פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

שלום רב, בתי בת ה-20 היתה מעורבת בתאונת דרכים לפני כ-4 ימים ובמהלך האשפוז שאחרי עברה ניתוח לתיקון השבר הנ"ל. במהלך הניתוח קובעה הפיבולה בעזרת 6 ברגים. טיילתי מעט באינטרנט ומצאתי חומר ותמונות זהות לצילומי הרנטגן של בתי. שאלה לי - חוץ מששת הברגים מוצגים בצילום הרנטגן שעשתה (וכן באתרי האינטרנט) יש עוד 3 ברגים גדולים יותר ממוקמים באלכסון מעברו הפנימי של הקרסול - מצד הטיביה. מהם הברגים האלו - האם הם חלק בלתי נפרד מסוג זה של ניתוח? האם כדי להכניסם היה צורך לפתוח את הרגל גם מצדה הפנימי? לא הייתי נוכחת בשיחה עם המנתח ולכן מציפה אותך בשאלות אלו כרגע. תודה מראש על תשובתך רונית

רונית שלום. לצערי לא אני ניתחתי את בתך וכן לא ראיתי את צילומי הרנטגן כך שלא אוכל לתת לך הסברים על מה שבוצע. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, אני חייל וכשבועיים לאחר הטירונות התחילו לי כאבי בברכיים שהופיעו בזמן מאמץ. מכיוון בתחילה לא האמינו לי הייתי חייב להמשיך להתאמץ. ורק לאחר זמן מה התחלתי לקבל טיפול. ככל שעבר הזמן נתנו לי לנוח יותר, המצב לא הוקל והחמיר -במהלך ה4 חודשים האחרונים. הכאבים שלי הם גם במנוחה ודיי חזקים ואני מתקשה מאוד ללכת, מהטיפול הרפואי לא נמצא שום סיבה כלשהיא למצבי הגרוע, ומכיוון כך הם מתקשים "לעקל" שאני נמצא במצבי הנוכחי. מה שכן, עשיתי מיפוי עצמות ונאמר לי ע"י הממפה שם שהברכיים שלי לא סיימו לגדול ושזה גורם לכאבים במאמץ, ולאחר מכן האורטופד שראיתי אמר שזה לא כ"כ ענייני. הגעתי למצב שאני עכשיו במנוחה, אבל מדי יום אני מרגיש כאבים וקושי בהליכה וצופה רק רעות למצבי בעוד שנותרו לי עוד שנתיים וחצי של צבא שמגביל אותי עוד יותר בלי שום אפשרות להקלות ממשיות בגלל שאין סיבה בעלת שם. יש אפשרות שהכאבים בברכיים הם מכיוון שהאיזור לא גדל, רק שאצלי המצב הוא דרסטי מהנורמה, או שהבעיה היא במקום אחר כגון השוק או הקרסול וזה מתבטא בברכיים?

אורן שלום. פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל כך שאולי כדאי שתפנה בשאלתך לפורום המתאים. לצערי לא ניתן לתת לך תשובה טובה לשאלותיך ללא בדיקה אורתופדית מסודרת ומעבר על בדיקות ההדמייה שבוצעו. מה אתה עושה בצבא? בברכה - דר' טיטיון.

דר' טיטיון הנכבד. הייתי אצלך בבדיקה במרפאה שלך בבלינסון. הזמנת אותי לניתוח לתיקון בעיה ממנה אני סובל זמן רב - HALLUX RIGIDUS. לצערי התורים לניתוח אצלך בבלינסון מאוד ארוכים ונאמר לי שיהיה לי מקום לניתוח רק בסביבות אפריל 2005. אינני מעוניין להמתין כל כך הרבה זמן ויש באפשרותי לשלם לניתוח פרטי. מאחר והתרשמתי מאוד מאישיותך וכן שמעתי עליך רבות וטובות אני מעוניין להינתח על ידך באופן פרטי. אשמח אם תכתוב לי כייצד ניתן לארגן זאת. תודה - שאול.

שאול שלום. ראשית אני שמח לשמוע שהתרשמת ממני וששמעת עלי דברים טובים ואשמח לטפל בך בבלינסון. חולים שאני בודק במרפאה בבלינסון אני מנוע מלטפל בהם במסגרות מחוץ לבלינסון. במידה ואתה מעוניין בניתוח בהקדם אוכל להמליץ לך על רופאים אחרים, טובים ובעלי ניסיון שיוכלו לטפל בך במסגרת פרטית. בברכה - דר' טיטיון.

שלום ד"ר זה מספר שנים אני סובלת מכאבים בקרסול רגל ימין, צילומים הראו שמדובר בדורבן. במשך הזמן הכאבים עלו לכל הרגל וכל מיני כדורים ומשחות לא עזרו. לאחרונה עשיתי בדיקת דופלר לרגליים שיצאה תקינה וכן בדיקה E.M.G שיצאה תקינה. הכאבים הם לא בהליכה, אלא בעיקר בשכיבה ובלילה. במה לדעתך מדובר ומה ניתן לעשות? בתודה שרה

תשובה לכל השאלות הזהות דבר ראשון לא לעשות ניתוח -בשום פנים ואופן !!! פתרונות אפשריים מדרסים פיזיוטרפיה זריקת קורטיזון גלי הלם _מרפאת כאב -קפלן רחובות- טיפול סיני. בהצלחה * 7 כמספר שאלותייך

הייתי מבקש לשמוע את דעתו של ד"ר טיטיון על ניתוחים שמבצע ד"ר רוחקינד באיכילןב לעצבי כף רגל שפגועים טראומטית על פי מה שנמסר לי אורטופדים לא "מתעסקים" בניתוח עצבים בשיטה מיקרוסקופית.

דוד בן עזרא שלום. שמעתי על כך, אך אין לי על כך נתונים ולכן לא אוכל לחוות דיעה. בברכה - דר' טיטיון.

שלום אני סובל מסכרת יש לי יבלת כבר הרבה שנים בכף הרגל לפני חודש התפוררה ראש היבלת וניהיה לי חור אשר מפריש דימומים קיבלתי טיפול אנטיביוטי אבל שאני לובש נעל אין אפשרות לפצע להגליד שמעתי שיש טיפול בתא לחץ או שיש טיפולים אחרים מי שיודע משהו או יכול להגיד לי על מקרים דומים נראה לי שגם הרופאים לא יודעים אם לחתוך את היבלת ? בברכה שין

שין שלום. בד"כ הטיפול בכיבים בכף רגל סוכרתית מורכב מ-הטרייה טובה (לחתוך את היבלת), טיפול מקומי בפצע בדרכים שונות וטיפול סיסטמי עם אנטיביוטיקה לפי הצורך. לעיתים יש צורך לטפל בגבס מגע מלא לתת לפצע להתרפא או להתאים נעליים ומדרסים מתאימים. אני ממליץ לך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגוריך לבדיקה וטיפול בהקדם האפשרי. כל פצע בכף רגל של חולה סןכרת יכול להסתבך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום שין, בעייתך מוכרת מאד במפגש יומיומי שלי עם אנשים שסובלים ממה שאתה סובל. ציינת נכון שבכל פעם שאתה דורך על הרגל מופעל לחץ וחיכוך על מקום הפצע, ודבר זה אינו מאפשר למקום להחלים. מה שצריך להגיע אליו הוא מצב שבו גם כשאתה דורך עם משקל הגוף על הרגל, העומס על כף הרגל יהיה כזה שמקום הפצע לא ידרוך כלל. דבר זה יאפשר למקום לא להיפצע כל פעם, וכן להתאוורר. ניתן גם להעמיד את כף הרגל כך שהמרווחים בין העצמות יהיו גדולים יותר. כך יהיה פחות לחץ על כלי דם. בנוסף לכך, צריך גם גזרה וחומר כזה שיגן על כף הרגל בכלל. דבר זה ניתן להשיג אך ורק באמצעות מדרסים אפקטיביים בשיטת E.F.S. בברכה, יעקב חיים וינברג - מומחה לפתרון בעיות רגליים www.footsupport.co.il

אכן צודק יעקב חיים וינברג - מומחה לפתרון בעיות רגליים, בכך שיש צורך בטיפול במדרסים בשיטת EFS או שיטות דומות, אך עדיין לפני כן יש צורך לטפל בפצע , ע"י הטרייה טובה וניקוי הפצע. רק לאחר מכן ניתן לחשוב על טיפול בנעליים, מדרסים , גבס FULL CONTACT או שיטות מקובלות אחרות שעיקרן דומה - הורדת העומס והחיכוך מהפצע והעברת העומס או חלוקתו לשאר איזורי כף הרגל וע"י כך לאפשר לפצע להתרפא.

