פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות. לפורום הפעיל - כף רגל וקרסול
15635 הודעות
14734 תשובות מומחה

מנהל פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

31/08/2004 | 02:03 | מאת: צבי

לצוות הרפואי באתר שלום רב, אני חייל ב ן19 ואובחן לי לא מכבר osteitis pubis בבדיקת C.T להלן: "מפרק הפוביס הודגם בעל מבנה בלתי סדיר - שטחים מפרקתיים בלתי סדירים, בתוך המפרק עצמו הודגמו פרגמנטים גרמיים מרובים שונים בגודלם מציגים כנראה סחוס מסוייד. רקמות רכות סביב המפרק הודגמו שמורים בסריקת עצמות האגן ופרקי ירכיים אין עדות לממצא גרמי או מפרקתי לסיכום : תמונה של osteitis pubis רציתי לדעת מה זמן ההחלמה לבעייה זאת?? כרגע אני מטופל בפזיותרפיה ע"י אולטרסואנד ומסז' עמוק באיזור הבטן התחתונה האם להמשיך בטיפול זה? ואילו פעילויות ספורט ניתן לעשות שלא יגרמו נזק נוסף? כמו כן האם אח"כ בסוף זמן ההחלמה ניתן לחזור לפעילות ספורטיבית מלאה או שזוהי בעיה המצריכה הורדת פרופיל או הגבלים רפואיים אחרים? בתודה מראש,צבי.

01/09/2004 | 07:52 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

צבי שלום. כנס ל - http://www.emedicine.com/pmr/topic92.htm שם תמצא את כל התשובות לשאלותיך. בברכה - דר' טיטיון.

31/08/2004 | 01:55 | מאת: צבי

31/08/2004 | 02:01 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

??? ??? בברכה - דר' טיטיון.

31/08/2004 | 01:37 | מאת: רחל

שלום! אבקש לברר מה הבעיה יכולה להיות שבכל בוקר בעיקר כשאני מתחילה לדרוך על הרגל העקב כואב לי מאד, אחרי הליכה קצרה של כעשרים צעדים הכאב נחלש, אמנם לא עובר לחלוטין, אבל בהחלט נסבל אפילו כמעט נעלם, חוזר אחרי מאמץ או שוב מנוחה. תודה על התשובה.

31/08/2004 | 02:01 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

רחל שלום. נשמע שאת סובלת מבעיה שנקראית PLANTAR FASCIITIS או בעברית -"מחלת החיתולית הכפית" או בשפה עממית יותר - "דורבן". אני מצרף כאן מאמר שכתבתי בנושא ושיכול לענות לך על כל שאלה שיש לך בנושא. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי הנמחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (תמונה 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית. במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, או לאחר שינה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה .

30/08/2004 | 18:37 | מאת: דליה

האורטופד איבחן דלקת בעקב(דורבן) המליץ על אמבטיות חמות ומדרסים השאלה אם טיפול זה יכול להספיק?

31/08/2004 | 01:58 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

דליה שלום. טיפול זה בד"כ לא מספיק. יש לבצע גם טיפול פיזיוטרפי מקומי עם US וכן תרגילים למתיחת האכילס והפאציה הפםלאנטארית אותם יש לבצע כל בוקר וכל ערב. רצוי להתחיל בתרגילים כמה שיותר מהר כדי לקצר את משך המחלה. בברכה - דר' טיטיון.

30/08/2004 | 13:23 | מאת: יפית

האם סחרחורות יכולות לנבוע גם מעמוד שדרה צווארי

31/08/2004 | 01:56 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

יפית שלום. כן. בברכה - דר' טיטיון.

לאחר בדיקות רבות עקב כאבים עזים חוזרים ונשנים בכתף יד ימין (עד כדי חוסר יכולת להירדם בלילה), נקבע כי הגורם הוא הצטברות נוזלים סביב 2 גידים בכתף. טופלתי באנטיביוטיקה, בVIOXX וכמו כן ניתנו לי כדורי שינה, ע"מ שאצליח להירדם אך עדיין ללא שיפור. נאמר לי שהשלב הבא הוא הזרקת קורטיזון. האם זהו הטיפול היחיד בו ניתן להיעזר? אשמח לקבל חוו"ד נוספת. תודה רבה.

31/08/2004 | 01:55 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

שיר שלום. ניתן גם לבצע טיפול פיזיוטרפי מקומי עם אולטראסאונד ועם TENS. ברכה - דר' טיטיון.

30/08/2004 | 09:28 | מאת: אלינור

אני בת 26, למעלה משנה אני סובלת מכאבי ברכיים זה החל מכאבים בעת מאמץ (הליכה ממושכת) וכעת הכאבים תכופים גם בישיבה/שכיבה. ביקרתי אצל מספר אורטופדים מהקופה ופרטיים הראשונים טענו כי יש לי פלטפוס לאחר שעשיתי מדרסים האורטופד השלישי טען שזו שטות ואין לי פלטפוס מדובר בריכוך של הסחוס וצריך רק ליישר את הרגל והסחוס יבנה את עצמו ואורטופד נוסף טען שעלי להחליף גלולות... עשיתי לפני כחצי שנה צילום רנטגן ומיפוי עצמות שהיו תקינים. האורטופדים טוענים שאין טעם לעשות MRI, אני מתחילה לעשות פיזיוטרפיה. מה לעשות? האם לראות אורטופד נוסף? האם לקנות כדורים בוני סחוס? אני ממש ממש מיואשת

31/08/2004 | 01:54 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אלינור שלום. ראשית היכן שיש שני אורתופדים יש לפחות שלוש דעות... לצערי לא אוכל לתת המלצות רציניות ללא בדיקה אורתופדית מסודרת ומעבר על בדיקות ההדמיה שבוצעו. מאחר ואת צעירה ויש לך עוד הרבה זמן לחיות עם הברכיים שלך, הייתי ממליץ לך לפנות לבדיקת אורתופד שמומחה בבעיות ברכיים. לגבי הכדורים אם לא יועיל גם לא יזיק (חוץ מלכיס...). בברכה - דר' טיטיון.

30/08/2004 | 01:41 | מאת: ציפי

שלום כואב לי מאוד המפרק באגודל ביד ימין רציתי גם להוסיף שיש לי חתול והוא שרט אותי בדיוק שם ומאז התחילו הכאבים אנא עזור לי .מה ההמלצה שלך ?

31/08/2004 | 01:50 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ציפי שלום. ראשית אני מציע לך לא לריב יותר עם החתול שלך. שנית פני לבדיקת רופא. יתכן שבשל השריטה יש לך זיהום ואת צריכה אנטיביוטיקה. בברכה - דר' טיטיון.

