פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

שלום רב לבני בן ב- 15 קיצור של שני גידי אכילס. זה לא מפריע לו ביום יום אלא בריצות/הליכות ארוכות. אין לי כוונה לנתחו. האם ירד לו על כך פרופיל בצבא? תודה

ATD שלום. לא יודע כי אני לא עוסק בתחום קביעת פרופילים. בברכה - דר' טיטיון.

חמותי אשה בת 83 חולת לב, עברה בעבר ניתוח בברך וניתוח להסרת עצם בולטת בשתי כפות הרגליים. סובלת מזה זמן מכאבים בכפות הרגליים, כולל תחושה של שריפה ולעיתים כפות הרגליים מאדימות מאוד. (מניחה שיתכן שאין קשר בין התחושה הנוכחית והניתוחים שעברה) מה עשויה להיות הבעיה, אילו בדיקות עליה לעשות ואיזה טיפול מומלץ במקרה זה? תודה רבה

לשושנה שלומות בהחלט יתכן וכאבי חמותך נובעים מניתוחי העבר ,בכל זאת יש לבדוק אם הסיבה אינה לדוגמא סוכרת ,רצוי שתיבדק ע"י פודיאטר או אורטופד המתמחה בכף רגל ,במידה ולא ימצאו סיבות אחרות המלצתי :נעלים רחבות בעלי סוליות עבות ,ומדרסים פונקציונלים שייצבו נכון את כפות רגליה.

שושנה שלום. אני נוטה להסכים עם מיכי בתשובתו אלייך עם זאת יש גם אפשרות שמדוברת בבעיה עצבית או בבעיית כלי דם. יש לפנות לבדיקת אורטופד המתמחה בכף רגל ורק אח"כ להחליט על טיפול. בברכה - דר' טיטיון.

לפני כשלושה שבועות כתוצאה מהרמת משקל יתר עם קצות אצבעות הרגל באימון, נוצר לי שבר בעצם MT-2 בכף רגל שמאל (המשקל פשוט קיפל לי את הרגליים וקצות האצבאות ספגו את המאמץ). רק לאחר שבוע גובסתי לפרק זמן של שבויים. שאלתי היא תוך כמה זמן אני אוכל לחזור לפעילות והפעלת מאמץ, ומה ניתן לעשות על מנת לזרז ולחזק את הרגל המתאוששת -כגון פיזיותרפיה, טיפולים או חומרים נוספים. תודה מראש.

אריק שלום. שבר מתרפא בד"כ תוך כ-6 שבועות. מאחר ולא ראיתי את הרגל שלך ולא בדקתי אורתך וכן גם לא ראיתי צילומים שלך לא אוכל לדעת לתת לך המלצות. פנה לאורתופד שמטפל בך עם השאלות הנ"ל. בברכה - דר' טיטיון.

בעקבות תנועה לא-נכונה אני-סובל מכאבים בקרסול רגל שמאל מזה-10 חודשים כאשר אני דורך על הרגל ,עקב-הכאבים אני צוליע ,הזעזועים שבצליעה גורמים לי לכאבים בגב ,לפנה כחצי-שנה קיבלתי טיפול של שלושה זריקות: דיפרוספאן בסמוך לגיד אחילס באותו-הקרסול בהפרש של שבועיים בין זריקה לזריקה +מריחת משחות שונות:אקסיפן וולטרן רדיאן-B ,בן-גיי,ועוד. ללא הועיל לצערי אני ממשיך לצלוע בעקבות כאבים בזמן דריכה על הרגל כאמור, להלן דברי הרופא האורטופד : נתתי לך את כל הטיפול הקיים והאפשרי אין לי יותר מה לעשות איתך ! תפנה לרופא כאב ,ואו-לרומאטולוג ! שאלתי היא מה אני אמור לעשות ? ולמי לפנות ? כדי לקבל טיפול מדויק שיימגר את התופעה ואשוב להלך וגם לרוץ ולתפקד-כראוי ? אקדים לכם מירב התודות לתגובתכם בחיוב ! ורדי-זקי, זקוק-לעזרתכם !

נסה לפנות לפזיוטרפיסט המתמחה בכף רגל ,תרגילים שהוא יתן לך בתוספת להדרכה נכונה לסוג ההנעלה והמדרסים הרצויים עשויים לשפר את מצבך .

בנתיים הבוקר היתעוררתי עם נפיחות-וכאבים בקרסול הנ"ל ! האם תגובתכם משתנה בהתאם ? בתודה----- ורדי.

הריני סובל מכאבים בגלל מורטון נוירומה (גם לאחר ניתוח). האם יש סיכוי להכרה ב "מוגבלות בנידות" על ידי ביטוח לאומי ? יש בידי את רשימת המוגבליות המזכה אך אינני יודע למפות את הבעיה לרשימה.

גלגל שלום. לא נראה לי שיש סיכוי לקבל ניידות בשל מורטונס נאורומה. בברכה - דר' טיטיון.

ןמה לגבי קבלת תו חניה (משרד הרישוי) ??

לפני כשבוע הפסקתי לחוש בפתאומיות את כף רגל שמאל שלי אני צולע , מרגיש גרויים בעור אבל אין פקודות הנעה לרגל מה זה? ומה אפשר לעשות .אני בן 25 ונראה לי מוקדם מידי להיות נכה סתם כך . אודה להתיחסות והבהרות

גלעד שלום. אתה משותק ברגל שבוע ועדיין לא פנית בדחיפות למיון?!?!?! פנה מייד (!) לחדר מיון אם כי כנראה כבר מאוחר מידי. בהצלחה - דר' טיטיון.

ברשימת הפורומים כאן יש אורטופדיה כללית , שזה הנוכחי ויש גם פורום אורטופדיה כללית ואונקולוגיה - במה מדובר , ומה ההבדל ביניהם?

רונה שלום. פורום זה הוא פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול בשיתוף מרכז רפואי רבין ולא אורתופדיה כללית. בברכה - דר' טיטיון.

כשיש עקמת ,אומנם לא חמורה ושלא מצריכה טיפול, על איזה מזרון עדיף לישון קשה או רך ?

רונה שלום. אמנם פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל אך אענה לך בכל זאת. אני תמיד ממליץ לקנות את מה שנוח. נוח לך רך? תלכי על רך נוצות צורפתי שטובעים בו. אוהבת שהמזרון זז? לכי על מיטת מים. נוח לך קשה? תלכי על אבן. נוח לך מיטת פקירים הודית עם מסמרים תלכי על מיטת פקירים הודית עם מסמרים הכי חדים שיש. לסיכום הכל עניין של נוחות אישית ומחיר. --- ושלא יעבדו עלייך... המרוויח העיקרי ממזרון אורתופדי משוכלל זה המוכר והחברה שמייצרת אותו.... בברכה - דר' טיטיון.

מה זה בילטפוס (אם כתבתי נכון) והאם רואים בצילום רנטגן? מה הטיפול ? למה זה קורה? האם אפשר לטפל בעזרת מזון בלבד?

חגית שלום. לצערי אני לא יודע מה זה. יתכן שכתבת מונח לא נכון? תבררי ותשאלי שוב. בברכה - דר' טיטיון.

כתוצאה מפריצות דיסק בע"ש תחתון אני סובל מכאבי ברכיים. בצילומי רנטגן נמצא,רווח בין הסחוסים ושחיקה של הסחוסים. ברצוני לדעת האם יש טיפול לכאבים אלו? (אני בגיל 43) אציין שעברתי קיבוע בע"ש תחתון וכן השתלת אלקטרודות... לצערי לא חדלו הכאבים ואני הולך עם קביים. נא תשובתך. בברכה רון.

רון שלום. פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל. פנה בשאלתך לפורום המתאים. בעיות עמוד שדרה או בעיות מפרקים. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, שברתי ביום שישי את כף הרגל (עקב). לאחר בחינת הצילומים רנטגן ו CT המליץ אורטופד המיון על ניתוח. הייתי רוצה לקבל חוות דעת נוספת לפני הליכנ לניתוח. בבי"ח לא גיבסו את הרגל ולא חבשו אותה אלא המליצו לשכב ולהחזיקה גבוה עד לניתוח. אשמח לקבל עצה. תודה שי

שי שלום. לא בדקתי אותך ולא ראיתי צילומים כך שקשה ליעץ אך כיום מקובל לנתח את רוב שברי העקב התוך מפרקיים באנשים צעירים. בברכה - דר' טיטיון.

