זקוקה לעזרה דחופה להצלת היחסים שלנו!!!

הנתונים היבשים: זוגיות טריה יחסית, אנחנו חיים יחד חצי שנה, אני בת 35 הוא בן 40. אני- גרושה ללא ילדים הוא גרוש פלוס אחד, מתכננים להנשא בחודשים הקרובים, עובדים על כניסה להריון ואוהבים זה את זו! הסיפור: כבר בהתחלה הבחנתי שהוא לא "חתול חרמן", שהוא מחזיק סקס ארוך ולפעמים אפילו לא גומר (הטענה שלו היתה שזה לא כזה מעניין אותו לגמור והוא יותר אוהב לראות אותי מתענגת), שהוא שקט יחסית בסקס (גם בגמירה..), במצב של היעדר סקס משך ימים (מחזור נניח) הוא לא מראה דרישה, הוא לא אומר שחסר לו ובגדול- לא מביע רעב למין. למרות שכבר העליתי את הנושא בעבר כי רציתי לוודא שהוא נמשך אלי, רק השבוע הוא התוודה שלמעשה הוא מאז ומתמיד היה כך ואפילו רואה בכך יתרון מסויים: ש"מין אינו גורם מניע בעבורו", בשונה מגברים רבים שהוא מכיר שהרבה פעמים מונעים ממין ועושים טעויות בשל כך. אני רואה בנתונים הללו כחשובים משום שאין כאן איזושהי ירידה בתפקוד עקב שחיקה ביחסים או משהו מהסוג הזה, או ענייני גיל/בריאות... אגב, אני לא יודעת אם זה קשור, אבל במסגרת בדיקת זרע התברר (בכל הבדיקות) שהזרע שלו בעל צמיגות גבוהה במיוחד (מעבר לכך הנתונים תקינים). האם זה מעיד על משהו? מבחינה הורמונלית אולי?... בלוטה לא מאוזנת וכיוצ"ב? שאלתי החשובה ביותר היא: האם זה ניתן לשינוי או שבגיל כזה כבר מדובר במצב קבוע/מבנה אישיות??? כי מבחינתי אם זה מה שהולך להיות בקשר בינינו- זה גזר דין מוות לזוגיות, ובגילי- אני חוששת לבזבז זמן במקום שאינו נכון עבורי.... בשיחה הוא אמר לי שהוא דווקא "רוצה לרצות" רוצה שיהיה לו יותר פאשן. כששאלתי מדוע הוא אמר "כי זה חשוב ליחסים" (לא כי הוא פשוט רוצה). עוד נתון (אולי זה רלוונטי): גם מבחינת תאבון (לאוכל) אין לו תאבון מפותח... הוא שוכח לאכול ובד"כ אוכל "כי צריך"... אני כן מוצאת קשר בין פאשן ורעב למזון ובין רעב למין. אבל אולי אני טועה. אנא אנא אנא עזרו לי בעניין הזה כי אני מרגישה תסכול ופחד גדול ואינני רוצה שהתחושות האלו יעברו אליו ויפגמו עוד יותר בבטחון העצמי שלו. תודה מראש!