סדנת סוף שבוע לריפוי בעזרת חשיבה חיובית בתאריך 7-8/01/05 בגבעתיים הסדנא מקנה כלים לשיפור חיינו ולצמיחה אישית, שקט נפשי דרך עבודה עם חשיבה חיובית. לפרטים: רחל 052-8995330 ג'ודי 052-3961611 בעלות הסמכה מטעם לואיז היי, ארה"ב.

רחלוג'ודי היקרות. ניתן לפרסם מודעות במקומונים, עיתונים, פליירים בתיבות דואר וכ"ו. אז למה "לגנוב" פירסומת חינם בפורום בעיות אורתופדיות? כי זה חינם.... בהצלחה - דר' טיטיון.

צריך היה לשאול אותן אם הן יכולות לפתור לי עם החשיבה החיובית את כאבי הדרבן ברגלי השמאלית ......

שלום רב, לפני כשבועיים נקעתי את הקרסול - בצילום לא נראה שבר ובוצעה חבישה. הקרסול התנפח ומאז לא ירדה הנפיחות. הליכתי השתפרה ולאחר כשבועיים אני כמעט הולכת כרגיל, מלבד הגבלה קטנה בתנועה. אציין כי אינני מסוגלת לסובב את הקרסול וכי יש עדיין כאבים במיוחד כשקר. האם המצב טבעי? האם אני צריכה להמשיך ולחבוש את הרגל עד להורדת הנפיחות? בתודה מראש.

ליאת שלום. טבעי שיש נפיחות וכאב שבועיים לאחר נקע בקרסול. מאחר ומצבך משתפר מאוד הייתי ממליץ לך להמשיך ללכת עם חבישה לתמיכה בקרסול ולפנות לביצוע טיפול פיזיוטרפי לשיפור טווח תנועות, חיזוק שרירים פרונאלים ושיפור תחושה פרופריורצפטיבית. בהצלחה והחלמה שלמה- דר' טיטיון.

שלום ליאת, בעת נקע נמתחות הרצועות שמחזיקות את הקרסול במקומו. לעתים, בהמשך הן חוזרות לאורכן המקורי, אך פעמים רבות אין הדבר כך. התוצאה היא, שהמפרק חלש יותר, פחות יציב ומועד לנקעים חוזרים. לאחר שתוכלי לדרוך על כף הרגל ללא תחבושת אלסטית, יהיה צורך לעשות תרגילים לחיזוק השרירים שמסביב לקרסול. אתן לך פה כעת תרגיל אחד: עמדי, עצמי עיניים, החזיקי את הידיים ישרות כלפי מטה וקצת מוטות לאחור. הרימי מעט את הרגל הבריאה ככה שהרגל הפגועה עומדת עם ברך ישרה, והברך של הרגל השניה צמודה אליה. יש להרים את כף הרגל הבריאה מעט כלפי אחורה. עמדי כך כשעינייך עצומות. הקרסול מנסה כל הזמן לייצב את הגוף בשיווי משקל, ותוך כדי כך הוא מתחזק. עשי תרגיל זה במשך שלוש-ארבע דקות בתור התחלה. עשי זאת פעם כשאת יחפה - או עם גרביים - ופעם כשאת עם נעליים. אל תרגישי אי נוחות בכך שאת לא מצליחה להחזיק שיווי משקל יותר ממספר שניות. יחד עם תרגול זה, יש צורך ללכת ביום-יום, וגם בעת פעילות ספורט עם מדרסים שנעשו במיוחד למקרה של נקע, בשיטת E.F.S, שהיא הכי מתאימה לנושא. בברכה, יעקב חיים וינברג - מומחה לפתרון בעיות רגליים www.footsupport.co.il

בקיץ עקמתי את הזרת של כף הרגל (נתקלתי בשולחן), מאז הזרת נפוחה וכואבת, חשבתי שזה יעבור מעצמו, אבל זה לא קרה, האם יכול להיות שהיא שבורה? אם כן מה הטיפול? עוד משהו אני אחרי לידת ילדי השלישי וסובלת מכאבים חזקים בכפות הרגליים, אני מרגישה אותם בייחוד בלילה כאשר אני נחה, האם זה קשור להריון? ממה יכולים לנובע הכאבים ומה אני יכולה לעשות על מנת לרפא אותם.

לילי שלום. לגבי הזרת יתכן שעדיין יש שבר שלא התחבר, פריקה או תת פריקה. פני לבדיקת אורתופד באזור מגורייך לבדיקה ועדיף כזה העוסק בכירורגיית קרסול וכף הרגל. לגבי הכאבים בכפות הרגליים ייתכן שמדובר בבעיה עצבית, בעיה מבנית או בעיה סיסטמית ושוב אין מנוס מבדיקת אורתופד באזור מגורייך לבדיקה ועדיף כזה העוסק בכירורגיית קרסול וכף הרגל. מזל טוב ותהיי בריאה - דר' טיטיון..

שלום רב, הרופא כתב: שבר ללא תזוזה בבסיס של sthmtr לי כואב בגב של כף הרגל, בצד החיצוני של כף הרגל ולא בצד הפנימי. כשנפלתי , נפלתי על גב כף הרגל בצד החיצוני שלה תודה שירי

שירי שלום. לא ממש הבנתי אך נשמע לי שאת סובלת משבר בבסיס עצם המסרק החימי ללא תזוזה. אם אכן זהו השבר ממנו את סובלת (לא ראיתי צילום) אזי אין צורך בגבס וניתן לדרוך על הרגל בגבול הכאב. כמובן שזה כואב, הכאבים פוחתים עם הזמן. ניתן לגבס את הרגל ולשים מגף גבס להליכה דבר שמקל על הכאבים בשבועות הראשונים. בד"כ אם אין נפיחות גדולה אני נוטה לשים גבס הליכה למשך שלושה שבועות, כדי להקל על הכאבים אך זה עניין של גישה וזה לא חובה. בכל מקרה כדאי לנוח עם הרגל מורמת ולשים הרבה קרח . בעיקר יש להצטייד בהרבה סבלנות, את זה לא קונים בשום חנות...:). תרגישי טוב ותהיי בריאה - דר' טיטיון.

שלום, לפני כמה ימים החלקתי במדרגות הבית הלכתי למיון ולדברי הרופא יש לי שבר קטן בכף רגל ימין לא הבנתי מהרופא מה עליי לעשות, הוא נתן לי מנוחה של שבוע ימים. לא גיבסו לי את הרגל אלא רק תחבושת אלסטית. אני לא יודעת האם עליי לדרוך על הרגל או לא, האם עליי ללכת כמה שפחות , בעזרת קביים או כן לנסות ולדרוך על הרגל (אפילו שזה כואב מאוד) אודה לך אם תעזור לי מאחר והתור הכי קרוב שהצלחתי לקבוע לאורתופד הוא רק בעוד שבועיים ובנתיים אני נמצאת בבית, מפסידה לימודים ועבודה תודה, שירי

שירי שלום. האם תוכלי לכתוב היכן בכף הרגל השבר? מה האבחנה שכתב הרופא במיון? בברכה - דר' טיטיון.

לפני למעלה מ- 15 שנה עברתי ארוע מוחי. מאז יש לי בעיות בכף רגל שמאל. הרגל לא ישרה. עלי להחליף נעליים אחת לחודש מקסימום כי העקב נאכל ונוטה הצידה . האם יש אפשרות לתקן את כף רגלי? אשמח לקבל תשובה מהירה. תודה. .

פנינה שלום. על פניו נשמע שיש אפשרות לטפל ברגלך. כמובן שלא אוכל לדעת ללא בדיקה מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון אותה אני מנהל ובמידה וניתן להציע לך טיפול אשמח להציעו. בברכה - דר' טיטיון.