לפני כ-6 שנים שברתי את כף הרגל. מאחר והשבר היה בעצמות העליונות לא גובסתי, אלא בוצע לי קיבוע למשך 8 שבועות. כיום אני סובל מכאבים בכף הרגל (בצד העליון), ולפעמים הכאבים עזים עד שקשה לי לדרוך על הרגל. אני משתמש בגרב אלסטית אך התוצאות חלשות ולא מסייעות לי. ברצוני לדעת האם יש פתרון לכאב זה? בעבר הזריקו לי קורטיזון אך גם זה לא הועיל. האם ישנה בדיקה (הצילום מראה שיש איחוי), שניתן לראות בבירור, מדוע ומהו מקור הכאבים? אודה לך אם תענה לי.

רון שלום. זהו מסוג המקרים שקשה לענות ללא בדיקה מסודרת ומעבר על בדיקות ההדמייה. בכל זאת נשמע שיש בעיה מפרקית באזור מרכז כף הרגל. בד"כ מה שאני עושה, לאחר בדיקה מדוקדקת ומעבר על בדיקות ההדמייה אני מגיע לחשד סביר לגבי מקור הבעיה ואז מציע טיפול לפי הצורך או בירור נוסף לפי הצורך. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

אני בן 43 ומילדות יש לי פלטפוס. במשך הזמן -רגל ימין, בעיקר, קיבלה נטיה כלפי פנים עד למצב של זוית של כ- 60 מעלות (במקום רגל ישרה), וזאת למרות שאני משתמש במדרסים. היום אני מתקשה ללכת יותר ממאתיים מטרים וגם לעמוד קשה לי מאוד. עשיתי אולטרא סאונד לגיד וגם צילומים והכל תקין. מה עליי לעשות?, כי אני מוגבל מאוד וגם הכאבים חזקים. לתשובתך אודה. תודה. בני.

התחילו לי כאבים ברגלים בשעת מאמץ והתברר שיש לי יבלות בכרית כף הרגל וקריסה של כף רגל אחת החוצה והשניה פנימה ....חוץ ממדרסים הייתי רוצה לקנות נעליים שיהיו טובות ויתנו תמיכה תודה לגב ולרגליים [אני עושה ספורט ועובדת תוך כדי הליכה ועמידה ממושכים] . נעליים אורטופדיות מכוערות עד להכעיס האם יש חברות מסוימות שתוכלו להמליץ לי עליהן שעושות נעליים טובות לעניין זה? האם ממולץ להסתובב תמיד בנעלי ספורט? איך בוחרים נעל טובה ותומכת? בתודה שרון

שרון שלום. יש חברות רבות שמייצרות נעליים טובות ואין צורך בנעל "אורתופדית" מכוערת. אם מדרסים טובים אפשר להתאים כמעט כל נעל לכף הרגל. בברכה - דר' טיטיון.

שלום שרון, על פי הנתונים שהעברת (רגל אחת קורסת פנימה ורגל אחת קורסת החוצה), יש לך מצב שעלול לגרום בהמשך לכאבי ברכיים ו/או כאבי גב. אפשר לחסוך ממך את הכאב הזה. זאת עם מדרסי E.F.S שבנויים בצורה ייחודית, ספציפית למקרה שלך. מדרסים אלה מתאימים למגוון גדול של נעליים, כולל נעליים אסתטיות. לא תצטרכי להסתובב כל הזמן בנעלי ספורט. דרושות נעליים איכותיות. לנוחותך, אני מצרף קישור למאמר בנושא שיטות להכנת מדרסים: http://endure.co.il/insoles.asp בברכה, יעקב חיים וינברג - מומחה לפתרון בעיות רגליים www.footsupport.co.il

ריאתי איפה אפשר לעשות מדרסים בצורה זאת ...מה העלות של מדרסים כאלו ואם ישנה השתתפות מצד קופת חולים כללית

שלום שרון, מדרסים בשיטת E.F.S ניתן להשיג ברחוב המכבי 13 (פינת המלך ג'ורג' 23), תל אביב. טלפון: 03-5283068 וברחוב גוטמן 35, ראשון לציון. טלפון: 03-9477007. נכון להיום, קופות החולים השונים לא משתתפות בפתרונות איכותיים אלה, למעט קופ"ח מאוחדת. בברכה, יעקב חיים וינברג - מומחה לפתרון בעיות רגליים www.footsupport.co.il

העונג כולו שלי.

במשך שנים יש לי יבלת פלנטרית מתחת לכף רגל שמאל.בכרית כף הרגל. עשרות פעמים אני הולך לפידיאטור הוא מוריד לי אותה וזה שוב גודל. היבלת גדולה וממש מכאיבה לי.אני גם הולך צולע ביגלל הכאב. מה עליי לעשות כדי שיהיה טיפול יסודי כדי שהיבלת לא תיגדל שוב תודה לך

יוסי שלום. לא אוכל להגיד לך מה עליך לעשות ללא בדיקה מסודרת כי יבלת כזאת יכולה לנבוע מסיבות שונות. יתכן שהיבלת נגרמת בשל עצם הלוחצת מבפנים החוצה, יכול להיות בעיה מבנית אחרת של כף הרגל לכן צריך לבדוק ולטפל לפי הממצאים. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

שלום לך ד"ר טיטיון, בהמשך לתשובתך ליוסי אז לי יש יבלות פלנטאריות כתוצאה מעצם בולטת הלוחצת מבפנים החוצה במישוש ניתן להרגיש אותה. אני לא מסוגלת לדרוך על כף הרגל בשל כאבים עזים ואני חסרת אונים, אני הולכת עקום והכאבים מקרינים לי כבר בכל הרגל ומגיעים לגב, אני מיואשת.(יש ברשותי צילום סיטי ואני מחכה לפענוח)עד אז מה ניתן לעשות במקרה זה? האם תוכל לקבל אותי לפגישה?

שלום יוסי, יבלת נוצרת ע"י הגוף כהגנה על עצמו במקום בו יש לחץ ו/או שפשוף. גם אם מורידים את היבלת פעם אחר פעם, אם לא משנים את צורת הדריכה - הלחץ על המקום נשאר - והגוף מגדל שוב הגנה חדשה במקום. קרי, היבלת. מה שצריך לעשות הוא ליצור מצב בו במקום לא יהיה לחץ או שפשוף. מדרסים בשיטת E.F.S ישיגו זאת. בברכה, יעקב חיים וינברג - מומחה לפתרון בעיות רגליים www.footsupport.co.il

יוסי, יש לי שאלה אליך: ראיתי שיש לך שתי פניות בפורום. האם הכאב של היבלת הוא במקום שאתה מציין שנגרם בו שבר? אוכל לעזור לך ככל שתספק יותר נתונים רלבנטיים. בברכה, יעקב חיים וינברג - מומחה לפתרון בעיות רגליים www.footsupport.co.il

כתבו לי בבדיקה כך:דפורמציה באיזור חיבור של שבר במטטרסוס 2 . לציין ששברתי את הרגל בעצם MT2 ליפני 4 חודשים.הכאבים לא מפסיקים. מה עליי לעשות. תודה לך

יוסי שלום. עליך לפנות לאורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל לבדיקה וטיפול. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

שלום אני שאלתי מקודם בקשר לטרנטל . אימי מטופלת באמת בפצעים עצמם ובשניים מהם אף הוזרקו מקרופגים .הבעיה הבנתי שהזרימת דם לקויה .שאלתי עם שמעת על טיפול ב ART ASSIST האם הוא יעיל ? תודה

