פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות. לפורום הפעיל - כף רגל וקרסול
15635 הודעות
14734 תשובות מומחה

מנהל פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

12/02/2005 | 15:19 | מאת: מירי

שלום וברכה בהיותי ילדה נפלתי והעצם זזה לי מהקרסול רופאי בה"ח ניסו ליישר לי את העצם בזמן הניתוח ושברו לי אותה, לאחר מס' ניסיונות של ניתוחים הוכנס לי פלטינה מהברך ועד הקרסול שנגרם לנמק לא היה מנוס מלקטוע את הרגל היום אני קטועת רגל וכל זה בגלל שהיה כשלון מלכתחילה בטיפול בי או באבחנה אותם רופאים אבחנו אותי להגנתם בבית המשפט כסובלת ממחלה מולדת בשם c.b.tibia אני יודעת שזו אבחנה מוטעיית עליי לציין שצילומי הרנטגן שלי נעלמו וכן גם מסמכים רפואיים וזה דבר שאסור שאלה פשוטה לי אלך האם בבדיקה גנטית אוכל להוכיח שאכן אני לא סובלת מאבחנה מוטעיית זו? (c.b.tibia תודה רבה לך על התשובה מירי

13/02/2005 | 16:05 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מירי שלום. לצערי כנראה שלא, כי c.b.tibia היא לא בעיה גנטית. בברכה - דר' טיטיון.

28/02/2005 | 14:28 | מאת: אריק

היי מירי אני מאוד מתעניין באירוע שקרה לך עם הרופאים ורשלנותם הפושעת. אודה לך אם תיצרי קשר באימייל [email protected]. להשתמע.

28/02/2005 | 14:29 | מאת: אריק

היי מירי אני מאוד מתעניין באירוע שקרה לך עם הרופאים ורשלנותם הפושעת. אודה לך אם תיצרי קשר באימייל [email protected]. להשתמע.

28/02/2005 | 14:29 | מאת: אריק

היי מירי אני מאוד מתעניין באירוע שקרה לך עם הרופאים ורשלנותם הפושעת. אודה לך אם תיצרי קשר באימייל [email protected]. להשתמע.

12/02/2005 | 14:37 | מאת: מירי

ראשית תגובתך לעיניין אך אם אנך מבינה את העיניין מציעה אני לך ללמוד רפואה ואז אולי באמת תוכלי להיות הסניגורית של הד"ר ולייעץ כאן לכולם בפורום בהצלחה............. מירי

13/02/2005 | 02:01 | מאת: דנה

מירי יקרה, אני ממש מתנצלת אם נפגעת או נעלבת ממה שכתבתי לך. אני דווקא ממש התכוונתי לסייע. אגב, שאלותייך הקודמות לא נוסחו כפי שניסחת הפעם את השאלה לד"ר טיטיון. אני בטוחה שאילו היית מנסחת כך מלכתחילה היית מקבלת תשובה ישירה וגם אני לא הייתי מפנה אותך לחיפושים ברשת, כיון שיש כאן בהחלט עניין מאוד ספציפי שלך, שהתשובה עליו אכן יכולה להינתן רק בידי רופא. ואני, כאמור, אפילו לא מתיימרת להיות רופאה. תרגישי טוב, דנה

13/02/2005 | 08:43 | מאת: מירי

לדנה על פי תגובתך ניתן להבין שאת בחורה מאוד אנושית תודה על ההבנה מירי

12/02/2005 | 14:18 | מאת: ציפי

אני סובלת מנחיתת כף הרגל. הלכתי לקבל חוות דעת משני רופאים:האחד- אמר שעלי לנתח וכי ההחלמה תהיה ארוכה ויש סיכויים להצלחה .השני- אמר שהניתוח קשה וברוב המקרים לא מצליח. ברצוני לציין שמכיוון שמבנה האצבעות ברגלי בעיתיות עלי לעבור ניתוח לשינוי המבנה+ניתוח של הבעיה- נחיתת כף רגל. הייתי מעונינת לדעת מה דעתכם לגבי ניתוח מסוג זה ולפי נסיונכם מה הסיכויי להצלחה?עם הבעיה שיש לי קשה לי מאוד לדרוך על הרגל, השאלה האם אין לי מה להפסיד אם אעשה את הניתוח (או שזה יכול להיות יותר גרוע...) תודה ציפי

13/02/2005 | 15:55 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ציפי שלום. לא בדקתי אותך ולכן לא ידוע לי איזה ניתוח את מיועדת לעבור אך באופן כללי ניתוחים כאלה הם ניתוחים מוצלחים. השאלה אם את הולכת לעבור ניתוח רק של רקמה רכה או גם תיקונים גרמיים ועוד. בד"כ השיקום ארוך אך התוצאות בסוך טובות אם עושים את הניתוח הנכון לאינדיקציות הנכונות. בברכה - דר' טיטיון.

11/02/2005 | 22:21 | מאת: ימית

ד"ר שלום, אני ספורטאית ולפני כשנה שברתי את הקרסול עקב נחיתה על רגל של שחקנית אחרת. הייתי חודשיים בגבס. ביום שבת האחרון נקעתי את אותו הקרסול בדיוק באותו אופן. יש חשש לקרע של הרצועות, מה שיבדק בהמשך בצילום. מה שמאד מטריד אותי היא העובדה שלאחר השבר לא בדקו לי בשום דרך (בכל אופן לאי בידעתי) אם נקרעו לי הרצועות. האם יש סיכוי שהיה לי קרע ולא ידעתי ???

13/02/2005 | 02:08 | מאת: דנה

שלום ימית, ממש לא רופאה אבל שני דברים שצריך להתייחס אליהם - ראשית - האם השבר היה "שבר פתוח" או לא. מתיאור הפציעה שלך נשמע לי שזה לא היה "שבר פתוח", כך שהקריעה של הרצועות לא אוטומטית. עם זאת, בהרבה מקרים של חבלות כאלה של קרסול יש מתיחה ממשית או קרעים קטנים של הרצועות (תלוי במידת האלסטיות שלהן ובמידת החבלות הקודמות שהן ספגו. ככל שיש לך חבלות קודמות רבות יותר - כך גובר הסיכוי לנזק רצועתי בכל חבלה נוספת). אילו היו נקרעות לך אז הרצועות היית יכולה להבחין בכך גם התפקוד של כף הרגל - היית מרגישה (את או רופאייך) שהקסול אינו יציב, "בורח" וכדו' (תלוי מה הרצועה שנקרעה). שוב, כיון שאני לא רופאה איני יוכלה לומר באופן מוחלט, אבל לפי מה שהבנתי נשברה לך עצם העקב. אני לא בטוחה שרצועות הקרסול ממוקמות דווקא שם, אלא יותר בצידי כף הרגל והקרסול, לכן נראה לי שזה מפחית עוד את הסיכוי לקרע כזה בחבלה הקודמת. דנה

13/02/2005 | 15:53 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ימית שלום. ראשית קשה לתת לך תשובה כי לא הסברת איזה שבר בדיוק היה לך. עם זאת קראי את מה שדנה כתבה לך על הרצועות, הכל נכון. כיום לאחר שהמצב "ירגע" קצת הנפיחות והכאבים ירגעו, אפשר יהיה יותר טוב לבדוק את יציבות הקרסול קלינית ורנטגנית ולטפל בהתאם. בברכה - דר' טיטיון.

10/02/2005 | 20:45 | מאת: איציק

שלום אני סובל מפסוריאזיס ומדלקת פרקים .הגשתי תביעה לבית דין לעבודה נגד ביטוח לאומי שיכירו לי במחלה כמחלת מקצוע שכן אני עבדתי כ5 שנים כסוכן וסדרן של חברת בשר ובמהלך עבודתי הייתי שוהה כל יוםכ8 שעות במקררים ומקפיאים של סופריםשהם מתחת -20 מעלות רציתי לשאול 1) אם מחלות פרקים ועור יכולות להיגרם מההקפאות של הסופרים ? 2)האם קור עז של הקפאה שפוגע בך באופן קבוע גורם להתגברות מחלות פרקים ועור ? 3)האם מחלות אלה מוכרות כמחלות מקצוע? מצפה לתשובה בתודה מראש

13/02/2005 | 15:45 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

איציק שלום. לא נראה לי שיכירו לך בזה כמחלת מקצוע. בברכה - דר' טיטיון.

10/02/2005 | 19:11 | מאת: גיא

שלום רב שמי גיא ואני כבן 27 אני מרבה לעשות פעילות גופנית(ספורט)יש לי פלטפוס בינוני ברגליים וליסטזיס וליזיס l5s1 slr שלילי, עשו לי מיפוי עצמות וצילומי כפות רגליים וגב והם תקיניים. אך אני סובל מכאביים בברך ובקרסול ימין ובגב האורטופד אמר לי שזה יכול לנבוע מכפות הרגליים והפנה אותי לעשות מידרסיים אורטופדיים,המידרסיים לא עזרו כול כך והלכתי לפודיאטור שהמליץ לעשות מדרסיים ביומכניים שעלותם הכספית היא גבוהה יש לי 3 שאלות:1.האם יש הצדקה להשקעה נוספת במדרסים והאם יפתור את הבעיה? 2.האם קיים סיכוי לשבר בכף הרגל? 3.מה אני עושה בקשר לקרסול שיש לציין שאני מתפקד רגיל אך עדיין ישנה רגישות? תודה רבה מראש גיא

13/02/2005 | 15:43 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

גיא שלום. 1 - מאחר ולא בדקתי אותך לא אוכל לדעת אם מדרסים ביאומכנים או אחרים יוכלו לעזור לך. 2 - תמיד קיים סיכוי לשבר בכף הרגל. 3 - שוב מאחר ולא בדקתי אותך לא אוכל ... וכ"ו. עליך לפנות בשאלות אלו לרופאים שמטפלים בך. בברכה - דר' טיטיון.

13/02/2005 | 19:31 | מאת: גיא

שלום רב דר' טיטיון, לראשונה אני רוצה להודות לך על תשובתך ,שאלתי אלייך היא האם בצילום רגיל אני יכול לגלות שבר בכף הרגל?ואם אני כול אורטופד יכול לאבחן זאת או רצוי אורטופד שמתמחה בכף רגל וקרסול? שוב תודה רבה על העזרה גיא יעקובי.

10/02/2005 | 18:01 | מאת: איריס

שלום רב, לפני כחודשיים שברתי את עצם המטטריס בכף הרגל, השבר אובחן רק לאחר חודשיים בצילום רנטגן רגיל, למרות שבצילום רנטגן ראשון שעשיתי לא אובחן שבר. עברתי לפני כן מיפוי עצמות רגיל וגם עם גליום, בתשובת המיפוי לא הראה על שבר אלא שיש זיהום פעיל בעצם. הרופא המליץ לי רק על מנוחה של כף הרגל, מאחר ולאחר חודשים אין אפשרות לעשות גבס בכף רגל כי העצם כבר התחילה להתאחות לבד, אני אמורה בעוד חודש לעשות צילום לראות אם השבר התאחה טוב. שאלתי היא: א. כרגע אני עדיין עם כאבים חזקים כאשר אני הולכת הרבה, אם הצילום יראה שהשבר לא התאחה טוב, מה אפשר לעשות? ב. לגבי המיפוי עצמות האם הזיהום הפעיל בעצם זה רק באזור של השבר או שזה עבר לעצם? ג. האם יהיו לי נזקים בעתיד כשאני ילך הרבה ברגל, או בתקופת החורף כשקר מאד?

