פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות. לפורום הפעיל - כף רגל וקרסול
15632 הודעות
14734 תשובות מומחה

מנהל פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

07/11/2004 | 09:21 | מאת: אני

שלום רב אני התחלתי לצעוד ברגל בבוקר אני בת 31 עם עודף משקל שוקלת 109 ק"ג אך במצב גופני טוב פעילה ביום ויום ולא שמנה שלא זזה אני צועדת עם נעליים מצוינות ומבנה כף הרגל שלי הוא קשת גבוהה ואני הולכת עם נעל נייטרלית אך אני מרגישה כאב בשני כפות הרגליים אשר מתחיל מהקרסול ולפעמים כף הרגל שלי אף נרדמת אך ממש כל כף הרגל כואבת מה יכולות להיות הסיבות לכאבים אלו? תודה רבה

08/11/2004 | 06:42 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אני שלום. יכולות להיות סיבות רבות לכאבים כמו שאת מתארת ואין מנוס עלייך לפנות לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. לא אוכל ליעץ לך לגבי המקרה שלך ללא בדיקה אורתופדית מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. בברכה - דר' טיטיון.

19/04/2013 | 19:43 | מאת: רועי

2 דקות אחרי שאני הולך מתחילים כאבים

07/11/2004 | 03:50 | מאת: איה

לרופאים היקרים שלום רב, בשנה האחרונה פניתי לרופא אורתופד בעקבות כאבים עזים בקשתות כפות הרגליים בזמן הליכה מזורזת (בחוץ או על גבי ההליכון בחדר הכושר), המופיעים תוך פרק-זמן קצר של כ- 5 דקות מתחילת ההליכה בלבד. כמו"כ - התלוננתי על כך שבמקביל, נתפש לי השריר (או שמא זה הגיד) הקדמי של השוק (שאת שמו איני יודעת אך שריר זה אחראי על הרמת כף הרגל כלפי מעלה - מה שנקרא "פלקס" בבלט ...), מה שגורם לכאבים מצמיתים ומחייב אותי לעצור ולנוח. נראה היה שהרופא לא התרשם עמוקות מתלונותיי שכן לאחר בדיקה קצרה הודיע לי בשמחה ש"עם כפות רגליים כאלה את יכולה להתגייס לקרבי". לאחר שהודיתי לו בחום והסברתי לו שאינני מעוניינת לחזור לשירות פעיל בתקופה הקרובה, מצא הלה לנכון לתת לי מרשם למדרסים המסובסדות ע"י הקופה. בחנות של האורתופד הסבירו לי שאותם מדרסים "פשוטים" כביכול הזוכים לסבסוד חלקי של קופת-החולים "אינם שווים הרבה" והמליצו לי תחת זאת לרכוש "מדרסים ספורטיביים" בעלות של 700 ש"ח לערך. למרבה חוסר הפליאה, המדרסים מהסוג הפשוט שהותאמו לי אומנם לא הועילו גם לאחר אינסוף תיקונים ואף נדמה היה לי שהכאבים רק התגברו. בשלב זה החלטתי להיפרד מאותם מדרסים ומאותה חנות, לא לפני שתרמתי לטובת הבעלים כמה מאות שקלים עבור נעלי ספורט של "Saucony" שעליהן המליץ (נעליים נוחות יחסית אך רחוקות מלפתור את הבעיה). בנקודה זו שבה אני מוצאת את עצמי כמעט נכה דה-פקטו, אבקש לפנות אליכם בכמה שאלות ועימכם הסליחה אם הארכתי יתר על המידה - - ראשית - האם תוכלו להסביר לי בקצרה מה הדפקט אצלי ? - האם לפי מיטב נסיונכם יש טעם לנסות את המדרסים היקרים יותר באותה חנות או שמא עדיף לפנות למקום אחר ? - האם ישנה דרך (כמו תרגיל/תרגילי חימום, מסג' וכו') למנוע את היתפשות השריר בשוק (מכיוון שלאחר מעשה, קשה מאוד למתוח אותו בחזרה,אם בכלל, שלא ע"י מנוחה) ? - האם תוכלו לתת לי הנחיות כלליות (ולא מחייבות כמובן) לגבי צורת המדרסים שיתאימו לי ? (כך למשל - המדרסים שהוכנו עבורי היו בעלי הגבהה בעקב שרק העצימה את תופעת ההיתפשות של השרירים בשוקיים). ברצוני להוסיף ולציין עוד שאני סובלת מעודף משקל, מה שלבטח אינו עוזר בהקשר הזה, ואני מעוניינת לעסוק בהליכה ספורטיבית כפעילות אירובית מתונה. אלפי תודות.

07/11/2004 | 06:57 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

איה שלום. ראשית מאוד נהניתי לקרוא את מכתבך, הכטוב בצורה רהוטה ומלאת חוש הומור. את לא מירושלים ברקע במקרה? בכל מקרה לגבי שאלותייך והנכות דה-פאקטו שלך, אנסה להשיב בצורה מסודרת פחות או יותר. - ראשית - האם תוכלו להסביר לי בקצרה מה הדפקט אצלי ?- לצערי לא אוכל לךהסביר מה הדפקט אצלך ללא בדיקה אורתופדית מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך אך נשמע שיש בעיה גם בכפות הרגליים ובד"כ מדובר בבעיה מבנית של קשת גבוהה מידי או נמוכה מידי או מנח לא תקין בצורה זאת או אחרת ובעיה כזאת בד"כ ניתן לעזור עם מדרסים לפי מידת גבס המותאמים ספציפית לרגל של החולה. לגבי הבעיה בשוק שוב זה מחייב בדיקה. יש מצבים בהם במאמץ נוצר יתר לחץ בתוך המדור בו השריר הכואב עובר ואז יש כאבים. צריך לבדוק את זה ואין דרך להגיע לאבחנה במחשב. - האם לפי מיטב נסיונכם יש טעם לנסות את המדרסים היקרים יותר באותה חנות או שמא עדיף לפנות למקום אחר ?- לא יודע להיכן פנית ולכן אני לא יודע מי הטכנאי שם והאם הוא מקצועי . - האם ישנה דרך (כמו תרגיל/תרגילי חימום, מסג' וכו') למנוע את היתפשות השריר בשוק (מכיוון שלאחר מעשה, קשה מאוד למתוח אותו בחזרה,אם בכלל, שלא ע"י מנוחה) ? ראי תשובה קודמת. בהצלחה וכל טוב - דר' טיטיון

07/11/2004 | 02:11 | מאת: moty

בס"ד שלום רב! אני סובל כבר כמה שנים מכאבים והרגשת אי נוחות בכף הרגל הדבר יוצר באופן ישיר להרגשתי, כאבים בברך ובגב אורטופדים שהייתי אצלם לא הצליחו לאבחן בעיה מה לדעתכם עלי לעשות?

07/11/2004 | 06:49 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

moty שלום. לדעתי עליך לפנות לבדיקה נוספת אצל אורתופד המתמחה בכירורגיית קרסול וכף רגל. יתכן שאחד כזה יוכל למצוא את מקור הבעיה, אם מקורה אכן בכף הרגל כמו שאתה אומר. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף הרגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

05/11/2004 | 17:06 | מאת: דגנית

שלום לך בעלי שבר את הרגל ביום ראשון בערב שבר בעקב שאומת לאחר צילום ביום שני האורטופד בקופה גיבס לבעלי את הרגל בגבס שלא התייבש במשך יותר מיממה , והתפורר בעקב. ביום חמישי נגשנו שוב לאורטופד וביקשנו את חוות דעתו על הגבס שנשבר הרופא טען שבעלי הרס את הגבס לקח עוד שתי יריעות גבס וגיבס לו על הגבס הישן עוד גבס בעלי כל הלילה לא יכל לישון מכאבים בבוקר נגשנו לקופא וביקשנו להחליף גבס לגבס קל רנינו את הגבס לא היו מוכנים להפנות אותנו למיון והפנו אותנו לרופא אך לא אורטופד שיגבס לבעלי את הגבס.הוא לא ידע כיצד מגבסים עם גבס קל בסופו של דבר הוא גיבס אותה השבר הוא בעקב הרגל נוטה כלפי מטה בזווית כהה לא בזווית ישרה כמו קודם וכעט לבעלי כואב העקב מה עלינו לעשות????? מפחדת שהרגל תתאחה לא נכון מה דעתך? תודה דגנית

06/11/2004 | 19:27 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

דגנית שלום. אל תשאירו את זה ככה. יש לפנות לביצוע גבס כמו שצריך אצל אורתופד שיודע מה הוא עושה. בברכה - דר' טיטיון.

05/11/2004 | 16:16 | מאת: גל

ד"ר טיטיון שלום{אני הבחורה עם הנקע בקרסול כשמונה חודשים,שלא עובר לגמרי}, בעקבות המלצתך לגשת לבדיקה אצל מומחה לכף-רגל וקרסול,ניגשתי לרופאת המשפחה שלי וביקשתי הפניה לטופס 17 ,אך היא סירבה לתת לי אותה,בטענה שהרופאים האורטופדים ב"קהילה" גם יוכלו לטפל בי באותה צורה,ושלה אסור להפנות אותי;לכן קבעתי תור לאורטופד ושבוע הבא אגש אליו. שאלתי היא:מה ניתן לעשות אם גם האורטופד לא יסכים להפנות אותי,ולאו דווקא בגלל שלא צריך,אלא בגלל סיבות אחרות,שמובנות ?

06/11/2004 | 19:26 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

גל שלום. לצערי לעיתים אין מנוס ויש לדפוק על שולחנות , לצעוק קצת ולאיים שאת עוזבת את הקופה ועוברת לאחרת וכ"ו. לידיעתך עם חוק הבריאות החדש את זכאית לעבור קופת חולים פעמיים בשנה... בברכה ובהצלחה - דר' טיטיון.