יאיר שלום. לצערי אין לי נסיון בשימוש ב-ART ASSIST , ואני לא מכיר ספרות מקצועית טובה בנושא כך שלא אוכל לחוות דעתי בנושא. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, אני סובלת מאוד מזה שישה חודשים (כחודשיים לאחר לידת בני) מכאבים בחלק הפנימי של כף הרגל, בערך במקום המפגש בין הקרסול והקשת הפנימית. הכאבים מתרחשים בעיקר לאחר מנוחה (קימה מהמיטה בבוקר, לאחר מנוחת הרגל). לאחרונה ניתן לחוש במקום זה במעין יבלת שנתהוותה. הכאב חולף לאחר הליכה לא מרובה, ולרוב אינני חשה בו במהלך היום. יחד עם זאת, כדי להמנע מהכאב, אני מפעילה לחץ רב יותר על הקשת החיצונית של אותה רגל, ואני חושבת שאני עשוייה לגרום לעצמי נזק. בכל אופן, בזמנו עשיתי צילום של כף הרגל, שלא העלה ממצאים חריגים (בערך כחודש לאחר תחילת הכאב). כמו כן טופלתי בתרופות שונות כגון: אלגוליזין, אטופן אביטרן שלא הועילו כלל. נאמר לי ע"י אדם המתמחה במדרסים שהבעיה מוכרת והינה התגרמות במקום הכאב?! אותו אדם המליץ לי על מדרסים, הליכה על עקב מוגבה מעט, ועל מתיחות של כף הרגל כלפי מעלה (באמצעות מגבת). האם אכן כך הוא? מה הבעיה באמת? מהו הפתרון? מה עליי לעשות??? אני עובדת עצות. נמצאת כרגע בחו"ל מזה ארבעה חודשים וחוזרת בעוד חודש לארץ. תודה מראש אתי אני

אתי שלום. נשמע שקיבלת עצות טובות. בכל מקרה אני מצרף מאמר שכתבתי בנושא. נראה שאת סובלת מ-PLANTAR FASCIITIS. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

מה הטיפול המועדף בדרבן בכף רגל שאינו מגיב לטיפולים פיזיוטרפיה, האם זה מסוכן לתת לזמן לעשות את שלו?

שוש שלום. "דורבן" שאינו מגיב לפיזיוטרפיה יכול להיות שלא מדובר בדורבן, יכול להיות שהפיזיוטרפיה לא מתאימה, יש לבצע גם התאמת מדרסים מתאימים וסד מיוחד ללילה במידה וכלום לא עוזר, אז ניתן לטפל ניתוחית בבעיה. בברכה - דר' טיטיון.

ד.נ: הייתי רוצה לקבל מידע בנוגע לניתוח שיתקן את כפות רגליי המעוותות,האם זה ניתוח פלסטי? מסובך?מהם הסיכונים שבו?ההחלמה? אוכל לשלוח קובץ של כף הרגל.. תודה רבה.

יערה שלום. שלחי לי לדוא"ל - [email protected] ונראה אם אפשר לתת לך תשובה אינטליגנטית. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב! אחיינית שלי סובל מיבלת בעקב אכילס ברגל שמאל. היא בת 27 הומלץ לה לעבור ניתוח לפני כמה שנים אך היא דחתה את זה, ביינתיים זה ממשיך לצמוח ומפריע לה לנעול נעליים עד כדי מידה שונה באותו זוג נעליים. היא ניגשה לכירורג שאמר שינתח אותה אך זה ניתוח קשה. אז היא ניגשה לכירורג אחר לדיעה שניה והוא אמר שזה לא תחום של כירורג , אלא של פדיאטור. למי לפנות? לכירורג, פדיאטור או אורטופד?. אגב, רופא אחד אמר שזה ניתוח פשוט למדי והשני אמר שזה ניתוח מסובך , מה עושים? תודה מראש עבור תשובתך.

טובה שלום. נשמע שכדאי לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. אשמח לקבלכם לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

שלום טובה, את דודה טובה ודואגת לאחיינית שלך. ממה שתיארת ("עקב אכילס"), אני מתקשה להבין האם הכאב בוא בעקב מלמטה, או בעקב מאחורה, או בגיד אכילס. אם תתארי לי בצורה מדוייקת - אשתדל לסייע. בברכה, יעקב חיים וינברג - מומחה לפתרון בעיות רגליים www.footsupport.co.il

האם ריצה על הליכון עלולה לגרום לכאבים בכפות הרגלים, ו שהכאב נובע מנעלי ריצה שאינן מתאימות?

חן שלום. גם וגם. בברכה - דר' טיטיון

האם ריצה על הליכון עלולה לגרום לכאבים בכפות הרגלים, ו שהכאב נובע מנעלי ריצה שאינן מתאימות?

חן שלום. גם וגם. בברכה - דר' טיטיון

אני בן 31 בריא מאוד ,עובד , ועוסק בספורט . לאחרונה החלו בכפות רגליי כאבים קשים ביותר , בהליכה , בעבודה, ובעיקר במנוחה . עדיין לא הלכתי לרופא מכיוון שנראה לי שזה משהו חולף אם למישהו יש מושג מה גורם לכאבים אלו , בבקשה תחזירו לי תשובה.

שלום חן, על פי שאלתך, אני מבין שאתה מבצע ריצות על מסלול ריצה חשמלי. מסלולי ריצה ישנם ברמות שונות, וחלק מהשוני ביניהם הוא הימצאות בלימת הזעזועים ורמת בלימת הזעזועים במסלול. כמובן, שמומלץ לרוץ על מסלול הליכה איכותי יותר. דהיינו, בעל רמת בלימת זעזועים טובה יותר. בעת עיסוק בריצה חשוב להשתמש בנעלי ריצה איכותיות. יש אפשרות לרוץ על דשא, או על חול, שהם משטחים סופגי אנרגיה. כמובן, שהדבר הטוב ביותר הוא לרוץ על משטח סופג אנרגיה עם נעלי ריצה טובות ועם מדרסים טובים. אני מצרף לך: 1. הפניה למאמר על בחירת נעליים לפי פעילות ספורטיבית: http://www.kehila.net/modules.php?name=News&file=article&sid=1120&mode=&order=0&thold=0 2. הפניה למאמר בנושא שיטות להכנת מדרסים: http://endure.co.il/insoles.asp בברכה, יעקב חיים וינברג - מומחה לפתרון בעיות רגליים www.footsupport.co.il

שלום לכולם אני מחפש מומחים לקרסול להתייעצות,אני סובל משבר מרוסק בקרסול ועוד שבר מרוסק בעצם הקטנה בכף הרגל מתחת לקרסול זאת תוצאה מנפילה מגובה של 6 מטר, עברתי 2 ניתוח בבית חולים רמב"ם ע"י הרופא המתמחה לקרסול ברמב"ם דר' מ. לאחר חודש מהניתוח ישנה מחלוקת בין הרופאים,(הרופא המנתח ומנהל המחלקה) לגבי יעילות הניתוח ואם המתקן אשר הורכב 8 מסמרים ופלטינות עונה על הצרכים ,טרם גובשה דעה וברצוני לקחת עוד חוו"ד ,ברשותי צילומים מיום התאונה ואחרי הניתוח וצילומים עדכניים. אשמח לקבל את עזרתכם

שי שלום. נותחת ברמב"ם כך שאולי אתה מחיפה? שם תוכל למצוא את דר' אהרון ליברזון בבי"ח בני ציון, ואם אתה מאזור המרכז אשמח לקבלך לבדיקה בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

אם אפשר לדעת מה זה HALLUX VALGUS כי קבעו לי שיש לי שם סטיה של 30 מעלות. ומה הפיתרון ? תודה

יוסי שלום. הלוקס ואלגוס זה כשהבוהן הגדולה בכף הרגל נוטה החוצה. יכול להגרם מסיבות שונות. במידה וזה מפריע, הטיפול הוא ניתוחי. בהצלחה - דר' טיטיון.

מ. אם לא קיבלת את תגובתי אני חוזרת שוב. אי אפשר לדרוך על הרגל מספר ימים, כעבור כשבועיים ניתן ללכת מעט בעזרת הליכון. כעבור חודש ניתן ללכת בצליעה וכעבור חודשיים ההחלמה כמעט מלאה, צריך נעל מיוחדת בגלל הנפיחות והתחבושת. ריקי

תודה, למרות שזה מפריע לי,נראה לי שבינתיים לא אחשוב אפילו על ניתוח כזה,בגלל המוגבלות שנוצרת אחריו,בהליכה,זה נשמע לי הגבלה של ממש בשיגרת החיים. אך בכל מקרה תודה רבה על התייחסותך. אשמח לשמוע אם החידושים שיש היום,מקצרים "את הסבל" ואת זמן ההחלמה. תודה. מ.