13/02/2005 | 15:37 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

איריס שלום. אני מתקשה במתן תשובה טובה לשאלתך מאחר ולא בדקתי אותך ולא ראיתי את הצילומים שלך או את צילומי המיפוי. באיזה מטאטארזוס היה השבר באיזה אזור שלו? שבר עם תזוזה? ללא תזוזה? בת כמה את? בד"כ שברים בעצמות המסרק מסתדרים אך יש מצבים בהם זה לא מסתדר ומטפלים לפי הצורך. בברכה - דר' טיטיון.

10/02/2005 | 17:36 | מאת: טובה

לפני חודשים מעדתי ונפגעתי בקרסול בצורה קשה מאוד .האבחנה היתה שאין שבר ויש חשש לקרע ברצועות .לפני שלשה שבועות הסירו לי את הגבס והתחלתי מיד בפיזוטרפיה .כרגע אין לי תנועה מלאה בקרסול ,אני לא מסוגלת לכופף את כף הרגל כלפי פנים והצידה .נאמר לי שהסיפור שלי לא נגמר , הבדיקה המדויקת לקביעת בנזק ברצועות צרכה לעשות בזמן כיפוף מלא של הקרסול.הייתי מבקשת לדעת האם פיזוטרפיה היא האפשרות היחידה לטיפול, ואשמח לקבל כל עצה רפואית נוספת.

12/02/2005 | 09:52 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

טובה שלום. לא אוכל לתת לך יעוץ דרך המחשב. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בכל מקרה נשמע שכרגע מה שאת צריכה זה הרבה פיזיוטרפיה. בברכה - דר' טיטיון.

10/02/2005 | 15:04 | מאת: רונית

שלום לכם, תיאור המצב: מאז שאני זוכרת את עצמי (שנות העשרה המאוחרות) יש לי בליטה בעצם. אולם רק לפני כשנה בגיל 42, הבוהן התחילה לעלות על האצבע לידה - תוך כדי גרימת יבלת. אני מבינה שהעיוות בבוהן הוא תהליך איטי של שנים בעיקר בעקבות לחץ מתון של הנעליים (או גורמים אחרים) והשאלות שלי הן כדלקמן: א. מדוע לא ניתן (?) להפעיל לחץ מוגבר - לחץ נגדי בעזרת אמצעים חיצוניים ולהחזיר את עצמות הבוהן והגידים למצבם המקורי ו/או התיקני מבלי להשתמש בסכין או איזמל המנתחים ? ב. הבנתי שבין היתר הבליטה נוצרת בגלל התזוזה של העצמות MT ו- PP לכיוונים נגדיים - האם מעבר לכך יש גם גדילה של העצם שגורמת לבליטה הזו ? ג. בעזרת צילום רנטגן רואים את העצמות. כיצד ניתן לראות גם את מצב הגידים והרקמות. איזה בדיקה / צילום אני צריכה לבקש ? ד. האם האביזר של חברת URIEL מוצר מס' 388 יכול להחזיר את מצב הבוהן לקדמותו ? והאם מוצר מס' 364 XL (לבוהן) עוזר להזיז את הבוהן או רק משמש כמפריד ? האם הם עוזרים במשהו בכלל ? תודה רבה רונית לוי

12/02/2005 | 09:50 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

רונית שלום. לפי שאלתך נשמע שאת סובלת מ-HALLUX VALTGUS עם HAMMER TOE. אענה על שאלותיך לפי הסדר. א. מדוע לא ניתן (?) להפעיל לחץ מוגבר - לחץ נגדי בעזרת אמצעים חיצוניים ולהחזיר את עצמות הבוהן והגידים למצבם המקורי ו/או התיקני מבלי להשתמש בסכין או איזמל המנתחים ? - לא ניתן מאחר והעיוות נגרם בשל חוסר איזון בין רקמות שונות, למשל יש גידים שהם מקוצרים בשל העיוות ולא ניתן באמצעים חיצוניים כמו שאת מתארת להאריך אותם או לשנות את הכיוון שלהם. כמו גם המעטפת של המפרקים - הקאפסולה כבר מכווצת למצב המעוות ולא ניתן למתוח אותה ללא עזרת סכין. ב. הבנתי שבין היתר הבליטה נוצרת בגלל התזוזה של העצמות MT ו- PP לכיוונים נגדיים - האם מעבר לכך יש גם גדילה של העצם שגורמת לבליטה הזו ? כן בד"כ השפשוף והטראומה החוזרת באזור בלט העצם גורם לצמיחה של עצם עודפת שם - זהן הBUNION שחותכים בניתוח. ג. בעזרת צילום רנטגן רואים את העצמות. כיצד ניתן לראות גם את מצב הגידים והרקמות. איזה בדיקה / צילום אני צריכה לבקש ? בעזרת בדיקה פיזיקלית של רופא שעוסק בתחום ובחינת מבנה כף הרגל ניתן לדעת את רוב הדברים ואין צורך בבדיקות הדמייה נוספות. ד. האם האביזר של חברת URIEL מוצר מס' 388 יכול להחזיר את מצב הבוהן לקדמותו ? והאם מוצר מס' 364 XL (לבוהן) עוזר להזיז את הבוהן או רק משמש כמפריד ? האם הם עוזרים במשהו בכלל ? כל המוצרים הללו לא מחזירים את המצב לקדמותו , רק לפעמים עוזרים למנוע או להקל על כאבים כשהרגל בנעל. בברכה - דר' טיטיון.

13/02/2005 | 08:18 | מאת: רונית

שלום לך ותודה רבה על התשובות אשמח לקבל תשובות גם על השאלות הבאות: א. האם יש דרך לעצור את ההתדרדרות של הנטיה, להשאיר אותה במצב בו היא נמצאת עכשיו - ללא ניתוח. ב. מה הסיכונים במקרה שהניתוח לא מצליח ? ואיך נראית הרגל במידה והניתוח לא הצליח. ושוב תודה רונית

10/02/2005 | 10:21 | מאת: nshla

שלום, אני בן 34 מתאמן בריצה באופן קבוע. לפני כ 10 ימים שיחקתי כדורסל ונפלתי כך שהופעל לחץ כבד על החלק החיצוני (ימני) של כף רגל ימין. אציין ששיחקתי עם נעלי ריצה נמוכות ואולי זו טעות. ב 3 הימים הראשונים הלכתי בצליעה. השתמשתי בקרח וישנתי כשהרגל מוגבהת. לאחר מכן רמת הכאב בדריכה ירדה כך שהצליעה פסקה, אבל עדיין כואב לי ואני לא יכול לרוץ. במישוש אני מרגיש כאב כשאני לוחץ על נקודה בחלק העליון של כף הרגל. אותה נקודה כואבת גם כשאני מסובב את כף הרגל באוויר, וכמובן בדריכה. שאלותיי: מה יכולה להיות הבעיה? האם יתכן ששברתי/סדקתי עצם קטנה? האם כדאי להפעיל את הרגל כרגיל, למרות הכאב?

12/02/2005 | 09:42 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

nshla שלום. כדאי להפעיל את הרגל בגבול הכאב ולפנות לבדיקת אורתופד באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

12/02/2005 | 20:09 | מאת: nshla

09/02/2005 | 23:06 | מאת: מירי

מחלה מולדת c.b.tibia תודהההההההההההה

09/02/2005 | 23:36 | מאת: דנה

מירי, לא ברור לי מה לא ברור לך. ד"ר טיטיון השיב לך ארוכות בעברית ובאנגלית. את יכול הפשוט מאוד לנסות במנועי החיפוש לכתוב את שם המחלה ולגלות עוד חומר על העניין. בהצלחה.

12/02/2005 | 09:40 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מירי שלום. אני רואה שתשובותי לא סיפקו אותך. נשי לרשום את בעייתך בכל מנוע חיפוש. אני בטוח שתקבלי תשובות בכל שפה בעולם, אולי אפילו בשפה שאת מבינה... בברכה - דר' טיטיון.

09/02/2005 | 15:24 | מאת: דנה

ברוך שובך לפורום. הרגשנו בחסרונך.

12/02/2005 | 09:39 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

תודה דנה. אני כל הזמן כאן רק שלא תמיד יש לי זמן לענות על כל השאלות... תמשיכי בתשובותייך המצויינות, את מאוד עוזרת לי. טיטיון.

09/02/2005 | 15:21 | מאת: עופר

שלום. בני בן 20 חייל קרבי. מאז ומתמיד הולך על קצות האצבעות. לא אלאה במה שעברנו עד כה מבחינת אבחון וטיפול, אך השורה האחרונה, שעדיין הולך כך. כתוצאה מאופן הליכתו ראשו מוטה מעט קדימה ויש לו עקמת קלה (המצב השתפר לעומת העבר) של 5% . לפני גיוסו מכתב מהאורטופד לא גרם להורדת פרופיל לשימחתו של בני, והוא התגייס לקרבי. בתקופה האחרונה עקב הפעילות הרבה והמשאות הכבדים אותם הוא נושא יש לבני כאבי גב וברכיים אותם אנו מייחסים לאופן הליכתו. כמן כן הבנו שרוב המקרים של הליכה כזו נובעת אולי אף מבעיה נאורולוגית. אשמח לקבל הסבר, כי לנאורולוג לא הגענו ואולי יש צורך בכך. וכדי לקבל הפניה לנאורולוג בצבא צריך הסבר מקצועי ומשכנע. תודה !

09/02/2005 | 15:32 | מאת: דנה

שלום עופר, ממש לא רופאה, אבל מה שאתה מתאר נראה לי אפשרי בשני מקרים עיקריים: 1. אם יש לו כאבים כלשהם, באזור העקב, שמונעים ממנו או שמנעו בעבר את הדריכה, כך שהוא פשוט פיתח לעצמו דפוס הליכה שנמנע מן הכאב בשלב שבו הוא הופיע ואח"כ פשוט "התרגל" אליו, וגם אם כבר אין כאבים, הוא עדיין דורך באותו אופן לקוי. (צריך לנסות להיזכר ממתי זה הוא דפוס ההליכה שלו, והאם הוא החל בסמוך לאירוע חבלתי כלשהו -למשל נקע, שבר לאחר גבס וכדו'). לא ציינת אם הוא עבר צילומי רנטגן או בדיקות כלשהן שיכלו להסביר את המצב הגרמי ושל הרקמות הרכות באזור. ייתכן שבדיקות כאלה יכולות לתת מענה לחלק מהשאלות. עוד משהו שאפשר לבדוק הוא האם יש התקצרות של גידים ספציפיים (או אולי גידים ש"נולדו" קצרים יותר מהנחוץ) ואז זו היא הדרך לכך שהוא צועד בדרך שונה, כי ההליכה שלו מותאמת לאנטומיה של הרגליים שלו. אם אני לא טועה, בכל מקרה הדרכים לשנות את הענין הוא באמצעות מדרסים או נעליים שיש בהן הגבהה מספקת, שגורמת לכך שהעקב בכל זאת "דורך", וכך מקל את העומס מעל האצבעות. אם מדובר בשינויים בגידים או ברצועות, אני מניחה שיש מקום גם לטיפול פיזיותרפי. דנה

12/02/2005 | 09:37 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

עופר שלום. אין לי הרבה מה להוסיף לתשובתה של דנה מלבד זאת שלערכתי בכל זאת כדי להיבדק ע"י נוירולוג לשלול אפשרות של בעיה נוירולוגית . בנוסף לעיתים מצב כזה נובע מקיצור של גידים מסויימים שניתן גם להאריכם באופן ניתוחי במידה ושום טיפול אחר לא עוזר. בברכה - דר' טיטיון

09/02/2005 | 10:49 | מאת: מירי

ראשית תודה רבה לך על תשובתך אודה לך מאוד אם תאבחן לי זאת שוב אך מעונינת לדעת על מחלה זו בעברית congenital pseudoarthrosis of left tibia

09/02/2005 | 11:16 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מירי שלום. זה מצב שבמהלך ההריון או הלידה נוצר מסיבה כל שהיא שבר בשוק, השבר לא מתחבר ונוצר "כאילו מפרק" = pseudoarthrosis . באמצע העצם היכן שלא צריך להיות מפרק. הטיפול בד"כ ניתוחי. בברכה - דר' טיטיון.