29/08/2004 | 20:28 | מאת: יעלי דחוף

אמי בת 52 סובלת מזה כמה שנים בהפרעת גלי חום בכפות רגליה עד כדי שריפה מה עליה לעשות כדי שזה יעבור לחלוטין .

31/08/2004 | 01:49 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

יעלי דחוף שלום. לצערי לא אוכל לתת המלצות לטיפול ללא בדיקה אורתופדית מסודרת ולפי הצורך בדיקות הדמייה. פנו לבדיקת אורתופד באזור מגוריכם. בברכה - דר' טיטיון.

27/09/2004 | 17:22 | מאת: אורית

שלום אני בת 24 מזה שבוע יש לי חום ברגלים ואני מרגישה כאילו שהרגל שורפת לי אני לא יודעת מה לעשות אנא בבקשה ממך עזור לי בנוסףיש לי דופק מהיר וחולשה

29/08/2004 | 14:20 | מאת: ארנולד

לאחר כאבים וקשיים בהנעת יד ימין {כאבים בכתף ואי יכולת לעשות את כל התנועות} עשיתי צילום והתוצאה "שינויים ארטרוטיים קשים " הצילום נעשה בכתף ימין בסיבוב פנימי וחיצוני. אני מרבה לעשות תרגילים עם משקלות. גילי 76 +, מה ניתן לעשות?????. בתודה למפרע.

31/08/2004 | 01:47 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ארנולד שלום. לא ניתן לתת המלצות לטיפול ללא בדיקה אורתופדית מסודרת ומעבר על בדיקות ההדמיה. גש לבדיקת אורתופד באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

31/08/2004 | 10:42 | מאת: ארנולד

רב תודות עבור התשובה, לא הייתי שואל וכותב לך לפני שפניתי לאורטופד. תשובתה של האורטופדית שאליה פניתי היתה: "לא ניתן לעשות דבר אתה צריך לחיות עם זה, המשיך לעשות תרגילי התעמלות והרמת משקלות לא תזיק". אפילו לפיזיוטרפיה לא הפנתה אותי, וכן לא קבלתי כל תרופה. האם קיימת תרופה לשימור הסחוס? תודה למפרע ארנולד

29/08/2004 | 12:01 | מאת: אתי

אני סובלת מכאבים בכתף שמאל, נשלחתי ע"י הרופא המטפל לצילום רנטגן וגם אולטרה- סאונד. התוצאות הם רנטגן הסתיידויות מעל הגבושש של ראש הזרוע. אולטרה-סאונד - גיד סופרספינטיס - מעובה במדור המדיאלי עם משקעים סידניים נרחבים הגדול ביותר 1.6 ס"מ. לא נצפה קרע מבקשת לקבל מידע נוסף , קבלתי זריקה בכתף , כמה ימים הרגשתי שיפור אבל הכאב חזר. תודה, אתי

31/08/2004 | 01:46 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אתי שלום. את סובלת מבעיה נפוצה יחסית של דלקת מסויידת בכתף. במידה וטיפול בתרופות נוגדות דלקת, הזרקה מקומית ופיזיוטרפיה לא עוזר, ניתן לתפל בכך בגלי הלם במספר מקומות בארץ כולל במחלקה האורתופדית של בי"ח השרון (מרכז רפואי רבין קמפוס גולדה), מרפאת הספורט של קופ"ח מאוחדת, ובבי"ח קפלן ויש עוד מקומות תלוי היכן את גרה. בברכה - דר' טיטיון.

28/08/2004 | 22:20 | מאת: יעל

שלום, סבתי בת ה-70 סובלת מהתכווצויות פתאומיות חזקות וכואבות מאוד בשרירי הרגליים וכפות הידיים (השרירים כמו "ניתפסים" פתאום באופן מכאיב מאוד והיא צריכה להתהלך על הרצפה כדי שהם ישתחררו), בעיקר בשעות הלילה. בדיקות הדם הכלליות שלה תקינות (כולל סידן ומגנזיום). ממה יכולות לנבוע התכווצויות אלו? באיזו דרך ניתן לטפל בהן?

31/08/2004 | 01:43 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

יעל שלום. יכולות להיות בעיות רבות שיגרמו לתופעות כאלו החל מבעיות באיזון אלקטרוליטים וכלה בבעיות עמוד שדרה ובעיות עצביות. פנו לבדיקת רופא המשפחה. בברכה - דר' טיטיון.

26/03/2009 | 11:37 | מאת: אורנה

שלום יעל לא ניתן לנתר את רמת המגנזיום ע"י בדיקות דם בגיל מבוגר כנראה שמדובר על מחסור במגנזיום למרות ההתייחסות בפנייתך ההתכווצויות באמת מתרחשות במהלך הלילה בעיקר ברגליים. כמובן שניתן לצרוך את המגנזיום באופן טבעי אך בכדי למנוע את ההתכווצויות והכאבים העזים מומלץ להתשתמש בתוסף תזונה (אני אישית מכירה את anti leg cramps) התכשיר משפיע כבר מהלילה הראשון! מומלץ לנסות, בטוח לא יזיק.

26/03/2009 | 11:38 | מאת: אורנה

שלום יעל לא ניתן לנתר את רמת המגנזיום ע"י בדיקות דם בגיל מבוגר כנראה שמדובר על מחסור במגנזיום למרות ההתייחסות בפנייתך ההתכווצויות באמת מתרחשות במהלך הלילה בעיקר ברגליים. כמובן שניתן לצרוך את המגנזיום באופן טבעי אך בכדי למנוע את ההתכווצויות והכאבים העזים מומלץ להתשתמש בתוסף תזונה (אני אישית מכירה את anti leg cramps) התכשיר משפיע כבר מהלילה הראשון! מומלץ לנסות, בטוח לא יזיק.

26/03/2009 | 11:55 | מאת: דוד

זה לא מיועד לנשים בהריון בלבד?

