פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות. לפורום הפעיל - כף רגל וקרסול
15635 הודעות
14734 תשובות מומחה

מנהל פורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול

20/08/2004 | 10:47 | מאת: נטלי

שלום, לפני שלושה ימים נפלתי לאחר שנתקלתי בשרשרת שחסמה חניה.. הרגל התנפחה ולאחר ששמתי קרח הנפיחות ירדה. נוצרו כתמים כחולים-שחורים במקום (היכן שפגעה השרשרת..) וכשאני מתעוררת משינה קשה לי לדרוך על הרגל. בנוסף אני מרגישה זרמים בכף הרגל ובאצבעות היום גיליתי כתם כחול-אדום בכף הרגל.. משהו שלא היה עד היום. האם אני צריכה פשוט לתת לזה לעבור עם הזמן, או שאולי יש טיפול מתאים או הכרחי? תודה מראש, נטלי

23/08/2004 | 11:30 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

נטלי שלום. שטפי הדם יורדים כלפי מטה בשל כוח המשיכה. הצבעים יתחלפו מסגול לצהוב ולעוד כל מיני צבעים מגעילים עד שזה יעבור בסוף. סבלנות. בברכה - דר' טיטיון.

23/08/2004 | 22:01 | מאת: נטלי

דר' טיטיון שלום רב, תודה רבה על תגובתך המהירה. נטלי

20/08/2004 | 09:15 | מאת: הבובה ימימה-מה

שלום, אני בת 23 העניין היא שהשוקיים שלי עקומות נורא, דבר המביא לכמה בעיות: אני לא מרגישה בנוח ללכת עם מכנסיים קצרים, ונמנעת מללכת לים או לבריכה. אפילו ליד חבר שלי אני מתביישת מהרגליים שלי. אני חושבת שגם עצם העובדה שהרגליים עקומות יש לי בעיות בכף הרגל ובברכיים. הייתי רוצה לדעת מה יש לעשות בנוגע לכך. בהרבה תודה מראש.

23/08/2004 | 11:28 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ימיממה שלום. יש אפשרות ליישר את השוקיים בדרך ניתוחית. פני בשאלתך לפורום טראומה מורכבת, איליזרוב והארכות גפיים לקבלת תשובה מוסמכת בנושא. בברכה - דר' טיטיון.

20/08/2004 | 04:19 | מאת: מוטי

ד"ר נכבד. ביומים האחרונים אני סובל מכאבי כתף שמופיעה רק בלילה ( במהלך היום אני לא חש שום כאב ). תחושת הכאב הינה תחושה של שורף לי משהו דבר אשר מדיר שינה ממני. הכאב הינו בין הכתף לשריר היד ( תחושת הכאב הינה בחיבור בין הכתף ליד ). מה זה יכול להיות ? אשמח לקבל יעוץ . יום קסום. מוטי

20/08/2004 | 08:20 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מוטי שלום. לא אוכל לתת אבחנה ללא בדיקה אורתופדית מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. גש לבדיקת אורתופד באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

19/08/2004 | 22:13 | מאת: מנשה

מה זה אורתוסקופיה ? ומה זה ארטרוסקופיה? מה מהם ניתוח או בדיקה?

20/08/2004 | 08:19 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מנשה שלום. שני הנ"ל זה אותו הדבר כוונתך ל-ARTHROSCOPY , זה ניתוח שהוא גם בדיקה. בברכה - דר' טיטיון.

19/08/2004 | 18:52 | מאת: יוסי אטיאס

לפני כ3 חדשים הופלתי ורסקתי עצמות בשורש כף יד טופלתי בגבס וקיבוע ע"י 3 תליים. מזה חדש וחצי הורידו לי את הגבס והתליים אך היד עדיין נפוחה. מאז נשברה היד ועד היום אני מרגיש נימול האגודל ובאצבע. עד היום לא מצליח לקפל את האצבעות וגם ליישר אותם עד הסוף, כמו כן הזרוע רזתה. ברצוני גם לציין שבזמן שאני ישן היד כואבת נורא וזה מעיר אותי כמה פעמים בלילה, הכאב מתחיל מהכתף עד היד. נא הסבר של התופעה. תודה!!!!!

20/08/2004 | 08:18 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

יוסי שלום. יתכן שיש פגיעה עצבית ופגיעה גידית בשל השבר וכן קשיון של המפרקים בשל קיבוע ממושך בגבס ללא הפעלה. עליך לפנות לבדיקת מומחה בכירורגיית כף היד באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

19/08/2004 | 16:14 | מאת: אהובה

שלום רב! רציתי לשאול מהו המושג הנ"ל, האם זו מחלה? אשמח לקבל מידע בנושא. תודה אהובה

20/08/2004 | 08:16 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אהובה שלום. אוסטאופניה זה אוסטאו = עצם, פניה - פחות בלטינית. בצילום רנטגן שרואים שהעצם פחות צפופה מהרגיל או קצת יותר שקופה אורים שיש אוסטאופניה כלומר עצם פחות צפופה. בד"כ זה בשל אוסטאופורוזיס אבל לא תמיד. בברכה - דר' טיטיון.

19/08/2004 | 15:47 | מאת: הילה

לפני מספר ימים קיבלתי מכה חזקה בכף הרגל, באחת האצבעות, האזור הכחיל מכל הצדדים, כואב ומקשה על ההליכה. אך עבודתי דורשת התרוצצות. ולכן אני רוצה לדעת האם יתכן כי מדובר בשבר, וכיצד מטפלים

20/08/2004 | 08:14 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

הילה שלום. אכן יתכן שמדובר בשבר או פריקה. אין מנוס מפניה לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. הטיפול הוא בהתאם ללמצאים בבדיקה קלינית ובדיקות הדמייה. בברכה - דר' טיטיון.