תודה, למרות שזה מפריע לי,נראה לי שבינתיים לא אחשוב אפילו על ניתוח כזה,בגלל המוגבלות שנוצרת אחריו,בהליכה,זה נשמע לי הגבלה של ממש בשיגרת החיים. אך בכל מקרה תודה רבה על התייחסותך. אשמח לשמוע אם החידושים שיש היום,מקצרים "את הסבל" ואת זמן ההחלמה. תודה. מ.

כנראה שהבעיה אצלי דומה לזה שתארת אשמח להציע ולשמוע ממך מה כבר את עשית והאם ניתן למצוא מרפא

אני בן 19 גובהי 1.78 אך כף רגלי קטנה במיוחד-מידה 39.....כמו כן שאר העצמות בגופי יחסית דקות...כף היד,הידיים והרגליים. שאלתי היא האם ניתן לצפות שעצמותי יגדלו ויתרחבו וכף רגלי תגדל בכמה מספרים? האם ניתן לזרז את התהליך או לסייע לו? תודה מראש

עידו שלום. בגילך כבר לא תצמח באופן משמעותי. תצטרך להתרגל לחיות עם המידות שלך ולקבל אותן באהבה. בהצלחה - דר' טיטיון.

שלום רב, אני צריכה לעבור ניתוח בכף רגלי, ואני צריכה לדעת את קודי הניתוח על מנת להסדיר תשלום השתתפות של קופ"ח לאומית. פרוט הנתוח: FDL transfer Repair Spring Ligament Calconeal osteolo. בתודה מראש ריטה

ריטה שלום. פני למי שהזמין אותך לניתוח לקבלת הקודים הללו, בד"כ מי שיודע את הקודים זאת הפקידה של המחלקה המזמינה. בהצלחה - דר' טיטיון.

זמן ההחלמה המלאה כחודשיים. במשך כשלושה שבועות קשה לדרוך על הרגל. הכאבים נסבלים לחלוטין. סיבוכים יכולים להיות. העצם חוזרת לגדול, הפצע לא מגליד וכד.

ריקי תודה, אך האם אצלך זמן ההחלמה היה ארוך יותר,או שתמיד זה כ"כ הרבה זמן? כמה זמן אחרי הניתוח התחלת ללכת,ולחזור לשיגרה?

מ שלום. זמן ההחלמה הסביר הוא בין חודש לשלושה חודשים תלוי בסוג הניתוח ותלוי בחולה ובאישיותו. עלולים להיות סיבוכים כמו בכל ניתוח, זיהום בפצע, פגיעה עצבית מקומית, כאבים, ועוד. אך סה"כ הסיבוכים נדירים ותוצאות הניתוחים כשמבוצעים במיומנות הן טובות. בברכה והצלחה -דר' טיטיון.

שלום רב, אני סובל כבר מספר שבועות מכאבים בגב כף הרגל. אני רגיל "לשבת עליה", כלומר, לשבת כשהברך מכופפת וכף הרגל הימנית מתחת לישבן. בשבוע האחרון איני יכול לשבת בתנוחה זו כלל בגלל הכאב העז, אבל הוא קיים גם בכל צעד של הליכה שאני עושה ומפעיל איזשהו סוג של משקל על כף הרגל. האם צריך להיות מודאג? האם יש לך איזשהו כיוון חשיבה שתוכל "לזרוק" כאן? האם אורתופד או כירורג הוא הכתובת לבירור הזה או אולי לא צריך כלל בירור? תודה מראש על תשובתך. אגב, אני בן 29. מותש

מותש שלום. נשמע שצורת הישיבה המשונה שלך בעוכריך. יתכן שיש נזק לגידים? רצועות? דלקת מקומית? בעיה אחרת? במידה ועדיין סובל מכאבים ואין הטבה במצבך עליך לפנות לבדיקת אורתופד באזור מגוריך ועדיף כזה העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

שלום לך, לעניין הישיבה - אני מנחש שאתה יושב כך או בעת מדיטציה או בנושא אמנויות לחימה, וכדומה. לעניין הליכה - האם יש לך כאב בזמן שאתה מהדק את שרוכי הנעליים בחוזקה? אפשר לסייע לך גם בנושא הכאבים בעת הישיבה וגם בנושא הכאבים בזמן ההליכה. בברכה, יעקב חיים וינברג - מומחה לפתרון בעיות רגליים www.footsupport.co.il

שלום לרופא אימי סובלת מפצעי לחץ קשים עקב סוכרת .זרימת הדם לרגליים נמוכה מאוד האם הכדור טרנטל /אוקסופורין יעיל ? בררתי על תרופה אחרת שניתנת באינפוזיה אבל בגלל אי ספיקת לב לא מומלץ בשבילה. והאם לכדור "טרנטל" יש אזהרה דומה ? תודה

יאיר שלום. לא נשמע לי שהטיפול בטרנטל יהיה משמעותי לאמך לפי מה שאתה מתאר והטיפול צריך להיות טיפול מקומי בפצעים, בברכה - דר' טיטיון.

תודה רבה

אובחן האולטרהסואנד קרע בגיד אכילס והמליצו על ניתוח. האם הבדיקה שנעשתה לי מספיק מהימנה ?ואם לא איזה בדיקה מומלצת? האם בקרע הגיד הטיפול האופטימלי הוא ניתוח? או שיש טיפול שמרני. תודה מראש

סמין שלום. כיום בקרע בגיד אכילס הטיפול המומלץ הוא טיפול ניתוחי. יש שיטות טיפוליות שונות ניתוחיות, ניתוח בגישה מינימלית, ניתוח בגישה גדולה ועוד. הטיפול האופטימלי הוא ניתוחי כי זה מוריד את שכיחות הקרעים החוזרים. יש טיפול שמרני - טיפול בגבס. הבדיקה הכי חשובה זאת בדיקה אורתופדית טובה. US זה רק תוספת לבדיקה ולא תמיד הכרחי. בברכה - דר' טיטיון.

לפני כשלוש שנים עברתי נתוח להסרת העצם מהבוהן הרופא המנתח אמר שהאצבע לידה תהיה גם ישרה אבל רק ניסרו לי את העצם ולא נגעו לי באצבע ליד היא הולכת באלכסון ונוטה קצת לעלות על הבוהן האם אפשר לתקן,האם התקון מסובך והאם אני זכאית לדרוש תקון .

אירית שלום. לא בדקתי אותך ולא ראיתי צילומים לכן לא אוכל לדעת כמה מסובך ניתוח לתיקון בעייתך או איזה ניתוח את צריכה. בהחלט זכותך לבקש לתקן את העיוות ולטפל בבעייתך. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון ולהציע לך טיפול לפי הצורך. בברכה - דר' טיטיון.

האם קיימים ניתוחים מתקדמים בנושא עצם בולטת בכף הרגל. לפני מספר שנים "ניסרו" לי את העצם ברגל אחת (ליד הבוהן) וישרו את האצבע שלידה. אולי יש היום חידושים בנושא. ההחלמה היתה ארוכה. תודה ריקי

ריקי שלום. אמנם יש התקדמות בתחום אך עדיין מדובר בניתוחים בהם מנסרים וכ"ו. אשמח לקבלך לבדיקה וטיפול במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

האם תמיד בניתוח כזה ההחלמה ארוכה?מה משך ההחלמה הנורמלי ? ומה הסיכונים כתוצאה מניתוח זה?

לאחר ניתוח להוצאת נותרתי עם כאבים בזמן דריכה ולפעמים גם כשהרגל נחה. האם בעיה כזו יכולה להיות מוכרת על ידי ביטוח לאומי עבור קביעת אחוזי נכות או אובדן כושר עבודה ? (כיום הינני מוכר ע"י ביטוח לאומי 75% כושר עבודה ו 50% רפואי בשל בעיה אחרת)

גלגל שלום. האם הבעיה שעליה אתה מוכר קשורה לרגל? אם כן אז לא. אם לא אז כן. כלומר אם הנכות שכבר יש לך זה בגלל הרגל לא תקבל כנראה אחוזים נוספים. אם הנכות לא קשורה לרגל אז אתה יכול לנסות לקבל על זה עוד כמה אחוזים. בברכה - דר' טיטיון.