ונכון,לצערי-הרב,צריך "להילחם" ו"להוציא את הנשמה" בשביל כל הפניה לרופא ו/או לבדיקה בבי"ח. ושוב,תודה .

05/11/2004 | 15:39 | מאת: תותי

לפני כ - 6 שנים נתגלה בירך רגל שמאל אוסטאודאוסטאומה בוצעה כריתה ונאלצתי ללכת עם קביים חודש לאחר הניתוח נפלתי ושברתי את הרגל , בוצעו שני ניתוחים אחד להארכת הרגל והשני השתלת עצם וקיבוע מסמר בתקופה זו הלכתי כשנה עם קביים, הרגל השמאלית עדיין עייפה ואני מפעילה את רגלי הימנית יותר, במיוחד כאשר אני עומדת, או עולה במדרגות לפני כשנה נקעתי את הקרסול הימני והרופא אמר שהנקע יחלים לבד, אך מאז בכל סוף יום אני מגיעה די תשושה בשל כאבים עזים , אינני מסוגלת להתאמץ ולעייף את רגל שמאל ומצד שני הקרסול הימני די כואב. מה ניתן לעשות? הרופא אומר שעליי להמתין בסבלנות אך הכאבים רק מחריפים.

06/11/2004 | 19:24 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

תותי שלום. לצערי זה מסוג המקרים שלא אוכל ליעץ ללא בדיקה אורתופדית מסודרת ובדיקות הדמיה לפי הצורך. נקע של קרסול יכול לגרום לנזק משמעותי בקרסול ואני ממליץ לך, במידה ויש כאבים קשים, לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

05/11/2004 | 01:17 | מאת: שלום

בירצוני לישאול שאלה ולקבל אינפורמציה בנושא חומציות בדם : קרוב מישפחה שלי סובל מיחומציות גבוה בדם, וזה גורם לו לכאבים ולהיתנפחות כף רגלו, 1, מה מותר ומה לא רצוי לאכול כאשר סובלים מבעיה זו? 2, אם ישנם דרכים טיבעיות לתפל בבעיה זו כגון צימחי מרפה וכדומה? 3,אודה לכם מאוד אם תענו לי על השאלות ותיתנו לי אינפורמציה בנושא.

06/11/2004 | 19:21 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

שלום שלום. אם הכוונה למחלת גאוט (צינית, פדגרה), המופיעה בשל עודף חומצה אורית בדם - מחלת השיגדון או הצינית (שמות אחרים הם פודגרה או מחלת גאוט) נגרמת בעטיו של פגם בחילוף החומרים של חומצת השתן (Uric Acid). הריכוז של חומצת השתן בדם נקבע מכוח האיזון שבין ייצורה להפרשתה באמצעות הכליות. חומצת השתן נוצרת על ידי חמצון חומרים כימיים, הנקראים פורינים, הנמצאים בשרירים. ישנם מצבים שהגוף מפריש כמויות גדולות מאוד של חומצת שתן, עד כדי אפשרות של היווצרות אבנים בכליות. מאחר שחומצת השתן שוקעת ברקמות השונות, לרבות בסינוביות העוטפות את המיפרקים, עלול להתחולל במיפרק התקף חד של שיגדון, מלווה בכאב, בנפיחות ובאודם. לעתים מתרחשת פגיעה בכליות, עד שאין הן יכולות להפריש את הכמויות הרצויות של חומצת שתן, וזו סיבה נוספת שבגללה גדל שיעורה של חומצה זו בדם. מספר מאכלים מגדילים את שיעור חומצת השתן בדם, וביניהם איברים פנימיים של בקר ועוף, מרק בשר ועוף ודגים מסוימים. מאכלים אלה עשירים בפורינים, הנספגים בגוף ומתחילים להתפרק עד השלב הסופי, שהוא חומצת השתן. ממצאים מהימנים מלמדים, כי עודף חלבונים בתפריט גורם אף הוא להגדלה קבועה של שיעור חומצת השתן בדם. כללית ניתן לומר, שמאכלים רוויי פורינים מגדילים את שיעור חומצת השתן בדם ב-10%-15%. כמחצית מהחולים בשיגדון לוקים בעודף משקל, העולה בכ-15% על המשקל הרצוי. גם הנוכחות הגבוהה של שומנים בדם אצל הלוקים בשיגדון בעלי עודף המשקל מגבירה את הסיכוי להתקף ומחריפה את מצב החולים. יש לזכור, שירידה קיצונית ומהירה במשקל עלולה להביא בעקבותיה התקף שיגדוני מפאת עלייה חדה ברמת חומצת השתן בדם. שתיית אלכוהול מעלה את רמת חומצת השתן בדם. מחקרים חדישים מלמדים, שהאלכוהול מגביר את יצירת חומצת השתן באמצעות חילוף החומרים המוגבר של הפורינים. התקף שיגדוני אצל זכרים יכול להופיע מגיל עשרים ומעלה בכל גיל. אמנם רוב ההתקפים מופיעים לראשונה בגילים 20-40, אולם בהחלט יכול לקרות מצב שבו ההתקף הראשון יופיע בגיל 65, למשל. הגישה הטיפולית במקרה זה אינה משתנה: מטפלים בהתקף החד בתרופות נוגדות דלקת, ואם יש צורך מוסיפים אחר כך תרופות להורדת רמת חומצת השתן בדם. יחד עם זאת יש לזכור, שאצל מבוגרים עלולה להיות פגיעה בכליות מסיבה כלשהי, ומתן תרופות נוגדות דלקת יחמיר את תפקוד הכליות. לכן מומלץ לבדוק את התפקוד הכלייתי לפני מתן תרופות אלה. באוכלוסיה המערבית פחות מאחוז אחד מפתח מחלת שיגדון (גאוט). באזורים אחרים בעולם, כמו אוכלוסיית הילידים בניו-זילנד ובאזורים סמוכים מגיע שיעור השיגדון לכדי 10%. אצל נשים בגיל הפוריות שיגדון נדיר מאוד, ולמעשה איננו קיים. עם הפסקת הווסת וירידה ברמת האסטרוגנים בגוף יכול להופיע התקף שיגדוני (גאוט). מכאן שההתקפים אצל נשים מופיעים בגיל מבוגר יותר מאשר אצל גברים. גם רמת חומצת השתן בדם עולה אצל נשים עם הפסקת הווסת. כל זה מלמד שלטסטוסטרון (הורמון זכרי) תפקיד חשוב בהתקפי שיגדון, ואילו האסטרוגן (הורמון נקבי) מגן מפני התקפי גאוט. במשפחות מסוימות מופיע השיגדון במספר בני משפחה. מדובר, קרוב לוודאי, בפגם בכליה, שאינה מסוגלת להפריש באופן פעיל כמות גדולה של חומצת שתן, כך שרמתה בדם גבוהה. לא ידועה במדויק צורת ההעברה התורשתית מאב לבנו. התקף שיגדוני מתאפיין בהופעה פתאומית של כאבים עזים יותר באחד המיפרקים שבגוף. אחד המיפרקים שבהם שכיח התקף השיגדון הוא המיפרק של האצבע הראשונה (בוהן) של הרגל, שהופך אדום מאוד ונפוח. החולה מתקשה לגעת אפילו נגיעה קלה באזור הנגוע. האבחנה המדויקת מתבצעת לאחר דיקור המיפרק ושאיבת מעט נוזל. את הנוזל בודקים בעזרת מיקרוסקופ מיוחד, המאפשר לגלות גבישים של מונוסודיום אורט. גבישים אלה אופייניים לגאוט. בדרך כלל לחולה כזה ישנה גם רמה גבוהה של חומצת שתן בדם. טיפול תרופתי הטיפול בשיגדון יכול להתבצע בעזרת תרופות שמורידות את רמת חומצת השתן בדם ובכך מונעות הופעת התקפים. במקרים מסוימים ניתן להסתפק בדיאטה, שבה נמנעים מלאכול מאכלים עשירים בפורינים ובכך מקטינים את רמות חומצת השתן בדם. יחד עם זאת יש לזכור, כי שימוש בדיאטה בלבד מוריד את רמת חומצת השתן בדם אך במעט, ואילו הטיפול התרופתי גורם לכך שהרמה תרד לרמה תקינה. הסובלים מהתקפי שיגדון אשר מקבלים טיפול תרופתי אינם זקוקים בדרך כלל להגבלה באכילת מזונות מסוימים. התרופה עושה את המלאכה ומורידה באופן משמעותי את רמת חומצת השתן בדם. יש לציין שלרוב אין תופעות לוואי עקב השימוש בתרופות להורדת רמת חומצת שתן בדם; לעתים נדירות מאוד מופיעה פריחה, ואז כמובן, יש להפסיק את הטיפול. רמה גבוהה של חומצת שתן בדם, ללא תלונות תלונות המזכירות שיגדון וללא אבנים בדרכי השתן, מעוררת את השאלה האם יש להציע לנבדק טיפול שיוריד את רמת חומצת השתן בדם? מה הסיכון באי-טיפול? האם יופיעו התקפי שיגדון? האם יופיעו אבני חומצת שתן בכליות? האם ייפגע התפקוד הכלייתי? אין תשובות למרבית השאלות האלה. הגישה במקרים אלה היא: אם הרמה של חומת השתן גבוהה מאוד (מעל 10 מ"ג אחוז), נציע לנבדק תרופה שתוריד את חומצת השתן בדם לערכים תקינים. בכל המקרים נמליץ על שתייה מוגברת ועל מעקב תמידי אחר תפקודי הכליות. הרעה קלה בתפקודי הכליות תחייב טיפול מידי להורדת חומצת השתן בדם מחמת החשש שהרמה הגבוהה היא שגורמת להרעה בתפקוד הכלייתי. מובן שאם יופיעו התקפי שיגדון חוזרים, נציע לחולה טיפול קבוע להורדת חומצת השתן בדם. טיפול תזונתי תזונה נכונה לטיפול בשיגדון מכוונת להפחתת שיעור חומצת השתן בדם. ההמלצות התזונתיות מצביעות על מאכלים שרצוי להימנע מהם, משום שהם עלולים לגרום לעלייה בריכוז חומצת השתן, ועל מאכלים המותרים לאכילה ללא הגבלה או בהגבלה מסוימת. המזונות המותרים לאכילה לחולים הסובלים משיגדון: משקאות: חשוב להרבות בשתיית מים, בעיקר בימים חמים. רצוי לשתות 12 כוסות ביום לפחות של מים לא ממותקים. מיצי פירות, משקאות תוססים, תה וקפה בכמות סבירה מותרים בשתייה. לחם: מותרים כל הסוגים. ירקות ופירות: מותר לאכול את כל סוגי הפירות וכן את כל הירקות, מלבד: אספרגוס, פטריות, תרד, קטניות כגון שעועית, אפונה, חומוס, פול, עדשים וסויה. מומלץ לאכול מרק ירקות. בשר ודגים: מותר לאכול בשר ודגים בלתי משומרים, אך לכל היותר 4 פעמים בשבוע. מומלצת מנה של כ-100 גרם בשר הודו או עוף, או דגי ים. צורת הכנה הרצויה של הבשר והדגים היא בישול (ולא טיגון או צלייה בגריל). חלב ומוצריו: מותרים חלב וכל מוצריו - גבינות, לבן, יוגורט וכד'. רצוי שיהיו דלי שומן. דגניים: מותר לאכול דייסות פתיתי שיבולת שועל (קוואקר) וסולת, וכן אורז, איטריות, בורגול, גריסים, פתיתים, כוסמת וכו'. ביצים: מותרות 4 ביצים בשבוע. שומנים: מותר שימוש בשמן, מיונית ומרגרינה בלבד, ולא בכמויות גדולות. מזון שמומלץ להימנע מאכילתו: מומלץ להימנע מאיברים פנימיים, כמו כבד, מוח, ריאות ולב, וכן מנקניקיות, סרדינים, אנשובי, ביצי דגים (לרבות ביצי דג מלוח). מוטב שלא לאכול רוטב בשר, מרקים בשריים, מרקים ורוטב מאבקות שבסיסן בשר ועוף. יש להימנע ממשקאות אלכוהוליים ומקקאו. ישנם חולי שיגדון שמפרישים בשתן כמות מוגברת של חומצת שתן, אשר מתגבשת והופכת לאבנים. אבני כליה אלה מכילות חומצת שתן והן בצבע חום אדמדם. הן יכולות לגרום כאבים באזור הכליות ואף חסימות בדרכי השתן. בעת חסימה צריך לגרום לכך שהשתן יהיה בסיסי ולא חומצי, וזאת באמצעות מתן תרופות, כמו ביקרבונט. במצב של שתן בסיסי אבני חומצת השתן מתמוססות. נדי לאמוד את כמות חומצת השתן המופרשת יש לבצע איסוף שתן במשך 24 שעות, את השתן בודקים במעבדה, המדווחת על הכמות של חומצת השתן. כמות מעל 600 מ"ג חומצת שתן ב-24 שעות מצביעה על הפרשה מרובה מדי. יש להתחיל מיד בשתייה רבה ולהפחית את כמות הפורינים במזון. במזג אוויר חם נוטה הגוף לאבד נוזלים, כמות השתן פוחתת, ויחד אתה עולה רמת חומצת השתן בדם. אצל בעלי נטייה לפתח התקפי גאוט עלול להופיע במצב זה התקף או כמה התקפים. לכן מומלצת שתייה מרובה לחולים שכבר עברו התקף שיגדוני או מי שנמצאה אצלו רמה גבוהה של חומצת שתן בדם. קשה לחזות מראש כמה התקפים יופיעו בעתיד (ללא טיפול) לאחר ההתקף השיגדוני הראשון ובאיזו תדירות. לכן יש רופאים הממליצים לאחר ההתקף הראשון לבדוק את רמת חומצת השתן בדם, להרבות בשתייה ולעקוב אחרי החולה. אם חוזר ההתקף או אם רמת חומצת השתן בדם גבוהה מאוד, יומלץ על תחילת טיפול תרופתי. רצוי מאוד לאמוד את כמות חומצת השתן המופרשת בשתן ב-24 שעות. הרס מוגבר של תאי הגוף, כמו במהלך טיפול נוגד סרטן (טיפול ציטוטוקסי) ובמיוחד בשלבי הטיפול הראשוניים של סרטן הדם (לוקמיה), ניתן למצוא תופעות של שיגדון הנובעות משחרור מוגבר של חומצת שתן מהתאים הנהרסים. כמות חומצת השתן הנוצרת עולה על יכולת הכליה להפרישה ולכן יש סכנה לחסימת הכליות ע"י גבישי חומצת השתן שבעודף. למניעת התופעה יש להוסיף תכשירים המורידים את רמת חומצת השתן, במקביל לתחילת הטיפול הכימי בחולה.

