפיחות באזור אלה רק בכף הרגל העליונה לפני כשבוע התחלתי להרגיש כאב חד מאוד!!! באזור הקרסול הימני (בצד החיצוני של הקרסול) הכאב מגיע ללא שום התראה הן בחוסר תזוזה והן בתזוזה ממש ללא שום קשר למאמץ יתר מחזור הכאב משתנה בין כמה שניות עד למחזור בלתי נסבל של כמה דקות הכאב מגיע בדרגת כאב גבוה מאוד!!! וקח גם הוא עוזב (בהתקפת כאב אין עליה בכאב ואין ירידה בכאב........וכמו שהוא בא ב-בום נוראי ככה הוא עוזב ב-בפתאומיות) הכאב הוא חד /חודרני וקשה לי בדיוק למקד את מוקד הכאב אבל במידה ואני ממשש את האזור אז האזור שאני נוגע בו כ 1-2 ס"מ מעל הקרסול החיצוני קצת לכיוון פנים הרגל ישנה נקודה כואבת ורגישה ללא נפיחות או אודם 1- האם ישנו קשר לחבלה שנחבלתי לפני חודש? 2-האם זה משהו עיצבי/שריר/גיד/? האם יתכן שזה משהו יותר מסובך/מסוכן? בתודה מראש גל

30/03/2005 | 23:55 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

גל שלום. לצערי לא בדקתי אותך ולכן קשה לי לענות לך בצורה אינטליגנטית. לפי סדר השאלות - 1 - יתכן, 2 - יכול להיות 3 - אולי. אין מנוס מלגשת לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגוריך לבדיקה מסודרת כך תוכל לקבל תשובות טובות יותר לשאלותיך ואולי אפילו טיפול. בברכה - דר' טיטיון.

31/03/2005 | 16:45 | מאת: בלומנטל אבינועם

לפני כשלושה שבועות היתחלתי להרגיש כאבים בכף הרגל וקוקשי לידרוך וצריבה בתוך הכף רגל הרופא אמר שזה דורבן ונתן מידרסי גומי זה לא עוזר מה הטיפול

31/03/2005 | 16:45 | מאת: בלומנטל אבינועם

לפני כשלושה שבועות היתחלתי להרגיש כאבים בכף הרגל וקוקשי לידרוך וצריבה בתוך הכף רגל הרופא אמר שזה דורבן ונתן מידרסי גומי זה לא עוזר מה הטיפול

05/04/2005 | 17:31 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

בלומנטל אבינועם שלום. לצערי שאלתך היא מסוג השאלות שלא ממש ניתן לתת לה תשובה בפורום מאחר וכדי להגיע לאבחנה יש צורך בבדיקה אורתופדית מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. עליך לפנות שוב לבדיקת אורתופד באזור מגוריך ועדיף כזה העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

30/03/2005 | 13:48 | מאת: תמי

אני בת כ-60 וסובלת מדי פעם מהתכוצויות באצבעות כף הרגל. רציתי לדעת מה יכולה להיות הסיבה ומה אפשר לעשות כדי למנוע, ובינתים האם יש דרך ממולצת לשחרור ההתכוצויות

30/03/2005 | 23:52 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

תמי שלום. יש אין ספור סיבות להתכווצויות בכף הרגל, התכווצות שרירים, עומס יתר, נעליים או מדרסים לא טובים, בעיה עצבית מקקומית, בעיה עצבית מרוחקת, ביות באיזון המלחים בדם ועוד. כדי למנוע צריך לנסות קודם לאבחן את הבעיה. פני לבדיקת הרופא המטפל והוא ישקול צורך בבירור או הפנייה לאורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. בינתיים כשיש התכווצויות עסי את האזור המכווץ ומיתחי אותו כנגד ההתכווצות. בהצלחה - דר' טיטיון.

30/03/2005 | 12:53 | מאת: מיכלי

לפני כחודש וחצי עלה לדודה שלי גלגל על הרגל בין הקרסול לרגל... כיום נהיה לה נמק בעור שרוצים להוריד אותו בניתוח השתלת עור. מסביב לנמק יש לה עדיין בצקת....אבל רוצים להורידלה את העור הזה כי הם טוענים שהוא זה שעושה להזיהומים בפצעים ולבצקת אני יודעת שקשה לכם לענות לי בלי לראות את הרגל. אבל הייתי רוצה שתענו לי באופן כללי כי אנחנו בלחץ... האם יכול להיות מצב שהנמק יכול להתפשט וייכרתו לה את הרגל? אין לה סוכרת וזרימת הדם ברגל שלה היא תקינה. אנא תשובתכם המהירה תודה ...

30/03/2005 | 16:37 | מאת: מיכלי

בין הקרסול לברך

30/03/2005 | 23:48 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מיכלי שלום. לצערי ברפואה אין תמיד ואין אף פעם לא. שוב מאחר ולא בדקתי את הרגל קשה לי לתת לך תשובה רצינית, אבל בכל פעולה וניתוח עלולים להיות סיבוכים ולעיתים סיבוכים כאלו יכולים להגיע גם לאיבוד גפה. אם אספקת הדם טובה ואין מחלות קשות אחרות אז זה נדיר. בברכה ובברכת החלמה מלאה - דר' טיטיון

29/03/2005 | 16:38 | מאת: ציונה

שלום הרופא רשם לי אתופן 600 1 ליום עקב שחיקת סחוס ודלקת במפרק קרסול האם ניתן לקחת גם ויטה פלקס , תוסף גלוקוזמין+כונדרואיטין בזמן נטילת האתופן תודה ציונה

30/03/2005 | 09:55 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ציונה שלום. כן אין בעיה. בברכה - דר' טיטיון.

29/03/2005 | 12:46 | מאת: אורי

תנסה את המשחה, שמעתי שהיא מועילה לפצעים של רגל סוכרתית, מטפלים בה גם במרפאות. לקנות בניצת הדובדבן

30/03/2005 | 07:27 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אורי שלום. שמעתי על כך. היכן ניתן לקנות משחה כזאת? מה זה ניצת הדובדבן? בתודה - דר' טיטיון.

31/03/2005 | 13:50 | מאת: רונית

ניצת הדובדבן - חנות ברח' אבן גבירול - סמוך לרח' צייטלין (לא רחוק מעירית ת"א)

29/03/2005 | 11:43 | מאת: טובה

שלום, לפני כשנה שברתי את הקרסול, ועברתי ניתוח לקיבוע השבר בעזרת פלטה לפטישון החיצוני ו-KW לפטישון הפנימי. מצבי היום יחסית טוב, לא יכולה להגיד שאין לי מגבלות בהליכה אך זה לא מפריע לי לתפקוד. שמתי לב שעדיין קיימת נפיחות מסויימת באיזור הניתוח גם שנה לאחר האירוע. האם זה נורמלי? לעיתים כאשר אני עומדת ללא תנועה אני מרגישה מעין עקצוצים באיזור הניתוח? האם זה תקין? כיצד אני יכולה לשפר את היציבות של רגלי? האם יוגה או פילאטיס יהיו טובים למטרה זו? תודה מראש טובה

30/03/2005 | 07:25 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

טובה שלום. נפיחות באזור הקיבועים הפנימיים בקרסול היא תופעה ידועה. נובעת בד"כ מדלקת מקומית תגובתית. במידה וזה לא מפריע אז אפשר לחיות עם זה אך אם זה מפריע וכואב ניתן להוציא את הקיבוע הפנימי ואז יש סיכוי טוב שזה יעבור. לגבי ייצוב הקרסול כדאי לך לפנות לפיזיוטרפיסט\ית טוב\ה להתייעצות לקבלת הדרכה לתרגילים לייצוב הקרסול. פילאטיס ויוגה זה טוב אבל לא בהכרח לייצוב קרסול. בברכה - דר' טיטיון.