אני מבקש לדעת פרטים על בעיה שקוראים לה שתוק של פרונאל באזור הברך או פגיעה קשה באזור ראש הפיבולה בעצב פרונאלי דרך אגב השיתוק הוא בכף הרגל בתודה מראש גדי

בבקשה קצת מידע בנושא - COMMON PERONEAL NERVE ENTRAPMENTS Anatomy The common peroneal nerve arises from the sciatic nerve at approximately the middle to distal third of the thigh region. At this point, it descends to the popliteal fossa, innervating the short head of the biceps femoris muscle. It travels along the lateral aspect of the distal thigh beneath the cover of the long AND short heads of the biceps femoris muscle to the region of the fibular head. Proximal to the fibular head, the common peroneal nerve gives off 2 branches: the sural communicating branch, which assists in the formation of the sural nerve with a branch provided by the tibial nerve, AND the lateral cutaneous nerve of the calf, which provides cutaneous sensation to the proximal AND lateral aspect of the leg. It also supplies the knees joint via its articular branches. The common peroneal nerve then courses around the fibular neck AND passes through the fibro-osseous opening in the superficial head of the peroneus longus muscle. This opening can be quite tough AND result in the nerve angulating through it at an acute angle. Also, significant fibrous connective tissue secures the nerve to this proximal portion of the fibula, acting to potentially compromise the nerve. Distal to this fibular tunnel, the common peroneal nerve divides into the superficial AND deep peroneal nerves. The superficial peroneal nerve provides innervation to the peroneus longus AND brevis muscles AND then travels down the leg to pierce an opening in the deep fascia at about the distal third of the anterior leg. This superficial peroneal nerve splits into the medial AND lateral terminal sensory branches to pass anterior to the ankle AND innervate most of the dorsum of the foot, except for the region that lies between the first AND second toes. The deep peroneal nerve descends along the leg between the tibialis anterior (TA) AND extensor hallucis longus (EHL) muscles, innervating those muscles as well as supplying the extensor digitorum longus (EDL) AND peroneus tertius muscles. Please see Superficial Peroneal Nerve Entrapment AND Deep Peroneal Nerve Entrapment for further anatomic detail regarding these nerve branches. Etiology Peroneal nerve injuries are the most common peripheral nerve injuries in the lower limb after multiple traumatic injuries, such as those in motor vehicle accidents. The common peroneal nerve can be injured at any location along the thigh down to the fibular head region in various forms of trauma, such as lacerations, femur fractures, bullet wounds, AND direct injury. However, most peroneal nerve injuries occur at the region of the fibular head. As Kaminsky reported, the most common form of neural compromise about the region of the fibular head is due to compression from habitual leg crossing, compression of the nerve against a bed railing OR hard mattress in debilitated patients, OR prolonged immobility such as that observed in patients under anesthesia. However, in a study of 146 cases, Piton et al noted 55 cases due to idiopathic causes, 16 due to external compression, 59 due to various traumatic causes, AND 9 due to intraneural AND extraneural tumors. Traumatic causes can include wounds AND contusions, direct fractures involving the lateral knee, AND direct lacerations OR postsurgical entrapment in suture hardware. Common peroneal nerve injuries at the region of the fibular head include ankle sprains with associated proximal fibula fractures, knee dislocations, tibial osteotomies, total knee AND hip arthroplasties, AND arthroscopies. Compression from intraneural OR extraneural tumors has been seen, including compression from neurilemomas, intraneural OR extraneural ganglia, schwannomas, desmoid tumors, angiomas, neuromas, fibrolipomatosis hamartomas, exostosis, chondromatosis, Baker cysts, AND vascular abnormalities. A number of other etiologic factors have been reported in the literature. Compression of the nerve against the fibrous OR fascial layers of well-developed muscles of the legs of athletes has also been seen. Patients typically present with exercise-related leg pain with OR without associated dermatomal numbness. Coexisting pathologies, such as those in exercise-related compartment syndromes, add to the complexity of this diagnosis. Excessive weight loss can also be a contributing factor in patients (slimmer's paralysis), as rapid weight loss AND anorexia can result in loss of the fat pad over the fibular head, predisposing the nerve to external compression at this site. Short casts OR braces can result in external compression on the fibular neck region. Individuals who spend long hours in a squatting position can also present with clinical evidence of peroneal nerve compression (strawberry picker's palsy). This is likely the result of compression of the common peroneal nerve as it penetrates the fibro-osseous opening in the peroneus longus muscle in persons with a fibrous OR tight peroneal tunnel. A rare form of common peroneal nerve injury is that associated with natural childbirth, in which the woman compresses both peroneal nerves at the fibular head by pulling back on her knees with wrists resting on the fibular head during birthing. The nerve may also be injured during childbirth in the squatting position. Other less common causes include lower-limb lengthening procedures, anorexia nervosa, AND paraneoplastic syndromes. Also, peroneal nerve mononeuropathies can occur in hyperthyroidism, diabetes mellitus, vasculitic disorders, AND leprosy. Many times, an underlying etiology remains unclear, AND the condition is termed idiopathic. Clinical Peroneal nerve lesions at the region of the knee OR distal thigh usually result in patient reports of altered ambulation secondary to paretic OR paralyzed ankle dorsiflexors. The loss of sensation in the cutaneous distribution of the superficial AND deep peroneal nerves may be noted, but the ankle dorsiflexion weakness is often of most concern to the patient. Pain is not universal with common peroneal nerve injuries, AND if present, it is often related to the specific cause of the common peroneal nerve compromise. For example, a nerve compromise secondary to traumatic injury from blunt trauma will likely result in pain secondary to soft tissue swelling AND inflammation; while chronic compression secondary to habitual leg-crossing is often nonpainful. Tapping of the nerve at the fibular head may produce pain AND tingling (Tinel sign) in the sensory distribution of the peroneal nerve. Observation of the patient's gait is useful in diagnosing ankle dorsiflexion weakness. The patient often displays a steppage gait pattern in which the affected foot is lifted excessively from the ground during the swing phase of ambulation in order to clear the foot. This results in excessive hip AND knee flexion, AND the appearance is as if the patient is stepping over an object in his OR her path. In addition, a foot slap may be heard on foot strike, as the ankle dorsiflexors cannot provide a controlled descent of the foot toward the floor. The patient might also stumble when walking, secondary to the toes on the affected side dragging OR catching on the floor during the swing-through phase of ambulation. Examination often reveals a variable pattern of weakness, with the extensor digitorum brevis (EDB) muscle being most profoundly affected. Ankle AND toe dorsiflexion can be significantly affected. Dorsiflexion is best tested by having the patient place the ankle in the neutral position AND then dorsiflex the foot AND invert it to optimally test the TA muscle. Often, ankle eversion is normal, as patients can have relative sparing of these muscles. In a pure common peroneal neuropathy, plantar flexion should be spared. In fibular neck fractures, complete absence of sensation is possible along the anterodistal portion of the leg AND entire dorsum of the foot. Lateral calf sensation may be spared if the lesion is below the nerve branch to this region. When the neural insult occurs at the knee, the short head of the biceps femoris is often spared. The history AND physical examination are the most helpful initial clinical tools in determining a high suspicion for a common peroneal nerve injury. Plain radiographs may be helpful in excluding underlying traumatic injuries, such as a proximal fibular head fracture OR osseous tumors, OR in assessing the severity of angular deformities about the knee. CT scans AND MRI are helpful in finding a compressive lesion along the course of the nerve in cases in which this is suspected. Metabolic AND hematologic studies may be helpful in conditions such as diabetic peripheral polyneuropathy, alcoholic polyneuropathy, polyarteritis nodosa, AND hyperthyroidism. Nerve biopsy, although largely unnecessary, may confirm the disorder. The electrodiagnostic evaluation is arguably the best method for assessing a potential peroneal nerve insult. It is clinically difficult to isolate AND test the short head of the biceps muscle, which is critical to evaluate in determining whether a lesion is proximal to the knee AND possibly involving the sciatic nerve, lumbosacral plexus, OR nerve roots. In patients with exercise-induced symptoms, electrodiagnostic tests should be performed before AND after exercise. Sensory conduction studies: A superficial peroneal sensory nerve action potential (SNAP) is important, AND an abnormality of the sensory evoked response implies that the lesion is distal to the dorsal root ganglion, although this does not completely rule out the possibility of an L5 radiculopathy. A loss in amplitude of this response implies some axonal loss affecting either the common peroneal nerve OR its superficial branch. The particular portion of the nerve that is injured cannot be determined if only a superficial peroneal nerve sensory study is performed. Comparison of the latency AND amplitude of the superficial peroneal nerve SNAP with the contralateral limb is required to define an approximate degree of axonal loss. Motor conduction studies: The most commonly performed test in determining peroneal conduction in both the leg AND across the fibular head is performed with the active electrode placed on the EDB muscle. The peroneal nerve is usually stimulated at the ankle, several centimeters below the fibular head AND about 10 cm proximal to the fibular head, just medial to the biceps femoris tendon. This allows for calculation of the nerve conduction velocity (NCV) across the fibular head region with comparison to the distal leg segment. Comparison with the contralateral limb is often helpful. When significant EDB atrophy is present (eg, with advanced age OR with a polyneuropathy), the active electrode should be placed over the TA. Generally, lower extremity motor NCVs of less than 40 m/s are considered abnormal. Generally, proximal segment NCVs should be greater than distal NCVs, given the presence of greater axonal diameter in the proximal segment of the nerve. If the contralateral limb responses are normal, one can estimate the amount of axonal loss by expressing the compound muscle action potential (CMAP) on the affected side as a percentage of the nonaffected side. This method is independent of the location of the active recording electrode AND is valid in both circumstances. A change of 20-50%, depending on the source, is believed to represent a conduction block. In addition, one may assess the degree of conduction slowing AND temporal dispersion to determine if the lesion is predominately demyelinating versus axonal. Needle EMG: Needle EMG helps in confirming axonal loss AND in assessing the degree of involvement of the muscles innervated by the superficial peroneal nerve. This portion of the nerve is usually less severely involved than the deep peroneal nerve. It is possible to localize the lesion to either the deep OR superficial peroneal nerves, specifically if appropriate abnormalities are detected in the proper distribution for each nerve. The most valuable aspect of the needle EMG examination is that it can be used to define the proximal extent of the lesion. If a lack of an amplitude drop occurs across the fibular head, but the TA CMAP is lower than the unaffected side, suggesting axonal loss, it is difficult to localize the lesion to the fibular head, despite the fact that this is the most common site of peroneal nerve injuries. In any peroneal nerve injury, regardless of suspected site of nerve compromise, examining the short head of the biceps femoris muscle is important. If this muscle demonstrates membrane instability (positive sharp waves AND fibrillations), the lesion is proximal to the fibular head. Testing muscles innervated by the tibial nerve, in particular, the flexor digitorum longus (FDL) AND tibialis posterior muscles, is also important since they contain predominately L5 neural innervation from the tibial nerve. If a radicular process is present, both the peroneal AND tibial nerve innervated muscles should demonstrate membrane instability. Treatment Initial nonoperative treatment should focus on maximizing mobility AND function. In addition, the cause of nerve compromise OR compression should be corrected to reduce further nerve damage. NSAIDs OR oral corticosteroids may be useful in cases in which an inflammatory process is present. Corticosteroids injected into the affected region may reduce swelling AND pressure on the nerve in some cases. Symptomatic pharmacologic treatment may consist of tricyclic antidepressants (amitriptyline) OR neuroleptic medications such as gabapentin AND carbamazepine. The use of a brace (ankle-foot orthosis [AFO]), splints, OR orthopedic shoes may control the abnormal dynamics at the ankle AND provide dorsiflexion assistance for a more ideal gait pattern during nerve recovery. In-shoe orthotics may be helpful in certain instances, such as for correction of a biomechanical malalignment in gait, for example in patients with severe flatfoot OR cavus foot. Many authors have reported spontaneous recovery; therefore, initial nonoperative management for a minimum of 3-4 months is recommended for idiopathic cases AND those suggestive of neuropraxia. Surgical decompression of the nerve AND excision of the offending lesion are indicated in cases of nerve compression due to external causes, such as those associated with intraneural OR extraneural tumors OR masses. Löwenstein et al recommend early surgical treatment in cases with intraneural ganglion cysts to minimize neural invasion, which may cause irreversible axonal injury AND footdrop. In cases in which severe paresis AND muscle atrophy are present, surgical exploration may also be warranted, especially if electrodiagnostic evidence of active motor axonal degeneration is present. In one of the largest studies of patients with idiopathic peroneal nerve entrapment, Fabre et al reported on 62 patients who were treated with operative decompression of the common peroneal nerve. The postoperative recovery of motor function was good in 87% of those who had both sensory AND motor involvement preoperatively. All 7 patients who had peroneal nerve entrapment of known etiology also had postoperative improvement. On the basis of their results, they recommend open decompression of the peroneal nerve between the third AND fourth months if symptoms persist OR recovery is incomplete, even if the patient has only sensory symptoms that have been substantiated by electrophysiologic studies. The procedure involves a curved incision about the lateral knee, following the course of the nerve. The nerve is initially found posteromedial to the biceps femoris. It is tracked distally to where it branches to the deep AND superficial branches. The nerve is fully released by initially separating the lateral septum between the peroneus longus AND soleus aponeurosis, retracting the peroneus longus muscle medially, AND fully dividing both the superficial AND deep portions of the fibrous arch. Any sites of entrapment OR compression along this route should be released. Nerve grafting may be warranted in severe cases in which the nerve is structurally damaged OR severed.