26/03/2009 | 13:04 | מאת: אורנה

שלום דוד התשובה היא חד משמעית לא, התכשיר anti leg cramps מיועד לכל האוכלוסיה (מבוגרים, נשים בהריון, ספורטאים וכו'..) המינרל זקוק לגוף בכדי להתפתח ולחזק את השרירים.אתה מוזמן לקרוא באתר החברה של "נאווה פארמה" http://www.telepharma.co.il/142-he-p2549-v2550/Telepharma.aspx

28/08/2004 | 17:27 | מאת: מרת

בהכנות לריצות ממושכות הופיע כאב באזור אחורי לטרליעליון של הירך הימני.הכאב חזק בעיקר בישיבה בתנוחות מסוימות ובמעבר מישיבה לעמידה אין כאבים בזמן הליכה. גם בריצה של 32 ק"מ לא הופיע כל כאב למעט אי נוחות מסוימת בע"ש מתני מאותו צד של הכאב.הפסקת פעילות למס ימים לא שפרה את המצב ולאחר הפעילות אין החמרה.השאלה א: מה יכל להיות מקור הכאב ב:האם ניתן להמשיך להתאמן כרגיל(בעוד חודש אני אמור לרוץ מרתון) ג: האם ניתן לפתור את הבעיה פיסיוטרפיה?

31/08/2004 | 01:41 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מרת שלום. לצערי שאלתך היא מסוג השאלות שלא ניתן לענות עליהן ללא בדיקה אורתופדית מסודרת. גש לבדיקת אורתופד באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

לד"ר יחזקאל טיטיחון שלום רב, מהו ההליך שעלי לבצע כמבוטח בביטוח מושלם של כללית כדי להגיע אליך לטיפול בבעיית דורבן? אני מתגורר באיזור עמק יזרעאל. תודה דוד

31/08/2004 | 01:39 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

דוד שלום. עליך לקבוע תור למרפאה שלי בבלינסון - מרפאת קרסול וכף רגל, 03-9377070 ולבוא עם הפניית רופא וטופס 17. בברכה - דר' טיטיון.

28/08/2004 | 16:23 | מאת: איה

שלום רב, אני בת 46. לפני יותר משלושה חודשים שברתי את השליש התחתון של הטיביה, שבר אלכסוני ואת הפיבולה כתוצאה מנפילה. השברים סגורים. עברתי ניתוח כדלקמן: טיביה - קיבוע בעזרת 3 ברגי LAG פיבולה - פלטה וארבעה ברגים הרגל עדיין נתונה בגבס עד הברך, לפני שבועיים הוחלף לגבס פלסטי. הפיבולה החלימה והעצם בתהליכי איחוי מתקדמים. הטיביה נותרה ללא סימני חיבור כלל. הבעייה הנוספת היא שהברגים שהוחדרו במאוזן לא יכולים לשאת את משקל הגוף ולכן מותרת לי בשלב זה הליכה באמצעות קביים ודריכה חלקית ביותר. האורטופד המטפל אינו יודע מה להציע לי. לדבריו יש מיכשור המזרז איחוי עצם אך אין לו פרטים בנושא. הוא גם אינו יודע כיצד כדאי להמשיך בטיפול. בקשתי: א. האם תוכלו להפנותני לרופא המתמחה בבעייתי ב. האם תוכלו למסור מידע באשר למיכשור הרפואי האלקטרוני המסייע לאיחוי. תודות, איה.

31/08/2004 | 01:37 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

איה שלום. א. אשמח לקבלך לבדיקה במרפאה לכירורגיית קרסול וכף רגל בבלינסון אותה אני מנהל. ב. יש מכשירים שונים לזירוז איחוי עצם לדוגמה אקזוגן ויש מכשירים נוספים. כל המכשירים הללו אינם כלולים בסל הבריאות והטיפול יקר. שלושה חודשים זה עדיין זמן סביר לטיביה דיסטאלית שידועה בעקשנותה מבחינת זמן חיבור השברים בה. בברכה - דר' טיטיון.

28/08/2004 | 16:05 | מאת: אלי*********

מזה יומיים,הירך ואתה כל הרגל זזה לי ,כמעט כל הזמן,לא רצוני,מלווה קצת בהרגשה שהרגל קצת רדומה,קצת כואב באגן מעליה... מה דעתכם?

31/08/2004 | 01:33 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אלי********* שלום. אין לי דעה בנושא. גש לבדיקת רופא המשפחה שלך. בברכה - דר' טיטיון.

27/08/2004 | 10:05 | מאת: גלעד

דוקטור, תציל אותי!! כבר במשך 3 שנים יש לי רגישות גבוהה מאוד בחלק הקדמי של כף הרגל (מהקרסול ועד האצבעות) כך שאני לא יכול לשים נעל לוחצת אפילו בקצת. אני לובש מידת נעליים יותר גדולה ופותח את השרוכים לגמרי. עכשיו כשאני רוצה לקנות נעליים חדשות אני לא יכול! אני צריך שיהיה בנעל מרווח מספיק למדרס וכן שהנעל לא תלחץ מדי, ואין כמעט נעליים כאלה (יש ב-600 שקל!!). האם אני צריך לשנות משהו במדרס (שאגב הוא המתקדם ביותר - הביומכני) או לראות אורתופד? האם יש פתרון לבעיה הזו?

31/08/2004 | 01:32 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

גלעד שלום. לצערי לא אוכל לתת לך פתרון ללא בדיקה אורתופדית מסודרת ואבחון הבעיה. בברכה - דר' טיטיון.

לד"ר שלום אני בת 57 ואובחן אצלי קרע חלקי ברצועת כתף שמאל ונוזל לאורך הגיד. הרופא המטפל המליץ על ניתוח. ברצוני לדעת באם ישנו טיפול נוסף מלבד ניתוח תודה

31/08/2004 | 01:31 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

חיה שלום. ניתן לטפל גם בטיפול שמרני עם פיזיוטרפיה, נוגדי כאבים, הזרקה מקומית לכתף להקלת הכאב, ובעיקר הרבה סבלנות וזמן. אם לאחר חצי שנה של טיפול שמרני אין הטבה ועדיין יש כאבים אז כבר אין מנוס מניתוח. בברכה - דר' טיטיון.

27/08/2004 | 08:21 | מאת: אינה

דוקטור, שלום רב! לבתי בת 6 חודשים DDH מצד שמאל והיא מטופלת בגבס ספייקה כמעט 5 שבועות. אתמול התפרקה חתיכה מהגבס בצד ימין (הרגל הבריאה) וכרגע כל הרגל חשופה. השאלה שלי אם זה דורש תיקון מיידי או שניתן להיות ככה מספר ימים? אנחנו לא מצליחים לעתר את הרופא שלנו שיענה לנו על השאלה. תודה מראש

31/08/2004 | 01:29 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אינה שלום. לדעתי כדאי לתקן בהקדם. בברכה - דר' טיטיון.

