פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

הייתי רוצה להגיע לבדיקה למטרת ניתוח אצבעות רגליים מחוברות. אני חבר בקופת חולים כללית, אנא הנחה אותי מה עלי לעשות, והאם קודם יש לעבור אצל רופאת המשפחה.

ניר שלום. במידה וברצונך לעבור הניתוח אצלי בבלינסון, קבע תור למרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון, דרך מוקד תורים של קופ"ח והגע לבדיקה עם הפנייה של רופא המשפחה או אורתופד בקהילה או בלי הפניה בכלל העיקר שיהיה לך טופס 17. בהצלחה - דר' טיטיון.

רציתי לדעת אם קיימת אפשרות לעשות זאת באופן פרטי (אצלך) ואם כן תוכל להגיד לי פחות או יותר מהי העלות של ניתוח כזה. תודה לך .

שלום רב, בביקור אצל אורטופד עקב כאבים בבוהן ובעצם מתחתה כי אני סובלת מגאוט. אודה על הסבר קצר על מחלה זו ומהו הטיפול בה. האם יש טיפול תרופתי. בתודה ובברכה, אור

אור שלום. כתוב גאוט בגוגל ותקבל מיליון אתרים בנושא. גאוט -שיגדון רקע כללי:? סוג נפוץ של דלקת מפרקים, הנגרם ע"י ריכוז מוגבר של חומצת שתן (מוצר הפירוק הסופי של חילוף ?חומרים של פורין) בנוזלים הביולוגיים, אשר שוקעת יחד עם גבישי מונוסודיום-אוראט במפרקים, גידים, ?בכליות וברקמות אחרות וגורמת לנזק ניכר ולתהליך דלקתי.? בשתן של גבר ממוצע מופרש מדי יום 200-600 מ"ג של ח.שתן, שהם 2/3 מהכמות המיוצרת בגוף ??(וסה"כ 10-20% מסה"כ נפח הדם). השאר מופרש במיץ המרה ובהפרשות אחרות של מע' העיכול. ?בגאוט כמות ח.השתן בדם עולה משמעותית ואם הדיאטה שלו כוללת ח.שתן – עולה היווצרות הגבישים ?ברקמות. כ – 80% מח.השתן המסוננת בכלייה נספגים שוב לגוף.? ח.שתן היא מולק' מאוד לא מסיסה, אך בדרגת חומציות 7.4 ובטמפ' הגוף היא רוויה בנסיוב ב 6.4-7.0 ?מ"ג ל 100 מ"ל. בטמפ' נמוכות יותר נק' הרוויה של ח.השתן קטנה, ואז מתחילים להיווצר משקעים ?אוראטיים (מסיבה זו המשקעים נוצרים במקומות יותר קרירים בגוף כמו החלק העליון של האוזן). ? ב ?PH? מתחת ל 6.0 ח.השתן בלתי-מסיסה ויכולה לשקוע, כשהשתן מתרכז בצינורות מאספים ועובר אל ?השלפוחית.? גורמי סיכון ואפידמיולוגיה: ? ?1.? מין. גברים מהווים 95% מהחולים.? ?2.? גיל מעל 30.? ?3.? סיפור משפחתי.? ?4.? אכילה מרובה של בשרים, במיוחד איברים פנימיים – העשירים בפורין.? ?5.? צריכת אלכוהול המעכב את הפרשת חומצת השתן ע"י הכליות.? ?6.? השמנה.? ?95% ומעלה מהחולים הם גברים מעל גיל 30.? שכיחות המחלה 1:1,000 מבוגרים (בעוד ש 10-20% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מיתר ח.שתן בדם = ?היפראוריקמיה).? ישנם 2 סוגים של שיגדון: ראשוני ומשני. הראשוני מהווה 90% מכל המקרים.? מהלך המחלה:? ?1.? בשיגדון ראשוני יש רמה מוגברת של נסיוב חומצת השתן מ – 3 סוגים:? ?•? סינתזה מוגברת של חומצת שתן – מצב שכיח אצל רב החולים.? ?•? ירידה ביכולת להפריש חומצת שתן – אופייני לכשליש מהחולים.? ?•? ייצור עודף + הפרשת יתר של חומצת שתן – מאפיין חולים בודדים בלבד.? הסיבה המדויקת לרמה הגבוהה של חומצת השתן אינה ידועה בד"כ אך ישנם כמה פגמים גנטיים ?שבהם היא ברורה.? ?2.? לשיגדון משני סיבות רבות אפשריות, מטאבוליות וכלייתיות.? סיבות מטאבוליות:? ?•? ייצור מוגבר ראשוני של פורין:? ?1.? אדיופתי.? ?2.? פגמים אינזימתיים, למשל תסמונת ?Lesch-Nyhan? או מחלת אחסון גליקוגן.? ?3.? פעילות אינזימתית מופחתת, למשל היפוקסנתין-גואנין פוספוריבוסיל-טרנספראז ?מופחת אצל 1-2% מחולי השיגדון.? ?4.? פעילות אינזימטית מוגברת, למשל פוספוריבוזילפירופוספאט סינתאז.? ?•? ייצור מוגבר משני של פורין:? ?1.? תחלופה מוגברת של פורינים:? ?1.? סרטן.? ?2.? תרופות ציטוטוקסיות.? ?3.? אנמיה כרונית עקב התפרקות/הרס כדוריות.? ?4.? ספחת (פסוריאזיס).? ?2.? סינתיזה מוגברת, למשל מחסור בגלוקוזה-6-פוספטאז.? ?3.? פירוק מוגבר של פורינים:? ?1.? נטילה אוראלית או תוך-ורידית של פרוקטוזה.? ?2.? פעילות גופנית.? סיבות כלייתיות:? ?•? פינוי מופחת ראשוני של ח.שתן מהכליות:? ?1.? מחלת כליות פנימונית.? ?•? פינוי מופחת משני של ח.שתן מהכליות:? ?1.? פגם תפקודי בהפרשה צינורית הנגרם ע"י:? ?1.? תרופות כגון אספירין ותרופות משתנות, לדוגמא: תיאצידים, ?פרובנצידים, סליצילטים, אתאמבוטול, פירזינמיד.? ?2.? היפרלקטיקמיה, למשל חמצת-לקטית, אלכוהוליזם, רעלת דם הריונית, ?מחלת בריליום כרונית.? ?3.? עודף גופי קטון וחמצת בדם (היפרקטואצידמיה), למשל קטואצידוזיס ?סוכרתי, סוכרת כרונית, סוכרת תפלה (חסר ב ?ADH-Anti Diuretic ?Hormon?).? ?4.? תסמונת ברטר.? ?5.? בשיגדון סטורניני: הרעלת עופרת כרונית.? ?6.? מחסור בגלוקוזה-6-פוספטאז.? סימפטומים:? ?- ל 50% מהחולים הסימפטום הראשון הוא התקף לילי חריף של כאב-מפרקים חזק, התוקף באופן ?טיפוסי את המפרק הראשון של אגודל הרגל (או יותר נדיר את הקרסול או קימור הרגל). ל 90% מכלל ?החולים מפרק זה יפגע.? ?- הכאב מתואר כזה של פריקת מפרק, עם תחושה כאילו נשפכו מים קרים על האזור. הוא הולך ומתגבר.? בהמשך בהתקף מופיעים חום גבוה, צמרמורות ורעידות.? בשיא ההתקף הכאב מתמקד בעצמות וברצועות של שורש-הרגל ועצם כף-הרגל, עד מתיחה וקריעה ?אלימה של הרצועות. לעיתים החולה חש כאב מכרסם ואולי גם לחץ והתהדקות.הכאב הופך לבלתי נסבל ?עד כדי חוסר יכולת לשאת את משקלה של השמיכה או קולו של אדם אחר הצועד בחדר.? את השלב זה הגדירו חולים כעינוי. הלילה עובר בחוסר שינה, סיבוב החלק שנפגע ושינוי מתמיד של ?תנוחה – מה שלא עוזר ולא מקל על החולה. טלטולי הגוף אינם פוסקים, כמו הכאב, אלא מחמירים בעת ?ההתקף.? ?- את ההתקף מקדים בד"כ אירוע כגון אכילה מופרזת, שתיית אלכוהול, חבלה, לקיחת תרופות מסויימות ?או ניתוח.? ?- המחלה מתאפיינת בהתקפים חריפים, בדר"כ בתוך שנה, עם הפוגות בסימפטומים. רק 7% מהחולים לא ?יסבלו מהתקף שני.? בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, אני סובלת מזה מספר חודשים מהתעקמות לא רצונית של כף הרגל (בשתי הרגליים) גם כשאני עם נעליים שטוחות וכתוצאה מכך איזור חיבור כף הרגל לקרסול (פיקות-צידי כף הרגל) נפוח לי ואני סובלת מכאבים באיזור זה. אודה לכם מאוד אם תאבחנו את בעייתי ותייעצו לי כיצד לטפל בבעיה. בתודה מראש, אתי.