אני בן 18 וכבר שלוש שבועות שיש לי ציפורן חודרנית בבוהן ברגל ימין, אני מטפל בה כפי שהרופא המליץ לי: מים חמים פעמיים ביום, ואני שם משחה ששמה גנטתרים וחובש את הבוהן, הנפיחות שהייתה בהתחלה ירדה וגם הבשר שישב על החלק הימני של הציפורן הופחת, אך עדיין הוא נמצא על הציפורן והיא אפשר להגיע לציפורן שמתחתיו, "בשר" זה לפעמים מדמם ופעמים רחוקות מפריש מעט מוגלה, רציתי לדעת האם הציפורן תמשיך להשתפר ? (אין לי כאבים ביום ביום, רק אם אני חוטף מכה בחלק הבעייתי)

ציפורן חודרנית שלום. לצערי מאז חורבן בית שני הנבואה ניתנה לשוטים, כך שאני לא יודע מה עתיד הציפורן החודרנית שלך. במידה וזה לא ישתפר ויפריע, יהיה עליך לעבור ניתוח. פנה לבדיקת פודיאטר או אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, הלכתי לאורטופד אתמול והוא אמר לי שיש לי שברי מאמץ בכף הרגל, ושלח אותי למיפוי עצמות. רציתי לשאול אותך האם אני יכל לרכב על אופניים ולשחות? השאלה היא האם אני יכל לעשות כל פעילות כל עוד לא כואב לי בכף הרגל? ואשמח אם תסביר לי בצורה יותר מפורטת מזה שבר מאמץ בכף הרגל ומה ההשלכות של זה על העתיד, יש לי גיבוש בסוף חודש מרץ וברצוני להתחיל להתאמן... ( הכאבים נבעו מטיול במשך חודש עם משקל של 25-30 קילו על הגב , כשאת רובו הלכתי עם סנדלים (זוהי גם סיבה לכך?), תודה רבה

יונתן שלום. אתה יכול לרכב על אופניים ולשחות כל עוד זה לא גורם לך לכאבים. לגבי טיול ברגל עם משקלים כמו שאתה מספר עם סנדלים במקום נעלי הליכה טובות ען בולמי זעזועים וכ"ו - מי שחמור אוכל קש...:) לגבי חומר על שברי הליכה בעברית אני מצרף קישור למאמר שכתב שמסכם יפה את הנושא שנכתב ע"י יעקב חיים וינברג המנהל מכון אורתופדי ומייצר מדרסים. http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles.asp?id=165&art_id=29 בברכה - דר' טיטיון

שלום רב, לאחרונה הנני סובלת מכאבים עזים בכפות הרגליים, לאחר ישיבה או שכיבה למשך מסר דקות. לאחר כשלוש דקות הכאב חולף אך בדקות אלה הליכתי מתעוותת מכאב. אודה על התייחסותך. מיקי

מיקי שלום. לצערי זהו מסוג המקרים שלא ניתן לתת להם יעוץ טוב ללא בדיקה מסודרת. יתכן שמדובר בבעיה עצבית יתכן שהבעיה מבנית ועוד. ללא בדיקה אורתופדית ובדיקות הדמייה לפי הצורך, לא ניתן לתת תשובה רצינית. בברכה - דר' טיטיון.

נאמר לי שיש לי "דלקת מכנית" בברכך הימנית. מה זה? האם זו בעיה לטיפול תרורפתי או שאצטרך בעתיד ניתוח? תודה מראש.

אברהם גומא שלום. פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכףרגל לכן אולי כדאי שתפנה בשאלותיך לפורום בעיות מפרקים או אורתופדיה כללית. בכל מקרה לא מוכר לי המושג "דלקת מכנית" ולכן גם לא אוכל לדעת מה הטיפול המומלץ לבעייתך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום ד"ר . לפני כחצי שנה בעקבות כאבים מתגברים בכף הרגל התגלו אצלי ציסטות ונוזל בגיד הפראנילי. לפני ארבעה חודשים עברתי ניתוח שבו ניקו את הגיד ונשלח חומר לבדיקה - שחזרה תקינה. לפני כשבועים שוב הופיעו כאבים באותו האזור . בוצע U.S שמראה על המצאות נוזל . כמו כן לקחו לי בדיקות לברור מחלה ראומתית שחזרו תקינות . אודה לך אם תוכל ליעץ לי מה לעשות - כיון שהכאב מתגבר . תודה ענבר

ענבר שלום. לצערי זהו מסוג המקרים שקשה לתת להם יעוץ ללא בדיקה מסודרת, מעבר על בדיקות הדמיה שעשו לך ובחינת הממצאים מהניתוח הקודם שלך. עלייך לפנות לרופאים המטפלים בך. במידה ואת מעוניינת ביעוץ נוסף, אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון, אותה אני מנהל. בברכה - דר' טיטיון.

שלום! אני סטודנט בן 23 שרק לאחרונה החל בפעילות ספורטיבית . למעשה עד לאחרונה נמענתי מפעילות ספורטיבית בשל כאבים חזקים שתקפו אותי באזור האכילס ו"בחלקים האמצעים של השוק". לאחרונה התחלתי פעילות ספורטיבית וכמובן שכאבים אלו חזרו. מבחינה אורטופדית אני מאובחן בגנו ורה וסקליוזיס (S) . רופא ספורט שאישר את כשירותי לחדר כושר המליץ לי לרכוש מדרסים עם הגבהה ( רגלי לא שוות יש שוני של כסנטימטר). רכשתי את המדרסיים הכי איכותיים ולצערי הבעיה לא נפתרה. די התייאשתי שאני לא יכול ללכת בהליכו בלי שהרגיש כאב והתייעצתי עם אורטופד שאמר לי שלהערכתו יש לי את הסינדרום הרשום בכותרת ההודעה. הרופא אמר לי בפירוש כי האורטופדיה בארץ לא מכירה סינדרום זה . חקרתי לעומק כל מיני אתרי אינטרנט בנושא. כמובן שחומר בעברת לא היה שם אבל להפתעתי כל מה שנכתב תואם את תחושותיי ולהערכתי אני אכן סובל מבעיה זו. הרופא אמר לי שבעבר הפנה פציינט לניתוח בבית חוילם כרמל לאור הבחנה זהה ובית החולים טען שאינו יודע מה זה לבסוף מונה בורר שלקח על עצמו את הניתוח. הרופא הפנה אותי לאותו בורר מנהל אורטופדיה בבי"ח העמק וכן הפנה אותי לבדיקת דופלר . האם במקרה ידוע לכם על סינדרום זה? האם כדאי לעשות ניתוח רק בשביל שאצליח לללכת או לרוץ ללא כאב?

וייס יצחק שלום. סינדרום זה בהחלט ידוע ומוכר. תוכל למצוא עליו הרבה מיידע ברשת בכל מנוע חיפוש. במידה ואכן הסינדרום קיים, הטיפול הוא ניתוחי ומדובר בניתוח פשוט יחסית. במידה והסבל הוא רב או שמדובר בהגבלה קשה בהחלט ניתן לעשות ניתוח עם סיכויי הצלחה גבוהים. ההחלטה היא שלך ולא של אף אחד אחר מאחר ולא מדובר בניתוח להצלת חיים כי אם לשיפור איכות החיים. רק אתה יודע כמה הבעיה הזאת מפריעה לך וכמה אתה מעוניין שיטפלו בכך. בהצלחה - דר' טיטיון.

שלום ד"ר, אני רץ למרחקים ארוכים ומתכונן למרתון טבריה שתתקיים עוד שבועיים. לפני שבוע בתום הריצה השבועית הארוכה (38) החל לכאוב לי גיד האכילס. הוא לא כואב כשהוא לא במאמץ. אין לו נפיחות נראית לעין, והא לא עושה רעשים כשמזיזים אותו. מאז ניסיתי לרוץ כמה פעמים ובכל פעם שאני מתחיל, לאחר כ 2 ק"מ זה כואב לי עוד פעם ואני נאלץ להפסיק. הבנתי שאני צריך לנוח כמה ימים טובים ולא להתאמן על מנת שזה יבריא, כמו כן אני שם על זה קרח 5 פעמים ביום למשך 20 דקות, וכמו כן אני מורח על זה "וולטורן" 4 פעמים ביום. מאוד מאוד חשוב לי להגיע עם גיד האכילס שלי לא פגוע למרתון טבריה. האם אני מטפל בגיד כראוי? מאוד מאוד מאוד אודה לך אם תוכל לומר לי איך לטפל בבעיה! בתודה מראש יונתן סידר

יונתן שלום. נשמע שאתה מטפל בסדר בגיד, אם זאת הייתי ממליץ לך בחום לפנות לפיזיוטרפיסט העוסק בספורטאים לקבלת הדרכה לתרגילים מתאימים וטיפול מקומי. במידה ומצבך לא משתפר, לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף הרגל. בברכה ובהצלחה - דר' טיטיון.