ד"ר יחזקאל טיטיון שלום אני אסיר תודה על שהשבתה לי על שאלותיי באופן מורחב ומפורט ועל התייחסותך לעניין ברצינות הראוייה. אשמח אם תמשיך לכוון אותי בהמשך. לאחר שקראתי את ששלחתה, יש לי הבנה בסיסית ורצון להתחיל את הטיפול באופן רציני. תודה רבה שלום

04/11/2004 | 10:40 | מאת: אירית

לפני כשלוש וחצי שנים עשיתי נתוח להורדת העצם בבוהן אך התוצאות לא לשביעות דעתי. הרופא ביום הנתוח אמר שלאחר הנתוח הבוהן תהיה ישרה אבל לא היא נוטה הצידה ואפילו עולה קצת על האצבע לידה וזה די מפריע האם אני יכולה לבקש נתוח לתקון .

06/11/2004 | 19:16 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אירית שלום. בהחלט כן. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון אותה אני מנהל ולתת לך הצעות לטיפול לפי הצורך. בברכה - דר' טיטיון.

03/11/2004 | 23:02 | מאת: מיכלי

שלום רב ! לאחרונה אני חשה צריבה איומה בכף רגל ימין, באזור הפנימי -מרכזי של הכף. ללא קשר לדריכה (מה שאומר שגם בשכיבה מופיע הצריבה). יש לציין שאני בת 48 בריאה בד"כ (טפו טפו טפו...) ונוהגת לצעוד כל יום כשעה. מה הסיבה ? האם יש לזה קשר ל"דורבן" ??? ת ו ד ה.

06/11/2004 | 19:14 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מיכלי שלום. לצערי זהו אחד מהמצבים בהם אין לי איך לעזור ללא בדיקה אורתופדית מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. אם זאת הסיפור לא אופייני ל"דורבן". בברכה - דר' טיטיון.

03/11/2004 | 22:23 | מאת: רוניתיונה

ננ

06/11/2004 | 19:13 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ראי תשובה קודמת.

03/11/2004 | 22:21 | מאת: רוניתיונה

עקב כאבים ונפיחות של קרסולים וכן כאבים בברך נשלחתי לצילום. תוצאות הצילום הן: קרסוליים - שינויים ארטרוטיים. ברכים - שינויים גונרטרוטיים בעיקר בברך ימנית. אודה לך אם תוכל להסביר לי את התוצאות הנ"ל מודה מראש רונית

06/11/2004 | 19:12 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

רוניתיונה. מה שהפיענוח של הצילום אומר זה שיש לך שינויים שנובעים כתוצאה משחיקה של הסחוסים בקרסוליים ובברכיים. בברכה - דר' טיטיון.

02/11/2004 | 21:06 | מאת: סיון

שלום אמי בת 51 וסובלת ממחלת FMF במשך המון שנים ואולי אפילו מלידה.. בחודשים האחרונים היא סובלת מדלקת בגידים והקרסול שלה מתנפח והיא בקושי יכולה ללכת..ממה שהיא הבינה לא ניתן לרפא את זה אלא רק להקל את הכאב ע"י זריקה וכדורים..האם באצת אין מה לעשות והדלקת בגידים תשאר לה לתמיד? למי אפשר לפנות ומה אפשר לעשות.. תודה על העזרה

06/11/2004 | 19:11 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

סיון שלום. לצערי זהו אחד מהמצבים בהם אין לי איך לעזור ללא בדיקה אורתופדית מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. להערכתי גם אם יש דלקת ניתן לטפל באמצעים שונים. וכשטיפול שמרני לא עוזר, צריל לשקול טיפולים נוספים. אשמח לקבל את אמך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף הרגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

אני בת 44, עבדתי עד לפני שנה בחנות, עמידה רבה על הרגלים, אין לי עודף משקל או גובה. לפני כשנה וחצי התחילו כאבים בכפות הרגלים, והמוזר שגם במנוחה ושינה אני מרגישה כאילו כפות רגלי נפוחות (אך הן לא) ואני כל הזמן "מרגישה את כפות רגלי. אחרי מנוחה אני מתקשה לדרוך, כאב בכפות רגלי. בעיקר בעקב אחד אך לא רק. מקל עלי אם לפני קימה אני מניעה את הקרסוליים בסיבובים. אחרי כמה צעדים יש הקלה, בכפכפים "שול" יש הקלה. יחפה בלתי אפשרי. הכאבים חוזרים אחרי 3-4 שעות על הרגלים כלומר גם כאבי עייפות הרגל וגם אחרי מנוחה. יש טיפול? אני כל כמה שעות מחליפה בין נעלי ספורט לכפכפים כדי לשנות תנוחת רגל. אינני נועלת נעלי עקב. מה עושים?