אתי שלום. לא ניתן לתת המלצות לטיפול ללא בדיקה מסודרת והדמיה לפי הצורך. גשי לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף הרגל באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

לפני כ-חודשיים וחצי סובבתי את הקרסול ומתחתי את הרצועות בו. לצערי האירוע הרס לי את התוכניות לקראת הגיוס, הפסדתי גיבוש נורא חשוב..אך קיבלתי את הפגיעה בהבנה ובציפיה להחלים כמה שיותר מהר.. מועד הגיוס שלי מתקרב, ועדיין בריצה משוחררת נורא כואב לי הקרסול..ואיני מסוגל לרוץ. ברצוני לשאול לעצתך דוקטור, אם מבחינה בריאותית אני יכול להתגייס בנובמבר הקרוב, או שמא עדיף לי לדחות גיוס למרץ 05. יש לציין שאני מלש"ב קרבי, ואני צריך להיות כשיר לפעילות ספורטיבית קשה . Help!

מתגייס שלום. אם עדיין יש כאבים, דחה את הגיוס. בכל מקרה אני ממליץ לך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל כי יכול להיות שיש לך נזק בקרסול. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון אותה אני מנהל. בברכה - דר' טיטיון.

תודה רבה לך דוקטור! אילו נזקים יכולים להיות בקרסול..? אני עברתי בידיוק אותה פציעה לפני שנתיים בקרסול השני, אם כי זה עבר לחלוטין. יש לציין שחבשתי איר קאסט לתקופה מסויימת. ושוב תודה על ההצעה הנחמדה לבדיקה, אך לאור המרחק הרב שיש בין בה"ח לבין ביתי, אאלץ להישאר מטופל אצל הרופאים הקרובים אליי.

תודה רבה לך דוקטור! אילו נזקים יכולים להיות בקרסול..? אני עברתי בידיוק אותה פציעה לפני שנתיים בקרסול השני, אם כי זה עבר לחלוטין. יש לציין שחבשתי איר קאסט לתקופה מסויימת. ושוב תודה על ההצעה הנחמדה לבדיקה, אך לאור המרחק הרב שיש בין בה"ח לבין ביתי, אאלץ להישאר מטופל אצל הרופאים הקרובים אליי.

לפני כ8 שנים עברתי ניתוח להסרת גנגיליון במפרק של שורש כף היד. לפני כשנה שוב הופיע גנגיליון באותו המקום, ניתחו אותי שוב, וכעבור חודשיים (כיום), שוב הופיע גנגליון. יש לציין כי הוא מגיע לגודל די גדול ולאחר 2 ניתוחים ו 2 צלקות די מכוערות אני אובד עצות. אשמח לקבל תגובה, כי כיום אני תקוע עם אותה בעיה, לאחר 2 ניתוחים. תודה.

עופר שלום. לא ידוע לי מי או איך עשו את הניתוח אבל אם הגנגליון מפריע, פנה לבדיקת מומחה לכירורגייצת כף יד ולא לאורתופד רגיל. בברכה - דר' טיטיון.

מזה 6 חודשים אני חשה כאבים בכפות הרגלים במיוחד בעקב ובחלק הפנימי של כף הרגל בשתי הרגלים קיים קושי לעמוד הרבה זמן ואני מרגישה שאני יכולה ללכת רק עם מדרסים שרק עוזרים במקצת. הכאב קיים רק שאני עומדת או הולכת. אני בחורה שמנה מאוד האם יש לךך קשר? בנוסף יש לי בעיה בברך בעליה וירידה במדרגות -שחיקת סחוס האם יכול להיות שנשחק לי הסחוס גם בכף הרגל? האם זה דלקת ואם כן מה עושים? ויוקס לקחתי ולא עזר לי אני בת 30 תודה

מודאגת שלום. לצערי יש קשר ישיר בין בעיית משקל לבעיות ברכיים ובעיות שונות בכף הרגל. אין ברירה צריך לרדת במשקל... קל לכתוב, אבל קשה לבצע, אני יודע. לגבי מה הבעיה בכף הרגל שלך לא אוכל לדעת ללא בדיקה אורתופדית ובדיקות הדמייה לפי הצורך. בברכה - דר' טיטיון.