30/03/2005 | 08:42 | מאת: טובה

תודה רבה על התגובה

12/04/2005 | 19:22 | מאת: פיתרון

טובה שלום אני די מסכים עם תשובת הד"ר לשאלתך אני סובל מאותו בעיה וממה שהבנתי מעבר לעניין הדלק הנפיחות נובעת גם מהקיבוע עקב חוסר תנועה מה שאני עושה וממליץ כעזרה ומקווה שיעזור לך: 1. בשעות השינה נסי לישון עם הרגל הנפוחה בזווית מעל הלב (שימי כר מתחת למזרון) 2. יש אפשרות מאוד טובה שאני נעזר בה- תחבושת אלסטית שמתלבשת מאצבעות הקרסול ועד הברך, זה בא לפי מידות הרגל ובכל מיני לחצים- נסי לברר עם האורטופד המטפל יש 2 חברות מובילות: JOUZO או סיגואריס

29/03/2005 | 09:51 | מאת: רחל

כאבים ברגל ימין אצבע הסמוכה לבוהן

29/03/2005 | 09:54 | מאת: רחל

כאבים בזמן ההליכה וגם דריכה על הרגל

30/03/2005 | 07:21 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

רחל שלום. אם את מעוניית לקבל תשובה אז תכתבי שאלה בצורה נורמאלית ולא כל כך מינימליסטית. אני לא מצליח להבין מה את שואלת. בברכה - דר' טיטיון.

29/03/2005 | 09:07 | מאת: דנה

שלום שאלתי היא מה ניתן לעשות במקרה זה: רגלי הימנית נוטה לכיוון מדיאלי שלפעמים חוץ מחוסר יופי גורם למעיין כאב לא נוח ולא נעים שנותן מעיין הרגשה כאילו זה מחמיר ונהיה משופע יותר ויותר, והבוהן גם כן עקום קצת ז"א העצם בולטת מה שנראה לי יותר כתורשתי (אבא) אציין שאני אמורה להיות יחפה בסביבת האנשים (מסגרת לימודיי) וזה נותן הרגשה לא נעימה ולא נוחה ד"ר טיטיון מה ניתן לעשות הן מבחינה רפואית והן אסתטית אודה לך מאוד באם תגיב לשאלתי יום טוב.

30/03/2005 | 07:15 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

דנה שלום. קשה לי לתת לך תשובה רצינית ללא בדיקה מסודרת. בד"כ עיוותים בכף הרגל ניתנים לטיפול ניתוחי. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

30/03/2005 | 08:56 | מאת: דנה

שלום תודה על ההתיחסות לשאלה, רציתי לשאול על אילו מחירים מדובר, בדיקה ועד כמה הניתוח הכי מורכב יכול לעלות תודה

שלום, אני בחורה בת 39 שמתאמנת כבר כשנתיים בספינינג כארבע פעמים בשבוע. לפני יומיים לאחר אימון ספינינג של כשעה, המשכתי בריצה של כחצי שעה על מסלול הריצה בחדר הכושר. אני מניחה שמכיוון שהייתי לאחר שעה של פעילות מאומצת, לא חשתי בקושי שבריצה, למרות שזהו סוג פעילות שאינני מורגלת בו. זמן קצר לאחר סיום האימון, מלבד התכווצות השרירים התחלתי לחוש בכאבים בכף רגל ימין בעת ההליכה. הכאב ממוקד בחלק החיצוני של כף רגל ימין, מעט פנימה מתחת למפרק. הכאבים הלכו וגברו ויומיים לאחר האימון, עדיין כואב לי מאד (בעת הליכה בלבד!). אין נפיחות, לא כואב כאשר אני מסובבת את כף הרגל או כאשר אני דוחפת כנגד הריצפה בזמן ישיבה. שאלותי: 1. האם לדעתך אני יכולה להמשיך ולהתאמן בספינינג בימים אלה? 2. מה עלול להיות מקור הכאב? 3. בתוך כמה זמן צפוי הכאב להיעלם (בעוד יומיים יש לי תור לבדיקות ארגומטריות ואני תוהה האם עלי לבטל אותו...). אודה לך על תשובה מהירה. שני.

30/03/2005 | 07:20 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

שני שלום. שאלתך היא מסוג השאלות שלא ניתן לענות עליהן ללא בדיקה אורתופדית ובדיקות הדמיה לפי הצורך. אני ממליץ לך בחום להמנע מפעילות המכאיבה לך בשלב זה ולפנות בהקדם לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

27/03/2005 | 21:41 | מאת: גיא

שלום רב, שאלתי אלייך דוקטור היא: אובחן אצלי chondromalacia of patelle בברך ימין ושאלתי היא מה בדיוק אומרת האבחנה הזו ?האם תחושת החום ומין תחושת כאב בירך היא בגלל בעיה זו?האם יש לי דלקת ? האם יכולה לזה להיות השפעה או הקרנה על כול הרגל?ושאלתי האחרונה כאשר נאמר לי לעשות תרגילי iqd כמה זמן לוקח לזה לעבור? אני מודה לך מקרב לב על תשובתך

30/03/2005 | 07:13 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

גיא שלום. פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל. פנה בשאלותיך לפורום המתאים. בברכה - דר' טיטיון.

27/03/2005 | 20:41 | מאת: קוקולה

שלום! אני בחורה בת 24 בריאה בדר"כ ,לפני כשנה וחצי נפלתי במדרגות ועיקמתי את קרסול שמאל שהתנפחה תוך כמה שניות והכחילה כולה הגעתי למיון שם נעשה צילום שבו לא נראה שבר אך מאחר והנפיחות הייתה גדולה מדי הרופא היה בספק אם מדובר בנקע רגיל וגיבס לי את הרגל. לאחר כחודש הורידו לי את הגבס ועדיין הייתה נפיחות גדולה וכיחלון, כמו כן חוסר תחושה של העור באזור הבהן ושתי האצבעות שלידה (מדי פעם התחושה חוזרת למספר שניות ויש לי ממש נימול וכאבים באזור), עם תלונות על כאבים וחודש של שימוש בוייקוס ומשכחי כאבים אחרים נשלחתי שוב ע"י אורטופד אחר לצילום חוזר בו לא נראה שבר, ולאחר מכן לצילום בסטרס שבו לא נראתה קריעת רצועות, האורטופד טען כי המצב חמור מדי בשביל להיות סתם נקע ברגל (אבל זה לא שבר) וכמו כן טען שהתחושה שנעלמה על העור תחזור תוך מספר חודשים... מאז אני סובלת מעיקומים חוזרים של אותו הקרסול לפעמים עד כדי נקע וגם התחושה בעור עדיין לא חזרה (אני ממש נוגעת ואזור שלם ברגל "מת"). לפני כחמישה חודשים עשיתי בדיקת EMG שהראתה שיש חוסר עיצבוב באזור המדובר ונאמר לי כי יכול להיות והתחושה לעולם לא תחזור. כמובן שביצעתי מעל ל 25 טפולי פיזוטרפיה שכללו אולטראסאונד, גירויים חשמליים ועבודת שיווי משקל עם הרגל ולצערי שום דבר לא עזר. לאחרונה פניתי אל אורטופד מומחה שהמליצו לי עליו בכל כך הרבה מקומות והוא שלח אותי לבדיקת טלוס שהוכיחה כי יש מתיחה ברצועות בקרסול אך כנראה שהמתיחה הזאת נובעת מכל עיקומי הקרסול שלי בשנה האחרונה , האורטופד שלח אמר שאין יותר מדי מה לעשות ושלח אותי שוב לטיפולי פיזוטרפיה ששוב לא מועילים לי.... הסיפור נהיה ארוך ואני אקצר... אני ממש מיואשת ואני כבר לא יודעת למי אני יכולה לפנות כדי לטפל בבעיה שאף רופא לא יודע מה היא הייתה מלכתחילה, מה הבעייה ברגל ואיך אני יכולה לנסות לפתור אותה יותר ממה שכבר עשיתי???