06/11/2004 | 19:09 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ארנה שלום. לצערי זהו אחד מהמצבים בהם אין לי איך לעזור ללא בדיקה אורתופדית מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. פני לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

01/11/2004 | 17:33 | מאת: אדי גרייזל

שלום רב שמי אדי ואני חייל בן 19, היני סובל מכאבים בשני הקרסולים מזה שנים, שבמהלכן טופלתי בצורות שונות החל מ כדורים משככי כאבים משחות מדרסים וגם הזרקות סטארוידים בעקבים, כיום אני חייל ובמהלך שרותי ואף לפני התגייסותי לצה"ל ביקרתי אצל אורתופדים רבים. ואף אחד מהם לא נתן לי תשובה ברורה לבעיה ממנה אני סובל. אני אציג לפניכם את הבדיקות שערכתי והתוצאת שנתגלו בהן: 1.רנטגן - לפני כשנתיים ביצעתי בדיקת רנטגן ולא נמצא בה שום ממצא פתולוגי. 2. מיפוי עצמות - לפני כשנה ביצעתי בדיקת מיפוי עצמות שיצא תקינה. 3. בדיקת אולטרסאונד- לפני כשנה ביצעתי בדיקת אולטראסאונד ובה נכתב : " קיימת התעבות של הקורטקס (פריאוסט?) בחיבור בין גיד האכילס לעצם הקלקנאוס, אנטוזיפיט? " 4. בדיקת CT - בבדיקת סיטי עדכנית נכתתבו ההמצאים הבאים: קרסול ימין: " בעצם הקלקנאוס באספקט המדיאלי מודגם זיז בקוטר 0.5 ס"מ (147-153). כנראה אקזוסטוזיז קטן." שאלותי הן: 1. מה היא אופיה של אותה בעיה ממנה אני סובל כבר שנים רבות שמתאפיינת בכאבים חזקים בשתי העקבים לאחר מאמץ על הרגל ואפילו נעילת נעליים כבדות.??? 2. מה עליי לעשות על מנת שרופאיי אשר מטפלים בי במסגרת הצבאית יווכחו שאכן היני סובל מבעיה? והאם בדיקת בסיטי אכן ממחישה זאת? 3. בבדיקת הסיטי לפי הבנתי נתגלו ממצאים אך ורק לגבי קרסול ימין, אך גם בקרסול השמאלי סובל מכאבים דומים אומנם מופחתים במקצת אך בכל זאת לאחר מאמץ הכאבים הם בלתי נסבלים! למה לא נתגלו שום ממצאים לגבי קרסול שמאל? 2. מה האפשרויות העומדות לפני להטבת המצב? תודה רבה מראש על טיפולכם בשאלתי.

01/11/2004 | 21:23 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אדי שלום. לצערי מצבך מורכב ולא ניתן לפי מה שכתבת לתת תשובה טובה. יש צורך בבדיקה אורתופדית טובה לפני כל הנ"ל. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון לבדיקה. לבלינסון יש הסדר עם צה"ל כך שלא צריכה להיות לך בעיה לקבל הפנייה. בברכה - דר' טיטיון.

01/11/2004 | 15:41 | מאת: קרייתי 19

שלום לדרי טיטיון! עברתי ב29.8.04 ניתוח להחלפת מפרק הקרסול, באופן פרטי אצל פרופסור מסוים שמפעת שמירה על כבודו אנני רוצה להזכיר את שמו. לא נותרה ברירה בידי אלא או החלפת המפרק או קיבוע. הפרופסור החליט ללכת על החלפת המפרק מפעת גילי 59 , אני ממאמינה שגם כבודו מכיר את השיטה שהי שבועיים גבס רגיל ולאחר מכן גבס להליכה עד לדריכה מלאה, מה שקרה הוא שהניתוח בוצע במרכז הארץ ואני גרה בצפון הארץ. לאחר יום וחצי שוחררתי הבייתה עם הגבס הרגיל וכבר בבית החולים צרכתי מכאבים והתלוננתי שהבהונות שורפות וכואבות נורא, הרגשתי כאילו הבהונות השתתקו, למחרת הגעתי הבייתה זה היה ביום שלישי של השבוע התקשרתי אל הפרופ' והתלוננתי על כאבי התופת שאלתיו עם זה אכן נורמלי סוג הכאבים ושהבהונות שורפות וכואבות כך ומשותקות? ענה לי כבודו שזה באמת לא כל כך נורמלי אך מאחר שזה רק יומיים לאחר הניתוח הוא לא כל כך מודאג. עברו עוד מס' ימים הוא לא התקשר ואני קיבלתי את הדין כולל את מכאובי , ביום ראשון כשבוע לאחר הניתוח הגיע אלי הפיזיוטרפיסטית (במקרה ידידה שלי) וראתה את המצב אמרה זה לא ניראה לה בסדר, תיתקשרי אליו אכן התקשרתי בצהריים, הוא חזר אליי רק מאוחר בליילה סיפרתי, הוא ביקש שאבוא למחת בבוקר אליו לבי"ח, הגענו הוכנסתי לחדר הגבס ואז התברר הברוך הגדול הגבס לחץ וגרם לי לנמק בבסיס כף הרגל בכריות של הבהונות הכל היה שחור, הגבס הוחלף לגבס קל ולאחר כשבוע שוב התלןננתי על באבים בלתי ניסבלים בבהונות, הגענו וקיבלתי גבס נפתח ונאמר לי שאני יכולה להתחיל לשתוף את הרגל, בפעם הראשונה שפתחתי את הגבס ראיתי מוגלה לאורך התפר שוב נבהלתי טופלתי,ההנחיות היו לשכב עם הרגל באויר החופשי ליבש את הפצע,ואז התפתח נמק בראשהתפר. רק לסבר את האוזן במשך 7 שבועות מהיום הראשון להגעתי הבייתה שכבתי עם הרגל מוגבההת כ40 ס'מ, במשך כל אותן 7 שבועות הכאבים בבסיס כף הרגל לא פסקו כנ'ל גם בבהונות לא היה לי שקט לא יום ןלא ליילה. בשך כל אותה תקופה הנעתי לבד את המפרק והא עובד יפה מאד וכך גם לגבי הבהונות הנעתי אותן למעלה למטה כל הזמן. כעת מזה שבועיים אני מקבלת פיזיוטרפיה מאד אינטנסיבית 4 פעמים בשבוע אני מאד מתקדמת,אבל עיקר הבעייה שמאד מאד מציקה לי עם זרמים מאד חזקים בבוהן ובתחתית כף הרגל גם ביום וגם בליילה,כשאני דורכת בעיקר בבוקר אני מרגישה כאילו אני דורכת על כדור עם קוצים, אני מתרגלת הרבה בבית. הרופא רשם לי תרופה בשם טגרטול 200 אני לוקחת בהוראתו כדור וחצי. רציתי לשאול האם הנזק או התופאה ידועה והאם היא הפיכה ואו חס וחלילה בלתי הפיכה? הפיזיוטרפיסטית רשם לי מינוח רפואי השייך לתופעה זו hyperalgesia-alodenia האם אוכל לקבל הסבר במה המדובר?

01/11/2004 | 21:20 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

קרייתי שלום. ניתוח TAR אותו עברת הוא ניתוח מורכב יחסית הדורש חשיפה גדולה של הקרסול בקדמת הקרסול. באזור הניתוח עוברים עצבים שמספקים תחושה לכף הרגל. לכן אם במהלך הניתוח מושכים ו"מתעסקים" עם העצבים שעוברים באזור גורמים לתופעות כמו שאת מתארת של כאבים באזורים מרוחקים מהניתוח , זרמים, ירידה בתחושה וכ"ו. זהי תופעה מוכרת והטיפול הוא בד"כ דר' זמן, כלומר הרבה סבלנות. הטגרטול הוא גם מקל על הכאבים שמקורם עצבי כמו שאת מתארת. בהצלחה בהמשך. בברכה - דר' טיטיון.

01/11/2004 | 10:15 | מאת: לי

רציתי לדעת מה משמעות עתידית של נמק על העור ליד התפרים לאחר נתוח לפני שבוע עקב רגל שהיו בה שני שברים שנותחו calcaneus

01/11/2004 | 21:14 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

לי שלום. אם הנמק שטחי ממש בתפרים בד"כ זה מסתדר. אם הנמק נרחב יותר אז יש בעיות עם הפצע ויכול להיות היפרדות של שולי הפצע וקשיים בריפוי , זיהומים וכ"ו. בברכה - דר' טיטיון

31/10/2004 | 18:42 | מאת: הנס אברהם

אישתי שברה את הקרסול עברה ניתוך היכנסו לה בקרסול מצד אחד 3 ברגים ומצד שני פחית עם 3 ברגים לאחר הורדת גבס נכתב בחוות דעת הרופא שאם לא תטופל אינטסביות בפיזיוטרפיה תפתח RSD היתי מבקש לדעת למה התכוון הרופא בתודה מראש אברהם

01/11/2004 | 21:12 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

הנס שלום. הכוונה לסיבוך שמקורו עצבי ולא ברור מה גורם לו וגורם להגבלה בתנועות וכאבים. בברכה - דר' טיטיון.

31/10/2004 | 08:34 | מאת: צביקה

שלום ד"ר אני בן 41, לפני כ-10 ימים שברתי את עצם הקופואיד (Fracture Cuboid Closed) בכף הרגל ללא תזוזה בתאונת דרכים. כף רגלי הושמה בסד גבס, עם הנחייה לביקורת אחרי שבוע, הליכה על קביים ומנוחה עם רגל מורמת. אחרי 3 ימים הוחלף הסד מאחר וסבלתי מכאבים עזים והתברר כי הסד איננו יושב היטב במקומו. היום אחרי למעלה מ-10 ימים אני עדיין סובל מכאבים עזים בעקב ובעצם הרגל מעל הקרסול (אינני יודע את שמה). בשבר עצמו כמעט ואין לי כאבים. שאלותי אליך 1. האם הכאבים הנ"ל סבירים 10 ימים אחרי הפגיעה ? 2. האם הטיפול בסד הגבס הוא הטיפול הנכון ? 3. האם ניתן לטפל במקרה זה גם ב'גבס פלסטי' והאם זה יאפשר רחיצה נוחה יותר ? בתודה מראש צביקה

01/11/2004 | 21:11 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

צביקה שלום. לצערי מאחר ולא בדקתי אורתך ולא עברתי בעצמי על בדיקות ההדמייה לא אוכל להמליץ על טיפול מתאים לבעייתך. בברכה - דר' טיטיון.