סבי בן 82 סובל מסכרת מאוזנת עבר שבץ מוחי קל לפני 4 חודשים ומאז הטבה הדרגתית. בעל 80% חסימה בצוואר ומטופל במדללי דם בכמות גבוהה במשך 5 חודשים חש כאבי רגלים המקשים בהליכה ואף סחרחורות ואיבוד שווי משקל במיוחד לאחר מאמץ קל כמו עליה במדרגות. האורטופד בדק אותו וטען שהוא סובל מדורבן. הוא נתן לו כדורים לכך. שאלתי- האם התרופה שנותנים בדר"כ לדורבן יכולה להזיק? האם אפשר לקחת אותה עם כמות כזו של מדללי דם וחסימה שכזו? תודה

נכדה מודאגת שלום. לכל תרופה עלולות להיות תופעות לוואי. אין תרופה שנותנים "בד"כ " לדורבן. ורבן לא עושה סחרחורת ואיבוד שיווי משקל רק כאבים בקימה משינה או מישיבה ממושכת בד"כ. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, לבני בן השלוש יש רגליים עקומות, הן נוטות פנימה. במעקב שעשינו אצל אורטופדים (3 שונים פעם בשנה לפי המלצתם) האמר לנו שהשוק מסובבת פנימה ולכן כף הרגל גם מסובבת פנימה. ברצוני לציין שבני פתח את ראשו ארבע פעמים עד שלמד ללכת במצב הקיים. הארטופד האחרון שראינו, לפני כחודש, אמר שהרגליים היו אמורות להסתדר לפחות חלקית עד גיל שלוש ושנצטרך להמשיך ולעקוב עד גיל שמונה, במידה וזה לא יסתדר מעצמו הילד יצטרך ניתוח. רציתי לדעת אם באמת אין כרגע מה לעשות כדי לא להגיע לגיל שמונה ולעשות ניתוח. שאלה נוספת היא מה הנזק שייגרם אם נחליט לא לעשות ניתוח ולהשאיר את המצב כמו שהוא. תודה, גלי.

גלי שלום. לא בדקתי הילד אך יש ילדים רבים שסובלים מהבעיה שאת מתארת ורובם לא צריכים ניתוח כי זה מסתדר לבד. מעבר לכך לא אוכל לומר ללא בדיקה אורתופדית מסודרת. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, לפני מספר ימים בעומדי בעבודה הרגשתי מעל הקרסול ברגל ימין זרימה פנימית של משהו חם. תחושה זאת חוזרת על עצמה רק כשאני עומדת. במרווחי זמן ולא באופן קבוע. { לפני הרבה שנים עברתי ניתוח גב ומאז אינני סובלת מבעיות גב ] ברצוני לדעת מה הסיבה לכך ? האם זה קשור לבעיה בעמוד השידרה.?

טל שלום. יתכן שקשור לגב ויתכן שלא. לא ניתן לענות ללא בדיקה אורתופדית מסודרת. בברכה - דר' טיטיון.

לפני כשמונה חודשים נקעתי את קרסול רגלי השמאלית,ומאז למרות שהוא החלים לאחר כחודש וחצי מנוחה,וסדרת טיפולי פיזיותרפיה לקרסול,אני עדיין מרגישה כאבים חוזרים ונשנים,בהליכות ארוכות ו/או מהירות(דבר שמפריע לי מאוד כיוון שאנח בחורה צעירה). בנוסף,כשאני מאמצת יותר מידי את הקרסול השמאלי,בהליכה,מתחילים כאבים גם בקרסול הימני. מה עושים?,האם מעכשיו כל החיים זה יהיה כך,איני יכולה לרוץ או לרקוד,איני יכולה לנעול נעלי עקב מאז הנקע. האם זה נורמאלי להרגיש כאבים-בעיקר במאמץ-אחרי זמן כה רב? ומתי,אם בכלל,הנקע יעלם לגמרי? בתודה מראש. גל

גל שלום. לעיתים קרובות הנזק הנגרם לרקמות הרכות סביב הקרסול לאחר חבלה סיבובית הוא רב ולכן הריפוי ממושך. יתכן שאת סובלת מקרע ברצועות הגורם לחוסר יציבות ולכן כאבים במאמץ, או בעיה אחרת. אני ממליץ לך בחום לפנות לבדיקה של אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל . בברכה - דר' טיטיון.

האם ניתן להגיע אליך לטיפול? אני חברת קופ"ח כללית. האם כל-אחד יכול להגיע לטיפול במרפאתכם - עם טופס 17, או שיש קרטריונים מסויימים לקבלה למרפאה?

שלום רב! לפני מספר חודשים התחלתי לחוש כאב רב באיזור גיד האכילס, כאב זה הגיע תמיד לאחר פעילות מאומצת (ריצה או הליכה בעלייה), ביקרתי פעמיים אצל אורטופדים שונים, אך הבדיקה היחידה שעשו לי היא הסתכלות על המקום וקביעה שזה כנראה קרעים קטנים בגיד או קרע חלקי. המלצתם היתה שאני ינוח. אכן נחתי לתקופה של שלושה חודשים שבהם לא ביצעתי שום פעילות כגון: ריצה או הליכה קשה. הכאבים לא פסקו ואני עדיין מתקשה לרוץ או ללכת הרבה. האם יש בדיקות נוספות שאפשר לעשות על מנת לדעת בוודאות מה הפציעה ואת חומרתה וכך לטפל בהתאם? אם כן היכן אפשר לעשות זאת ובהקדם? אף אחד מהרופאים לא טרח לעשות לי בדיקה אחרת. יש לציין אני בן 18 וגר באיזור הצפון, לפני הפציעה הייתי מתאמן הרבה מאוד בריצה. בתודה מראש איתמר

איתמר שלום. כדי להגיע לאבחנה ברורה וסופית ניתן לבצע אולטרהסאונד של האזור ואם זה לא מספיק אז MRI. פנה לאורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון, אותה אני מנהל. בברכה - דר' טיטיון.

היית אצל אורטופד אבל הוא רק הרים את הרגל, אפילו לא הסתכל אל האיזור הפגוע. עכשיו שלושה חודשים אני לא יכול ללכת לאורטופד אחר (חוקים של קופ"ח כללית). איך אני יכול להגיע לבדיקה אצלך? האם זה דרך הקופ"ח, אם כן האם אני צריך הפנייה כלשהי (ממי?) האם הבדיקה במרפאתך היא באופן פרטי? השארתי את כתובת האימייל שלי,אודה לך אם תוכל לתת את כל הפרטים איך להגיע לבדיקה במרפאה. בתודה מראש איתמר

רציתי להבין את ההבדל בין צילום כף הרגל לבין מיפוי עצם. אלו מצבים מצריכים את זה ואלו את זה? ועוד דבר - יש לי כאבים בחלק העליון של כף הרגל, לא בקרסול, אלא לידו, באזור הורידים. מתי מדובר בבעיה אורתופדית ומתי בבעית כלי דם? ודבר אחרון - שמעתי ממישהי שהסתבכה כשלבשה גרב אלסטית של אריאל לצורך טיפול בנקע והתפתח בעיה בורידים. מה ההוראה המקובלת (ברור לי שכל מקרה לגופו, אך בממוצע..) למקרה של נקע בקרסול? לילה ויום או רק יום? למשך כמה זמן? הרבה תודה לכם - ריקה