08/02/2005 | 16:28 | מאת: אברום

לפני כ-10 ימים, תוך כדי הליכה חשתי כאבים עזים בשוק, ובקושי רב הגעתי הביתה בצליעה. מאז ועד היום התופעות הן אלו: צליעה, כאבים בעוצמה משתנה כל הזמן, ונפיחות באזור הקרסול , שמתגברת ביחס ישר לזמן ההליכה / העמידה. רופאת המשפחה שללה אפשרות של סתימות עורקים בבדיקה ידנית. מה דעתכם? איך ממשיכים? תודה.

09/02/2005 | 11:06 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אברום שלום. פנה לבדיקת אורתופד באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

07/02/2005 | 23:50 | מאת: אייל

אני ממתין להפניה למיפוי עצמות מטעם הצבא מחשד לשברי מאמץ שאלתי היא מזה בעצם מיפוי עצמות? מה המשמעות של הבדיקה הזאת? איך היא מתבצעת והאם היא מדויקת ויכולה לגלות בעיות בכל מקום ברגליים? בתודה מראש, אייל.

09/02/2005 | 10:59 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אייל שלום. מיפוי הוא בדיקת הדמיה שמטרתה לאבחן מחלות שונות. קיימים חומרים המסומנים באמצעות איזוטופים רדיואקטיביים המתרכזים באופן סלקטיבי באיברים, מערכות או רקמות בגוף. ניתן לזהות את מיקומם של החומרים הנ''ל בגוף באמצעות מצלמה גרעינית הנקראת gamma camera. מצלמה זו קולטת את הקרינה המזערית הנפלטת מהגוף ומתרגמת אותה באמצעים אלקטרוניים מתוחכמים לתמונה על מסך מחשב. האופן שבו חומרים אלו נקלטים בגוף מלמד על תפקודו הפיזיולוגי והביוכימי של האיבר, המערכת או הריקמה. מידע זה מאפשר לאבחן מחלות בשלבים מוקדמים מאד. בדיקות הדמיה המבוצעות במכון הרנטגן כגון צילומים רגילים, CT, אולטרסאונד או MRI בודקות את מבנה האיברים ומלמדות על קיום מחלה אם חל שינוי במבנה האיבר. המידע התיפקודי המתקבל ממיפויים ברפואה גרעינית והמידע האנטומי המתקבל מבדיקות הרנטגן משלימים זה את זה. מיפויים ברפואה גרעינית הם בדיקות הדמיה לא פולשניות. החומר ניתן בזריקה ישירה לוריד(בדומה לכל בדיקת דם פשוטה) או דרך עירוי שהוכן מראש. תופעות לואי בעקבות הזרקת החומר נדירות מאד ובדרך כלל קלות (גרד, פריחה). יש לדווח לרופא או לטכנאי מראש על כל רגישות ידועה לתרופות. הרדיואקטיביות המצויה בחומרים המוזרקים היא מזערית ואינה גורמת לתופעות לואי מיידיות או מאוחרות. חומרי המיפוי אינם מפריעים לפעילותן של תרופות ואין צורך להפסיק נטילת תרופות אלא אם כן ניתנה הנחיה מפורשת מהרופא המפנה. מצלמת הגמא אינה מקרינה את הנבדק אלא קולטת קרינה הנפלטת מהגוף ולכן אין כל תוספת קרינה בביצוע צילומים חוזרים. ניתן לשהות במחיצת הנבדק בזמן המיפוי. חלק מהבדיקות ממושכות ולכן כדאי להביא מהבית ספר, צעצוע, משחק או קלטת כדי להרגיע את הילד ולהפיג את השעמום. אין איסור על נשים בהריון לשהות במחיצת הנבדק. עם זאת רצוי להמנע ממגע גופני (החזקת הילד על הידיים) ממושך בשעות הראשונות אחרי קבלת החומר. רב הבדיקות ברפואה גרעינית בילדים מתבצעות ללא הרדמה או טשטוש. ילדים קטנים ותינוקות לעתים קרובות עוטפים בסדין כדי למנוע תזוזה בזמן הצילומים. מידע על המיפוי מטרה: לאתר אזורים של פגיעה בעצמות השלד כתוצאה מדלקת, חבלה, או תהליך גידולי. הכנה לבדיקה: אין צורך בהכנה מיוחדת. תאור הבדיקה: החומר המוזרק הוא Tc-99m MDP. הצילומים מתחילים משעה וחצי עד שלוש וחצי שעות אחרי מתן החומר. זה הזמן הנדרש להגיע לריכוז אופטימלי של החומר בעצמות. לעתים, ובהתאם לשאלה הרפואית, מתבצעת גם סדרה של צילומים מוקדמים מיד עם הזרקת החומר. יש להרבות בשתיה לאחר קבלת החומר כדי לזרז את הפרשתו מהגוף דרך מערכת השתן. משך הצילומים: מ- 30 עד 90 דקות בהתאם לשאלה הרפואית, גיל הילד ובהתאם לממצאים המתגלים בבדיקה. משך השהיה בבית החולים: כ – 5 שעות. בברכה - דר' טיטיון.

07/02/2005 | 18:20 | מאת: ליאור

לפני כחודש פרקתי את זרת יד שמאל. מיד לאחר הפריקה החזרתי את הזרת למקום (כמובן שהאיזור התחיל להתנפח והכחיל). לאחר כשבוע, כשלא חל כל שיפור במצב האצבע, פניתי לאורתופד ונשלחתי לעשות צילום . בצילום לא נצפה שבר והאורתופד אמר שהאצבע הוחזרה למקום וכנראה נקרעו מספר רצועות, אך האצבע בסדר. כיום, חודש אחרי, האצבע עדיין נפוחה מאוד, מוגבלת בתנועות וכואבת בהזזתה. בעבר פרקתי כבר לא פעם אצבעות, אך תוך שבוע-שבועיים המצב חזר לקדמותו. אני די מוטרד שהאצבע תישאר מעוותת ונפוחה... האם אכן יש סיכוי שהיא תישאר כך ? מה ניתן לעשות ? תודה מראש

09/02/2005 | 10:42 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ליאור שלום. פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל. פנה לפורום בעיות כף יד. בברכה - דר' טיטיון.

07/02/2005 | 13:49 | מאת: מירי

אני מעונינת לדעת מהי ההבחנה הזו? והאים זה מחלה מולדת? congenital pseudoarthrosis of left tibia תודה

09/02/2005 | 10:30 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מירי שלום. Congenital pseudoarthrosis of the tibia is a specific type of nonunion that is present OR incipient at birth. It is a rare malformation involving 1 in 250,000 live births. Etiologic causes are unknown, but this disorder is frequently associated (50-90%) with neurofibromatosis. Acquired forms of pseudoarthrosis may occur as a result of delayed union of severe fractures, leading to excessive callus formation, reduced stability, AND tibial bowing. בברכה - דר' טיטיון.

07/02/2005 | 00:49 | מאת: צולעת

שלום רב. אני בת 33. סובלת מזה 11 חודש מדלקות בגידים בשוק רגל ימין. בהתחלה דלקת בטיביאליס פוסטריור (אבחנה קלינית) במשך כ-8 חודשים ואחר כך בטיביאליס אנטיריור (חודשיים עד עכשיו - מאומתת ב- US). עד כה הייתי אצל שני אורטופדים ושני רופאי ספורט (מייאש?) קיבלתי כבר מגוון רחב של טיפולים: NSAIDS, פיזיותרפיה, דיקור סיני, אוסטיאופתיה. כל אחד מהטיפולים הביא לשיפור לטווח קצר - שחרור הספאזם שמתפשט מהשוק כלפי מעלה. הפיזיותרפיה איפשרה לי לחוזר ללכת. אבל כל פעם שאני חוזרת לנהוג- הכל מתדרדר בחזרה ואני כאילו חוזרת לשלב האקוטי עם הכאבים וכו'. הבעיה בנהיגה: מתקשה בתנועת dorsiflexion. אחרי 10 שקות של נהיגה בעיר, העברת הרגל בין הברייקס לגאז מעייפת את הרגל וגורמת לתחושת אי נוחות. אם אני ממשיכה, מופיע כאב. היום הייתי אצל כירופרקטור. שאמר שלפי העובדה שהדלקת כל פעם יורדת, אבל ברגע שאני חוזרת לנהוג המצב מתדרדר חזרה, מחשידה שהדלקות בגידים הן רק הבעיה המשנית. לדעתו דלקת ב- TP או TA לא מסבירה בעיה ב- dorsiflexion (לדעת רופא הספורט דווקא כן). הוא לא ידע להגיד מה הבעיה הראשונית, אבל חושב שזה חשוב לבדוק. הוא שאל אותי קצת על הרקע שלי ואלו הנתונים: 1. יש לי פלטפוס 2. כתינוקת "דילגתי" על שלב הזחילה ועברתי מהתקדמות על הישבן ישר להליכה. 3. אחרי טיול שנתי בכיתה ט', מורה העיר לאמי ש"הילדה לא יודעת ללכת!". הסיבה: אין לי ביטחון בהליכה. כאשר יש על אבניםהשביל , אני כל הזמן פוחדת ליפול ומסתכלת רק למטה. עד היום אני פוחדת לנסוע על מדרגות נעות. 4. לפני כשנתיים שברתי את עצם המסרק החיצונית (MP5) של רגל ימין. 5. סבלתי כ- 5 שנים מ- chronic fatigue syndrome עד לפני כשנתיים. הכירופרקטור חשב שהוא עצמו לא יכול לעזור, אבל כיוון לבדוק שני כיוונים: 1. בעיה בצורת ההליכה שלי, שהיא הגורמת לעומס על הגידים. המליץ על gait analysis במכון שיקומי. 2. בעיה נוירו-מוסקולרית, שהיא הגורמת להתעייפות ב- dorsiflexion. להיבדק ע"י נוירולוג מומחה לשרירים, אולי באוריינטציה שיקומית. שאלותיי: א. מה דעתכם על הכיוון? does it make any sense? ב. איפה יש מכון שבו עושים אבחון ושיקום של הליכה, באיזור תל אביב? תודה על תשומת הלב!