שלום למנהלי הפורום. שמי גיאל ואני בן 29 אשר סובל מכאב בכפות הרגליים. הבעיה החלה לפני כשלוש שנים והתעוררה כאשר חשתי כאב בכף רגל ימין (באיזור העקב) הכאב החל להיות בלתי נסבל לאחר מספר חודשים ועקבות כך פניתי לאורטופד אשר המליץ על מדרס לפי התאמה אישית לשתי כפות הרגלים שבצד ימין יש איזור ספיגה. לאחר שרכשתי את המדרסים (בהנחה כמובן) פנתי שוב לאורטופד לאחר מס' חודשים והתלוננתי כי הכאב טרם עבר ואף החמיר ועבר לרגל שמאל בנוסף לרגל ימין. לכן, האורטופד נתן לי טיפול תרופתי בשם אתופן 400 מ"ג. טיפול זה הועיל במידה פחותה והכאב נהפך לנסבל. לפני כשנה התחלתי בטיפול בבית חולים השרון במחלקת כף רגל לאחר שהאורטופד הפנה אותי עקב עדות ל- shin splants וכן פלנטר פצאיטיס דו צדדי. במהלך הטיפול ניתנו לי זריקות לשתי רגלי באיזור הקשת לכיוון העקב כאשר החומר בתוך הזריקה היה קורטיזון. במהלך חודשים אלא חל שיפור ניכר בכאבי הרגליים שלי היום לאחר טיפול רביעי הכאב כמעט ולא נמצא (יכול להיות שמדובר בכאב של עמידה רצופה ופעילות ). בכול אופן אשמח לאחר תיאור זה לעבור לשאלותי: 1. האם התהליך נשמע תקין ? 2. האם יש פעילות או תהליך בנושף לתהליך זה שעליי לאמץ ? 3. מה בדיוק סוג הבעיה שיש לי ? 4. האם בעיה זאת יכולה לחזור על עצמה ואלה דרכים ניתן למנוע אותה ? ושאלה אחרונה ומאוד חשובה בצעתי רכישה של ביטוח חיים ובא הצהרתי על היסטוריית הבריאות שלי ומה הקשור לבעיית כפות הרגליים. לפי מכתב הרופא ואנסה לא לטעות בסוג הבעיה יש לי BILATERAL Cl... CALCA... SPUR (זה מה שהצלחתי להבין- הכתב לא ממש קריא) 5. האם הבעיה היא דלקת פרקים ? (כי חברת הביטוח דחתה אותי עקב בעיה זאת בטענה כי מדובר בדלקת פרקים - מה שהאורטופד אף פעם לא אמר לי) האם מדובר בבעיית דורבן רגילה הניתנת לפתרון? אשמח מאוד לתשובתכם. (ד"ר יחזקאל טיטיון אתה דמות בעולם הקסטומים - המבין יבין.....) תודה מראש גיאל.