ריקה שלום. צילום רנטגן זה צילום שמתבצע ע"י קרני רנטגן כשבין המקרן של הקרני רנטגן לסרט צילום יש האיבר אותו רוצים לצלם. הסרט נשרף באזורים בהן אין עצם פחות מבאזורים האחרים וכך מתקבלת התמונה. מיפוי עצם זאת בדיקה בה מזריקים חומר רדיואקטיבי לתוך הוריד והחומר רץ בדם ומתרכז באזורים פגועים. אח"כ מעבירים את הגוף במכונה שקולטת היכן יש ריכוז של החומר ומצלמת את זה. לגבי חבישה אלסטית לא צריך להגזים עם שום דבר ואסור שהחבישה תלחץ מידי. אם החבישה לוחצת מידי עלול להגרם בעיה עם הורידים, כמו כן בנקע טרי שמים גם ביום גם בלילה אח"כ מורידים בלילה. כמה שמן? לפי הצורך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, לאחרונה ילדתי ושתי העצמות שסמוכות לבהונות החלו לכאוב לי. אציין כי הן היו בולטות עוד לפני הלידה אך לא הכאיבו. שמעתי כי יש עכשיו ניתוח שההחלמה ממנו כמעט מיידית. האם תוכל להמליץ לי על טיפול זה ולהפנות אותי למקום בו מבצעים אותו או לחילופין להמליץ על שיטה אחרת? תודה. תודה, איריס

איריס שלום. שיטה זאת היא שיטה שמקובלת על פודיאטרים ופחות על אורתופדים בשל סיבוכים לא מעטים הכרוכים בה. אם בכל זאת את מתעניינת נסי לפנות ל- ד"ר דוד הרן www.david-harow.co.il בברכה - דר' טיטיון.

באילו סיבוכים מדובר?

באיזה מצב של Accessory navucular צריך לנתח ומהו הניתוח המומלץ?

מיכאל שלום. בד"כ צריך לנתח רק אם יש כאבים שלא מגיבים לטיפול שמרני. הניתוח הוא חיתוך העצם הבולטת וחיבור מחדש לעצם של גיד שמתחבר שם. בברכה - דר' טיטיון.

מהו הטיפול שמרני? בתודה מראש, מיכאל.

אני אמא לתינוקת בת 4 חדשים , מניקה הנקה מלאה, בשבועות האחרונים התחלתי להרגיש כאבים בכפות הרגליים, זה התחיל כל פעם שקמתי מישיבה , היתה לי ברגליים תחושה של כמו התקשות וקושי לדרוך מעין כיווץ שרירים וזאת ללא כל מאמץ, בימים האחרונים זה קצת יותר כואב וכעת גם קצת בברכיים, רופא שאצלו ביקרתי נתן לי ברזל וויטמין B12 האם חוסר של זה יכול לגרום לכך או שישנן סיבות אחרות שאולי כדאי לי לבדוק?

אודי שלום. יתכן שהטיפול שקיבלת מספיק יחד עם זאת הייתי פונה לבדיקת אורתופד. בברכה - דר' טיטיון.

אני בת 48 וסובלת מזה כשבוע מכאבים ברגל ימם בקשת שמאל ובפנים כף הרגל, אני לוקחת כדורי הרגעה ארתוםן, ועושה עיסוי עם משחה נוגדת דלקות, זה עוזר זמנית ושוב חוזרים הכאבים והדקירות. אשמח לשמוע את דעתכם בנושא ממה נובעים הכאבים. תודה מראש מינה.

מינה שלום. לצערי לא אוכל לתת תשובה לשאלתך ללא בדיקה אורתופדית מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. פני לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב. לפני כשנה נחבלתי בקרסול, לא הובחן שבר. עד היום אני מתקשה לדרוך על הרגל - בהליכה וגם בעמידה. אני מבקשת להמליץ על מומחה לבעיות כף רגל וקרסול. בתודה מראש, מעין

מעין שלום. יש במקומות שונים בארץ מומחים לכירורגיית קרסול וכף הרגל. אני באופן אישי אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף הרגל בבלינסון, אותה אני מנהל. בברכה - דר' טיטיון.

1. במקרה שהסתובב הקרסול ונשלל שבר בצילום רנטגן , האם אפשר לומר שהכאבים נובעים מנקע? 2. במה עדיף לחבוש במקרה זה בתחבושת אלסטית או ב- air cast? 3.לכמה זמן? 4. מתי כדאי להתחיל פזיותרפיה לקרסול?

הלה שלום. 1 - בד"כ כן, אבל לא תמיד רואים כל שבר בצילום הראשון. 2 - תלוי בבעיה ובייציבות הקרסול וזה אוכל לענות רק לאחר בדיקת הקרסול. 3 - כנ"ל. 4 - מייד!!!. בברכה - דר' טיטיון.

לדר' טיטיון שלום. תודה על תשובתך. המדרסים מאד עזרו לי בשנים האחרנות. כשכתבתי "כאבים ברגלים"התכוונתי למעשה לכאבים בכפות רגלים. עיקר הכאבים מתמקדים ב"כרית" שמתחת לבוהן. רפלקסולוגית אמרה לי שזה החלק בכף הרגל שמתייחס לבית החזה ואכן כפי שציינתי מקודם כשאני עומדת זמן ממושך יש לי מעין תחושת מועקה בחזה. האם תחום הרפלקסולוגיה אמין עליך? בתודה נורית

נורית שלום. לא ניתן להתווכח עם הצלחה. במידה וטיפול רפלקסולוגי עוזר לך, לכי על זה. אני באופן אישי מאמין במה שניתן להוכיח ובמה שמופיע בספרות מדעית מוכחת. אבל עובדה שיש אנשים שטיפולים משלימים שונים עוזרים להם. הרפואה הסינית למשל קיימת כבר כ-3000 שנה ועובדת , עם זה קשה להתוכח. בברכה - דר' טיטיון.

מה ההבדל בין מדרס שנמדד בספוג לעומת מדידת גבס? מה עדיף? מה ההבדל במחיר?

דן שלום. המדרסים די דומים אם כי בגבס מקבלים תמונה טובה יותר של הרגל מכל הכיוונים ונית לייצר כך מדרס יותר "ביאומכני" לדעתי יש עדיפות למדידה בגבס. בגבס יותר יקר. בברכה - דר' טיטיון.

מה יכולות להיות בסיבות לכאבים בקשת הפנימית של רגל אחת במתבגרת? מה הבדיקות הנדרשות? איזה סוג מדרסים מומלץ? יש סיכוי לשיפור עם השנים או שזו בעיה לכל החיים?

שרון שלום. קצרה היריעה מלסכם כאן את הסיבות לכאבים בקשת הפנימית. בד"כ מדובר בקשת גבוהה מידי ונעליים לא מתאימות. פני לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף הרגל באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

איפה אפשר לטפל לא אצל כירורגים ( שכבר עשו לי נזק בכף הרגל ) אני יודעת שיש תחום התמחות העוסק גם בזה ואני מחפשת איפה לטפל בזה בנתניה ואשמח לעזרה והמלצה .

רוחמה שלום. אני ממליץ לך לפנות לפודיאטר או לאורתופד המומחה בכירורגיית קרסול וכף הרגל. לצערי אני לא מכיר באזור שלך. נסי בדפי זהב. בברכה - דר' טיטיון.