02/11/2004 | 00:19 | מאת: צביקה

תודה על תשובתך, ובכל זאת, האם ייתכן מצב היפוטטי לחלוטין בו יטופל שבר מסוג זה ב'גבס פלסטי' ? בתודה מראש צביקה

01/12/2004 | 12:58 | מאת: יהודה

יום ששי שעבר נפלתי ברחוב וכתוצאה מנפילה שברתי עצם בכף הרגל שאינני יודי אם זו עצם הקופואיד , הרגל בגבס ובהתאם להוראת הרופו הגבס חיי להישאר חודש ימים ואחריכן לעשות צילום ולקבוע מה המצב . א. נדמה לי כי חודש ימים זהו זמן ארוך ב. האם יש סבירות להחלמה כעבור חודש גץ האם יש טיפול אחר ללא השמת הרגל בגבס ומיגבלות הליכה וכו' אודה לכם באם תשיבו לי בדאר אלקטרוני תודה ולהשתמע

31/10/2004 | 00:03 | מאת: עינת

אני סובלת מזה כשנה בכאבים בעקבים של שתי כפות הרגליים.אובחן דורבן רק שלא עשיתי הרבה ממה שהמליצו לי ( הכוונה לזריקות- לא מאמינה בזה) בימים האחרונים אני מרגישה חוץ מהכאבים בעקבים גם מעיין דקירות באזור של העקב ברגל אחת וגב כף הרגל- ברגל השנייה וזה מופיע דווקא בשעת מנוחה- מן דקירות שמופיעות לכמה שניות ונעלמות. מאחר והתאכזבתי משני אורטופדים מומחים שהיתי אצלם באזור מגורי (רחובות)ושהמליצו על זריקות לעקב,אשמח לקבל ממך שמות של מי שיכול לעזור לי (אני בקופת חולים מאוחדת) וגם דעתך לגבי הדקירות ה"חדשות" שלי. תודה, עינת

01/11/2004 | 20:45 | מאת: איתי

עינת שלום, אני לא רופא אבל אני מצרף לך קישור לאתר מעולה שיכול להועיל לך. הוא באנגלית אבל יש בו מידע טוב מאד. מקווה שהוא יעזור לך. www.heelspurs.com בהצלחה. איתי

09/11/2004 | 01:13 | מאת: אלימלך יפה

כאב בקרסול רגל ימין

01/11/2004 | 21:08 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

עינת שלום. לגבי הדקירות החדשות אין לי תשובה מאחר ואני לא מכיר את כפות רגלייך ולא בדקתי אותך מעולם. להערכתי זריקות לעקב יש לתת רק במידה ומוצו כל הטיפולים השמרניים האחרים כולל תרגילי מתיחה וכ"ו. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון. בברכה - דר' טיטיון.

30/10/2004 | 13:30 | מאת: אבי

שלום רב. שמי אבי ואני חייל, יש לי בעיה בכף הרגל-לאחר כל משחק כדורגל או פעילות מאומצת של כף הרגל אני סובל מכאבי רציניים שנמשכים עד יום לאחר מכן-למרותש אני משתמש בנעלי ספורט מתאימות לגודל וכו' כמו כן בעיתי היא שאצבעות כף רגליי הן עקומות -משמע הם נוטות כלפי מעלה ונראה כאילו מכופפות בכוונה -וזהו דבר מולד זה מקשה עליי בנעלי הצבא שהעור משתפשף וכן בכל פעילות ספוטריבית הייתי מעוניין לדעת את חוות דעתך, והאם ניתן /כדאי לעשות ניתוח או גבס בתודה מראש אבי

30/10/2004 | 15:56 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אבי שלום. ניתן לנתח ולתקן הרבה עיוותים של בוהנות כף הרגל אך לא אוכל ליעץ לך לגבי המקרה שלך ללא בדיקה אורתופדית מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. בברכה - דר' טיטיון.

08/11/2004 | 05:53 | מאת: ואל

יש לי בת, גילה 11 וחצי ו בשנתיים האחרונות אצבעותיה הקטנות בבכף הרגל ,שכבר היו עקומות, התעקמו לגמרי כלפי מטה. האם יש דרך לתקן?

30/10/2004 | 11:22 | מאת: דורון

שלום אני בן 38 עובד עבודה פיזית בעמידה של 8-12 שעות ביום ליפני כמה זמן הלכתי לאורטופד ושלח אותי לעשות צילום וראה שיש "דורבן" ונתן לי זריקה בעקב . עברו מספר חודשים ויש לי כאבים חזקים במיוחד שאני קם משינה אני פשוט לא יכול לדרוך על העקב אנה עיזרו לי זה דחוף מצפה להמלצה שלכם או פיטרון תודה :דורון

30/10/2004 | 15:54 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

דורון שלום. נשמע שאתה סובל מפאסאיטיס פלאנטארית = דורבן. פנה לטיפול אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף הרגל באזור מגוריך. אני מצרף מאמר שכתבתי בנושא שיענה על רוב שאלותיך. בברכה - דר' טיטיון אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

31/10/2004 | 10:35 | מאת: דורון

בוקר טוב אבל ההיתי אצל אורטופד ועשיתי צילום והאורטופד נתן לי זריקה בעקב נירגעתי כמה זמן ועכשיו כואב לי באזור הזריקה ואין שום סימן על העקב והכאב מקרין לי לעבר הברך הרופא משפחה נתנה לי כדורים "ארטופן".האם זה יכול לעזור לי אנה תן לי תשובה מקצועית ואל תפנה אותי לאורטופד כי היהתי שם ולקבוע תור לוקח כחודש עד חודשיים . אנה עזור לי תודה: דורון

27/10/2004 | 21:33 | מאת: עומר

ד"ר יקר אבקש את עזרתך מזה חודשיים אני סובל מכאבים בכף הרגל. אמצע כף הרגל העקב ובמפרק הרגל. נשלחתי לבדיקת מיפוי עצמות והנה התוצאות להלן: קרסוליים- הדגשה ברזוס דו צדדי יותר מימין וב mp5 מימין שיכול לנבוע מתגובת מאמץ, גפיים תחתונות- כנל. אני מרגיש צורך ללחץ על כף הרגל והכאב רק מתגבר עם כל צעד נוסף. עד שאפגוש ברופא בשנית אודה לך אם תוכל לתת לי איזושהי אבחנה תודה.

29/10/2004 | 06:44 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

עומר שלום. לצערי לתשובת המיפוי אין שום משמעות ללא בדיקה אורתופדית ומעבר על שאר בדיקות ההדמיה כך שלא אוכל להיות לך לעזר במקרה זה. בברכה - דר' טיטיון.

27/10/2004 | 13:27 | מאת: יעל

שלום רב! אבקש יעוץ לגבי כאבים בכף רגלו של בני החייל. לבני יש פלטפוס וגם כאבים בגב מזה הרבה זמן. עם כל זה הוא מרבה להתאמן בחדר כושר. לפני כחצי שנה החלו כאבים בכף רגלו, עד כי קשה לו ללכת ולדרוך בה. אנא עזרתך!

29/10/2004 | 06:41 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

יעל שלום. לצערי לא אוכל לעזור במקרה זה ללא בדיקה אורתופדית ובדיקות הדמייה לפי הצורך. על בנך לפנות לבדיקת אורתופד. בברכה - דר' טיטיון.

27/10/2004 | 10:51 | מאת: אהובה

אודה לך אם תסביר מה פרוש ההבחנה בצלום של קרסול: דורבן עליון ופלנטרי. תודה מראש.

29/10/2004 | 06:39 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אהובה שלום. פירוש הדבר שבצילום שעשית ראו שיש לך זיז גרמי כפי וזיז גרמי עליון כנראה באזור העקב אם כי לא כתבת. בברכה - דר' טיטיון.

27/10/2004 | 00:08 | מאת: יהודית

אני בת37 סובלת מזה מספר שנים מכאבים חזקים בכפות הרגליים לדעתי קשת כף הרגל גבוה מידי. פניתי לרופאים והם נתנו מדרסים אבל הם לא מקלים[עשיתי רפלקסולוגיה אבל גם זה לא עזר.כל הזמן אני מרגישה צורך ללחוץ על כפות הרגליים .בנוסף אני סובלת מבצקות בקרסוליים .עלי לציין שאני לא שמנה בכלל. ועושה הליכה כמעט יוםיום .פניתי למספר אורטופדים אך לא קיבלתי מענה לבעיתי .אנא יעצו לי מה לעשות?????

27/10/2004 | 10:17 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

יהודית שלום. לצערי בעייתך היא מסוג הבעיות שלא ניתן צלתת עליהן יעוץ ללא בדיקה מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. פני לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף הרגל באזור מגורייך לבדיקה. בהצלחה, דר' טיטיון.

26/10/2004 | 22:37 | מאת: מממ2

בחודשים האחרונים אני סובל מכאבים בכף הרגל ימין וגם קצת בשמאל . שאני הולך יש לי כאב בדיוק באמצע כף רגל ימין וקצת בשמאל, ולאחר מס' דקות זה עובר. אך שוב זה קורה לאחר מס' שעות. כמעט ברוב שעות היום אני מתלונן על כאבים ברגלים ועייפות כל הזמן. אני לא עושה ספורט עובד מול מחשב ובאוטו . משקל רגיל לא שמן. שאני לוחץ גם על כף הרגל האחורית בצדדים זה כואב במיוחד שאני עושה לחיצות כאילו מסאג' . מה אתה חושב שיש לי וממה בדיוק אני סובל. זה מטריד אותי כל היום. אני חושב שיש לי פלטפוס ואני נועל נעלי ספורט במיוחד לצורך זה אך אין שינוי. יש לי ברגל ימין באמצע כף הרגל מין כאב כזה שאני כאילו צריך ללחוץ כל פעם על הנקודה הזאת שזה יעבור כאילו מין מסאג' כזה. ממה זה בדיוק קורה והאם זה יעבור לבד ללא כל טיפול. אודה לתגובה מפורטת.

