אוננות בזוגיות
דיון מתוך פורום הפרעה בתפקוד מיני אצל גברים
שלום רב שמי איילת ואני בזוגיות כשנה וחצי. שנינו בני 30, בריאים, גרים יחד מזה מספר שנה ומאד מאושרים. התקשורת פתוחה וגם בד"כ חיי המין שלנו ממש טובים. אני גומרת וגם הוא בחדירה, שוכבים 3-4 פעמים בשבוע. תמיד ידעתי שהוא מאונן ואין לי בעיה עם זה, כי זה מעשה אישי והוא לא כמו לעשות סקס עם עוד אדם, וגם את זה צריכים. בחודש האחרון הרגשתי ירידה בתדירות המין וגם היכולת שלו להחזיק עם זקפה ממש ירדה. לאחר שיחה קשה בינינו שהבהרתי שאני מתוסכלת מאד מינית מהמצב, שאין בעיה עם אוננות, אבל לא עם ההרגל שהוא "סוחב" מימי רווקותו של אוננות כל יום על מנת להרגע. ההרגל הזה עושה אותו פחות תשוקתי ופחות מחזיק במין. כאמור שהוא לא מתנהל כך המין הוא ממש אחלה. אבל בתכלס זה עניין שהוא פשוט לא מתאפק. הוא רגיל פעם ביום לאונן להרגע ועד כה לא חשב שזה מפריע לתפקוד במין איתי. לאחר השיחה בינינו הוא הבין את הבעייתיות באוננות כל יום וגם לשכב עמי והתסכול שנגרם לי והודה שזה הרגל של "הלבד" של העבר ויעשה מאמץ להפחית ולהתאפק. השאלה שלי אם זה פתולוגי? אם זה משהו שהוא לא יכול בתכלס להשתלט עליו וצריך במיידי לפנות לטיפול מיני כדי לעשות הפרדה בין האוטואירוטיקה פעם ב.. לבין אירוטיקה זוגית? האם אתם חושבים שאכן יש פה בעיה רצינית? יש לציין שהוא חי חיים מלאים, ובהחלט יש והיו ימים ללא אוננות. אודה לתשובתכם
שלום איילת לפי מה שאת מתארת התמודדת עם המצב נהדר, וגם בן זוגך, התקשורת ביניכם פתוחה בצורה יוצאת דופן. מה שקורה לחברך לא פתולוגי ( רק התמכרות היא פתולוגית במקרה זה),זה יכול להיות מתוך הרגל והרגלים אפשר לשנות. ויש סיכוי גבוה מאוד שתוכלו להתמודד עם המצב בכוחות עצמכם. ואם לא תוכלו תמיד לפנות ליעוץ למטפל מיני מוסמך דרך אתר איט"ם.