לד"ר טיטיון שלום כנראה שלא הסברתי עצמי בצורה מדוייקת בשאלתי על הכאבים בכפות רגלים לאחר מנוחה ארוכה. הכאבים אינם בעקב כלל אלא באיזור של קשת כף הרגל ולאחר דקות ספורות של הליכה נעלמים. האם זה עדיין מתאים להגדרה של דרבן? תודה רבה על התייחסותך אתי

אתי שלום. בהחלט עדיין יכול להתאים. פני לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגורייך לבדיקה והמלצות לטיפול. בברכה - דר' טיטיון.

שלום. אני סובלת מכאבים בבוהנים ובזרתות ברגליים. הכאב הוא כמו זרם והוא רק מתקיים כשנוגעים באצבע. אבקש את עזרתך לאבחון מקור הבעיה ( לא קשור לסוג נעליים). בתודה מראש מיכל.

מיכל שלום. יש הרבה סיבות לכאבים בכפות הרגליים וניתן להגיע לאבחנה רק לאחר בדיקה מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. מאחר ולא ניתן להגיע לאבחנה ללא בדיקה., אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

במיפוי עצמות שביצעתי התקבלה התשובה הבאה -הממצא בראש הירך משמאל אכן יכול להתאים ל-avn מה הכוונה בכך ומה הפירוש של -avn והאם יש לכך טיפול

אבי שלום. פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל ולא בבעיות מפרק הירך. המיפוי מראה שיתכן שהנבדק סובל מ-AVN = Avascular Necrosis, הכוונה לבעיה באספקת הדם לעצם מסיבות שונות והעצם שלא מקבלת דם למעשה מתה. הטיפול תלוי בדברים רבים ולא ניתן לפרט את הכל במסגרת פורום זה. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, חזרתי מטיול ארוך של כ- חודש, עם משקל על הגב , וביום האחרון של הטיול כאבה לי נורא רגל ימין, בחלק הקדמי של כף הרגל, רק כאשר אני מפעיל לחץ על האיזור, כלומר נשען על האיזור לדוגמא, במנוחה הרגל לא כואבת. במהלך הטיול היה קטע של כ - 10 מטרים ובהם היינו צריכים לעבור במנהרה מתחת לכביש שהיתה מלאה בבוץ, לכן עברנו אותה מהצד - בטון עם שיפוע חד הצידה, האם יכל להיות שהכאבים נגרמו מכך, למרות שלא כאבה לי הרגל ישר לאחר מכן? עברו כבר 3 ימים, הרגל עדין כואבת מאוד בהליכה, אולי משתפר במעט, השאלה היא האם זה שבר, גיד מתוח? הכאב לא קרה לאחר מכה,עיקום של הרגל, או משהו פתאומי שכזה... אני מעוניין להמשיך בטיול (שביל ישראל) אשמח אם תעזור...

יונתן שלום. יש הרבה סיבות לכאבים בכפות הרגליים וניתן להגיע לאבחנה רק לאחר בדיקה מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. לצערי לא אוכל להגיד מה בעייתך. עליך לפנות לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום יונתן, אני מסיר את הכובע בפניך על הטיול בשביל ישראל שאתה עושה. אני מתרשם שהכאב שאתה סובל ממנו נגרם עקב עומס חוזר ונשנה על הרגל. כרגיל, יש צורך לנוח. אך אני מרגיש מדבריך שאתה מעוניין להמשיך בטיול האתגרי הזה ולא להפסיקו. עקב כך, הפתרון הדרוש הוא טכני. יש צורך לגרום לחלוקת עומס כזאת בתוך הנעל, שבעת הדריכה חלק ניכר מהעומס יועבר מהמקום הכואב למקום אחר; שבעת הרמת העקב והעמסת הכרית הקדמית בכף הרגל (המקום הכואב) הלחץ יתחלק על שטח גדול ככל שניתן; וכן לריפוד ובלימת זעזועים. הפתרון האופטימלי הוא מדרסים בשיטת E.F.S לנוחותך, אני מצרף שני מאמרים, בנושא שברי מאמץ, ובנושא שיטות להכנת מדרסים: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles.asp?id=165&art_id=29 http://endure.co.il/docs/שיטות%20להכנת%20מדרסים.htm בברכה, יעקב חיים וינברג - מומחה לפתרון בעיות רגליים www.footsupport.co.il

מספר שבועות סובלת מכאבים באצבעות כף רגל שמאל. הכאבים מחמירים בשעת הליכה עד כדי אי יכולת ללכת. אין לי יבלות והחלפת הנעליים לא סייעה.מה עשויה להיות הבעיה? תודה .

חיה שלום. יש הרבה סיבות לכאבים בכפות הרגליים וניתן להגיע לאבחנה רק לאחר בדיקה מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. אם זאת נשמע שאת סובלת מבעיה עצבית מקומית הנקראית מורטונס נאורומה. כמובן שוב, לא ניתן להגיע לאבחנה ללא בדיקה. פני לבדיקת אורתופד באזור מגורייך ועדיף כזה העוסק בכירורגיית קרסול וכף הרגל. בברכה - דר' טיטיון.

הייתי בבדיקת EMG אתמול והרופא רשם בחוות הדעת: ..... " המצב הזה קרוב לוודאי מצביע על נרופטיה פריניאלית דו צדדית בצורה קשה באיזור ראש פיבולה רצויה ביקורת בעוד חודש" אבקש לדעת מהן המשמעויות של בדיקה זו והכי חשוב: האם אני אחלים לגמרי ומה הצפי והאם צריך טיפול תרופתי מעבר לפיזיותרפיה נ.ב. תנוחת הניתוח : ליטוטמי תודה מראש

שרון שלום. נשמע שבמהלך הניתוח, משום מה, נוצר לחץ מקומי באזור ראשי הפיבולה בצידי הברכיים דבר שגרם לך לפגיעה בעצב הפרונאלי דו-צדדית שעובר בדיוק שם. במקרים כאלו לא ניתן להתנבא ולהגיד מה צופן בחובו העתיד. יש להמתין בסבלנות להתאוששות העצבים בתקווה שאכן הם יתאוששו, חלקית או באופן מלא, מה שלא מובטח. בכל מקרה מדובר בתהליך ארוך שיכול גם לקחת שנה , שנה וחצי. אין מה לטפל בזה תרופתית. יש לבצע פיזיוטרפיה לשמור על תנועתיות במפרקים המשותקים. מעבר לכך אין הרבה מה לעשות. בברכה ובברכת החלמה שלמה ומהירה - דר' טיטיון.

שלום .. אני בן 20 , בסביבות גיל 10 נבדקתי אצל אורטופד שאיבחן שגיד האכילס בעקב ימין קצר יותר מרגל שמאל , זאת לאחר ששמתי לב שאני רץ על קצות האצבעות ומרגיש כאבים בכף הרגל. בגיל 18 לקראת הגיוס ביקרתי אצל נויורלוג בעקבות כאבים בכפות הרגליים, אשר איבחן גם בעייה של טונוס מוגבר ברגליים וקצת גם בידיים. ביום יום אני לא סובל מזה כל כך , אך לאחר ריצות קצרות , עמידות ממושכות ואפילו הליכה קצרה אני מרגיש כאבים חזקים בכפות הרגליים. לאחרונה גם נאמר לי שאני מזיז את הרגליים ובועט לפעמים תוך כדי שינה .. הרופאים הצבאיים לא הציעו לי משהו שיכול לתת פיתרון.. אבקש את עזרתך והצעה מה לעשות ..

