דילמה קשה - מהו הטיפול הנכון?

אני ובן זוגי ביחד כבר 3 וחצי שנים, בשנה הראשונה הקשר היה מיני מאוד לרוב ביוזמתו אך מזה כשנתיים אנו נמצאים במעין מצב "תקוע", מבלי להכנס לסיבות המרובות שיכלו לגרום למצב זה אפרט רק מהם התסמינים הקיימים. בן זוגי לרוב נמנע ממגע מיני, מתחמק ומתרץ, אך יחד עם זאת חש תסכול וגעגוע אליי. הוא אומר לי תמיד שהוא מתגעגע אליי ולעיתים גם מפנטז עליי. אני חוששת שהוא סובל מחרדת ביצוע, שכן כאשר יש מגע מיני הזקפה שלו נעלמת מהר מאוד. לעיתים הוא גומר כל כך מהר רק שמחשבותיו לא יטרידו אותו. יש לו זקפת בוקר והוא חש מגורה כשהוא איתי אך שאנו מגיעים לרגע האמת הכול מתחרבש. כעת אנו כבר חודשיים ללא מגע מיני. יש לציין כי בן זוגי הולך לטיפול פסיכולוגי (לא לסקסולוג) כבר שנה וחצי, הוא אוהב מאוד את הטיפול ולא נראה לי כי יפסיק אותו. הטיפול עוזר לו בפן הנפשי הרחב שכנראה וגם קשור לחרדת הביצוע שלו. הוא מאוד חיובי ומאמין שהכול יעבור. עברתי כבר את כל השלבים: מחוסר ביטחון, תסכול ועד להבנה ותמיכה. אינני לוקחת זאת על עצמי ואני יודעת שזה לא קשור אליי ושבן זוגי נמשך אליי מאוד ושהכל מתחיל ונגמר בראש. יחד עם זאת אני מרגישה שהדבר פוגע לו בביטחון האישי וברצוני לערב טיפול תרופתי בנוסף לטיפול הפסיכולוגי. אני יודעת שההמלצה הינה לערב טיפול אצל סקסולוג בנוסף לטיפול התרופתי אך נראה לי הדבר יכביד מאוד מכיוון שהוא לא יעזוב את הפסיכולוג שלו. נראה לי כי הטיפול התרופתי ישבור מעין מעגל וחסם מחשבתי, זאת מכיוון שהפן הפסיכולוגי כבר מטופל, אך אני גם חוששת שתיווצרנה תלות בתרופות. קראתי כי יש דעות חלוקות, חלק מהסקסולוגים ממליצים על טיפול תרופתי וחלק לא. על כן מה עליי לעשות? שוב, חשוב לי לציין כי נראה לי שהסיכוי קלוש שבן זוגי ישלב עוד טיפול פסיכולוגי אצל סקסולוג, על כן אופציה זו כרגע לא רלוונטית.ונכון תמיד אפשר לחכות שהכול יעבור אך זה כבר די הרבה זמן... אשמח לקבל הכוונה בעניין.

בתור אחד שסבל מחרדת ביצוע ,אני ממליץ מאוד על הוספת טיפול תרופתי,יש היום גלולה-סיאליס 5 מ"ג יומי,לוקחים כדור פעם ביום למשך שלושה או ארבעה חודשים,הפחד מכישלון יורד ודועך,והמעגל פשוט נשבר. אחרי שלושה חודשים יורדים בהדרגה והתלות הנפשית בכדור נעלמת. כמובן שאת כל זה עושים תחת מעקב של איש מקצוע כמו סקסולוג או אורולוג,זה ממש עובד,מנסיון.