28/03/2005 | 00:27 | מאת: דנה

שלום קוקלה, ממש לא רופאה אבל ממה שאת מתארת כאן - נשמע כאילו מהיום הראשון שבו הורידו לך את הגבס צריך היה מייד לשלוח אותך לבדיקת הEMG, שעשית רק לאחר 8 חודשי סבל ותסכול. מה שאת מתארת נשמע לחלוטין כפגיעה עצבית. הוא עלול להיגרם לעתים כתוצאה מהנפילה עצמה, אולם לעתים גם תוצאה של גבס (לא כתבת, אבל אני מניחה שזה היה גבס הליכה. האמנם? האם היו לך כאבים בעת היות הרגל מגובסת? האם היו לך כאבים בעת הדריכה בגבס) שוב, מכיון שאני לא רופאה, אני לא ממש יכולה "להתווכח" עם מה שאמר לך ה"רופא המפורסם והמומלץ" שאליו פנית, אבל לא ממש נראהלי שהגיעו איתך לאבחנה שמניחה את הדעת. אני מסכימה איתך שאת בודאי מותשת, אבל נראהלי שעדיין לא מיצית את ההליכים הנחוצים. נראה לי, למשל, שבדיקת הEMG צריכה להיות מפוענחת ונבדקת על-ידי אורתופד כף-רגל וקרסול נוסף. ייתכן מאוד (לדעתי) שמדובר בפגיעה בעצב שאפשר לשקם אותו - בטיפול פיזיותרפי או בטיפול ניתוחי (אם תרצי המלצה על פיזיותרפיסט שיכול לנסות ופעמים רבות אף מצליח - כתבי ואמליץ). חוץ מזה הנקעים החוזרים הם אכן תוצאה של מתיחה של הרצועות, שכנראה לא חזרו למצבן האידיאלי מאז הנפילה ההיא, ולאחריה רק המשיכו להימתח עוד ועוד. אני מניחה, שבשלב מסוים גם מגן קרסול או מייצב קרסול, מדרס או נעל מתאימה יוכלו לעזור להימנע מהנקעים הבאים. אבל ללא ספק השלב הראשון הוא למצוא אורתופד כף-רגל וקרסול נכון(!) מתאים(!) ויעיל(!) שייתן לך אבחנה מדויקת ויבנ האיתך תוכנית טיפולית אפקטיבית. בריאות שלמה ובהצלחה, דנה

30/03/2005 | 07:11 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

קוקולה שלום. שוב אני מקבל את הדברים שדנה כתבה ואוסיף עליהם מעט. הפגיעה העצבית שאת מתארת היא פגיעה עצבית שמוכרת לעוסקים בתחום כירורגיית קרסול וכף רגל בעקבות נקעים קשים. הפגיעה היא בעצב שנקרא( DPN (Deep peronal nerve כנראה. בנוסף לכך את סובלת מחוסר יציבות ונקעים חוזרים בקרסול. לשתי הבעיות ניתן להציע טיפול טוב שבעיקרו טיפול ניתוחי. 1 - שחרור העצב הפגוע מכל מה שלוחץ עליו. 2 - ייצוב הקרסול באופן ניתוחי. כמובן שלפני שמחליטים על טיפול צריך בדיקה מסודרת. אשמח לקבלך לבדיקה וטיפול לפי הצורך במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

27/03/2005 | 14:36 | מאת: עליזה

דוקטור שלום. בני משרת ביחדה קרבית ומתחילת השרות (4 חודשים) סובל משברי מאמץ (נעשה מיפוי עצמות). "בתים" לא עזרו. מה אפשר לעשות? תודה

30/03/2005 | 07:05 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

עליזה שלום. הטיפול בשברי מאמץ הוא במנוחה. אם ב'ים לא עזרו אז צריך ג'ים ואולי גם להוציא אותו מהיחידה ליחידה אחרת. בברכה - דר' טיטיון.

27/03/2005 | 12:33 | מאת: דנה

כל פעם כשאני הולכת נוצרים מעין קליקים בקרסוליים...לפעמים זה בתדירות גבוהה ולפעמים זה פחות... זה מסוכן? איך אפשר לטפל בזה?? תודה מראש דנה

27/03/2005 | 13:26 | מאת: דנה

שכחתי לציין שזה כבר מעל לשנה..ואם זה קשור אז אני בת 15.3 חודשים.. בתודה דנה*(שם בדוי)

30/03/2005 | 07:03 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

דנה שלום. קליקים או קנאקים במפרקים בד"כ לא מסוכנים. במיוחד אם אין בעיה אחרת כמו נפיחות כאב אודם או חום מקומי. במידה וזה מאוד מפריע לך גשי לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, אני בן 43, בריא בד"כ. התחלתי בהליכה בשילוב ריצה על שביל סמוך לביתי. לפני שבועיים סובבתי הקרסול בעת האימון . הקרסול התנפח ונחתי יום. אח"כ צלעתי כי זה כאב. הצילום הראה שהכל תקין. לאחר מס' ימים הופיע שטף דם בחלק החיצוני התחתון של הקרסול. אתמול, שבועיים לאחר המקרה, חזרתי לאימוני הליכה בלבד. אחרי ההליכה העצם החיצונית של הקרסול מתנפחת קצת. בנוסף אני חש כאב בחלק הפנימי של הקרסול בזמן הליכה. מה עושים ?

שלום ארי, ממש לא רופאה אבל, ההתנפחות של הקרסול בצידו החיצוני היא צפויה והגיונית, משום שזה כנראה האזור שנפגע ושבו גם היה שטף הדם ושבועיים זה זמן קצר מאוד לאחר נקע. אני מקוה שאתה לא חזרת לפעילות של הליכה כפי שהיתה לפני הסיבוב של הקרסול, כיון שצריך לחזור בהדרגה ורק עד סף הכאב ולא להיכנס לתוך הכאב. לגבי הכאב בצד הפנימי - יתכן שהוא נפגע גם כן בעת הסיבוב ההוא (אני מבינה מהניסוח שלך שזו "תופעה חדשה" שלא הרגשת בה מייד לאחר הפגיעה). מה שכדאי, רצוי ונכון לעשות הוא ללכת לביקורת של אורתופד כף רגל וקרסול (ולא סתם רופא כירורג, שמטפל בד"כ טיפול ראשוני בתאונות מסוג זה). הוא בודאי יוכל לומר לך בצורה מדויקת יותר במה מדובר ואיך לטפל. מכל מקום ,שוב, המלצה - לא לחזור להליכה אם נראה לך שהיא מחמירה את המצב, אתה עלול לגרום לנזקים משניים... בריאות שלמה, דנה

דנה, המון תודה. א. אני לא נכנס לתוך הכאב, אלא כפי שניסחת - עד סף הכאב. ב. איפה יש אורטופד כף רגל וקרסול באיזור חיפה/כרמיאל ? ושוב, לפי תשובותייך את אולי לא רופאה אבל עצותייך שוות זהב. תודה רבה ארי

26/03/2005 | 09:05 | מאת: אילנה

לד"ר טיטיון, שלום האם סדק קטן בברך כתוצאה מנפילה - אמור להסתדר באיחוי עצמי ? (עם כח סבל וסבלנות) או עלול להתפתח לשבר רציני ? (אם מזניחים) בתודה מראש, אילנה

27/03/2005 | 07:46 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אילנה שלום. בד"כ מסדר מעצמו. בברכה - דר' טיטיון.