27/08/2004 | 01:58 | מאת: אסתר

אני בת 27, גובה 185 ומשקל של כמעט 100 ק"ג. בשנה האחרונה אני סובלת מכאבי ברכיים שמחחזקים מיום ליום. הברכיים כואכות במיוחד בעת נסיעה ארוכה במצב בו הרגליים לא יכולות לנוע. בתקופה האחרונה שכבתי בשמירת הריון, ואז פחתו הכאבים מאוד. שאלתי: 1. האם מלבד הפחתה במשקל, יש עוד משהו שיכול לעזור? 2. מה הגורם לכאבים? 3. לאיזה רופא מומלץ ללכת? (רופא המשפחה טוען שזה רק המשקל.)

31/08/2004 | 01:28 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אסתר שלום. נשמע שעיקר הבעיה היא אכן בעיית משקל אך בכל זאת הייתי ממליץ לך לפנות לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

הייתי בבדיקת EMG למרות שיש לי גם נימול ברגל שמאל וגם בזרוע שמאל רק בדקו לי את הרגל ונמצאה פגיעה בעצב ,בנוסף יש לי סקוליאוזיס גבי (ע"פי מיפוי עצמות ) האורטופד שלך אותי לעשות CT גב תחתון( בלבד) שבו כתוב שיש לי בL3-L4בליטה גלובלית קלה של האנולוס וכמו כן בL4-L5יש לי בלט אחורי של האנולוס ללא לחץ קל על השק הטקאלי( נראה לי שהיתה כאן לרופא (או למזכירה שלו ) בעיה בניסוח?! או שיש לחץ או שאין לחץ ,מה זאת אומרת "ללא לחץ קל..." ?)האם אני צריכה לבקש שגם יעשו לי EMG במיוחד לזרוע ,כי יש לי הרגשה שהאורטופד רק התייחס לבדיקת EMG של הרגל שלפיה שלח אותי לCT גב תחתון בלבד בלי להתיחס לנימול בזרוע ולכאב גב עליון .ושאלה נוספת אם כתב שיש לחץ גלובאלי זאת אומרת שזה כולל לחץ על השק הטקאלי ? בכבוד רב ,ובתודה מראש מאיה.

31/08/2004 | 01:27 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מאיה שלום. לצערי בעייתך מאוד מורכבת ואינני יכול לענות עליה במסגרת פורום זה. גשי עם כל שאלותיך אל הרופא המטפל בך. בברכה - דר' טיטיון.

26/08/2004 | 18:58 | מאת: אהרן

לדר' טיטיון שלום שאלתי בנדון לגבי בני בן האחד עשר שמשחק כדורסל לטענת האורתופד בני סובל מהתופעה בנושא ברמה ראשונה ולא חריפה ובכל זאת בקש שיגביל פעילות אינטנסיווית כלשהיא ובודאי כדורסל,בינתיים למשך חדש, מלבד היתר לעסק בשחיה .פיזיותרפיסטית אמרה לנו שבעקרון(טרם טפלה בו)יש להמתין כמה חודשים במנוחה. אבקש לדעת : 1.האם לדעתך הפסקת פעילות הכרחית כאשר התופעה רק בראשיתה? 2. הבנתי מרופא שיקומי שקים טפול חדש של הזרקת חמר שאמור לטפל בבעיה- האם מוכר לך? בברכה אהרן

31/08/2004 | 01:25 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אהרון שלום. לדעתי לגבי 1 - לא. לגבי 2 - לא מוכר לי. כדאי אולי לפנות לבדיקת אורתופד המומחה באורתופדית ילדים. בברכה - דר' טיטיון.

26/08/2004 | 16:28 | מאת: לבנת

שלום רב בני בן 4.5 ומתלונן מדי פעם על כאבים ברגל ימין באזור מתחת לברך. הכאבים הם בעיקר בלילה ולעיתים גם במשך היום. התדירות היא לא קבועה לעיתים מספר ימים ברציפות ולעיתים פעם בחודש. הייתי אצל שני אורטופדים שטענו שאלו הם כאבי גדילה או יתכן משהו פסיכולוגי וסרבו לעשות צילום. ממה יכולים להיות כאבים אלו? מה כדאי לעשות? בנוסף, מנסיוננו לילד יש סף כאב נמוך , ומכך אני חוששת שאולי יש לו כאבים והוא איננו אומר אלא רק כשהם חזקים מאוד. תודה מראש לבנת

31/08/2004 | 01:23 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

לבנת שלום. ראשית הייתי ממליץ כן לעשות צילום במידה והילד מאוד סובל וזה נמשך כבר זמן רב. שנית גשו לבדיקה אצל אורתופד המומחה לאורתופדית ילדים. בברכה - דר' טיטיון.

26/08/2004 | 15:48 | מאת: מני

דר נכבד בני חייל ביחידה קרבית בדיקה בוצעה לברור CFL 'ATFL הודגם קרע מלא של ATFL CFL נירה תקין לבני נקבע תור אצל אורטופד רק בעוד שבועיים, ברצוני לדעת מהם תוצאות הבדיקה הזאת מה אפשר לעשות בקשר לקרע? בבדיקה נוספת של C.T סריקה טומוגרפית ממחושבת של קרסוליים במנח אקסיאלי הסריקה שוחזרה במנח קורנלי וסגיטלי מבנה גרמי ומפרקי תקין. ברצוני לשאול האם יש קשר בן שתי הבדיקות, למה לא ראו בC.T את הקרע. ד"ר נכבד העתקתי מילה במילה מה שהיה כתוב בשתי הבדיקות הודה לך אם תוכל לתת לי תשובה, אין לי סבלנות להמתין שבועיים עד שבני ילך לאורטופד תודה מני

31/08/2004 | 01:21 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מני שלום. פירוש הבדיקות הן שלבנך יש קרע באחת מהרצועות המייצבות בקרסול. במידה ובנך סובל מנקעים חוזרים של הקרסול הטיפול הוא בד"כ ניתוחי. הסיבה שלא ראו ב-CT היא ש-CT לא מדגים רצןעןת. בברכה - דר' טיטיון.

31/08/2004 | 20:07 | מאת: מני

ד"ר נכבד הרבה הרבה תודה מני

26/08/2004 | 11:11 | מאת: מורי

שלום אני בן 57 סובל סובל משחיקת סחוס ברכיים-קרסוליים לפי צילומי רנטגן של שנים ונוטל art 50 יותר משנה,שאלותי: 1)האם viox ותר טוב מ-art 50 2)האם לשתי התרופות הנ"ל יש השפעה שלילית-פגיעה-בכליות אם נוטלים אותן לאורך שנים כמו התרופות voltaraine /arbittrene תשובה בהקדם ! תודה

26/08/2004 | 12:20 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מורי שלום. תשובה בהקדם !!! לא פחות. אני חייב לך משהו? עד כמה שידוע לי לא!!! אין בעד מה. בברכה - דר' טיטיון.