אני סובל מציפורן חודרנית כבר כמה שנים . עברתי 3 ניתוחים ב 3 שנים האחרונות . וכעת הבעיה חזרה. איפה אפשר לטפל בצורה כזאת שהבעיה לא תחזור שוב, והאם יש טיפול אחר מלבד ניתוח רגיל להוצאת חצי ציפורן?

יש לי ילד בן 11 . בצילום רואים כאילו העקב חתוך... יש לו כאבים עזים. האורטופד אמר שזה "סברס"... רציתי לדעת מה זה . תודה

טלי שלום. מתנצל על העיכוב בתשובה. מתואר באופן קלאסי ככאב בעקב וכרית העקב בילידים בגיל של בנך 11-15 שנים, מדובר ב"דלקת" על רקע עומס יתר באזור חיבור גיד האכילס ויש תמונת רנטגן אופיינית. הטיפול הוא נוגדי דלקת וכאב והתאמה של מדרסים לפי הצורך. עובר עם הזמן. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, אודה לך מאוד אם תוכל להבהיר לי מהן האופציות לטיפול במקרה של כאב באזור עצמות המסרק. הבעיה החלה ב-30 לאוגוסט (מייד לאחר הליך שאיבת ביציות, אם כי אני מניחה שאין קשר בין הדברים). הכאב ממוקד בכרית כף רגל שמאל, באמצע, כ-3 או 4 ס"מ מתחת לאצבעות כף הרגל. הכאב הוא חד וממוקד ומאוד מאוד מפריע בדריכה ומגביל את ההליכה. קיבלתי מדרסים, והם לא עוזרים, למעשה המצב החמיר לתחושתי, ומדי פעם גם כואב לי ללא כל דריכה. רציתי לדעת מהו השלב הבא, האם דרוש צילום או בירור יסודי אחר ? אני רוצה להתחיל בטיפול פוריות נוסף והייתי רוצה לבוא אליו במצב גופני אופטימלי. תודה מראש על תשובתך.

שלומית שלום. לצערי לא אוכל להגיע לאבחנה או להציע טיפול ממה שאת כותבת לי ויש צורך בבדיקה אורתופדית ובדיקות הדמיה לפי הצורך. אני ממליץ לך בחום לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגורייך. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון אותה אני מנהל. בברכה - דר' טיטיון.

אורטופד איבחן אצלי דורבן בשתי הרגליים( רק נגע ושמע את התלונות שלי ואמר שזה דורבן) לאחר שתרופות לא עזרו וגם פלסטרים המליץ לי לעשות זריקות. אני מאוד חוששת לפי מה שקראתי בכתבה שפירסמת, ולאממש מאמינה שיכול להיות צירוף מקרים כזה של דורבן בשתי הרגליים בנוסף, אני הולכת כל יומיים כשעה וסובלת אחר כך כל היום- לא מסוגלת כמעט לעמוד על הרגליים. מה אתה מציע לי לעשות? תודה

עינת שלום. אני ממליץ לך בחום לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגורייך. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון אותה אני מנהל. בברכה - דר' טיטיון.

האם אפשר להגיע אליך דרך קופת חולים?( אני מ"מאוחדת") אם לא, איך מגיעים אליך באופן פרטי? אני ממש מיואשת מהמצב ואשמח להגיע לבדיקה כמה שיותר מהר.

לפני 3 שבועות שברתי את הזרת. הצילום מאתמול מראה שבר עדיין. לא הסירו את הקיבוע ושוב קבלתי הוראה מהרופאה לא לנהוג ולא לדרוך למשך 3 שבועות נוספים !!! ושאלתי אליך , אי אפשר לדרוך ? רק על העקב ? זה ישפיע לרעה ? והרי אני לא נוהגת עם הזרת. בקיצור, אפשר להשתחרר (חלקית) מהמגבלות האלה בלי לגרום לנזק, בורג בעתיד וכו' ?

wind שלום. בד"כ אני לא ממשיך לקבע שבר בזרת מעבר לשלושה שבועות או חודש. בד"כ ניתן לדרוך דריכה מלאה בגבול הכאב, אך לא יודע מה להגיד ספציפית למקרה שלך מאחר ולא ראיתי את הרגל ולא את הצילום. לכן לא אוכל להמליץ לך להשתחרר מהמוגבלויות שהוטלו עלייך. בברכה - דר' טיטיון.

האם קיימים תרגילי התעמלות לכף הרגל שיכולים לעזור במניעת כאבים בקשת הפנימית אם כן תוכל לרשום אותם בבקשה.

יוסי שלום. יש תרגילים כאלו. עליך להתייעץ בנושא עם פיזיוטרפיסט. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב אני בת 59. בזמן שאני עומדת זמן ממושך על הרגלים(כחצי שעה ויותר)הרגלים כואבות לי ויש לי כעין מועקה בחזה. התופעה לא מופיעה כשאני צועדת למשל(כל יום כחצי שעה לפחות) . מה הקשר לכאבים ברגלים בשעת עמידה ממושכת ותעוקה בחזה? יש לי מדרסים כשלוש שנים וכעת נדמה לי שעלי להחליפם. אודה על התשובה. בברכה נורית

נורית שלום. לגבי המדרסים בהחלט הגיע הזמן להחליף השאלה היא אם את בכלל צריכה מדרסים. לא מוכר לי קשר בין כאבי רגליים לכאבים או תעוקת חזה. בברכה - דר' טיטיון.

שלום יש לי שאלה לגביי שבר ג'ונס האם אפשר להסביר לי מה זה אומר? ואם רופא אומר שיש לי שבר ג'ונס לא קלאסי. כמה זמן לוקחת ההחלמה בתודה רון.

רון שלום. שבר ג'ונס הוא שבר באזור בסיס המטאטארזוס החמישי בכף הרגל. בצעירים מומלץ לטפל ניתוחית במידה וזה באמת שבר ג'ונס. ההחלמה תלויה בשבר ובטיפול. גשלבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגוריך בהקדם האפשרי. בברכה - דר' טיטיון.

הייתי אצל רופא הוא טען שאיניני צריך לעבור ניתוח כי זה שבר גונס לא קלאסי זה אמור מומחה. אולם בביה"ח טענו שעדיף ניתוח. העדפתי להסתקרן לגביי הגבס בלי הניתוח. אולם שאלתי היא במידה וזהו "שבר ג'ונס לא קלאסי". האם יש כן סיכון? והאם אם אני אוריד את הגבס כמו שהרופא אמר להוריד 6 שבועות. אם אני אוריד לפני יש בזה סיכון? האם משפיע יום או יומים או אף שבוע לפני תום ה6 שבועות להורדת הגבס?