19/08/2004 | 11:32 | מאת: ישראל

לדוקטור שלום עשיתי מיפוי עצמות יש עידות לשברי מאמץ יש לי כאבים בשוק השמאלי בבדיקה היראו דפקים פריפרים תקינים. ללא סימני DVT. שריר רך ללא רגישות במיפוי עצמות-שברי מאמץ. אנה תיעץ לי מה לעשות. תודה

20/08/2004 | 08:12 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ישראל. אני ממליץ לך לפנות לרופא שהפנה אותך לבדיקה לקבלת טיפול. בברכה - דר' טיטיון.

18/08/2004 | 22:06 | מאת: מרסל

הנני לאחר ניתוח החלפת מפרק ירך שמאל מזה כשבועיים. לאחר הניתוח התחלתי להתהלך עד כמה שאפשר, אך מזה מס' ימים יש לי כאבים עזים במפשעה שריר או וריד כואב.כאבים אלה גורמים לי להיות במיטה כל משך היום . כתוצאה ממה הכאבים במפשעה ? יש לציין שהנני בת 57

20/08/2004 | 08:11 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מרסל שלום. עלייך לפנות לבדיקת הרופא המנתח. בברכה - דר' טיטיון.

18/08/2004 | 21:09 | מאת: אהרן

שלום בני בן 11 וחצי ומשחק כדורסל באופן פעיל ותחרותי והחל לסבל מאוסגוד שלאטר אבקש לשאל: 1. האם עליו להפסיק פעילות באופן מוחלטת לתקופה מסוימת? 2. האם חגורה עשויה לסייע או שהיא מעכבת צמיחה? 3. האם פיזיותרפיה מסייעת? 4.מה המלצתך? תודה

20/08/2004 | 08:09 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אהרן שלום. 1 - במידה ומאוד סובל מכאבים יש להוריד את רמת הפעילות. אם לא, אז לא. 2 - לעיתים עוזר. לא מעכב צמיחה. 3 - טיפול מקומי עם US לעיתים עוזר. 4 - ראה הנ"ל. בברכה - דר' טיטיון.

18/08/2004 | 20:54 | מאת: אליהו

שלום, בעקבות תאונת דרכים אני סובל מכאבי גב תחתון, צוואר ונימול ברגליים וצליעה ברגל שמאל, לפני התאונה לא סבלתי מתופעות אלו. האורטופד שלח אותי לבדיקת EMG של השורשים L2-S2 (כתוב בהפנייה שהבדיקה עם מחט של שרירים פרוניאלים וטיביאלים), אני בן 56 ואינני מבין מהי הבדיקה והאם יש חשש כלשהו? אודה לך אם תתן פרטים אודות הבדיקה. בברכה, אליהו

20/08/2004 | 08:07 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אליהו שלום. הבדיקה היא בדיקה שבודקת אד ההולכה בעצבים ואת תגובת השרירים לזרם חשמל. הבדיקה לא נעימה אבל לא מסוכנת. בברכה - דר' טיטיון.

שלום. הייתי היום לראשונה בחיי בטיפול רפלקסולוגי. המטפל, שהיה מאוד חביב באישיותו, השתמש בהמון כוח על כף הרגל שלי שבשלב מסויים הרגשתי שהוא פשוט מועך לי את העצמות, הסחוס או כל מה שיש מתחת לעוד באזור שמתחת לאצבעות (אזור האש לדעתי, היכן שהלב , בלוטת התריס נמצאים - האזור שביון האצבעות לבין "השקע" אזור האויר ברגל). בקיצור, כבר 5 שעות אחרי הטיפול ואני לא מסוגלת לדרוך על רגל שמאל. כואב לי בצורה לא רגילה. הבעיה היא שאני טסה לחו"ל בעוד יומיים ואני פוחדת פחד מוות. הרי אומרים שאי אפשר להזיק ברפלק`, אז למה כל כך כל כך כואב לי? אמורים באמת לטפל בכל כך הרבה כוח ברגל? אין לי כף רגל חזקה. הכל עור ועצמות. אני לא יודעת מה לעשות! בבקשה בבקשה תעזרו לי. לשים קרח? משחה?

20/08/2004 | 08:06 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

א שלום. לצערי אני לא מבין כלום ברפלקסולוגיה. ידוע לי שהמטפלים אכן משתמשים בהרבה כוח בלחיצות שלהם ושהטיפול לעיתים גורם לכאבים מקומיים בשל כך. לגבי א"אזור האש " שלך, אצלי הלב בחזה ובלוטת הטריס בצוואר... שימי קרח, קחי משהו נגד כאבים ותפללי שזה יעבור... בברכה - דר' טיטיון.

18/08/2004 | 17:19 | מאת: אודי

ד"ר שלום! לאחרונה אני סובל מתופעה של שרירים "קופצים"... משהו מוזר ומציק... לאו דווקא במקום ספציפי, אלא כמעט בכל שריר אפשרי בגוף (ידיים, רגליים, ישבן, בטן, חזה) השריר מפרפר לכמה שניות ממש כמו דג שהוצא מהמיים, וזה קורה לי כ - 50 פעמים ביום. מהי פשר התופעה...? תודה מראש

20/08/2004 | 06:59 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אודי שלום. יתכן שמדובר בבעיה עצבית או בבעיה של איזון המלחים בדם. פנה לבדיקת רופא המשפחה שלך. בברכה - דר' טיטיון.

18/08/2004 | 11:36 | מאת: אוריין

יש לי מבנה בירכיים שהן בצורת איקס. האם ניתן לטפל בבעיה וממה היא נובעת?

20/08/2004 | 06:58 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אוריין שלום. פנה בשאלתך לדר' ברנשטיין בפורום טראומה מורכבת, איליזרוב והארכת גפיים לקבלת תשובה מוסמכת בנושא. בברכה - דר' טיטיון.