24/03/2005 | 16:58 | מאת: שרון

ביקרתי כאן לפני כמה זמן ושיתפתי אתכם בכאבים בחלק העליון של כף הרגל החל מקצת מעל האצבעות וכלה באזור המפרק. אחת הסברות שהועלתה בפורום היתה דלקת בגידים. קיבלתי את עצתכם המועילה ופניתי למומחה. מסתבר שיש לי קשת מוגבהת ברגל וששלושת תאי העצב בכף הרגל בחלק העליון קרובים אצלי מאוד לפני העור. ככל הנראה הפעלתי לחץ חזק על האיזור אשר הקרין כאב קדימה ואחורה לאורך העצב. הפתרון - להסיר לחץ מהאיזור עד שהכאב ידעך. לשמחתי אני לא מנועה מהלמשיך את הפעילות הגופנית שלי. רק רציתי לשתף וליידע, וכמובן להודות לכל המסייעים.

25/03/2005 | 06:03 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

שרון היקרה. אני מאחל לך החלמה שלמה ותודה ששיתפת אותנו במידע הנ"ל. בברכה - דר' טיטיון.

23/03/2005 | 21:25 | מאת: ליאת

כלתי שבר בכף הרגל בין הזרת לעקב לפני כחודש וחצי...בעת נפילה. לפני כשבועיים הורד הגבס והיא עדין עם קביים כשהדריכה מאד כואבת לה. אתמול התנפח לה באזור השבר...מה צריך לעשות והאם זה חלק מהריפוי.. תודה להתיחסות ליאת

25/03/2005 | 06:01 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ליאת שלום. לצערי לא אוכל לתת לך יעוץ בנושא מאחר ולא בדקתי את החולה, לא ראיתי צילומים וכ"ו. מדבריך לא ניתן להבין היכן בדיוק השבר או על איזה שבר מדובר. פנו בשאלותיכם לרופא המטפל. בברכה - דר' טיטיון.

23/03/2005 | 13:55 | מאת: גדעון

ד"ר שלום לפני כחודש קיבלתי זריקת סטרואידים כנגד כאבי דורבן -דלקת בפצייה הפלנטרית. האם לרוץ לניתוח ? האם ישנן אפשרויות טיפול אחרות מקובלות? מהם הסיכונים בניתוח שחרר פצייה פלנטרית ? האם עלול להפגע עצב ? תודה

25/03/2005 | 06:00 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

גדעון שלום. מצורף מאמר שכתבתי בנושא. במידה ולאחר קריאת המאמר עדיין יש שאלות אשמח לענות. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה הקדמה ומבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל. קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, עלול לגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה .

23/03/2005 | 10:12 | מאת: טל

אני צועד פעמים שלוש בשבוע וגם משחק פעם בשבוע כדור סל לאחר הפעם האחרונה החל כאב חזק בכרית כף הרגל ליד הבוהן הכאב מופיע בדריכה ,לחיצה או מתיחת האצבעות למעלה מזה? ואיך מטפלים?

25/03/2005 | 05:57 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

טל שלום. לפי מה שאתה מתאר נראה לי שאתה סובל מכאב חזק בכרית כף הרגל ליד הבוהן הכאב מופיע בדריכה ,לחיצה או מתיחת האצבעות למעלה. יתכן שמדובר בכאב חזק בכרית כף הרגל ליד הבוהן הכאב מופיע בדריכה ,לחיצה או מתיחת האצבעות למעלה או בכאב חזק בכרית כף הרגל ליד הבוהן הכאב מופיע בדריכה ,לחיצה או מתיחת האצבעות למעלה. :) מעבר לכך לצערי לא אוכל לדעת ללא בדיקה אורתופדית מסודרת. גש לבדיקת אורתופד באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

23/03/2005 | 10:10 | מאת: לימור

מהי נעל היצובית, ובמה היא יכולה לעזור לאדם שהולך כבר 5 שנים עם מדרס רפואי עקב נפילה של כף הרגל פנימה. קיבלתי עליה המלצות חמות אבל בגלל מחירה הגבוה הייתי רוצה לקבל עוד מידע עליה.

24/03/2005 | 00:12 | מאת: דנה

לימור שלום ממש לא רופאה, אבל אם אני מבינה נכון, את בודאי מתכוונת לנעל "עיצובית"/ או "ייצובית", כלומר כזאת שמעצבת או מייצבת את הרגל. מדובר בנעל שמיועדת לסייע באופן מכאני , חיצוני, לתקן "פגמים" במבנה של הקרסול. היא באמת מומלצת לעתים למקרים של קריסת כף הרגל פנימה (אם כתוצאה מפלטפוס מאז ומתמיד ואם כתוצאה מפגיעות שקורות במהלך החיים ויוצרות נזק לרצועות או לגידים המייצבים את הקרסול). הנעל היא נעל העשויה מחומרים קשיחים במיוחד, והיא כמובן, משמשת בתוספת למדרסים ספציפיים שבאים בתוכה. המטרה היא לא לתת לרגל "לברוח" ולקשת "ליפול" פנימה, כך נשמרת היציבות של הקרסול ונמנעים נזקים נוספים. אגב, נכון, היא עולה מחירים בלתי-הגיוניים בעליל, כדאי לך מאוד להתייעץ היטב איפה הכי כדאי לעשות אותה, כי לעשות נעל ולא להיות מרוצה - זה גם עוגמת נפש, גם כאבים וגם הרבה כסף ש""הולך לאיבוד". בהצלחה, דנה

25/03/2005 | 05:54 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

לימור שלום. אני לא יודע מה זה נעל היצובית. בברכה - דר' טיטיון.

26/03/2005 | 22:26 | מאת: שמוליק-מכון אורטופדי ברזילי-להב

לימור שלום, נעל טובה צריכה לענות על הנתונים הבאים: -סולייה גמישה בולמת זעזועים-בעיקר באיזור העקב (כשאת מנסה ללחוץ את העקב, כשאיזור האצבעות מורם,ומרגישה שהעקב שוקע לתוך הסולייה) -בנעלי ספורט טובות יש הקשחה של הצד הפנימי בסולייה-שחשובה לבעלי נטיה לנפילת קשת ארכית, וניתן לזהות את ההקשחה בבדיקת הדופן הפנימית של הסולייה -היא צבועה בצבעים כהים מהדופן החיצונית. -החלק הקידמי צריך להיות רחב כדי לא ליצור לחץ על האצבעות -סגר שרוך או צמדן המצמיד את איזור גיד אכילס לדופן האחורית של הנעל. ישנן נעליים מוכנות בשוק המתאימות לתיאור הנ"ל. אשמח לעזור, שמוליק

27/03/2005 | 00:16 | מאת: רונן

שלום אבקש לדעת מה כל הפגיעות הגופניות האפשריות כתוצאה מנעל לא בריאה או נעל שאינה נכונה למבנה כף הרגל תודה

22/03/2005 | 22:45 | מאת: NLY

היי, אני סובלת מציפורן חודרנית מזה כשש שנים בעיקר בחורף. אני תמיד מטפלת בזה לבד למרות שזה כאמור מאוד כואב. הבעיה היא שהפעם אינני מצליחה להגיע לחלק של הציפורן כי הוא מאוד עמוק וכי האזור כבר נפוח אדום ודלקתי. אשמח לכל עצה (אני מאוד לא מעוניינת לעבור את התהליך הכירורגי שמטפל בעניין לטווח ארוך)

25/03/2005 | 05:52 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

NLY שלום. כמובן תלוי באזור המגורים שלך אך הייתי ממליץ לפנות לפודיאטר. במידה ואת ממרכז הארץ אני ממליץ בחום לפנות לפודיאטרית טובה בשם קרולין צמח. מרפאתה ברח' קריניצי 8 ר"ג. טלפון - 03-3731240. בהצלחה - דר' טיטיון.