07/02/2005 | 06:55 | מאת: צולעת

אגב, אני לא ספורטאית ומעולם לא הייתי ספורטאית. הדלקת בגיד TP התפתחה מעצמה, בהדרגה, ולא כתוצאה מטראומה חד פעמית.

09/02/2005 | 10:12 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

צולעת שלום. ראשית עליי לציין שלדעתי יש צדק במה שאומר הכירופרקטור שלך לגבי הצורך בבירור נוסף. מעבדת הליכה יש באיכילוב אך יותר מומלץ ומקצועי זאת מעבדת ההליכה במעבדה לביאומכניקה בווינגייט ואני ממליץ לך להגיע לבדיקה אצלם בווינגייט. כמו כן עלייך להבדק ע"י נאורולוג. בהצלחה - דר' טיטיון.

09/02/2005 | 14:25 | מאת: צולעת

כבר הופניתי לבדיקת EMG ע"י אורטופד, והתוצאה היתה תקינה. האם יש צורך בבירור נוירולוגי מעבר לזה? (אגב, אני קוראת לעצמי כאן "צולעת" בגלל הדלקות האלו. לא הייתי צולעת קודם לכן).

10/04/2005 | 15:01 | מאת: אמא מודאגת

בתי, בת 15.5 סובלת מזה כשלושה שבועות מדלקת בגידים בכף היד הימנית. הכאבים עזים מאד וגורמים לה להגבלה ניכרת בתנועתיות של כף היד כולה והאצבעות בפרט. מאחר ומדובר בכף יד ימין הדבר פוגע גם בתיפקודה השותף בבית הספר. ביקרנו פעמיים אצל רופא אורטופד שאבחן כי מדובר בדלקת ורשם לה נקסין פעמיים ביום. היא נוטלת את התרופה על פי ההוראות כבר כ- 6 ימים אך עד כה לא חלה כל הטבה במצבה. הכאבים עדיין חזקים והתנועה מוגבלת. שאלתי היא האם עלי לפנות לכירורג כף יד או אורטופד הוא הרופא המקצועי המתאים? האם הטיפול שהיא מקבלת הוא הטיפול המתאים או שרצוי להוסיף חבישה מיוחדת או כל דבר אחר??

06/02/2005 | 23:11 | מאת: רוני

ד"ר שלום, אני בחורה בת 25, ספורטאית. לפני חצי שנה נקעתי את קרסול רגל ימין- בשל הנפיחות הורה עליי האורתופד להימנע מעמידה על הרגל ונעזרתי בקביים. לאחר מנוחה של חודש וחצי, חזרתי לפעילות גופנית ללא בעיות מיוחדות. אני רצה באופן קבוע בין 8-ל-12 ק"מ ביום. היום, חצי שנה לאחר הנקע, לאחר ריצה אינטנסיבית במיוחד- חשתי בכאבים חזקים בקרסול (מתחת לעצם העגולה). אציין כי הקרסול לא רגיש למגע כלל (כלומר אין נקודה כואבת) רק הדריכה על הרגל כואבת, אין נפיחות. האם לדעתך קשורים הכאבים לנקע או סתם עומס יתר? האם מחייב בדיקה או מנוחה של מספר ימים אמורה להעביר זאת? אשמח לשמוע את דעתך. תודה.

07/02/2005 | 01:28 | מאת: דנה

שלום רוני, אני לא רופאה, אבל ממה שאת מתארת נשמע לי שאפשר להתייחס לשתי אפשרויות: האחת- שאכן מדובר במאמץ יתר שגרמת לקרסול. לא ציינת אם היו לך בעבר נקעים וכדו', ואם כן - אזי עוד יותר גדלה האפשרות שפשוט מאוד הרצועות שלך והגידים מעט פחות אלסטיים ממה שהיו בעבר (זה מה שקורה בד"כ לאחר נקעים חוזרים), ולכן מאמץ ועומס ספורטיבי - לא מיטיבים איתם. אם בכך מדובר - אזי מנוחה של מספר ימים וקירור של הקרסול בקרח אמורים לעשות בהחלט את העבודה של שיכוך הכאב והשבת מצב לקדמותו (ושוב, צריך בראייה הכללית לחשוב על קצת פחות מאמץ מעכשיו). האפשרות השנייה, והיא לא פחות הגיונית, היא שיש לך איזושהי פגיעה פנימית שלא גילית אותה בעת הנקע, והיא "צצה" שוב רק בעת תנועות מסוימות (למשל בתנועה הסובתלרית - היינו זו שמסובבת את כף הרגל פנימה והחוצה - לצדדים) או בעת דריכה ארוכה וממושכת או בריצה, בגלל הזעזועים של כף הרגל. אם זו אכן פגיעה כזאת - בדיקת אורתופד כף רגל היא הפתרון (יכול להיות שזהו קרע מינימלי של גיד , אולי OCD ועוד דברים, שאני מניחה שד"ר טיטיון יפרט בטובו בתשובתו המלומדה). מקווה שנתתי כיוון ... דנה

07/02/2005 | 14:42 | מאת: רוני

לדנה, הרבה תודה על הרצון לעזור.

06/02/2005 | 18:29 | מאת: שרון

עברתי ניתוח טחורים לפני 3 חודשים ולאחר מכן סבלתי מ-DROP FOOT דו צדדי כתוצאה מלחץ על העצבים הפרונייאלים. בינתיים המצב ברגל אחת השתפר ובשניה יש DROP FOOT חלקי שנובע לפי הרופא מפגיעה בסיאטיק העליון . אני מנסה כל הזמן להרים את הקרסול כלפי מעלה ברגל הבעייתית ופשוט נעצר בחצי הדרך ראוי לציין שבאותו המקום ישנם" זרמים " כמעט כל הזמן. שאלותיי: 1.כמה זמן ייקח הריפוי 2.מהי הסבירות שתהיה החלמה מהירה 3.מהו התהליך

09/02/2005 | 09:08 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

שרון שלום. לא ניתן לנבא לצערי כמה זמן יקח הריפוי. יכול להיות בתחום של בין חצי שנה לשנתיים כשלא תמיד יש ריפוי מלא ולא הכל הפיך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, בדומה לבעיה של יוסי אני סובל גם מדלקות חוזרות ונשנות בשורש כף היד (הקלדות) והסתיידות בכף היד...אין כמעט ד'ר או פרופסור שלא ביקרתי... אני מחפש ישועה...וזאת לאחר שדיקור...טווינה...וכויוצא בזה לא עזרו.

09/02/2005 | 09:00 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

עודד שלום. לצערי אין זה בתחום מומחיותי. פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל. ממליץ לך לפנות בשאלותיך לפורום כירורגיית כף יד. בברכה - דר' טיטיון.

06/02/2005 | 11:31 | מאת: חגית

יש לי ילדה בת שלוש וחצי כאשר שהיא הולכת הרגל הימינית שלה נכנסת פנימה. הלכתי לאורתופד ואמר לי שזה לא בעיה בהמשך זה יסתדדר לה כי השרירים שלה עדיין לא חזקים ובגיל 10 12 תראה תוצאה. כי כאשר הם גדילם השררים שלהם נעישים חזקים וההליכה שלה תסתדר. השאלה שלי אם יש לזה טיפול מעכשיו אם אני יחכה כמו שהוא אמר לי וזה לא יסתדר אז מה עושים. תודה.

09/02/2005 | 08:48 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

חגית שלום. צודק הרופא אליו פנית. בד"כ זה מסתדר עם הזמן. כרגע אין צורך בטיפול. בברכה - דר' טיטיון.

06/02/2005 | 01:03 | מאת: johni

בתקופת הצבא עקב שברי מאמץ והזרקות של דפומדרול ברגל שמאל פיתחתי rsd. לקח לי 7 שנים להשתקם לגמרי וכבר כמה שנים שכבר אין בעיות כלל ברגל. לפני מס' ימים חלק מגב כף רגל שמאל כאילו "נרדם" וזה רק על חלק מהרגל. במקום התחושות הרגילות אני מרגיש זרמים, אבל, שוב, רק בחלק מכף הרגל. זאת תחושה נורא משונה של חוסר תחושה, אבל הכל מתפקד רגיל ואין את אותן התופעות שאפיינו את ה-rsd בתקופת הצבא, חוץ מכך שלעשות את הפעולות הרגילות דורש קצת יותר מאמץ מרגיל ויש תחושה של עייפות מהירה יותר של האיזור בהשוואה לרגל ימין. ההליכה רגילה וכך גם התפקוד היומיומי. האם יכול להיות קשר בין ה-RSD שהיה פעם לבין התופעות שקיימות היום? והאם יש מישהו ממש מומחה בתחומו שתוכלו להפנות אותי אליו? תודה רבה. ג'וני

06/02/2005 | 01:41 | מאת: דנה

ג'וני שלום, אני ממש לא רופאה, אבל נראה לי שיכולה לתת לך איזשהו כיוון: התופעה שאתה מתאר (זרמים, חוסר תחושה), ובמיוחד זה שהיא ממוקמת לאזור מאוד ספציפי, נשמעת כמו איזושהי פגיעה עצבית (כנראה בעצב תחושתי כלשהו). אני נוטה להניח שזה לא RSD, מה גם שאני מאמינה שאם זה היה RSD אתה היית יודע להצביע על זה בעצמך ... אחד הדברים החשובים ביותר הוא אכן לגשת לרופא כירורג או אורתופד כשלב ראשון, אני מניחה שהם יוכלו לשלול את אפשרות הRSD, ואם הם ישללו אותו, הרי השלב הבא הוא רופא נוירולוג, שיוכל להצביע על הסיבה לפגיעה. מה שצריך לעזור לך להבין מה קורה הוא האם קרה משהו מיוחד לפני התחושה הזו - האם נחבלת ממכשיר חד או נפלת או כל דבר אחר כזה... מקוה שהועלתי במשהו בהצלחה אגב, אם במקרה זה כן חזרה של הRSD, אוכל להמליץ לך על רופא מומחה מצוין. דנה

07/02/2005 | 17:45 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ג'וני שלום. קרא את התשובה של דנה כי אין לי ספק שהיא יודעת על מה היא מדברת. אין לי מה להוסיף על מה שכתבה. בברכה - דר' טיטיון.

05/02/2005 | 19:01 | מאת: אילנה

לאחרונה נודע לי של 2 בני הדודים של בעלי יש ניוון שרירים. הם בני 21 ו 26 , וזה התגלה רק בבדיקת הדם, כלומר המחלה עדיין לא פרצה. אמרו להם שכניראה זה גנטי. האם ישנה אפשרות שגם לילדים אחרים במשפחה יש (יש לי 2 בנות קטנות). לבעלי ולהם יש אבות אחים ונאמר להם שיכול להיות שזה עבר מהסבא..

05/02/2005 | 23:37 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אילנה שלום. נשמע לי שאת צריכה פורום ביעוץ גנטי ולא פורום העוסק בכירורגיית קרסול וכף הרגל. בהצלחה, דר' טיטיון.