18/08/2004 | 02:52 | מאת: דוד

היה לי גבס כמעט חודשיים בגלל שבר בעצם מעל כף היד היום 5 חודשים לאחר הסרת הגבס ידי כואבת כאשר אני מכופף את כף יד ונשמעים קליקים מהעצם כאלו שהוא נשבר מה זה יכול להיות? ומה אני צריך לעשות?

20/08/2004 | 06:56 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

דוד שלום. עליך לפנות לבדיקת מומחה לכירורגיית כף יד באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

17/08/2004 | 10:43 | מאת: מעריצה

היי... מה שבטוח הוא שאתה חמוד לאלה וחוש ההומור שלך בריא ומדליק שלך הלואי...

18/08/2004 | 16:59 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מעריצה יקרה שלום. שוב תודה. טיטיון.

17/08/2004 | 10:43 | מאת: מעריצה

היי... מה שבטוח הוא שאתה חמוד לאלה וחוש ההומור שלך בריא ומדליק שלך הלואי...

18/08/2004 | 16:58 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מעריצה יקרה שלום. תודה. טיטיון.

17/08/2004 | 09:56 | מאת: דן

שלום לכולם, ותודה על העזרה. הבעיה שלי היא כזאת: כשאני מקבל מכה יבשה אבל די חזקה, לאחר זמן קצר, העצם שלי מתנפחת. איפה שקיבלתי את המכה, והנפיחות לא יורדת. מה אני יכול לעשות כדי להימנע מזה, ו/או להוריד נפיחויות קיימות? תודה.

18/08/2004 | 16:57 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

דן שלום אכן בעיה מאוד קשה. ראשית הייתי ממליץ לך בחום להימנע מקבלת מכות... במידה ואתה מקבל מכה, שים קרח באזור החבלה. בברכה - דר' טיטיון.

17/08/2004 | 02:06 | מאת: roee

היי, האם כמות השרירים בגוף קבועה בכל גיל? כמה שרירים יש? מהי מסת השריר הממוצעת לילדים ולמבוגרים? תודה מראש.

17/08/2004 | 08:43 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ROEE שלום. מספר השרירים קבוע מיום שנולדים. לגבי מספר השרירים הכולל בגוף, מעולם לא ספרתי ואני לא מתכוון לספור היום... לא ידועים לי מספרים של מסת שריר ממוצעת לפי גיל. אולי דיאטטיקאנית יודעת דברים כאלה. אני לא יודע. צר לי. בברכה - דר' טיטיון.

16/08/2004 | 16:01 | מאת: gary

שלום רב! אני אח במקצוע ורציתי לדעת מה הוא מנגנון פעולה של שתי משחות : איכטיול וגרנופלקס. באיזה פצעים מקובל לשים אותם ובאיזה לא מומלץ? תודה

17/08/2004 | 08:40 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

GARY שלום. איכטיול משמש לריכוך פצעים וקרוסטות וזהו חומר ישן שכמעט כבר לא בשימוש. כיום נהוג להשתמש בגראנופלקס או גראנוגל או ניוגל לטיפול בפצעים נקרוטים שזקוקים ללחות לקידום תהליך הריפוי. בברכה - דר' טיטיון.

16/08/2004 | 15:22 | מאת: חסרת סבלנות

לד"ר טיטיון שלום רב בני עשה השבוע בדיקת מיפוי עצמות ועד שיגיע לרופא ששלח אותו אני סקרנית לדעת את התשובה לממצאים, אשמח אם תוכל לעזור לי בתשובתך התשובה אותה הוא קיבל הינה : המיפוי מראה קליטה מוגברת בברכיים,אספקט מדיאלי של קרסול ימין,טרזוס מימין, בסיכום: הממצאים יכולים להיות כתוצאה מטראומה. ממתינה לתשובתך המון המון תודה

17/08/2004 | 08:31 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

חסרת סבלנות שלום. אני לא מכיר את בנך ומעולם לא בדקתי אותו ולכן הממצאים הנ"ל במיפוי לא אומרים לי הרבה מעבר לכך שהם יכולים להתאים למצב לאחר חבלה (טראומה). בברכה - דר' טיטיון.

15/08/2004 | 22:29 | מאת: מירה

שלום רב, הנני בת 64 וסובלת מכאבים בשתי אצבעות הרגליים (האמצעיות) ברגל ימין, לא בעת הליכה, אלא בישיבה ממושכת או בזמן שכיבה במיטה (על הגב) על כרית גבוהה. אורטופד מומחה לעמוד שדרה הפנה אותי למומחה לכף רגל, כי לדעתו העניין אינו נובע מבעיות בעמוד שדרה, ויתכן שמדובר מניאורומה. ברצוני לדעת מה הטיפול לניאורומה? האם מחייב ניתוח? מה דעתך לגבי זריקת קורטיזון למקום? תודה מירה

16/08/2004 | 11:05 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מירה שלום. זריקת קורטיזון עוזרת בכ-30% מהמקרים. שווה לנסות לפני ניתוח. בברכה - דר' טיטיון.

15/08/2004 | 15:19 | מאת: יעל

האם מגה-גלופלקס בונה סחוס בברך? אם כן, האם גם בגיל 60?

16/08/2004 | 11:04 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

יעל שלום. אין שום עבודה רפואית רצינית שמראה את זה. בברכה - דר' טיטיון.