22/03/2005 | 18:55 | מאת: גיא

שלום רב, דוקטור אני מרגיש זה כבר כמה חודשים כאבים בכפות הרגליים ובמיוחד בכף רגל ימי יש לי מין דקירות בכף הרגל וכואב לי שאני הולך יש לי מין תחושה כאילו הכניסו את כף הרגל שלי למין נעל עם מידה נמוכה בשתי מידות ובעצם כול הקרסול כואב לי של רגל ימין אני מדגיש כמה נתונים: אני סובל מספנדלוליסטזיס ב l5וs1 ויש לי כאבים בברך ואובחן אצלי chondromalacia of patelle ,יתרה מזו יש לי פלטפוס קל ואני הולך אם מדרסים אורטופדים אך ללא הועיל . דוקטור אני מוסיף שעשיתי צילומים מקיפים כמו מיפוי עצמות וצילומים של כפות רגליים (רנטגן), והם יצאו תקינים דוקטור ממה אתה חושב שזה נובע כי אני עובד עצות?לאיזה רופא אתה ממליץ שאני אלייך?אני מטופל אצל כירופרקטור בשביל הגב והוא אמר לי שיש לי גב עקום והקרסול שלי תפוס האם יש קשר ביין הגב לקרסול?

25/03/2005 | 05:49 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

גיא שלום. יש סיבות רבות לכאבים בכף רגל וקרסול. לא אוכל לתת לך אבחנה לפי מה שאתה מספר לי. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

22/03/2005 | 18:42 | מאת: מושון

מבקש לדעת את סיבת השריפה בכול הגוף

25/03/2005 | 05:47 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מושון, פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל ולא בבעיות שריפה בכל הגוף... פנה לרופא המשפחה. בברכה - דר' טיטיון.

22/03/2005 | 17:07 | מאת: עזרא

מצב לאחר קיבוע פנימי עקב שברים בטביה ופיבולה דיסטליים מישמאל השבר בטיביה אינו מחובר בחלקו הלטרלי העליון כמו כן נראה פגם עצם מטהדיאפיזרי אינטרהמדולרי גדול בעל גבול סקלרוטי באזור השבר בטיביה סקלרוזציה מודגשת באזור קו השבר של הפיבולה מחקה לתשובה ובכבוד רב ובהערכה עזרא

25/03/2005 | 05:44 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אין לי מה להוסיף על מה שכבר כתבתי לך, אלה אם יש לך שאלה ספציפית על ה-CT.

25/03/2005 | 10:21 | מאת: עזרא

דוקטור נכבד לא עניתה לי על פיענוח סיטי רציתי לדעת מה פירוש מיחים פגם עצם שברים לא מחוברים ואים אוכל לחזור לפעילות חלקית בעתיד כמו לשחק כדור רגל ולמה בצילום רגיל רופה של ביטוח לאומי אמר לי שהשברים מחוברים והוריד לי את אחוזי הנכות והו רוצה בועדה הבאה את הסיטי קשה לי אפילו לעמוד אני צריך להישען על משהו ומעמיס את כובד מישקלי על הרגל הבריאה בתודה ובהערכה עזרא מחכה לתשובה

18/04/2005 | 23:27 | מאת: שרית

ב C.T שעשיתי עמוד שדרה מתני סקראלי D12-S1 כתוב שהכל תקין , חלוקה לפי חוליות וכאלה רק בסוף רשום : שינויים ציסטיים בעלי שוליים סקלרוטיים ב - S3 מימין. מודגמת סקלרוזציה של האספקט האיליאקלי של SIJ מימין. מה זה אומר ?????????? אשמח לקבל תשובה דחופה הרופא שלי בחו"ל ואני דואגת הCT מתבצע בהמשך לנפילה במדרגות לפני חצי שנה וכאבים עזים בגב התחתון

22/03/2005 | 15:53 | מאת: עזרא

לדוקטור ניכבד יש ליש שאלה אים היה ליריסוק בשוק +פלטינות וברגים האים הרגל יכולה לחזור לתיפקוד מלה או שזה בעיה לכול החיים יש ליכאבים בהליכה בכף הרגל אין לי תחושהיש לציין שעברו11 חודשים מהמיקרה לו חזרתי עדיין לעבוד אני עבדתי עובד תחזוקה רופה תעסוקה אסר עלי לעבוד בנתייםיש לציין בסטי שברים לוא מחוברים האים יהיה עלי לעבור עוד נתוח בתודה ובברכה עזרא

25/03/2005 | 05:43 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

עזרא שלום. אנסה לענות על שאלותיך לפי הסדר. בד"כ אין חזרה לתפקוד 100% מלא. אם השברים עדיין לא מחוברים שנה לאחר השבר ויש כאבים סביר להניח שיהיה צורך בניתוח נוסף. בברכה - דר' טיטיון.

22/03/2005 | 14:04 | מאת: שרי פז, עו"ד

תשומת ליבך לאפשרותך לממש זכויות כספיות כתוצאה מהפגיעה הגופנית, תתכן אפשרות להיות מוכר על ידי המוסד לבטוח לאומי בגין אובדן כושר העבודה וכן זכויות כספיות נוספות בכפוף לנסיבות הארוע, בברכה שרי פז, עו"ד

25/03/2005 | 05:39 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

שרי פז, עו"ד היקרה. תשובות לשאלות ההבהרה שלך בדרך... למי את כותבת כאן? כדאי לך לענות לשואל ולא סתם להכניס את תשובתך כי אולי הוא לא ידע שאת עונה או כותבת כאן בשבילו. בברכה - דר' טיטיון.

22/03/2005 | 11:17 | מאת: גילי

אני בן 26 ובריא בדר"כ. מזה כשבועיים-שלוש אני מרגיש תחושה לא נוחה בכפות הרגליים, מעין הרגשה ששורף לי קצת,לפעמים גם מגרד קלות. מה יכול להיות מקור הבעיה? תודה

25/03/2005 | 05:37 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

גילי שלום. יכול להיות כמעט כל דבר, החל מבעיה קלה בעור, פתרת וכ"ו, נעליים חדשות, בעיה עצבית, בעית איזון מלחים ועוד אין ספור בעיות, או סתם משהו שיעבור מעצמו כמו שהתחיל. במידה וזה לא מסתדר גש לבדיקת רופא המשפחה. בברכה - דר' טיטיון.

21/03/2005 | 20:21 | מאת: דורית

הנני בת 47, בריאה בדר"כ. מזה מס' חודשים סובלת מכאבים עזים בעקב. תופעה זאת הופיע אצלי לפני שנים רבות וחלפה מאליה. בזמנו אובחן על ידי אורטופד כי יש לי דורבן. קיבלתי גם מדרס מיוחד שדי הקל על הכאב. התופעה חזרה הפעם לאחר הליכה מאומצת. כאשר אני מתעוררת בבוקר קשה לי מאד לדרוך על כף הרגל ואני נאלצת לדדות. מה ניתן לעשות? האם טיפול בגלים אל-קוליים עוזרים? (כמו שמרסקים אבנים בכליות, לפי מה שהוסבר לי במכון פרטי המבצע את הטיפול). אשמח לקבל חוו"ד בחוזר. בתודה מראש, דורית

22/03/2005 | 05:51 | מאת: מיכי מנהיים

מצורף מאמר של ד'ר טיטון ,לאחריו לא יהיו לך יותר שאלות רפואה שלמה אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה הקדמה ומבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל. קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, עלול לגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה .

23/03/2005 | 16:09 | מאת: דורית

שלום רב, אני מודה לכם מאד על המידע המקיף. אכן ביקרתי אצל אורטופד אשר המליץ על מדרסים (עוזר משמעותית!) ועל זריקות (מהן אני מאד חוששת), פיזיוטרפיה ועל כדורי אטופן. האם כדורים אלו אינם מזיקים לקיבה? האם דיקור סיני עשוי להקל על הכאב הנוראי?

01/08/2006 | 15:16 | מאת: חוי

שלום אני רוצה לעשות לבני שמתגייס לצהל מדרסים יש מדרסים דרך הקופה ב 200 ש"ח ויש מכונים פרטיים עם מדרסים שעולים 1400 ש"ח בטענה שהם יותר טובים האמנם כדאי להשקיע? יש הבדל משמעותי?

