בין גמירה מהירה לבין אימפוטנציה

אני בן 38, רווק, הפסקתי שימוש בציפרלקס לפני כשלושה חודשים (השתמשתי 3 שנים) לאחר שהבחנתי כי איבדתי כמעט קליל את ההתעניינות בנשים וההנאה ממין (לא היו לי בעיות להגיע לזיקפה אם ניסיתי אבל החשק הכללי נעלם) גם הדיכאון חזר בעוצה חלשה. כיום הדיכאון התגבר אך תופעות לוואי שסבלתי מהצפרלקס (וגם בסרוקסט) כמו אפטיות רגשית (לא יכולתי להתאהב) פגיעה ביצירתיות והשמנה נעלמו וגם ההתענינות בנשים חזרה לי (במידה בינונית) אם נעזוב לרגע את מרחב השיקולים שבלקיחת SSRI בשבילי, מבחינה מינית יש לי בעיה כרגע שנפתרתי ממנה בזכות תרופות הדיכאון וחזרה אלי היום-בעיה של גמירה מהירה: במהלך פעילות מינית הגירוי הוא חזק ועוצמתי לרגע מסוים שמביא לגמירה מהירה מאוד. אני יכול לנסות לדחות את זה אם אני מסיח את דעתי אבל אז אני מאבד את ההנאה לאורך הדרך. זה פוגע לי מאוד גם בבטחון. עם תרופות לדיכאון המצב היה קיצוני הפוך - הייתי כביכול "סופר מן" אבל לעיתים לא הצלחתי להגיע לגמירה וזה גם כן ייאש אותי ואת בת הזוג אם הייתה. אני בכוונה מנסה להפריד את הפרמטר של המיניות שחשוב לי כיום מאוד ושואל: 1. איזה משטר תרופות יכול להיות אידיאלי? אני רוצה לציין שכשהתחלתי לקחת סרוקסט לראשונה חוויתי בחודשים הראשונים דחייה של הגמירה (חיובית) ובסופה אורגזמות חזקות וארוכות במיוחד. הבעיה שאחר מספר חודשים נוסף הדחייה נמשכה עד לאינסוף והאורגזמות נמוגו... האם כדאי להתחיל לתקופות ולהפסיק לתקופות? 2. האם יש תרופות נגד דיכאון שלא יביאו אותי לאבד את הליבידו אך כן יעקבו מעט גמירה? 3. איזה רופא אני צריך לחפש - מהכרתכם את המערכת הציבורית בישראל איזה רופא ישמח לעזור לי? לצערי עד היום רופאים שנתקלתי בהם: משפחה ואורלוגים - רשמו לי ויאגרה שאני לא צריך בכלל. בשבילם סקס זה עניין של זיקפה בלבד. פסיכיאטרים ופסיכולוגים ? לא ממש הבינו בענייני מין סקסולוגים שנתקלתי בהם בקופה - יועצים לזוגות, פחות לרווקים כמוני תודה!