29/11/2004 | 22:53 | מאת: מלי

מה סיבת כאב במפרקי אגן הירכיים ומפרקי הרגליים (בזמן הליכה), ואיך ניתן לטפל בכאבים אלה. האם יש טיפול אלטרנטיבי בכאבים אלה? תודה. שאלה נוספת, מה הטיפול אם יש, בדלקת בגיד הכתף והסתיידות? הכאבים חזקים, ותנועת היד מוגבלת ביותר. בכתף אחת עברתי ניתוח, ואותו הדבר קורה בכתף השניה. האם ניתן למנוע ניתוח גם בכתף השניה?

15/08/2004 | 13:02 | מאת: נעמי

שלום רב, איזה טיפולים או תרופות קיימים/ות לטיפול בשחיקת סחוס הפיקה? תודה

16/08/2004 | 11:03 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

נעמי שלום. קצרה היריעה מלהכיל את שלל הטיפולים. טיפולים פיזיוטרפים שונים, תרופות שונות טבעיות ולא טבעיות, ניתוחים שונים ומשונים... בברכה - דר' טיטיון.

14/08/2004 | 23:30 | מאת: ישראל

לדוקטור שלום. יש לי בעיה כאבים עזים ברגל השמאלי מכף הרגל ועד הברכיים .שאני לא יכול לעמוד או ללכת יש לציין שאני היתי רץ הרבה עושה ספורט היתי אצל האורטופד ואמר יכול להיות יש לי שבירת עצם ברגל ואני גם מקבל סחרחורת וכאבים בכל הגוף אנה יעץ לי מה לעשות תודה

16/08/2004 | 11:01 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ישראל שלום. צריך ללכת לבדיקת אורתופד רציני שיבדוק כמו שצריך ויפנה לפי הצורך לצילומים ויתן לך טיפול. בברכה - דר' טיטיון.

14/08/2004 | 22:31 | מאת: מיכאל

שלום רב. אני סובל זה שנה מכאבים בברכיי. יש לי קליקים בברכיים שאני מיישר/מכופפף את הברך וגם נאמר לי שיש לי בעיה מולדת של חתיכת עצם או חומר שיש צורך להוריד או לחתוך. מלפני כחודשיים ביקרתי אצל רופא פרטי(מכיוון שאני חייל) והוא והמליץ לי לעשות טיפול שיפתור לי את הבעיה. הרופא כתב בדף המלצה לצבא שם של טיפול שאני לא מבין בגלל הכתב. השאלה היא האם קיים טיפול שנקרא ארטרוסקופיה או שהכוונה במכתב היא לאורתוסקופיה? ?מה הכוונה בכל אחד מהטיפולים האלו?האם הטיפולים נחשבים כניתוחים ומה הסיכויים שאחד מהטיפולים ישפר את מצב הברכיים שלי? בתודה מראש

16/08/2004 | 10:59 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מיכאל שלום. אני מציע לך לפנות לרופא שאצלו ביקרת שיסביר לך מה כתוב אצלו במכתב. בכל מקרה ארטרוסקופיה זה אכן טיפול ניתוחי. מעבר לכך לא אוכל להגיד כי אני לא מכיר את הברכיים שלך. בברכה - דר' טיטיון.

14/08/2004 | 22:21 | מאת: דורית

לפני 4 שבועות קיבלתי מכה חזקה בזרת כף הרגל. נאמר לי שכנראה זה שבר אבל אין מה לעשות, זה יתאחה לבד. עדיין הזרת נפוחה וכואבת, האם זה נורמלי אחרי פרק זמן כזה? מתי הנפיחות והכאב יעלמו?

16/08/2004 | 10:57 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

דורית שלום. לא אוכל לומר מתי הכאב והנפיחות יעלמו כי אני לא נביא. חודש זה די הרבה זמן... ביצעת צילום? פנית לבדיקת אורתופד? דר' טיטיון

16/08/2004 | 15:26 | מאת: מעריצה

למה אתה טוען שאתה לא נביא, שמך יחזקאל וגם הוא וגם אתה בומבה של נביא.

14/08/2004 | 22:13 | מאת: גבי

שלום רב, רצית לשאול מהם הטיפולים הקיימים והמומלצים לשיפור התפקוד במצב של שחיקת סכוס רצינית בברך?

16/08/2004 | 10:56 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

גבי שלום. במידה ויש שחיקת סחוס באמת קשה בד"כ הטיפול הוא ניתוחי. בברכה - דר' טיטיון

14/08/2004 | 11:25 | מאת: אנג'לה

שלום רב, לבתי בת ה-3 יש 2 אצבעות בכל רגל שהן עקומות, האצבע השניה על השלישית. החשש שלי הוא שבעתיד בעת נעילת נעליים סגורות, רגלייה יכאבו ואף יווצרו שם יבלות. כמו כן ישנה בעיה אסטטית למצב זה. האם קיימת דרך לתקן או ליישר את האצבעות??

16/08/2004 | 10:55 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אנג'לה שלום. ניתן לטפל בבעיה רק ע"י ניתוח. בברכה - דר' טיטיון.

14/08/2004 | 10:37 | מאת: אמיר

ד"ר טיטיון שלום רב ! מזה כחמישה חודשים אני סובל מכאבים באיזור החיבור של ה-SARTORIUS לאגן שמאל. הכאבים כתוצאה של אימון יתר אירובי (ספינינג וריצה). מבדיקת מיפוי עצמות עולה הממצא הבא: "...אגן - ללא בגדים - הודגם מוקד חלש של קליטה מוגברת בצוואר פימור שמאל באספקט עליון , קיימת אפשרות של שבר מאמץ, NOF או תהליך אחר..." מה משמעות המלל הנ"ל? תוך כמה זמן אוכל לחזור לפעילות אירובית? נ.ב נטילת NSAID's לא עוזרת, כנ"ל פיזיוטרפיה.כמו כן, בדיקת אולטראסאונד לא העלתה ממצאים חריגים. אציין שאני בן 27 , בריא בדר"כ. אני לא מתאמן מזה כחודשיים , ואין שינוי בעוצמת הכאבים. אודה מאוד לתשובתך. בברכה אמיר.