21/03/2005 | 19:52 | מאת: ניר

שלום ד"ר לפני שנתיים סובבתי את כף הרגל בצורה חזקה ואחרי שעברתי mri שבו הובחן קרע ברצועה ונזק לעצם אך למרות זאת נאמר לי לנוח .היום אחרי שנתיים הרגל לא חזרה להיות כמו פעם ואני מעקם אותה לעיתים קרובות.האם אני צריך ללכת שוב לבדיקות ?האם זה לכל החיים (הנפיחות והרגישות)?האם ניתוח יעזור?

22/03/2005 | 05:48 | מאת: מיכי מנהיים

מן הראוי לבצע הערכה ביומכנית ,וזאת כדי לאבחן האם ניתן באמצעות אביזר אורטופדי ליצב את כף הרגל למניעת נקעים חוזרים ,לגבי הניתוח , יש להיבדק ע"י מומחה לכף רגל ,וכמובן לא וירטואלי .

23/03/2005 | 12:23 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ניר שלום. פנה לבדיקת אורתופד באזור מגוריך העוסר בכירורגיית קרסול וכף רגל. לא אוכל להגיד לך אם ניתוח יעזור ללא בדיקה מסודרת ובירור כמו שצריך. בברכה - דר' טיטיון.

21/03/2005 | 18:37 | מאת: כרמית

עשיתי צילום רנטגן בכף רגל שמאל שלי. מה זה אומר : אין לראות ממצא גרמי באיזור מיפרק הקרסול - קיימת סקלרוזציה של קורטקס בעצם נוויקולרי ( במפרק טאלו (נוויקולאריס . של אצבע 1 בדרבה קלHALLUX VALGUS

23/03/2005 | 12:22 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

כרמית שלום. - אין לראות ממצא גרמי באיזור מיפרק הקרסול = לא רואים משהו מיוחד בעצם באזור הקרסול. - קיימת סקלרוזציה של קורטקס בעצם נוויקולרי ( במפרק טאלו (נוויקולאריס)= יש התבהרות של החלק החיצוני בעצם הסירה בכף הרגל באזור בין עצם הסירה לעצם הטאלוס. -. של אצבע 1 בדרבה קלHALLUX VALGUS = בוהן ראשונה עקומה כלפי חוץ. בברכה - דר' טיטיון.

03/05/2005 | 23:51 | מאת: משה לוי

שלום קוראים לי משה ואני מתאמן בטניס שולחן במעלה אדומים ולפני כחצי שנה קיבלתי מכה ביד ששיחקתי כדורגל ושעשיתי צילום באותה יום הבדיקה הראתה שאין לי שבר ואמרו שיש לי סתם איזה שתף דם פנימי ולא שמו לי גבס ואחרי שבוע הכאבים עברו כמעט לגמרי אבל עדיין לא היה מושלם ולא יכולתי להשען על היד ולהזיז את הפרק במהירות ובחופשיות ודבר זה הפריע לי ששיחקתי טניס שולחן ולכן הלכתי לעשות מיפוי עצמות ששם אמרו לי שיש לי שבר אבל הרופא אמר שזה בעיה ברצועה בגלל שלא ראו שבר ברנטגן ולכן הלכתי לטיפולי פיזוטרפיה והלכתי לעוד רופא וכלום לא עזר!!! עד שרופא אחד שלח אותי לMRI ששם אמרו לי שיש לי שבר בסקפואיד ושמו לי גבס לחודש וחצי אבל זה היה רק אחרי 4 חודשים מהפציעה!!!! ורציתי לדעת מזה עצם של הסקפואיד ? ואם בגלל שבמשכתי להתאמן בטניס שולחן זה יחמיר ת'מצב ? והאם יש מצב שהיד לא תתרפא מהגבס בעוד שבוע?

21/03/2005 | 18:14 | מאת: יפעת

אני עושה ספינינג פעמיים בשבוע בסך הכל ובשבועות האחרונים סובלת נורא מכאבים במרכז כף הרגל בפנים. הכאב בא בד"כ בפתאומיות כשאני קמה מישיבה והולכת, אבל לא תמיד הוא מופיע והוא מלווה בכאב בברך שמאל. הכאב כאילו בתוך הברך בפנים. בין העצמות. נורא חבל לי להפסיק את הספינינג כי אני נורא ניהנת, מצד שני, גם הליכה אני לא יכולה לעשות כי גם אז נורא כואב לי. מה זה הכאב הזה ואיך נפטרים ממנו? אין במקום כל נפיחות או סימנים. תודה

שלום יפעת ממש לא רופאה, אבל כאבים בכף הרגל יכולים להיות תוצאה של מאמץ בספינינג - ייתכן אישהו סוג של דלקת בגידים של כף הרגל, אולי אף שבר הליכה (לא ציינת מיקןמים מדויקים, לכן קשה יותר לתת לך עצה, ואני מעלה כאן רק כיווני חשיבה) הכאבים בברך יכולים להיות גם הם על רקע של דלקת בגיד, אבל לפי המיקום (אם הבנתתי אותו נכון, ואת מתכוונת לצד הפנימי של הברך, באזור רך ) ייתכן גם שמדובר בקרע מיניסקוס _ את זה מרגישים במיוחד בישיבה, קימה, עלייה במדרגות). האם היתה חבלה כלשהי או שהרגשת שהרגל "ננעלת" בברך? בכל מקרה, מובן שכדאי ללכת לרופא אורתופד, במקרה הזה גם מומחה כף רגל וגם מומחה ברך, שיוכלו לאושש או להפריך אפשרויות בצילום רנטגן די פשוט. (אגב, ברור שכל המשך של השתתפות בספינינג רק יחמיר את הכאב, לא משנה מה הסיבה לו) בריאות שלמה, דנה

23/03/2005 | 12:19 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

יפעת שלום. אין לי מה להוסיף לתשובה המצויינת של דנה. פני לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

21/03/2005 | 14:35 | מאת: סיגל

לבעלי יש שבר בעצם השוקית ברגל שמאל. מזה 6 שבועות היה מקובע בגבס. הגבס הורד אך הרופא וגם הפיזיוטפיסט ציינו שהשבר לא מאוחה לגמרי. הרופא לא נתן הוראה להחזיר את הגבס. וציין כי עליו "לשמור" על הרגל ולדרוך עליה בזהירות. התחלנו טיפולי פיזיוטרפיה. האם אכן מורידים גבס לפני איחוי מושלם? כמה זמן בערך לקוח איחוי שלם? תודה רבה על העזרה.

23/03/2005 | 12:18 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

סיגל שלום. אחרי ששה שבועות אכן מקובל להוריד הגבס גם אם עדיין אין איחוי רנטגני מושלם. כמה זמן יקח? נחכה ונראה... בברכה - דר' טיטיון.

20/03/2005 | 20:39 | מאת: יובל קינן

שלום, במהלך נפילה של בתי משולחן תפסתי אותה מהרגל מספר סנטימטרים לפני שפגעה בריצפה (בראשה). נראה היה שלא קרה כלום אך הילקדה מתקשה ללכת ונופלת כל כמה צעדים. היא לא מתלוננת על כאב (לא בוכה) אבל נכנסת ללחץ מהנפילות. מה לעשות? הילדה בת שנה ושמונה חודשים. אני לא רואה נפיחות או כל בעיה אחרת.

20/03/2005 | 22:14 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

יובל שלום. קח את הילדה בהקדם לבדיקת אורתופד ילדים. בברכה - דר' טיטיון.

20/03/2005 | 17:39 | מאת: לירון

שלום ומקווה לקבל את עזרתכם.גילו לי את מחלת הפריברג בערך לפני 13 שנה.ברגל ימין באצבע ליד הבוהן.אני סובלת מאד ובעיקר בחילופי עונות.פיזותרפיה/מדרסים...דבר לא עזר....האם כדאי לעשות ניתוח? מהם אחוזי ההצלחה? אשמח לקבל תגובתכם.