27/10/2004 | 07:31 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מממ2 שלום. אתן לך את התשובה המפורטת ביותר שאני יכול לתת לך בתנאים אלו. 1 - אני לא יודע מה יש לך. 2 - אני לא יודע כמה זמן זה יקח עד שזה יעבור. 3 - אני לא יודע איזה טיפול אתה צריך. אין אפשרות לתת לך תשובה טובה יותר ללא בדיקה אורתופדית מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. פנה לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

26/10/2004 | 17:35 | מאת: דנה

לפני יותר מ10 שנים עברתי ת"ד בעקבותייה היה לי נמק בכף הרגל, עברתי השתלות וכריתת שתי אצבעות. לאחרונה כושר ההליכה שלי ירד. הייתי בבית לוינשטין אצל ראש המחלקה האורתופדית, שנתן לי שתי אופציות - הזרקת סטרואידים בין כף הרגל לעור המושתל ניתוח נוסף עם השתלת עור נוסף בהתייעצות עם רופאי המחקה בבית חולים מאיר, נאמרה לי אותה תשובה. האם אתה מכיר את ההליכים שנאמרו לי? האם אתה יכול לתת לי מידע על כך? האם לדעתך אני יכולה לעשות משהו פחות פולשני ומשבית? תודה.

27/10/2004 | 07:27 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

דנה שלום. לצערי אני לא מכיר אותך ולא את כף רגלך ולכן לא אוכל לתת לך המלצה לטיפול ספציפי אך מוכרים לי בהחלט פרופ' איסקוב מנהל המחלקה לשיקום אורתופדי בלוינשטיין וכן מוכרים לי היטב רופאי כף הרגל במאיר. אם זה הטיפול שהומלץ לך עלידי שני הגורמים הנ"ל, לא נראה לי שיש טיפול אחר. בברכה - דר' טיטיון.

05/03/2005 | 23:34 | מאת: מירי

שלום רב שמי מירי ואני סובלת ממחלת הפרייברג בכף רגל ימין הייתי רוצה לדעת יותר פרטים על מחלה זו בבקשה. תודה מראש.

05/03/2005 | 23:34 | מאת: מירי

שלום רב שמי מירי ואני סובלת ממחלת הפרייברג בכף רגל ימין הייתי רוצה לדעת יותר פרטים על מחלה זו בבקשה. תודה מראש.

05/03/2005 | 23:34 | מאת: מירי

שלום רב שמי מירי ואני סובלת ממחלת הפרייברג בכף רגל ימין הייתי רוצה לדעת יותר פרטים על מחלה זו בבקשה. תודה מראש.

26/10/2004 | 11:59 | מאת: אלון

שמי אלון אני בן 31+. כבר למעלה מ-12 שנה אני סובל מבעיית שחיקה בסחוס של 2 הברכיים כנראה עקב מס' נפילות שהיו לי במהלך השירות הצבאי+מאמצים. כבר שנים רבות שיש לי "קנקים" בברכיים, ממש כל הזמן , כל פעם שאני עובר ברגליים ממצב כיפול ליישור והפוך. שאלתי היא האם לא מומלץ להמשיך כך , כי אני פשוט חיי כך עם "קנקים" כל הזמן ורק כאשר אני מבצע מאמץ כלשהו אז מתחילים כאבים. הקנקים הם לא קטנים אלה ממש חזקים. האם זה גורם נזק לעתיד? תודה.

26/10/2004 | 15:18 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אלון שלום. מאחר ופורום זה הוא פורום העוסק בבעיות קרסול וכף רגל הרי שלא כאן המקום לשאול את שאלתך. בכל מקרה, אם כבר שאלת, אז המקרה שלך הוא מסוג המקרים שלא ניתן לתת תשובה אינטליגנטית דרך האינטרנט. לא שאני מתיימר להיות אינטליגנט במיוחד, אבל כדי לתת לך תשובה רצינית צריך לבצע בדיקה אורתופדית מסודרת ולעבור על בדיקות ההדמיה שיש לך או לשלוח אותך לביצוע בדיקות הדמיה לפי הצורך. לסיכום, פנה לבדיקת אורתופד באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

26/10/2004 | 06:58 | מאת: יגאל

דר' טיטיון היקר. אני הנודניק שפגשת במנסבך לפני חצי שנה שסבל מכאבים בכף רגל שנים עד שפגשתי אותך. איבחנת מורטונס נאורומה , לאחר שכבר ביקרתי באין ספור אורתופדים שנתנו לי זרקיות ומדרסים הימרתי עליך ועל ניתוח. עשית ממני בן אדם חדש. ממש נולדתי מחדש. אוהב אותך גבר. תודה.

26/10/2004 | 15:14 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

יגאל שלום. אני לא ממש זוכר אותך אבל אני שמח שיכולתי לעזור ושאתה מרגיש טוב. נהנית, ספר לחבריך... בברכה - טיטיון.

28/11/2004 | 16:03 | מאת: זאב

אם אתה יכול , תתקשר אליי זאב 054-3974123

25/10/2004 | 18:24 | מאת: ג.

שלום רב. לפני כשלושה וחצי חודשים לאחר תאונת דרכים יצאתי עם פריקת כתף ושבר ב-G.T. לאחר כחודש של קיבוע טופלתי בפיזיוטרפיה כ-3 פעמים בשבוע והיא לא ממש עזרה לי לשיפור טווח התנועה שלי שהיה משהו כמו הנפה של 75 מעלות. לאחר כחודשיים ללא שיפור משמעותי נוצר אצלי מצב של כתף קפואה אשר ממנו אני לא ממש מצליח לצאת.גם כאשר טופלתי כעת בפיזיוטרפיה יום-יומית זה לא עזר לי, למרות ששופר מעט טווח התנועה של היד שלי (הנפה 115 מעלות) עדיין אני לא מצליח להפעיל את הכתף מבלי להרים את הכתף. השאלה שלי היא מה השיטה הנכונה לטפל במצב כזה? כמה פעמים בשבוע מומלץ לעשות פיזיוטרפיה והאם זה יעזור או שמדובר פשוט בעניין של זמן עד שהכתף שלי תחזור לקדמותה ? יש לציין שכיום אני נמצא שלושה וחצי חודשים לאחר התאונה וכיום אני עושה פעמיים בשבוע פיזיוטרפיה. תודה, ג.

25/10/2004 | 22:36 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ג שלום. פורום זה אינו עוסק בבעיות כתף אך בעקרון כתף קפואה זהי בעיה שחולפת מעצמה אך יכול לקחת הרבה זמן, אפילו עד שנתיים. בברכה - דר' טיטיון.

24/10/2004 | 16:15 | מאת: יואלה

יש לי פריצת דיסק ב-3 מקומות בע"ש מותני ההקרנה הייתה לרגל שמאל. ומזה כמה חודשים יש לי התכווצויות שרירים בכף רגל שמאל ובשוק רגל שמאל לעתים תכופות והכאבים קשים. זה קורה בעיקר בלילה. המליצו לי לקחת מגנזיום. עשיתי זאת אך אין שיפור משמעותי במצב. אודה על הצעת פיתרון וטיפול.

25/10/2004 | 15:48 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

יואלה שלום. נסי לפנות בשאלתך לפורום בעיות עמוד שדרה. בהצלחה, דר' טיטיון.

24/10/2004 | 10:52 | מאת: רבקה

שלום, מזה כמה חודשים אני סובלת מכאב (לא חד) בחלק העליון של כף רגל ימין. הכאב הוא בשטח של כ-5 ס"מ על 5 ס"מ בחלק הימני של גב כף הרגל. התחושה היא של משהו שורף (כאשר המכנס למשל נוגע באיזור החשוף). האורתופד טוען שזו איננה בעייה אורתופדית והפנה אותי לנוירולוג (?!). האם זה אכן סוג הרופא המתאים ? חברה אמרה לי שיתכן וצריך לגשת לרופא כלי דם. מהי המלצתכם ? בתודה מראש, רבקה

24/10/2004 | 15:40 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

רבקה שלום. לצערי שאלתך היא מסוג השאלות עליהן לא ניתן לתת תשובה במסגרת הפורום כי צריך לבדוק בדיקה אורתופדית מסודרת כדי להגיע לאבחנה או לחשד לגבי כיוון הבעיה. פני לרופא המשפחה שיבדוק וימליץ לאן לפנות ולא לחברייך מסביב. בברכה - דר' טיטיון.

23/10/2004 | 21:09 | מאת: איתמר

אני בן 20 וסובל ממחלת פרייברג וזה גורם לכאבים עזים אשמל לקבל מידע על המחלה ופתרונות תודה

24/10/2004 | 00:03 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

איתמר שלום. הטיפול בבעייתך הוא ניתוחי. תוכל למצוא ים של מידע בנושא בחיפוש פשוט ברשת במנוע חיפוש כמו גוגל. אשמח לקבלך לבדיקה וטיפול במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון, אותה אני מנהל. בברכה - דר' טיטיון.

