אין כימיה במיטה

שלום, אני מקווה שלא יצא לי ארוך מידי כי יש לי הרבה מה לומר :) ובכן, אני בן 31.5 בזוגיות כבר כמעט 4 שנים עם בחורה בת 27 גרים יחד כבר שנתיים+ לא נשואים. בתחילת הקשר ניסינו לשכב כמה פעמים אך בכל פעם כאשר שמתי את הקונדום הזיקפה אבדה. לקח זמן עד שהבנתי מקריאה ברשת שיש בעיה מוכרת שכזו ומצאנו פתרון, אלא שאז התברר שגם כשאני בזקפה, מאוד קשה לי לחדור כי כואב לה ובעיקר יבש. מכיוון שזה היה תחילת הקשר ולשנינו זה התאים ככל הנראה אני מניח אז התעקשנו להשאר יחד (למען האמת היא רצתה להפרד באיזה יום כעבור 3 חודשים של קשר אך שכנעתי אותה ששווה לנו לנסות לפתור את זה כי יש בנינו חברות טובה שנרקמת והיא הסכימה) ובמידה מסוימת התעלמנו מהבעיה בכך שכמעט ולא ביצענו ניסיונות לחדירות, וגם כשכבר ניסינו, הפסקנו לפני חדירה מלאה בגלל שזה כאב לה. כעבור שנתיים, היה לנו משבר די גדול בזוגיות שייתכן ובסיסו היה הנושא המיני אך בפועל נח על נושאים אחרים, אינני יודע. ובכן, אף שאיננו נשואים, ניגשנו לטיפול זוגי ע"י פסיכולוג מוסמך שקיבלנו עליו המלצות והוא עזר לנו במובן הזוגי וגרם לנו להתסכל אחד על השני בצורה פחות ביקורתית ויותר 'זורמת'. זה היה מעולה והספיק עד לאחרונה. לאחרונה אני מוצא את עצמי חושב המון על 'אלטרנטיבות'. שאלות כמו "האם אני צריך להיות מהורהר ככה ולעבור את כל זה כאשר אני מדכא את היצר המיני שלי כדי שיתאים ליצר שלה? האם לא עדיף לפרק את החבילה ולמצוא מישהי שיהיה לי יותר קל איתה, ואולי קשיים אחרים יצצו אך לא מיניים?". השיא הגיע לפני יומיים כאשר ממש חלמתי (!) שאני בוגד בה. סיפרתי לה על זה וצחקנו על זה מעט אך זה גרם לי להיות יותר מהורהר. אנחנו מאוד קרובים אחד לשני במובן החברי של המילה. אך אולי לא די להיות חברים טובים בשביל זוגיות? אני לא יודע. הפתיע אותי אצלה מאוד בהתנהלות המינית שהיא אף פעם לא 'צריכה' סקס. כלומר, הצורך הזה של לשכב מגיע אצלה ממקום מאוד לוגי "לא שכבנו כבר חודש.." ולא ממקום רגשי של צורך להרגיש. אני יודע שנשים מתנהלות אחרת מגברים אבל אני לא בטוח שהפער הוא כה גדול בליבידו (ככה קוראים לזה?) אני חושש שיש לה תסביכים קשים שהיא מסתירה ומפנימה במודע או לא. מצד שני הכי קל להאשים אותה, אולי הבעיה בעצם בי ואינני יודע? אגב, אציין בנוסף (וסליחה על הבלגאן הכרונולוגי) שבמהלך הקשר גילינו שהגלולות גרמו לה ליובש בנרתיק והיא הפסיקה אותן והיה שיפור ביחסי המין בכך שהצלנו לבצע חדירה מלאה (כעבור שנתיים בקשר), אך תמיד יש תחושה מסויימת שזה לא מגיע ממקום רגשי ומאוד קשה לי עם זה כי זה משפיע גם עלי באותו כיוון. לדוגמא, כאשר אנחנו שוכבים ומגיע "תורי" לוקח לה בדיוק 3 צעדים להגיע לאיבר המין. היא אדם שהוא מעט חסר סבלנות בכל מיני דברים ואולי זה גולש גם לשם. אני זוכר שבאחד המפגשים הראשונים כששכבנו עירומים במיטה ניסיתי ללקק אותה וללטף בכל מיני מקומות שהם לא האיבר אך לא הייתה כל תגובה מצידה וכעבור כמה דקות בודדות היא פנתה אלי עם מעט חוסר סבלנות בקולה "נו.." ושלחה את היד שלי לאיבר שלה. כבר אז אני זוכר את עצמי לא מבין מה עשיתי לא נכון כי במפגשי סקס אחרים שהיו לי ההתנהלות הייתה שונה לגמרי. יותר זורמת ויותר מפנקת. אתמול ניסינו לשכב ואחרי שהיא גמרה (מין אוראלי) עברנו (עפ"י נוהל קבוע מראש אפשר לומר) אלי ופשוט לא הצלחתי להגיע למצב שבו אני מגורה. אני חושש שנגיע למצב שבו אנחנו נשואים והנושאים האלה יצופו במובן של.. אולי הייתי צריך לנסות משהו אחר.. מצד שני, מגיע החשש שאולי - זה מה שיש בחוץ ושאני מפספס פה זוגיות או חברות ממש טובה. אנחנו יודעים טוב מאוד לדגמן זוגיות כשאנחנו בסביבת אנשים אבל במקום כלשהו בבית (האוירה לא קודרת בבית או משהו) יש עננה בכל מה שקשור לנושא המיני. לי כבר אין צורך בזה. אני מוצא את עצמי חרמן פעם ב.. וגם אז, מפאת החשש מעוד תחושות לא נעימות ומלאכותיות במיטה אני צופה בפורנו במחשב וגומר לבד. משתדל שלא תראה, אבל היא יודעת. אני יודע שזה רע וזה רק מחמיר את הבעיה אבל אני לא יודע אם שווה בכלל להשקיע ואולי יהיה לנו עדיף בזוגיות אחרת שתגרום לה להיות אולי מאוהבת גם ברמה המינית כך שהיא תתגרה מהבחור שלה ולי להיות מסופק מינית. אסיים בכך שאני חושב, ועדיין לא בטוח, שאני אוהב אותה והספק הזה כמה שהוא קטן - הוא ענק. אני יודע שאין תשובה לשאלה שלי. כי זו לא ממש שאלה אלא יותר פריקת עול. תודה על ההקשבה בכל מקרה .. נ.ב מצחיק לקרוא את הכותרת האנמית הזו ביחס לגודל ומורכבות הבעיה.