ניר שלום. התשובה שאתן לך כאן היא לא שלמה בלי בדיקה אורתופדית מסודרת, בדיקות הדמיה לפי הצורך ומעבר על כל ההסטוריה הרפואית שלך. אם זאת אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף הרגל בבלינסון, אותה אני מנהל ולהציע לך טיפול במידת הצורך והאפשר. יש לציין שלבלינסון יש הסכם עם משרד הבטחון ואין בעיה לשלוח חיילים לבדיקה בבלינסון. במידה והבעיה האורתופדית ממנה אתה סובל היא אכן קיצור משמעותי של גי האכילס, ניתן באופן ניתוחי עם ניתוח קטן יחסית לבצע הארכה של גיד האכילס ולגמור עם זה אחת ולתמיד. קיצור גיד האכילס גם גורם לכאבים בכף הרגל כמו שאתה מתאר וגם לבעיות נוספות. לגבי בעיטות מתוך שינה...זאת לא בעיה אורתופדית... בברכה - דר' טיטיון.

אין פורם רפואי אחר שהוא כל כך מקצועי והתשובות ניתנות במהירות ובסבלנות כל הכבוד!!!!

מיכי מנהיים שלום. תודה לך על התמיכה והעידוד. לדעתי זה כל הרעיון בפורום כזה. מי שלא יכול לקחת דבר כזה ברצינות, אסור לו לקחת את זה על עצמו. תמיד נעים לדעת שיש אנשים שיודעים להעריך את זה. בברכה - דר' טיטיון.

אמרו לי שכתבת איזה מאמר על הדורבן ברגל איפוא אני יכול לקרוא את המאמר תודה לך, ותמשיך בעבודתך הברוכה ויחסך החם לפונים אליך. לא פלא שבחרו בך השנה לרופא המצטיין של בילנסון.

משה תודה על המחמאות. מצורף המאמר. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי הנמחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (תמונה 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית. במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, או לאחר שינה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה .

מזה תקופה ארוכה אני סובלת מדלקת שנמצאת בקצה העצם של הבוהן שמחובר לשורש כף הרגל. זה כשנה קיבלתי זריקות וכדורים ישירות לאזור גם על ידי הרדמה ועכשיו אני בגבס 3 שבועות ולא נראה לי שיש שיפור. עשיתי סיטי, מיפוי עצמות, צילומים הכל הראה שיש דלקת ונוזלים באיזור והרופא קורא לזה דלקת עקשנית. האם תוכל להמליץ לי על רופא מומחה לנושא. אני גרה בירושלים, אם יש רופא באיזור זה אשמח, ואם לא אני אבוא לכל איזור שתמליץ באיזור המרכז. תודה ממתינה לתשובתך. עדנה מן

שלום רב מעל חצי שנה אני סובלת מכאבים בכפות רגליים רק לאחר שנת הלילה כאשר אני מנסה לעמוד על כפות רגלי בבוקר. לאחרונה שיניתי את המדרסים וניכר מעט שיפור האורטופד לא ממש נתן חוות דעת ואמר שרצוי שאבוא עם המדרסים שאלתי: האם ייתכן שאני סובלת מדלקת?

אתי שלום. כאבים בעקבים בדריכה ראשונה בבוקר או לאחר מנוחה ממושכת אופייניים למחלת החיתולית הכפית ="דורבן". ממליץ לך לפנות לבדיקה אצל אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. מצורף מאמר שכתבתי בנושא. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי הנמחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (תמונה 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית. במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, או לאחר שינה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה .

שלום אתי, אכן מדובר בדורבן. על פי מה שרשמת, את משתמשת כבר במדרסים. לא ברור לי ממה שכתבת האם המדרסים נעשו במיוחד עבור הדורבן, או אם לא. אם עדיין כואב לך, אז אחד משניים: או שהמדרסים לא נעשו עבור הדורבן, ואז הם לא מתאימים למקרה שיש לך כרגע, או שהם נעשו כן עבור עבור הדורבן, רק שהם לא נעשו טוב. לצורך הרחבת ידיעותייך בנושא מדרסים - אני מצרף הפנייה למאמר על מדרסים: http://endure.co.il/docs/שיטות%20להכנת%20מדרסים.htm אשמח לענות על כל שאלה. בברכה, יעקב חיים וינברג - מומחה לפתרון בעיות רגליים www.footsupport.co.il

אתי שלום. צודק יעקוב ידידי בכל מה שכתב לעי"ל אך קיימות שתי אפשרויות נוספות. א - שזה לא "דורבן" כי עם בעיה אחרת הגורמת לכאבים בעקב וסביבו. ב - שזה כן "דורבן" המדרסים כן בסדר, אך יש צורך בטיפול נוסף. טיפול במדרסים הוא רק חלק קטן מהטיפול בפאסאיטיס פלאנטארית = "דורבן". לפני שאת מתחילה להשקיע כסף רב במדרסים שונים ובנעליים "אורתופדיות", אני ממליץ לך בחום להבדק ע"י אורתופד רציני העוסק בכירורגיית קרסול וכף הרגל באזור מגורייך כדי להגיע באמת לשורש בעייתך ולטפל בהתאם. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, לאחר 6 שבועות בגבס, התאחה השבר בפטישון החיצוני חלקית (החצי המרכזי של שבר באורך כ-6 ס"מ). הקרסול כעת בתחבושת אלסטית ועליה Air Cast. הוא נפוח, מוגבל בתנועה בהמשך הרגל ומוגבל מאוד בתנועה צידית. בטיפול הפיזיותרפיה הראשון ביקש המטפל להעמיס משקל חלקי על הרגל, כאשר מרבית המשקל על הקביים וכן גם על הרגל הבריאה. להרגשתי העמסה שכזו מוקדמת מדי. שאלותי: 1. מה הנזק מהעמסה מוקדמת מדי? 2. היכן ניתן למצוא תרגילי שיקום? 3. מה פרק הזמן הצפוי עד להליכה? תודה, אשי

אשי שלום. מאחר ואני לא מכיר אותך או את הקרסול שלך, לא בדקתי אותך ולא ראיתי צילומים לא אוכל לענות על שאלותיך. עליך להתיעץ בנושאים אלו עם האורתופד שמטפל בך. בברכה - דר' טיטיון.

אני סובל מכאבים עזים בעקב רגל ימין. בהתחלה היו כאבים הגיד עכילס של שתי הרגליים וכרגע זה מתמקד בעקב בעיקר. אני מניח שמדובר בדורבן. קבלתי מרשם ל 10 כדורי אביטרן 100 . מבקש לקבל מאמר או מידע רפואי (בעברית) וכן המלצה לטיפןל בבעיה. תודה.

שחר שלום. אני מצרף מאמר. אני לא משוכנע שמדובר ב"דורבן". ממליץ לך ללכת להיבדק אצל אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי הנמחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (תמונה 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית. במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, או לאחר שינה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה .

שלום רב, פונה אני בשם אימי, אישה מבוגרת עם סוכרת, לחץ דם גבוה, לב, ועוד לאימי יש בעיה נוספת, בשני הבוהנים ברגלים יש לה ציפורן חודרנית מה ניתן לעשות כדי למנוע את הבעיה וכיצד לטפל? אפילו האחות בקופ"ח פוחדת לטפל בה בגלל הסוכרת, מה אפשר לעשות כדי לטפל בציפורן הקיימת? וכיצד אפשר לפתור את הבעיה כדי שלהבא לא תצמח הציפורן פנימה? לתשובתכם אודה מקרב לב, בברכת יום טוב של אור ודרור, זיוה

זיוה שלום. עליכן לפנות בהקדם לפודיאטר או לאורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל לטיפול בבעיה. מאחר ואמך סובלת מסוכרת כל בעיה זיהומית בכף הרגל כולל ציפורן חודרנית עלולה להסתבך ולהוביל לבעיות קשות. לכן מומלץ לטפל בבעיה בהקדם האפשרי. בברכת יום טוב של אור ודרור גם לך - דר' טיטיון.

זיוה שלום. עליכן לפנות בהקדם לפודיאטר או לאורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל לטיפול בבעיה. מאחר ואמך סובלת מסוכרת כל בעיה זיהומית בכף הרגל כולל ציפורן חודרנית עלולה להסתבך ולהוביל לבעיות קשות. לכן מומלץ לטפל בבעיה בהקדם האפשרי. בברכת יום טוב של אור ודרור גם לך - דר' טיטיון.