יש לי כבר שנים כאבים בלילה במפשעה שמקרינים לברך. זה מתחיל כשעתיים אחרי שאני שוכבת במיטה ומעיר אותי. במשך השנים האחרונות רופאת המשפחה הזמניה צילומים וגם אולטרה סונד של פרק הירך. עם הבדיקות האלו הגעתי לאורטופד שאמר שיש לי כנראה דלקת כרונית בין העצמות (?), נתן אנטיביוטיקה והפניה לפיזיותרפיה. גמרתי את התרופה ולא עזר בכלל. יש לי הרגשה שמשהו שם מתנפח בלילה (עם השכיבה) וחוסם את המעברים של הנוזלים ברגל. יתכן?? איזה בדיקות עוד אפשר או צריך לעשות? למי לפנות עכשיו? לאורטופד, כירוג, רופא משפחה??? במשך היום אני בסדר (הפרק עושה קנקים אבל לא כואב) ואז אני די אדישה אבל אני ממש לא ישנה טוב בלילה בגלל הכאבים ומודאגת מהסיבה לכאב. תודה!

26/08/2004 | 12:18 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

marcyg שלום. חזרי לבדיקת אורתופד רציני המתמחה בכירורגיית מפרקים. בברכה - דר' טיטיון.

26/08/2004 | 06:39 | מאת: עמי

הברך שלי יש כאבים לאחרונה בעיקר באימונים של ריצה האם כדאי ויעיל להעזר בכדורים מסוג מגה גלוגפס ומולטי וטמינים והאם כדאי להשתמש בגרב אלסטית

26/08/2004 | 12:17 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

עמי שלום. לא ניתן להמליץ על טיפול ללא בדיקה אורתופדית מסודרת. גש לבדיקת אורתופד באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

27/10/2004 | 09:47 | מאת: שוט בני

שלום רב אני מתאמן מחדר כושר 4 פעמים בשבוע במשך 2 שעות בממוצע. העם ממלץ לקחת קרטילגו ספורט של חב אלטמן והיה עם צורך במידה ואני צורך את הוטמין הדבר פוגע בגוף בצורה כל שהוא. שוט בני

24/08/2004 | 18:20 | מאת: בילי

שלום יש לי כאבים בברכיים מזה 3 שבועות רק כשאני יורדת מהמדרגות,אני הולכת במסילה בחדר כושר ואין לי בכלל כאבים בהליכה רק כשאני יורדת או מקפלת את הרגל בישיבה על הברכיים, אני מרימה הרבה את הנכדים שלי, תודה

26/08/2004 | 12:16 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

גילי שלום. אין בעד מה. מה השאלה? בברכה - דר' טיטיון.

24/08/2004 | 15:16 | מאת: חגי

דר' נכבד. לפני כ- 3 חודשים התחילו כאבים חזקים בעקב רגל ימין,ביצעתי צילום נמצא כי יש לי דורבן. רופא אוטופד נתן לי כדורים נוגדי דלקת אך ללא הועיל ,חזרתי למרפאה והוא הזריק לי קורטיזון לעקב. גם זה לא עזר,חזרתי למרפאה כעבור שבוע מיום הזרקה והוא שלח אותי לפזיוטרפיה. שאלתי :מה עלי לעשות כדי להגמל מהכאבים החזקים והמטרידים בזמן ההליכה. בתודה.

26/08/2004 | 12:15 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

חגי שלום. אני מצרף כאן מאמר שכתבתי בנושא שיתן לך את כל התשובות שאתה צריך. אם עדיין יש שאלות אני זמין. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי הנמחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (תמונה 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית. במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, או לאחר שינה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה .

26/08/2004 | 12:39 | מאת: חגי

תודה רבה. חגי

04/12/2009 | 18:28 | מאת: רותי

אני סובלת מדורבן בשתי הרגליים עליי לציין שאני סובלת מראומטואיד ארטריטיס ומקבלת סטרואידים וכן טיפולים ביולוגיים איך אני יכולה לטפל בבעיה כי הכאבים קשים מאוד ואני נרתעת מלקבל זריקות וכן ניתוחים

24/08/2004 | 09:14 | מאת: גלית

שלום רב אני בת 30 מהצפון וסובלת מדלקת פרקים מטופלת בכדורים יש לי כאב נוראי בכפות הרגליים מדוע זה קורה ומה עושים בנדון בקושי אני יכולה ללכת בבוקר אבקש את עזרתכם

26/08/2004 | 12:12 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

גלית שלום. במחלת דלקת פרקים נפגעים גם מפרקים בכפות הרגליים ולכן יש כאבים. מעבר לכך לא אוכל להגיד ללא בדיקה אורתופדית מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. בברכה - דר' טיטיון.

26/08/2004 | 17:23 | מאת: אסנת עטר - "ענבר"

אני מזכ"לית עמותת "ענבר" - עמותה ישראלית לנפגעי מחלות מפרקים. תקופה ארוכה חיפשנו פתרון מקצועי הולם לבעיות רגליים של נפגעי מחלות מפרקים. לפני שנתיים גילינו אוצר - איש מקצועי שפותר לרבים מחברינו את בעיות כאבי הרגליים ומגבלות ההליכה. התקשרי למשרדי העמותה, רח' אבן גבירול 43, תל אביב, טלפון: 6953496-03. יש לנו גם אתר: www.inbar.orgץil. בברכה, אסנת

23/08/2004 | 22:53 | מאת: טליה

אני בת 26 וסובלת מזה כשנתיים מתחושת נימול בגפיים ובייחוד בגב (וגם בקרקפת ובצוואר). בנוסף אני סובלת מתחושת דקירות במקומות שונים בגוף וכאבי גב ממושכים (גב עליון). בדיקות דם יצאו תקינות וכך בדיקת EMG.נבדקתי ע"י ראומטלוג ופנימאי והם לא הצליחו לאבחן את הבעיה. האם ייתכן שמדובר אורתופדית?

26/08/2004 | 12:11 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

טליה שלום. יתכן. בברכה - דר' טיטיון.

23/08/2004 | 22:34 | מאת: טלי

אני בהיריון בשבוע 13 לאחרונה הופיעו כאבים חזקים בצד שמאל בבטן כאבים שמקרינים לאגן , לגב התחתון , ולרגל שמאל . כמו כן קיימת תחושה של "נמלים" ברגל ,וחוסר תחושה . בבדיקת אולטראסאונד ההיריון תקין לחלוטין ולא נמצאו סימנים המעידים על בעיה כל שהיא עם העובר . כמו כן לא נמצא שום ממצא באחד האיברים האחרים בבטן . מה מקור הכאבים ? וחוסר התחושה . ומה ניתן לעשות . האם יש בדיקות מסוימות שצריך וניתן לעשותם בהיריון ?