16/08/2004 | 10:52 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אמיר שלום. יתכן שאתה סובל משבר מאמץ. במידה ואכן זה כך עליך להמנע נפעילות וללכת עם קביים ולהמנע מדריכה. פנה לאורתופד באזור מגוריך. בברכה - דר' טיטיון.

13/08/2004 | 19:06 | מאת: חבצלת

לד"ר טיטיון שלום רב אני אמורה לעבור ניתוח להחלפת מפרק הירך בחודש אוקטובר הקרוב. אני סובלת מכאבים עזים כל היום והלילה אני לוקחת וולטרן ומשככי כאבים כגון אלגולזין פורטה ואופטלגין מדי כמה שעות האם יש דבר נוסף שיכול להקל על כאביי הרבים? אשמח לקרוא את תשובתך בתודה מראש חבצלת הכואבת

13/08/2004 | 20:52 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

חבצלת שלום. לצערי מלבד תרופות נגד כאבים אין משהו אחר. אפשר לקחת תרופות חזקות יותר כמו TRAMADEX או PERCOSET . בהצלחה בניתוח - טיטיון.

13/08/2004 | 16:26 | מאת: ברכה

לאחרונה קורה לי שבזמן הליכה רגילה או הליכה מהירה על ההליכון פתאום מתחילות בהונות הרגליים לכאוב ולשרוף - בעקר 2 האצבעות המקבילות לקמיצה ולאמה - בצורה שמאלצת אותי להפסיק את הפעילות. למי עלי לפנות בענין זה? האם זה דבר מוכר?

13/08/2004 | 20:49 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ברכה שלום. הבעיה מוכרת. נשמע שאת סובלת מבעיה הנקראית - MORTONS NEUROMA. עלייך לפנות לבדיקת אורתופד באזור מגורייך ועדיף אורתופד המתמחה בכירורגיית קרסול וכף רגל, לבדיקה וטיפול. בברכה - דר' טיטיון.

12/08/2004 | 23:15 | מאת: אבישג

אצל ביתי בת ה-13.5 אובחנה המחלה. אחרי צפייה בתצלום רנטגן הרופא קבע שיש לה קיפוזיס גבית בת 47מעלות.הוא המליץ עלתרגילי יציבה וחיזוק של שריר בית החזה הגב והבטן. שאלתי היא: האם טיפול זה מספיק ונכון? או שכדאי לתת לילדה מכוך. הילדה מאוד גבוהה 172 ס"מ ולדעת הרופא שבדק אותה היא בפיק של הגדילה אך יש לה עוד כשנה של גדילה. הילדה עדיין לא קיבלה את המחזור ואני קיבלתי אותו בגיל 15.אודה לך אם תתיחס לשאלתי אני מאוד חוששת שלא אתן לה את הטיפול הנכון.בתודה מראש אבישג.

13/08/2004 | 20:47 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אבישג שלום. בשוירמן קיפוזיס עד 50 מעלות הטיפול הוא כנ"ל כולל מעקב בילדים שעוד גדלים. במידה והעקומה מתקדמת אז מקובל לטפל במחוך. כדאי להתיעץ עם אורתופד המתמחה בבעיות עמוד שדרה בנושא. שאלי את שאלתך גם בפורום בעיות עמוד שדרה כאן. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, לפני כשבעה חודשים אובחנתי אצל רופאת עור בעקבות "חור" קטן שגיליתי בעקב רגלי. הרופאה אמרה שזה דורבן ונתנה לי טיפול שונה מכל מה שאני קוראת עליו בפורום זה. הוראותיה היו לקנות חומר הנקרא salatac gel למרוח אותו כל ערב על ה"חור" ולקלף אותו בעזרת סכין קטן סטירלי.עשיתי זאת במשך חודשים ארוכים ולאט לאט החלו כאבים חריפים באים והולכים בעקב. כיום ה"חור" כמעט נסתם לגמרי אך יש לי הרבה נקודות קטנות באותו אזור והזור רגיש ביותר בכל מצב (גם בשכיבה במיטה)האומנם יש לי דורבן? או אולי בעיה אחרת שלא אובחנה כראוי? אשמח לקבל תשובתך בהקדם. אני סובלת מהכאבים ומתקשה לדרוך על העקב. תודה יעל

13/08/2004 | 20:42 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

יעל שלום. מה שאת מתארת הוא לא "דורבן" במובן האורתופדי, אלא מדובר בבעיה ויראלית של העור שנקראית VERUCA. כדאי לך לפנות לטיפול של רופא עור כי מה שנגרם מהטיפול אותו ביצעת זה למעשה פיזור מקומי של המחלה והדבקת המחלה על שטח נרחב יותר. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב אני בן 43, לפני שבועיים החלקתי במדרגות. בלילה האזור מעט התנפח אבל הכאבים נהיו חזקים מאוד. למחרת במיון איבחנו מתיחה דרגה 1 ברצועה קולטריאלית בברך שמאל. כעבור 4 ימים אורטופד בדק אותי ואמר: "אתה בריא לגמרי". אני מרגיש כאבים לא חזקים באזור כל הזמן, מתקשה בעליה במדרגות ובתנועות מסוימות אני מקבל כאב חד בברך. בעבודתי אני צלם חדשות בטלויזיה ומפעיל חזק את הברכיים (ריצה, עצירה וכיפופים שונים בברך תוך נשיאת מצלמה השוקלת 12 ק"ג). האם עלי לחזור לעבודה ולהתעלם מהכאב או להמשיך לתת מנוחה לברך? אני חושש מאוד מלעשות נזקים נוספים שכן פרנסת משפתי תלויה בכך. האם כדאי שאפנה לדעה נוספת? (אני חבר במכבי) בתודה שי

13/08/2004 | 20:39 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

שי שלום. אם אתה סובל מכאבים כדאי לתת לברך מנוחה. בכל מקרה לא אוכל לתת המלצות טובות ללא בדיקה אורתופדית מסודרת. אני ממליץ לך לפנות לבדיקה נוספת. בברכה - דר' טיטיון.