שלום רב שמי עופר בן 30 בריא בד"כ. לפני כשנה התחלתי לסבול מכאבים בשתי הרגליים באזור הציפורניים.פודיאטור איבחן את הבעיה כציפורן חודרנית והציע לי לעבור טיפול כירורגי.הסכמתי לטיפול ואכן היתה הטבה משמעותית למשך מספר חודשים.לאחרונה הכאבים חזרו ואיתם הנפיחות באזור הציפורניים. שמעתי על טיפול חדש לבעייה על ידי ניתוח עם לייזר. אשמח לקבל מידע על סוג הטיפול :אחוזי ההצלחה והסיבוכים הידועים בעקבות טיפול זה. בברכה, עופר

שלום רב, פונה אני בשם אימי, אישה מבוגרת עם סוכרת, לחץ דם גבוה, לב, ועוד לאימי יש בעיה נוספת, בשני הבוהנים ברגלים יש לה ציפורן חודרנית מה ניתן לעשות כדי למנוע את הבעיה וכיצד לטפל? אפילו האחות בקופ"ח פוחדת לטפל בה בגלל הסוכרת, מה אפשר לעשות כדי לטפל בציפורן הקיימת? וכיצד אפשר לפתור את הבעיה כדי שלהבא לא תצמח הציפורן פנימה? לתשובתכם אודה מקרב לב, בברכת יום טוב של אור ודרור, זיוה

זיוה שלום. עליכן לפנות בהקדם לפודיאטר או לאורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל לטיפול בבעיה. מאחר ואמך סובלת מסוכרת כל בעיה זיהומית בכף הרגל כולל ציפורן חודרנית עלולה להסתבך ולהוביל לבעיות קשות. לכן מומלץ לטפל בבעיה בהקדם האפשרי. בברכת יום טוב של אור ודרור גם לך - דר' טיטיון.

שלום רב, פונה אני בשם אימי, אישה מבוגרת עם סוכרת, לחץ דם גבוה, לב, ועוד לאימי יש בעיה נוספת, בשני הבוהנים ברגלים יש לה ציפורן חודרנית מה ניתן לעשות כדי למנוע את הבעיה וכיצד לטפל? אפילו האחות בקופ"ח פוחדת לטפל בה בגלל הסוכרת, מה אפשר לעשות כדי לטפל בציפורן הקיימת? וכיצד אפשר לפתור את הבעיה כדי שלהבא לא תצמח הציפורן פנימה? לתשובתכם אודה מקרב לב, בברכת יום טוב של אור ודרור, זיוה

זיוה שלום. עליכן לפנות בהקדם לפודיאטר או לאורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל לטיפול בבעיה. מאחר ואמך סובלת מסוכרת כל בעיה זיהומית בכף הרגל כולל ציפורן חודרנית עלולה להסתבך ולהוביל לבעיות קשות. לכן מומלץ לטפל בבעיה בהקדם האפשרי. בברכת יום טוב של אור ודרור גם לך - דר' טיטיון.

לפני 9 שנים עברתי ניתוח של הקרסולבשפה המקצועית ניקרא טריפל ארטודסיז =ארטודסיז ואני עדין סובל מכאבים חזקים לא יכול ללכת הרבה בבדיקת צלום רנטגן נאמר לי שהרגל מקובעת בסדר לפני שנה נפגע עצב פרונלי לפי דעתך מה ניתן לעשות במצב הזה

אבי שלום. מצבך הוא מורכב ולא ניתן לתת יעוץ רציני למצב כזה ללא בדיקה אורתופדית מסודרת ובחינת בדיקות ההדמיה. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון לבדיקה ויעוץ. בברכה - דר' טיטיון.

שלום עברתי ניתוח עקב שבר בפיבולה הדיסטלית משמאל הניתוח היה בהרדמה כללית בוצע הכנסת INTERFRAGMENTARY SCREW קיבוע עם פלטה 8 חורים וברגים והכנסת בורג סינדוסמטי שהוצא בניתוח נוסף. כיום לאחר שנתיים בולט לי בורג (מעט מעל הקרסול) וכשליש ממנו (לפי צילום רנטגן) יצא החוצה.ע"פ המלצת רופא אורטופד עלי להוציאו,כמו כן האם ניתן יהיה לחזור לפעילות ספורטיבית וכם כן תוך כמה זמן ? 2.האם זה שהחלטתי להשאיר את הפלטה ואת שאר הברגים הייתה החלטה נבונה היות והנ"ל לא מפריע לי מלבד הבורג הבולט ?

צביקה שלום. במידה והקיבוע הפנימי איננו מפריע לך והדבר היחידי שמפריע לך זה הבורג הבולט אז תוציא רק את הבורג הבולט כי זה ניתוח הרבה יותר קטן שלא יגרום לך להגבלה או כאב משמעותי כמו כן תוכל לחזור לפעילות מלאה מייד לאחר הניתוח, כמובן בגבול הכאב וכ"ו. הוצאת הבורג הבודד לא תסכן אותך בשבר חוזר. הוצאת כל הקיבוע הפנימי, כן. בברכה - דר' טיטיון.

סיבוך קשה בהרדמה ספיניאלית- DROOP FOOT שמי שרון אני בן 31 עברתי ניתוח טחורים בבית חולים פרטי בהרדמה איזורית-ספינאלית. מזה 3 שבועות אני סובל מתופעות לוואי קשות רגל שמוטה-DROOP FOOT וכפות רגליים רדומות- התופעה היא בשני הרגליים. אני במצב נפשי קשה מאד ומרגיש מוגבל האם תופעה זו חולפת? אבקש להתייחס למקרה בהקדם האפשרי תודה מראש

שרון שלום. ראשית צר לי לשמוע על הסיבוך הקשה ממנו אתה סובל. מה שאתה מתאר הו סיבוך של הרדמה ספינאלית. פורום זה הוא פורום אורתופדי העוסק בבעיות קרסול וכף רגל ואין התשובה לשאלתך בתחום מומחיותי. עליך להיוועץ עם רופא מרדים בנושא. בברכה ובברכת החלמה מהירה ושלמה - דר' טיטיון.

אני סובלת מסה שנים רבות מכאבים בכף רגל שמאל במיקום של 3 האצבעות הקטנות לפני 4 שנים הייתי אצל אורטופד כף רגל שאמר שיש לי נירומה אנני יודעת למה הוא התכוון. בזמנו גם קיבלתי זריקות סטרואידים לשיכוך כאבים שלא עזרו לי בכלל, אני מאוד סובלת ואין ביכולתי ללכת עם נעל סגורה (הכאבים קיימים בעיקר כאשר אני נועלת נעליים ולעיתי גם כשאני יחפה ועומדת זמן ממושך). האם קיים פתרון לבעייתי כיממש נמאס לי לסבול וללכת רק עם כפכפי אצבע. אודה לתשובתך.

שירי שלום. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון אותה אני ממנהל, לבדוק אותך ולאחר שנגיע לאבחנה מדוייקת לגבי הסיבה לכאבים להציע לך טיפול. בברכה - דר' טיטיון.

אני בן 20. ממצאי בדיקת CT בקרסוליים במנח אקסיאלי: בחלק הטיביאלי של מפרק טיביו-טלרי באזור מלאולוס מדיאלי הודגם דפקט טוב-כונדרלי Chondral Damage בלתי סדיר עם הרחבה של המפרק באותו איזור. רקמות רכות שמורות. הממצא חשוד ל OCD. לשקול המשך בירור ע"י MRI. לאחר חודש ביצעתי בדיקת MRI שממצאיה: הסריקה בוצעה בטכניקת TSE בשקלול STIR, PD, T1, T2 במישור אקסיאלי, סגיטלי וקורונלי. אין עדות לשינויים בגידים מסביב לקרסול כולל גיד אכילס, פסיה פלנטריס ורצועות קולטרליות. אין נוזל תוך מיפרקי טיביו טלרי וסוב טלרי. ב- T2/STIR הודגמה לזיה סוב כונדרלית בעלת סיגנל גבוה במאלאולוס מדיאלי (טיביה) בסיס מישטח ארטיקולרי בגודל כ- 0.9x1.8 ס"מ. ב- T1 סיגנל נמוך. אין לראות פריצה קורטיקלית וכונדרלית בתוך המפרק. אחת מהאפשרויות שמדובר על OCD (לא טיפוסי) או לזיה סוב כונדרלית אחרת. סוף בדיקת MRI. מאז אני מטופל בפיזיוטרפיה המביאה להקלה זמנית אך ללא סיום הכאב. לאחרונה הציע לי רופא מנתח – לבצע טפול ארטרוסקופי. רופא מנתח אחר בהתייעצות עם מומחה לארטרוסקופיה מציע לא לבצע ארטרוסקופיה אלא ביופסיה בחדר ניתוח על אזור פטולוגי. שאלותי: 1) מהי לזיה סוב כונדרלית – מה משמעות ממצאי הCT וה MRI בשפה פשוטה. 2) מדובר על כמה אפשרויות מלבד OCD (=שבר של העצם?) – מהן? 3) מה ההבדל בתהליך ובמטרות של טפול ארטרוסקופי ושל ביופסיה. 4) האם תוכל להמליץ על רופא מומחה בעניין זה - לשם קבלת חוות דעת נוספת – שתעזור בהכרעה בעניין הטפולים הללו.