26/08/2004 | 12:09 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

טלי שלום. לעיתים קרובות נשים סובלות מכאבי גב בהריון בשל המשקל ושינויים הורמונאלים. נשמע שאת סובלת מבעיה דיסקאלית. בד"כ אין הרבה מה לעשות במהלך הריון. עלייך לפנות לבדיקת אורתופד המתמחה בבעיות עמוד שדרה. בברכה - דר' טיטיון.

23/08/2004 | 20:07 | מאת: הילי

שלום רב, אני בת 27 חודשיים אחריי לידה ובימים האחרונים החלו לי כאבים במפרק שבשורש כף היד. נראה לי שזה בגלל שאני אוחזת בתינוק ומעקמת את היד באחיזה. הבעיה היא שכל בוקר אחרי השינה הכאב מתגבר - כאילו התנוחה של היד בשינה גורמת לכאב.(ובמשך היום הכאב מתמשך) הייתי שמחה לקבל חוות דעתך ומה ניתן לעשות בנידון. תודה מראש הילי

26/08/2004 | 12:08 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

הילי שלום. עלייך לפנות לבדיקת מומחה לכירורגיית כף יד. בברכה - דר' טיטיון.

23/08/2004 | 16:20 | מאת: יוסי שעדיין כואב לו

לפני יותר מחצי שנה נפגעתי מתאונת דרכים, באופן שאז ברכתי עליו כממש קל. אלא שכאבי הצוואר, וההקרנה לראש שמייצרת כאבי ראש - הם עדיין איתי. עשיתי פיזיוטרפיה לתקופה שהומלצה - וללא תוצאות. מלבד מצבים "מלאכותיים", של מים חמים על הצוואר, ושכיבה בחול הים החם - הכאב כל הזמן מורגש, ולעיתים בצורה קשה. זה בא בגלים חזקים בכל פעם שאני מצוי בנהיגה ארוכה, ובקריאה רצופה. 1. מה ניתן לעשות? 2. האם יש סיכוי לקביעת מומחה שהעניין ראוי לפיצוי מחברת הביטוח, למרות שאני ממשיך בעבודתי? תודתי, יוסי

26/08/2004 | 12:07 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

יוסי שלום. פגיעה של "צליפת שוט" היא לעיתים פגיעה שמאוד קשה להפתר ממנה. עליך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בבעיות עמוד שדרה לשלול אפשרות שבכל זאת נגרם נזק משמעותי. לגבי 2 כן (פיצוי על כאבים עוגמת נפש וכ"ו). בברכה - דר' טיטיון.

23/08/2004 | 15:58 | מאת: תומר

מזה זמן רב יוצאים לי "קנאקים" מאצבעות הידיים, מהברכיים, מהצוואר ומאצבעות הרגליים. בד"כ הרעש נשמע באופן רצוני כאשר אני לוחץ על האצבעות אבל לעתים גם באופן בלתי רצוני (למשל כאשר אני כורע יוצא קנאק מהברכיים). האם זה מסוכן?

25/08/2004 | 19:15 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

תומר שלום. זה לא מסוכן כל עוד אתה לא נמצא לייד מישהו שזה מעצבן אותו והוא יותר גדול ממך... בברכה - דר' טיטיון.

22/08/2004 | 23:59 | מאת: אלחנן

שלום אני בן 50 מתאמן 3 פעמים בשבוע בחדר כושר כ-30דקות הליכה מהירה(קצב של 6.8 קמ"ש) ולאחר מכן עוד כ-30 דקות במכשיר סקי (רב כושר). מזה כחודשיים אני מקבל כאבים חזקים באצבעות רגל שמאל המלווים בתחושת חום בכל כף הרגל זאת לאחר פעילות של כ-25 דקות. לאחר סיום הפעילות ומנוחה קצרה עובר הכאב. הנעליים תקינות מצב בריאותי הכללי מעולה אנא עצתכם. תודה

23/08/2004 | 11:48 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אלחנן שלום. אני מציע לך לפנות לבדיקה אצל אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

22/08/2004 | 23:29 | מאת: יוסי

עברתי שבר בירך שמאל, עם מסמר שטינמן. השבר התחבר , וזה היה לפני כ-20 שנה. מאז אני סובל מקליקים בברך, כאילו שהסחוס משמיע את הקליק. רציתי לדעת את הסיבה לקליקים כי זה דבר נורא מרגיז ונותן הרגשה לא נוחה. אני לפעמים מרגיש שצריך להיות קליק ועד שהוא לא נשמע אני מזיז את הרגל ומסובב עד שנשמע הקליק, אחר כך יש רגיעה או עוד פעם קליק, וכו...

23/08/2004 | 11:47 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

יוסי שלום. לא אוכל לדעת את סיבת הקליקים ללא בדיקה אורתופדית מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. בברכה - דר' טיטיון.

23/08/2004 | 19:55 | מאת: יוסי

האם זה יכול להיות קשור לשבר שהיה, כי כל הזמן היו הקליקים?

22/08/2004 | 19:48 | מאת: שלי

אני בת 23. כבר כמה שנים שאני סובלת מכאבים בישבן ימין עם הקרנה לרגל ימין. הרופא שביקרתי אצלו שיער שמדובר בבעיה בגב למרות שבדיקות לא העלו שום בעיה. בשבועיים האחרונים הכאבים נעשו מטרידים למדי ועוד יותר מציק לי כשאני יושבת ( במהלך השנים הכאב היה בא וחולף). ביקרתי היום אצל רופא והוא נתן ליABITREN 100 - נוגד דלקות וכאבים. הוא אמר שיותר מכך - אין מה לעשות. האם להמשיך בבדיקות (למרות שהרופא אמר שאין צורך) או פשוט להמשיך לסבול? מה זה יכול להיות? אני נוסעת עוד שבועיים לחודש וחצי במזרח הרחוק כך שזה דחוף(לא בא לי להגיע למיון בתאילנד...) תודה, שלי.

23/08/2004 | 11:46 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

שלי שלום. עלייך לפנות לבדיקת אורתופד המתמחה בבעיות עמוד שדרה. בברכה - דר' טיטיון.