בת 55ץ האם ידוע על קשר בין מחושים ברגליים לבין קרוהן? {קוליטיס?}

08/02/2005 | 06:54 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מתי שלום. יש קשר בין מחלת קרוהנס למחלות מפרקים סרו נגטיביות ולכן יכולים להיות כאבים גם במפרקים בכפות הרגליים. אני ממליץ לך לפנות בנושא לראומאטולוג. בברכה - דר' טיטיון.

05/02/2005 | 13:56 | מאת: 123amir

קיימת אצלי בעיה בקרסול בצעתי אין ספור של בדיקות אולטראסאונד ,mri ,מפוי עצמות,רנטגן,הובחנה בעיה בגיד הטיביאליס אנטריור טופלתי בהרבה כדורים סלקוקס 200,אביטרן 100,איטופן 400,הכאבים הם על בסיס קבוע אך סבילים קיימת התחזקות בכאב אחרי פעילות גופנית ובעיקר אחרי השינה,ביצעתי דיקור סיני כ 10 טיפולים ללא שינוי,הולך עם מדרסים,וקניתי מגיני קרסוליים שלפעמים רק הגבירו את הכאב!!.היום כעבור שנה וקצת אין שינוי במצבי אני עוסק בפעילות גופנית על בסיס קבוע ללא ריצות וללא מאמצים מיוחדים על הרגליים(לא עובד עם משקולות על הרגליים בחדר הכושר).ביצעתי לאחרונה זריקת קורטיזון שעזרה לי מאד והכאבים נעלמו למשך 3 שבועות,וחזרו בחזרה לאחר מכן ,שאלותיי הם:1.מה הסיכון בזריקות הקורטיזון? 2.איזה אופציות אחרות קיימות אם בכלל?3.שמעתי על טיפול בסונאר-גלי קול יכול לעזור לי?.4.שמעתי שיש בעיה להזריק קורטיזון למפרקים נושאי משקל כמו הקרסוליים. אני לפני הזריקה הבאה של הקורטיזון כי הבנתי שאפשר עד 3 זריקות הודה לכם אם תשיבו על שאלותיי בהקדם!!!

05/02/2005 | 23:31 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

123amir שלום. מצבך הוא מורכב ולא אוכל לתת לך המלצות לטיפול ללא בדיקה מסודרת. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון או לחלופין אני ממליץ לך לפני קבלת זריקה נוספת לפנות לאורתופד באזור מגוריך העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל לבדיקה. בברכה - דר' טיטיון.

07/02/2005 | 17:41 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אמיר שלום. שוב לא אוכל לתת לך המלצות טובות ללא בדיקה מסודרת כי זה לא יהיה אחראי מצידי אני בטוח שאתה מבין זאת ואין טעם ללחוץ עלי בנושא. אני באופן אישי נמנע עד כמה שניתן ממתן זריקות לגידים או לאזור גידים במיוחד אצל ספורטאים כי זריקות כאלו מחלישות גידים ועלולות לגרום לקרע של גיד או לנזק אחר. אבל לפעמים אין ברירה. בברכה - דר' טיטיון.

07/02/2005 | 15:56 | מאת: amir123

בהמשך לפנייתי לפורום תודה רבה על היעוץ,קצת היה קשה לי להבין מה בדיוק עלי לעשות .מן הסתם אני כרגע מטופל אצל אורטופד -סגן מנהל מחלקה,היתה חשובה לי דעה נוספת ולכן פירטתי את מהלך הטיפול עפ"י הסדר שעברתי כמובן בהפרשי זמן מסויימים לאורך השנה וקצת שעברה.נ.ב חשוב לציין שאני עוסק בספורט על בסיס קבוע. הודה לך ד"ר טיטיון אם תייעץ לי לפחות מבחינת הזריקה הבאה האם היא כדאית??ומה סיכויי ההחלמה מדלקת בגיד הטיביאליס אנטריור??האם הדלקת שלי היא כרונית??? ידוע לי שהפציעה היא קשה לפחות מבחינתי לאורך כל השנים שאני עוסק בספורט לא קרה לי מקרה שכזה!!!

05/02/2005 | 01:47 | מאת: איציק

שלום אני בן 16 נולדתי עם פלטפוס אני לא זוכר עם זה פלטפוס או הדבר השני אבל בקיצור השקע ברגליים שלי הוא לא מספיק עמוק (כמו שצריך להיות) עכשיו נולדתי עם זה ,היה לי כאבים שהייתי קטן הייתי שם מדרסים ברגליים וזה עזר לי ושגדלתי הפסקתי כי זה הציק לי אין לי כאבים אין לי כלום (לפעמים יש לי כאבים שאני רץ הרבה אבל זה נראה לי בגלל שאני לא בכושר)הלכתי לאורתופד והוא אמר לי שאין לי פלטפוס והרופא משפחה אמר לי שפלטפוס לא יכול לעבור נולדים עם זה ..עם זה עוזר אני הולך קצת כזה כמו ברווז עם הרגליים לצדדים ויש לי רגל רחבה (אמרו לי שזה סימנים לפלטפוס)עכשיו השאלה שלי עם פלטפוס יכול לעבור ??? כל השאלות האלה בגלל שאני רוצה לנסות להתגייס לטייס ואמרו לי שעם יש לי פלטפוס אז זה מוריד לי תפרופיל וחייבים פרופיל 97 בשביל להתקבל לקורס טייס...איך אני יכול לבדוק עם יש לי פלטפוס במאה אחוז ועם יש לי יש משהו שיכול לעזור לי או לתקן את זה ??? (שמעתי שכדאי לשים בקבוק זכוכית על הרצפה ולגלגל אותה על הרגל (בשקע של כף הרגל)על הרצפה והשקע שלי יגדל) תודה רבה למי שעוזר ביי....!!

05/02/2005 | 23:29 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

איציק שלום. יש צורך בבדיקה מסודרת לאבחון מצבך. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בעקרון "פלאטפוס" גמיש של ילדים יכול לעבור מעצמו. בברכה - דר' טיטיון.

08/02/2005 | 16:48 | מאת: יעקב חיים וינברג

שלום איציק, טוב לשמוע איזו מוטיבציה יש לך לשירות בצבא. פלטפוס היא מילה גרמנית, שבאנגלית כותבים Flat-Foot – ובעברית, רגל שטוחה. קיימים שני סוגי פלטפוס: א. פלטפוס קשיח – במצב זה, מבנה הרגל הוא שטוח. גם בעת שהרגל באוויר וגם בעת הדריכה – הרגל שטוחה. ב. פלטפוס גמיש – במצב זה, בעת שהרגל באוויר היא לא שטוחה, אך כשמעמיסים את משקל הגוף בדריכה – הרקמות הרכות קורסות – ואז רואים מצב של פלטפוס. אמנם בפלטפוס הקשיח מגבלת התפקוד גדולה יותר, אך גם בפלטפוס גמיש קיימת מגבלת תנועה, שכן בלימת הזעזועים היא חלקית ולא אופטימלית. בקשר למצב הנוכחי שלך - צריך לבדוק האם יש לך פלטפוס, ואיזה סוג. ציינת שיש לך הליכה "של ברווז". צריך גם לבדוק אפשרות שיש עוד עניין עם הברכיים, חוץ מבדיקת מצב הפלטפוס. פלטפוס לא ניתן להעלים. זה מבנה של כף הרגל. ניתן לשפר את הדריכה ולהגן על המפרקים דרך אביזר טכני שנקרא מדרסים. כל עוד תשתמש במדרסים איכותיים, כדוגמת E.F.S, תדרוך בצורה האופטימלית למצבך. מדרסים טובים עושים נעים בגוף ואינם מציקים. בברכה, יעקב חיים וינברג - מומחה לפתרון בעיות רגליים www.footsupport.co.il יעקב חיים וינברג

04/02/2005 | 13:45 | מאת: גיא

שלום אני כבן 27 ,ואני סובל זה כמה חודשים מכאבים עזים בכפות,הרגליים ובמיוחד כף רגל ימין ,הכאבים הם בעיקר בהליכה ,ביצעו לי מיפוי עמצות אך לא מצאו כלום ,שמתי מדרסים אוטופדים לפי מידות כף הרגל אך הכאב לא פחת משמעותית . מה לדעתך הבעיה ? האים אני סובל מדורבן?

05/02/2005 | 23:26 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

גיא שלום. איך אוכל לדעת מה הבעיה ללא בדיקה מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך? אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

10/02/2005 | 17:25 | מאת: איריס

לגיא שלום לידיעתך, יתכן ויש לך שבר בעצמות כף הרגל, כפי שקרה לי, שכדי לאתר אותו הינך צריך לעבור צילום רנטגן הפשוט ביותר, לפעמים הצילום הראשון יוצא בסדר, אבל צריך לעשות שוב צילום רגיל אחרי כמה שבועות, ושם יראו את השבר, אין צורך בכל הבדיקות המסובכות של המיפוי עצמות.

04/02/2005 | 11:39 | מאת: מ

שלום רב לך דוקטור אני חיל בצבא והנעליים הצבאיות גורמות לי לכאבים חזקים בזמן נעילתם וכשאני הולך איתם אני מרגיש כאבים באיזור הגב התחתון ובעצם של הרגל מה לעשות בתודה מראש מ

05/02/2005 | 23:24 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מ שלום. יכול להיות שהנעליים לא מתאימות לך. עליך להתאים את כפות הרגליים שלך לנעליים ע"י מדרסים. בברכה - דר' טיטיון.

03/02/2005 | 23:40 | מאת: שרון

שלום, לפעמים, נראה לי שבעיקר כשכף רגלי נוגעת במשהו קר, יש לי מין התכווצות מאד חזקה באגודל של הרגל. התכווצות חזקה, שבה האגודל ממש נמשך בחוזקה אל עבר שאר האצבעות ברגל (ממש רואים אותו נוטה חזק הצידה, לעבר האצבעות, ו"מועך את האצבע שלצידו). הכאב המלווה את ההתכווצות הזו - הוא ממש בלתי נסבל. ההתכווצות הזו נמשכת מספר דקות (אפילו יותר מעשר דק' לפעמים). והכאבים נוראיים ממש. אין לי דרך להפריד את האגודל משאר האצבעות. ואני נאלצת "להעביר" את הכיווץ הזה ע"י דחיפה של אצבעות הרגל אל עבר משטח קשה, ממש ע"י כל המשקל שלי וכך הכאב פוחת. האם מדובר בתופעה ידועה? מה פשר התופעה? ממה היא נגרמת, ואיך ניתן למנוע אותה?

05/02/2005 | 23:23 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

שרון שלום. לא בדקתי אותך לכן לא אוכל לתת לך תשובה טובה אך נשמע שמדובר בשריר שמתכווץ וגורם לכך. יש שריר שנקרא "אבדוקטור הלוציס" שיכול לגרום לתופעה שאת מתארת. דרך אגב בכף רגל זה בוהן ולא אגודל. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון ולהציע לך טיפול לפי הצורך. בברכה - דר' טיטיון.