12/08/2004 | 21:13 | מאת: ran

תמיד רציתי לדעת למה חשוב לשים גבס על שבר? ולמה חשוב חיבור טוב וב''עמדה טובה''? אודה על הסבר

13/08/2004 | 20:37 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

RAN שלום. הגבס מונע תזוזה וכך מונע כאב. בנוסף מאפשר לשבר להתחבר, מונע נזק מרקמות סביב השבר ומאפשר היווצרות קריש דם במקרה שהשבר מדמם. עמדה טובה זאת עמדה הקרובה לאנטומיה הנורמאלית וכך נמנעת הגבלה בתנועות ועיוות בעתיד. בברכה - דר' טיטיון.

12/08/2004 | 14:48 | מאת: לירז

אני מקווה שהגעתי לפורום הנכון.... תמיד ידעתי ש"להוציא קיליקים" מהמפרקים של האצבעות זה קשור לסחוס או הוצאת העצם מהמפרק. לאחרונה שמעתי תאוריה שהקליקים הנשמעים הם תוצאה של שחרור גזים שמצטברים במפרקים. מעניין אותי לדעת אם טענה זאת היא נכונה. בכל מקרה... אם שתי התיאוריות לא נכונות רציתי לדעת מה בעצם קורה באצבעות שגורם לקליקים והאם באמת "הוצאת קליקים" מרובה יכולה לגרום לרעד ביד בתווך הרחוק. תודה מראש, לירז

13/08/2004 | 20:34 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

לירז שלום. כנראה ששחרור לחץ (גזים) זאת התיאוריה הנכונה. בברכה - דר' טיטיון.

11/08/2004 | 19:55 | מאת: משה

ד"ר שלום. אני בן 54 ובזמן האחרון יש לי כאבים ברגלים ובברקיים במיוחד בשעות הבוקר כאשר אני קם , ז"א ממעבר של שכיבה לעמידה (אני בדרך כלל שוכב עם רגלים מקופלות במקצת). שמתי לב שיש לי גם כאבים במעבר מישיבה ארוכה כמו למעלה מחצי שעה לעמידה . מה הבעיה לדעתך ? אילו בדיקות עלי לבצע ? תודה

12/08/2004 | 08:07 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

משה שלום. לצערי לא אוכל לדעת מה בעייתך ללא בדיקהאורתופדית מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. עליך לגשת לבדיקת אורתופד באזור מוגוריך . בברכה - דר' טיטיון.

11/08/2004 | 15:52 | מאת: חני

לפני כ-3 חודשים היה לי קרע חלקי בשריר התאומים רגל שמאל. לפני כשלושה שבועות חזרתי באופן הדרגתי לפעילות הליכה ( חצי שעה ביום ) לאחר שהכל חזר לקדמותו. לפני שבוע כאשר קמתי מארוחת צהריים ( באותו יום הלכתי בבקר מוקדם ) הרגשתי כאבים בשריר התאומים שלא חלפו במשך שבוע. באופן חיצוני לא רואים שום סימן ( נפיחות או שטף דם ) . בינתיים אני ממשיך בהליכה יומית , כעבור 10 דקות של הליכה הכאב נרגע וחוזר בגמר ההליכה. במצב סטטי כאשר אני נוגע בשריר אני מרגיש כאב. שאלתי: האם יש לזה קשר לקרע בשריר שהיה לי בעבר, האם להמשיך במצב זה ללכת,האם זה דורש טיפול מיוחד או מנוחה?

12/08/2004 | 08:04 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

חני שלום. יתכן שהמצב נובע מהקרע הישן או הישנות שלו בכל מקרה פני לבדיקת אורתופד באזור מגורייך, לבדיקה והמלצות.

11/08/2004 | 00:06 | מאת: קרסול

מהם סוגיי הקיבוע לקרסול אם יש מידע ברחבי הרשת אשמח לקבל לינקים

11/08/2004 | 13:11 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

קרסול שלום. יש סוגי קיבועים שונים לקרסול, השאלה מה הבעיה ולמה אתה מתכוון. האם לקיבוע של מפרק הקרסול למניעת תנועה מה שנקרא ארטרודזה? או קיבועים לטיפול בשברים שונים? בקיצר תכתוב מה הבעיה אולי אוכל לתת תשובה יותר אינטליגנטית. בברכה - דר' טיטיון.

10/08/2004 | 22:15 | מאת: אליס

היי בימים האחרונים אני סובלת מכאבים בנקודה שמיד אחרי העקב בכף הרגל הימנית... כשאני לוחצת שם אני לא מרגישה כלום אבל כשאני דורכת על הרגל יש כאב מפריע כזה... מציק... חשבתי שאולי זה בגלל הנעליים שלי, נקרעו והלכתי בלי החלק המרופד בתחתית הנעל כמה ימים... אבל עכשיו קניתי נעליים חדשות והמצב עדיין לא השתפר... ד"א אני בת 16... מה דעתך על זה...? כדאי ללכת לבדיקה או שזה כנראה יחלוף...? מה אומרת הנקודה ההיא...?