אמנון שלום. אנסה לענות בצורה מסודרת לשאלותיך לפי הסדר. 1) מהי לזיה סוב כונדרלית – מה משמעות ממצאי הCT וה MRI בשפה פשוטה - לזיה סובכונדראלית - נגע מתחת לסחוס. בעיה של העצם מתחת לסחוס שמסיבה כל שהיא פגועה כמו ב-OCD על רקע טראומה, או בעיה אחרת הגורמת להפרעה באספקת הדם במקוקם ולכן נזק או בעיות אחרות תוך מפרקיות של מחלות שונות. 2) מדובר על כמה אפשרויות מלבד OCD (=שבר של העצם?) – מהן? - בעיה גידולית, זיהומית או דלקתית. 3) מה ההבדל בתהליך ובמטרות של טפול ארטרוסקופי ושל ביופסיה. לא לאכל מקום בקרסול ניתן להגיע באופן ארטרוסקופי ולכן לעיתים ממליצים על טיפול פתוח. בנוסף בביופסיה מוציאים חומר לבדיקה פתולוגית כשלא יודעים מהו התהליך הגורם לבעיה. בארטרוסקופיה במקרה של OCD למשל בד"כ לא מוציאים חומר אלה פשוט מנקים את איזור הנזק וקודחים שם מספר קידוחים דבר האמור לעודד צמיחת סחוס חדש באזור. הבעיה שלעתי עומדת בפני הרופאים המטפלים בך הוא מיקום הנזק בקרסול שלך שלא אופייני ל-OCD. OCD אופייני ממוקם בעצם הטאלוס ולא בטיביה או קדמי ולטראלי או אחורי ומדיאלי. לכן מאחר והממצא שאתה מתאר אצלך הוא לא אופייני יתכן שבשל כך חושבים רופאיך על ביאופסה. 4) האם תוכל להמליץ על רופא מומחה בעניין זה - לשם קבלת חוות דעת נוספת – שתעזור בהכרעה בעניין הטפולים הללו - אשמח לקבלך לבדיקה ויעוץ במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון..

שלום שמי שירן ואני בת 18 ואני נקעתי את הקרסול לפני כשנתיים.... באותו טווח הזמן שנקעתי אותה לא נתנו לי טיפול בטענה שזה יעבור לי וזה טבעי לאחר נקע. לאחר שנה ואף יותר ולאחר בדיקות רבות מפאת תלונות רבות מצאו אצלי נוזל בקרסול ויש שתי אפשריות טיפול: 1. לעשות ניתוח ולשאוב את הנוזל אך זהו ניתוח מסוכן 2. הזרקת אסטראודים לתוך הקרסול אני חוששת נורא מהזרקת האסטרואידים בגלל הנזק שיגרם לי בעתיד אשמח אם טענו לי בהקדם כי זה מאוד מאוד חשוב לי.....

יש לי כאבים בכף רגלת יש לי מדרסיםת אבל לא עוזר הרבה במקום שעשו המדרסים אמרו שיש לי mortons neuroma צה אפשר לעשות כדי לטפל בזה. ברגל אחד תודה

sally שלום. עלייך לפנות לבדיקת אורתופד באזור מגורייך ועדיף אחד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

תודה על התשובה אבל הייתי אצל אורטופד והמליץ על מדרסיםת, ואמר אם זה לא יעבור לקחת צילום בכף רגל. בעל החנות אפוא קניתי המדרסים אמר שזה mortons neuroma . השאלה, האם נתתי מספיק זמן (חודש) להתרפה עם מדרסים? או ללחת לעשות צילום? תודה

שלום דר' ניכבד ליפני כחודש הופיע אצלי כאב קשה בעקב רגל ימין וזה מופיע כאשר אני נימצא במאוזן ורוצה לקום ולהיתהלך. לאחר הליכה הכאב מוקל אך לא נעלם וכך בכל פעם שאני נימצא במצב מאוזן מס' שעות ורוצה לקום מלווה אותי כאב קשה ורק בעקב וברגל אחת. יש לציין שאני אדם בריא ולא סבלתי מעולם מבעיות כלשהם אני בן 35 אשמח לתשובה מהירה

.

משה שלום. נשמע שבן דוד צודק. עליך לפנות לבדיקת אורתופד באזור מגוריך לקבלת טיפול. אני מצרף מאמר שכתבתי בנושא. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי הנמחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (תמונה 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית. במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, או לאחר שינה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה .

טיפול בגלי הלם הוכח כהצלחה בכל העולם לאחר בדיקה בארץ ובחול פניתי למרפאת מאוחדת ספורט באיצטדיון רמת-גן והבעיה נפתרה לחלוטין הם טוענים להצלחה של 95% בדיקת אורטופד הינה ללא תשלום

מגיל 13 אני לובש מדרסים ביומכנים משום שיש לי קריסה של כפות הרגלים כאשר הרגל הימנית שלי סובלת מ fore foot varus. עם השנים אני רואה כיצד המצב שלי מחמיר כלומר במקרה הטוב המדרסים משמשים כ-"אקמול" לכאבים. עקב חוסר הסמטריה בין כפות הרגלים אני מרגיש השפעה על כל הגוף. כאשר שרירים של רגל שמאל הרבה יותר חזקים מרגל ימין דבר זה מוביל הליכה ועמידה לא סמטרית והמשך ההדרדרות. התיעצתי עם רופאים בבקשה שיבצעו ניתוח, אך הם אמרו שזה יהיה פשע לנתח והמצב שלי לא כזה חמור כך שיש לי תחושה כללית של יאוש. אין לי חשק להיות פסיבי בנוגע למצב כפות רגלי ואם אין אפשרות לניתוח האם אתם מכירים איזשהוא תרגילי תיקון ויצוב של כף הרגל שאני יכול לעשות או בכלל האם יש משהוא אקטיבי שאני יכול לעשות תודה רבה יוסי

יוסי שלום. מצבך הוא מסוג המצבים שבהם לא ניתן לתת יעוץ דרך המחשב. אשמך לקבלך לבדיקה ויעוץ המרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

בעבר נקעתי את קרסוליי כ15 פעמים , לפי מה שאני הבנתי ישנה תופעה שנקראת ריפיון של הקרסול (גידים , וכו'). מה ניתן לעשות כדי לחזק את כל אזור הקרסוליים? המון תודות והמשך יום נעים אלעד אזולאי

אלעד שלום. להערכתי עם הסטוריה של 15 נקיעות חוזרות, הרצועות המייצבות של הקרסול קרועות ולא מתפקדות והטיפול במידה והנקיעות עדיין מפריעות לך הוא בד"כ ניתוחי. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף הרגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

האם יש טיפול לשבר בבוהן כף הרגל?

כן.