20/03/2005 | 17:55 | מאת: לירון

אני בת 24, פשוט לא רשמתי

20/03/2005 | 22:12 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

לירון שלום. יש דרגות שונות של מחלת פרייברג וניתוחים שונים. באופן כללי התוצאות של הניתוחים טובות הייתי אומר שיש בן70 ל90 % הצלחה תלוי בחומרת הבעיה ובסוג הניתוח. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון ולהציע לך טיפול לפי הצורך. בברכה - דר' טיטיון.

20/03/2005 | 16:17 | מאת: ענת

שלום! האורתופד אמר שיש לי דלקת בגיד מעל העקב (נדמה לי גיד אכילס) ובעוד כשבוע אני אמורה לצאת לטיול שנתי מטעם ביה"ס ורציתי לדעת האם אני אוכל לצאת לטיול? כרגע הקרסול כואב ואני דואגת לא לאמץ אותו מעבר להליכה רגילה. תודה רבה! ענת :)

20/03/2005 | 22:09 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ענת היקרה אני לא מכיר אותך או את הקרסול שלך אז איך אוכל לתת לך המלצה? פני בשאלתך לרופא שבדק אותך. בברכה - דר' טיטיון.

16/04/2005 | 01:35 | מאת: אתי צור

שלום, אני סובלת מדלקות חוזרות בגיד של כף יד ימין (לעיתים גם בשמאל), באיזור האגודל. מהן דרכי הטיפול המומלצות? אני משתמשת בכפפה- סד מנוחה, שלא ממש עוזר. הכאבים חזקים. תודה

אני סובל מכאבים בחלק התחתון של רגל ימין מזה כשנה. האורטופד חשד בברך אך במיפוי עצמות שערכתי לפני כשבוע נמצא ריכוז בפיבולה טיביה פרוקסימלי ובקרסול ימין. הכאבים אכן מגיעים מהצד החיצוני התחתון של הרגל. אני בן 33 , פעיל אך לא יותר מידי ולא עברתי טראומה ברגל (אולי מאמץ מצטבר?) מה אומרות התוצאות ואיך ניתן לטפל בבעיה? יש לי תור רק בעוד 3 שבועות

20/03/2005 | 13:46 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ששי שלום. לצערי תשובת המיפוי לא אומרת הרבה ללא בדיקה מסודרת. לכן לא אוכל לתת לך תשובה אינטליגנטית. תיאלץ להמתין לבדיקת האורתופד שלך ,שאני מאמין, שיודע למה שלך אותך למיפוי ומה לעשות עם המידע שהמיפוי נתן. בברכה - דר' טיטיון.

20/03/2005 | 06:17 | מאת: אריה

שלום לכם, אני עוסק בספורט מזה מס' חודשים (הליכה בשילוב ריצה) לפני 8 ימים רצתי, דרכתי על אבן וקרסול רגל ימין הסתובב. חשתי כאב עז, נחתי מעט, והלכתי 25 דקות הביתה - צולע. נבדקתי אצל אורטופד, עשה צילום, ואמר שהוא לא רואה משהו חריג. הקרסול (העצם החיצונית) התנפחה, ויש שטף דם פנימי בצד החיצוני של הקרסול. שטף הדם הפנימי התגלה לי רק כעבור 6 ימים מרגע הפציעה. היום אני הולך עם תחבושת אלסטית - צולע כי הקרסול עדיין כואב בעיקר בצד הפנימי של הקרסול. איזה בדיקות כדאי להמשיך לעשות ? איך ממשיכים ?

20/03/2005 | 13:41 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אריה שלום. כדאי לך להבדק אצל אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. לפי ההתרשמות בבדיקה ניתן להחליט אם יש צורך בבירור או טיפול נוסף. בינתיים לנוח עם רגל מורמת, לעשות הרבה תנועות ולשים קרח כשמתנפח. בלילה כשאתה הולך לישון תחבוש מסביב לקרסול ען כמה עלים של כרוב ירוק טרי וקר. זה יוריד לך הרבה מהנפיחות (אל תספר לאף אחד שזאת המלצה שלי...). תרגיש טוב ותהיה בריא. בברכה - דר' טיטיון.

תודה. איך שטף הדם הפנימי התגלה רק כעבור שבוע ?

19/03/2005 | 18:53 | מאת: עזרא

ליפני 11 חודש רגלי ניתפשה בסולם והיתרסקה עברתי ניתוח שבר טביה+טיבולה דיסטלית הרגל קובעה על ידי פלטה+ברגים בסיטי השברים עדיין לא מחוברים יש ליכאבים עדיין לא חזרתי לעבודהרציתי לדעת אים אני יחלים מהבעיה וכמה אחוזי נכות יהיו לי בהערכה ובכבוד רב ברהום עזרא

20/03/2005 | 13:37 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ברהום עזרא שלום. לא אוכל לנבא אם תחלים . מאז חורבן בית שני הנבואה ניתנה לשוטים. לגבי אחוזי נכות לא ניתן להגיד ללא בדיקה מסודרת. גש לועדה בביטוח לאומי שם כבר יקבעו לך אחוזי נכות לאחר בדיקה. בהצלחה, דר' טיטיון.

20/03/2005 | 14:23 | מאת: יובל

נשמע שאתה עוד פאראזיט שרוצה לחיות על חשבון משלם המיסים מקצבת נכות. הלוואי שלא תקבל אחוזים בכלל. למה אני צריך לשלם לך משכורת פאראזיט? לך לעבוד.

20/03/2005 | 19:33 | מאת: אבי

יובל יקירי באחד המקומות ראיתי שהרופא הנכבד מפנה לטיפול פסיכיאטרי ההמלצה יפה גם לך , אך לך רצויה מחלקה סגורה בלוויית טיפול תרופתי. אבי

19/03/2005 | 15:01 | מאת: רובין

אני מתעורר בלילה בגלל התכווצויות שרירים בכפות הרגלים. הכאב לא ניפסק עד שאני מניח את הרגל על הריצפה. אני בן 68 , בדרך כלל בריא ,למעט בעיה בבלוטת התריס אשר ידועה כבר מספר שנים בהן אני מקבל אטרוקסין. אני גם עוסק בספורט,בעיקר שחיה והליכה.

20/03/2005 | 13:34 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

רובין שלום. בעיות כאלו יכולות להיות מבעיה עצבית מקומית, עמו"ש, סיסטמית, הפרעות באיזון המלחים בדם, בעיה באיזון התרופותי. גש לבדיקת רופא המשפחה. שיפנה אותך לבירור המתאים. בברכה דר' טיטיון.

15/11/2005 | 02:20 | מאת: צחי

שלום לדר פניתי לרופא המשפחה לבירור התכווצויות בכפות הרגלים,ולעיתים גם בשוקים,. התכווצויות אלו באות כמעט רק בלילה,בשכיבה,הן נמשכות ,בכל קבוצת שרירים,משניות ועד לדכות,והן חולפות או מוקלות במעבר לישיבה ובלחץ של כפות הרגליים בריצפה.והן כואבות.מאד כואבות. רופא המשפחה לא יודע איך לבררן. בבדיקות: ס.דם-תקינות.ביוכימיה:+ck- במפ .היפומגנזמיה קלה,לבילית(בכל מקרה ,לכן, אני נוטל מגנזיום ציטרט 250 מג ליום.). ע"ש מתני-ללא הצרויות,ללא סמני פגיעה בדיסק .אוסטיאופיטים נראים הרבה יותר גבוה. אם זכרוני אינו מטעני כפות הרגלים מבחינה מוטורית וסנסורית זה l4-5 במרכז , s1 s2 בצדדים. היות וההתכווצויות אינן כל יום- ספק אם emg יוכל לעזור. מה לברר ,ובכל מקרה מה הצעתך לטיפול? בתודה צחי

18/03/2005 | 18:32 | מאת: גיא

שמעתי שישנו מרכז רפואי טיפולי הקשור לנוירופיזיותרפיה בכפר מלל. חברה סיפרה כי לפני כ- 9 שנים הגיע לשם עם ביתה בעקבות ליקויים חמורים בברך, קרסול וכף רגל. היא לא זוכרת את שם המקום ! אם תוכל לעזור לי לאתר את המקום ופרטיו. בתודה מראש, גיא.