לדוקטור שלום אימי אינה מרגישה בטוב כבר כשלושה שבועות. יש לה כאבים במותן השמאלית. הכאבים מתבטאים בכאב חד כסכין. בימים האחרונים הכאב אף התפשט לגב התחתון. היא בקושי הולכת, ולא יכולה לשבת. הדבר היחידי שטוב הוא לשכב. הרופאים שללו את הכל והשאירו אופציה יחידה כאורטופדי. בבדיקות, אין בעיה של גמישות. היא יכולה להרים רגליים כמעט בחופשיות. דבר אשר לא מתאים לבעיה אורטופדית למיטב הבנתי. היא לוקחת את האתופן כבר כשבועיים, אך ללא שיפור. אשמח אם תוכל לייעץ ולעזור בהקדם. בתודה מראש תמי

תמי שלום. לצערי לא אוכל ליעץ ללא בדיקה אורתופדית מסודרת ובדיקות הדמיה לפי הצורך. גשי לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

שלום לפני כשלושה חודשים, בעקבות אימוני הליכה מוגברים החלתי לחוש בכאבים בשני הקרסוליים באזור האחורי של כף הרגל. לצערי, בחרתי להתעלם מהכאבים והמשכתי בהליכה עד שהכאב החריף. פניתי לאורטופד שאבחן דלקת בגיד אכילס בשתי הרגליים והמליץ על טיפול תרופתי נוגד דלקת, חימום ומנוחה. למרות הטיפול שקיבלתי לא חל כל שיפור במצב ואני מתקשה ללכת למרחקים קצרים (כ- 500 מטר), סובלת מכאבים בעיקר עם ההתעוררות בבוקר ומרגישה מוגבלת. מאחר שחלק מתחביבי הם טיולי טבע אני חשה פגיעה רציניצת באיכות חיי. הייתי מעוניינת לקבל כל מידע אפשרי לגבי הבעייה ודרכי הטיפול המומלצות. ברצוני להוסיף שאני בת 58. תודה. דבורה

דבורה שלום. ראשית הייתי ממליץ לך בחום לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל לבדיקה. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון אותה אני מנהל. שנית, במידה ואכן מדובר בדלקת בגיד האכילס יש מספר אפשריות. דלקת בחיבור של הגיד לעקב, דלקת בגיד עצמו, דלקת במעתפת הדיג או דלקת בחיבור בין הגיד לשריר. כמו כן יתכן שלא מדובר בדלקת אלה בטנדינוזיס (לא טנדיניטיס) שהיא בעיה על רקע קרעים קטנים בגיד. כמובן שלא אוכל לדעת מה בעייתך ללא בדיקה קלינית ובדיקות הדמייה לפי הצורך. בעקרון הטיפול הראשוני בבעיות אלו הוא במנוחה, כדורים נוגדי כאב או דלקת, פיזיוטרפיה מקומית עם אולטראסאונד, תמיכה בגיד עם תומך הנקרא אכילוטריין ולפי הצורך לעיתים גיבוס הרגל. יש אפשרויות טיפוליות נוספות כמובן תלוי באבחנה. בברכה - דר' טיטיון.

ד"ר טיטיון שלום רב, תודה על ההסבר הממצה והמאמר המצורף. בברכה רפי.

אין בעד מה , תהיה בריא. טיטיון.

לפני כחצי שנה החלו, כאבי דורבן בשני העקבים. אובחנתי כנדרש לבצע תרגילי הרפיה לכפות הרגליים לפני קימה מהמיטה, תרגילי מתיחת שרירי הרגליים אל מול קיר תומך, כל רגל לחילופין,מתיחת פלסטר על כף הרגל מצד לצד,קרח לעקבים (אפונה קפואה) במשך 30 דקות אחת ליום. למרות כל הנזכר מעלה הכאבים ממשיכים. היש פתרון אחר/נוסף? בתודה מראש, רפי.

רפי שלום. מלבד תרגילי המתיחה שעליך לבצע כל בוקר וכל ערב, מדרסים לבלימת זעזועים מקומיים, הזרקה מקומית עם סטארואידים, טיפול מקומי עם אולטראסאונד בפיזיוטרפיה וסד לדורסיפלקציה בלילה, יש להתאזר בסבלנות. אם הכאבים לא עוברים תוך שנה הפתרון היחידי שאני מכיר הוא ניתוחי. קרא את המאמר המצורף. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

שלום אני בת 16. הלכתי עם אימי לבדיקת האם היא צריכה מדרסים בדקו אותה ואמרו לה שכן. הבודק ביקש לראות גם אותי מפני שהוא אמר שזה עובר מהאמא. לאחר הבדיקה הוא אמר שגם אני צריכה. אני רוקדת בחוג ריקוד ללא נעלים, ידוע לי שאת המדרסים שמים בד"כ בנעלי ספורט ובנעליים סגורות. האם חייבים לשים מדרסים? למה זה עוזר ומה זה מונע? מה יקרה אם לא אשים מדרסים? תודה.

ניעה שלום. לא בדקתי את אמך ואני לא יודע למה היא צריכה מדרסים אבל בעקרון אני לא ממליץ על מדרסים למי שאין לו כאבים ולא מפריע לו כלום אפילו אם כף הרגל שלו עקומה לגמרי. נשמע שמי שבדק אותכן יש לו אינטרס למכור מדרסים... יכול להיות? בברכה - דר' טיטיון.

יש לי כאב בכפות הרגליים רק בשתי הבוהנות סימטרי -ימין ושמאל , ממוקד באיזור המפרק של בסיס הבוהן. לא רואים אודם או נפיחות. אין חום. אני סובל מזה כבר חודש, קיבלתי כדורי אטופן ואלגוליזין - עזר מעט מאוד ושוב חזר (לקחתי שבוע) . מה זה יכול להיות?

dan שלום. לצערי לא ניתן לתת תשובה טובה לשאלתך ללא בדיקה אורתופדית ובדיקות הדמייה. אני מציע לך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגוריך. יכול להיות בעיות של המפרק עמו, ארטרוזיס או ארטריטיס, או בעיות כמו צינית ( גאוט) ועוד. בברכה - דר' טיטיון.

לאחרונה בני עבר ניתוח להסרת ציפורן חודרנית, לאחר הניתוח התפתח זיהום באיזור האגדול. בני שהה בבית החולים כ-5 ימים וקביל טיפול אנטיביוטי. לאחר כשבועים הניפחות באגדול לא ירדה, הוא התלונן על אי יכולת הזזת המפרק העיליון של האגדול ועל אי רגש באיזור האגודל. עשינו צילום רטגן ושם התברר שהמפרק נפגע מהזיהום. אני מחפשת רופא פרטי, מומחה לכף רגל, באיזור צפון-מרכז שיתן לנו חוות דעת נוספת על מה שקרה. תודה רבה לעוזרים!!