שלום רב! לפני כחודשיים החלקתי ונשברה לי עצם הפיבולה בקרסול .זאת הייתה תאונת עבודה הייתי 7 שבועות בגבס . לאחר הורדת הגבס , נעשה לי צלום ומתברר שהשבר לא התאחה . אני עדיין הולכת בצליעה , עושה פעם בשבוע פיזיוטרפיה, הקרסול עדיין נפוח ולפעמים יש גם כאבים. בביקורי האחרון ביום חמישי , לא נערך לי צלום , הרופא אמר שעם הזמן השבר יתאחה ושלח אותי לחזור לעבודה . אני שואלת : האם ניתן לחזור לעבודה במצב כזה ? שהשבר עדיין לא התאחה? וההליכה עדיין לא יציבה? האם השבר יתאחה ? ותוך כמה זמן?האם זה מצב טבעי שהקרסול נפוח מידי ערב? האם ללכת עכם תומך קרסול? או עם תחבושת אלסטית? בתודה ובברכה בר

בר שלום. ראשית לא אוכל לתת לך יעוץ מושלם ללא בדיקה אורתופדית מסודרת ובחינת בדיקות ההדמייה שבוצעו. בעקרון לגבי שאלותייך - האם ניתן לחזור לעבודה במצב כזה ? לא יודע מאחר ולא בדקתי את הרגל ולא ראיתי צילומים. האם השבר יתאחה ? בד"כ שברים מתאחים. יש מקרים נדירים בהם שבר לא מתאחה. תוך כמה זמן? מאז חורבן בית שני הנבואה ניתנה לשוטים. האם זה מצב טבעי שהקרסול נפוח מידי ערב? כן. האם ללכת עם תומך קרסול או עם תחבושת אלסטית? הייתי ממליץ ללכת עם חבישה אלסטית ועליה תומך קרסול מסוג AIR CAST או AIR SPORT. בברכה - דר' טיטיון.

שלום .אני סובל מבעיות גדולות נקרסול ימין מזה הרבה זמן כ 8שנים בהתחלה זה התחיל כדלקת עם נפיחות ובמשך הזמן המצב החמיר עד לכך שאני צולע וסובל מכאבים במיוחד בהליכה יותר ארוכה מ 20 דקות .לפי דעתם של רופאים אורטופדים עלי לעבור נתוח בקרסול אבל לכל אחד דעה שונה לסוג הנתוח חוץ מכך שלכלם דעה שוה על כך שהטאלוס בקרסול פגום מאד אני היום בן 70 ומעונין בנתוח שהכי מתקדם כיום בשטח הזה ברפואה אודה לכם אם תמליצו על מומחים בנושא ועל שיטות מתקדמות לשחזור הקרסול ללא צליעה עד כמה שזה אפשרי. תודה

שלום סופ"ש שעבר עברתי תאונת אופנוע(שטח). יש לי שני שברים משני צידי הקרסול. חוות הדעת שקיבלתי אינה חד משמעית לגבי ניתוח(מה שאמור להועיל בניקוי שאריות ובמטרה לנסות לעזור לאיחוי השבר כמה שניתן). רופה מומחה (פרטי) יעץ לי לבצע הניתוח בשיטת אליזרוב (מקווה שלא טעיתי בשם). 1. האם שווה לי לנתח? הרי אפשר גם ללא ניתוח(פולשני)להישאר עם גבס? (מה שיהיה יהיה אף אחד לא הבטיח לי ניסים וניפלאות). 2.מה משמעות השיקום ללא ניתוח רק עם גבס (6 שבועות) מול הניתוח המוצע (אליזרוב)החלמה נעה בין 8 - 10 שבועות (ברזלים וכו). הרי לכל מומחה שאליך תהיה את הדעה שלו שהיא הכי נכונה... אף אחד לא מסביר את השיקום שלאחר הניתוח- משמעויות , תופעות לוואי ,הסיכון בהרדמה במהלך הניתוח ועוד... תודה על ההקשבה - מבולבל אבל אופטימי

אבי היקר שלו. לצערי לא אוכל לתת לך יעוץ במקרה שלך ללא בדיקה מסודרת וצילומים. מאחר ואני בעצמי אופנוען (הארלי) אני מזדהה איתך ומבין אותך. אשמח לקבל אותך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף הרגל בבלינסון אותה אני מנהל ולתת לך יעוץ בעיניינך. בברכה - דר' טיטיון.

היי לד"ר טיטיון הרופא הכי מגניב בבלינסון ואולי בכלל ? שלומי טוב, תודה. כף הרגל קצת פחות, אך הכאבים באמת נסבלים ומשככי הכאבים עוזרים אז נראה שגם את הניתוח הזה אשרוד. הבנתי מתשובתך שהפצע אמור להיות חבוש לפחות שבוע. הוזמנתי לביקורת ביום ראשון הקרוב, האם אז יוצאו התפרים? אז להת ביום ראשון. תודה נורית

נורית שלום. התפרים לא יוצאים ביום ראשון. נבדוק את הפצע ונחליט על המשך. MAY THE FORCE BE WITH YOU טיטיון.

אני סובל מניוון שרירים מתקדם ומשתמש בכסא גלגלים ממונע לניידות. כתוצאה מחוסר התנועה והישיבה הממושכת, אני סובל גם מבצקות ברגליים. לפני שלושה שבועות נפלתי מהכסא ושברתי את עצמות שוק רגל שמאל (פיבולה, טיבולה). רופאי קופת החולים התנגדו לגיבוס הרגל ושלחו אותי הביתה ללא טיפול כלשהו בנימוק שמצב הרגל לא מאפשר גיבוס ושהואיל ואני לא דורך על הרגל העצם תתאחה מעצמה גם כך. בינתיים הבצקת ברגל זו החמירה והפיזיותרפיסטית אינה מוכנה לגעת ברגל כל עוד היא שבורה. כך שנותרתי ללא טיפול שהוא. האם עמדת הרופאים נכונה? אילו צעדים עלי לנקוט כדי להבטיח את ריפוי הרגל?

דוד שלום. זהו מסוג המקרים בו לא ניתן לתת יעוץ ללא בדיקה ובחינת בדיקות ההדמייה. אם תשובת אורתופד אחד שהיית אצלו לא נראית לך, פנה לבדיקת אורתופד נוסף. בברכה - דר' טיטיון.

תוכן ההודעה בני בן 17 מתלונן מזה מספר חודשים על כאבי ברכיים חזקים . עבר בדיקת מיפוי עצמות התוצאות הם : המיפוי מראה קליטת יתר קלה בקרן אחורי של קונדיל מדיאלי של פמור בברך שמאל . הודגם מוקד קליטתת יתר ניכרת בטוברוזיטי של טיביה מימין. הממצא שתואר בטיביה מימין מתאים ל osgood schlater הממצא בברך שמאל מיזערי ומתאים לתהליך enthesopathy אודה לך אם תסביר לי בשפה פשוטה מהן תוצאות הבדיקה. בכבוד רב ותודה מראש מירי

מירי שלום. פורום זה עוסק בבעיות קרסול וכף רגל אך בעקרון בעיות נפוצות בגיל הילדות. OSGOOD-SCHLATER'S DISEASE Osgood-Schlatter's disease is an osteochondritis of the apophysis of the tibial tubercle. It occurs in boys of age group 10-15 years. They present with pain in front of the knee with no history of injury. There is swelling AND tenderness over the tibil tubercle. There are no signs of inflammation AND the range of movement is full. Radiologically there is increased density AND fragmentation of the upper tibial apophysis. The condition is self limiting AND responds to symptomatic treatment. בברכה - דר' טיטיון

שלום רב. שאלתי אותך שאלה לפני מספר ימים ואני מאוד מודה על התשובה המהירה. המנח שלי אמר לי שלאחר שבועיים מהניתוח אצטרך ללכת שבועיים עם נעלי ספורט. אתמול ניסיתי להכניס את הרגל המנותחת לנעל ולא הצלחתי כי בקושי הצלחתי להזיז את האצבעות. בסופו של דבר הצלחתי אבל זה נורא לוחץ לי. שאלתי היא- אמרו לי ללכת עם נעלי ספורט כדי שיילחץ ויחזיק את הרגל? זה טוב שזה לוחץ או להמשיך ללכת עם הנעל האורטופדית עד שלא ייכאב? תודה רבה.

ויוה ויקטוריה היקרה שלום. באופן אישי חולים שאעוברים אצלי ניתוח הלוקס ואלגוס לא נועלים נעליים לוחצות למשך בין חודש וחצי לשלושה חודשים תלוי בסוג הניתוח. מאחר ולא ידוע לי איזה ניתוח בדיוק עברת (יש המון ניתוחים להלוקס ואלגוס) לא אוכל בדיוק להמליץ. בכל מקרה אם מאוד לוחץ וכואב לא הייתי מתעקש על כך. בברכה - דר' טיטיון.