26/08/2004 | 10:38 | מאת: יעקב חיים וינברג

שלום שלי, על פי האינפורמציה שאת מעבירה, אני מתרשם שאת סובלת מדלקת בעצב הסיאטיק. לאחר שתמצי את עצתו של ד"ר טיטיון, ובאם לא תיפתר הבעייה - ובכפוף לכך שאת אכן מקבלת את הרפואה המשלימה - אני ממליץ לך לפנות לדיקור ולטיפולי רפלקסולוגיה. אם הכאב נוכח גם בכף הרגל - אשמח לבדוק אותך. בברכה, יעקב חיים וינברג - מומחה לפתרון בעיות רגליים www.footsupport.co.il

22/08/2004 | 17:11 | מאת: משה

לד"ר שלום הנני בן 54 סובל מדלקת פרקים כתוצאה ממחלת קרוהן .מטופל באימורן סליקוקס ומזון רפואי אליטרק.לאחרונה יש לי כאבים ושרירים תפוסים וכואבים בשוקיים גם תוך כדי שינה השרירים נתפסים ומשתחררים רך לאחר עיסוי ארוך וכואב .איך אני יכול למנוע את השרירים להתפס בצורה כואבת ונוראית כל כך ואיזה טיפול או בדיקה יכולה להקל עלי תודה רבה . משה

23/08/2004 | 11:45 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

משה שלום. לא אוכל להמליץ על טיפול ללא בדיקה מסודרת. פנה לרופא שלך באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

22/08/2004 | 12:35 | מאת: ליזה

שלום, אני עובדת במשרד, בישיבה רוב שעות היום. אני עושה פעילות אירובית וחיזוק השרירים באופן קבוע. השכמות שלי (בעיקר הימנית) נתפסות לי באופן קבוע במשך השבוע (בשישי שבת המצב משתפר). ניסיתי טיפולי שיאצו אך הם רק הקלו ולא פתרו את הבעיה. מה עליי לעשות. תודה, ליזה.

23/08/2004 | 11:44 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ליזה שלום. עלייך לשפר את תנוחת הישיבה שלך בעבודה, לעשות תרגילים לשחרור השרירים מידי פעם גם בעבודה ןלמצוא מישהו שיעשה לך מסג' טוב ונעים לאחר העבודה. בברכה - דר' טיטיון.

22/08/2004 | 02:32 | מאת: מוטי

בני הוא בן 9 וכף רגל ימין קצת מתעקמת לכיוון פנימה. בשנותיו הראשונות הובחן אצלו קצת עקימות אך הרופא אז אמר שזה יסתדר לבד בהמשך הגידול. כיום זה מפריע לו וגם קצת כואב ונראה לי שגם הליכתו איננה סדירה בגלל זה. האם זה באמת עובר לבד או יש צורך בטיפול מיוחד?

23/08/2004 | 11:42 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מוטי שלום. אם זה מפריע פנה עם הילד לבדיקת אורתופד המומחה באורתופדיית ילדים. בברכה - דר' טיטיון.

26/08/2004 | 17:14 | מאת: יעקב חיים וינברג

שלום מוטי, קראתי את פנייתך לפורום אורטופדיה ואת תשובת ד"ר טיטיון, מנהל הפורום. נכון הוא שאצל ילדים, תוך כדי ההתפתחות, כפות הרגליים מתחזקות ובעיות שונות נעלמות. לכן, עצת הרופאים לחכות - שניתנה לכם בעבר - כנראה הייתה נכונה. אך, מגיל 7-7.5, ע"פ התפתחות הילד, יש בהחלט צורך להתערבות - במידה שדברים לא הסתדרו. ע"פ מה שאני מתרשם מהמידע שהעברתם, יש כאן מספר דברים: 1. קשה להבין ממכתבכם האן הנטיה פנימה היא של האצבעות כלפי הרגל השניה, או של הקרסול כלפי הרגל השניה. 2. כשאתם כותבים "עקימות", האם אתם מתכוונים שיש כף רגל עקומה (דפורמציה, שינוי צורה) 3. כשאתם כותבים שההליכה אינה סדירה - האם הכוונה היא שגודל הצעד שונה מרגל אחת ביחס לשניה? 4. כשאתם כותבים "כאב" - איזה חלק ברגל כואב? אם תיידעו אותי, אני משער שאוכל לסייע לכם. בברכה, יעקב חיים וינברג - מומחה לפתרון בעיות רגליים www.footsuppot.co.il

21/08/2004 | 21:53 | מאת: אלה

שלום, לפני שלוש שנים היו לי כאבים בברך ימין. הלכתי לרופא והוא אמר לי ללכת. ללכת הרבה עם הפסקת. זה עבר אחרי חצי שנה אבל עכשיו זה התחיל לכאוב עוד פעם. הלכתי אז לאורתופד והוא לא מצא שם שום דבר. זה מאוד מוזר, כי כשאני נוגעת בברך ימין ושמאל ביחד, אני מרגישה שברגל ימין ליד הברך, העצם כאילו בולטת החוצה, וברגל שמאל לא. אני לא יודעת אם זאת עצם או לא, אבל זה הדבר היחד שאני יכולה לחשוב עליו. היא כאילו יצאה ממקומה. זה כואב במיוחד כשאני יורדת במדרגות. בתנועה של הרמת הרגל וקיפולה. אבל זה רק בחוץ. כשאני חוזרת הביתה הרגל כמעט ולא כואבת. אז מה אפשר לעשות? (צילומי הרנטגן מלפני שלוש שנים לא הראו כלום וכנראה שגם הפעם לא יראו) תודה מראש

23/08/2004 | 11:41 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אלה שלום. אין ברירה עלייך לפנות שוב לאורתופד באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

21/08/2004 | 21:52 | מאת: מתעניין

ערב טוב אשמח לדעת איך כותבים את המוסג באנגלית וכמו כן איפה יש מידע ברשת על ניתוח כזה שרוצים לעשות בברך ימין משני צדדים

23/08/2004 | 11:40 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מתעניין שלום. EPIPHYSIODESIS חפש בכל מנוע חיפוש. בברכה - דר' טיטיון.

21/08/2004 | 19:55 | מאת: יעקב

שלום בשנה האחרונה הופיעה במרכז מצחי הצטמקות עור מושחרת שמתחילה בין הגבות ועולה כ 3-4 ס"מ במעלה המצח עם נטייה ימינה, נראה ככתם שחור בצורת האות וי, כמו כן במרכז הגולגולת למעלה וימינה הופיע שקע של כחצי ס"מ בקוטר של כ 3 ס"מ אני בן 52, בריא , לא מעשן(עישון כבד בעבר בגיל 25 עד 46 ) אשמח לקבל את תשובתך תודה

23/08/2004 | 11:39 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

יעקב שלום. הפורום כאן מיועד לבעיות אורתופדיות ואתה מתאר בעיה בעור. פנה לרופא עור בהקדם!!!. בברכה - דר' טיטיון.