רחל שלום. אשמח לקבל את בנך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון אותה אני מנהל, או אם ברצונך בבדיקה באופן פרטי ניתן לתאם איתי פגישה ב-0544672646. בנוסף בצפון אני לא מכיר אך ניתן גם לפנות לדר' אייל סגל מתל-השומר שהוא מומחה כף רגל וקרסול מצויין. בברכה - דר' טיטיון

שלום, זה מספר שבועות אני חש כאבים קלים בכף הרגל הימנית, בעיקר בצד הימני של המפרק (אני מתכוון לבליטה הימנית מעל כף הרגל), ולעתים נדירות בחלק העליון של כף הרגל. בנוסף, העור באזור זה וכן בשוליים הימניים של כף הרגל קשה יותר, כאילו התייבש. המפרק עצמו אדום מעט וגדול מעט יותר לעומת רגל שמאל. פרטים משלימים: אני בן 29; איני עוסק בספורט (מלבד רכיבה על אופניים בתדירות נמוכה ובמהירות נמוכה); איני עוסק בעבודה פיזית או אחרת שמחייבת עמידה ממושכת; גם אבי וסבי סבלו מבעיות שונות בכף הרגל. בתודה מראש, נתנאל

נתנאל שלום. לצערי אני לא ממש מבין לאיזה בליטה אתה מתכוון. אני מציע לך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגוריך לבדיקה וטיפול. בברכה - דר' טיטיון.

נתנאל שלום. לצערי אני לא ממש מבין לאיזה בליטה אתה מתכוון. אני מציע לך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגוריך לבדיקה וטיפול. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, אני אמו של נתנאל ואנסה לפרט קצת יותר ע"מ שאולי תצליח להבין היות ובני שוהה כרגע בהולנד ואין לו כל כך כתובת רפואית לגשת אליה. מדובר בעצם שבולטת בכף הרגל כלומר בחיבור בין כף הרגל לרגל עצמה. יש בליטה או לצורך העניין עצם בכל מקום כזה - אשר כאשר מצמידים את שתי הרגליים - הבליטות האלה נפגשות. הבעיה אצל נתנאל בעצם המקבילה הפונה החוצה . בעצם זו ישנה נפיחות גדולה, המקום אדום, וישנם כאבים קלים. כמו כן מלווה לעניין עור קשה. השאלה שלנו - אם הצלחת להבין את המיקום - מה לדעתך יכול להיות מקור הנפיחות והאודם של המקום הזה. אודה מאד על תשובתך. בברכה, אמו של נתנאל

אובחנתי כסובלת מ- tarsal tunnel syndrome rt ולפני כחודש נותחתי בהרדמה כללית ניתוח נוירוליזיס של עצב תיביאל כולל הסעיף הקלקניאלי.ימין. השאלה שלי נוגעת לכך שכיום, חודש לאחר שעברתי את הניתוח בנוסף לכאבים שהיו לפני הניתוח התווספו לי כאבים נוספים, ואינני חשה באפקטיביות הניתוח. אודה לך אם תוכל להסביר לי אם הדבר נורמאלי ותקין, ולהאיר את עיניי בנושא באופן כללי. בתודה מראש...

אני שלום. במידה וסבלת מ-TTS זמן ממושך הסימפטומים מהם סבלת יכולים להמשך גם זמן רב אחרי הניתוח עד שהעצב מתאושש. כאבים נוספים יכולים לנבוע מהפצע של הניתוח או מפגיעה עצבית שנגרמה בניתוח. כמו כן לא כל ניתוח מצליח ב-100%. אני ממליץ לך לפנות למעקב ולשאול את כל השאלות את הרופאים המנתחים. בברכה - דר' טיטיון.

האם לחץ של דיסק או בעיה אחרת בעמוד שידרה צוארי יכול לגרום לכאב רגליים כביטוי יחיד ,ללא כאב או הרדמות בידיים או צואר? אם כן - איזה סוג של נזק בדרך כלל מתנהג כך ואיזו בדיקה עושים על מנת לבדוק זאת?

baron שלום. פנה בשאלתך לפורום בעיות עמוד שדרה לקבלת תשובה מוסמכת יותר בנושא. בברכה דר' טיטיון.

לעיתים קרובות אני חש בתחושת הרדמות בידיים וברגליים ללא שום לחץ/ מאמץ. הדבר קורה כמעט בכל ישיבה/ מנוחה ללא מאמץ. לאחר התופעה - לוקח זמן לא קצר עד שהאיבר "ניעור"... ממה יכולה לנבוע הבעיה ? תודה, ניר

ניר שלום. מאחר והתופעה גם בידיים וגם ברגליים לא נשמע שמדובר בבעיה מקומית אלה בבעיה שהיא יותר סיסטמית כמו בעיה בעמו"ש צווארי או בבעיה אחר של איזון מלחים בדם או חסר ויטאמינים. פנה לבדיקת רופא המשפחה והוא יפנה אותך לגורם המתאים לפי הצורך. בברכה - דר' טיטיון.

אני בן 44 לא סובל ממחלה כל שהיא לפני כחודש וחצי הותעתי בתחושה ביד שמאל חוויתי מין שוק כמו מכת זרם מחשמל היד נרדמה בתחושה עוצמתית לאחר מספר דקות היד השתחררה והרגשתי עיקצוצים ביד ותחושת הירדמות של שתיי אצבעות -- היום שוב חוויתי זאת פעם שנייה האמת שלא נבהלתי כמו בפעם הראשונה אבל חוויתי את אותה תחושה של הרדמות ממש בהפתעה ואט אט היד חזרה למצבה הרגיל ונשארתי המום מתופעה זו - יש לציין שלא הרגשתי זאת דרך הכתף ובהמשך היד אלא מהמרפק ועד האצבעות אשמח לשמוע חוות דעת. תודה על התייחסותך שבת שלום.

כאבים בעקב שמאל מזה שבוע בצלום נמצא דורבן פלנטרי ודורסלי קטן.יש לי כאבים גם בברך . בעיות בעמוד שדרה צווארי עכשיו עם התקף של כאבי ראש עקב בעיות בחוליות.כרגע מטופלת בדיקור במחטים.אגב בעיות בעקב התחילו לראשונה אחרי הדיקור .האם יש קשר בין כל הממצאים ומה הטיפול בדורבן ?

ראי תשובה קודמת.

כאבים בעקב שמאל מזה שבוע בצלום נמצא דורבן פלנטרי ודורסלי קטן.יש לי כאבים גם בברך . בעיות בעמוד שדרה צווארי עכשיו עם התקף של כאבי ראש עקב בעיות בחוליות.כרגע מטופלת בדיקור במחטים.אגב בעיות בעקב התחילו לראשונה אחרי הדיקור .האם יש קשר בין כל הממצאים ומה הטיפול בדורבן ?