חבר שלי קיבל רפידות מגנטיות תוצרת ניקן בעקבות דורבן ברגל ובתוך שבועיים נעלמו המיחושים לחלוטין. אשמח לתת עוד מידע

g.b.d - שלום. - האם התהליך נשמע תקין ? מאחר ומצבך הולך ומשתפר נשמע שהתהליך תקין. 2. האם יש פעילות או תהליך בנוסף לתהליך זה שעליי לאמץ ? עליך לתרגל יום-יום תרגילי מתיחה לפאציה הפלאנטארית ולגיד האכילס. 3. מה בדיוק סוג הבעיה שיש לי ?נשמע שיש לך בעיקר Plantar fasciitis אך לא בדקתי אותך ולכן לא אוכל להגיד בוודאות. 4. האם בעיה זאת יכולה לחזור על עצמה ואלה דרכים ניתן למנוע אותה ? - הבעיה עלולה לחזור והדרך היחידה שלך להמנע מכך - לתרגל יום-יום תרגילי מתיחה לפאציה הפלאנטארית ולגיד האכילס. ותשובה אחרונה ומאוד חשובה 5. האם הבעיה היא דלקת פרקים ? לא מדובר כלל בדלקת פרקים ונשמע שמדובר בבעיית דורבן רגילה הניתנת לפתרון ומאחר ואתה כבר מרגיש טוב אינני רואה מה הבעיה. בברכה - דר' טיטיון

לאחותו יש כאבים בקרסול מאחור שנובעים מפגיעה של מסמר בעצב היא עברה ניתוח ולא עזר כלום היא מתלוננת על כאבים בצורת פולסים בעקב וזרמים שמפריעם לה אפילו להרדם בלילה ובשגרת היום יום האם יש דרך להיפתר מהבעיה אודה להתייחסות

חן שלום. לא יודע. צריך לבדוק את החולה. אשמח לקבלה לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון ולהציע טיפול לפי הצורך. בברכה - דר' טיטיון.

גיל 39 ,מזה כחודש כאב שורף בשני הרגליים בחלק העליון של כפות הרגליים ,מהאצבאות עד הקרסול ,כתוצאה מנעליים שלחצו על האזור , האזור רגיש ושורף מאוד ( בקושי נועל נעליים ),הכאב גם בלילה (באזור שקרוב לקרסול). בבדיקת מיפוי עצם הממצאים היו: שינויים ארתיטיים? sesamoiditis ? (blood pool מעט מוגבר בצורה דיפוזית בכף הרגל משמאל. קליטות מעט מוגברות בקרסול מימין וב-sesamoids בכפות הרגליים משני הצדדים). על העור אין שום סימנים .

קובי שלום. נשמע שהבעיה לא קשורה לממצאים במיפוי אלה לבעיה עצבית שנוצרה מלחץ ופגיעה בעצב שעובר באזור בו היה הלחץ. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף הרגל בבלינסון לבדיקה וטיפול. בברכה - דר' טיטיון.

שלום מזה כשנה אני סובל מכאבים חזקים בכפות הרגלים ( מאיזור כריות הרגל לכיוון האצבעות כולל) ביצעתי מספר בדיקות כגון:מיפוי,אולטרסאונד,EMG ,כולל בדיקה אצל ניאורולוג.מכל הבדיקות הנ"ל דבר אחד הצלחתי להבין שאני סובל מבעיה שנקראת MORTON . עברתי טפולי פיזיוטרפיה,רפואה אלטרנטיבית,שיאצו',ודיקור ושום דבר לא עזר, הכאב הולך ומחמיר. אשמח מאוד לקבל את התיחסותך תודה

אבי שלום. במידה וטיפול במדרסים וטיפול בהזרקה מקומית לא יעזור גם כן, הטיפול הוא ניתוחי. בד"כ התוצאות טובות. להל"ן שני קישורים טובים. www.podiatrychannel.com/mortonneuroma www.foot.com/info/cond_mortons_neuroma.jsp בברכה - דר' טיטיון

שלום רב, אני רץ מזה שנה , לאחרונה החלו לי כאבים בקרסול בשני הרגליים. נגשתי לאורתופד שאבחן אצלי FLATFOOT BILATERAL . האם אפשר לקבל הסבר מזה בדיוק ? ושאלה נוספת : התאימו לי לאחרונה מדרסים וכעת אני במנוחה . האם המדרסים אמורים להעלים את הבעיה לגמרי ? האם הכאבים עלולים לחזור גם עם מדרסים ? תודה, אילן

אילן שלום. FLATFOOT, הכוונה כף רגל שטוחה. יכולות להיות לכך סיבות רבות והמצב יכול להיות גמיש או לא גמיש והתאמת המדרס מתבצעת לפי הצורך. המדרסים לא מעלימים את הבעיה אלה מתאימים את כף הרגל שלך לנעל שאיתה אתה הולך , כדי שחלוקת העומסים ברגל שלך תהיה נכונה או כך שלא יהיו לך כאבים. הנעל איתה אתה הולך יוצרה לפי כף רגל של דוגמן במפעל המייצר כך שאין היא בהכרח מתאימה לכף הרגל שלך שיש לה בעייה אנאטומית ולכן היא שטוחה וצריך להתאים את כף הרגל שלך לנעל וזאת עושים ע"י מדרס. במידה והמדרסים לא מתאימים, לא בוצעו נכון ובצורה מקצועית או שהבעיה היא כזאת שמדרס לא יכול להיטיב איתה אז הכאבים עלולים לחזור גם עם מדרסים . בברכה - דר' טיטיון.

שלום. אני בן 56 לא סבלתי מעולם מבעיות כף רגל.בבדיקות הכלליות שלי נמצא ש-B12 מאוד נמוך ואני מטופל בכדורים ע"מ לשפר את הנורמה.יש לי כאבים לאורך הקשת האורכית בכף הרגל. רופא המשפחה נתן לי טיפול תרופתי של אתופן 600 כדור אחד ביום.והבחין דלקת בגיד. פניתי לאורטופד והנ"ל המליץ למדרסים מתאימים.אני יצאתי מבולבל מאבחנות שונות.האם הבעיה הינה של כלי הדם? או לסיים את הטיפול התרופתי (במידה ולא הואיל)ואז לפנות לנושא המדרסים.?כמו כן אני סובל מהתכווצויות ברגלים תוך כדי שינה וקיבלתי טיפול של ויטמין E. האם כל הסימפטומים הינם בגלל B12 נמוך או יש לכך סיבות אחרות. בברכה ותודה מראש

שלום, בתי בת שנה וחודש. מגיל חצי שנה זחלה על הגחון, לפני כשלושה חודשים החלה לזחול על ארבע, בחודשיים האחרונים היא זוחלת במהירות (טסה...). אתמול היא הפסיקה לזחול, רק יושבת, אין לה נפיחויות, אדמומיות, לא נפלה, לא קיבלה מכה,בעלת מצב רוח, אוכלת הכל, התנהגות רגילה, אך שום דבר לא גורם לה לרצות לזחול, מתנהגת כאילו שכחה לזחול, יש לציין שמצליחה לעמוד ולהיתמך על מעקה כפי שהיה בחודשיים האחרונים, יש לה נזלת של מעל שבועיים, אין לה חום, הרופאה שבדקה היום לא מצאה דבר חריג ביקשה לעקוב, בפעוטון לא דיווחו על דבר חריג. מה עושים???????

אורלי שלום. אני לא רופא ילדים אבל נראה לי שצריך להמתין יומיים שלושה ואם אין שיפור לפנות שוב לרופא ילדים. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, אני מבקשת להתייעץ בעבור אבא שלי. מדובר באדם בגיל 65 שעבר ניתוח מעקפים לפני כשנה. מזה למעלה משבוע ימים שהוא סובל מכאבי תופת ברגל שמאל, בעיקר באזור התחתון. כלומר, מהברך ועד הבוהן. יש גם כאבים בגב, אך הם עמומים יותר.הרופא הפנה אותו לסי-טי, אך התור שנקבע לו זה לעוד זמן רב.הרופא נתן לו נרות וולטרן וכדורי וליום,אך הוא ממשיך להתייסר באופן בלתי ניתן לתיאור. שאלותיי הן: 1. ממה יכולים לנבוע הכאבים? 2. מה עלינו לעשות כדי לעזור לו! תודה מראש לכל עצה!