11/08/2004 | 13:08 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אליס שלום. לצערי לא ניתן להגיע לאבחנה ללא בדיקה אורתופדית מסודרת. אני ממליץ לך בחום לפנות לבדיקת אורתופד באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

10/08/2004 | 21:03 | מאת: ז.ג

שלום קרוב לשנה שאני סובל מכאבים גדולים לכל אורך כף הרגל (לאורך מרכז הקשת), לפני מספר חודשים התחילו לי גם כאבים גדולים באיזור העקב מומחה לכף רגל אבחן את המקרה שלי כ plantar fasciitis רציתי לשאול מספר שאלות : 1. האם אפשר להבריא מזה לחלוטין? אחרי שנה של כאבים אני לא רואה את הסוף של זה 2. האם נתקלת במקרים כאלו ? 3. איך ניתן להקל על הכאבים ? 4. האם כדאי לקחת תרופות חזקות כלשהן ? (tegretol לדוגמא) הרופא המליץ לי על ניתוח אבל ממש לא נראה לי שאעשה את זה אשמח מאוד אם תוכל לענות לי על השאלות

11/08/2004 | 12:59 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ז.ג. שלום. אפשר להבריא מפאסאיטיס פלאנטארית, אך כאבים ממושכים כמו שאתה מתאר לא חולפי בד"כ ללא ניתוח.. ניתקלתי במקרים רבים של פאסאיטיס פלאנטארית וכש הכאבים נמשכים יותר משנה למרות כל הטיפולים השמרניים אזי מקובל להמליץ על ניתוח. בברכה - דר' טיטיון.

11/08/2004 | 13:07 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

ז.ג. שלום. אני מצרף מאמר שכתבתי בנושא פלאנטאר פאסייטיס שיענה לך על כל שאלותיך. בברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases

10/08/2004 | 12:45 | מאת: נועה

שלום רב, מזה שנים רבות אני סובלת מכאבים ברגליים, לרב אחרי עמידה ממושכת ולעתים כתוצאה מעייפות. בנוסף, היתה לי תחושה שהקרסול הימני שלי "פגיע" ומועד לנקע/שבר. לאחרונה הייתי בספא וקיבלתי מסז' והמסאז'יסטית אמרה לי שהעקב הימני שלי מקובע, חסר תנועה ומכווץ לצד אחד. האם זו יכולה להיות הסיבה לכאבים שיש לי? האם יש דרך לטפל בזה?

11/08/2004 | 12:56 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

נועה שלום. עקב יכול להיות מוגבל בתנועה בשל בעיה מבנית אנטומית ואז אכן יכול לגרום לכאבים ותחושות משונות שונות. אין לי אפשרות להגיע לאבחנה ללא בדיקה אורתופדית מסודרת ובדיקות הדמייה לפי הצורך. עלייך לפנות לבדיקת אורתופד העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל באזור מגורייך. בברכה - דר' טיטיון.

10/08/2004 | 10:54 | מאת: מיכל

בימים האחרונים, כמעט כל לילה, נתפס לי השריר ברגל - בשוק מאחור (מה שם השריר הזה?) ממה זה נובע, זה מופיע רק בלילה ואני מתעוררת מתוך שינה עקב הכאב.

11/08/2004 | 12:19 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מיכל שלום. לצערי לא אוכל להגיד לך ממה זה נובע ללא בדיקה מסודרת. יכול להיות בעיה עצבית מקומית, בעית עמוד שדרה, בעיה באיזון המלחים בדם או כל דבר אחר. פני לבדיקת רופא המשפחה. בברכה - דר' טיטיון.

10/08/2004 | 00:21 | מאת: מישהי

שלום, מה עושים במקרה בו מותן אחת בולטת וגדולה יותר מהשניה (כלומר, העצמות שמתחת למותן- אחת מהן בולטת וגדולה מאד לעומת השניה, אני לא יודעת מה שמן).

11/08/2004 | 11:38 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

מישהי שלום. פני לבדיקת אורתופד באזור מגורייך במידה וזה מפריע לך. בברכה - דר' טיטיון.

10/08/2004 | 00:13 | מאת: לירון

מזה שנה שבשורש כף ידי יש לי בליטה גרמית, כאבים כשאני נמצאת בסביבה של קור, כשאני כותבת או עושה איזושהי פעילות עם היד. ביקרתי כבר אצל כמה אורטופדים וכולם שלחו אותי הבייתה עם תשובה ש: אין להם מושג מה יש לי ושאני אנסה אצל רופא אחר. בשבועות האחרונים המצב שלי החמיר ואני כבר מיואשת ולא יודעת מה לעשות ולא יודעת מה קורה לי ביד. אם יש כאן מישהו שיכול להציל אותי אני אודה לו מאוד. בברכה לירון.

11/08/2004 | 11:37 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

לירון שלום. אני מציע לך לפנות לבדיקה וטיפול של מומחה בכירורגיית כף היד ולא לאורתופד כללי , לבדיקה והמלצות לטיפול. בברכה - דר' טיטיון.

09/08/2004 | 22:19 | מאת: רותי

האם ידוע לך על טיפול בדורבן באמצעות גלי הלם שמתבצע בבי"ח השרון בפ"ת במחלקה אורטופדית(פרטי) לעומת הטיפול המתבצע במרפאת כאב בבי"ח קפלן (פרטי) האם מדובר באותו טיפול והיכן עדיף לבצע אותו .האם ביטוח מושלם בקופת חולים כללית מכסה חלק מהעלות שאלה נוספת האם היית ממליץ לנסות טיפול כזה לפני שמחליטים על ניתוח מקובל? מדובר על דורבן עמיד בשתי הרגלים שמדרסים וזריקת קורטיזון לא הועילו. שאלה אחרונה :האם רופא תעסוקתי מכיר בסעיף זה (+פיברומיאלגיה)לקלה בעבודה או ב% לביטוח לאומי ןאם כן בכמה?. אני עוןבדת כגננת במשרד החינוך. בתודה מראש רותי

11/08/2004 | 11:34 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

רותי שלום. הטיפול בשרון ובקפלן הוא אותו טיפול למיטב ידיעתי. במידה ויש כסף עדיף לנסות כל דבר לפני ניתוח אם כי סיכויי ההצלחה לא מהגבוהים בטיפול בגלי הלם בפאסאיטיס פלאנטארית. לגבי רופא תעסוקה עליך להפנות את שאלתך לרופא תעסוקה. בברכה - דר' טיטיון.