03/02/2005 | 22:41 | מאת: ליאור

ערב טוב דוקטור אני מנסה להיכנס לקישור שנתת לי לגבי נאורומה מרטונוס לצערי ללא הצלחה, האם תוכל לנסות להעביר לי מידע נוסף כדי שאני יצליח להיכנס לקישור, או ישנו קישור נוסף תודה מראש ליאור

05/02/2005 | 23:20 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

Morton Neuroma Last Updated: July 11, 2001 Rate this Article Email to a Colleague Synonyms AND related keywords: Morton metatarsalgia AUTHOR INFORMATION Section 1 of 10 Author Information Introduction Clinical Differentials Workup Treatment Medication Follow-up Miscellaneous Bibliography Author: Richard G Bowman II, MD, Rehabilitation AND Electrodiagnostic Director, Physical Medicine AND Rehabilitation, Pain Management, The Center for Pain Relief Coauthor(s): John Baird, MD, Director for Pediatrics AND Neuromuscular Rehabilitation, Department of Physical Medicine AND Rehabilitation, Siskin Hospital for Physical Rehabilitation Richard G Bowman II, MD, is a member of the following medical societies: American Medical Association Editor(s): Robert J Kaplan, MD, Assistant Professor, Department of Physical Medicine AND Rehabilitation, Rehabilitation Institute of Chicago, Northwestern Medical School; Francisco Talavera, PharmD, PhD, Senior Pharmacy Editor, Pharmacy, eMedicine; Michael T Andary, MD, MS, Residency Program Director, Associate Professor, Department of Physical Medicine AND Rehabilitation, Michigan State University College of Osteopathic Medicine; Kelly L Allen, MD, Consulting Staff, Department of Physical Medicine AND Rehabilitation, Lourdes Regional Rehabilitation Center, Our Lady of Lourdes Medical Center; AND Consuelo T Lorenzo, MD, Consulting Staff, Department of Physical Medicine AND Rehabilitation, Alegent Health Care, Immanuel Rehabilitation Center INTRODUCTION Section 2 of 10 Author Information Introduction Clinical Differentials Workup Treatment Medication Follow-up Miscellaneous Bibliography Background: Morton neuroma is a perineural fibrosis AND nerve degeneration of the common digital nerve occurring most frequently between the third AND fourth metatarsal heads. Morton neuroma is not a true neuroma but, rather, fibrosis due to repetitive irritation of the nerve. Morton first described this condition in 1876: Patients complain that, as they walk, they are suddenly seized with an agonizing pain at the outer border of their forefoot. They have to stop still AND stand on their good foot; they take their shoe off AND rub the painful area. After some minutes the pain ceases, but the foot becomes warm AND stays so for several hours. When the pain has gone, they are able to walk comfortably. They may experience two attacks in a week then none for a year. Recurrences are very variable AND tend to become more frequent. Between attacks, there are no symptoms OR physical signs. Pathophysiology: See the Background section above. Frequency: In the US: Morton neuroma is a common disease entity of the foot, affecting males more often than females. Morton neuroma occurs most frequently between the third AND fourth metatarsals (ie, third web space), but it also is found in the second web space. Infrequently, Morton neuroma is observed in the first AND fourth web spaces. Two neuromas rarely coexist on the same foot. Other diagnoses should be considered when 2 OR more areas of tenderness are present. Internationally: Incidence is presumed to be the same internationally as in US. Sex: The female-to-male ratio is 5:1, perhaps as a result of narrow shoes, worn more commonly by females. Age: Highest prevalence of Morton neuroma is found in patients aged 15-50 years, but the condition may occur in any ambulatory patient. CLINICAL Section 3 of 10 Author Information Introduction Clinical Differentials Workup Treatment Medication Follow-up Miscellaneous Bibliography History: Obtaining an accurate history is important to making the diagnosis of Morton neuroma. Possible reported findings provided by the patient with Morton neuroma include the following: The most common presenting complaints include pain AND dysesthesias in the forefoot AND corresponding toes adjacent to the neuroma. Pain is described as sharp AND burning. Numbness often is observed in the toes adjacent to the neuroma AND seems to occur along with episodes of pain. Pain typically is intermittent, as episodes often occur for minutes to hours at a time AND have long intervals (ie, weeks to months) between a single OR small group of multiple attacks. Some patients describe the sensation as "walking on a marble." Massage of the affected area offers significant relief. Narrow tight high-heeled shoes aggravate the symptoms. Physical: Firm squeezing of the metatarsal heads with one hand while applying direct pressure to the dorsal AND plantar interspace with the other hand may elicit characteristic pain. Pain localized only to the plantar aspect of the web space also may be consistent with Morton neuroma. Many sources acknowledge that the examination in Morton neuroma frequently is negative. Most often, sensation is wholly intact AND maneuvers are unsuccessful in reproducing the characteristic pain. Palpation of the actual neuroma seldom is successful. Most clinicians focus both on the history AND on the lack of additional findings that might suggest other disorders. Careful palpation of the metatarsal heads AND shafts may help to differentiate stress fractures OR metatarsal head osteonecrosis from Morton neuroma. Palpation of the metatarsophalangeal (MTP) joints may reveal tenderness indicating metatarsalgia (eg, when the tenderness is primarily on the plantar surface only) OR MTP synovitis (eg, when the joint is tender with palpation). Pain from MTP synovitis is aggravated with forced toe flexion. Subtle joint swelling also may coexist with MTP synovitis. Tenderness localized to the second MTP joint, along with swelling AND warmth, may be, in rare cases, an early presentation of Freiburg osteochondrosis. Causes: See History section above. Various factors have been implicated to precipitate Morton neuroma, but the exact cause is not understood entirely. Morton neuroma is known to develop as a result of chronic nerve stress AND irritation. Poorly fitting AND constricting shoes (ie, small toe box) often contribute to development of this condition. Women who wear high-heeled shoes for a number of years OR men who are required to wear constrictive shoe gear are at risk for Morton neuroma. Another theory of causation involves individuals who have excessively pronated OR unstable feet, as these malformations may cause increased movement AND nerve irritation between the toes. DIFFERENTIALS Section 4 of 10 Author Information Introduction Clinical Differentials Workup Treatment Medication Follow-up Miscellaneous Bibliography Other Problems to be Considered: Stress fracture of the neck of the metatarsal Rheumatoid arthritis AND other systemic arthritis conditions Hammer toe Metatarsalgia (plantar tenderness over the metatarsal head) Neoplasms Metatarsal head osteonecrosis Freiburg osteochondrosis Ganglion cysts Intermetatarsal bursal fluid collections True neuromas Quick Find Author Information Introduction Clinical Differentials Workup Treatment Medication Follow-up Miscellaneous Bibliography Click for related images. Related Articles Continuing Education CME available for this topic. Click here to take this CME. Patient Education Click here for patient education. WORKUP Section 5 of 10 Author Information Introduction Clinical Differentials Workup Treatment Medication Follow-up Miscellaneous Bibliography Lab Studies: No lab studies are indicated for diagnosis of Morton neuroma. Imaging Studies: Results of plain films are normal in Morton neuroma. Ultrasound, though not often used, may detect Morton neuroma but has questionable reliability. Computed tomography (CT) scan has been used but may not be as sensitive as magnetic resonance imaging (MRI). MRI, while not needed in most cases for establishing diagnosis of Morton neuroma, has been studied widely. Sensitivity of 87% AND specificity as high as 100% have been reported. Asymptomatic neuromas may occur AND confound accurate diagnosis. Indications exist that Morton neuromas smaller than 5 mm in diameter may not be significant clinically AND that other diagnoses may be excluded carefully before diagnosis of a symptomatic Morton neuroma is made with such a small lesion. Imaging with T1 weighting in a coronal plane is recommended for best visualization. In addition, on T2 imaging, the low signal of a Morton neuroma may help differentiate it from a true neuroma, ganglion cyst, OR intermetatarsal bursal fluid collection. Contrast enhancement usually is demonstrated with Morton neuromas. Other Tests: Electromyography AND nerve conduction study (EMG/NCS) of Morton neuroma is not used often because of the technical difficulty in performing the test, requiring needle stimulation of the common digital nerve AND pickup on the adjacent toe OR toes, which may be of short distance. Surface stimulation results most often in volume conduction through the skin to the pickups because of the short distance involved AND the large amount of stimulation needed to penetrate the deep tissue separating the nerve from the skin surface. Histologic Findings: Tissue biopsy is neither needed nor recommended for Morton neuroma. TREATMENT Section 6 of 10 Author Information Introduction Clinical Differentials Workup Treatment Medication Follow-up Miscellaneous Bibliography Rehabilitation Program: Physical Therapy: Treatment strategies for Morton neuroma range from conservative to surgical management. The conservative approach to treating Morton neuroma may benefit from the involvement of a physical therapist. The physical therapist can assist the physician in decisions regarding the modification of footwear, which is the first step to treatment. Recommend soft-soled shoes with a wide toe box AND low heel (eg, an athletic shoe). High-heeled narrow nonpadded shoes should not be worn, as they aggravate the condition. The next step in conservative management is to alter alignment of the metatarsal heads. One recommended action is to elevate the metatarsal head medial AND adjacent to the neuroma, thereby preventing compression AND irritation of the digital nerve. A plantar pad is used most often for elevation. Have the patient insert a felt OR gel pad into the shoe to achieve the desired elevation of the above metatarsal head. Other possible physical therapy treatment ideas for patients with Morton neuroma include cryotherapy, ultrasound, deep tissue massage, AND stretching exercises. Ice is beneficial to decrease the associated inflammation. Phonophoresis also can be used, rather than just ultrasound, to decrease pain AND inflammation further. Surgical Intervention: Surgical excision of the area of fibrosis in the common digital nerve may be curative when conservative measures are unsuccessful. Common adverse outcomes include dysesthesias radiating from a painful nerve stump after surgical excision of the Morton neuroma. Dysesthesias may be treated as any other dysesthetic pain. (See the Medication section.) Consultations: If surgical intervention is needed, consultation with an orthopedic surgeon specializing in foot AND ankle surgery is recommended. Other Treatment (injection, manipulation, etc.): A more aggressive approach involves injection of the Morton neuroma. Perform injection into the dorsal aspect of the foot, 1-2 cm proximal to the web space, in line with the MTP joints. Advance the needle through the mid web space into the plantar aspect of the foot until the needle gently tents the skin. Then withdraw it about 1 cm to where the tip of the neuroma is located. Inject a corticosteroid/anesthetic mix. A reasonable volume is 1 mL of corticosteroid AND 2 mL of anesthetic. The anesthetic used should not contain epinephrine, as necrosis may result. Care also should be taken not to inject into the plantar pad. Adverse outcomes include plantar fat pad necrosis. Transient numbness of the toes also may occur. Although many practitioners use multiple injections, the likelihood of benefit from subsequent injections, after failure to achieve relief from the initial injection, is negligible. MEDICATION Section 7 of 10 Author Information Introduction Clinical Differentials Workup Treatment Medication Follow-up Miscellaneous Bibliography Dysesthesias may be treated as any other dysesthetic pain. Tricyclic antidepressants, such as amitriptyline at 10-25 mg PO qhs, may be tried. If this approach is unsuccessful, anticonvulsants (eg, gabapentin, carbamazepine) often are effective. Drug Category: Tricyclic antidepressants -- A complex group of drugs that have central AND peripheral anticholinergic effects, as well as sedative effects. They have central effects on pain transmission, AND they block the active re-uptake of norepinephrine AND serotonin.Drug Name Amitriptyline (Elavil) -- Analgesic for certain chronic AND neuropathic pain. Low doses, 10-25 mg qhs, may provide pain relief from burning AND tingling occurring at rest but function only as an adjunct to definitive treatment. Adult Dose 10-25 mg PO qhs Pediatric Dose Not recommended Contraindications Documented hypersensitivity; patient has taken MAO inhibitors in past 14 d; history of seizures, cardiac arrhythmias, glaucoma, AND urinary retention Interactions Phenobarbital may decrease effects; coadministration with CYP2D6 enzyme system inhibitors (eg, cimetidine, quinidine) may increase levels; inhibits hypotensive effects of guanethidine; may interact with thyroid medications, alcohol, CNS depressants, barbiturates, AND disulfiram Pregnancy D - Unsafe in pregnancy Precautions Caution in cardiac conduction disturbances AND history of hyperthyroidism, AND renal OR hepatic impairment; avoid use in elderly patients Drug Category: Anticonvulsants -- Use of certain antiepileptic drugs (AEDs), such as the GABA analogue Neurontin (gabapentin), has proven helpful in some cases of neuropathic pain. Thus, although unstudied, a trial of such an agent might conceivably provide analgesia for symptomatic neuropathy. Used for dysesthesias not controlled with definitive treatment plus tricyclic antidepressants (or in patients unable to take tricyclic antidepressants).Drug Name Gabapentin (Neurontin) -- Neuromembrane stabilizer useful in pain reduction with dysesthetic pain. Has antineuralgic effects; however, exact mechanism of action is unknown. Structurally related to GABA, but does not interact with GABA receptors. Adult Dose 300-1200 mg PO qhs OR divided bid/tid Titrate up starting at 300 mg qhs changing dose q3d up to therapeutic effect; not to exceed 3600 mg/d Titration to effect can take place over several days (300 mg on day 1, 300 mg bid on day 2, 300 mg tid on day 3) Pediatric Dose Not recommended Contraindications Documented hypersensitivity, renal failure, AND patients using other anticonvulsants Interactions Antacids may reduce bioavailability of gabapentin significantly (administer at least 2 h following antacids); may increase norethindrone levels significantly Pregnancy C - Safety for use during pregnancy has not been established. Precautions Caution in severe renal disease FOLLOW-UP Section 8 of 10 Author Information Introduction Clinical Differentials Workup Treatment Medication Follow-up Miscellaneous Bibliography Deterrence/Prevention: General prevention includes ensuring that shoes fit properly. Recommend wearing of well-padded low-heeled shoes with wide toe box. No other preventative techniques are recommended. Complications: Chronic pain may develop when treatment is unsuccessful for patients with Morton neuroma. Postoperative complications, such as dysesthesias, are possible when surgery is performed to remove the neuroma. Possible complications following corticosteroid injections may include plantar fat pad necrosis AND transient numbness of the toes. Prognosis: Prognosis for recovery is good with conservative treatment; however, patients still may require surgical intervention. Some patients who undergo surgery report as high as 50% recurrence rate. This number is likely to be reduced significantly with proper presurgical diagnosis. Patient Education: Patients should be well informed about proper footwear. MISCELLANEOUS Section 9 of 10 Author Information Introduction Clinical Differentials Workup Treatment Medication Follow-up Miscellaneous Bibliography Medical/Legal Pitfalls: The most common condition misdiagnosed as Morton neuroma is metatarsophalangeal (MTP) joint synovitis. When pain occurs in the third interspace, the clinician may misdiagnose the condition as Morton neuroma instead of MTP synovitis, which may manifest very much like Morton neuroma. MTP synovitis is distinguished from Morton neuroma by subtle swelling around the joint, pain localized mainly within the joint, AND pain with forced toe flexion. Palpation of the MTP joint is performed best with a pinching maneuver from the dorsal AND plantar aspects of the joint to elicit tenderness of the joint. Other conditions often misdiagnosed as Morton neuroma include the following: Stress fracture of the neck of the metatarsal Rheumatoid arthritis AND other systemic arthritis conditions Hammer toe Metatarsalgia (ie, plantar tenderness over the metatarsal head) Less common conditions that have overlapping symptoms with Morton neuroma include the following: Neoplasms Metatarsal head osteonecrosis Freiburg osteochondrosis Ganglion cysts Intermetatarsal bursal fluid collections True neuromas