שלום! סבתא שלי היא בת 80 וסובלת מכאבי ברכיים חזקים עד כדי חוסר יכולת לזוז. היא ניסתה זריקות קרטיזון אבל הן לא יעילות כל כך ומזיקות לבריאות.בשנה שעברה היא ניסתה זריקות בשם "סבינטק" , אם אני לא טועה. זה עזר לה אך הבעיה לצערי הרב שתרופה זו היא מאוד יקרה ולא ממומנת ע"י קופת חולים כללית. הזריקות עולות לכל ברך 1600~ ש"ח. אין לה אמצעים לממן טיפול יקר שכזה וכואב לי לראות אותה סובלת כל כך . השאלה שלי האם יש גוף או אגודה שיכולים לממן לה טיפול זה או תרופה חלופית לא פחות טובה? תודה

24/10/2004 | 00:01 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

לנה שלום. יש תרופות שונות דומות בשוק למשל ארטרייז שהיא מעט זולה יותר ועלות הטיפול יכולה להגיע ל1000 שקלים בכל ברך. לא ידוע לי על אגודות או גופים שממנים את הטיפול. בברכה - דר' טיטיון.

23/10/2004 | 09:28 | מאת: נעמי

בזמן הליכה, יש לי כאבים בכף הרגל ליד האצבעות, אובחן כנורטון נירומה. לא עזרו מדרסים עם הגבהות שונות, קיבלתי 2 זריקות קורטיזון, שעזרו מעט, אבל השפעתן פגה לאחר כ- 4 חדשים. יש לי תור לרופא פרטי כף רגל לעוד 3 חדשים, בלי כל אפשרות להקדים.(בבית חולים התור הוא ארוך עוד יותר). איך ניתן להקל על ההליכה, כי אני מנסה להקל על הכאב ודורכת על צד כף הרגל, ופוחדת שעכשיו יגרם גם נזק לקרסול. תודה.

23/10/2004 | 23:58 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

נעמי שלום. לצערי אם מדרסים וזריקות לא היטיבו איתך, הדרך היחידה להתמודד עם הבעיה היא בעזרת ניתוח להוצאת הנוירומה. לצערי לא אוכל לעזור לך להקדים את התור לרופא אליו פנית. בהחלט אם את תלכי עקום לאורך זמן עלול להגרם לך נזק במקומות אחרים בשל עומס. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון אותה אני מנהל. בברכה - דר' טיטיון.

24/10/2004 | 16:35 | מאת: נעמי

לדר' טיטיון, תודה על תשובתך המהירה. אנסה מחר לקבוע תור למרפאתך, בבית חולים בילינסון. מקווה ששם התור הוא פחות מ- 3 חדשים. 1. האם יש צורך להביא בדיקות נוספות פרט לצילומי רנטגן של 2 כפות הרגליים? 2. מה ניתן לעשות בזמן ההמתנה, כדי למנוע נזק נוסף לכף הרגל והקרסול?

25/10/2004 | 06:52 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

נעמי שלום. אין צורך בשלב זה בבדיקות נוספות. בד"כ גם צילום הוא מיותר והקליניקה היא שקובעת. אין הרבה מה לעשות מלבד הליכה עם נעליים רחבות ונוחות. בברכה - דר' טיטיון.

22/10/2004 | 16:49 | מאת: צעירה ומודאגת

יש לי רגל "פולנייה" כלומר העצם הבולטת שנמצאת מתחת לבוהן (ברגל ימין בצד שמאל וברגל שמאל בצד ימין ) בולטת יותר מהרגיל. כרגע המצב הוא איכשהו נורמלי. אבל לפי הרגליים של אמא שלי וסבתא שלי אני חוששת שהגנים הפולניים שלי "יבלטו" בתוך כמה שנים. אני בת 18 לפני גיוס ואני חשה בכאבים קלים בעצם זו מידי פעם. רציתי לדעת מה עליי לעשות? לאן לפנות ? והאם יש דרך לעצור את התופעה הזאת? תודה לכם ולפורום המקסים שלכם!

23/10/2004 | 23:54 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

שלום לך פולניה צעירה. עלייך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף הרגל. הטיפול בבעיות אלו הוא בד"כ ניתוחי. אם אין עיוות גדול וזה לא מפריע בנעליים אפשר להמתין עם זה, אבל בד"כ זה מחמיר עם הזמן. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון, אותה אני מנהל. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב ד"ר נכבד אמי עברה לפני כשבועיים ניתוח להחלפת מפרק ירך, הניתוח עבר בהצלחה הפצע מחלים יפה והיא כבר מסתובבת בעזרת הליכון. הבעיה ממנה היא מאד סובלת החלה למחרת הניתוח כף הרגל תפוסה כל הזמן והיא מרגישה כל הזמן כאילו דוקרים אותה במחטים הכאב בלתי נסבל ובעיקר בשעות הלילה. כשהיא התלוננה על כך בבית החולים בו נותחה (השרון) לא התחייסו לכך וטענו שזה יכול להיות כתוצאה מפגיעה כלשהי בניתוח וזה יעבור. האם אין אפשרות לעשות משהו כדי להקל על הכאבים? בתודה מראש ושבת שלום , שוש

23/10/2004 | 23:51 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

שוש שלום. יתכן שמדובר בפגיעה עצבית בעקבות הניתוח ואין הרבה מה לעשות מלבד להתעזר בהרבה סבלנות. אם זאת ניתן להקל על הכאבים עם תרופות נוגדות כאבים או אם הכאבים ממקור עצבי ניתן לטפל ב-TEGRETOL או תרופות דומות. בהצלחה, דר' טיטיון.

21/10/2004 | 23:31 | מאת: אתי

שלום רב, היתי מעונינת לקבל מידע על club foot . מה זה? דרכי טיפול? היכן? בתודה מראש.

23/10/2004 | 23:48 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אתי שלום. הטיפול בבעיה משתנה בהתאם לחומרתה, לגיל החולה בתחילת הטיפול וכ"ו. מידע רב בנושא תוכלי למצוא ברשת למשל בגוגל אם תקישי club foot ותבצעי חיפוש קצר. בברכה - דר' טיטיון

24/10/2004 | 21:39 | מאת: אתי

הייתי מעונינת לקבל אנפורמציה על הטיפול ב club foot בישראל. אין על כך אינפורמציה ברשת. אני בהריון (שלישי) ובבדיקת us נתגלתה תופעה זו ברגלו השמאלית של העובר. האם פגם זה ניתן תמיד לתקן? אילו מרכזים רפואים מתמחים בנושא זה? האם זה מרמז על בעיה נוספת או האם קים חשש לבעיה התפתחותית בהמשך? בתודה מראש

21/10/2004 | 22:03 | מאת: דלית42

אני בת 42 ומזה מס' חודשים סובלת מנפיחות בקרסוליים ב-2 הרגליים באותה צורה. וכן אני סובלת מכאבים ברגליים כשאני עומדת הרבה, וגם בהליכה מרובה הרגליים נפוחות. הנפיחות בקרסוליים לא יורדת גם לאחר מנוחה ממושכת עם הרמה של הרגליים למעלה. אינני יודעת לאיזה רופא לפנות: אורטופד כף רגל?, כלי דם?, לימפה?, ומהי ההתמחות של רופאה שמטפל בבעיות לימפה. כמו כן אני סובלת מהירדמות של הרגליים לעיתים?. אורטופד כללי שראה אותי אמר שנראה לו שזה שומן, מה הסיבה שיכולה להיות להתנפחות עמידה כזאת, כ-4-5 ס"מ נפיחות בכל קרסול?. ברצוני לציין שאני סובלת מכולסטרול גבוה ונוטלת simovil באופן קבוע.

23/10/2004 | 23:44 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

דלית 42 שלום. נשמע לי שאת לא מתארת שומן אלה בצקת. אחת מהתופעות לוואי הידועות של SIMOVIL היא בצקת בגפיים תחתונות.לפני שתפני לאורתופדים, כלי דם וכ"ו בייתי פונה לרן]פא המשפחה ומחליף את הטיפול בכולסטרול לתרופה אחרת. בהצלחה. דר' טיטיון.

21/10/2004 | 22:03 | מאת: דלית42

אני בת 42 ומזה מס' חודשים סובלת מנפיחות בקרסוליים ב-2 הרגליים באותה צורה. וכן אני סובלת מכאבים ברגליים כשאני עומדת הרבה, וגם בהליכה מרובה הרגליים נפוחות. הנפיחות בקרסוליים לא יורדת גם לאחר מנוחה ממושכת עם הרמה של הרגליים למעלה. אינני יודעת לאיזה רופא לפנות: אורטופד כף רגל?, כלי דם?, לימפה?, ומהי ההתמחות של רופאה שמטפל בבעיות לימפה. כמו כן אני סובלת מהירדמות של הרגליים לעיתים?. אורטופד כללי שראה אותי אמר שנראה לו שזה שומן, מה הסיבה שיכולה להיות להתנפחות עמידה כזאת, כ-4-5 ס"מ נפיחות בכל קרסול?. ברצוני לציין שאני סובלת מכולסטרול גבוה ונוטלת simovil באופן קבוע.

23/10/2004 | 23:44 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

דלית 42 שלום. נשמע לי שאת לא מתארת שומן אלה בצקת. אחת מהתופעות לוואי הידועות של SIMOVIL היא בצקת בגפיים תחתונות.לפני שתפני לאורתופדים, כלי דם וכ"ו בייתי פונה לרן]פא המשפחה ומחליף את הטיפול בכולסטרול לתרופה אחרת. בהצלחה. דר' טיטיון.