12/08/2004 | 22:34 | מאת: יעל

שלום רב, לפני כשבעה חודשים אובחנתי אצל רופאת עור בעקבות "חור" קטן שגיליתי בעקב רגלי. הרופאה אמרה שזה דורבן ונתנה לי טיפול שונה מכל מה שאני קוראת עליו בפורום זה. הוראותיה היו לקנות חומר הנקרא salatac gel למרוח אותו כל ערב על ה"חור" ולקלף אותו בעזרת סכין קטן סטירלי.עשיתי זאת במשך חודשים ארוכים ולאט לאט החלו כאבים חריפים באים והולכים בעקב. כיום ה"חור" כמעט נסתם לגמרי אך יש לי הרבה נקודות קטנות באותו אזור והזור רגיש ביותר בכל מצב (גם בשכיבה במיטה)האומנם יש לי דורבן? או אולי בעיה אחרת שלא אובחנה כראוי? אשמח לקבל תשובתך בהקדם. אני סובלת מהכאבים ומתקשה לדרוך על העקב. תודה יעל

09/08/2004 | 20:49 | מאת: עמית

ד"ר טיטיון שלום, התחלתי לעסוק בשיווק של מדרסים יחד עם מכון מוכר שעובד בשיתוף עם קופות החולים. רציתי לשמוע את דעתך על הטענה שמדרסים באופן כללי מתאימים לכל אחד מכיוון שהם מותאמים לכף הרגל מה שהספידה בנעל לא. ומה לגביי מקרים שרואים הולפוס או פלתפוס, האם נכון לתמוך בהם עם מדרס, שהמכון יוצר מגבס? מה לגביי המלצה למדרסים על מנת לשפר יציבה ועמידה, בייחוד לספורטאים ולאנשים שעומדים הרבה על הרגליים וע"מ למנוע כאבים ושחיקה בעתיד? אודה מאוד על תשובתך, זה יעזור לי ולקהילה אותה אשרת בברכה

11/08/2004 | 11:32 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

עמית שלום. מדרסים שהם מוצרי מדף מתאימים לדוגמן של המפעל שלפיו ייצרו את המדרס... אבל לא בהכרח לבני אדם רגילים. כש צריך מדרס בשל בעיות שונות בכף הרגל שגורמות לשינוי בפיזור הלחצים הנכון ולכן לכאבים, יש להתאים מדרס ספציפי לפי מידה ויציקת גבס או STS. אני לא מאמין במדרסים סתם לשיפור יציבה או כמניעה למי שלא סובל מבעיה או כאבים. תיקח מישהוא שאין לו כאבים ותשים לו מדרס אפילו אם יש לו כף רגל שטוחה לגמרי ואז הוא יתחיל לסבול מכאבים למרות שהמדרס מתקן את הקשת, אז מה הרווחנו?... בברכה - דר' טיטיון.

09/08/2004 | 15:04 | מאת: בני

דר' שלום רב לפני כחצי שנה אחותי נפלה ושברה את רגלה, לאחר שגיבסו לה את רגלה היא חזרה למסלול חייה כאשר היא מטופלת מול פיזיותרפיה, לפני כחודש נאמר לה שכיוון ולא חל שינוי יש חשש כי לא זורם לה דם בעצם לכן היא עשתה בדיקת חומר חודר שהוכיח את החשש. ובעקבות כך נאמר לה כי עליה לעבור ניתוח לשם השתלת צינור ניקוז בעצם. שאלותיי הם: האם ניתוח זה הבררה היחידה?, ומהוא בדיוק הניתוח הזה?

11/08/2004 | 11:27 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

בני שלום. לצערי שאלתך מנוסחת בצורה מאוד לא ברורה ולא רפואית ולכן אני לא יכול להבין ממה שובלת הפצועה. היכן בדיוק השבר? איזה שבר זה? מה זה בדיקת חומר חודר? על איזה צינור ניקוז מדובר? תנסה להיות קצת יותר ברור כדי שאוכל לענות לך. תודה. דר' טיטיון.

09/08/2004 | 12:05 | מאת: אסתי.

אבא שלי עבר מיפוי עצמות לאגן בעקבות כאבים ואי בהירות בצילום התוצאות: במפוי מפוי עצם כולל ספקט לאגן - קיימת קליטה מוגברת ב- LT.SACROILIAC JOINT אין לראות קליטה פתולוגית בפוביס משמאל. קליטה מוגברת באספקט הלטרלי ימני של חוליה T11 ו- T7. קליטה מוגברת בכתפיים ובברכיים. לסיכום: הממצאים במפוי יכולים להתאים לשינויים ניוונים או ארטריטיים. מצעים קורלציה רנטגנית ל LT.SACROILIAC JOINT אין לראות קליטה בפוביס השמאלי. אודה להסבר על מיפוי עצמות זה משמעות ומה צריך לעשות בתודה מראש

11/08/2004 | 09:08 | מאת: ד"ר יחזקאל טיטיון

אסתי שלום. לצערי לתשובת מיפוי אין משמעות ללא קורלציה לבדיקת החולה, בדיקות הדמיה נוספות, בדיקות דם ואנמנזה רפואית. בעיקרון הממצאים המתוארים לעי"ל הם ממצאים ניווניים המתאימים לגיל. ליתר הסבר עליכם לפנות לאורתופד המטפל. בברכה - דר' טיטיון.