ברכה שלום. לגבי כל הממצאים יתכן קשר בינהם אך לא ל"דורבן". לגבי דיקור מחטים עלייך להתיעץ עם המטפל שלך. לא ידוע לי הרבה בנושא. לגבי טיפול בדורבן קראי את המאמר שאני מצרף לך בנושא. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

שלום רב הנני בן 28 ומזה 4-5 שנים סובל מכאבים כרוניים בצוואר שלא עברו. לעתים הכאבים יוצרים כאבי ראש. עשיתי סיטי וצילומים שיצאו תקינים. בשנה וחצי האחרונות אני מטופל כל שבוע באופן פרטי על ידי פיזיותרפיסט שעושה לי כל שבוע גם חימום באולטרא סאונד לשרירי הצוואר והטרפז במשך כעשר דקות. לפעמים זה מקל אבל בסך הכל הבעיה לא חלפה. השבוע אמר לי מישהו שאולי הטיפול הממושך באולטרא סאונד לצוואר מזיק. עשיתי כבר כ 75 טיפולים של חימום באולטרא סאונד לצוואר ברציפות. האם יכול להיות שה U.S. הזיק? אם כן איך יודעים? מה לעשות? תודה רבה!

דני רון שלום. פנה בשאלתך לפורום בעיות עמוד שדרה. בהצלחה - דר' טיטיון.

אינדיקציה לשימוש ב ART 50

כאבי פרקים.

בני בן ארבעה חודשים , בכף רגלו השמאלית אצבע הקמיצה והאצבע "עולות"על האמה, האם יש מה לעשות על מנת לשפר את המצב ל"נורמלי"?

אמא יקרה. בשלב זה כדאי להניח לילד לנפשו. במידה ובעתיד כשיתחיל לנעול נעליים הדבר יפריע ניתן לטפל בבעיה באופן ניתוחי. בברכה - דר' טיטיון.

אני בת 45 בריאה בדרך כלל, מזה חודשיים יש לי כאבים בשתי הרגליים מברך ומטה , הכאב לפעמים אפילו העיר אותי בלילה ולכן הרופא שלי עשה מיפוי עצמות שפורש כתקין, דופלר ורידי רגליים גם תקין. בדיקות דם גם תקינות, הכאב ללא דינמיקה אך מורגש ומציק, לקחתי ויוקס תקופה ללא שיפו משמעותי. אין קשר למאמץ או תנוחה. ביומיים אחרונים יש לי תחושה שקצוות של אצבעות 2 ו3 ביד אחת רדומות, ללא כאב. האם זה קשור לרגליים (אולי ממקור צואר?)? . איזה בדיקות כדאי לעשות?

bella שלום. יתכן שכל הבעיה שלך נובעת מבעיה בעמו"ש צווארי. פני לאורתופד טוב באזור מגורייך לבירור. בברכה - דר' טיטיון.

שלום, לפני כשבועיים קיבלתי מכה בבוהן המכה די כאבה למשך כמה שעות ולאחר מכן הכאב חלף. היום, שבועיים אחרי התעוררתי עם כאבים חזקים באותו הבוהןף כאבים שמחמירים כאשר אני דורכת על הרגל, וכשיסתכלתי על הבוהן אז שמתי לב שהיא מעט נפוחה מלמטה(השטח שנוגע בנעל) ויש חי מעיין בלוטה קטנה שם. רציתי לדעת אם תוכל לחוות את דעתך על פי הנתונים האלו, ולתת לי חוות דעת כללית על מה מדובר? והאם אפשר לטפל בזה מבלי ללכת לאורטופד מאחר שניסיתי לקבוע תור ויש לי תור רק לעוד כחודש.

מירב שלום. לפי הנתונים אותם סיפקת, נשמע שקיבלת מכה חזקה בבהן לפני שבועיים. הבוהן די כאבה למשך כמה שעות ולאחר מכן הכאב חלף. היום התעוררת עם כאבים חזקים באותה הבוהן. הכאבים שלך מחמירים כאשר את דורכת על הרגל, וכשאת מסתכלת על הבוהן אז שמת לב שהיא מעט נפוחה מלמטה (השטח שנוגע בנעל) ויש מעיין בלוטה קטנה שם. יכול להיות שתף דם, יכול להיות שבר, יכולה להיות פריקה, יכול להיות פדגרה (צינית=גאוט) ויכול להיות עוד 1001 דברים. במידה והכאבים חזקים אין מנוס מבדיקת אורתופד ובדיקות הדמייה לפי הצורך. בברכה - דר' טיטיון.

דוקטור שלום אינני בטוח שזהו הפורום הנכון לכך אך בכל זאת: לפני כשנתיים,לאחר ריצה ארוכה על אספלט לאחר פרק זמן ארוך ללא פעילות, התחלתי לסבול מכאבי ברכיים (שתי הברכיים) שני אורטופדים שבדקו צילומי רנטגן אמרו שאינם רואים דבר ושעליי לנוח (זה היה לפני כשנתיים). הכאבים לא חלפו עד היום ואני מיואש. יש לציין שהפסקתי לרוץ ועברתי להליכה. א.האם יש טיפול אלטרנטיבי או חדשני? ב.האם רכיבה על אופניים עלולה להזיק עוד יותר ?

אלון שלום. לצערי אני לא מכיר לא אותך ולא את הברכיים שלך ולכן אני לא יודע מה הבעיה בברכיך ומה הטיפול החדשני או האלטרנטיבי שניתן להציע לך על מנת להביא מזור למכאוביך. אותו דבר לגבי אופניים. עליך להתיעץ עם אורתופד באזור מגוריך המתמחה בברכיים. בברכה - דר' טיטיון.

הרופא איבחן אצלי: TORSION TIBIAL Bi-Lateral EXTERNAL ROTATIONAL MALAIGNMENT SYNDROME להלן תוצאות הסיטי (הגפיים התחתונות): ירך ימין: 46 מעלות ירך שמאל: 32 מעלות פטלה ימנית: 0 מעלות פטלה שמאלית: 6 מעלות טיביה עליונה ימנית:30 מעלות טיביה עליונה שמאלית: 28 מעלות קרסול ימין: 32 מעלות קרסול שמאל: 31 מעלות הרופא המליץ חד משמעית על ניתוח OSTEOTOMY ILIZAROV בשתי הרגליים (אחת אחרי השנייה) יש לי מספר שאלות: 1. מה בעצם יעשו לי בניתוח 2. האם אני אאבד מהגובה שלי כתוצאה ממנו 3. מהי תקופת ההחלמה 4. מהם הסיכונים העיקריים בניתוח ואחריו נ.ב: אני בן 17

ליאור שלום. בשאלותיך אני ממליץ לפנות לפורום אורתופדיה - טראומה מורכבת, איליזרוב, עיוותי והארכת גפיים בשיתוף מרכז רפואי רבין. בברכה - דר' טיטיון.

שלום דוקטור! ברצוני לדעת אם לאחר הניתוח חייבים ללכת עם קביים או שיש אפשרויות אחרות? כי יהיה לי נורא קשה עם קביים כי יש לי המון מדרגות לעלות. אז יש אפשרות נוספת או שרק קביים? תודה רבה.

ויקטוריה שלום. לאחר הניתוח יש כאבים ומותר לדרוך רק על עקב הרגל המנותחת. לכן מומלץ קביים או כל תמיכה אחרת בהליכה , מקל, הליכון, וכ"ו. בברכה - דר' טיטיון.