20/03/2005 | 13:32 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

גיא אני לא מכיר. צר לי. דר' טיטיון.

18/03/2005 | 13:10 | מאת: שחקן כדורסל

מה ההבדל בין: 1. קרסוליה אלסטית עם סיליקון 2. מגן קרסול קשיח עם כריות אוויר 3. מגן קרסול קשיח עם שרוכים מה מבין מגני הקרסול הללו מתאים לשחקני כדורסל שצריכים לרוץ עם המגן הזה? ומה ההבדלים בין המגינים האלה?

20/03/2005 | 13:30 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

שחקן כדורסל שלום. יש סוגים שונים של מגיני קרסול ובהתאם לבעיה ממליצים על המגן. לא אוכל לתת לך קורס שלם בסוגי המגינים והשימוש בהם וכן לא אוכל להמליץ לך על מגן ספציפי מאחר ואני לא יודע מה הבעיה שלך. בברכה - דר' טיטיון.

03/03/2009 | 23:27 | מאת: אוריאל רוזן יצרן אורטופדיה

1 מגן עם כריות סיליקון מיועד להורדת הנפיחות באיזור הקרסול בעיקר סביב העצם הבולטת בקרסול(מלאאולוס פנימי) המרחיקים את המגן האלסטי מפני האיזור הנפוח. 2. המגן הזה מיועד לטיפול לאחר קרע קל בגידים ואו' סדקים בעצמות הקרסול 3. מיועד למניעה חוזרת של שברין ואו' קרע בגידים ומומלץ לשחקני כדורסל

20/03/2005 | 14:24 | מאת: יובל

דר טיטיון סתם מקשקש. הוא יכל לתת לך תשובה קצת יותר טובה לא?

07/03/2007 | 22:15 | מאת: אין ספק

רק שהוא שמאק.

03/03/2009 | 23:32 | מאת: אוריאל רוזן יצרן אורטופדיה

מומלץ מגן קרסול ארוך עם שרוכים ותומכות קשיחות צדדיות ITEM 32

17/03/2005 | 21:25 | מאת: חוה

בזמן האחרון אני סובלת ברגלים כאלו אני הולכת על חצץ רותח לכך נוסף כאב חד ברגל ימין כאלו יש מהמורות בתוך הנעל או אפילו ברצפה .המהמורות משנות את מיקומם . עלי להוסיף שיש לי בעיות גב.אך כף הרגל היא ללא יבלות כלל.אני הולכת במדרסים ובנעליים נוחות. אני בת 67 מחכה לתשובה מועילה,בתודה מראש חוה.

18/03/2005 | 00:15 | מאת: דנה

האם התחלת לקחת תרפות כלשהן בסמוך להופעת התסמינים הללו? דנה

20/03/2005 | 12:40 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

חווה שלום. לא אוכל לתת לך תשובה מועילה. יתכן שמדובר בבעיה שמקורה בעמוד שדרה, בעיה עצבית מקומית, בעיית מלחים בדם, בעיה נאורולוגית סיסטמית, בעיה באיזון תרופתי ועוד. עלייך להבדקת ע"י רופא באזור מגורייך. עדיף ע"י רופא המשפחה שיפנה אותך לבירור המתאים. בברכה - דר' טיטיון.

17/03/2005 | 18:45 | מאת: גין היחידה

סובלת זמן רב. עשיתי פיזיוטרפיה, הולכת עם גרב. קבלתי תשובה לקונית: תלמדי לחיות עם זה. מה לעשות? אני מורה העומדת שעות רבות על רגלי.

18/03/2005 | 00:10 | מאת: דנה

שלום גין, ממש לא רופאה אבל - דלקת בגיד האכילס אמורה להיפתר ע"י תרופות נוגדות דלקת ממשפחת ה-NSAIDS (למשל אתופן, אביטרן 100 ואחרות). אני מניחה שד"ר טיטיון יוסיף מהידע הרב שלו עוד. מכל מקום, בהיותך מורה - זו אכן בעיה גדולה, כי כל העניין עם דלקות גידים הוא שהן יכולות להיות מוקלות מאוד רק בתנאי שנותנים מנוחה לגידים הרלוונטיים (דלקת בגיד היא הרבה פעמים תוצאה של מאמץ גדול על הגיד - בין אם מנשיאת משקל באופן בלתי מבוקר ובין אם מתנועה שחוזרת על עצמה - כמו למשל בהקלדה על מחשב וכדו'.). את כותבת שאת נעזרת בגרב (אני מניחה גרב אלסטית), ולא כתבת מאיזה סוג. אני יכולה להציע לך ניסיון להשתמש במגן קרסול הנקרא "אכילוטריין", הוא מיועד במיוחד להגנה על האכילס והוא גם מפחית מעט את העומס ואת המאמץ של הגיד הן בעמידה והן בהליכה. למגן הזה גם מתלווה מעין עקב סיליקון, שצריך להכניס לנעל, והוא יוצר מין הגבהה לעקב של הרגל וכך גם כן מסייע בהפחתת העומס ומקל את הכאב. מקוה שעזרתי במעט, דנה

20/03/2005 | 12:37 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

גין היחידה שלום. אני בטוח שלא קיבלת את התשובה שאת כותבת ממני. אני יודע שיש הרבה טיפולים שניתן להציע. ראשית קראי את מה שכתבה דנה. בנוסף התאמת נעליים ומדרסים לפי הצורך. שלישית לבדוק מה הסיבה לכאבים לעיתים טועים לבים מהרופאים שמאבחנים את הבעיה כ-ACHILLES TENDINITIS ומדובר בבעיות שונות אחרות. תלוי בבעיה יש גם טיפולים ניתוחיים לא רעים. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון ולהציע לך בירור וטיפול לפי הצורך. בברכה - דר' טיטיון.

26/03/2005 | 02:09 | מאת: לובה

אני סובלת מכאבים בלתי נסבלים כנראה בגיד האכילס . אשמח לקבל תאור מדויק של המקום. אצלי זה מתחיל בחלק האחורי של העקב כלפי מעלה . בבוקר אני מתקשה ללכת ובמשך היום גם במנוחה המקום "בוער" מכאבים אני צועדת ומתעמלת טוב? לא טוב? מה מתאים לי לקבל תודה לובה

17/03/2005 | 10:07 | מאת: איריס

שלום רב ב26.1.05 נפלתי במדרגות הבית ובבית חולים כפר סבא אובחן שבר fracturelisfrank rt.fracture of 4th mtt rt.undisp הומלץ בב"ח לנתח אך מיכיוון שהיתי בשבוע 35 להריון החלתתי על טיפול שמרני - גבס. במהלך החודש האחרון כף הרגל היתה מגובסת ולפני מספר ימים הורדו את הגבס. שאלתי: מה אוכל לעשות לטובת חזרה לפעילות רגילה(הליכה ריצה )ועדיין להמנע מניתוח האים אפשר להימנע מניתוח במצב כזה?

20/03/2005 | 12:33 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

איריס היקרה שלום. ראשית מזל טוב. שנית , את מתארת מצב מורכב של שבר ליספראנק מוזנח. לא ראיתי צילומים ו-CT לכן לא אוכל להמליץ לך על המשך טיפול. בעקרון עם השבר כבר מחובר, פיזיוטרפיה להפעלה והרבה תפילות שיהיה בסדר. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.