02/02/2005 | 17:49 | מאת: dikdik

שלום רב! רציתי לדעת בבקשה, האם ישנו קשר בין הביטוי עקב אכילס לעקב "האמיתי" אשר יש לנו כבני אדם? (האם ישנו חלק בעקב שבאמת קרוי כך?!) (את המיתולוגיה אני כבר מכירה :-) ) תודה על העזרה!!! דיקלה

05/02/2005 | 23:17 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

dikdik שלום. נראה לי שכן מאחר וגיד האכילס נקשר לעצם העקב באספקט האחורי של כף הרגל. איזור זה רגיש ופגיע. בברכה - דר' טיטיון.

02/02/2005 | 15:15 | מאת: מיכל

בני החייל סובל מדפורמציה של כפות הרגליים שנוטות פנימה. בנוסף סובל מרגלי O ועקמת קלה (6%) בגב. הצבא עדיין לא סיפק לו מדרסים מיוחדים והוא סובל מכאבי רגליים. שמתי לב שתוך 4 חודשים הוא שחק את סוליית הנעל בצורה כזאת שהעקב שחוק בצורה רצינית רק מצידו החיצוני. רכשנו נעליים קלות אורטופדיות (מאלו שניתנות ללוחמים) ואחרי חודש שוב הגיעו הנעלים למצב של שחיקה עצומה בחלק החיצוני של הנעל. מה עליו לעשות, אין ספק שזה מצב לא תקין ? האם מדרסים יפתרו את הבעייה ואם כן מאיזה סוג ?

05/02/2005 | 23:15 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מיכל שלום. אין ספק שהמצב לא תקין. הטיפול במצבים כאלו הוא בד"כ ע"י מדרסים המותאמים לפי מידת גבס לכף הרגל כדי להביא אותה למצב נייטראלי ולתקן את העיוות בחלוקת העומסים. לאחר מכן תהיה גם ירידה בשחיקת הנעליים. בברכה - דר' טיטיון.

02/02/2005 | 09:11 | מאת: מעריצה סמוייה

דר' טיטיון היקר. לפני כשמונה חודשים הייתי אצלך במרפאה בבלינסון והזמנת אותי לניתוחה (כלשונך) לטיפול בהלוקס ואלגוס. עברתי הניתוח אצלך בבלינסון לפני כשלושה חודשים, היחס של הצוות כולו ושלך בפרט היה מדהים. עשית אותי מאושרת, רגל בצורה נורמלית שנכנסית לנעל נורמלית ומרגישה טוב מאוד. תודה רבה מאוד. מי יתן וירבו כמוך בישראל. ישר כוח.

05/02/2005 | 23:13 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

תודה רבה לך. דר' טיטיון.

01/02/2005 | 12:06 | מאת: נורית

שלום ד"ר טיטיון תודה על תשובתך לגבי המדרסים המומלצים לי, אבל עכשיו נתקלתי בבעיה חדשה למי פונים? יש מליון ואחד (בערך) פירסומים שונים אך אדע שאני בוחרת במישהו אמין וטוב האם אתה יכול להמליץ על מישהו כזה?. אודה לך מאד בתודה מראש ,וכל טוב נורית

05/02/2005 | 23:11 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

נורית היקרה שלום. יש שני מקומות עקריים שאני מכיר שאני יכול להמליץ עליהם בלב שקט לעשיית מדרסים. 1 - המרכז לבריאות כף הרגל והגב בר"ח פנקס 60 ת"א. 2 - ווינברג אורתופדיה ברח' המכבי 13, פינת המלך ג'ורג' 23, ת"א. יש גם את מעבדות נווה אורתופדיה אותם אני לא מכיר אישית אך יש להם מוניטין וראיתי מספר עבודות שלהם שהיו שוות.בתל אביב:רח' רינס 35 . בירושליים:רח' כנפי נשרים 24 . טלפון חינם :1800-20-14-14 בברכה - דר' טיטיון. .

31/01/2005 | 22:12 | מאת: עודד

שלום! שמי עודד, ואני בן 19. לפני כחודש וחצי שברתי את הרגל. השבר הוא בחלק העליון של כף הרגל (לא באצבעות). מומחה לכף רגל החליט לגבס לי את הרגל. כחודש וחצי לאחר מכן, באתי לבקורת והוא החליט להשאיר את הגבס ל-6 שבועות נוספים, למרות שיכולתי לדרוך על כף הרגל ואפילו ללכת. הוא טען ש"יש הסתייגות מהשבר". 1) למה הוא התכוון? האם זה טוב או רע? 2) האם הרגל שלי יכולה לחזור למצב קדמותה לפני השבר? כלומר האם שבר יכול להתרפא לחלוטין? והאם זה אומר שמעתה רגלי תהיה רגישה לכל דבר? 3) בנוסף אני מתאמן בהאבקות. החלום שלי זה לעסוק בזה. האם כדאי להמשיך לשאוף לזה? או שזה מסוכן מדי בשביל הרגל? 4) למה יש צבע מוזר ברגל? 5) כפי שציינתי אני יכול לדרוך על הרגל, אבל האם זה מומלץ? תודה, עודד.

01/02/2005 | 23:16 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

עודד שלום. בעייתך היא מסוג הבעיות עליהן אני לא יכול לתת תשובה ללא בדיקה מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. בכל השאלות הנ"ל פנה לאורתופד המטפל בך. בברכה - דר' טיטיון.

31/01/2005 | 16:54 | מאת: סיון

שלום. אמי עוברת בשבועות הקובים ניתוח עקב קרע בגיד בכף הרגל. רציתי לשאול האם יש דברים מסוימים שהיא צריכה לדעת עליהם לפני הניתוח ומהם סיכויי ההחלמה ? האם הניתוח מסוכן? תודה

01/02/2005 | 23:14 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

סיון שלום. לא זכור לי שבדקתי את אמך כך שלא אוכל לתת המלצות. לא ברור לי איזה ניתוח בדיוק היא מועמדת לעבור ולכן לא אוכל לענות לך ברצינות. בגדול כל ניתוח הוא מסוכן יותר מאשר לא לעשות ניתוח. בברכה - דר' טיטיון.

31/01/2005 | 15:29 | מאת: אריק

יש לי כאבים חזקים בכתף ימין כאשר אני מבצע תנועה מסוימת (מתיחת הזרוע כלפי מעלה למשל). אני יודע שזה כתוצאה מאימון בחדר כושר. האורטופד שלי קבע (ללא שום בדיקה או צילום) שיש לי דלקת בגיד בכתף ונתן לי כדורים (nerocin) שיטפלו בדלקת שאמורה להימשך עד שישה שבועות. עברו כחודשיים וחצי עם אותם כאבים ואף יותר, ואז הוא הציע זריקת קורטיזון. שאלותיי הן: 1. האם ניתן לקבוע שזוהי דלקת בגיד ללא צילום, רק ממה שהסברתי. 2. האם יש טיפול אחר לפני זריקת קורטיזון 3. מה השלכות של זריקת קורטיזון : 3.1 נזק כלשהו לטווח ארוך? 3.2 היחלשות של השריר? 3.3 פתרון לתמיד? 3.4 מומלץ? ושוב תודה מראש.