אני מציע לנסות גרבים ורפידות תוצרת ניקן היפנית. השילוב מביא מזור מהיר.

שלמה. אין לי בעיה עם זה שאתה מפרסם בחינם כאן באתר, אבל לפחות אל תמכור "לוקשים". בברכה -דר' טיטיון.

ענת שלום. נשמע שהבעיה ממנה סובל אביך היא בעיית עמוד שדרה ולא בעיית קרסול או כף רגל. לא אוכל ליעץ לך לגבי טיפול מאחר ולא בדקתי את אביך. בברכה - דר' טיטיון.

רוב תודות!

האם כאבי דורבן חייבים להיות בעקב או יתכן שהכאבים יהיו בכף הרגל

יוסי שלום. הכאב האופייני הוא בצד הפנימי קדמי של העקב אבל אין תמיד ואין אף פעם לא ברפואה. בברכה - דר' טיטיון.

ביתי בת שנה וחמישה חודשים התחילה ללכת לפני כשלושה חודשים. לאחרונה שמתי לב כי כף רגל שמאל שלה נוטה פנימה כלומר בשעת הליכה אינה דורכת על כל כף הרגל. בנוסף היא יננה יציבה ומועדת המון במהלך היום, יש לציין כי בתחילת נסיונות ההליכה שלה נפלה ושברה את רגל ימין (עלה ירוק). האם תתכן בעיה ביציבה שלה? האם לדעתך יש צורך בבדיקות נוספות?

רויטל שלום. בעייתך היא מסוג הבעיות שלא ניתן לענות עלינן בפורום ברצינות. בד"כ בעיות כמו שאת מתארת בילדתך עוברות לבד אך לא תמיד. פני לבדיקת אורתופד המומחה באורתופדיית ילדים. בברכה - דר' טיטיון.

טיפול בגלי הלם הוכח כיעיל ביותר למחלה זו מומלץ לעיין באתר shailee.co.il מאות מטופלים שבעייתם נפתרה היא עדות מנצחת

עודד למען השקיפות תודיע שאתה חלק מהאתר המומלץ

רבותי. יש פתרון לא רפואי לדורבנים ברגל. כל המעוניין מוזמן לפנות אלי

שלום שמי רחלי בת 33 לאחרונה יש לי כאבים בעקבי כף הרגל בעיקר לקראת סוף היום אני לא עובדת בעמידה או במאמץ כל שהוא מחכה לתשובה תודה רחלי

רחלי שלום. תשובתי היא שיש סיבות רבות לכאבים בעקבים ולא אוכל לפרט את זה כאן. אני ממליץ לך לפנות לבדיקת רופא אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגורייך לבדיקה וטיפול לפי הצורך. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר שלום. קיבלתי ממך תשובה לגבי כאבים בקרסול של הילד. בכל מקרה אנו צריכים המלצה על מכון אורתופדי להתאמת מנעל ומדרס מתאים לרגל של הילד. (רגל קצרה יותר וחסר 2 אצבעות מלידה). נדרש מישהו מומחה. אנחנו גרים בקריות / חיפה. תודה. רמי.

רמי שלום. לצערי אני לא מכיר באזור הצפון. פנה לאורתופד העוסק בתחום באזור מגוריך וברר אצלו. בברכה - דר' טיטיון.

היי בהמשך לשאלה הקודמת- מה השיטה המומלצת להכנת המדרס- כי הוא, כאמור, לא יעיל .

דנה השיטה היעילה היא לפי מידת גבס או גרב מתקשה ולא לפי מדרך ספוג או שיטות דומות. בברכה - דר' טיטיון.

אני לפני גיוס ואובחן אצלי פלטפוס- קשת גבוהה מדי וכתוצאה עייפות שריר וקריסה שלו חשוב לציין שאני פעיל גופנית ועד כה לא צצו לי בעיות בהקשר, אבל לקראת הצבא החלטתי ללכת לעשות מדרסים, קיבלתי הפנייה והלכתי לעשות מדרס המדידה נעשתה באמצעות ספוג ולא באמצעות גבס ולבסוף הזמינו לי את הנ"ל: מדרס רגיל+ מדרס p.p.t הפעילות שלי עד כה נעשתה אך רק עם נעלי ניו באלנס וסאקוני שמותאמות לריצה, אבל המגף הצבאית ידועה כשוחקת במיוחד, האם המדרסים מתאימים למגף צבאית? מדרס יעיל, לא יעיל? כי שמעתי שהמדידה בספוג פחות יעילה ממדידה בגבס בתודה מראש אני..

לקיחת מידות בספוג מאפשרת בניה של מדרס שלכל היותר ישמש כריפוד רך לכף הרגל אך כמובן שלא יוכל ליצב את הרגל במנח הנכון ,רק לקיחת מידות ללא נשיאת משקל [כאשר אתה שוכב ורגליך באויר] יתנו "תמונה " נכונה של כף הרגל ,ולפיה ניתן להכין את המדרס ,לקיחת מידות בספוג מנציחה את הפגם הקיים בכף הרגל ,

לא חשוב כיצד מודדים את הרגל. חשוב שהמדרס יתאים . כלומר יהיה נוח להליכה ולא יגרום לכאבים.אתה לא מציין בעיות לאחר הליכה עם המדרסים ולכן אני מניח שהצלחת ומשל טוב לך. בקשר לנעל צבאית, תנסה טוב תמשיך ללכת, לא טוב תפסיק.

אריאל שלום. בעקרון אני מסכים עם שני הכותבים שענו לך כבר. צודק מיכי שאומר שכדי לבנות מדרסים צריך לקחת מידות במצב של ניוטראל ולתקן את התיקונים במצס ניוטראל. מצד שני יש אנשים שיודעים לקחת מידות בניוטראל גם עם ספוג אבל אין ספק שזה פחות טוב. בברכה - דר' טיטיון.

במסגרת סקירת מערכות בשבוע ה23 נתגלה חשד ל clubfoot אודה אם תוכל להסביר מעט על משמעות הדבר, השלכות לעתיד, ודרכי טיפול אפשריים. כמו כן אודה אם תוכל להפנות אותי למאגרי מידע בנושא המופיעים ברשת (ניתן גם באנגלית). תודה.במסגרת סקירת מערכות בשבוע ה23 נתגלה חשד ל clubfoot אודה אם תוכל להסביר מעט על משמעות הדבר, השלכות לעתיד, ודרכי טיפול אפשריים. כמו כן אודה אם תוכל להפנות אותי למאגרי מידע בנושא המופיעים ברשת (ניתן גם באנגלית). תודה.

חיה נסי את הקישור הבא - www.emedicine.com/radio/topic177.htm ואת - www.emedicine.com/orthoped/topic598.htm בנוסף כדאי להתיעץ בנושא עם אורתופד המומחה לאורתופדיית ילדים. בברכה - דר' טיטיון.

חיה נסי את הקישור הבא - www.emedicine.com/radio/topic177.htm ואת - www.emedicine.com/orthoped/topic598.htm בנוסף כדאי להתיעץ בנושא עם אורתופד המומחה לאורתופדיית ילדים. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, זה 5 חודשים אני סובלת מכאבים בכרית כף הרגל השמאלית- באיזור הקדמי- סמוך לאצבעות. הכאבים החלו לאחר תאונת דרכים בה נפצעתי בשוק ובירך ובצלעות- ללא ממצאים לשברים. ומאז- יש כאבים ורגישות בזמן דריכה- הליכה ועמידה עד אי יכולת לסבול את הכאב ניסיתי מדרס עם תמיכה נוספת על הקשת- כדי למנוע משקל מהאיזור הקדמי- וזה לא עוזר. בימים האחרונים החל כאב חד ודוקר של קוץ. אני מחכה שהזמן יעביר את הכאב- וזה רק מחמיר. מה זה ואיזה טיפול יש לכך כדי שאוכל כבר ללכת בלי סבל? בתודה - ותקווה

דנה שלום. לצערי לא ניתן לעזור לך דרך הפורום. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון ולברר את בעייתך ובמידת הצורך והאפשר להציע לך טיפול בברכה - דר' טיטיון.