20/08/2004 | 21:02 | מאת: יוסי

שלום כבר מזה מספר שבועות אני חש תחושה של עורף תפוס עם קצת גם לכיוון השכמות. טופלתי על ידי כירופרקט, שדי שחרר אותי מדי פעם אלא שמלפני שבוע בערך אני חש את העורף תפוס [ללא מגבלה של תנועה יחד עם זה רק תחושה של הכבדה בעורף] יחד עם השכמה - הכל בצד השמאלי בלבד!!! יחד עם זאת התנפחה לי בלוטה בצוואר בצד השמאלי למטה סמוך לשכמה השמאלית. התנפחות קלה, ללא התנפחות של בלוטות נוספות. מזה כיומיים שאני מקבל CEFORAL שלוש פעמים ביום, ויש הקלה בהתנפחות הבלוטה, אך לא בתחושה התפוסה בעורף. יש לי מספר שאלות: א. האם זו בעיה אורטופדית בכלל? ב. האם יכול להיות שמדובר בדלקת באיזור השרירים שמשפיעה על הבלוטה? ג. ניסיתי ליטול מספר ימים כדור אחד ליום של ויוקס, והיה נדמה לי שהיתה הקלה, אבל לא משהו משמעותי. האם זה מסייע לך במידע? אני מאוד מודה על התשובה וההתיחסות

23/08/2004 | 11:38 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

יוסי שלום. אני לא משוכנע שמדובר בבעיה אורתופדית. פנה לבדיקה טובה כולל בדיקות דם וכ"ו אצל רופא המשפחה. בברכה - דר' טיטיון.

20/08/2004 | 18:39 | מאת: רותי

שאלה :האם טיפול של דיקור יכול לעזור במקרה של דורבן ? זריקת קורטיזון ומדרסים לא עזרו עד כה.יש לי דורבן בשתי הרגליים עם כאבים חזקים כבר 3 חודשים.

23/08/2004 | 11:36 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

רותי שלום. הטיפול החשוב בבעייתך זה ביצוע תרגילים למתיחת גיד האכילס והפאציה הפלאנטארית אותם יכולים ללמדך במכון פיזיוטרפיה באזור מגורייך, כמו כן סד ללילה למתיחת האכילס. לגבי דיקור אין לי נסיון אבל אין לך מה להפסיד. בברכה - דר' טיטיון.

20/08/2004 | 18:24 | מאת: איריס

שלום רב! אשמח מאד אם האורטופד יוכל לענות ולהבהיר לנו בבעיה הבאה. יש לי בת חיילת בת 19 בתפקיד קרבי. כבר בטירונות סבלה מכאבים ברגליים הופנתה לאורטופד עברה מפוי עצמות ורק אחרי זמן רב נאמר לה שסיבת הכאבים היא שחיקת הסחוסים בברכיים. לפני כשלושה שבועות התנפחה לה כף הרגל וכאשר היתה השבוע אצל האורטופד הוא אמר לה שכאבי הרגליים באים כתוצאה מכך שיש לה עצמות גמישות. מה זה אומר? תודה איריס

23/08/2004 | 11:35 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

איריס שלום. לא שמעתי על בעיה של עצמות גמישות בכף הרגל. בברכה - דר' טיטיון.

20/08/2004 | 16:13 | מאת: נורית

אני בת 64 סובלת זמן ממושך מכאבים בזרוע יד ימין ,לא במפרק הכתף, אבל לידו.בין המפרק והמרפק, קרוב יותר למפרק העליון. ניסיתי כדורי ויוקס, אך ללא תוצאות, ניסיתי פיזיוטרפיה - וגם זה לא הועיל. האם נגזר עליי להמשיך לחיות עם כאבים ? או שניתן לעשות משהו בנדון?

23/08/2004 | 11:33 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

נורית שלום. זהו סוג השאלות שאני לא יכול לענות עליהן ללא בדיקה אורתופדית מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. פני לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

20/08/2004 | 15:35 | מאת: נורית

לד"ר טיטיון שלום רב לפני כשבועים וחצי הוצאת לי מירך שמאל, שלושה ברגים שהיו קרובים לברך מאחר וסבלתי מכאבים. המצב כרגע הוא שאני סובלת מכאבים אחרים ברגל זו אני מרגישה עדיין את ברך שמאל כאילו היא נעולהו או מקובעת וחוץ מזה מדי פעם תוך כדי הליכה אני מרגישה מין כאב חד שעובר לי כמו האות Z מהברך ולירך מעל. האם זה דבר רגיל האם זה יעבור כי זה מציק מאד. אשמח לקרוא את תשובתך בתודה מראש נורית

23/08/2004 | 11:32 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

נורית שלום. זה טבעי שיש כאבים לאחר ניתוח. בואי לראות אותי במרפאה ונבדוק מה המצב. בברכה - דר' טיטיון.

20/08/2004 | 14:11 | מאת: חייל מודאג

שלום, אני חייל קרבי אשר נמצא כרגע במסלול אימונים,מזה חודש וחצי אני סובל מכאבים בעצם מקבוצת המטה-טרס (או משהו כזה) אשר בולטת החוצה לעומת הרגל השניה.חודש לאחר תחילת הכאבים ראיתי אורטופד צבאי שהמליץ על פיזיותרפיה (שגרמה רק לכאבים נוספים),הקלות,מיפוי עצמות וכדורים אנטי-דלקתיים, כל זאת לאחר שראה צילום השוואתי עם הרגל השניה. ביציאה הראשונה שלי הביתה ראיתי אורטופד אזרחי, מומחה לכף רגל, אשר טען שאני סובל משבר באותה עצם והמליץ על מנוחה של חודש וחצי עם אפשרות לניתוח.עם המלצה זו הגעתי לרופא צבאי שנתן לי שבוע מנוחה והפניה לאורטופד צבאי, כאשר הגעתי לאורטופד הצבאי הוא טען שאין שבר ברגלי והמליץ על מדרסים מגבס+הגבהה ושוב פיזיותרפיה. כל זמן זה אני סובל מכאבים ברגלי למרות שאני באפס מעשה (לטענת האורטופד הצבאי זוהי דלקת, למרות שלא נתן לי כדורים בפעם השניה), כרגע אני לא יודע מה לעשות, ביום ראשון יחליט רופא היחידה מה לעשות איתי ואני חושש שאני לא אטופל כראוי! מה אני אמור לעשות?

23/08/2004 | 11:31 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

חייל שלום. תגיש קבילה לנציב תלונות החיילים. בברכה - דר' טיטיון