01/02/2005 | 23:12 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אריק שלום. אענה על שאלותיך לפי הסדר למרות שפורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל ולא בבעיות כתף. 1 - כן. 2 - כן. פיזיוטרפיה, טיפול תרופתי, דיקור סיני, זמן. 3 - 3.1 בד"כ אין השלכות לטווח ארוך בהזרקה בודדת, אם כי עלול לפגוע בחוזק גידים ולעיתים לקרע בגיד. 3.2 גיד לא שריר. 3.3 לא. 3.4 אם ניסית הכל וכלום לא עזר - כן. אם לא, לא אלה אם זה כאב נורא שלא ניתן לחיות איתו. בברכה - דר' טיטיון..

02/02/2005 | 21:46 | מאת: אריק

תודה

תודה מראש :-)

01/02/2005 | 23:08 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

טליה שלום. קראי את המאמר המצורף וזה יענה לך על הכל. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

31/01/2005 | 11:39 | מאת: ליאור

31/01/2005 | 11:43 | מאת: ליאור

שלום הייתי מעוניינת לקבל פרטים על אבחון נאורומה מרטונוס, האם זה שכיח? וממה זה נוצר ומהן ההשלכות לעתיד? תודה מראש

01/02/2005 | 23:05 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ליאור שלום. נסי לקרוא את www.podiatrychannel.com/mortonneuroma תקבלי תשובות על שאלותיך. בברכה דר' טיטיון.

ד"ר יחזקאל טיטיון--שלום רב ! אנא-ראה בקשתי מטה ! בתודה ורדי-זקי.

01/02/2005 | 22:54 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ורדי שלום. אני ממליץ בחום רב, על דר' אהרון ליברזון מבי"ח בני-ציון. גם רופא מצוין וגם בן אדם . בברכה - דר' טיטיון.

30/01/2005 | 22:32 | מאת: רעות

שלום ברצוני לשאול לפני כחודש וחצי נפלתי בכביש על האספלט "חטפתי אותה חזק כמו שאומרים" כשהצלחתי למנוע את המשך הנפילה עם כף ידי, קיבלתי מלא שיטפי דם אך בברך וקצת מתחת חטפתי מכה יבשה ודימום של כמה חתכים מסביב, שאלתי כזו נשאר לי עדיין סימן, אך אם אני מתכופפת ויושבת על הברכיים אני פשוט משתגעת מכאב, אומנם אני נמנעת מלשבת עלייה אך אני לעיתים חייבת, האם אתה חושב שיתכן ונוצרו לי שם נוזלים? עד מתי לחכות? והאם אפשר להקל את המטרד הזה ללא וולטרן??? אשמח לקבל תשובה רעות בת 24

01/02/2005 | 22:59 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

רעות שלום. לעיתים לוקח לשתף דם זמן רב אפילו חודשים להספג לגמרי. בכל מקרה אם עדיין יש כאבים קשים הייתי ממליץ לך בחום לפנות שוב לבדיקת אורתופד. בברכה - דר' טיטיון.

30/01/2005 | 20:28 | מאת: מיכל

אני בת 30, לפני 6 שנים החלו תופעות של הירדמות גפיים בלילה ובישיבה, עברתי בדיקות של נוירולוג, בדיקת CMT שיצאה שלילית ובדיקת HNPP שמגלה 80% מהמקרים שגם יצאה שלילית. עברתי בדיקת EMG שיצאה תקינה ולאחר מספר חודשים גילו ליקוי מזערי בעצב פריפריאלי. אציין כי לפעמים בעת הליכה מאומצת מופיעה אצלי תופעה של גירוד ונימול ברגליים כך שאני חייבת להפסיק את המאמץ.(זה קורה מדי פעם לא בכל פעם שאני מתאמצת) לפני כ- 3 שנים עשיתי שוב בדיקת EMG שיצאה תקינה.תופעת הנימול התמתנה ברוב התקופה. בחודש האחרון שוב מופיעה אצלי תופעת הנימול בגפיים בעת שינה או ישיבה רגל על רגל. אני חשה חולשה בידיים ונפלתי פעמיים בימים האחרונים , חשוב לציין שחלילתי ב-3 שפעות החורף. יש לי גם כיווצי שרירים בחודש האחרון. תופעה נוספת שאני נתקלת בה בשנים האחרונות היא אחת ל- חודש בערך כאב חד הדומה לצירי לחץ שעובר תוך כמה דקות. אני סובלת כבר שנים ממעי רגיז. אציין כי לאחותי יש גם כן תופעות של גירוד ונימול ברגליים בעת מאמץ. האם חלילה התופעות האלו הם ביטוי לטרשת נפוצה? ALS? האם יש טעם בבדיקות נוספות? האם יש לך הערכה במה מדובר?

01/02/2005 | 22:57 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מיכל שלום. מה שאת מתארת לא נשמע כבעיות קרסול או כף רגל שזהו תחום מומחיותי ובזאת עוסק פורום זה. אני ממליץ לך לפנות לנאורולוג. בברכה - דר' טיטיון.

30/01/2005 | 19:00 | מאת: עינת

שלום בתקופה האחרונה לאימי יש תופעה של התכווצות והתעקמות של כף הרגל, לעיתים יש בליטה של הוריד/שריר. המלווה בכאבים חזקים. בד"כ זה מתחיל קצת מתחת לברך וממשיך עד לכף הרגל. ניתן לעקוב אחר השריר והירידה בכאב עד לכף הרגל. בד"כ אנו מתחילים בעיסוי עם קצת אלכוהול וקרם וזה גורם לשיחרור הכאב. אשמח לקבל עצה מה התופעה או למי למי ניתן לפנות.

30/01/2005 | 20:20 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

עינת שלום. לצערי לא ברורה לי התופעה. כדאי ללכת לבדיקת רופא המשפחה והוא יפנה לרופא המתאים. כלי דם? אורתופד? נאורולוג? אחר? בברכה - דר' טיטיון.

30/01/2005 | 21:25 | מאת: עינת

משיחה שלי איתה היא הייתה אצל רופא משפחה וגם הוא לא מכיר את התופעה. אני אנסה ללחוץ עליה שוב ללכת, כי הפעם זה היה ממש מפחיד כל העיוות הזה. בכל אופן תודה.

אני מודה לתגובתכם ! אך ברצוני להוסיף - נ.ב. : הבוקר הישכמתי עם נפיחות וכאבים עזים בקרסול-המדובר ! האם תגובתכם משתנה בהתאם ? בכבוד-רב ובברכה. ורדי

30/01/2005 | 18:29 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ורדי שלום. אין שינוי בתשובתי. מצבך הוא מצב מורכב. אני מסכים עם מיכי שיתכן שבעזרת פיזיוטרפיה מתאימה והתאמת מנעל ומדרס, אולי נתן יהיה לשפר את מצבך, אך לאור הטיפול שקיבלת עד היום הייתי ממליץ לך בחום , לפני הנ"ל לפנות לבדיקת אורתופד המתמחה בכירורגיית קרסול וכף הרגל לבדיקה טובה ורק אז המלצות לטיפול. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון, או לחלופין להמליץ לך על רופא מתאים באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

29/01/2005 | 23:41 | מאת: אלון

שלום, אני משחק כדורסל בקביעות ובעל כושר גבוהה מאד. לאחרונה (שבוע שעבר) התחיל לי כאב בחלק מאד ספציפי של הרגל- ברגל ימין, בשליש התחתון הקדמי של השוק. קשה לי למקד האם זה העצם או השריר אבל הכאב חזק כשאני הולך (או מותח את כף הרגל למעלה) וכמעט לא מורגש בריצה או משחק כדורסל. מה יכולה להיות הסיבה לכך? האם יכול להיות שזהו שבר מאמץ? עד כה, לא היה לי שבר מאמץ או שבר רגיל ברגל. תודה אלון

30/01/2005 | 18:21 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אלון שלום. הכל יכול להיות. כמובן שלא ניתן לדעת ללא בדיקה אורתופדית ובדיקות הדמייה לפי הצורך. גש לבדיקת אורתופד באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

29/01/2005 | 20:14 | מאת: נורית

שלום ד"ר טיטיון קודם כל אני מקוה ששלומך טוב והחיים מחייכים אליך. ברצוני להתייעץ איתך לגבי מדרסים. יש לי הרגשה שאני לא דורכת נכון על כף רגל ימין ,אני מפעילה לחץ על האצבעות, בכלל אני חושבת שאני לא הולכת נכון ואני גם רואה את השוני בסוליות הנעליים. שאלתי, איך אני יכולה לדעת איזה מדרסים אני צריכה? והיכן רוכשים אותם? כמו כן עבר חודש וחצי מאז הניתוח להוצאת הקיבוע מכף הרגל, האם עבר מספיק זמן או שעלי להמתין יותר. בתודה מראש להתראות נורית

30/01/2005 | 18:20 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

נורית שלום. תמיד נחמד לשמוע ממך. הייתי ממליץ לך על התאמת מדרסים לפי מידת גבס, לפיזור עומסים נכון בדריכה בכף הרגל, והורדת עומסים נקודתיים מאזורי לחץ. להערכתי המדרסים המתאימים לך ביותר הם מדרסים ביאומכניים. בברכה - דר' טיטיון.

לאחר ניסיון של 4 שנים ואחוז הצלחה של 95% מקרב מאות רבות של מטופלים אנו ממליצים בחום לבדוק אפשרות טיפול בגלי הלם .כתובתנו www.shailee.co.il בדיקה הסבר וייעוץ על ידי אורטופד ללא כל התחייבות

30/01/2005 | 18:16 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מאוחדת ספורט היקרים למה שלא תשלמו ל Y-NET ותשימו כאן מודעה כמו שצריך במקום לפרסם את עצמכם בחינם? עם כל הכסף שאתם עושים אצלכם, יכולתם בקלות לקנות כאן פרסומת בצורה נורמאלית ולא להגניב את הפרסומת בדלת אחורית.... אולי תפרסמו גם כמה עולה כל טיפול וכמה טיפולים צריך? בברכה - דר' טיטיון.

01/02/2005 | 06:20 | מאת: ראובן

וכלל לא כתבתם על הלם המחיר----!!!!!!!!!!! ובכלל זה זריקת כסף לשוא ,אבא שלי קבל סדרה והיא עזרה רק לחשבון הבנק של ההולמים .

29/01/2005 | 18:43 | מאת: eyal_

אני חייל בטירונות והופיעו אצלי סימנים של שברי מאמץ ברגליים רופא היחידה נתן לי כדורים מסוג איבופין שמעתי שהכדורים האלה לא מתאימים לשברי מאמץ אלא לדלקות ובמקום לרפא את השברים הם עושים עבודה הפוכה האם יש בזה משהו? תודה מראש.

30/01/2005 | 17:36 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

איל שלום. אתה צודק בהחלט. כדורים אלו מעכבים ריפוי שברים. בברכה - דר' טיטיון.