27/10/2004 | 18:57 | מאת: תמאז

הדיאגנוזה :- "נוזל סביב גיד tp על רקע של טנדיניטיס" 1. מה המשמעות. 2. כיצד זה קורה. 3. מהי שיטת הריפוי המומלצת

21/10/2004 | 07:06 | מאת: אשתאר

יש לי כאבים בעקב בזמן דריכה ובבוקר אני קמה עם קשיון בכרסול וכאב בעקב . רציתי לציין שלפני כחודשיים עברתי ארטוסקופייה בברך של אותה רגל.ואני עדיין עם קושי בהליכה ויישור הברך רציתי לדעת עם יש קשר בין הדברים.כי לפני הניתוח גם היה לי קישיון ועמידה מרובה גרמה לכאבים.מה יכולה להיות הסיבה ומה אתה מייעץ לי לעשות.תודה רבה

23/10/2004 | 23:35 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אשתאר שלום. נשמע לי שאת סובלת מפאסאיטיס פלאנטארית או "דורבן". פני לבדיקת אורתופד באזור מגורייך ועדיף כזה העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

20/10/2004 | 20:00 | מאת: קרן

אמא שלי (בת 63) סובלת כבר יותר משנה מתחושת חום ושריפה בכפות הרגליים. זה בא בעיקר בשעות הערב והלילה. זה כל כך נוראי עד כדי כך שהיא שמה מידי ערב קרח בכפות הרגליים. יש לציין שהיא פעילה, ועושה מידי יום הליכה, ובריכה מס' פעמים בשבוע. והיא אשה בריאה. אשמח לקבל תשובה תודה מראש, קרן

23/10/2004 | 23:34 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

קרן שלום. בעיות כאלו נובעות בד"כ מבעיה עצבית. יכולה להיות בעיה עצבית מקומית בשל לחץ על עצב פריפרי וכ"ו, יכול לבגרם מבעית עמוד שדרה ולחץ על עצבים גבוה יותר, יכול להיות בשל בעיה עצבית הנגרמת מסוכרת או מחלות נוספות. לסיכום קחי את אמא לבדיקה רפואית. בברכה - דר' טיטיון.

20/10/2004 | 16:31 | מאת: צבי

שלום עברתי ניתוח עקב שבר בפיבולה הדיסטלית משמאל הניתוח היה בהרדמה כללית בוצע הכנסת INTERFRAGMENTARY SCREW קיבוע עם פלטה 8 חורים וברגים והכנסת בורג סינדוסמטי שהוצא בניתוח נוסף. כיום לאחר שנתיים בולט לי בורג (מעט מעל הקרסול) וכשליש ממנו (לפי צילום רנטגן) יצא החוצה.ע"פ המלצת רופא אורטופד עלי להוציאו א. מעבר לכך אני מרגיש כי קיים מסביב לבורג מעין "נפיחות" קלה כשאני נוגע,האם הדבר לגיטימי או שיתכן כי מתפתח דבר כלשהיא ועלי לפנות באופן מיידי לרופא ? ב. אני ממשיך לבצע פעילות ספורטיבית האם עלי להפסיק ? ג. איך מתבצעת ההרדמה המקומית ? האם נוגעים בעצם בעת ההדרמה ? האם קיימים כאבים במהלך ההרדמה ? ד. תוך כמה זמן ניתן לחזור לפעילות ספורטיבית ? ה. האם אוכל לסבול מצליעה בטווח הארוך ?

23/10/2004 | 23:31 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

צבי שלום. אם ברגים מתחילים להשתחרר ולבלוט בהחלט מומלץ להוציא הקיבוע הפנימי. תשובות. א. אם אין אודם וסימני זיהום מסביב לבלט אין צורך לפנות לטיפול בדחיפות. ב. אם אתה מרגיש טוב עם הפעילות ולא נגרם לך כאב, תמשיך. ג. הרדמה מקומית מתבצעת ע"י הזרקת חומר להרדמה מקומית לאזור בו מבוצע הניתוח. כמו אצל רופא שיניים . מרדימים את אזור הניתוח אך קשה להרדים את העצם ולכן יש לפעמים קצת כאבים כש מבריגים את הברגים החוצה מהעצם. הזריקות הרדמה עצמן לא נעימות אבל לא סוף העולם. ד. כחודש לאחר הניתוח. ה. אם אין לך צליעה היום, אין סיבה שתהיה צליעה לאחר הוצאת הקיבוע הפנימי. בברכה - דר' טיטיון.

24/10/2004 | 10:03 | מאת: צבי

תודה ד"ר, האם לאחר הניתוח ניתן לדרוך דריכה מלאה על הרגל וללכת כרגיל

19/10/2004 | 21:30 | מאת: בן-20

שלום, לפני מס' שנים עברתי ניתוח ראש אשר גרם לרגל להיות משותקת. מאז השתקמתי ואני הולך עם סד לרגל. לפני מס' חודשים גיליתי שאני מצליח להזיז את כף הרגל כלפי מעלה בעצמי וללא עזרת סד. הבעיה היא שכף הרגל נהייתה נורא חלשה עקב הליכה ממשוכת ויש לי DROP FOOT בהליכה ללא סד. האם יש אפשרות לטיפול בתופעה זו ולהפסיק ללכת עם סד? תודה מראש

23/10/2004 | 23:25 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

בן-20 שלום. אם אתה מצליח כיום להזיז את כף הרגל כלפי מעלה יש טעם לדעתי לפנות לפיזיוטרפיה לחיזוק השרירים ואולי תוכל להשתקם מהDROP FOOT . אני מאחל לך בהצלחה. דר' טיטיון.

19/10/2004 | 20:16 | מאת: דניאלה

שלום רב נפלתי היום ממדרגות וקיבלתי מכה בכף הרגל והמפרק לאחר כמה זמן התנפח לי מעט מעל המפרק מקדימה (זה לא המקום שבו כואב לי) מה שכואב לי זה לסובב את כף הרגל מהמפרק שמתי קרח והרבה והנפיחות לא עוברת, שאלתי היא האם כדאי ללכת לרופא או לתת לזמן לעשות את שלו תודה

23/10/2004 | 23:13 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

דניאלה שלום. אני מתנצל על העיכוב בתשובה. אני מקווה שפנית כבר לרופא אך אם לא פנית והכאבים והנפיחות ממשיכים מומלץ לפנות לאורתופד באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

19/10/2004 | 20:16 | מאת: דניאלה

שלום רב נפלתי היום ממדרגות וקיבלתי מכה בכף הרגל והמפרק לאחר כמה זמן התנפח לי מעט מעל המפרק מקדימה (זה לא המקום שבו כואב לי) מה שכואב לי זה לסובב את כף הרגל מהמפרק שמתי קרח והרבה והנפיחות לא עוברת, שאלתי היא האם כדאי ללכת לרופא או לתת לזמן לעשות את שלו תודה

23/10/2004 | 23:12 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

דניאלה שלום. אני מתנצל על העיכוב בתשובה. אני מקווה שפנית כבר לרופא אך אם לא פנית והכאבים והנפיחות ממשיכים מומלץ לפנות לאורתופד באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

19/10/2004 | 20:16 | מאת: דניאלה

שלום רב נפלתי היום ממדרגות וקיבלתי מכה בכף הרגל והמפרק לאחר כמה זמן התנפח לי מעט מעל המפרק מקדימה (זה לא המקום שבו כואב לי) מה שכואב לי זה לסובב את כף הרגל מהמפרק שמתי קרח והרבה והנפיחות לא עוברת, שאלתי היא האם כדאי ללכת לרופא או לתת לזמן לעשות את שלו תודה

23/10/2004 | 23:12 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

דניאלה שלום. אני מתנצל על העיכוב בתשובה. אני מקווה שפנית כבר לרופא אך אם לא פנית והכאבים והנפיחות ממשיכים מומלץ לפנות לאורתופד באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

19/10/2004 | 15:29 | מאת: אמא מודאגת

שלום רב, התינוקת שלי בת שנה ו4 חודשים ומזה זמן (בערך חודשיים) היא הולכת על קצה האצבעות וגם כשהיא עומדת אז לפעמים על קצה האצבעות ולפעמים על כל הכף רגל. חשוב לציין כי היא הולכת מצויין ואף רצה. היא התחילה ללכת בערך בגיל שנה ואולי קצת לפני. התופעה הזו היא גם כשהיא נועלת נעליים וגם כשהיא יחפה. אודה לתשובתך. אמא מודאגת

23/10/2004 | 23:11 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אמא יקרה. זהי תופעה מוכרת ויש הרבה פעוטות - TOE WALKERS, כולל בני הקטן. בד"כ זה עובר לבד ואין צורך בטיפול או בדיקות נוספות. אם הסיפור ממשיך מעבר לשלושה חודשים יש לפנות לבדיקת אורתופד ילדים. בברכה - דר' טיטיון.

18/10/2004 | 21:53 | מאת: יגאל

שלום. אודה מאד ליעוץ בקשר לטיפול המומלץ לארוע של כאבים בכף הרגל כתוצעה מרצועה קרועה בעבר [כ7 שנים] היום שוב סובבתי את כף הרגל וזה גורם לכאבים ויתכן שגם כף הרגל התנפחה. מה הטיפול המומלץ. עסוקי לא מאפשר לי לשכב עם רגל למעלה. תודה .

19/10/2004 | 09:32 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

יגאל שלום. למרות עיסוקך הטיפול הראשוני המצומלץ הוא מנוחה עם רגל מורמת וקירור מקומי עם קרח וכ"ו. מעבר לכך לא אוכל להמליץ על טיפול ללא בדיקה מסודרת ובדיקות הדמיה לפי הצורך. החלמה שלמה - דר' טיטיון.

19/10/2004 | 16:18 | מאת: יגאל

לדר', תודה עבור התגובה.יגאל

18/10/2004 | 17:54 | מאת: איריס

ד"ר טיטיון- מה עושים האורטופדים במקרה הנ"ל? תודה שוב

19/10/2004 | 09:30 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

איריס שלום. אני באופן אישי בודק את החולה ואת הצילומים שנדרשים ומתכנן ניתוח המתאים לסוג העיוות לאחר שאני מסביר הכל לחולה. בד"כ מדובר בניתוח עם חתך לא גדול אבל יש חתך ושינוי זויות בעצמות לפי הצורך ובד"כ גם נדרש קיבוע פנימי עם ברגים או אמצעי קיבוע אחר. בברכה - דר' טיטיון.